חומר רקע - גורמים חיצוניים

מאי2026 הצעת חוק נתוני אשראי :איגוד הבנקים מתכבד להציג את עמדתו כמפורט להלן ראשית, נבקש להדגיש את חשיבות קידום החקיקה המוצעת עבור המערכת הבנקאית, הן בהיבט של שיפור וטיוב אופן פעולתו של מאגר נתוני האשראי הקיים ביחס ליחידים והבטחת תפקודו היעיל, והן בהיבט של הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים. כידוע, המערכת הבנקאית מהווה מקור מידע מרכזי להזנת נתונים למאגר נתוני האשראי, ובמקביל עושה שימוש שוטף ונרחב במידע הנצבר בו במסגרת פעילותה היומיומית. שימוש זה מהווה נדבך חיוני לקיומו של שוק אשראי מתקדם, תחרותי ויעיל, המאפשר גיבוש הצעות ערך מותאמות ללקוחות, ל צד ניהול סיכונים אחראי, מושכל ומבוקר. נוכח מעורבותה המשמעותית של המערכת הבנקאית בתחום זה, והניסיון המצטבר הרב שנרכש בפעילות ,השוטפת בשימוש בנתוני האשראי במאגר היחידים, נבקש להביא לתשומת ליבכם מספר הערות מרכזיות אשר לטעמנו מחייבות התאמות ותיקונים לצורך יישום מיטבי של החקיקה. בהקשר זה יודגש כי מדובר בהסדר חקיקתי אשר לצדו סנקציות פליליות ואזרחיות, ומשכך קיימת חשיבות ,מיוחדת לניסוח ברור, מדויק ואחיד של הוראות החוק, באופן שיצמצם אי־ודאות פרשנית ויאפשר יישום פשוט עקבי ושוטף על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים. 1. סעיף25 (ג) לחוק– פיתוח מודלים סטטיסטים הסעיף מאפשר למשתמש בנתוני אשראי להשתמש במידע שהופק מנתוני האשראי של לקוח לצורך פיתוח מודלים סטטיסטים, באופן שיסייע לו להעריך את סיכון האשראי של לקוחותיו, בכפוף לקבלת הסכמה .מפורשת של הלקוח ולהסרת פרטי זיהויו של הלקוח המודל הסטטיסטי הוא מרכיב חיוני בתהליך ניהול הסיכון בבנק, אבל נועד גם לאפשר לנותן האשראי לשפר את איכות המידע שברשותו על מנת להציע הצעות מותאמות יותר ללקוח . ,זאת בין היתר, ייעודו של חוק נתוני אשראי ושל המאגר שהוקם כפועל יוצא ממנו. לכן, שימוש פשוט ונכון במידע, תוך שמירה על האיזון הסביר בין חשיפת המידע ובין פרטיות הלקוח, הוא המפתח לניצול נכון של החוק לטובת הלקוחות ושל נותני .האשראי עבור הלקוחות אנו סבורים כי התיקונים המוצעים בסעיף זה מפרים את האיזון האמור, שכן הקושי התפעולי שכרוך בקבלת הסכמה יעודית מכל לקוח, על שימוש במידע שהוא אנונימי כזכור, יהפכו את הסעיף ללא ישים . א. " ראשית, נבקש להוסיף את המילים ושל לקוחות אחרים " אחרי המילים "ובכלל זה לקשר נתוני אשראי של לקוח לנתונים אחרים שלו", שהרי למיטב הבנתנו, במודל סטטיסטי שנועד להפוך נתונים גולמיים אנונימיים למידע בעל ערך מקצועי שמסייע בין היתר ללקוחות, כלולים נתונים של הרבה לקוחות ויש .להבהיר זאת בחקיקה ב. ס"ק2 – הסכמה מפורשת (1) הדרישה לקבל הסכמה ייעודית של לקוח (יחיד או תאגיד), לצורך שימוש במידע לפיתוח מודלים סטטיסטיים—מעבר להסכמה הקיימת להפקת דוח אשראי— הינה, לטעמנו, דרישה מיותרת ומכבידה, אשר פוגעת באיכות המידע ובמהימנות התוצרים הסטטיסטיים. דרישה זו צפויה להביא להיווצרות מאגר מידע חלקי בלבד, הסובל מהטיות ועיוותים סטטיסטיים , ואשר אינו משקף תמונה מלאה ומהימנה. הסתמכות על מאגר כאמור עלולה לפגוע ביכולת נותני האשראי להעריך - 2 - סיכונים באופן מושכל, ולהשליך לרעה על איכות השירות ללקוחות, על התחרות בשוק ועל העלויות הכרוכות במתן אשראי—בניגוד לתכליות המרכזיות של החוק. (2) מעבר לכך, נוסח הצעת החוק במתכונתו הנוכחית, מהווה החמרה ביחס לדיני הגנת הפרטיות הנהוגים בישראל , ואף ביחס