פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 568
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 14:00
סדר-היום:
<< הצח >> 1. פרק ה' (גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל), סעיף 22 (תיקון פקודת המשטרה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 << הצח >> (מ/1924) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1924).
<< הצח >> 2. פרק ה' (גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל), סעיפים 23, 24 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–(מ/2026) [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >> – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1924).
נכחו:
חברי הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
חמד עמאר
מוזמנים:
רועי הייזלר
–
מנהל אגף בכיר שכר וארגון אט"ב, המשרד לביטחון לאומי
דוד גיל
–
מרכז בכיר שכר וגמלאות אט"ב, המשרד לביטחון לאומי
נצ"מ ישי וולף
–
רמ"ח תכנון שכר מ"י, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ לילך מרציאנו
–
רמ"ד תקציבי שכר וגמלאות מ"י, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק עמיאל גרנובסקי
–
עו"ד, קמ"ד אמ"ש יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק דוויט אקלה
אגף שכר מ"י, המשרד לביטחון לאומי
יששכר וייס
–
עו"ד, המשרד לביטחון לאומי
אריאל הבר
–
רכז משפט ואכיפה באג"ת, משרד האוצר
אריאל פרץ
–
עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
עידן ליפינר
–
מנהל תחום חו"ב אגף השכר, משרד האוצר
אריאל אהרונסון
–
אגף השכר, משרד האוצר
שי סומך
–
ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים
ייעוץ משפטי:
עידו בן יצחק
מנהלת הוועדה:
לאה גופר
רישום פרלמנטרי:
יעל שגב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פרק ה' (גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל), סעיף 22 (תיקון פקודת המשטרה) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, מ/1924 << נושא >> – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1924)
פרק ה' (גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל), סעיפים 23, 24 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–(מ/2026) [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] << הצח >> – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1924).
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מכובדיי, שלום לכולם. התכנסנו כאן ביום שלישי, ז' באדר התשפ"ו, 24 בפברואר 2026. למדתי היום שזה לא רק יום הולדתו ויום מותו של משה רבנו, אלא גם יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בהצעת חוק התוכנית הכלכלית, בחלק של תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית של 2026 – ספציפית בפרק ה', הוא גיוון שיטות ההעסקה במשטרת ישראל, סעיף 22 תיקון פקודת המשטרה. כל זאת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
כמה מילים על החוק שעומד לפנינו, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים. אני חושב שהוא חוק חשוב מאוד, אבל זו חוות דעת פרטית שלי. כולנו ערים, אני מקווה, לקושי הקיים כבר שנים רבות בגיוס אנשים איכותיים למשטרת ישראל. ובמשטרת ישראל יש אנשים איכותיים, ואני שמח שהם שומרים על הרמה הזאת ורוצים להמשיך לגייס אנשים איכותיים. הגיוס הוא דבר שאנחנו לא מצליחים להניע כמו שצריך, כמו שהיינו רוצים. זו אחת המשימות הכי מאתגרות של המפקדים במשטרת ישראל.
הסיבות לכך רבות; אני אמנה רק כמה מהן, כדי שגם הציבור שצופה בנו יכיר אותן. היום שוטר נדרש למיומנויות רבות: הוא נדרש להפעיל את יכולותיו בסוגים שונים של פעולות. זה לא משהו בנאלי או דפוס התנהגות אחד, אלא להיפך. נדרשות ממנו הרבה מאוד מיומנויות, שהוא צריך גם להביא אותן לידי ביטוי וגם לדעת לבצע אותן. צריך לזכור שלצעירים היום יש לא מעט פיתויים, גם כלכליים וגם איכותיים אחרים, שאיתם הם צריכים להתמודד, ואז הבחירה היא הרבה יותר גדולה. צריך גם לומר: החשיפה הלא-פופולרית, לעתים, של שוטרים מונעת מהאנשים האלה את הרצון להיות חלק מהעניין הזה. לא כיף להימצא בחדשות או בצילומים ברשתות החברתיות, כי השוטר היה נוכח באיזשהו מקום ומישהו לא מצא חן בעיניו.
אחרי כל זה, ומאחר שכולנו עדיין רוצים לגייס אנשים איכותיים, באה הצעת החוק הזו, שמביאה לידי ביטוי שימוש בשיטות ייחודיות כדי לגייס כוח אדם איכותי. כוח אדם שייתן מענה לשינויים הטכנולוגיים ולמקצועיות המשתנה בתוך המשטרה. ולכן הוצע לתקן את פקודת המשטרה, תוך הדגשה שמצאתי בדברי ההסבר, והייתה חשובה מאוד, שגם אם הוא בחוזה מיוחד – הוא עדיין שוטר לכל דין. כלומר, גם בנושאים של סמכויות, חסינויות, קידום ודרגות, השעיה, פיטורים וכל השאר, הוא כמו כל שוטר אחר.
