החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-104933
סיכום דיון
מיום ראשון, ט"ז במאי ה"תשפ
ו ,
3.5.2026
:, בנושא
,פנדמיית שפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי ויראליות
דוח שנתי70
א ודוח שנתי74ב
הח "כ
אלון שוסטר -
יו"ר הוועדה -
בשנים האחרונות
העולם ידע התפרצות קשה של מגפ
ת
הקורונה, ומדינת ישראל חוותה בשנה האחרונה התפרצות קשה של מגפת
החצבת אשר גבתה מחיר
כבד ב קרב
ילדים,
ובמיוחד במגזר החרדי. בכל שנה עם תחילת הסתיו, מערכת הבריאות יוצאת
,בקמפיין ציבורי על הצורך בהתחסנות כנגד מחלת השפעת ואזהרות מפני סיבוכיה האפשריים
וקופות החולים
.קוראות להתחסן מוקדם ככל הניתן
מדינת ישראל מתמודדת כמו כל העולם עם מיגור מגיפות וטיפול במחלות השונות על מנת למנוע
נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי הן לת .ושבי המדינה והן לעולם כולו מגיפה היא חוצה גבולות
ואינה מבחינה בהם. האחריות על מיגור מגיפות והטיפול בהן מו ,טלת קודם כל על משרד הבריאות
.האחראי על בריאות הציבור
התחלואה בישראל ומקרי התמותה האחרונים בעיקר של ילדים-
ממחישים את החומרה של
המחלות ואת הצורך בהיערכות מוקדמת, מלאי חיסונים מספק ולא פחות חשוב–
הסברה מותאמת
מגזרית ומאבק בפייק ניוז אשר יוצר פחד מפני התחס נות ומעביר מידע לא מבוסס ולא מגובה אשר
. עלול לסכן חיים
הערכות אנשי מקצוע מדברות על כ
ך כי בתרחיש פנדמיית שפעת עולמית , אשר עלולה להיגרם מזן
חדש שאינו מוכר, צפויים לחלות כ-
25%
מהאוכלוסייה בישראל, כ-
150,000
איש
יזדקקו לאשפוז ,
כ-
25,000
איש
לטיפול נמרץ ו
כ-
12,500
איש .להנשמה
המלחמה ב
ה
תהיה באמצעות חיסון אשר
קרוב לוודא
י
ייקח חודשים רבים
לפתחו,
ולכן חייב להיות מלאי תרופות אנטי ויראליות בהישג יד
.לשימוש מידי
מבקר המדינה בדק בשנים האחרונות במספר דוחות את מוכנות מערכת הבריאות להתמודד עם
מחלות שבכוחן להביא לתחלוא
ה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, כגון:
שפעת, חצבת, אבולה
וכ'ו.. כמו כן לאחר מגיפת הקורונה, המבקר בדק גם את התמודדות מערכת הבריאות עם מגיפה זו
נציג
י משרד מבקר המדינה ,
,בני גולדמן ומיכל לילך מבורך
דיווחו שהמשרד בעיצומו של ביקורת
.מעקב בנושא התחסנות האוכלוסייה
:הדוחות הרלוונטיים לישיבה1
.טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות -
הדוח
עסק במוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה
קשה בבריאות הציבור, כגון:
.שפעת פנדמית, חצבת ואבולה
2
.
התחסנות
האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה -
הדוח עסק בבחינת פעולות מערכת הבריאות בהקשר
.של התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה
מיגור מגפות וטיפול במחלות שונות הם משימות שהעולם כולו עוסק בהן מתוך מטרה משותפת
למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לאנושות כולה. במדינת ישראל ה אחריות לכך מוטלת בראש
.ובראשונה על משרד הבריאות, הגורם האחראי לבריאות הציבור
עלה שמערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות שפעת פנדמית (מגפתית), על אף
שהחלטת הממשלה על חובת ההיערכות ניתנה כבר בשנת2005
.