להסדרים המחמירים הקיימים באירופה . זאת, נוכח הדרישה להטיל על הבנקים חובה לקבל הסכמה מפורשת של הלקוח לצורך עיבוד מידע מותמם למטרות סטטיסטיות. (3) בהקשר זה יצוין כי בהתאם לגילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מדצמבר2022 , דיני הגנת הפרטיות בישראל חלים על "מידע אישי" בלבד— דהיינו מידע אודות אדם מזוהה או הניתן לזיהוי 'באמצעים סבירים. גישה זו באה לידי ביטוי גם בתיקון מס13 לחוק הגנת הפרטיות. משכך, מידע מותמם—שאינו מאפשר זיהוי של נושא המידע במאמץ סביר— ,"אינו נכנס בגדר "מידע אישי והוראות דיני הגנת הפרטיות אינן חלות עליו. (4) בהמשך לכך, סעיף25 (1 ) להצעת החוק קובע כי על המשתמש בנתוני האשראי להסיר מהם פרטים מזהים בהתאם להוראות הממונה, ומשכך, השימוש במידע לצורך פיתוח מודלים סטטיסטיים נעשה ,על בסיס מידע מותמם בלבד. בנסיבות אלה, ובהתאם לעמדת הרשות להגנת הפרטיות אין מדובר בעיבוד של מידע אישי, ועל כן אין הצדקה לדרוש הסכמה מפורשת של הלקוח כתנאי לשימוש כאמור . בהתאם, אין מניעה לאפשר לבנקים— אשר כפופים ממילא לרגולציה מחמירה ביותר בתחומי הפרטיות ואבטחת המידע— גישה למידע סטטיסטי לא מזוהה, בדומה לנגישות הקיימת ללשכות האשראי. (5) יתרה מכך, יש להבחין בין ההסדר המוצע בהצעת החוק, לבין ההסדר הקבוע בחוק שירות מידע פיננסי. בעוד שבחוק שירות מידע פיננסי נדרשת הסכמה מפורשת של הלקוח לצורך שימוש במידע למטרות סטטיסטיות, הרי שהדבר נובע, בין היתר, מכך שהשימוש עשוי להיעשות גם ביחס למידע מזוהה , אשר מביא לפגיעה בפרטיות של לקוח. לעומת זאת, בהצעת חוק נתוני אשראי נקבע במפורש כי השימוש לצרכים סטטיסטיים ייעשה לאחר התממת המידע , כך שלא ניתן יהיה לזהות את הלקוח ומכאן כי אין פגיעה בפרטיותו. לפיכך, אין הצדקה להחיל דרישת הסכמה דומה מקום שבו הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות אינה מתקיימת. (6) בנוסף, הדרישה המוצעת מהווה החמרה גם ביחס לדין האירופי בהתאם ל- GDPR . פעולת האנונימיזציה באירופה, נחשבת אמנם ל"עיבוד", אך ניתן לבססה על מספר עילות חוקיות חלופיות — ובהן אינטרס לגיטימי של מעבד המידע — ולא רק על הסכמה. כלומר, הדין האירופי מכיר בגמישות רגולטורית המאפשרת שימוש במידע (ובפרט מידע שאינו מזוהה) גם ללא קבלת הסכמה מפורשת של נושא המידע וניתן להסתמך על אינטרס מהותי של משתמש המידע לבצע את השימוש במידע המותמם . זאת, בניגוד לנוסח המוצע, הקובע דרישה גורפת ובלתי מסויגת להסכמה מפורשת, אף ביחס למידע שאינו מזוהה. (7) לאור כל האמור, אנו סבורים כי יש לתקן את הצעת החוק כך שתאפשר לבנקים גישה למידע סטטיסטי לא מזוהה לצורך פיתוח מודלים והערכת סיכונים, ללא צורך בקבלת הסכמה מפורשת .של הלקוח, בהתאם למצב הקיים גם אצל לשכות האשראי (8) אנו ,מצרפים למכתבנו חוות דעת משפטית של משרד מיתר הבוחנת לעומק את ההיבטים המשפטיים השונים העולים מהצעת החוק, הכוללים את הזכות לפרטיות של משתמשי שירותי האשראי והאינטרס בקידום התחרות והפחתת עלויות האשראי במשק הישראלי. לאור בחינה זו, עולה המסקנה כי ההסדר המשפטי המוצע אינו עולה בקנה אחד ע ,ם דיני הגנת הפרטיות בישראל ובעולם ואינו משרת את תכלית החקיקה .ויש לתקנו בהתאם למוצע לעיל - 3 - 2. סעיף26 – הסכמות לקוח לעסקאות אשראי א. בראשית הדברים ברצוננו להדגיש כי ב תהליכי אישור אשראי ומודלי ניהול סיכוני אשראי, בחינת .