לכן, כמו שאמרתי בהתחלה, זו הצעת חוק חשובה. זו נקודה חשובה מאוד שתאפשר למשטרה להתמודד ביתר יכולת, ולהוות מקור משיכה ראוי לאנשים איכותיים שיצטרפו אליה. עד כאן דברי הפתיחה שלי. אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש מעט הנחיות לגבי איך אנחנו הולכים להתנהל.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
קודם כול נשמע את הצעת משרד האוצר שיציג את ההצעה; נדון בסעיפים ונתייחס אליהם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
קדימה, מעולה. משרד האוצר, בבקשה.
<< אורח >> אריאל פרץ: << אורח >>
שלום, אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אנחנו עם הצעת חוק שיש לה שני עוגנים השלובים זה בזה. הראשון, כמו שציין היושב-ראש, הוא המנגנון שלא קיים היום במשטרה – העסקה בחוזים מיוחדים. זה תיקון בחקיקה ראשית, כדי להטמיע את האפשרות הזו, והיא תפותח בתקנות, כמובן. התיקון כאן הוא יחסית ממוקד. העוגן השני הוא תיקון בחוק הגמלאות. חוק הגמלאות אמנם חל על מי שעובד תחת פנסיה תקציבית, אבל יש היום מנגנון שנקרא פנסיית גישור – מנגנון בהתהוות, והוא מתקדם בגופי הביטחון בדרגים שונים.
אנחנו באים לכאן לתקן את חוק הגמלאות כדי ליצור צו שיהיו בו מקצועות מסוימים וזה יגיע מכיוון המשטרה. מי שיועסק בתפקידים ובמקצועות האלה, לא יהיה זכאי לקצבת גישור. זה בעצם מסלול נפרד לאנשים שיהיו באופן קטגורי בחוזה מיוחד, כשבפשטות ההבדל בין המסלולים הוא: או יותר כסף ותגמול בהווה, או פחות כסף בהווה אבל יותר גישור בעתיד. מייצרים כאן מנגנון שיגדיר לאנשים הללו מראש: אם אתה נכנס למקצוע כזה, אתה מקבל שכר גבוה יותר בהווה, אבל אתה מוותר על הגישור שלך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש לנו דוגמאות לזה בגופים אחרים?
<< אורח >> אריאל פרץ: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני שואל כי אני יודע שכן, אבל חשוב לי שאתה תאמר את זה ולא אני.
<< אורח >> אריאל פרץ: << אורח >>
הסעיף מועתק, פחות או יותר, מסעיף שקיים כבר לגבי המוסד והשב"כ. לפני כשבועיים היינו כאן בכנסת באישור המוסד; גם השב"כ פרסם להערות הציבור. ברוך השם, זה מתקדם בכל הגופים, גם במשטרה. זה היה השלב הראשון בתוך התהליך, והוא בא יחד עם התיקון לפקודת המשטרה, כדי לאפשר להם אפשרות להעסיק בחוזה מיוחד.
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
אני מאגף השכר במשרד האוצר. בסוף אנחנו מדברים על חוזים אישיים, על חוזים מיוחדים. זה נשמע קצת מפחיד, וגם תגובת היושב-ראש הייתה: אני שמח שכתוב בפירוש שאלו שוטרים לכל דבר ועניין, גם בפקודות לגבי משמעת וכו'. בסוף, העניין כאן הוא מעט אחר ופשוט: זה לא נקרא חוזים אישיים, אלא מסלול העסקה אחר במשטרה, מסלול שכרי. הוא שוטר לכל דבר ועניין, עם מדים, וברור שהוא שוטר כמו כל אחד אחר. הוא מקבל מסלול העסקה אחר שלא מזכה בפנסיית גישור. מסלול ההעסקה הקלאסי במשטרה הוא גיוס בדירוג דרגה: הימצאות בדרגה מסוימת, זכאות לשכר מסוים, ויום אחד אתה תפרוש בפרישה מוקדמת ותהיה זכאי, בהתאם לכך, לגישור. תקנות הגישור במשטרה ובשב"ס עדיין לא נחקקו, אבל לצורך העניין אנחנו עובדים על זה. כמובן, אנחנו נגיע גם עם זה לכנסת, ויהיו תקנות גישור ותהיה זכאות לגישור. זה מסלול העסקה קלאסי של גופי הביטחון, והוא קיים גם בשאר גופי הביטחון.