2
המלצות עיקריות:
•
הסיכון המוגבר בהתפרצותה של שפעת פנדמית מחייב את משרד הבריאות לעדכן את
.התו"ל ולהטמיעו כנדרש
•
לנוכח פוטנציאל ההדבקה החמור של מחלת החצבת, על משרד הבריאות לנקוט גם בשגרה
פעולות הסברה לחשיבות ההתחסנות, לחזק קשרים עם מובילי דעה בקהילות שונות כדי
לעודד התחסנות, לחזק את תחנות טיפות החלב, לבחון את הקצאת התקנים ולגבש
מדיניות לאומית בעניין אי-
.מתחסנים
•
הגברת אמון הציבור במערכת הבריאות, הפקת לקחים ממשבר הקורונה בנוגע להתחסנות
האוכלוסייה והיערכות להתמודדות עם אירועי פנדמיה הם נדבכים חשובים ביכולתו של
משרד הבריאות להבטיח כי אזרחי ישראל יתחסנו בחיסונים
הנחוצים כדי להגן על
.בריאותם
נציג
י משרד הבריאות: רן אדלשטיין,
:דיווח על הטבליות שמוחזקות במשרד הבריאות *
784
אלף
טבליות של75
מ"ג לשפעת ש
התוקף שלה
ן עד
7/24
. הן נבדקו ע"י המכון לביקורת ותקנים של
המשרד ונמצאו ראויות לשימוש במקרה של .פנדמיה
*
61,500
אלף טבליות של45
מ"ג שהן בתוקף עד שנת2028
.
*
54
אלף טבליות של30
.מ"ג שהן בתוקף לשנה
*
888
אלף טבליות בתוקף עד,
1/2025
ונבדקו המכון לביקורת ותקנים של המשרד ונמצאו ראויות
.לשימוש
סה"כ יש מיליון787
אלף טבליות.
ד"ר אור קריגר
דיווח כי
בינואר2025
התקיים דיון"ע י הצוות לטיפול במגיפות במטרה לבדוק האם
תו"ל.הפנדמיה הישנה עדיין רלוונטית קו המחשבה הוא לצמצום ה שימוש בתרופות אנטי ויראליות
בקרב האוכלוסייה ל-
2.5%
-
10%
.ולהצטיידות בהתאם כרגע יש1%
מלאי
לאוכלוסיי
ה
והרף
התחתון הוא2.5%. יש לקיים דיון נוסף בעניין ועל פיו להצ
טייד. האסטרט גיה הטובה ביותר היא
מניעת תחלואה
.והדרך הראויה ביותר למימושה היא באמצעות התחסנות יש עשיה והנגשת מידע
.בקרב מתנגדי חיסונים, כולל התייחסות להפצת מידע שקרי ברשתות
החיסון כנגד חצבת ניתן בגיל שנה ובכיתה א'. טרם התפרצות החצבת נעשתה הנגשת
מידע יחד עם
קופות החולים. עם תחילת
,התפרצותה הרשויות המקומיות שותפו בתהליך
כדי להנגיש מידע וכדי
לקיים ימי חיסון מרוכזים בערים . בנוסף נעשה מאמץ
להנגשת החיסונים
גם בטיפות חלב כדי
לאפשר ליל
די
ם להתחסן בצורה טו בה יותר ללא תור ובשעות גמישות, וכן
הוקדם החיסו
ן של
המנה
.השניה שניתנת בכיתה א' ומנה נוספת החל מגיל חצי שנה באזורים שיש בהם התפרצות יש מלאי
מספיק של חיסונים
לחצבת בעוד ש הצטיידות לשפעת פנדמית הוא קצת סבוך היות ולא ניתן לחזות
.את העתיד
באחריות קופות החולים לרכוש מלאי של חיסונים לשפעת עונתית.למבוטחים אין ע דיין הערכה
לכמויות חיסונים ל.שפעת פנדמית
טרם המלחמה האחרונה החל תהליך של חידוש תו"ל של
.פדנמיה, והשאיפה שהוא ישוב כעת
פרופ' יהודה כרמלי אמר כי
בתקופת הקורונה התקיימה ועדה מקצועית שגיבשה המלצות
מקצועיות להתמודדות עם נגיף הקורונה הכוללות אוורור חללים סגורים
כדי למזער הדבקה. לאחר
מכן קמה ועדה נוספת שעסקה בבחינת מוצרים של חברות שונות כדי לשפר את
אוורור
ה
חללים,
בדגש על מערכת החינוך
, ו מצאה18
טכנולוגיות שונות לש
ופי .ר האיכות הביולוגית
הפתרו נות
הזולים הם כמה אלפי ₪
.לכיתה משרד החינוך והרשויות השתמשו בהמלצות
כדי לצאת
לפרויקטים שונים בבתי הספר , אולם לא
היתה היענות
גבוהה .