הלקוח מבוססת, על כלל פעילות האשראי שלו, ולא על בחינה נקודתית של עסקת אשראי בודדת דברי ההסבר להצעת החוק, מכירים בכך ומציינים כי "המגבלה הקיימת כיום בחוק, אינה מתאימה לאופי שוק האשראי, בו נ ותן האשראי מעריך את כושר האשראי של הלקוח באופן כוללני ובוחן את תיקי האשראי שלו במאוחד ". יחד עם זאת ועל אף דברי ההסבר להצעת החוק, התיקון המוצע אינו נותן מענה אפקטיבי לצורכי נותני האשראי , שהרי מוצע כי הסכמת לקוח נדרשת לשם "התקשרות בעסקת האשראי ."או לשם הבטחת קיום תנאיה נוסח זה, מנציח את המצב הקיים שבו ההסכמה מנוהלת ברמת עסקה בדידה ולא ברמת הלקוח – .הפרקטיקה האשראית המקובלת בקרב תאגידים בנקאיים ב. ונדגיש, על אף ש תיקון לסעיף26(ב1) , מאפשר שימוש בדוח אשראי גם ביחס לעסקאות אשר נכרתו ב עבר, אין בכך כדי לעזור לנותני האשראי בבחינת אשראים עתיד יי ם ואין בכך כדי לעזור בבחינת .הסתכלות כוללת על הלקוח בכך, יצא העוקץ מהתיקון, ואין בו כדי לסייע "להעריך את כושר הפרעון של הלקוח באופן כוללני", כפי שהתכוון לכך המחוקק., וכפי שנכתב בדברי ההסבר ,הנוסח המוצע ממשיך לעגן את ניהול ההסכמות ברמת עסקת אשראי בודדת, לרבות ביחס לאשראי עתידי , ובכך למעשה, נשללת האפשרות לעשות שימוש אפקטיבי ורציף במידע לצורך הערכת סיכון עתידי, ו נפגעת אחת מתכליותיו המרכזיות של מאגר נתוני האשראי— שיפור יכולת ניהול הסיכון בשוק האשראי ג. יתרה מכך, ההסדר המוצע עלול לפגוע ביכולת ליישם מנגנוני ניטור שוטפים. מבחינה תפעולית, כל עסקת אשראי חדשה אשר תבוצע ללא קבלת הסכמה פרטנית מחודשת, עלולה לקטוע את רצף הניטור ברמת הלקוח, ולפגוע ביכולת לנהל את הסיכון באופן דינמי ומתמשך. ד. בנוסף, לטעמנו, התיקון המוצע מפר את האיזון הראוי בין הגנה על פרטיות הלקוח לבין הבטחת התנהלות פיננסית תקינה. אמנם יש חשיבות רבה לשמירה על פרטיות המידע, אולם הדרישה לניהול הסכמות פרטניות ברמת כל עסקה מרחיקה לכת, ואינה מידתית ביחס לתועלת הנוספת שהיא מבקשת להשי ג. ה. לאור האמור, אנו סבורים כי יש לתקן את ההסדר כך שהסכמת הלקוח תינתן ברמת הלקוח , ולא ברמת עסקת אשראי בודדת. בהתאם, מוצע לתקן את סעיף26 ()(א4 ) לחוק העיקרי כך שבמקום המילים " "התקשרות בעסקת האשראי או לשם הבטחת תנאיה" ייכתבו המילים התקשרות בעסקאות אשראי או לשם הבטחת תנאיהן ." ו. כן, מוצע לתקן את סעיף26 ()(א1 " ) כך שהמילים "בעסקת אשראי" יוחלפו במילים בעסקאות אשראי ," באופן שיאפשר שימוש במידע ביחס לכלל פעילות האשראי של הלקוח, לרבות לצרכי ניטור שוטף. ז. לצד זאת, מוצע לקבוע מנגנון מאוזן לפיו הסכמת הלקוח הפרטי תהיה מוגבלת בזמן. כך, ניתן יהיה לקבוע כי ההסכמה הראשונית תעמוד בתוקף עד למועד סיום עסקת האשראי הארוכה ביותר של הלקוח (למעט עסקאות משכנתאות שמוצע כי ימשיכו להתנהל ברמת עסקה בודדת להבדיל מעסקאות האשראי האחרות המוגדרות בטופס ההסכמה כיום) או לפרק זמן אחר שייקבע מראש, לפי בחירת הלקוח. ח. במקביל, מוצע לחייב את נותן האשראי ליידע את הלקוח הפרטי, עובר לשימוש במידע לצורך מתן אשראי חדש או חידוש אשראי קיים, כי הוא פועל על בסיס ההסכמה שניתנה כאמור, וכי בכוונתו לפנות למאגר נתוני האשראי לצורך הפקת דוח אשראי. ט. בנוסף, מוצע לקבוע מנגנון יידוע תקופתי, לפיו אחת ל - 12 חודשים תישלח ללקוח הפרטי הודעה בכתב .