פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 516 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025, של ח"כ לימור סון הר מלך << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון יוסף טייב לימור סון הר מלך עדי עזוז חברי הכנסת: מירב בן ארי מרב מיכאלי שרון ניר מוזמנים: ערן יעקב הוליץ – ייעוץ משפטי, משרד החינוך איל זנדברג – משרד המשפטים לירון בנית ששון – משרד המשפטים הדיל יונס – משרד המשפטים רינת בניטה – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת נדב שמיר – עו"ד, מל"ג לאה שטרן – הערכת איכות, מל"ג רונן קוטין – הערכת איכות, מל"ג פרופ' אורנה קופרמן – חברת סגל, לשעבר סגנית רקטור עדנה הראל פישר – עמיתת מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה ספיר פז – עוזרת מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה אושרה דנוך – השדולה למען האישה החרדית והדתית ריקי שפירא רוזנברג – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה נוה מאור – המחלקה למדיניות ציבורית, ישראל חופשית נעמה פלג – יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בעברית יהודה דן – חבר הפורום, עובדים סוציאליים משה קולקר – חבר הפורום, עובדים סוציאליים רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית מאירה בסוק – יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת מורן זר קצנשטיין – יו״ר בונות אלטרנטיבה אלעד שיפטן – ס' יו"ר ארגון מו"ח - מורים וחוקרים רותם רכטר – תלמיד תיכון ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025, פ/4884/25 כ/1121 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (מסלולי לימוד נפרדים בתארים מתקדמים), התשפ"ה–2025. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אני חייבת להגיד, אדוני היושב-ראש, אני לא מצליחה להבין את האובססיה, פשוט אובססיה, עם נשים. אין לי דרך אחרת לתאר את זה. הדבר הזה שחייב להיות לך בשביל שתוכל להתקיים, מרחב סטרילי מנשים, שאי אפשר לפגוש אישה במקום שבאת ללמוד בו – לא מקום של פריצות חלילה, לא מקום של עיסוק בגוף, מקום של עיסוק בראש, שכל, דעות. אנחנו לא מסוגלות ומסוגלים לשמוע דעות של נשים או גברים? נשים חייבות לשמוע דעות של גברים, זה ברור, כי הגברים הם הרבנים, הם הדיינים, הם בעלי הבית, הם קובעים, הם פוסקים, הם פוסקים עלייך, על הגוף שלך, על האפשרויות שלך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני ממש ברגע זה שומע ברוב קשב דעה של אישה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז למה זה לא יכול להתקיים גם באקדמיה? אדרבה ואדרבה. זה בדיוק העניין. הינה, אתה לא יצאת לתרבות רעה. אני באופן אישי טוענת שבאת מתרבות רעה אבל לא חשוב, התרבות שבאת ממנה, אתה שומר עליה למרות שאתה במוסד שיש בו המון נשים שמדברות בקול, שהן משתתפות איתך, שאתה צריך לעשות איתם משאים ומתנים, שאתה נמצא איתן בחדרים ולא קרה כלום. יש פה חברי כנסת חרדים שנמצאים פה שלושים שנה ונשארו חרדים. לא רק נשארו חרדים, עוד הם עוסקים בהחרדה ובהתחרדות וכן הלאה וכן הלאה. מה הסיפור עם הנשים? הם עושים את זה במוסד עם נשים ולצערי הם מצליחים להמשיך להדיר נשים בכל דרך, אז אני לא מצליחה להבין. הסיפור הזה של הפרדה, מעבר לעובדה שהוא נכשל, הוא לא מביא שילוב, הוא לא מביא קידום של האוכלוסייה החרדית, להפך, הוא מייצר להם גטאות, הוא פוגע במהות של האקדמיה. אקדמיה זה באמת הפריה של השכל, כל הזמן לשמוע עוד ועוד דעות, להתחכך עם דעות אחרות, לשמוע ידע, כל הזמן להרחיב את הדעת. לא לצמצם, לא לסגור, לא להתבדל. זה לא מכונים להכשרה מקצועית, שגם שם זאת תקלה כי בסוף באת ללמוד מקצוע, ולכן אין שום סיבה שעובד או עובדת סוציאלית יהיו במסגרת נפרדת, אבל על אחת כמה וכמה כשמדובר במקום שאמור להיות היכל של ידע ופריחה אנושית. לא יכולה להתקיים פריחה במקום שבה יש הדרה ויש כזה צמצום ובידוד. ומעל הכל, בסופו של דבר, בסוף אנחנו חוזרות לאותו מקום שבו אנחנו מסמנות את הנשים כבעיה: הן מסמנות את היצר, הן הדבר שמפריע לגברים להתקיים בעולם; אתן, עם כל הכבוד, תתכבדנה לכן בבית פנימה, ואם כבר נתנו לכם לצאת, אז בבקשה בלבוש צנוע, במקצועות שאנחנו מסמנים לכן כמותרים, בימים ושעות שאנחנו מרשים לכן לצאת. כך הופכת להיראות האקדמיה, וזה כשזה אסור. זה קורה כשאסור לעשות את זה במרחב הציבורי של האקדמיה. ההנחתה כל הזמן של צמצום של נשים לתפקידים ספציפיים, כל הזמן סימון של נשים כבעיה, כמשהו שצריך להישמר ממנו, הוא דבר שלא יכול להתקיים במדינה שתופסת את עצמה דמוקרטית ולא מדינת הלכה, כמו איראן או מקומות אחרים, ואנחנו רואות ורואים כמה משגשגות מדינות ההלכה בעולם. אז כדאי לתפוס את עצמנו ולהגיד מה הסיפור, ממה אתם כל כך מפחדים לכל הרוחות. אנחנו לא נושכות, אנחנו לא באמת מתנפלות עליכם בחדרים האלה ומנסות לעשות לכם דברים לא ראויים, אנחנו אפילו לא מעוניינות להוציא אתכם לשמד. באופן אישי, אני חושבת שכדאי שבאופן קולקטיבי תצאו לשמד כי השמד הוא החיים עצמם, אבל באופן פרטי, בואו נירגע ונפסיק עם השטויות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד דיברת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אני בחוק הזה מהיום שהוא עבר בקריאה טרומית, לדעתי אנחנו כאן מעל שנה כבר, דאגתי להיות כאן בכל הדיונים, היום לצערי אני אצטרך לצאת מוקדם יותר אבל אני אהיה כאן, כולל להביא נציגי ציבור שמאוד חשוב לי שתשמע אותם. תשמע את נציגי החברה האזרחית, בעיקר את נציגי האוניברסיטאות. האמת שחשבתי שהחוק הזה לא יחזור לדיון, חשבתי שנפטרנו ממנו, אבל, כמו שאומרים, זה דברים שאי אפשר לעצור. עכשיו אני רוצה להגיד לך כמה דברים מהדיונים האחרונים – אני לא יודעת כמה עקבת, אני מניחה שהיו לך דברים אחרים ושזה גם פחות עניין אותך – על החוק הזה ועל הטלטלות שהוא עבר. החוק הזה, דבר ראשון, פוגע באקדמיה, צריך לומר ובצדק. ברגע שנותנים כיתות נפרדות – אין היום מספיק מרצים, אין מספיק סגל, בטח ובטח שאין מספיק פרופסורים, ועוד לא דיברתי על תואר שני, שלישי ומעבדות. אני מתחילה איתך מהבסיס. קודם כול זה יפגע בה כי ברגע שאתם מפרידים אותה היא תקבל – ואמרו כאן, בצדק – מרצים פחות טובים, לא יהיו מעבדות. אז, קודם כול, בבסיסי, האקדמיה נפגעת והיא נכנסת לתואר ולא מקבלת את מה שכולם מקבלים, כי תמיד תמיד הכיתה המעורבת תקבל את כל התנאים וכל השאר, אם יש, יסתדר. דבר שני, הפרדה מגדרית היא בניגוד לעיקרון השוויון, מה לעשות? זה הבסיס של הבסיס בעיניי. ברגע שאתה מפריד אתה לא שווה. בבג"ץ – אני מניחה שקראת את בג"ץ – אמרו: אוקיי, תואר ראשון לגיטימי, אבל בג"ץ אמר במפורש שמהרגע שמסתיים תואר ראשון ההפרדה היא לא חוקית. זאת אומרת שיש כאן גם תהליך שהוא אנטי-חוקתי. ואני אומרת לך את זה במפורש, תקרא את פסק הדין ותראה את ההגדרה המפורשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בג"ץ לא אמר שאסור לחוקק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה לחוקק, אבל אפליה שהבסיס שלה הוא הדרת נשים זה לא דבר חוקי וזה בניגוד, אגב, לתחולה גם של חוק איסור אפליה במוצרים, שזה גם בהשכלה הגבוהה, אז זו נקודה שנייה. החוק הזה הוא בעצם הוא חוק מסלול עוקף בג"ץ, זו מטרתו, בג"ץ משנת 2021 שקבע שמעבר לתואר ראשון כל הדברים האלה חייבים להיות ביחד. אני גם אגיד לך משהו שאולי תהיה מופתע – הזכות להשכלה אקדמית היא לא זכות בסיסית במדינה דמוקרטית. זכות לשוויון כן, זכות לכבוד, חופש העיסוק, חוק יסוד: כבוד האדם. השכלה אקדמית היא לא זכות בסיסית, מה לעשות? וכשהזכות להשכלה אקדמית - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל יש לה השלכות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בוודאי, אתה מספר לי? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל אם אתה מגביל את הכניסה לאקדמיה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מגביל. מה יש להגביל? שתבוא, תלמד עם כולם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> דה-פקטו בסוף אתה מגביל, היא לא רוצה ללמוד עם כולם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אחלה, אז שתלמד באולפנה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מגבילה אותה ובסוף אתה חוסם אותה בכניסה לעולם העבודה. היום בלי תואר שני אתה לא מגיע לשום דבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מגבילה אותה. אני רוצה גם להגיד לך מתוך קולות שנשמעו כאן בוועדה שיוסי ניהל, וצריך להגיד בצורה מאוד מאוד הוגנת, שהגיעו לכאן חרדיות, חרדיות, שאומנם ניסו כל הזמן לשנמך את קולן, אבל הן אמרו הפוך, הן אמרו: אנחנו לא רוצות, אל תתערבו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן נכון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> היו גם חרדיות שאמרו הפוך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> חוץ מהעוזרת של לימור סון הר מלך, שהיא גם מנהלת השדולה, שהיא גם מקבלת ממנה שכר. צריך להגיד גם ביושרה, ישבה כאן מנהלת השדולה שלה – אגב, עוד תופעה מוזרה, מעולם לא הייתה לי מנהלת שדולה ואני פה עשר שנים, מעולם לא שילמתי לה גם כסף – והיא באה ואמרה כמה חשובה הפרדה. סליחה שאני שמה את זה בצד. היו כאן שתי נשים חרדיות מדהימות, שתיהן לומדות תואר שני ושלישי, והן התנגדו, וגם את הקולות האלה צריך לשמוע, גם אם הם לא באים טוב וגם אם זה מבאס. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שמענו אותן אבל יש גם דעות של נשים שאמרו הפוך ממה שאמרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד נקודה דרמטית בעיניי. מה תעשה עם המרצות? הרי ברגע שאתה מפריד, האם המרצה החרדית, יהיה לגיטימי בשבילה ללמד כיתה מעורבת? לא נראה לי. אז אתה גם פוגע בחופש העיסוק. והינה אני אומרת לך שגם יהיה בג"ץ על זה. הרי מה יהיה עם האישה החרדית? היא תלך הביתה ובעלה יגיד לה: סליחה, למה את מלמדת במסלול מעורב? זה לא מתאים, את רוצה? תלמדי רק את הבנות. נכון? אני יודעת, אני גדלתי בבית ספר דתי, זה לא משהו. הינה אני אומרת לך. אתה בסוף תפגע בחופש העיסוק ומרצות מעולות, הכי טובות בארץ, לא יוכלו ללמד במסלול מעורב, כי איך יקבלו את זה בחברה שלהן? מה יגיד לה בעלה, למה את מלמדת מסלול מעורב כשיש מסלול לנשים? אבל אני רוצה ללמד. אז זאת פגיעה בחופש העיסוק. עכשיו עוד משהו שאני רוצה להגדיר. החוק, חשבתי שהוא פח אשפה לפני כן, עכשיו? זה פח זבל. אני רוצה להגדיר גם למה. כי בחוק עכשיו, בנוסח החדש, ההפרדה היא לא רק בקמפוס, כמו שהיא אמרה, היא בכל המרחב הציבורי. תגידו, ירדתם מהפסים? מי אתם בכלל שתגידו לי איפה לשבת? בקפיטריה? איפה לשבת? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל החוק לא מחייב, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תעדכן, זה לא החוק שקיבלת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מעודכן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני רוצה להגדיר, הנוסח החדש מאפשר - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בסוף אם תהיה קבוצה של חרדים וחרדיות שיבקשו - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר עם ה"אם". << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני לא בא לעשות פיליבסטר, אני אומר עניינית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה פיליבסטר? ההפך, פרגנתי לך על ניהול הוועדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני אומר עניינית. בסוף אם תבוא קבוצה של בנות או של בנים - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז שיישבו בצד, מה צריך חוק? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יבואו והאוניברסיטה תמצא לנכון לפתוח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היא לא תמצא לנכון. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא יהיה דבר שיגביל אותה לפתוח. היום היא לא יכולה לפתוח. היום, לפי חוקי המל"ג, האוניברסיטה לא יכולה לפתוח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, בהצעת החוק החדשה אין הגדרה לכיתות לימוד, זה אומר הפרדה במעבדות, בתרגולים, בסיורים, בספריות ובקפיטריה. אם אתה רוצה כיתות לימוד – תרשום כיתות לימוד בלבד. יתכבד המחוקק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> "בהם ההפרדה תהיה בכיתות לימוד". אני יודע לקרוא מה שכתוב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הורידו את המילה "בלבד". << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה הורידו את המילה "בלבד"? מה, כולם פה מטומטמים? תגיד לי, אנחנו יומיים פה? אני מתפלאת עליך, אתה משעשע אותי. מילה אחרונה. לא סתם אני מגיעה לכל דיון בחוק הזה כבר שנה, אני עליתי בטרומית והתנגדתי בצורה נחרצת במליאה, ואני אומרת את זה, ראיתי הרבה חוקים גרועים בכנסת הזאת, אין פה כבר שלוש שנים אף חוק לטובת הציבור, כלום, הכל קשקושים על קשקושים. שלוש שנים הכנסת והממשלה הזאת לא מביאות כלום למען נשים, כלום. הכנסת הזאת והממשלה הזאת הן הכי גרועות לנשים אי פעם, לא מנכ"ליות במשרדי הממשלה, השרות שנמצאות לא מקדמות בכלל נשים. הממשלה הזאת והכנסת הזאת לא הביאו חוק אחד, דירקטוריות, משהו של שוויון – כלום, אפס מאופס. תאמינו לי, אני עוסקת בנשים שנים מחיי, ויש כאן נשים נפלאות שאני עובדת איתן. מילא שאתם לא מביאים כלום, אבל עד שאתם כבר מביאים חוק, אז הוא נגד נשים? אין בושה? אבדה הבושה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מירב, הבאת את הנשים שאת עובדת איתן? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בניגוד אלייך, אני לא משלמת כסף חוץ משלושה עוזרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל הנשים האלה שהבאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא הבאתי אף אחד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את אמרת, הנשים האלה שאני עובדת איתן, אם את עובדת איתן כנראה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להסתכל על הנשים הנפלאות, שדולת הנשים כאן, ויצ"ו, מה את חושבת, שהם צריכים את מירב בן ארי? הן יודעות את הדרך לכנסת כבר שנים. אני עובדת איתן, בוודאי, הלוואי ויכולתי גם להביא את כל החוקים שהן רוצות, אבל אני באופוזיציה, אין לי תמיכות, מה לעשות? אבל בטח להשמיע את הקול של ארגוני הנשים, בשביל זה הגעתי לכנסת, בשביל זה אני פה ואני אמשיך להשמיע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם אני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, את לא, את לא מייצגת את ארגוני הנשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יהיה לך מאוד קשה להגיד שאני לא דואגת לנשים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לח"כים אחרים, יש לי ולך מסלול ארוך ביחד, עברנו דברים ביחד, בכל מה שקשור לקידום נשים – את לא שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את החלטת, זו פרשנות שלך נטו. בעיניי, החוק הזה מקדם נשים, מאפשר ויוצר שוויון הזדמנויות אמיתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, סיימת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אסכם ואומר שהחוק הזה, לא רק שאינו מקדם אלא זורק אותנו לימי הביניים. נראה לי זה מספיק ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת המציעה, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בניגוד לדברים שנאמרים פה ולכל הקמפיינים שמשתוללים בחוץ - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה קמפיין? לא ראיתי קמפיין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא ראית? את רוצה שאני אראה לך? את מוזמנת לראות מה קרה ביום שהחוק הזה עבר במליאה בקריאה ראשונה, קמפיינים שלמים. גם יושבים פה חלק מהקמפיינרים והמתדרכים הללו. אני רוצה רק לומר, יש פה אמת פשוטה שאני יודעת שמנסים להשתיק אותה. אני חושבת שהחוק הזה לא רק שהוא לא יפגע ויחזיר אותנו אחורה, אלא להפך, החוק הזה יקדם אותנו. אבל מה, החוק הזה מקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי. אני יודעת בדיוק על מה המלחמה פה. המלחמה פה היא לא על שוויון, לא על זכויות נשים ולא על קידום נשים, כי החוק הזה מקדם נשים, נקודה; כי החוק הזה, עד היום, במציאות של תקרת זכוכית לנשים ממגזרים מסוימים, עם אורח חיים מסוים, שלא באמת אפשרו להן להיות חלק מהאקדמיה, וגם כשאפשרו צמצמו אותן למסלולים מאוד מאוד מסוימים, לתואר מאוד מסוים, והגדירו להן תקרת זכוכית שממנה לא יוכלו לגדול לשום מקום, תקרת זכוכית קשיחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי מגביל אישה היום ללמוד? את יכולה ללמוד איפה שאת רוצה. את לא רוצה ללמוד עם גברים, זה לא אומר שמגבילים אותך. תדייקי. הדיוק חשוב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בוודאי שמגבילים אותה. היום אישה חרדית או חרד"לית שמעוניינת ללמוד בלימודים נפרדים לא תלך ללמוד ואת הגבלת אותה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא לא יכולה להגיד שפוגעים בנשים, נשים יכולות ללמוד מה שהן רוצות. בנפרד זו בעיה, מה לעשות? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם היא רוצה ללמוד בהפרדה מנשים שחורות? או שהיא לא רוצה ללמוד עם נשים לסביות? איפה עובר הגבול? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שאלת שאלה לעניין, אמרת שזה יכול להרחיק לכת ומישהי פתאום תגיד: אני לא רוצה ללמוד עם כזאת וכזאת. זה לא אופציה. החוק הזה מדבר על האפשרות ללמוד בכיתות נפרדות. על זה החוק הזה מדבר, לא על שום דבר אחר. החוק פותח את האופציות האלה, שלא תהיה אף אישה שתרצה ללמוד בנפרד ומישהי תוכל לומר: איתה אני לא רוצה לשבת. זה לא עובד, זו לא מטרת החוק. מה שבאמת קשה לחלק ממתנגדי החוק זה שהוא פוגע בהגמוניה. היום מי שנמצא באותם מעמדות ובאקדמיה בנקודות שהוא מצליח לחצות את הסף הזה, זה אנשים שנראים אותו דבר, מדברים אותו דבר, חושבים אותו דבר ואנחנו היום נשבור את ההגמוניה הזאת. כן, אני יודעת על מה בדיוק המלחמה שלכם. המלחמה שלכם היא על זה שכל הפרופסוריות והאיגודים יהיו כצלמכם וכדמותכם. החוק הזה יאפשר שבמקום שלכם תשבנה נשים שלא יחשבו כמוכם, שעמדותיהן יהיו אחרות משלכם, שלא ייראו כמוכם, שעולם הערכים שלהן יהיה שונה משלכם וזה מה שבאמת מטריד אתכם. שום דבר אחר לא. החוק הזה הוא עוד צעד בקידום הזה ובדרך הזאת, עוד צעד חשוב ומשמעותי באמת לאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי כלפי אותן נשים שהיום תקרת הזכוכית כל כך קשיחה עבורן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה חברת הכנסת, אני חייב לומר שהדאגה שלך לנשים החרדיות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש נשים חרדיות שלא רוצות את החוק הזה. הן ישבו כאן, דיברו איתך ולא הקשבת להן בכלל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הלוואי שהיו דואגים לנשים החרדיות גם בעניין המעונות כפי שדואגים פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל תן להן להיות חברות כנסת. למה אין לכם חברות כנסת חרדיות? 2026, אין לכם נשים ברשימה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה לא עונה לשאלה שלי. איפה היית כשהיועמ"שית הגבילה את הילדים של הנשים החרדיות ופגעה להן במקום העבודה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רציתי להתחיל מדברים אחרים אבל דווקא בגלל שדיברת, חברת הכנסת סון הר מלך, על נשים והגמוניה והתכווצתי רגע בכיסא - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב שהתכווצת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא טוב שהתכווצתי. אני ההגמון? את ההגמון? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, את ההגמון, אני ההגמון. אני בהגמוניה? מי יושב? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ההגמון זה גבר לבן הטרוסקסואל, לנשים רק לפני 100 שנה נפתחה הדלת לאקדמיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשאני מדברת על אדוני הארץ, אלה שדאגו ווידאו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי אלה אדוני הארץ? עשרים שנה אתם בשלטון, מי? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר בשני נדבכים אבל אני אסיים גם עם ההגמון - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הגמוניה. היא הגמוניה? את יודעת מאיפה היא הגיעה? את יודעת מה ההיסטוריה שלה? אני ההגמוניה? את יודעת מאיפה אני באתי? סימון הגמוניה? מי הגמוניה? כבר עשרים שנה אתם בשלטון, כל היום אתם "אכלו לי, שתו לי". די. עשרים שנה ביבי בשלטון, אנחנו ההגמוניה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי שולט במדינה עשרים שנה? אני? יאיר לפיד היה ראש ממשלה ארבעה חודשים, כל היום אתם בוכים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשאין משהו ענייני לומר אז הטענות לא ענייניות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד כמה דברים, להתחיל מהסוף על העניין הפרוצדורלי של האירוע הזה. הבשורות הטובות – זה בחיים לא יעבור ואם זה יעבור זה ייפסל בבג"ץ. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הינה, הגענו לאל עליון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להגמוניה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בואו תחליפו, תסגרו את הבניין הזה ותנו לבג"ץ לנהל את המדינה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רק לשם ההגמוניה אני אגיד שגדלתי בראשון לציון והתגייסתי כחיילת בודדה לצה"ל, בעשר אצבעות יש לי תואר ראשון ותואר שני במשפטים ומגדר. אני גם מרצה למגדר. ואני מזרחית גם, דרך אגב. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש פה נשים שלא יכולות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הן יכולות, את החלטת שהן לא יכולות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> העניין הפרוצדורלי עם בג"ץ – בשנת 2021 התנהל בג"ץ גדול, ניתנה בו החלטה על 130-150 עמודים ארוכים, שחשוב לקרוא אותם, אדוני היושב-ראש. למה הצעת החוק הזו תיפסל בבג"ץ? כי היא נגד הקריטריונים שבג"ץ קבעו. בג"ץ קבעו שניתן לעשות הפרדה עם תנאים מאוד מאוד מסוימים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כחברת כנסת את נבחרת העם וזכותך לבוא ולקבוע נורמות. בג"ץ מסכים או לא מסכים, את קובעת, את הקול של העם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אפרופו הגמוניה, יושב פה גבר ומסביר מה נשים צריכות. פעם הבאה תביאו לי את השלט "תודה שהסגברת". אי אפשר לנהל כך דיון. בג"ץ הוא חלק מקביעת הנורמות, אנחנו לא קובעות אותם לבד. אילו אני הייתי גם פה וגם בבג"ץ כרוב, התפקיד שלנו זה לשמור על האינטרס הציבורי. להוריד את המילה "בלבד" מהצעת החוק זה אומר שההפרדה לא תהיה רק בכיתה. זה אומר שבמכללות - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מתי למדת את החוק הזה? אתמול? כמה זמן את מכירה את החוק? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה אותו שנה. מה את רוצה ממנה? מה קרה? מה הדבר הזה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לימור, במקרה אני גם עורכת דין, קראתי את החוק ובשנייה קלטתי. אין לי בעיה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה כל כך מסובך? זה חוק של שני עמודים. אי אפשר ללמוד את זה? אל תגזימי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היו פה תהליכים, מירב, גם את היית פה בתהליכים וקרו פה דברים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> במקרה אני גם עורכת דין, מכירה חוקים, אני יודעת לקרוא. יש פה כמה לקונות משמעותיות: אחת, זו פשוט הטרלה, הטרלה של הממשלה, כואב לי שזה על גבן של נשים. זו הטרלה של הממשלה, לפעמים הממשלה מטרילה את הכנסת, לפעמים הממשלה מטרילה את בג"ץ, הפרדת רשויות זו המלצה בבית הזה. אז קודם כל אני באמת מתבאסת על ההטרלה. עכשיו אני רוצה רגע להגיד לך, חברת הכנסת סון הר מלך, יש נושאים של נשים שאת כן מקדמת ואני יודעת שכן אכפת לך לקדם, יש נושאים של פגיעות מיניות שאני יודעת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש אינספור נושאים שקשורים לקידום נשים שאני מתעסקת בהם, אינספור. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב לי להגיד את הקו הזה כי הוא חשוב בעיניי, כי יש פגיעות מיניות בנושאים כאלה שאת כן מקדמת ובאמת אני מצרה על כך שאת לא רואה את הקו הישיר של זכויות נשים בהחלשה שלהן ברצף בין פגיעה מינית לבין הפרדה. יש שם רצף שלם שהולך בדרך וכשאת רומסת פה, את בהכרח גם תפגעי בו כי בהפרדה יש תקנוני צניעות, ובודקים עם באת עם גרביים וסנדלים, ובודקים את אורך השרוול שלהן, וההצעה הזאת גם מוציאה את הכפיפות של החוק לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ההתנשאות שלכם. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל למה התנשאות? זה שאני רהוטה אז אני מתנשאת? אם אני לא אמסלם ומדברת כמו בהמה ואני מזרחית ורהוטה אז אני מתנשאת? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה הקשר לרהוטה? ההתנשאות היא להגיד לנשים מה טוב עבורן. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש פה נשים חרדיות שידברו - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי את שתגדירי לנשים - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לימור, את יושבת פה בזכות נשים, לא בזכות יוסי טייב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את, אני והיא, לא משנה מאיזו מפלגה – יושבות פה בזכות נשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא יושבת פה בזכות נשים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז בזכות מי את? בזכות מי את יושבת אם לא נשים שנלחמו שתהיי כאן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההצעה הזו – זה מה היא שווה. אין לי מה להגיד. זה מה שהיא שווה. בושה וחרפה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מדלן אולברייט אמרה שיש מקום שמור בגיהינום לנשים שלא מקדמות נשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת יוסי טייב עכשיו בזכות דיבור. אנחנו נתחיל פה עם קריאות. חברת הכנסת עדי עזוז, את בקריאה ראשונה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נשים ישבו בכלא בשביל זכות ההצבעה שלך ושלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לי אתה נותן קריאות? לי הוא התפרץ כל הזמן, תן לו קריאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז אני מוותר לך על הקריאות אבל תנו לדיון להתנהל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, אני רק תוהה מאיפה הפטרונות הזו שאתן יכולות להחליט על בנות שמחליטות שהן רוצות ללמוד בנפרד. מי שמכן לקבוע אם נכון להם ללמוד בנפרד או לא? כמו שאני לא קובע למי שרוצה ללמוד בהפרדה ואומר לה: אל תלכי ללמוד בהפרדה, ואני לא אומר לאף גבר: אל תלך ללמוד באי הפרדה ובמעורב. אני לא מבין מאיפה הפטרונות שלכם לבוא ולקבוע לנשים חרדיות אם ללכת ללמוד בנפרד או לא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא השיח. זה לא נכון כי כשהן מתקשרות לקריית אונו והן רוצות ללמוד בהפרדה, אומרים להו: אוקיי, בריפוי בעיסוק או בקלינאות תקשורת. אם היא רוצה הנדסה, אומרים לה: אין כיתה פתוחה. מחשבים – אין. לכן מסלילים אותן לצווארון ורוד כי נפרד הוא לא שווה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לכן אנחנו רוצים לתת את האופציה לכל ההשכלה גבוהה בישראל לפתוח מסלולים נפרדים. חוץ מזה אני רוצה להתייחס נקודתית. החוק הזה לא מחייב אף מוסד לפתוח בעל כורחו מסלול נפרד, הוא נותן סך הכול את האפשרות להשכלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איזו היתממות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה מה שכתוב, את יכולה לקרוא את הצעת החוק. היא תחליט היכן היא רוצה ללכת ללמוד. חד-משמעית. הינה, אמרתי את זה, גם לך וגם לפרוטוקול. לעצם העניין, אף אחד לא מחייב פה דבר. בסך הכול הצעת החוק הזו נותנת אפשרות להקים מסלולים נפרדים במידה ויהיה רצון כזה מצד הסטודנטים והסטודנטיות. דבר שלישי, בקשר לבג"ץ שהזכרת משנת 2021, שהגביל את ההפרדה המגדרית. אותו בג"ץ בסוף מבקש להתייחס גם היכן אותה תלמידה למדה, האם למדה בנעוריה, האם למדה בבית ספר חרדי או לא. אני מכיר המון סטודנטיות, עולים ועולות, שלמדו במוסד חרדי כשהם היו בצרפת, בארצות הברית, בכל מדינות העולם, כשהם באים להירשם אומרים להם: לא, לא, המוסד שלכם, מבחינת המל"ג או ההשכלה הגבוהה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור לנשים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שנייה, אני מגיע לזה. אותן נשים, אותן סטודנטיות, באות להתקבל ואומרים להן: לא, אתן רוצות ללמוד במסלול נפרד? אתן לא מוגדרות במכסה שקבע בג"ץ כדי להיכנס למסלולים החרדיים. מה עשה בג"ץ? אמר: יש לי אופציה, אני אתן אפשרות חריגה של 15% שבהם ייכללו אותן נשים שרוצות ללמוד בהפרדה – יכול להיות שזה נשים שלמדו באולפנה והחליטו מכל סיבה שהיא, מטעמי דת או סיבה אחרת, לא ללכת ללמוד מעורב אלא בהפרדה. ואז, כשאותן עולות רוצות להתקבל למסלולים, אומרים להן: אנחנו מצטערים מאוד, אתן לא יכולות להתקבל לאותם מסלולים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? זה לא קשור להפרדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הסברתי בצורה הכי ברורה – כי בג"ץ הגביל את ההפרדה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בושה וחרפה שבג"ץ הגביל את ההפרדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני לא מחליט לסטודנטים מה לעשות, זה שאתם חושבים שאתם יכולים - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על זכויות נשים, אתה לא אישה אבל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, כשאת מדברת על גיוס חרדים, את מדברת רק על חרדיות ולא על חרדים? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתם גם לא מתגייסים, גם רוצים הפרדה – גמרתם עלינו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני נבחרתי לכנסת של כולם, ללא הבדל דת, גזע ומין, על זה נבחרתי לכנסת ואני מייצג את כל העם פה, גם את הנשים במדינה הזו, גם נשים חרדיות וגם שאינן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איזה כיף לך שיכולת להיבחר, תחשוב שאישה חרדית לא יכולה להיבחר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה קשור לחוק? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רק אסכם, אדוני היושב-ראש, כי אני חושב שחשוב לרדת לעומקם של דברים. עלה בדיונים האחרונים – וזה הטיעון האחרון שאתייחס עליו, העליתן את זה גם, עדי ומירב – הנושא של המרצות. זו סוגיה שאנחנו צריכים לשבת עליה, ואני לא מזלזל בה, צריכים לראות אם הצעת החוק תכלול גם את הנושא שמרצה באה ללמד גבר או גבר שבא ללמד מרצה. אני מבין שהסוגיה הזאת היא סוגיה חשובה, אני מכיר אותה, אני לא מזלזל בה, ואני אומר, היא על השולחן, הכול פתוח. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יוסי, שאלה עניינית: אתה יודע כמה נשים מלמדות היום בהפרדה? אפס. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מנסה באמת לא להיות פופוליסט ולהתייחס לנקודות ענייניות שהעליתן ברצינות. אני לא מזלזל באף נקודה שהעליתן, אני חושב שהדברים האלה הם חשובים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מכירה נשים שמלמדות בהפרדה, על מה את מדברת? יש מלא, מה זה הנתונים השקריים האלה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש בקשת חופש מידע. בעבודה סוציאלית, בקורסי חובה, מלמדות אפס נשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אולי ספציפית בזה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בכל ההפרדה, כשיש קורסי חובה לגברים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את מדברת על גברים, לא על נשים. היום נשים שלומדות בהפרדה – רק נשים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנת מה שאני אומרת. שאלתי אם את יודעת כמה מרצות מלמדות בהפרדה – אפס, רק גברים מלמדים בהפרדה בקורסי חובה. זה לא בסדר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי תשימי מפקדת בצבא לחיילים חרדים, למה את לא דורשת את זה? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני רק אגיד שכשאנחנו מדברים על פגיעה בחופש העיסוק – וזה נאמר על ידי חברות כנסת פה – אני חושב שאנחנו צריכים לשים על המשקל את הפגיעה בחופש העיסוק של אותן מרצות או מרצים, כפי שאמרה חברת הכנסת בן ארי, מול הפגיעה בחופש העיסוק של מאות ואלפי חרדיות שרוצות להתקדם לתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בשביל להיכנס לתפקידים בכירים במדינת ישראל או בחברה האזרחית ולא יכולות לעשות זאת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידו לי, זו הצעת חוק לנשים? אני באמת שואלת. איך זה לנשים אם - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל, זו הצעת חוק גם לנשים וגם לגברים, אבל היא גם מקדמת הרבה מאוד נשים כי היום נשים חרדיות ודתיות לאומיות מבקשות ללמוד - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תהיי בטוחה שהצעת החוק הזו קודם כל תזיז נשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק הפוך ואת יודעת את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב להגיד פה משהו כי זה בעיניי מופע של צביעות. בסוף במדינה הזו מתקיימים אירועים בהפרדה כל היום וכל הלילה באלף מקומות – חתונות, בתי כנסת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תקלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה, זכותך לחשוב שזו תקלה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא במרחב הציבורי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לפי חוק ההפרדה אסורה במרחב הציבורי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מתקיימים אירועים בהפרדה בהרבה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ציבוריים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אסור להפריד באירועים ציבוריים. יש חוק איסור אפליה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גברתי, אם את תפריעי לי אני פשוט אוציא אותך. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל אתה אומר דברים לא נכונים משפטית, אדוני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יכול להיות שאני אומר דברים לא נכונים אבל את לא תפריע לי כי אם תפריע לי או לחבר כנסת אחר אז פשוט תמצאי את עצמך בחוץ. לא מפריעים פה לחברי כנסת, לא משנה מי, אגב. במדינת ישראל יש בלי סוף אירועים בהפרדה. יש לנו בתי ספר נפרדים, יש לנו בלי סוף אירועים בהפרדה, אירועי תרבות. אתם יכולים לאהוב את זה, יכולים לא לאהוב את זה, אבל הניסיון להגיד לאוכלוסייה כל כך גדולה במדינת ישראל: אנחנו יודעים יותר טוב מכם מה נכון לכם זה באמת מופע של צביעות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> במה זה מבדיל אתכם? אין פה נשים חרדיות. למה מה שאנחנו אומרים זה מתנשא ומה שגבר אומר זה לא מתנשא? מה עושה את הדעה שלך כגבר על נשים חרדיות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> היה פה דיון פורה מצד נשים חרדיות שהיו פה בדיונים הקודמים, חלקן הביעו עמדה בעד מה שאת אומרת וחלקן הביעו נגד והכול בסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נראה לך הגיוני שמחר יגידו לבנות שלנו, שהן סטודנטיות באוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת תל אביב: סליחה, פה זה אזור מופרד - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה לא מה שהצעת החוק מציעה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שסובל מהדברים האלה לאורך שנים זה נשים. לא סתם חוקקו את חוק איסור אפליה בשנת 2000. אני לא מוכנה שתיקחו סטטוס-קוו של שנים פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף האירוע הוא מאוד פשוט. יש כאן שאלה קודם כול של חופש, חופש במדינת ישראל, החופש לאדם לעשות מה שהוא מאמין בו ומה שהוא רוצה. אני לא מתיימר, לא חושב להתיימר ולא רוצה להתיימר לקבוע לכם מה לחשוב, מה לעשות, איך להתנהל, איך להתנהג, לא במרחב הפרטי לא במרחב הציבורי, אבל אני כן מצפה כאדם דתי שגם לי ייתנו לעשות מה שאני יכול, כמובן בלי לפגוע באחרים. אני מסכים שלפעמים יש איזונים ועל זה צריך לדון פה בוועדה. יש איזונים. אבל לבוא באופן גורף – וזו פטרונות וצביעות – ולהסתכל עליי כאדם דתי, כאדם שמדיר נשים, בגלל שאצלנו בבית כנסת יש הפרדה, ולקבוע שזה דבר שהוא לא לגיטימי, זה משהו שהוא בעיניי קודם כל סוג של פטרונות וצביעות וזה באמת מגוחך בכלל לומר את זה. לשבת כאן, נשות וגברי יש עתיד, ולטעון: אנחנו יודעים יותר טוב מהנשים החרדיות מה טוב לנשים החרדיות – במחילה, זה אפילו לא מצחיק. בסוף, בקצה, זו כפייה חילונית. זו פשוט כפייה חילונית. זו דת פונדמנטלית שמשתלטת על מדינת ישראל. זה מה שאתם עושים. זה באמת פונדמנטליזם. אתם בסוף מנסים לקבוע לנו את אורח החיים שלכם. אתם מנסים בסוף לקבוע לי, לילדים ולילדות שלי, לעשות את מה שאת מאמינה בו, ועם כל הכבוד, זה בדיוק ההפך מזכויות, בדיוק ההפך מחופש. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה הפוך, אני לא מצליחה להבין את מה שאני שומעת. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> איזה גזלייטינג. זה מה שהחוק הזה עושה עלינו. אתה כופה עלינו הפרדה מגדרית. תעשה בבית שלך מה שאתה רוצה, אתה כופה עלינו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם רוצים להוביל עולם שבו אתם תקבעו לנו וזה לא יקרה. עם כל הכבוד, זה לא יקרה. אם יש איזונים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> התרגלתם לדבר בסיסמאות ושקרים. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אבל לא יהיו קורסים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בפעם הבאה את באמת בחוץ. אם יש איזונים שצריך לעשות – בשביל זה אנחנו פה. אמרנו את זה כולנו, גם אני, גם לימור, גם יוסי טייב. צריך לראות שזה שאנחנו שומרים על חופש הדת שלנו חלילה לא פוגע במישהו אחר. אבל להגיד לנו בפטרונות: אתם לא תעשו את מה שאתם מאמינים בו כי אנחנו מבינים יותר טוב מכם מה נכון לכם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי זה יפגע בנשים, כי אתה תפגע ב-51% מהאוכלוסייה. ההיסטוריה מלמדת, לא סתם חוקקו פה את חוק איסור אפליה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שרון, את פשוט פופוליסטית בנושא הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוק איסור אפליה זה חוק שחוקק אחרי פגיעות בנשים, ואתה יודע מה? גם אחרי שחוקקו את חוק איסור אפליה, אני, כיועצת רמטכ"ל לענייני מגדר, קיבלתי עשרות פניות של נשים שפגעו בהן. גם בצבא העבירו אותן לאוטובוס לצד האחורי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה הקשר? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק הסיפור. גם כשההפרדה המגדרית לא הייתה מעוגנת פגעו בנשים. פוגעים בנשים לאורך שנים. על מה אתם מדברים פה? ברור לחלוטין שהדבר הזה פשוט פוגע בנשים לאורך שנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בדיוק בשביל זה אנחנו מקיימים דיון אבל אתם לא מנסים לקיים דיון, אתם מנסים למנוע את הדיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף מורידים נשים מהבמה, הן לא שרות, בסוף מעבירים אותן באוטובוס לצד האחורי, בסוף אומרים להן: אתן לא תהיו לוחמות כי אתן מפריעות ללוחמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, את בקריאה ראשונה כי זה יעבוד כך. מותר לי גם לדבר פה כיושב ראש. מה שאתם מנסים לעשות זה לכפות עלינו את העמדה שלכם, לא לקיים דיון. אנחנו באנו לכאן כדי לקיים את הדיון הזה, כדי להגיד שחופש הדת שלנו לא פוגע בילדות שלך, אנחנו לא רוצים שזה יפגע בילדות שלך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא כן פוגע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז אנחנו עכשיו באים לדון ולראות איך זה לא פוגע. אבל מה שאתם מנסים להגיד כאן זה שאתם תקבעו לנו מה נכון וזה בדיוק הפוך מחופש, בדיוק הפוך מזכויות, בדיוק הפוך מכל מה שאתם מתיימרים לדבר עליו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תלמדו אותנו על השכלה אקדמית. עדינה בר שלום, הבת של הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, כבר בשנת 2000 עשתה השכלה לנשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את לא תכפי על הילדים שלי איך להתנהל. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא כופה, הינה, יש לך מוסדות השכלה גבוהה לנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את צודקת אבל רק לתואר ראשון, לא לתואר שני ושלישי. רק לתואר ראשון ורק מסלולים מסוימים. זו בדיוק הבעיה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדינה בר שלום יצרה יוזמות ולא בלבלה את המוח. אתם עושים פה חוק שהוא הטרלה, לא חוק השכלה אקדמית. אנחנו כולנו בעד השכלה לנשים חרדיות, כולנו, והלוואי והן תגענה הכי רחוק שיכול להיות. אל תגידו לנו. אתם רוצים לקחת ולהפוך את המרחב האקדמי. אתה מטעה את הציבור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף כאנשים דתיים אנחנו רוצים חופש דת. כך אנחנו חיים, בהפרדה. לא בכל תחומי החיים שלנו, הינה אני פה, עם נשים, אנחנו עובדים עם נשים, אבל יש גם מקרים שלא. אנחנו חיים כך. אנחנו לא אומרים: בואו לראות איך אנחנו כופים עליכם את הערכים שלנו, להפך, אנחנו בסך הכל רוצים שאחרי שיש חקיקה הזויה שכביכול אסור לנו לעשות את זה, לאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו עושים כל החיים. אם יש זה יכול לפגוע במישהו, זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים. אנחנו באמת לא רוצים לפגוע באף אחד. אנחנו באמת רוצים לשבת ולראות איך אנחנו מייצרים איזונים כך שהדבר הזה לא יפגע באף אחד אחר. לומר אמירות – וזה מה שעצבן אותי פה – שכביכול יודעים יותר טוב מאיתנו מה נכון לנו, מה שאנחנו עושים בבית שלנו, בבית כנסת שלנו, או בישיבה שלנו, או אפילו אמירות שאם אנחנו עושים הפרדה בסוף זה מוביל לפגיעות מיניות - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה מוביל לפגיעות בנשים. על בשרי אני יודעת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסוף הנקודה היא באמת מאוד פשוטה, אנחנו לא מנסים לכפות כלום על אף אחד אחר, כאן יש אנשים שכן מנסים לכפות עלינו דברים. אנחנו חיים במדינה שיש אותי ויש אותך, אני עם סולם ערכים מסוים ואת עם סולם ערכים אחר, אנחנו גם עם אמונות אחרות לפעמים ואנחנו צריכים לדעת איך לחיות ביחד. אני באמת אעשה כל מה שאני יכול כדי שלעולם אני אפגע בך, באמונות שלך או בדעות שלך, ואני באמת מצפה לאותו הדבר, ובטח לא לאמירות שאתם יודעים יותר טוב מאיתנו מה נכון לנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא אמר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מרב מיכאלי ישבה כאן ואמרה שאנחנו משפילים את הנשים שלנו. עם כל הכבוד, לי יש, ברוך-השם, חמש בנות, הלוואי והן יפתחו ויצליחו בחיים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שהיום נשים מופלות באקדמיה? עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, נשים מופלות. הן הרוב באקדמיה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא פה את תפתרי את זה. פתאום את נהיית זו שרוצה לפתור את זה כאן? נכון, זו בעיה, אני מסכימה איתך - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איך את לא רואה את הקו שמחבר בין הכול? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת עזוז, אנחנו לא מזלזלים בפחדים, להפך, אנחנו מבינים אותם. אנחנו גם לא רוצים שיהיה מצב שבו הילדה של שרון ניר תגיע לאיזשהו מקום ויגידו לה: את לא יכולה להיכנס. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל אנחנו כן רוצים שגם לילדות שלי וגם לילדות של לימור תהיה את האפשרות – אם הן ירצו, אם הן לא ירצו אני לא אגיד לילדה שלי ללכת לכאן או לשם, אבל אם הילדה שלי תרצה ללמוד תואר דווקא בהפרדה, שלא ימנעו ממנה את האפשרות הזו. זה מה שאנחנו מנסים לראות פה, איך אנחנו יושבים ביחד ולא מול המצלמות, לא בפופוליזם, לחשוב איך אנחנו פותרים את הדבר הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה נתנו לרבנית עדינה בלי חוק? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה לא ממציא את הזכויות, יש תורה שלמה של זכויות ושל ערכים, נפרד הוא לא שווה. זה לא אני אמרתי, זה בית המשפט האמריקאי אמר את זה, בית המשפט העליון. זו בורות בהבנה של זכויות נשים, זה לא לראות בכלל את המשמעות מה שאתם אומרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי את הבורות? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני הידע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כך נשמע פטרון, כך נשמעת התנשאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משפט אחרון כי לא הצלחתי להשלים את הטיעון. כשאומרים לעיריית ביתר עילית או לעיריית בני ברק: אתם לא יכולים לקיים אירוע בהפרדה – זו בסוף כפייה חילונית. זו האמת. כי בסוף אין שם אישה. הבת של שרון ניר בכלל לא חשבה לבוא להופעה של אברהם פריד בביתר. אנחנו בסוף רוצים לחיות כאן ביחד, דתיים וחילונים במדינה הזו. אם אתם תכפו עלינו זה יתפוצץ ואם אנחנו נכפה עליכם זה יתפוצץ. לכן אנחנו צריכים לדעת לדבר, לנהל את הדיון הזה ולראות איך אנחנו עושים משהו שאנחנו לא נפגע בכם ואתם לא תפגעו בנו ובאמת בלי פטרונות. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושבת שצריך להסתכל על החוק הזה בתוך קונטקסט מאוד גדול של זכויות נשים במדינת ישראל. זה הקונטקסט שצריך להסתכל עליו. זו לא החלטה מקומית של לעודד נשים חרדיות לתואר ראשון ותואר שני, מה שאני חושבת שכולנו מסכימים עליו. כולנו נשמח מאוד אם נשים יתקדמו לתואר ראשון ותואר שני וישתלבו בשוק התעסוקה, בין אם הן חילוניות ובין אם חרדיות. אנחנו כולנו בעד נשים. אין חולק על כך שאני מסתכלת על זכויות נשים בחברה הישראלית בכל מקום ובכל סקטור ואני אומרת שככל שנמצה יותר נשים בחברה הישראלית בכל הסקטורים נגיע יותר רחוק, נמצה את מלוא הפוטנציאל האנושי הגלום במדינת ישראל ובחברה הישראלית. זה בכלל לא הדבר הזה. הדבר הזה התחיל משנת 1948 ואני אומרת לכם, צריך להסתכל עליו בראי היסטורי. בראי היסטורי בשנת 2000 נחקק פה חוק איסור אפליה, למה? כי לאורך שנים לא מצליחים להגיע פה לשוויון זכויות מלא ואמיתי לנשים – צריך להגיד את זה – בשום מקום. בשום מקום. גם עכשיו, כשאני מסתכלת עלינו, על הכנסת, שומעת פה את ידידי המכובד ממפלגת ש"ס מדבר על זכויות לנשים באקדמיה – קודם כל תצביע בעד זכויות נשים במפלגה שלך. איך יכול להיות שברשימה שלך אין נשים? איך הן יכולות לבחור ולא להיבחר? זו צביעות. אני העליתי בכנסת הצעת חוק שמדברת על 30% נשים בכל עשירייה ברשימה בכל המפלגות בכנסת, לא הצבעתם בעד. למה? רצתם לאקדמיה לתואר שני. קודם כל תנו להם בפיק של הפירמידה זכויות ושוויון הזדמנויות מלא ואמיתי. אני מברכת על המפעל המבורך של הרבנית עדינה, הבת של הרב עובדיה יוסף. היא בשנת 2000 עשתה את זה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עשתה מסלולים נפרדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אבל היא עשתה את זה במכללה. היא החליטה שהיא לוקחת מקום, היא בנתה פה קונסטרוקציה, לא הלכה לאקדמיה ואמרה באקדמיה, שזה מרחב משותף, מרחב ציבורי במדינת ישראל. ברחובות, במדרכות, באוטובוסים, בקופות החולים, האקדמיה, כל האוניברסיטאות, זה מרחב ציבורי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בתואר ראשון זה קיים היום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקשת רגע שתתעמקו ברעיון. בשנת 2000, ברמה ההיסטורית, החליטו לחוקק פה את חוק איסור אפליה כי מי ששילם את המחיר הכבד ביותר על אפליה הן נשים כי הייתה פה אפליה כנגד נשים גם במרחב הציבורי. גם אחרי שחוקקו את החוק הזה אנחנו רואים עוד ועוד מקרים שמורידים נשים מהבמה, לא נותנים להן לשיר, מעבירים אותן לצד האחורי של האוטובוס, שלא לומר מורידים אותן או אומרים להן לעבור למדרכה בצד השני, שאומרים לנשים בצבא: אתן לא יכולות להיות במסלול כזה כי אנחנו משלבים פה גברים. אני אומרת לכם שנשים סובלות עדיין, על אף ולמרות החוק, מאפליה. לכן, לחוקק חוק כזה, שהוא עיוור מגדרית, הוא גם מסלולים נפרדים לגברים, הוא גם מסלולים נפרדים לנשים, הוא יגרום לאפליה כנגד נשים כי זה מדרון חלקלק. הוא יגרום לאפליה. לימור, תאמיני לי, בעניין הזה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא מאמינה לך כי אני יודעת שלא אכפת לך מהנשים האלה. פשוט לא אכפת לך. אכפת לך רק מאנשים מאוד מסוימים, לא אכפת לך מהנשים האלה. לא אכפת לך שהן סובלות מתקרת זכוכית ומהסללה מכוונת, לא אכפת לך שלנשים האלה אין שוויון הזדמנויות כמו שיש לך ולבת שלך. זה בדיוק האירוע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מתכוונת להתנצל בפניך ולתת לך הסברים על דברי ההבל והבלע שאת אומרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דברי ההבל והבלע שאת אומרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הדגל שלי, גברתי, אני בעד זכויות נשים בכל מקום, זה הדגל שלי לאורך עשרות שנים, את לא יכולה להטיל דופי בעניין הזה. אני מסתכלת על החוק שלך, "אחרי "מטעמי דת" יבוא "ובכלל זה לתואר שני ולתואר שלישי שבהם הפרדה תהיה בכיתות הלימוד", לא דיברת רק על נשים, על נשים וגברים, תכף יהיו לנו הרבה מאוד איים נפרדים באוניברסיטאות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> החוק הוא לנשים וגברים כאחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח, ואוטומטית הוא יזמין כיתות לגברים. ולא רק זה, הוא לא רק בכיתות הלימוד כי "בלבד" נמחק, זה יהיה בכיתות הלימוד, זה יהיה בקפיטריה, במדרכות בבר אילן יגידו לנשים: תעברו לכאן, אל תעברו לכאן. אתם יוצרים פה לא רק הטרלה, זו הטרלה מסוכנת כי היא מעבירה את החברה הישראלית ואת המרחב הציבורי למרחב מופרד, ומי שסובל מהפרדה במרחב הציבורי בסוף זה נשים, הן משלמות את המחיר. ההיסטוריה נכתבה במקרים קשים מאוד בהקשר הזה של פגיעה כנגד נשים. אני ראיתי נשים שמעבירים אותן לסוף האוטובוס, אני ראיתי נשים שמורידים אותן מהאוטובוס, אני ראיתי נשים שמורידים אותן מהבמה, אני ראיתי נשים שעולות לשיר וקמים ויוצאים, משפילים אותן, או שאומרים להן: תתלבשו, אתן לבושות קצר מדי, ארוך מדי וסיפורים. המרחב הציבורי במדינת ישראל הוא של כולם, יש בו נשים, יש פה גברים, יש בו חילונים, יש דתיים, הוא של כולם, וכל מי שרוצה לשמור על אורחות חייו, שאני מאוד מכבדת, יש בשביל זה מקומות שהם לא המרחב הציבורי. לכן אני ממליצה לגנוז את החוק הזה, לגנוז כי הוא יפגע בנשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה העמדה שלך על הופעות תרבות בביתר עילית, אסור לעשות הפרדה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם, גם אני חושבת כך על הופעות ציבוריות. הופעה פרטית – אין לי שום בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא פרטית, של העירייה, עיריית ביתר עילית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הופעה פרטית של נשים חרדיות, מהציונות הדתית או כל נשים – גם אני אגב אוהבת לעשות ערבי שירה עם חברות שלי, אני עושה את זה באופן פרטי. שכל מי שרוצה לעשות ערבי שירה לנשים שתעשה את זה באופן פרטי. בציבורי, כשרוצים לקנות כרטיסים, יכול גברים ונשים. מרחבים ציבוריים לא מפלים, לא גברים ולא נשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמדתך לגבי הופעה של מוטי שטיינמץ בביתר, האם אסור שתהיה שם מחיצה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זו הופעה פרטית – אהלן וסהלן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא פרטית, של עיריית ביתר עילית. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאוד שיטתית ועקבית, אדוני: המרחב הציבורי הוא משותף, זה הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז עמדתך היא שאסור לעשות הפרדה בביתר עילית בהופעה של זמר חסידי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עמדתי היא שאסור לעשות הפרדה בחברה הישראלית, לא להעיף נשים מהכביש, לא לזרוק אותן לאוטובוס ולא להגיד להן: אתן לא יכולות להיכנס לכאן כי כאן רק גברים. במרחבי תפילה זה משהו אחר, בבתי כנסת, אני לא אוהבת את זה אבל זה המצב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תסתכלי עלי שניה כי נוח להסתכל לצד השני כשאת אומרת דברים כאלה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני מסתכלת עליך, סליחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באמת מעניין אם זה מה שאת חושבת כי אני מכיר אותך כמה ימים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אני כל כך עסקתי בדברים האלה ואני אומרת לך שמי שמשלם את המחיר בדם זה נשים. לוחמות שמשרתות בצבא עשרות שנים, כל הזמן אומרים להן: תזוזו, תתחבאו, הם עובדים, החרדים באים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את באמת ובתמים חושבת שאם עיריית ביתר עילית עושה הופעה של זמר חסידי בהפרדה בין גברים לנשים צריך לאסור את זה בחוק? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זו צריכה להיות הופעה פרטית, זה הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> העירייה עושה את זה. הזמר מגיע פעם אחת, גם גברים וגם נשים רוצים לשמוע אותו, רוצים לעשות מחיצה. את חושבת שצריך לאסור את זה בחוק? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושבת שחייבים לשמור על הכלל, אני מנסה לקבוע כלל, אני אומרת שהכלל הוא שהמרחב הציבורי הוא מרחב של כולם, זה הכלל. ברור לחלוטין שתמיד יהיו מקרי קצה אבל זה הכלל ועל הכלל אנחנו צריכים לשמור לטובת כולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זו בדיוק הנקודה. גם לך ברור שיש מקרי קצה בכלל, גם לי ברור שיש מקרי קצה, אבל אני לא רוצה שמקרי הקצה ידרסו אותי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל ברגע שתכניס את זה בחוק החריג יהפוך להיות כלל וזה מה שאני אומרת לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אם את עכשיו אומרת שבחוק אסור לעיריית ביתר לעשות הפרדה בין גברים לנשים בהופעה של זמר חסידי, התוצאה - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מרחב ציבורי. עיריית ביתר זה ציבורי? יש נשים גם בביתר? יש נשים בביתר למיטב הבנתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ודאי, אבל הנשים האלה רוצות להיות עם מחיצה, הן לא יבואו להופעה אם לא תהיה שם מחיצה, הן באמת לא יבואו. הן רוצות לרקוד שם, הן לא יבואו לרקוד אם אין מחיצה. אם את רוצה לאסור על עירייה חרדית או עירייה דתית לעשות אירוע בהפרדה את עושה בעצם כפייה חילונית. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חס וחלילה כפייה חילונית. יש לי במשפחה אנשים חרדים ומאוד מכבדים את החרדים. יש בסוף כלל, אנחנו בחברה יהודית דמוקרטית, ערב רב, כור היתוך בתוך החברה הזו כולה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין להן את הזכויות ואת האפשרויות שלך. כך נראה שוויון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מצליח להבין את הדבר הזה. אני גר במועצה אזורית שומרון, לא מקום חרדי, אני הייתי שמח שכשמביאים את חנן בן ארי, הבת שלי, בת 12, שלא מרגישה בנוח לרקוד ליד גברים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הרבה אירועים פרטיים בהפרדה. כשאתה הופך משהו לציבורי אתה לא יכול להגיד לחלק מהציבור: אתה לא מגיע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה לילדה בת 12 לא נוח לרקוד ליד בנים? זו שאלה אחרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אל תיכנסי לי לעולם הערכים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת על ילדות. זה שילדה בת 12 מרגישה לא נוח לרקוד ליד גברים ואתה מביא את זה כטיעון לגיטימי – צר לי, זה ממש לא טיעון לגיטימי. ילדה בת 12, מה יש בה? היא ילדה. היא ילדה. היא אפילו לא נערה, היא ילדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הם באים לחנך אותנו, פטרונים עלינו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה חוק מסוכן. אני רוצה לומר שלושה נושאים שונים. קודם כל, היועצת המשפטית, החוק שעבר קריאה ראשונה זה חוק אחר לגמרי. אני מגיע לפה ואני מקבל חוק אחר. אתם הורדתם שלוש מילים שבעצם משנות את כל החוק הזה. היו מסלולי לימוד נפרדים, מחקתם את זה, כתבתם "לימודים", פתחתם לכול. זאת אומרת, היום אפשר ללמוד רפואה בהפרדה, אפשר ללמוד הנדסה בהפרדה. אתם בכלל מבינים מה המשמעות הכלכליות של זה? האם יש פה מישהו מהאוצר שמבין שעכשיו צריכים להשקיע מאות מיליונים במעבדות נפרדות? הרי לימודי רפואה זה לא לימודי הוראה, לימודי הנדסת מכונות זה לא לימודי סוציולוגיה, זה לימודים אחרים לגמרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מותר להם, הם לא חייבים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי רגע לסיים. זה הדבר הראשון, פתחתם את זה לכל הפקולטות כאילו יש עכשיו מאות מיליונים שנופלים מהשמיים ואפשר לעשות את הדבר הזה. נגיד והחוק יעבור, אי אפשר לעשות את זה, אין סיכוי בעולם. כמובן שהמל"ג יתנגד אבל גם האוצר יתנגד, חברך היקר סמוטריץ', ברגע שהוא יצטרך להכניס את היד לכיס הוא לא יוכל לעשות את זה. דבר שני, הורדתם את המילה "בלבד". זה התחיל מ"תהיה בכיתות הלימוד בלבד", הורדתם את המילה "בלבד", פתחתם את זה עכשיו לכל מקום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הגדרת כיתות לימוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני, ברוך השם, הייתי באקדמיה, אני בן לשני הורים רופאים, אני