סמדר שזו בן שמחון
מסרה ש
נעשי
ת
עבודה מקיפה בתחום ההסברה, בפרט במגזר החרדי, באמצעות
חלוקת פליירי
ם
, פרסומים בעיתונות ובקבוצות וואטסאפ, ועבודה עם רבנים ומ
א כערים שנמצאים
.בתוך השכונות
אורית אפ רתי לב
התייחסה ואמרה ש
מלאי חיסון שפעת עונתית מתעדכן אחת ל
ה שנ
עבור שירותי
בריאות התלמיד , וקופות
ה
חולי .ם רוכשות באופן תדיר אחת לשנה עבור מבוטחיהן ההסכמים הם
רב-שנתיים והרכישה מתבצעת כאמור
.פעם בשנה כשידוע מה הזן והמוצר מוכן לרכישה יש מלאי
אסטרטגי של פנד
ית מ שפעת באגף לשעת חירום במשרד
בהתאם להערכות שנעשות אחת לשנה ומהן
3
נגזר התרחיש. ישנם מנגנוני רענון למע.רכת כדי שהמלאי יהיה תמיד בתוקף
הכמויות הם בהתאם
לנגזרות של הערכות מצב אפידמיולוגיות בגזרה המקצועית .
פרופ' טל ברוש(
מרכז
צוות לטיפול במחלות שמייעץ למשרד ה
בריאות) מסר ש
שפעת עונתית מנוהל
ת
בשגרה ע"י קופות החולים. שפעת פנדמית היא תורה שנכתבה במשך20
שנה והומלץ להחזיק כנגדה
מלאי של תרופות הואיל ו .קשה להיערך אליה ברמת הזן בזמנו נקבע תקן של25%
מהמדינה, כיום
המלאי קטן יותר היות והוא נשחק עם הש נים בגלל
ות פג תוקף. ה ומלץ לרענן את התוקף בכפוף
לבדיקה של הרכיב הפעיל
ורידוד התקן כחלק מלקחי הקורונה
)(סגרים .
לישראל היתה בעבר יכולת
לייצ
ר חיסונים עבור בני אדם
, אולם כיום אין את ה יכולת
הזו
.בארץ
יקר מאוד להקים מפעל חיסונים לבני אדם ו אם הוא יוקם-
יש צורך
ש הוא ייצר גם בעת שגרה
.חיסונים ולא רק בחירום בזמן התפרצות מגיפה
נציג משרד החקלאות וביטחון מזון
, ד"ר תמיר גשן, מסר שיש
תופעת שולית שמתגברת בנוגע
למניעת
חיסון ל
כלבים. ב- 4 השנים האחרונות השפעת פוגעת ב מגוון רחב של
יונקים, ולכן ההדבק ה
מחיות משק ובקר לבני אד ם הוא מקור סיכון גבוה.להתפתחות שפעת מקורן של
כל השפעות
הגדולות
הן מבעלי חיים, ובפרט מ .עופות משרד החקלאות נמצא בקשר ישיר עם משרד הבריאות
.לגבי התפרצות של שפעת עופות בישראל נעשו מס' צעדי הכנה ותכנית מגירה להתמודדות עם שפעת
ובדיקה של כל הרפתות במרחק של10
.ק"מ
נציג מל"ל
, יניב
ארד, התייחס ואמר שהתכניות הנצורות היו לפנדמית שפעת, ולכן
בתקופת קורונה
רה"מ הנחה את המל"ל להוביל את האירוע.