דיברת על הקשיים, על האיכות, על גיוס איכותי וכו', זה מסלול העסקה שהוא לא רלוונטי היום להרבה מאוד אנשים ולהרבה מאוד תפקידים. יש היום תפקידים שהמסלול הזה אולי רלוונטי להם, ויש מסלולים אחרים – בלי לנקוב – שקיימים בשוק ובמשק, ושם יש תחרות גדולה מאוד. הם לאו דווקא ייחודיים מאוד לגוף הזה. פחות רלוונטי להגיד להם: אחלה, תקבל שכר מסוים, וביום שתפרוש בגיל 57 תקבל תשלום נוסף. תחשוב על זה, וביום-יום שלך במשטרה אתה תיזכר שיום אחד תקבל גישור. וזה לא רלוונטי לאנשים מסוימים, שאומרים: לא מעניין אותי מה יקרה איתי בעוד כמה שנים – אפשר לדבר גם על הדור, ואפשר לדבר על הרבה מאוד דברים – מעניין אותי יותר מתי וכמה אני אקבל כאן ועכשיו. היום אין פלטפורמה כזאת, הפלטפורמה היחידה שיש במשטרה היא: תתגייס לדירוג דרגה, תפרוש ותהיה זכאי לגישור.
הרעיון כאן הוא לייצר פלטפורמה אחרת שאומרת: תהיה זכאי לשכר אחר, מסוים – שוב, גם זה צריך להיות ברור מאוד, וכמובן באישור הממונה על השכר. לא כל אחד קובע כמה יהיה השכר, מסלול השכר הוא עם שכר אחר. אתה תקבל את השכר שלך כאן ועכשיו, וכשתפרוש אתה תהיה כמוני, כשאפרוש ממשרד האוצר, ותוכל לעשות דברים אחרים. אתה לא תהיה זכאי לפנסיית גישור – אתה מוותר, אתה עושה טרייד-אוף בין השכר היום לבין השכר העתידי, אבל אתה שוטר לכל דבר ועניין, זה ברור. השיח כאן הוא רק על מסלול העסקה אחר, על השכר היום לעומת הזכאות לחוק הגמלאות ותיקוני החקיקה האחרים. אכן, זאת פלטפורמה שקיימת גם בשאר הגופים, והרעיון הוא לייצר אפשרות גיוס בצורה הזאת גם למשטרה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
רגע, תודה. הדברים שלך בהחלט מצטרפים לדברים שאמר אריאל. אתם תמשיכו לייצג את העניין הפרוצדורלי והספציפי שנוגע לתקציב. ואני, ברשותכם, אמשיך להסתכל על זה כעל מבנה איכותי שמביא אנשים טובים למשטרה, כך אני רואה את זה. זאת אומרת שהדרך לשכנע אותי שהחוק הזה חשוב הייתה דרך זה שאנשים טובים יגיעו. בהחלט, מה שאתם עושים עכשיו – גם אתה, שי, וגם אריאל – הוא להסביר איך אפשר לעשות את זה. בבקשה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך את דבריך. אני רמ"ח תכנון שכר במשטרה. היום ישנם מקצועות, חלקם בזיקה אזרחית מובהקת, כמו שהאוצר אמר, שאנחנו לא מצליחים להביא. גיוון שיטות ההעסקה – המסלול הנוסף הזה יאפשר לנו עוד כלי בארגז הכלים כדי להביא את האנשים האיכותיים שאתה מציע, החל מפסיכולוגים ויועצים ארגוניים, שבמבנה השכר הנוכחי אנחנו לא מצליחים להביא; רופאים, טייסים ועוד. יש לנו אגף טכנולוגיה, ששיטת ההעסקה שם היום היא בחוזה קבלן – זה לא בריא, זה לא טוב, ואנחנו לא מגדלים כך שדרה ניהולית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ישי, בוא נודה – אנחנו לא תחרותיים.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אנחנו לא תחרותיים וזאת הדרך שלנו להתחרות בשוק ולהביא את האנשים האיכותיים. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, זה רשום גם בדברי ההסבר: הם שוטרים לכל דבר ועניין, לובשי מדים, בזכויות ובחובות – בהכול. החזרי ההוצאות אותו הדבר, והכול אותו הדבר. בעיקר מה ששונה זה השכר והיכולת לפרישה מוקדמת. כמשטרה, אנחנו מאוד בעד המהלך הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עוד.