המעדכנת כי קיימת הסכמה בתוקף - 4 - י. לעמדתנו, הסדר משולב כאמור יאפשר מחד גיסא שמירה על שקיפות ועדכון הלקוח, ומאידך גיסא יבטיח יעילות תפעולית, רציפות מידע ויכולת ניהול סיכונים ברמה מיטבית—בהלימה לתכליות החוק. 3. סעיף 33 (ב1 ) א. הסעיף המוצע מאפשר לנותני אשראי, בכפוף להסכמת השר בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ושר האוצר, או לפי הצעת אחד מהם, לבקש חיווי אשראי גם ביחס ליחיד שאינו הלקוח עמו מתקשרים בעסקת האשראי, ובלבד שהמידע נדרש לצורך אותה עסקה. מדובר בתיקון מבורך וחשוב, אשר צפוי לשפר את יכולתם של נותני האשראי לבצע ניהול סיכונים מושכל ומלא יותר, במיוחד בפעילויות אשר מטבען מערבות צדדים שלישיים, כגון עסקאות ניכיון שיקים. הסדר זה משקף את המציאות העסקית בפועל, שבה הערכת הסיכון אינה מוגבלת בהכרח ללקוח הישיר בלבד, אלא מחייבת בחינה של גורמים נוספ ים אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על יכולת הפירעון ועל הסיכון הגלום בעסקה. ב. יחד עם זאת, נבקש להסב את תשומת הלב לקושי תפעולי ומשפטי משמעותי שעלול להתעורר ככל שתיוותר על כנה החובה ליידע מראש ובאופן מפורש את נושא המידע בדבר הכוונה לקבל חיווי אשראי לגביו. במקרים רבים, אותם צדדים שלישיים אינם לקוחות של נותן האשראי, ולעיתים אף לא מתקיימת בינם לבין הבנק כל מערכת יחסים חוזית או ערוץ התקשרות ישיר. בנסיבות אלה, הטלת חובה למסור הודעה מוקדמת כאמור עלולה להיות בלתי ישימה מבחינה מעשית, ולעכב באופן משמעותי עסקאות שוט פות המחייבות קבלת החלטות מהירה. נבקש לקחת נ ושא זה בחשבון במסגרת הדיון על יישום הה .וראה בכללים 4. סעיף53 לחוק א. נבקש להסיר את מגבלת הזמן לשמירת מידע לאחר הפיכתו לבלתי מזוהה, או לחלופין להאריכה באופן מהותי, כך שתתיישב עם דרישות רגולטוריות מחייבות והפרקטיקה הבנקאית המקובלת. ב. ,הוראות בנק ישראל ,המתבססות בין היתר על עקרונות ועדת באזל ועל רגולציה בינלאומית מובילה מחייבות את התאגידים הבנקאיים לקיים מערך מקיף לניהול סיכוני אשראי, הנשען על מערכות דירוג ,פנימיות מתקדמות. מערכות אלה נדרשות לעמוד בסטנדרטים מחמירים של איכות, מהימנות ותיקוף ולהוות בסיס למ גוון שימושים מהותיים— ובכלל זה ניהול חובות מסופקים, קביעת תיאבון סיכון ברמת הדירקטוריון, ותמחור מבוסס סיכון ללקוחות. ג. יתרה מכך, במסגרת יישום מודלים חשבונאיים מתקדמים—ובפרט בהתאם להוראות CECL— נדרשים הבנקים להעריך הפסדי אשראי צפויים על בסיס נתונים היסטוריים רחבים, לרבות התנהגות לווים לאורך זמן ושינויים צפויים בדירוגם. מודלים אלה נשענים מטבעם על עומק היסטורי משמעותי של נתונים, אשר בלעדיו נפגעת איכות האמידה והיכולת לשקף סיכון באופן מהימן. ד. בהקשר זה יודגש כי בהתאם להוראות ועדת באזל, אשר שימשו בסיס להוראת נב"ת204 , נדרש שימוש במדגם נתונים היסטוריים לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ואף לתקופות ארוכות יותר מקום בו נתונים רלוונטיים זמינים. כך, סעיף463 להוראת נב"ת204 קובע במפורש כי על התאגיד הבנקאי לה תבסס על נתונים היסטוריים לתקופה של חמש שנים לפחות לצורך אמידת הסתברויות כשל (PD), וכי ככל שקיימים נתונים לתקופה ארוכה יותר—קיימת חובה לעשות בהם שימוש. ה. במצב דברים זה, הגבלת תקופת השמירה של מידע בלתי מזוהה לתקופה קצרה יותר (כגון4 שנים) אינה מתיישבת עם דרישות רגולטוריות מחייבות, ועלולה לפגוע ביכולתם של הבנקים לעמוד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מהם. פגיעה כאמור אינה תיאורטית בלבד, אלא עשויה להשליך ישירות על איכות ניהול הסיכונים, יציבות המערכת הבנקאית ואף על תנאי האשראי הניתנים ללקוחות. - 5 - ו. בנוסף, קיימת אי־אחידות רגולטורית בלתי מוצדקת בכך שלשכות האשראי רשאיות לשמור מידע לתקופה של עד7 שנים, בעוד שהבנקים—אשר כפופים לרגולציה מחמירה לא פחות — מוגבלים לתקופה קצרה יותר. פער זה אינו מתיישב עם עקרונות של שוויון רגולטורי, ואינו תורם ליעילות השימוש במיד ע במערכת כולה. ז. לאור האמור, אנו סבורים כי יש לאפשר לתאגידים הבנקאיים לשמור מידע בלתי מזוהה לתקופה של 7 שנים כמקובל אצל לשכות האשראי.