יודע מה המשמעות של להגיע לאקדמיה ומה המשמעות של סטודנט, בגלל זה הבנות שלי כולן באקדמיה. אחד הדברים החשובים ביותר באקדמיה זה להיפגש עם אדם אחר, כמו שאני פגשתי את חברי יוסי פה, וכמו שהבת שלי עכשיו יושבת עם סטודנטית ערבייה, עם סטודנטית דתייה, עם סטודנטית חרדית, והם מדברים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כור היתוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כור היתוך זה דבר כל כך חשוב לחברה הישראלית, כל כך חשוב לחברה הישראלית. ברגע שנגיד ותעשו את לימודי הגטו האלו וסטודנטית תסיים את הלימודים, תגיע בסוף לעבוד עם הציבור, מה היא תגיד? אני לא מטפלת בבחור הזה כי הוא גבר? מה הרופאה תגיד? אני לא מטפלת כי הוא גבר? אחות תגיד: אני לא מטפל בו כי הוא גבר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה יודע שזה פופוליסטי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא פופוליסטי, זה חלק משמעותי מהעניין. אני יושב פה ליד שרון, שרון הייתה יועצת רמטכ"ל לענייני מגדר, ואמרת שאת לא בגלל נשים פה, אנחנו כולם בגלל נשים פה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה אני אמרתי? מה אתה מכניס לי מילים לפה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששמעתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אמרת ששרון היא לא בעד נשים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שאני נגד נשים חרדיות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, מי שמתנגד לחוק הזה הוא נגד נשים חרדיות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסוף כל מי שיושב פה צריך להבין דבר אחד מאוד מאוד בולט במלחמה האחרונה – 21% מהלוחמים/לוחמות הם נשים. השינוי שעברנו בשני העשורים האחרונים הוא קיצוני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נשים חרדיות לא הולכות לצבא ואני לא רוצה שהן ילכו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגב, גם גברים חרדים לא הולכים בצבא, את צודקת, מסכימה איתך, זאת בעיה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את פשוט גועל נפש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש שני נתונים שאתה חייב להבין, אתה פה יושב בתפקיד יושב-ראש ועדת החינוך, תרבות וספורט, קודם כל, צר לי שאנחנו דנים בך על החוק הזה כשכל מערכת החינוך במדינת ישראל בקריסה מטורפת, ואתה יודע את זה. בזמן שאנחנו יושבים פה אין מטפלות, אין סייעות, אין גננות, חסרים מורים, 14,000 מורים עובדים ללא תעודה, הכול בקריסה נוראית ובאמת בוועדה הזאת ניסינו לעשות הרבה דברים. אנחנו דנים על החוק הזה בזמן שהילדים שלנו נפגעים גם היום וגם בעתיד ואנחנו לא מטפלים בדברים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משום מה, מכל הדיונים של ועדת חינוך שהיו בחרת להגיע רק לדיון הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אתה לא מתבייש? היום לא הייתי בדיון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סליחה, היית בבוקר, נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה עשיתי אחרי הדיון? טיפלתי בהלומי קרב וסידרתי להם את נושא הספורט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נסכם שילדי ישראל חשובים לכולנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם יוסי ראה את זה, במאי 2025 יצא דוח של מבקר המדינה והדוח הזה אומר שההשקעה המצטברת מ-2012 עד 2024 של המדינה הייתה למעלה מ-2.5 מיליארד שקל בתכניות רב-שנתיות לשילוב חרדים, תכניות מח"ר. תקציב השנה האחרונה בלבד 300 מיליון שקל, למכינות, למלגות ותמרוץ למוסדות. אתם יודעים כמה לומדים חרדים במוסדות האקדמיים? 3.45%, כבר חמש שנים תקוע, למרות 2.5 המיליארד שהמדינה השקיעה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי הגדירו להם מיהו חרדי, כי יש הגדרה מסלילה של מיהו חרדי. אתה לא מאפשר להם באמת להיות בכל המקומות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור לזה שהם לא קיבלו לימודי ליבה בגיל 6, לא קשור בכלל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תפתח, תראה את השינוי, תראה כמה ילכו ללמוד תואר שני וכמה ילכו ללמוד תואר שלישי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני נורא כועס על בג"ץ. כל יום שאני קם בבוקר ומגיע לכנסת הזאת אני כועס על בג"ץ על זה שהוא אישר לאיתמר בן גביר להיות חבר כנסת ואנחנו קיבלנו היום במדינת ישראל עבריין שפוגע במדינת ישראל, ובזכות איתמר בן גביר לימור נכנסה גם לכנסת, והחוק הזה שאנחנו רואים פה הוא חוק פשיסטי של מפלגה פשיסטית, ועל זה אני כועס על בג"ץ. זו האשמה הכי גדולה של בג"ץ שאישר לאדם הזה להיכנס לפוליטיקה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו פטרונות על נשים, למה להגיד שהיא נכנסה בגלל איתמר? זה משפט מאוד מזלזל. אם מישהו היה אומר "על הגב של יאיר לפיד עדי עזוז נכנסה"? נו, באמת, בסוף זה לא משפט מכבד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> איתמר בן גביר פושע, עבריין, פשיסט, מה אתה משווה אותו ללפיד? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סימון, שנינו יודעים שאתה מאוד אוהב אותי ואני מאוד אוהבת אותך, אבל זה כשהמצלמות נכבות ועכשיו כל ההצגה הזאת באמת לא במקום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מאיפה הבאת שאני אוהב אותך אבל בסדר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודעת שסיבכתי אותך אבל לא משנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא סיבכת אותי. אני יכול להגיד שאני אוהב את יוסי. בקיצור, אני חושב שצריך לסגור את האירוע, עבר קריאה ראשונה, זהו, מספיק, לא צריך להמשיך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה שני אנשים שהיו פה בדיון הקודם ולא קיבלו זכות דיבור. משה קולקר, בבקשה. << אורח >> משה קולקר: << אורח >> אני משה קולקר, אני אספר קצת על עצמי שתבינו מה אני עושה פה. אני לא אישה, אני עדיין לא הבנתי למה כל החוק - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, החוק הוא לנשים וגברים כאחד. << אורח >> משה קולקר: << אורח >> אני יודע, אני עדיין לא הבנתי למה מתייחסים רק לנשים כי הוא כיום - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי המוטרדות היא ביחס לנשים, בגלל זה. << אורח >> משה קולקר: << אורח >> בתור ילד חינכו אותי לכבד את מי שמדבר, כשאתה תשמע יהיה יותר קל גם להבין מה רוצים ולענות. אז אני מצטער, סבלתי את ההפך המוחלט מהדרך שבה גדלתי, אני אודה מאוד אם תוכלו לסבול את הסגנון שלי גם. תודה רבה. אני מייצג פה לא רק את עצמי, אני חושב שאני מייצג ציבור מאוד מאוד נרחב. אני בהכשרתי עובד סוציאלי, מעל שני עשורים עוסק בחינוך בלתי פורמלי, אשתי יועצת חינוכית בגיל הרך – אגב, ביקשו ממנה ללמד באקדמיה בהפרדה והיא סירבה, לא בגלל עניין של האקדמיה, בגלל צרכים משפחתיים, ואולי כדאי לבדוק למה יש את מה שאתם טוענים, אני לא יודע אבל שווה לבדוק מה עומד מאחורי המספרים. בכל אופן, אני זכיתי לפני חמש שנים להקים תלמוד תורה פרטי. אני מגדיר את הילדים בו ממשפחות פריבילגיות, כי כן, הן יכולות להחזיק על גבן מוסד פרטי כי היה חשוב להן שמי שעומד בראש לא רק יודע להעביר ידע אלא יודע להעביר איך להיות בן אדם, כישורים בין-אישיים, שזה כל כך לוקה בחסר. אז אני מלמד ילדים קודם כל איך להיות בני אדם. כן, אני שייך למערכת הזאת, יודע מה יש ויודע את החוסרים, ואני מייצג את כל המשפחות האלו. אני במקביל עובד כמה פעמים בשבוע במרכז לקידום הילד "ערוגות" בהדר חיפה ואני אחד משש מטפלים שהם חרדים מתוך צוות של מעל 30. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> איפה למדת? << אורח >> משה קולקר: << אורח >> במבח"ר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לך תואר ראשון? שני? << אורח >> משה קולקר: << אורח >> תואר ראשון. אני לא יכול לעשות תואר שני כי לא למדתי בישיבה קטנה אז בחוק אני לא מוגדר כחרדי ואני חסום. החסם הזה הביא לציבורים מאוד נרחבים שצריכים את הרגישות התרבותית – בסופו של יום הטרמינולוגיה שאתה מדבר עם ההורים, הטרמינולוגיה שאתה מדבר עם הילדים היא ההבדל אם הילד יקשיב ויקבל משהו או שתבזבז 40 דקות, שעה טיפולית, מהמערכת של משרד הבריאות או של מערכת החינוך אם אני מגיע מטעם המתי"א. זה ההבדל אם הם ישמעו ויקבלו משהו, או שזה יהיה "בסדר, בעל מקצוע בא להרצות לנו". לכן יש לא מעט מוסדות שמעדיפים לפנות אליי מאשר לפסיכולוג של העירייה, כי אין להם את האפשרות לקבל מישהו שיקשיבו לו, ואם הצוות לא מקשיב בזבזנו פה הון רב. אבל אני מנוע מלגשת לתואר שני, כי גם אם אני ארצה, נכנסתי למבח"ר בזכות הקורונה, הייתה להם מכסה מוגדלת לקבל חריגים כי לא היה רישום, אבל עכשיו כבר אין אז ממילא כל החריגים נכנסים אוטומטית לתואר ראשון. התוצאה בפועל היא שגרמנו לציבור שלם לקבל בעלי מקצוע סוג ב'. כן, זה שאני עובד סוציאלי ללא תואר שני ואני עוסק בתחומים של טיפול ממש, של טיפולים דיאדיים, טיפולים של הדרכת הורים, טיפולים של ילדים שחלקם עם OCD, הפרעות אכילה, זה מחדל, זה נורא ואיום, וזו התוצאה שאין אפשרות עבורי ללכת ולהתקדם. רוב הנשים אצלי שהן חרדיות אפילו לא הולכות על עבודה סוציאלית כי הן יודעות שיש פה תקרת זכוכית ואין להן למה לנסות. הן הולכות על טיפול באומניות וכל מיני דברים שאתה מאוד מוגבל באפשרויות להתקדם ולהתפתח איתם. אני נמצא פה כי בסופו של יום זה לא חוק שמתייחס רק לנשים. העניין פה הוא משהו הרבה יותר כוללני, לא רק של ציבור הלומדים, הוא נוגע לציבורים שלמים שיוכלו לקבל בעלי מקצוע עם רגישות תרבותית מתאימה להם ושירות הולם ושווה. תודה רבה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שפתיים יישק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. יהודה דן, בבקשה. << אורח >> יהודה דן: << אורח >> שלום. אני רוצה להקדיש את הדיון לעמיחי ויצן, השם יקום דמו. עמיחי היה עובד סוציאלי, לוחם בכיתת הכוננות של כרם שלום, למד בישיבה התיכונית שאני למדתי בה וגיס של חבר טוב שלי. עמיחי נהרג כשהוא הלך להציל את משפחת שינדלר. אחד האחים של משפחת שינדלר כבר נרצח כמה שנים לפני ובדרך, כשהוא רץ לשם, הוא אמר "שנית משפחת שינדלר לא תיפול" ונהרג שם. זה סיפור שמרגש אותי. עמיחי היה עובד סוציאלי והתאמץ מאוד לדאוג ללימודים בהפרדה. הוא גר בכרם שלום, שזה קיבוץ חילוני. אני יודע שכל אחד כאן בא מרקע אחר, יש לי הרבה חברים מאוד מאוד טובים שהם לא דתיים, ולמי שגדל ברקע לא דתי לפעמים זה נראה הזיה ובגלל זה מדברים על איראן וכדו', זו תרבות שמי שלא גדל עליה היא נראית לו הזויה ומוזרה. אני גדלתי כך, בבית ספר נפרד, בישיבה, בצבא הייתי בנצח יהודה, בנפרד, אני מאוד מכבד נשים, זה לא איראן, פשוט יש איזה פער תרבותי שבום, זה נוחת על אנשים ונותן הרגשה שכאילו מישהו מנסה להשתלט, ובטח כשזה מגיע לאקדמיה. דרך אגב, סבא רבא שלי, נחום מארק, היה מקימי האוניברסיטה העברית, לא היה דתי. אז יש פה איזה פער, חלקו מכך שאנשים מבוהלים כי הם לא מכירים וחלקו אולי פופוליסטי, ואני לא נכנס לזה. אני באופן אישי שלוש שנים ניסיתי להתקבל למבח"ר, התאמצתי מאוד, כולל לערב אנשי ציבור, ולא הצלחתי כי לא למדתי במוסד שמוגדר בפיקוח חרדי. אני גדלתי כך, זה לא איראן ולא כלום, כך גדלתי וכך חונכתי, בלי לשנוא, בצורה הכי טבעית, הכי מכבדת, הכי נורמלית, הכי שפויה. אני שומע פה דיבורים ואני לא מבין את הקשר, זה לא מחובר למה שקורה בפועל. אני יכול לספר שאני הגעתי למבח"ר כי אמרתי שאני אעשה כל מה שאני יכול ואנסה לדבר שם עם מנהל המכללה, ישבתי עם המזכירה