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
ברשותך, היושב-ראש, אני מנהל אגף בכיר שכר וארגון במשרד הבל"מ. נכנסתי מעט באיחור ושמעתי את חברי ממשרד האוצר מדבר על חיסכון תקציבי וכו' – למרות שגם זה נתון לשיח, אם הוא חסכוני או לא. בסוף, לפני החיסכון, האינטרס הוא מקצועי. אנחנו כמשרד הבל"מ עשינו מספר פעילויות ופעולות על מנת לגייס כמה שיותר שוטרים. האתגר המרכזי של מדינת ישראל, בהקשר של משטרת ישראל חוץ מההקשר המבצעי, הוא שימור האנשים אצלנו והבאתם לשורות ולעיבוי הכוחות במשטרת ישראל. בסוף, האזרח שמתקשר ל-100 רוצה שיגיעו אליו כמה שיותר מהר. כשיש מחסור של כ-3,000 משרתים רק בשירות הקבע במחוזות משטרת ישראל, הדבר הזה לא קורה. השירות שאנחנו נותנים לאזרחים הוא לא השירות שאנחנו רוצים לתת להם.
עשינו מספר פעולות על מנת לאפשר את הגדלת הגיוסים ושימור העובדים. מדובר כאן על הקמת שתי חטיבות באמ"ש משטרת ישראל: חטיבת שימור וחטיבת גיוסים ושחרור. כלומר, כל מרכז העשייה שלנו ממוקד ובא לידי ביטוי בגיוס ובשימור. נזכיר שתוספות השכר שהבאנו בשנה האחרונה הן תקדימיות. מדובר בדברים שלא היו בעבר, וזה עוזר: המגמות מתיישרות, והמאזן הופך להיות חיובי ככל שעובר הזמן. יחד עם זאת, הפערים עדיין גדולים. אנחנו יודעים שהדור שלנו, הדור החדש, לא מסתכל על פרישות מוקדמות ולא על פנסיה וכו'. הוא בעיקר רוצה לראות – כאן ועכשיו. הוא יודע שככל שהפנסיה הצוברת שיש לו עכשיו תהיה גדולה יותר – בתקופה הראשונה שלו – כך היא תצטבר לתקופות ארוכות יותר. הוא רוצה לקבל שכר גבוה יותר. תמיד צריך לזכור שיש לנו גם את תנאי השוק, ובשוק העבודה המשכורות גבוהות הרבה יותר.
אני חושב שהמשטרה רצתה להציג כאן כמה מקרים. כשאנחנו מסתכלים על שוק העבודה, אנחנו רואים שקשה לנו מאוד להתחרות. חוזים אישיים יאפשרו את הגמישות הנדרשת כדי שהשכר יהיה אטרקטיבי, ונוכל להביא את האנשים הטובים והאיכותיים. אני אספר כאן על משהו שהיה לנו במשרד לפני זמן מה: בשעה 23:00 בלילה התלוננו נגד אחד העובדים על רעש שהוא עשה, כנראה מחלוקת בין שכנים. הוא פותח את הדלת בשיא הלחץ, אחרי שדפקו עליה, נכנס שוטר ומכוון אליו רובה M16. אחרי כמה שבועות הוא אמר לי שעדיין חרוטה אצלו הנקודה, שהוא מתעורר באמצע הלילה כשהקנה מופנה אליו – אף אחד לא רוצה לפגוש את זה. אנחנו רוצים שהשוטרים יהיו איכותיים, וצריך להביא איכות טובה בכך שגם השכר יהיה מתאים וגבוה. אני חושב שהמענה שהבאנו היה טוב וחלקי: הבאנו סל של תוספות בשכר, מענקים וכו'. יחד עם זאת, שובר השוויון הוא בעצם נושא החוזים האישיים. אנחנו לגמרי בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה מאוד, תודה. עוד מישהו? וואו, אתם רוצים לראות את זה כבר נגמר. איזה אנשים, נהדר. אדוני?
<< אורח >> לילך מרציאנו: << אורח >>
כמה פעמים זוכים לתמימות דעים שכזאת?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני חושב שכולנו מבינים את הצורך לתגבר את היכולות של המשטרה, אין שום ספק. כולנו נהנים מזה בסוף. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אני מציע שנקריא את הסעיף, ואז אני אגיד את מה שיש לי עליו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, כדאי שגם נקריא אותו.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סעיף 22 לתיקון פקודת המשטרה:
"בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1970 (בפרק זה – פקודת המשטרה(, בסעיף 10 בפסקה(1) בסופה יבוא "ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; ורשאי המפקח הכללי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, הכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור".