תיקון כאמור יבטיח הלימה בין הוראות החוק לבין דרישות הרגולציה הקיימות, יסייע בשמירה על איכות מודלי ניהול הסיכונים, ויתרום ליציבותו וליעילותו של שוק האשראי. הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים איגוד הבנקים מברך על הקמת מאגר נתוני אשראי לתאגידים, אשר יביא להנגשת מידע בעל ערך רב, בפני כלל הפועלים בשוק האשראי, לקידום שוק ,תחרותי ומשוכלל. יחד עם זאת, לצד הרצון הטוב לקדם נושא כה חשוב נראה כי תשומת הלב הוסטה מפרטים מסוימים .אשר יכולים לפגוע ביישום היומיומי של מטרת המאגר 5. סעיף2 לחוק - "הגדרת "בעל זיקה לתאגיד" ו"בעל שליטה א. הצעת החוק כוללת קביעת הגדרות חדשות למונחים "בעל זיקה" ו"בעל שליטה", במטרה לשפר את .יכולת הערכת כושר הפירעון של תאגידים הדבר נדרש לצורך יצירת תמונה מלאה ומהימנה של מבנה השליטה והזיקות בתאגיד, כבסיס לקבלת החלטות אשראי מושכלות. לצורך כך נקבע כי בעל זיקה הינו לווה במשותף עם התאגיד, ערב להתחייבויות התאגיד או מי שהתאגיד ערב להתחייבויותיו, והכל .בעסקאות אשראי בהתאם לנעשה היום, הבנקים ימשיכו וידווחו למערכת נתוני אשראי אודות לווים ,במשותף וערבים של לקוחותיהם. יחד עם זאת אין ביכולתם לגזור מתוך דיווחים אלה את המשמעות המלאה של ההגדרות המשפטיות ואין הם יכולים לדווח אודות "בעלי זיקה" כמשמעותם בחוק. יתרה מכך, בהתייחס ל הגדרת ""בעל שליטה נדגיש .כי מדובר בנושא מורכב משפטית, אשר נתון לשינויים אין לצפות ממקורות המידע כי יעקבו אחרי מידעים .אלה באופן שוטף, על מנת לדווח למאגר ב. לצורך כך , ו מימוש תכלית זו באופן אפקטיבי, קיימת חשיבות רבה לריכוז, ניהול והנגשה של המידע הרלוונטי על ידי גורם מוסמך מרכזי אחד , אשר ישמש מקור נתונים מהימן ואחיד. ריכוז כאמור יבטיח עקביות, עדכניות ואמינות של המידע, יצמצם כפילויות ופערים בין מקורות מידע שונים, ויאפשר יישום יעיל ופשוט של הוראות החוק על ידי כלל הגורמים הפועלים בשוק האשראי. לצור ך כך , יש מקום לבחון קביעה מפורשת לפיה פרטי המידע הנדרשים בדבר בעלי שליטה ובעלי זיקה ינוהל ו ויונגש ו באמצעות רשות התאגידים, כגוף המחזיק ממילא במידע בדבר מבנה תאגידים— או לחלופין באמצעות בנק ישראל .במסגרת מאגר נתוני האשראי קביעה כאמור תתרום ליצירת סטנדרט אחיד וברור, תפחית אי־ ודאות פרשנית ותחסוך עלויות תפעוליות משמעותיות לכלל השחקנים בשוק. ג. בהמשך לדיון שהתקיים בועדת הכלכלה ביום12.5.26 , בו נאמר כי בעל זיקה או בעל שליטה בתאגיד )(כהגדרתם בתיקון, יכולים לבקש לא להיכלל במאגר , וז את בהתאם לסעיף22 (ח) לתיקו ן , נבקש כי .הדבר יובהר גם בדברי ההסבר להוראה ד. בנוסף , קיימת אי בהירות בהתייחס לסוג המידע אשר יופיע על בעלי ה זיקה ו/או בעלי השליטה, במאגר נתוני אשראי הפרטיים . האם קיים מידע נוסף שיופיע על אותו אדם, כתוצאה מכך שהוא בעל זיקה / שליטה ? נא הבהירו או הפנו לסעיף הרלוונטי - 6 - 6. סעיף26 – הסכמת תאגיד א. מנוסח הצעת החוק עולה כי תאגיד יידרש ליתן הסכמה מפורשת למסירת דוח אשראי לנותן האשראי. כבר בראשית הדברים נבקש להדגיש כי דרישה זו מעוררת קושי מהותי ויישומי ,משמעותי בכל הנוגע לתאגידים, באופן המצדיק, לטעמנו החרגתם מתחולת סעיף זה. ב. נסביר: בשונה ממאגר נתוני אשראי ביחס ליחידים, אשר מזוהים באמצעות תעודת זהות ולגביהם ניתן לפנות באופן ישיר וברור לקבלת הסכמה מפורשת, הרי שבעניינם של תאגידים מדובר במבנה מורכב ורב־שכבתי . הבנק אינו יודע, ואף אינו יכול לדעת באופן ודאי, מיהו אותו גורם מוסמך .