,נציגת רח"ל מאיה ענבר, מסרה שהרשות אחראית על גיבוש תרחיש ייחוס, אולם הוא תקוע במשרד
.הבריאות כי לא ידוע לאיזה זן להיערך
רח"ל נמצאת
בשלבים אחרונים של כתיבת תרחיש ייחוס
.ותפיסה לטיפול בפנדמיה
נציג
איגוד מנהלי בתי חולים ,פרופ' חזי לוי, דיווח ש
חיסוני הקורונה, שנרכשו מ- 3
חברות בעלות
כספית גבוהה,
סייעו במיגור המחלה. ישראל היתה החלוצה בעולם המערבי בשיעורי התחסנות
גבוהים. אילו היה מידע
על הזן של פנדמית השפעת, הי ה ניתן
להתחיל
לייצר הסכמים. במידה
ותהיה פנדמיה, היא לא תתרחש רק בישראל, אלא גם בחלקים בעולם ויתחיל מירוץ לרכ
ישת
חיסונים שיתאימו
לזן שגורם לפנדמיה .
השפעת העונתית היא טכנולוגיה ידועה ויש לה3-4
זנים
.נפוצים שצפויים להיות בעונה הבאה
הצפי הוא שפנדמיה עלולה להתרחש בשל ריבוי מוטציות
בוירוס והידבקות כחלק משפעת העופות . המניעה באמצעות חיסונים
היא התרופה
הטובה ביותר
לפנדמיות
. אסטרטגית הרכש צריכה לדעת לרכוש את האופציה לח
יס
ונים
שיתאימו. הקמת מפעלים
לייצור חיסונים
בארץ היא הרפתקה לא פשוטה
. יש ח שיבות להיות מצוידים במלאי תרופות ברות
תוקף בהיקף של10%
כי
הפנדמיה עשוי
ה
לייצר מחלה פחות מסובכת, בפרט בקרב אוכלוסיות
בסיכון
, וקניית זמן עד שיהיה חיסון המתאים לזן .
נציגי ההסתדרות הרפואית בישראל,
פרופ' חגי לוין,
אמר כי ישראל נמצאת במצב גרוע של כ"א
בתחום בריאות הציבור, בפרט רופאים
ו
אחיות. המשמעות היא שהמ
וכ
נות של ישראל
היא פחות
טובה, טיפות החלב מיובשות כמו גם שירותי בריאות התלמיד. התפשטות החצבת היא סימן אזהרה
עבורנו. יש לתת את הדעת על השקעה בתשתית של מוסדות הבריאו ת בשגרה
ש תשפיע עלינו
.בחירום
נציגת צוות לטיפול במחלות זיהומיות ', פרופ
יסמין
,מאור מסרה ש יש צורך באבחנה בין מחלה
ידועה מראש ש
ניתן להיערך למניעת התפשטותה באמצעות הסברה ו
הסכמים נצורים
(כמו שפעת
פנדמית) לבין מחלה שמגיעה לפתע(כמו הקורונה)
. בכל העולם, ובפרט בישראל, יש משבר אמון
בהתחסנות בעקבות מגיפת קורונה . בשנתיים האחרונות לא נעשה שום מאמץ להגביר את
ההתחסנות כנגד הקורונה ע"י משרד הבריאות וקופות החולים , ואף יש קושי בלתאם תור
להתחסנות. גם הנגשת התרופות למחלות היא בלתי אפשרית כמו טמיפלו , ולכן יש להנגיש אותן
כעת
.טרם התפשטותן
נציג קופת חולים מאוחדת, איציק ששונוב, מסר שלקופה היו
.מלאים מספקים לשפעת העונתית
לפני מס' שבועות
נשלחה בקשה ל
רכש לעונה הבאה. הקופות משקיעות בהסברה ועבודה פרו-
אקטיבית כדי להביא את הילדים המבוטחים להתחסן , ונפתחו מרכזי התחסנות בערים שהיו בהן
.מוקדי התפרצות
עדיין
יש כמות נכבדת של מסרבי חיסונים ולכן מחלת החצבת לא נעלמה.