זה הסעיף שמסמיך להעסיק בחוזה מיוחד. ברמה העקרונית ברור למה יש צורך ביצירת מנגנונים מיוחדים. צריך לשים לב שהמשטרה שונה משירות המדינה בהמון היבטים: היא גוף היררכי; השוטרים הם בתפקיד 24/7 – גם כשהם לא בתפקיד הם בתפקיד; אין התארגנות; יש דין משמעתי קפדני. כל הדברים האלו הם ייחודיים למשטרה ולגופים ביטחוניים אחרים ויש הבדל בינה לבין שירות המדינה בהיבטים אלו. לכן חשבנו שאנחנו עדיין לא יודעים איך זה ישפיע על המשטרה. חשבנו שנכון אולי לקבוע במסגרת החוק הזה איזשהן אמות מידה שיגדירו לאילו כיוונים אנחנו הולכים. בשיחות מוקדמות הבנתי שעדיין לא ניתן לעשות את זה, שהדברים עדיין בתהליכי גיבוש. אני חושב שצריך לקבוע שהתקנות שמסדירות את זה יבואו לאישור הוועדה, אחרת אנחנו נותנים כאן צ'ק פתוח שאנחנו לא יודעים, עדיין, לאן הוא ילך, ושתהיה איזושהי בקרה פרלמנטרית על ההסדר הזה באמצעות אישור הוועדה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. אתה רוצה להקריא את הסעיפים הבאים?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סעיף 23, תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות):
"בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (בפרק זה - חוק שירות
המדינה (גמלאות)) –
(1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו
מכוח סעיף 108ז(א)";
(2) בסעיף 108ז –
(א) בסעיף קטן (א), בכל מקום אחרי "הוראות" יבוא "ותנאים";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של המשטרה, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרה, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:
(1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של המשטרה;
(2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרה, בשים לב למאפיינים הייחודים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרה, לצד המאפיינים הייחודיים של המשטרה;
(3) המשטרה מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;
(4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרה במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;
(5) במועד בקשת המפקח הכללי של המשטרה לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור."
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הערות לסעיפים 22 ו-23 שהוקראו עכשיו על ידי היועץ המשפטי?
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
אני מאגף השכר במשרד האוצר. אני אתן לישי להתייחס, ואני אתייחס לדברים שאמר היועץ המשפטי קודם. אני מפריד בין שני החלקים – בין שני נוסחי החוק. חלק אחד, פקודת המשטרה, הוא הפלטפורמה הבסיסית שאומרת שהיום המפכ"ל יכול לגייס כל שוטר שהוא רוצה, עם כללים מסוימים, להעסיק אותו בכל דרגה וכו', ובהתאם למגבלות הדרגים האחרות, אבל הוא יכול להעסיק אותו. הכלי היחיד שיש לו הוא להעסיק אותו בדירוג דרגה. זה משאיר את אותן סמכויות שיש לו גם היום. הוא לא יכול פתאום להעסיק סתם אדם ולתת לו כל שכר שיש בעולם. הוא עדיין כפוף לאותן מגבלות שיש גם בפקודת המשטרה וגם למגבלות השכר, שצריכות להיות באישור מינהל השכר מבחינת רמת השכר. הוא יכול להציע לו, במקום להיות בדירוג דרגה, להיות בחוזה מיוחד. מסלול מיוחד הוא מסלול ללא פנסיית גישור בקצה.
לצורך העניין, אלו סמכויות שיש כבר היום לראשי ארגונים ביטחוניים אחרים – בשב"כ ובמוסד. אנחנו בתהליכי חקיקה גם בצבא, וכמובן שזה קיים גם בשירות המדינה – נציב שירות המדינה. מול החשש שעלה מצד הפיקוח הפרלמנטרי, אני אומר שבעיניי אין כאן יכולת חריגה במובן הזה שניתנת לאף גורם ממשלתי, גם לא למפכ"ל. כמו שאמרנו, שוטר הוא עדיין שוטר, ושוטר בחוזה המיוחד הוא שוטר לכל דבר ועניין, ולכן זה לא מאפשר לו לגייס שוטרים אחרים וגם לא להציג להם שכר כראות עיניו. הכול עדיין כפוף לממונה על השכר, ולצורך העניין זה רק מסלול העסקה מסוג שונה, כשהרעיון הוא שכר X ללא פנסיית גישור. כמו שהיום השכר נקבע על ידי הממונה על השכר עם סיכומים בין-משרדיים, כך יהיה גם בעתיד – פשוט בעולמות שאינם מזכים בפנסיה.