בתאגיד אשר רשאי להעניק הסכמה לקבלת דוח אשראי לצורך התקשרות בעסקת אשראי ,המערכת הבנקאית פועלת מול מגוון רחב של תאגידים, שלכל אחד מהם מסמכי התאגדות ,תקנונים והסדרי הרשאה פנימיים ייחודיים המגדירים באופן דיפרנציאלי את סמכויות מורשי החתימה. כך, לא ניתן להקיש בהכרח בין מורשה חתימה המוסמך לנהל את פעילותו השוטפת של התאגיד מול הבנק, לבין גורם המוסמך להעניק הסכמה למסירת מידע רגיש כדוגמת דוח אשראי. דרישה לקבלת הסכמה כאמור תחייב את נותני האשראי לבצע בירור פרטני ומעמיק באשר למבנה ההרשאות בכל תאגיד ות אגיד, באופן שייצור חוסר ודאות משפטי ויעכב את תהליכי קבלת ההחלטות. בהיבט המעשי, מדובר בדרישה אשר צפויה להכביד באופן מהותי על התנהלות שוק האשראי התאגידי, לפגוע ביעילותו ולכרסם בתכלית החקיקה – קידום שוק אשראי מתקדם, תחרותי ומשוכלל. לפיכך, אנו סבורים כי יש לייתר את דרישת ההסכמה ביחס לתאגידים . ג. ,בנוסף כפי שתיארנו בסעיף2 ,לעיל הסעיף המוצע קובע כי ההסכמה נדרשת לשם "התקשרות בעסקת האשראי או לשם הבטחת קיום תנאיה". בדברי ההסבר צוין כי תיקון זה נועד להתאים את ההסדר לאופי שוק האשראי ולפעילותם של נותני האשראי, מתוך הבנה כי הערכת כושר הפירעון של הלקוח נעשית באופן כוללני ומתמשך. ואולם, בפועל, התיקון המוצע אינו משיג מטרה זו בכך, יצא העוקץ מהתיקון, ואין בו כדי לסייע "להעריך את כושר הפרעון של הלקוח באופן כוללני", כפי שהתכוון לכך המחוקק. קושי זה מתחדד ביתר שאת ביחס לתאגידים, אשר פעילותם העסקית מתאפיינת בריבוי .עסקאות ובהיקפים משמעותיים, לעיתים ברמה יומיומית המערכת הבנקאית נדרשת במקרים אלה לקבל החלטות אשראי בזמן אמת, תוך ניהול סיכונים מושכל ודינמי. דרישה לקבלת הסכמה נפרדת ביחס לכל עסקה חדשה אינה מתיישבת עם אופי פעילות זו , וצפויה להוביל לעיכובים מובנים, לפגיעה ביכולת התגובה של נותני האשראי ולשיבוש הפעילות העסקית השוטפת. בהקשר זה מתחדדת השאלה המעשית: האם ניתן לצפות כי טרם כל פעולה עסקית שוטפת, יידרש ,הבנק להשהות את הטיפול על מנת להסדיר קבלת הסכמה פרטנית לקבלת דוח אשראי? לטעמנו התשובה לכך שלילית - הן מטעמים פרקטיים והן מטעמים מהותיים. אשר על כן, ככל שלא תתקבל עמדתנו להחרגת תאגידים מדרישת ההסכמה המפורשת, נבקש לכל הפחות לקבוע הסדר מאוזן, לפיו ההסכמה תינתן באופן עקרוני וחד־פעמי במסגרת מערכת היחסים הכוללת בין התאגיד לבין נותן האשראי הסדר כאמור יאפשר מחד גיסא שמירה על עקרון - 7 - ההסכמה, ומאידך גיסא ייתן מענה לאופייה המתמשך והדינמי של הפעילות העסקית, וימנע פגיעה ביעילות שוק האשראי. ד. לחילופין, ועל מנת לייעל את ההסדר ברמה המשקית, נבקש להציע מנגנון מרכזי לניהול הסכמות תאגידים, במסגרתו מערכת נתוני האשראי תהא האחראית לניהול דיגיטלי של הסכמות התאגידים למתן גישה לדוחות אשראי. נסביר: כיום, קיימת אפשרות ללקוחות פרטיים לעדכן באופן דיגיטלי את מערכת נתוני האשראי באשר לגורמים שלגביהם הם אינם מעוניינים כי יימסר דוח האשראי. על בסיס מנגנון זה— ובהתאמה הנדרשת— אנו מציעים לקבוע כי