חומר רקע - גורמים חיצוניים
11/5/26
הודעה לעיתונות
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת–
105
ולשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי
מפרס
מי ם לראשונה
סקר בני נוער (
12
–
17
)
ארצי בנושא דפוסי שימוש ברשת
ובבינה
מלאכותית,
חשיפה לפגיעות ותחושת ביטחון דיגיטלי
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת -
105
ולשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי
מפרס
ם מי לראשונה ממצאים מסקר ארצי בקרב בני נוער
בגילי
12
-
17
,בישראל הבוחן דפוסי
שימוש ברשת ובבינה מלאכותית ,
פגיעות ברשת
ודיווח, ו
תחושת ביטחון דיגיטלי.
•
78%
מ בני הנוער מחזיקים טלפון חכם וגיל קבלת הסמארטפון הממוצע בישראל עומד על
10
שנים
•
86%
מ
בני הנוער משתמשים בכלי
בינה מלאכותית באופן קבוע ( , אך רק כמחציתם52%
)
עברו הדרכה מתאימה
•
28%
מ
בני נוער נחש
פו
לתוכן מטריד או פוגעני ברשת הקשור לבינה מלאכותית
•
33%
מ
בני הנוער מ
שתמשים בפלטפורמות אנונימיות ו-
26%
קיבל
ו
פנייה מאדם זר
ברש
ת
•
רק46%
מבני הנוער מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה ברשתות החברתיות
•
62%
מבני הנוער שנפגעו ברשת מדווחים על הפגיעה
הסקר מציג תמונת מצב עדכנית של חיי בני הנוער ברשת בישראל
ושל האתגרים העומדים בפניהם
ובפני ה
הורים בעידן הדיגיטלי:
כניסה מוקדמת לעולם הדיגיטלי וזמן שימוש ממושך
78%
מ בני הנוער מחזיקים טלפון חכם וגיל קבלת הסמארטפון הממוצע בישראל עומד על10
שנים ,
זאת בדומה לממוצע במדינות הOECD -
,
אולם
זמן השימוש היומי
ברשת בישראל גבוה מהממוצע
במדינות
אלו .
דפוסי השימוש מצביעים על נוכחות דיגיטלית אינטנסיבית: כמחצית
מ בני הנוער
(
49%) גולשים באינטרנט יותר מארבע שעות ביום.
דור ה-
AI
שימוש כמעט אוניברסלי לצד הדרכה חלקית
השימוש בבינה מלאכותית הפך לחלק :מרכזי מחיי היומיום של בני הנוער86%
מהם משתמשים
בכלים אלה באופן קבוע. השימושים הנפוצים כוללים :
( הכנת שיעורי בית72%
), תרגום וניסוח
( טקסטים50%
( ), יצירת תמונות וסרטונים35%
( ), ייעוץ אישי28%) ומשחקים או יצירת דמויות
(22%)
.
עם זאת, רק כמחצית
מ( בני הנוער52%
) עברו הדרכה לשימוש בטוח בבינה מלאכותית, כאשר38%
מציינים כי ההדרכה ניתנה במסגרת בית הספר. יותר משליש
מבני הנוער (
35%
) מציינים כי הם
סומכים במידה רבה על המידע שמספקים כלי
.בינה מלאכותית
ממצאי הסקר
עולה כי אחד מכל ארבעה בני נוער נחשף לתוכן מטריד הקשור לבינה
.מלאכותית
בני הנוער מתקשים לזהות האם התוכן שבו נתקלו אכן נוצר באמצע ותAI
:
11%
סבורים כי נחשפו
לתוכן פוגעני שנוצר באמצעותAI
,
17%
נתקלו בתוכן פוגעני אך אינם בטוחים אם נוצר
באמצעות
AI
ו -
25%
אינם בטוחים כלל אם נתקלו בתוכן פוגעני מסוג זה.
חשיפה לסיכונים ול פגיעות
ברשת
( הסקר מצביע על חשיפה משמעותית לסיכונים במרחב הדיגיטלי: שליש מבני הנוער33%
)
( משתמשים בפלטפורמות אנונימיות ואחד מכל ארבעה26%
) קיבל פנייה מאדם זר ברשת במהלך
השנה האחרונה. אחד מכל חמישה בני נוער (
20%
)
נפגע אישית ברשתות החברתיות במהלך
החודשיים האחרונים
הקודמים לסקר( . הפגיעות הנפוצות הן ביוש ושיימינג, השפלה או חרם9%
) ,
ום אי
ואלימות מילולית (
7%
)ו קבלת
פנייה או הודעה בעלת אופי מיני (
5%
) .