זאת בניגוד לחוק השני שאנחנו מתקנים כאן היום, חוק שירות המדינה (הגמלאות), שמייצר את צו המקצועות – ואני אתן לאריאל להרחיב על זה יותר – אבל צו המקצועות מאפשר מסלולים שבהם אין בחירה, ושבהגדרה הם מובילים רק למסלול המיוחד. זאת אמירה חזקה יותר: אם קבענו מקצוע מסוים בצו המקצועות, מנענו בהגדרה מכל שוטר שמתגייס למקצוע הזה את הזכאות לפנסיה, ואמרנו שהוא מחויב להיות במסלול X שמזכה רק כאשר הוא בחוזה מיוחד ולא בפנסיית גישור. זאת אמירה חזקה יותר ולכן, כמו בשב"כ וכמו במוסד, ההסכמה היא, בוודאי, שבמקצועות כאלה שאנחנו מוציאים בהגדרה מהזכאות לגישור, וצריך את סמכות הוועדה כדי לאשר. כי ברור שיש כאן אירוע חמור יותר, מורכב יותר וקשיח יותר שאנחנו רוצים שהכנסת תפקח עליו. זה בניגוד להצעת מסלול העסקה א' ומסלול העסקה ב' לאדם. וכמו שהכנסת לא מפקחת על שכר השוטרים ביום-יום, אני לא חושב שיש כאן משהו שאנחנו מחדשים או מייצרים סמכות חדשה כלשהי לממשלה שדורשת בהכרח את פיקוח הכנסת.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
בחוק שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) בשירות המדינה, התקנות שם הן באישור ועדת העבודה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
היום אני לא יכול להעסיק מישהו מהדסק, לצורך העניין, בחוזה אישי, בלי שאני מגיע לאוצר ועושה סיכום עם האוצר על העסקת מהנדסים – נגיד מהנדסי בניין או מהנדסים טכנולוגיים – ולסכם איתם טבלאות שכר מוסכמות או הצמדה. אני לא יכול לעשות את זה, גם אחרי - - -
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
הכול טוב ויפה, האוצר בוחן לך את העניינים התקציביים. ההתעסקות התקציבית הפרטנית לא מעניינת את ועדת הכנסת, מעניינת אותה לאן הולכת המשיכה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
נכון, אתה צודק במאה אחוז. אני מסביר את הבקרה שיש עלי: אני לא יכול להביא כל אחד שאני רוצה בחוזה אישי – לא. אני חייב ללכת לאוצר, בין כה וכה, בדומה למה שקורה במוסד ובשב"כ.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
זה מה שאתה אומר לי, אבל אני לא יודע. כי הסעיף הזה נותן לכם לעשות מה שאתם רוצים.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אני לא יכול לעשות מה שאני רוצה בהגדרה, כי אני חייב סיכום עם האוצר.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
מה שאתם שניכם רוצים, מה שהשר לביטחון לאומי רוצה ו - - -
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אני אחדד, עידן אמר את זה, יש את האיים המסוימים – אני קורא לאי islands – בתוך העולם המשטרתי שהם יהיו בצו המקצועות, כמו שב"כ ומוסד.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
תעזוב את צו המקצועות, שים אותו בצד. אני הולך לתיקון פקודת המשטרה, מה שאתה אומר לי הוא שאנחנו נקבע כל מיני תנאים שבהם יהיה חוזה מיוחד. אנחנו לא יודעים מהם, וכרגע אתם בעצמכם לא יודעים מהם התנאים האלה. הוועדה לא יודעת מהם התנאים האלה, ואתם מבקשים שנאשר את זה. בסדר גמור, אפשר לתת את האישור הזה, אבל בלי שאנחנו יודעים לאן זה הולך? לפחות שתהיה - - -
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אני יכול להגיד לך לאן זה הולך.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
לא, אתה לא יכול להגיד לי לאן זה הולך, כי שאלתי אותך: לאן זה הולך? ולא ידעת להגיד לי לאן.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
לא, אני יודע בדיוק לאן זה הולך. אני הולך לבקש מהאוצר במקומות שכואבים לי, שאני לא יכול לגייס, בדיוק מה שאמרתי בהתחלה – איפה שאני לא יכול לגייס - - -
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
מה מפריע לכם שהתקנות האלו יהיו באישור ועדה? למה בשירות המדינה יכולים לבוא לוועדת העבודה ואתם לא יכולים לבוא לוועדה לביטחון לאומי?
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
בסדר. אין לי התנגדות.