והיא אמרה לי: תשמע, תדע לך שאנחנו אומרים לנשים חרדיות שמחכות פה בתור, תחליפו מקצוע, תוותרו על המקצוע כי אין לכם סיכוי, חבל לכם על ההמתנה, זה לא יקרה ותוותרו. אני קראתי את הבג"ץ, עברתי עליו, בג"ץ ארוך של 150 עמודים – לא היה לי כוח לקרוא את כולו – ואני הרגשתי שמישהו מנסה לחנך אותי. זו פטרוניות. אף אחד פה לא מנסה לשנות פה את החברה החילונית, יש לנו את צורת החיים שלנו, זה לא פוגע באף אחד. מה זה שונה מישיבה? מה זה שונה מבית ספר? היום, כדי להגיע לעבוד במקצוע של עבודה סוציאלית, אתה לא יכול להקים לך בית ספר ולחנך עובדים סוציאליים, זה הדרך של המדינה להוציא עובדים סוציאליים. אז באקדמיה יש איזה ערך – ודיברנו באחת הישיבות פה על הנקודה הזו –– כשיש גם גברים וגם נשים זה פותח את הראש, וזה בסדר, אני אולי מאמין בזה, אבל הנקודה שיש ציבור ענק שלא יכול לבוא לידי ביטוי היא הרבה יותר קודמת לזה. יש פה משהו בסיסי. אשתי מטפלת, במשרד הביטחון יש ממש מצוקה של מטפלים, בעוטף יכולות להיות המתנות של אלף אנשים לטיפול, יש מלא מטפלים שיכולים להגיע מהציבור החרדי, למה לחסום את זה? אני אסכם. אני חושב שזה צודק ונכון לאפשר את זה. אני לא מבין את כל הרעש הזה וכל הסיסמאות האלה. בתור עובד סוציאלי, שכעובדים סוציאליים אנחנו חיים על הביטחון החברתי, אני חושב שזו פגיעה בביטחון החברתי של ציבור מאוד גדול פה במדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אלעד שיפטן: << אורח >> שלום רב, תודה על זכות הדיון. אני אלעד, מתרגל באוניברסיטה העברית, מייצג את ארגון מו"ח – ארגון המורים והחוקרים של האוניברסיטה. דבר ראשון אני רוצה לומר שהרעיון מאחורי לשלב חרדים, דתיים, ערבים, כל תחומי החברה בהשכלה הגבוהה במערכת הוא רעיון מבורך. המטרה באמת קדושה, האמצעים בעייתיים מאוד ואני אפרט. כבר עכשיו יש לנו בעיות במינוי של משרות מתרגלים באוניברסיטה, מי יכול ללמד איזשהו קורס והחשש שלנו הוא שתהיה פגיעה מאוד מהותית בחופש העיסוק בעקבות זה שתהיה גם הפרדה מגדרית של המרצים והמתרגלים בהתאם, בקורסים שאתם מדברים על לפתוח, ויש פה גם פגיעה ביכולת של מתרגלים לעבוד וללמד; בנוסף, אנחנו פוחדים שזה עוד יותר יסליל את החברה. שלחו לי קצת נתונים פה לגבי המסלולים שכרגע שקיימים בהפרדה מגדרית וזה נכון, חינוך ועבודה סוציאלית הם מקצועות שהם כביכול נשיים, הם באמת פתוחים למסלולי לימוד נשיים בתואר ראשון. אני עכשיו מתרגל בפיזיקה, באסטרופיזיקה, בקבוצת מחקר שלי לצערי אין כמעט נשים, והחשש שלנו זה שזה ייצר עוד יותר הפרדה מגדרית, יבנה עוד תקרת זכוכית על פני היכולת לעסוק בתחומים שנחשבים גבריים, לא משנה אם זה הנדסה, פיזיקה, מחשבים וכו'. ההסתייגות שהייתי רוצה להכניס לחוק הזה, אם אפשר, זה שכל מסלול שנפתח ייפתח כפול, מוסד לימוד שמקיים הפרדה מגדרית – אין בעיה, תפתחו מסלול לניהול לגברים, אבל תפתחו מסלול עם היקף דומה, עם שעות דומות, עם שכר לימוד דומה, גם לגברים וגם לנשים, שיהיה שוויוני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה יודע שזה נתון להחלטת האוניברסיטה עצמה? << אורח >> אלעד שיפטן: << אורח >> אתם פותחים פתח לאפליה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל גם האקדמיה היא בסוף גשר לשוק התעסוקה, אז איפה זה נגמר? נגיד והם יסיימו וילמדו תואר שני ושלישי בהפרדה, נעשה גם משרדים נפרדים? איפה זה ייעצר? << אורח >> אלעד שיפטן: << אורח >> נשאלתי מה החשש פה, אז החשש פה הוא באמת שתהיה לנו הפרדה מובנית. יכול להיות שהמוסדות הנוכחיים לא יעשו את זה אבל בעתיד אתם פותחים פתח שתהיה אפשרות לייצר הפרדה בעוד מסלולים, שתהיה אפשרות להסליל אנשים. אני מאוד מכבד אנשים שבוחרים ללמוד חינוך ועבודה סוציאלית, אני גם עשיתי תעודת הוראה, אני בעד, אבל אני רוצה שתהיה אפשרות לכולם, לכל הגברים והנשים במדינת ישראל, ללמוד את כל מסלולי הלימוד וזה בעיניי הדגש העיקרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה לכם. << אורח >> נעמה פלג: << אורח >> צהריים טובים, נעמה פלג, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות בעברית. חוק זכויות הסטודנט בכל זאת עוסק בנו. תודה גם על האפשרות לדבר בוועדה. כמו שאלעד אמר גם, אנחנו לא נגד אף אחד, לא נגד גברים, לא נגד דתיים, לא נגד חרדים, האקדמיה היא מקום שפתוח לכולם וזה מה שיפה בה. אם אתה עומד בתנאי הסף, אתה חרוץ, אתה סקרן לגבי מה שאתה עושה ואתה עובד קשה, אתה יכול להתקדם. ברגע שיש מסלולים סגורים לגברים ולנשים זה בולם את יכולת ההתקדמות. לצורך העניין, אנשים שאני מאוד מעריכה, מי שבוחר בקריירה אקדמית, מחויב להיות מתרגל או להיות עוזר מחקר, ברגע שאנחנו לא מאפשרים להם לעשות את זה, אנחנו אומרים: אוקיי, אנחנו מצמצמים את האפשרות של נשים להתקדם באקדמיה. דיברו הרבה על העניין של המרחב הציבורי, שהוא פתוח לכולם. כן, בסוף, מה זה כיתה? איפה זה יהיה? נעלמו פה בדיונים הקודמים מונחים כל כך בסיסיים. הפוטנציאל של זה – זה יהיה בספריות, תהיה קומה לגברים, קומה לנשים, ביום הסטודנט נשים יהיו באזור אחד, גברים באזור שני, את הנשים לא נעלה בכלל הבמה. זה גם המרחב אבל לא רק. בסוף אני מגיעה לכיתה, אני פוגשת אנשים שהם לא כמוני והמפגש הזה הוא לא רק עניין הוליסטי ויפה של להכיר עוד חלקים מהחברה הישראלית, זה חלק משמעותי בלימודים שלי. כשאני לומדת משפטים ואני יושבת בקורס בדיני משפחה ואני שומעת דעות לכאן ולכאן על פסיקה של בית המשפט אם לאפשר נישואי יוטה או לא, ואני צריכה גם להציג את העמדה שלי על זה, יש בזה ערך, גם מהבחינה האקדמית שלי וגם מבחינת ההתפתחות המקצועית שלי. נקודה אחרונה. צריך להגיד, באקדמיה אני לא קובעת איזה קורסים אני אקח, יש לי המון קורסי חובה, אני לא קובעת במה אני אעשה מבחן, אני גם לא קובעת עם מי אני אשב בכיתה. זה חשוב, העניין הזה שיש את המגוון הזה, זה לא רע. זה שהמרחב הזה משותף לכולנו, בין אם זה בכיתה ובין אם זה בחוץ, זה לא רק העניין שכולם יכולים לקחת בו חלק, זה גם העניין של מה היכולת המקצועית שלי תהיה כשאני אצא מפה וחשוב שזה יישאר כך. תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מעריכה שבכיתה שלה אף אחד לא מתנגד לנישואי יוטה. << אורח >> נעמה פלג: << אורח >> אני אפתיע אותך, הייתי צריכה להסביר למה עשיתי את זה, היו הרבה מתנגדים. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> עו"ד מאירה בסוק מנעמ"ת, אני פה גם בכובע סטודנטית להיסטוריה של עם ישראל ואני לומדת גם עם סטודנטים חרדים ודתיים. שיעור בתלמוד שרק מרצה אחת יודעת, מה תעשו עם הסטודנטים? גברים לא יוכלו ללמוד אצלה? עניין של הנחיה לדוקטורט, אישה לא תוכל להיות מונחית על ידי גבר? אני חושבת שאתם עושים פה דבר בעייתי ביותר מבחינה מגדרית. אתם פוגעים בנשים. חברת כנסת לימור מלך, איפה החרדיות שרוצות הפרדה ? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הינה, הן יושבות פה, הן פשוט מחכות שאת תסיימי לדבר את הדברים שלך כחרדית ואז הם יוכלו לדבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הן גם דיברו בדיונים הקודמים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיונים האחרים ישבו פה הרבה מאוד נשים חרדיות ודתיות לאומיות שביקשו את המסלולים האלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם היו הרבה מאוד שביקשו לא לעשות את המסלולים האלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא היו הרבה מאוד, הייתה אישה אחת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תגידו, מה עושים בחו"ל? איך חרדים לומדים בחו"ל? איך חרדיות לומדות בניו יורק? מה הן עושות? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הן לומדות בהפרדה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אני אסיים את דבריי ואגיד שבתור נעמ"ת, שהוא ארגון נשים, אנחנו מתנגדים לחוק הזה בצורה מוחלטת ואנחנו חושבים שהוא יפריע לנשים, גם חרדיות, גם דתיות וגם חילוניות. אני חושבת שאת עושה עוול גדול מאוד בנושא הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שאת צריכה להתבייש שכיושבת ראש ארגון נעמ"ת - - - << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אני לא יושבת-הראש של נעמ"ת, אני עורכת דין מטעם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני שומע את החשש שלך בקשב רב, תוכלי להסביר מה עומד מאחורי החשש הזה? למה את חושבת שבסוף זה יפגע באותן נשים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יוסי, תראה את השעה וכמה אנשים באו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש נרטיב שיצא אחרי שהצעת החוק הזו התקדמה ויש לי תחושה שאנשים, בלי לדעת את הצעת החוק לאורכה ולרוחבה, מושפעים מאותו נרטיב. יכול להיות שאני טועה, לכן חשוב לי לשמוע מה עומד מאחורי זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השדולה למען האישה החרדית והדתית, היושב-ראש היחידה שלה שדאגה באמת לנשים חרדיות בכנסת ישראל זה אני, אז אל תטיפי לי על מה טוב עבור נשים ואיזה עוול אני עושה לנשים. את עושה עוול לנשים שיש להן היום תקרת זכוכית, שמוסללות, שלא יכולות להתקדם באקדמיה. תתביישי לך, לבוא בשם זכויות נשים כשאת פשוט פוגעת באמירות המסוכנות שלך בנשים האלה, שבמשך שנים נעשה להן עוול והיום אנחנו באים לתקן אותו, ואתן יודעות את זה וכולם יודעים את זה, ולכן אתם מזדעקות כך. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> יש חרדיות שמרצות באוניברסיטה, יש נשים חרדיות שלומדות, אני לא מבינה על מה את מדברת בכלל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מעניין למה המספרים נשארים אותם מספרים. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> שלום לכולם, אני פרופ' אורנה קופרמן, מהאוניברסיטה העברית, הייתי סגנית הרקטור ואחראית על שילוב חרדים אצלנו. ב-2013, כשהתחיל הדיון בתוכניות לתואר ראשון, התנגדנו ואמרנו אולי יהיה ככה, אולי יהיה ככה, מאז עברו מספיק שנים כדי שנראה שכל הדברים הרעים שחשבנו על התוכניות באמת מתממשים ובתואר שני הולך להיות עוד יותר גרוע. אז בואו נתחיל מזה שתואר שני, רובו מתבצע בהנחיה ודוקטורט. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה היה רע בתואר ראשון? חשוב שגם המל"ג ישמע. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> עלות מטורפת לתואר ראשון. אנחנו צריכים לשלש את כל ההרצאות. במקום שתהיה כיתה אחת של כולם, עכשיו יש כיתה אחת לכולם, כיתה לנשים, כיתה לגברים. החברים פה שלמדו עבודה סוציאלית במבח"ר – אוניברסיטת חיפה מלמדת עבודה סוציאלית במבח"ר, נכון? אתם קיבלתם תואר של אוניברסיטת חיפה. מי לימד אתכם? דוקטורנטים, כי המרצים של אוניברסיטת חיפה לימדו את הכיתה הגדולה אז החרדים מקבלים מוצר נחות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא נכון. את אומרת נתונים שהם לא נכונים. אתם מהתלים בציבור עם נתונים לא נכונים. במקרה בעלי בוגר תואר ראשון ושני של מבח"ר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נאמר בדיונים הקודמים, אם זכרוני אינו מטעה אותי, על ידי המל"ג שמה שאת אומרת אינו נכון. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> במקרה יש לי פה גם את הדוח של ישראל חופשית והוא מראה שהמוצר שמקבלים החרדים הוא אכן נחות, אין להם מעבדות, הספריות ברמה יותר נמוכה, הקבוצות הומוגניות, אז החינוך שהם מקבלים הוא ברמה יותר נמוכה. דבר נוסף, אין רשתות חברתיות, המעסיקים יודעים את זה ודוח מבקר המדינה דיבר על זה. מרבית החרדים שמסיימים את התכניות האלה לא מוצאים עבודה כי מקומות העבודה לא פראיירים, הם יודעים בדיוק מה הם הולכים לקבל וזה מבחן מאוד חשוב שנכשלנו בו בתואר ראשון וחבל שניכשל בו גם בתואר שני. אנחנו גם יודעים שיש הסללה, אנחנו יודעים שלא נפתחו הרבה מקצועות. למשל, אוניברסיטת בן גוריון רצתה לפתוח חוג בסיעוד בדרום, למה? כי חסרים עובדים בסיעוד בדרום. חסרים עובדים בסיעוד בדרום – תשפרו את התנאים של מקצוע הסיעוד, אל תדחפו לשם אנשים שאין להם ברירה כי זה המסלול היחיד שנפתח בהפרדה, שזה מה שקורה, מסלילים, או: פראייריות החרדיות כי הן חייבות ללמוד סיעוד כי זה המסלול היחיד שנפתח בהפרדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לכן אנחנו רוצים לפתוח את זה בכל התחומים, בכל הנושאים ובכלל התארים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שאנחנו דורשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים נשמעו. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משפט אחרון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את לא לפני אף אחת אחרת, את לא לפני שום אישה אחרת במדינה. אני יודעת שכך התרגלת, את לא. אישה חרדית לא פחות טובה ולא פחות זכאית ממך. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זה פופוליזם, אנחנו פותחים את זה לכולם, לא השארנו אותה בחוץ. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את יודעת יפה מאוד שהשארת אותן בחוץ. באסטרטגיה שלך את יודעת שהיא נשארת בחוץ. את יודעת יפה מאוד אבל זה נוח לך, כי את תהיי בפנים והיא תהיה בחוץ. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> את, שמשאירה את הנשים בבית, זה גם נוח לך, שהגברים יצאו לעבוד והן יישבו בבית זה נוח לך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשאין לך מה לדבר את מדברת דברים לא עניינים. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> כשאת משאירה את הערבים בחוץ זה גם נוח לך אז בואי לא נדבר למי נוח. אנחנו אלה שפותחים את הכול בפני כולם ולא מוכנים להפלות, לא על מגדר, לא על מוצא ולא על השקפת דתית. מי שמסליל זה אתם. בואו נגיד את האמת. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> יש כבר 120 דוקטורנטיות שלומדות במגוון מקצועות בתוכניות מעורבות וטוב להן ואנחנו רוצים שיהיו שם עוד. יש מאות מסטרנטיות שלומדות בתוכניות המשולבות ואנחנו רוצים אותן איתנו. עכשיו אני רק רוצה להקריא מכתב שקיבל עמית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממש לא. תודה רבה. יש כאן אישה חרדית שרצתה לדבר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה עצרת את הסבב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פה סבב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתן תדברו, אל תדאגו. << אורח >> אושרה דנוך: << אורח >> שלום לכולם. שמי אושרה, אני רואת חשבון ועורכת דין - - - << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> היא דיברה בישיבה הקודמת ואנחנו לא. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גם את דיברת בישיבה הקודמת. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> לא דיברתי, לא הייתה לי רשות דיבור, לא נכון, אדוני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את מדברת גם לא ברשות דיבור, הכול בסדר. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> כי אין ברירה, אתם סותמים את הפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, רק לך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אף אחד לא סותם את הפה לאף אחד. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> לכולם. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את לא מפסיקה להתפרץ, מי סתם לך את הפה? אם אני הייתי יושב ראש מזמן היית בחוץ. << אורח >> אושרה דנוך: << אורח >> אני רוצה לדבר כמובן על ההצעה לתיקון החוק. זו בשורה של ממש למדינת ישראל. בכוחו של המגזר החרדי לתרום תרומה אדירה למשק הישראלי ולכלכלת ישראל וברגע שמסירים את החסמים, ברגע שמפסיקים להדיר מגזרים מסוימים משערי ההשכלה הגבוהה רק משום שהם נאמנים לדתם, לאמונתם, לערכיהם, אז השילוב בהשכלה ובתעסוקה מתממש. כל הניסיונות להצר את הצעדים שלנו ולוותר על הערכים לא יעבדו. אם אני מחליטה מתוך בחירה שלי ללמוד בהפרדה אז אני הולכת ואני לומדת בהפרדה כי אני החלטתי. אני לא נבובה, לא צריך לדבר מעל הראש שלי, לא צריך להיות פטרון שלי ולא להכניס לי מילים לפה. אם אני ארצה להיות חברת כנסת, אני אהיה חברת כנסת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> אושרה דנוך: << אורח >> אבל אני לא מעוניינת. כשאני אהיה מעוניינת אני אדע את דרכי. אז לא לדבר מעל של הנשים החרדיות כל הזמן, כי יש להן את שיקול הדעת ויש להן את הרצונות. אם אני ארצה להיות בבית בשמחה אז אני אהיה בבית. חשוב לי לומר את זה. כל הזמן מדברים על נפרד אינו שווה, אמירה די עתיקה, נפרד לא שווה לאלו שלא רוצים את ההפרדה, אבל ברגע שאדם מסוים רוצה את ההפרדה, זה השווה, זה השוויון המהותי וזה השוויון האמיתי של זה. אנחנו שמענו גם לפני 25 שנה כל מיני נבואות זעם על ההפרדה המגדרית, הפחדות שעדיין שמעתי אותן גם היום, כאילו כלום לא השתנה, של מדרון חלקלק ודומיהן. זה היה אז, כמו שראינו במבחן המציאות זה התפוגג. אם לא היו פותחים בשנת 2000 את האפשרות ללמוד בהפרדה אז לא היה היום כמעט אף סטודנט חרדי. וגם אחרי שהחוק הזה יעבור כל נבואות הזעם יתפוגגו. אין כאן שום עניין לחסום מרחבים ציבוריים, אנחנו רוצים שיאפשרו לנו ללמוד תואר שני איך שאני רוצה, באיזה תחום שאני רוצה, תואר ראשון איך שאני מעוניינת ולא שיחליטו לי אם את רוצה עדיפות סוג ג' את לא תקבלי, אבל מוסד לידי, שהמגזר הכללי לומד שם, כן יאשרו לו. למה לו מאשרים ולי לא? מה, אני אזרח סוג ב'? למה? למה לא מאפשרים? אגב, לעניין התקציבים – יש מוסדות מתוקצבים, זה כבר עניין של המל"ג, יש מוסדות שהם לא מתוקצבים, לא יוצא שקל מהמדינה, מה קשה ומה אכפת לכל הסובבים פה שדואגים לאישה, ובטח כמובן לאישה החרדית? מה הבעיה לאפשר את זה? לא יוצא שקל מהמדינה. מה אכפת לכם? מה? תאפשרו לנו ללמוד. << אורח >> אורנה קופרמן: << אורח >> יוצאים המון שקלים. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> על מה את מדברת? על מה לא יוצא שקל? מי משלם את הלימודים האלה, את? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> במוסדות הפרטיים כן, הסטודנט הוא זה שמשלם. הלוואי הות"ת היה נותן יותר תקציבים גם לשם. כן, מה לעשות? יש מוסדות בישראל שלא מתוקצבים. ברוך הבא למועדון. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> צהריים טובים. מורן זר קצנשטיין, בונות אלטרנטיבה. לפני שלוש שנים כתבתי מאמר שמדבר על ההפרדה המגדרית. אחד הדברים שחששתי מהם זו מילה שאנשים שבאים מבית דתי כנראה מכירים, אני באה מבית דתי, חוויתי את זה על בשרי וזה נקרא "לחומרה". כל דבר מתחילים בהתחלה בקטן והכל נשמע סביר ואז מתחילות ההחמרות, כי כשיש החמרה מסוימת תמיד אפשר להחמיר יותר. אני אגיד שהייתי היום בדיון בוועדת חוץ וביטחון ושם כבר נשמעות ההחמרות שאומרות שלא רק גבר חרדי צריך להיות בהפרדה אלא כל גבר שומר תורה ומצוות. החמרה. ואחר כך אני נמצאת פה ומדברים על הזכות של נשים חרדיות להשכלה גבוהה, אני מסכימה עם זה. שבוע שעבר הייתי בבני ברק ופגשתי אישה שהיא ראש אגף בבני ברק, וזה מדהים. אני כן מפחדת מהמילה "לחומרה". זה אומר שאנחנו נתחיל בהפרדה באקדמיה, ואחר כך, מה אנחנו נגיד לחייל שעשה את השירות הצבאי שלו בהפרדה, ואחר כך עבר ללימודים בהפרדה, ואז, נגיד בגיל 23, הוא יצא לעולם, ורק אז הוא יתחיל להתערות? מה יקרה לגבר שילך לעבוד בחברת הייטק אחרי שהוא קיבל את ההשכלה שלו בהפרדה, ואז יש בחורה שעובדת איתו בצוות, פתאום הוא צריך להתמודד עם אישה בצוות? מה הסיכוי שיגידו לאותה בחורה: תקשיבי, זה מפריע לו, עשר שנים המדינה דאגה לזה שהוא לא יראה אישה אחת, את תצטרכי לזוז מהתפקיד, את תצטרכי אולי אפילו לעזוב, כל מיני דברים שנשמעים לנו היום דמיוניים. זה לא מגיע משנאת דתיים ולא משנאת חרדים, אני כן יודעת שדברים שמתחילים בהפרדה, ואולי זה מכוונות טובות - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חרדה מחרדים. אני ממליצה לך לעשות טיפול בחרדות. ובדמיונות גם. זה גם יכול לעזור לך. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> המשפחה שלי חרדית גם, אין לך אוטונומיה. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זו לא התנשאות, מה שאת עושה עכשיו? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שקט. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, לימור, את לא יכולה לדבר אליהן ככה. את לא יכולה להגיד לה "שקט". << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא גם לא יכולה לדבר אלי ככה, אני חברת כנסת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> היא נכנסה לה לדברים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרתי לה שהיא צריכה טיפול בחרדות, היא באמת צריכה, ובדמיונות, באילוזיות. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זו לא התנשאות? אם יגידו לך שאת צריכה טיפול, זו התנשאות או לא התנשאות? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שתצא החוצה, כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היא תיארה פה מציאות של חרדה, מי שמגיע מעולמות של טיפול שומע חרדה. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זה משפיל ומתנשא וזה לא מקובל. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שכמו שחשוב לך לשמור על כבוד חברי וחברות הכנסת תשמור גם על כבודנו, זו חלק מהאחריות שלך פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נותנים לך לדבר, אם את לא שמה לב. << דובר_המשך >> מורן זר קצנשטיין: << דובר_המשך >> ואני אסיים. דיברתם פה על הנושא של הפרדה באירועים. ממש לא מזמן – זה היה אירוע חד פעמי שהוא גם הולך להתרחב –הייתה הופעה בירושלים שנמכרה בהפרדה לגברים ולנשים ואז בוטלה כליל האפשרות לנשים לקחת חלק בהופעה ובוטלו להן הכרטיסים. מה שמתחיל בהפרדה נגמר בהקצנה שבה אין מקום בכלל לנשים. ודווקא דבר אחד שאני כן מעודדת זה באמת לתת לנשים את האפשרות לבחור. אני מסכימה שצריך לאפשר לנשים גישה למבחני רבנות, לתת להן גישה להיות דיינות, גישה באמת לכל המקומות, וכמו שלפני שלוש שנים שמחה רוטמן אמר: אני מזלזל בפחדים שלך, עומדת פה חברת כנסת ושולחת אותי לטיפול כי אני אומרת שאני חרדה. היא שלחה אותי לטיפול כי היא מזלזלת בפחדים שלי. אז זה שאתם מדברים על התנשאות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא לא מזלזלת בפחדים שלך. << דובר_המשך >> מורן זר קצנשטיין: << דובר_המשך >> היא הרגע אמרה את זה, את מוזמנת להתנצל על מה שאמרת, ששלחת אותי לטיפול. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שהפחדים שלך הם פחדים מגמתיים, שאת מנסה לקדם את האג'נדה שלך דרך הפחדים האלה שסיפרת פה ואת יודעת יפה מאוד שהם לא קשורים לחוק הזה ולא לשום מציאות. << דובר_המשך >> ריקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> את חושבת את זה והיא חושבת אחרת, מותר לחשוב אחרת. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> ההפרדה המגדרית נכשלה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מותר לחשוב אחרת ממך, מותר לחשוב שהחוק הזה מסוכן, מותר. זו עדיין מדינה דמוקרטית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון נגמר, המליאה התחילה. אנחנו נקבע ישיבה חדשה בהצעת החוק הזו ושם נתקדם בנוסח בהקדם האפשרי. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>