,בנוסף41%
מבני הנוער
נחשפו לפגיעה באדם א חר ברשת במהלך השנה האחרונה ,
( בעיקר לאלימות מילולית32%
) ולביוש
ושיימינג
(18%)
.
תחושת הביטחון נמוכה ברשתות החברתיות
( רוב בני הנוער72%
) מעריכים כי הם שומרים היטב על פרטיותם ברשת. למרות שבני הנוער
,מעריכים כי הם יודעים להתנהל בבטחה ברשת ושומרים על פרטיותם תחושת הביטחון של הם
ברשתות החברתיות נמוכה יחסית. רק46%
מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה ברשתות החברתיות
וזאת לעומת
90%
בבית ,
70%
בבית הספר ו-
52%
במרכזי בילוי .
פנייה לעזרה ודפוסי דיווח
( רוב בני הנוער שנפגעו ברשת מדווחים על הפגיעה62%
), כאשר ההורים הם הכתובת המרכזית
ל
דיווח (
42%
( ), גורם בבית הספר14%
( ) וחבר קרוב12%
). דפוס זה חוזר גם במצבים שבהם חבר
נמצא במצוקה אישית: בני הנוער מציינים כי י
פנו
( בעיקר להורים54%) ולצוות חינוכי
(23%)
.
58%מב ני הנוער שמעו על מוקד105
( בעיקר דרך פעילות בבתי הספר34%
) ו-
30%
מציינים כי יפנו
למוקד במקרה של פגיעה.
( ערוצי הפנייה המועדפים לקבלת סיוע הם וואטסאפ28%
), פנייה
( טלפונית27%) ופנייה פנים -אל-פנים (
13%
.)
הסיבות המרכזיות לאי-
דיווח כוללות תחושה כי"
אף אחד לא
יכול לטפל בבעיה " (
38%
), בושה
(
19%
( ), ניסיון להתמודד לבד17%
) ופחד או חשש מדיוו
ח .(16%)
מודעות הורים ומורים בנוגע לפעילות של בני נוער ברשת
88%
מבני
הנוער מעריכים כי הוריהם מודעים לפעילותם ברשת (
54%
מודעות במידה
חלקית
ו-
34%
מודעות במידה
.)מלאה
גם בתחום הבינה המלאכותית נתפסת מודעות ההורים בקרב בני הנוער
כגבוהה יחסית(
57%
מעריכים כי הוריהם מודעים לשימושיהם ב
בינה מלאכותית
במידה רבה מאוד ובמידה רבה
, ו-
27%
מעריכים כי המודעות חלקית). לעומת זאת, מודעות המורים נתפסת על ידי בני הנוער
נמוכה יותר
(
34%
מודעות במידה רבה
מאוד ו
במידה רבה, ו-
29%
)מודעות חלקית.
לדברי ד"ר נאוה כהן–
אביגדור, ראשת האגף האזרחי ב מטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת–
105
:
"במטה
אנו מקפידים לעקוב אחר המגמות החדשות ואחר התנהגותם של קטינים ברשת,
על מנת
להתאים באופן מיטבי את המענה והטיפול.שאנו נותנים
האחריות שלנו היא להמשיך ולחזק את
תחומי המניעה, ההסברה, ההדרכה והמחקר ,
ולהקנות לילדים ולהורים את הכלים המתאימים על
מנת להגן עליהם במרחב המקוון ולהבטיח שכל ילד
ה וילד ידעו ש הם יכולים
לפנות
למוקד105
בכל
שעות היממה ובכל
מקרה של פגיעה".
:ד"ר גיא נגר, ראש אגף מחקר מדעי החברה בלשכת המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי
"הממצאים חושפים תמונת מצב שבה בני הנוער בישראל הם 'דור ה-
AI
' בפועל, עם שימוש בכלים
,מתקדמים וכניסה לעולם הדיגיטלי כבר בגיל צעיר מאוד. אולם הפער המדאיג בין האינטנסיביות
הטכנולוגית לבין המחסור בהדרכה ותחושת הביטחון הנמוכה ברשתות החברתיות, מעיד כי
."המיומנות הטכנית אינה מהווה תחליף להגנה ומודעות
הסקר נערך בינואר2026
בקרב מדגם מייצג של בני נוער בגילי
12
–
17
בישראל, באמצעות סקר
משולב טלפוני ופ
אנל אינטרנטי, עבור המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת-
105
ולשכת מדען
הראשי
במשרד לביטחון לאומי
על ידי חברתMEIDATA
בשיתוף מכון המחקר מאגר המוחות
.בע"מ