<< אורח >> אריאל הבר: << אורח >>
אני ממשרד האוצר, זה משנה את המצב הקיים בהיבט הזה, כפי שתואר פה, שהיום בהסכמות בין המשרד לבל"מ לבין משרד האוצר ניתן לשנות סוגים של חוזים או דרגות – הכול מוביל לפנסיית גישור בסוף – ואין צורך לבוא לוועדה. כמו שתואר כאן זה גם קיים בגופי ביטחון אחרים, אפילו שעשו את השינוי הזה. אם רוצים לשנות את זה אז צריך להבין שזה שינוי מהותי במצב הקיים.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
זה לא שינוי מהותי במצב הקיים, כי המצב הקיים הוא שאין את זה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
במה אני שונה מהשב"כ ומהמוסד?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
השינוי המהותי במצב הקיים הוא זה שאתם מאפשרים את החוזים המיוחדים – זה השינוי.
<< אורח >> אריאל הבר: << אורח >>
אנחנו מאפשרים סוג של העסקה, אבל הכניסה למשטרה ואיך החוזים האלה נבנים – הכול נשאר אותו הדבר.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
היועץ המשפטי – מה אני שונה מהמוסד או מהשב"כ? אני, בעוונותיי, מכיר את הגופים האלה היטב, במה אני שונה שם? יש שם חוזים אישיים, במגוון מקצועות ואני לא אחזור עליהם פה, רובם באזור הטכנולוגי. במה אני שונה מהם?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
גם הם מגיעים לאישור הוועדה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אני לא רוצה להיות שונה מהם בקטע הזה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אתה לא תהיה שונה מהם.
<< אורח >> אריאל הבר: << אורח >>
הם מגיעים לאישור הוועדה בצו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא בשלב התקנות.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
בצו, אבל לא בתקנות, לא בחוזה אישי שהוא לא בצו המקצועות. זה מה שאני מנסה להגיד, כי אני גם כך אני הולך לאוצר.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
בחוק המינויים, בסעיף 40:
"שום דבר האמור בחוק זה אינו בא למנוע את הממשלה לעשות חוזה מיוחד עם אדם שיועסק בשירות המדינה במקרים ולפי תנאים שייקבעו בתקנות על-פי המלצת ועדת השירות ובהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת[...]."
זה חוק שירות המדינה – הוא חל גם על השב"כ וגם על המוסד. הם לא אקס טריטוריה של שירות המדינה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, האוצר? משפטים? בל"מ?
<< אורח >> רועי הייזלר: << אורח >>
יושב-ראש הוועדה וחברינו עורך הדין עידו, אנחנו אוכלוסייה שבשלבי התנסות עכשיו. בעוד שבמוסד ובשב"כ יכלו להתגלח על האירוע הזה תקופה ארוכה מאוד, אנחנו, תוך כדי ההסתייגויות שיש לנו גם בתוך הבית, בשלבי למידה. לכן הוספנו סעיף לתחילת החוק וכו' ולכן אנחנו קצת שונים בהיבט הזה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
עד כמה וכמה אם אתם בתהליכי למידה. אני באמת לא מבין את ההתנגדות. מה מפריע לממשלת ישראל שיהיה פיקוח פרלמנטרי על הפעילות שלה?
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
חלילה, אני אדייק ונראה שאנחנו מבינים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו ניגע לרגע בתכל'ס: על איזה תקנות אנחנו מדברים ושאנחנו רוצים שיגיעו לכאן לאישור? וכמה זמן זה לוקח, כשמילא צריך לתקן את התקנות האלו? גם אם זה ללא אישור הועדה, אוקיי? צריך לתקן אותן.
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
אני מנסה לחדד ולהבין, גם לייעוץ המשפטי. הטענה שלך, לצורך העניין, היא שצריך מקבילה לתקנות שירות המדינה (מינויים) עבור המשטרה, שלא יגדירו סמכות לשוטר כזה או אחר ואולי לא יגדירו מקצועות, אלא יגדירו את תנאי הסף להעסקה, שהמפכ"ל באישור יוכל להעסיק אדם ולהציע לשוטר חוזה מיוחד – אם גילו הוא כזה או אחר ואם מקצועו הוא כזה או אחר. אני אקריא את סעיף 1(3) של תקנות שירות המדינה:
"עובד אשר נציב השירות קבע לגביו כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה וכו'."
זאת אומרת שהמקבילה הזאת אינה קיימת היום במשטרה, ולכן צריך לתקנן, ואתה אומר: באישור הכנסת תקנות שיחילו את הכללים המקבלים האלה גם במשטרה, כשאין הכוונה כמובן לא לדבר על מקצועות מסוימים אולי וגם לא לדבר על שוטר כזה או אחר, תפקיד כזה או אחר.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
התקנות, כפי שהן מנוסחות כאן, מדברות על מקרים ותנאים. אני לא מדבר על קונקרטיזציה, אני מדבר על עקרונות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, עוד מישהו רוצה להתייחס לעניין הזה? ישי?
