חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
17
ב
מאי ,
2026
לכבוד
חברי
וחברות הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
הנדון :
נייר
עמדה
לקראת הדיון בנושא עתיד סטודנטים וסטאז'רים לרפואה במערכת
הבריאות- אתגרים ומענה
לקראת הדיון שיתקיים ב-
19.5.26
בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים בנושא ישיבת מעקב-
עתיד סטודנטים וסטאז'רים לרפואה במערכת הבריאות-
אתגרים ומענה לציון יום הסטודנט
הלאומי, לפי חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז-
2007
, נבקש להתייחס לאתגרים ולחסמים
העומדים בפני הסטודנטים והסטודנטיות הערבים הלומדים את מקצוע הרפואה ומקצועות
הבריאות ככלל , על רקע
ה מחסור
הגדול ב בעלי המקצוע
ב
מערכת הב
ריאות הישראלית.
מחקר חדש שנערך במרכז אדוה על-
ידי ד"ר נהאיה עווידה, בחן את הקשיים עימם מתמודדות
הסטודנטיות הערביות אזרחיות ישראל, הלומדות את מקצועות הבריאות במוסדות אקדמיים
.בישראל וברשות הפלסטינית
המחקר העלה, כי מקצועות הבריאות הפכו לאחד הנתיבים המרכזיים להשתלבותם של
הערבים בישראל, נשים וגברים, במעמד הביניים הכלכלי-
חברתי. כך, בשנים האחרונות ייצוגם
במרבית מקצועות הבריאות מצוי במגמת עליה: בין השנים2022-2002
, גדל שיעור הערבים
המועסקים במקצועות הבריאות מ-
53%
ל-
65%
.
בתוך כך, הנשים הערביות בולטות במיוחד בהשתלבות במקצועות הרפואה והרוקחות. בין
השנים2023-2010
חל גידול בשיעור הנשים הלומדות מקצועות אלו: בשנת2023
, שיעור
הנשים הערביות מקרב מקבלי הרישיונות החדשים בחברה הערבית ברפואה עמד על32%
,
לעומת21%
בשנת2010. ברפואת שי ניים, שיעורן היה גדול אף יותר ועמד על59%
, לעומת
26%
בשנת2010
. גם במקצועות הבריאות הנוספים חל גידול משמעותי וזאת בעיקר במקצוע
( הרוקחות66%
מקרב מקבלי הרישיונות החדשים בחברה הערבית ב -
2023
), לצד שיעור
( גבוה ויציב במקצוע הסיעוד67%
בשנת2022
.)
עם זאת, הן נדרשות להתמודד עם אתגרים וחסמים מבניים רבים בדרכן אל התואר וההכשרה
,המקצועית. בישראל, עיקר החסמים הם הדרישה לציון פסיכומטרי גבוה, ציוני בגרות גבוהים
עמידה במבחנים בשפה העברית והאנגלית ומבחני מיון אישיותיים. במהלך הלימודים הן
מתמודדות עם חסמי שפה
אקדמית ותחושת זרות תרבותית, היעדר ליווי אקדמי מותאם
ולעיתים אף עם ניכור מוסדי וגזענות. חסמים אלו מביאים את חלקן לבחור בלימודים ברשות
הפלסטינית. ביטוי לכך, ניתן לראות בגידול החד במספר הערבים אזרחי ישראל הלומדים
מ
אלו:
במוסדות -
617
בשנת
סטודנטים 2010מ
גדל
, ספרם
ל-
6,887
בשנת2020
. כלומר, הלימודים ברשות הפלסטינית אינם תופעה שולית, כי אם
.מסלול משמעותי לעקיפת חסמי הכניסה לאקדמיה הישראלית, במיוחד במקצועות הבריאות
אמנם הלימודים ברשות מציעים מסלול נגיש יותר מבחינת תנאי קבלה, שפה וסביבה
תרבותית. אולם, חלופה זו כרוכה במ חירים גבוהים כמשאבי המשפחה, יכולת כלכלית, היעדר
נגישות למלגות ולמידע עליהן, התמודדות עם נסיעות ממושכות מהגדה לישראל ועם עמידה
2
במחסומים צבאיים בדרך, אי-
.ודאות ביטחונית, פערים תרבותיים ואתגרי הכרה ורישוי בישראל
ככלל, האתגרים המאפיינים את שני המסלולים החריפו מאד עם פרוץ מלחמת ה-
7
.באוקטובר
על רקע כל זאת, קיימת חשיבות רבה לגיבוש מדיניות ציבורית שתספק מענה לחסמים
המבניים ללימודים אלו במוסדות בישראל- על-
מנת שלא להחמיץ חלק משמעותי ממאגר כוח
האדם העתידי של מערכת הבריאות המתמודדת עם מחסור הולך וגדל של כוח אדם. כך, בין
היתר
על הגורמים האחראים כ משרד
הבריאות הו מל"ג,
:לנקוט בצעדים הבאים
1
.אימוץ מודל חלופי לקבלה ללימודים- להנגיש ההשכלה הגבוהה במקצועות הבריאות על -
י די אימוץ מודל קבלה המבוסס על הישגים במקצועות הריאליים, השתתפות במכינות ייעודיות
ובקורסי קיץ, כחלופה לציון הפסיכומטרי. בד בבד, לבחון מחדש את התאמתם התרבותית של
מבחני המיון האישיותיים, על-מנת למנוע הטיות בתהליך הסי.נון למקצוע הרפואה
2. סיוע כלכלי ותרבותי-
לפעול להנגשת מערך המלגות לסטודנטיות הערביות ולגבש מעטפת
.ליווי ותמיכה שפתית ותרבותית במוסדות האקדמיים, תוך יצירת מרחב בטוח עבורן
3
.הסדרת מסלול הלימודים ברשות הפלסטינית-
ליצור תוכניות הכנה למבחני הרישוי של
משרד הבריאות הישראלי כבר במהלך הלימודים ברשות על-
מנת לקצר את המעבר מסיום
.התואר להשתלבות בעבודה בישראל. לצד זאת, מתן קורסים לעברית מקצועית ומדוברת
בנוסף, להקים מערך סיוע כלכלי ייעודי ללומדים וללומדות במוסדות הרשות הפלס טינית, כפי
.שנעשה עבור ישראלים הלומדים את מקצוע הרפואה במוסדות אקדמיים בחו"ל
ללא שינוי תפיסתי והכרה בחשיבות של מענה לחסמים המבניים העומדים בפני הסטודנטים
והסטודנטיות הערבים הלומדים את מקצועות הרפואה, הציבור הישראלי כולו ימשיך לשלם את
.מחיר ההדרה שלהם ממערכת הרפואה הישראלית
,בברכה
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה- מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
:דוא"ל[email protected]