נציגת הסתדרות האחים והאחיות בישראל , מור צור, דיווחה כי יש מחסור חמור באחיות בריאות
הציבור, הן נדרשות לעשות שעות נוספות כדי לאפשר את פתיחת טיפות החלב בשעות אחה"צ
.להאצת ההתחסנות
האחיות יוצרות קשר עם כל המ
פש ,חות כדי לשוחח ולהסביר על ההתחסנות
4
ו הן נתקלות בטריקות שיחות הטלפון ואיומים בפניה לבתי משפט. החיסון לשפעת מתבצע בבתי
'הספר לכיתות ב-
.ד' ואין היענות גבוהה
נציג ,פארמה ישראל
קובי צורף ,אמר ש במסגרת
הקורונה היתה
תחלואה כפולה היות ובמקביל
.היתה גם שפעת עונתית לשפעת העונתית יש חיסון וישראל היא בין המדינות האחרונות שרוכשות
אותו .
כבר בחודש מרץ בכל שנה ניתן לדעת מה הם הזנים לחורף הבא, וישראל טרם רכשה את
.החיסונים לחורף הבא
תרופות ויראליות
הן הקו הראשון. החלטת ממשלה קבעה
שיש לרכוש
ט
מיפלו,
אולם המדינה גררה
רגליים ורמות המלאי נמוכות
. ממשלות בעולם רוכשות כמויות של
תרופות אנטי ויראליות בניגוד
.לישראל זמן הייצור והאספקה של התרופות אורך כ-
10
.חודשים
שרשראות האספקה בעולם
בחברות בינ"ל לוקח זמן רב. אם ישראל לא תביא הסכמים נצ ,ורים לרכש של תרופות וחיסונים
מ
משלות יכולות להפעיל סמכויות שהן לא מוציאות מלאים מהמדינות
,בזמן מגיפות
ולכן רידוד
.של מלאים מהווה סכנה לבריאות הציבור שיעור ההתחסנות יורד בחיסוני שגרה , ולכן יש לנהל
.שיח מעמיק של בעלי העניין כדי לזכות שוב באמון הציבור שנפגע במהלך הקורונה
נציג
פריזר ישראל,
,גיא גורצקי אמר כי מושקעים מאמצים רבים בפרסום ו
הסברה
מטעם משרד
הבריאות וקופות החולים
, אולם יש דעיכה באמון הציבור במסרים, ולכן יש לתת את הדעת
לבנות
מ.חדש את האמון באמצעות גופים ממסדיים שנתפסים בצורה טובה ע"י הציבור
היערכות עקרונית
לאירוע שיש בו חוסר ודאות גדול
דו
רש תו"ל סדור.
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת
ממשרד הבריאות להיענות לפניית הוועדה ולהתייח ס בתוך חודש לנקודות
הבאות: אסטרגיית המאבק נגד שפעת, ה צטיידות בתרופות, אסטרטגיית רכש חיסונים
.כולל השפעת העונתית
3.
הוועדה סבורה שיש להקים שולחן עגול עם
משרד החינוך, רשויות מקומיות,
הנהגת
ההורים והמגזר העסקי,
למציאת הדרך הנכונה להתמודדות עם האטימות החברתית בנוגע
.להתחסנות
4.
.)הוועדה שמעה על הצורך בחיזוק כ"א במגזר בריאות הציבור (רופאים, אחיות ועובדי עזר
5.
הוועדה מצפה ממשרד הבריאות למסור לוועדה איזו חקיקה נדרשת כדי לחזק את היכולת
.להתמודדות עם התופעות הביולוגיות
6.
הוועדה
תקיים ישיבת מעקב
בעוד
כ חצי שנה לאחר עיבוד המענה של
משרד הבריאות
ע"י
רח"ל.