תאגידים יוכלו לעדכן באופן יזום ומרוכז במערכת נתוני האשראי את זהות הגורמים להם הם מסכימים למסירת דוח אשראי. מנגנון כאמור יאפשר ניהול ישיר, אחיד ושקוף של ההסכמות בין התאגיד לבין מערכת נתוני ,האשראי, תוך יצירת ודאות משפטית ותפעולית לכלל הצדדים. כך נותני האשראי יוכלו להסתמך על קיומה של הסכמה תקפה ומעודכנת במערכת, מבלי להידרש לבירורים פרטניים מול התאגיד בכל התקשרות, ואילו התאגידים ייהנו משליטה מרכזית, יעילה ופשוטה בניהול ההרשאות למידע אודותיהם. בנוסף, מנגנון מרכזי כאמור צפוי להפחית באופן משמעותי את הנטל התפעולי על נותני האשראי, לצמצם סיכונים לטעויות ולחשיפה משפטית הנובעת מאי־בהירות באשר להיקף ההסכמה, ולמנוע כפילויות והליכי תיאום מיותרים בין גורמים שונים. בכך, תושג תכלית החקיקה של יצירת שוק אשראי יעיל, נגיש ומשוכלל, תוך שמירה על איזון ראוי בין הגנה על מידע לבין צרכי הפעילות העסקי. מדובר ב חלופה אפקטיבית וישימה לדרישת ההסכמה הפרטנית בכל עסקאות ה אשראי. 7. סעיף33 – הודעת חיווי אשראי לתאגידים א. הסעיף קובע כי לשם התקשרות בעסקת אשראי עם לקוח, רשאי נותן אשראי לפנות ללשכת אשראי ולבקש חיווי על פעילותו של הלקוח, ובלבד שיודיע ללקוח מראש ובאופן מפורש על כוונתו לעשות כן . בהתאם לתכלית הצעת החוק, הורחבה תחולת הסעיף כך שיחול גם ביחס ללקוחות שהם תאגידים. ב. עם זאת, בהקשר של תאגידים מתעורר קושי יישומי ומשפטי מהותי. במקרים רבים מדובר בלקוחות חדשים, הפונים לקבלת הצעת אשראי, כאשר בשלב זה אין בידי הבנק מידע מספק באשר למבנה התאגיד, זהות בעלי התפקידים בו או היקף סמכויותיהם של מורשי החתימה. חרף זאת, מטיל הסעיף חובה ל הודיע מראש ללקוח על הכוונה לקבל חיווי מלשכת האשראי. ג. במצב דברים זה ניצב הבנק בפני קושי ממשי: למי בתאגיד עליו למסור את ההודעה? האם הגורם שפנה לבנק מוסמך לקבלה? האם נדרשת הסמכה נוספת בהתאם למסמכי ההתאגדות או להחלטות האורגנים המוסמכים? שאלות אלו אינן תיאורטיות, והן מחייבות בירור פרטני בכל מקרה ומקרה, אשר עלול ל עכב את תהליך קבלת ההחלטות ולהכביד על מתן השירות. ד. יתרה מכך, עמימות זו יוצרת חשיפה משפטית ממשית עבור הבנק. מסירת הודעה לגורם שאינו מוסמך עלולה להיחשב כהפרת חובת הסודיות או כפגיעה בפרטיות התאגיד ובעלי העניין בו, ואילו הימנעות ממסירת הודעה לגורם הנכון עלולה להיחשב כהפרה של הוראות החוק, על כלל ההשלכות הנלוות לכך— לרבות חשיפה לסנקציות אזרחיות ופליליות. כך, הבנק מצוי בדילמה מובנית בין סיכונים משפטיים סותרים, ללא יכולת מעשית להבטיח עמידה מלאה בדרישות הדין. - 8 - ה. השלכה ישירה של דרישה זו היא יצירת שיהוי מובנה בהתקשרויות אשראי עם תאגידים, וזאת עוד בטרם ניתן לבחון את נתוני האשראי הבסיסיים של הלקוח. שיהוי כאמור אינו מיטיב עם הלקוח, עם נותן האשראי או עם התחרות בשוק, ואף עומד בסתירה לתכלית החקיקה, המבקשת לייעל את שוק האש ראי ולשפר את הנגישות למידע רלוונטי לצורך קבלת החלטות מהירה .ומושכלת ו. אשר על כן, על מנת לאפשר יישום אפקטיבי של ההסדר המוצע ולמנוע חשיפה משפטית מיותרת ופגיעה בהתנהלות התקינה של שוק האשראי, נבקש להחריג את החובה למתן הודעה מוקדמת ביחס לתאגידים . 8. ס עיף45 לחוק – מידע לא מזוהה של בעלי זיקה א. התיקון המוצע קובע כי בנק ישראל יהיה רשאי להעמיד לרשות לשכות אשראי ומשתמשים בנתוני אשראי מידע לא מזוהה לגבי תאגידים מן המאגר, לצורך פיתוח מודלים סטטיסטיים. עוד נקבע כי ביחס למידע לא מזוהה הנוגע ליחידים בעלי זיקה לתאגיד, תינתן ללשכות האשראי גישה ,למידע כאמור ואילו למשתמשים בנתוני אשראי תינתן גישה זו רק בכפוף להסכמת משרד .המשפטים ב. לטעמנו, הבחנה זו אינה מוצדקת ואינה מתיישבת עם תכליות התיקון. מקום בו מדובר במידע לא מזוהה—דהיינו מידע שאינו מאפשר זיהוי של נושא המידע באמצעים סבירים — אין הצדקה להטלת מגבלה נוספת על משתמשים בנתוני אשראי, בפרט כאשר גופים אלה כפופים ממילא לרגולציה מחמירה בתחומ י פרטיות ואבטחת מידע. ג. ,הדרישה לקבלת הסכמת שר המשפטים כתנאי לגישה למידע כאמור יוצרת חסם רגולטורי מיותר העלול לפגוע ביכולת לפתח מודלים סטטיסטיים מתקדמים, ולהכביד על יישום אפקטיבי של המאגר ככלי לניהול סיכוני אשראי. בכך נפגעת היכולת לייצר תשתית מידע אחידה, מלאה ואיכותית, הדרושה לשם קבלת החלטות מושכלות בשוק האשראי. ד. יתרה מכך, הגבלת הגישה של משתמשים בנתוני אשראי למידע לא מזוהה, בעוד שלשכות ,האשראי נהנות מגישה רחבה יותר, יוצרת חוסר אחידות בין גורמים הפועלים באותו שוק ומובילה לפערים תחרותיים שאינם מתחייבים מן הדין או מן התכלית. ה. לאור האמור, אנו סבורים כי יש לאפשר למשתמשים בנתוני אשראי גישה למידע לא מזוהה גם ביחס ליחידים בעלי זיקה לתאגיד, לצורך פיתוח מודלים סטטיסטיים, וזאת מראש וללא צורך ,בקבלת הסכמת שר המשפטים. תיקון כאמור יבטיח אחידות רגולטורית, יפחית חסמים מיותרים ויתרום לקידום תכליות החוק— ובפרט שכלול שוק האשראי, שיפור יכולת ניהול הסיכונים והגברת התחרות. 9. סעיף109 (ב) לחוק– יידוע תאגידים באמצעות מקורות מידע א. הסעיף המוצע מסמיך את הממונה לקבוע הוראות לעניין יידוע לקוח שהוא תאגיד על תחילת איסוף נתונים לגביו, לרבות באמצעות מקורות המידע. בהקשר זה נבקש לתקן את הסעיף כך שייקבע מפורשות כי היידוע לא יבוצע באמצעות מקורות המידע. - 9 - ב. עמדתנו נשענת על המנגנון הקיים כיום ביחס ליחידים, שלפיו יידוע בדבר תחילת איסוף נתונים — למשל במקרים של לקוחות שהגיעו לגיל בגירות או של תושבי חוץ שמעמדם השתנה— מתבצע באופן מרוכז על ידי בנק ישראל. מנגנון זה הוכיח עצמו כיעיל, אחיד ומונע כפילויות, ועל כן נכון לאמצו גם ביחס לתאגידים. ג. ,הטלת חובת היידוע על מקורות המידע צפויה ליצור קושי תפעולי משמעותי ולהכביד על פעילותם וזאת מבלי להוסיף ערך מהותי ללקוח. יתרה מכך, הסדר כאמור עלול להוביל לריבוי הודעות כפולות ואף סותרות, בשים לב לכך שתאגידים מנהלים, במקרים רבים, מספר חשבונות במוסדות פיננסיים שונים ומקיימים התקשרויות עם מספר נותני אשראי במקביל. במצב דברים זה, כל אחד ממקורות המידע עשוי לשלוח הודעה נפרדת, באופן שייצור עומס מידע על הלקוחות , יפגע בבהירות המסר ויפחית מהאפקטיביות של חובת היידוע. ד. בנוסף, פיצול האחריות בין גורמים שונים עלול להביא לחוסר אחידות ביישום, לטעויות ולחשיפה משפטית של מקורות המידע בגין אי־עמידה מדויקת בהוראות שייקבעו, במיוחד נוכח מורכבות הזיהוי של הגורם המוסמך בתאגיד לקבלת הודעות כאמור. ה. ,אשר על כן, אנו סבורים כי נכון לקבוע מנגנון יידוע מרכזי ואחיד, שינוהל על ידי גורם אחד לדוגמא- ,בנק ישראל או רשות התאגידים, באופן שיבטיח עקביות, יעילות ופשטות יישומית תוך צמצום הנטל הרגולטורי על מקורות המידע ומניעת כפילויות מיותרות. 10 . סעיף תחילה לאור ,ההנחיות הרבות, הצפויות להתפרסם על ידי בנק ישראל, בהתייחס לאופן יישום הצעת החוק נבקש כי יובהר כי ת ינתן תקופת היערכות של שלוש שנים , החל ממועד פרסום ההנחיות האמורות.