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
לא. אני אמרתי את הצורך, וזהו.
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
זה מקובל. לא נתנגד לתקנן תקנות דרך הכנסת, צריך לראות שוב פעם את הכללים, כמובן, עם התאמות רלוונטיות לשירות המדינה (מינויים).
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה לא כזה סיפור, אנחנו אומרים לכנסת: בואו נביא. כל הרעיון הוא שהתקנות שיתוקנו – והן יתוקנו הרי, צריך לעשות אותן ממילא – יובאו לוועדה מהיום למחר, נאשר אותן וקדימה. יש לנו עניין שלא לאשר אותן? אנחנו מצפים לאיזשהו פיקוח פרלמנטרי על הכסף הציבורי של מדינת ישראל, זה הכול.
<< אורח >> עידן ליפינר: << אורח >>
קודם כול, כמובן שאנחנו מכבדים את הכנסת ובוודאי את הפיקוח הפרלמנטרי. בהתאם לכך, נוסח מקביל לנוסח חוק שירות המדינה (מינויים) שמגדיר את ההתייעצות עם הכנסת בתיקון התקנות, מקובל עלינו גם בהקשר הזה. לקח לנו רגע להבין את הכוונה, אין לנו כוונה אחרת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מאה אחוז, זה נראה לי מאוד פשוט ולא משהו מסובך. זה משהו שמבליט את העובדה שהתקנות האלו נקבעו וקיבלו את אישור הוועדה לביטחון לאומי, ויאללה – רוצו עם זה. מה אני רוצה לעצור את זה?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
שוב, אנחנו מדברים ברמה של עקרונות לביצוע, אני לא מדבר על זה שהוועדה צריכה לאשר עכשיו כל - - -
<< אורח >> אריאל פרץ: << אורח >>
כן, המנגנון יהיה דומה לתקנות חוזה מיוחד של - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון מאוד.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אין בעיה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
סעיף 24, בבקשה. עוד לא עברנו עליו.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
חזרנו לסעיף 22, אבל לגבי סעיף 23 – גם כאן התקנון צריכות להיות באישור הוועדה. בשב"כ ובמוסד זה גם באישור ועדה. הערה אחת שהיא ברמה טכנית: הסעיף הזה מבוסס על הסעיף שנחקק לגבי השב"כ והמוסד, בזמנו הושקעה בו עבודה רבה, ולכן אין לנו יותר מדי הערות לנוסח הזה. הערה ממש טכנית – מופיע כאן שזה: "לבקשת המפקח הכללי" ובשב"כ ובמוסד מופיע: "המלצה". אין הרבה הבדל מהותי בין הדברים האלה, אבל לדעתנו נכון להשתמש באותם המונחים, ולכן לדעתנו נכון להישאר ב: "המלצה".
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אתם לא חייבים אם אתם ממש לא רוצים.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
בגלל שאנחנו מתנסים בזה, והמוסד והשב"כ, למרות תיקון החקיקה, הם כבר 20 שנה עם חוזים אישיים. המטרה כאן היא שנהיה אקטיביים – אנחנו מתכוונים גם לעשות את זה – שהמפכ"ל יהיה אקטיבי ויגיד איפה הוא רוצה שיהיה את החוזים האישיים האלו בצו המקצועות והתהליך יתחיל אצלו, ושזה מודגש גם במלל. אני לא חושב שכדאי להתעקש על זה, והייתי שמח אם הייתם משאירים את המלל כמו שהוא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא נתעקש. נעבור אל סעיף 24, בבקשה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סעיף 24 חוק שירות המדינה - - -
<< דובר >> יובל: << דובר >>
יש לי שאלה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה? מי את?
<< דובר >> יובל: << דובר >>
אני אזרחית.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא, אין שאלות, תודה.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
סליחה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
למה לא?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תחכי לסוף, בבקשה. סעיף 24.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
זאת שאלת הבהרה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אחרי סעיף 24 ניתן לך לשאול שאלות לגבי כל הסעיפים, תודה. בבקשה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סעיף 24, חוק שירות המדינה (הגמלאות) – תחילה:
"תחילתו של סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 23(2)(ב) לחוק זה, במועד שקבע השר לביטחון לאומי, בצו, בהתאם למועד המאוחר מבין אלה:
(1) מועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א1) לחוק שירות המדינה (גמלאות( כנוסחו בסעיף 23(2)(א) לחוק זה;
(2) שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה."
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
משרדי הממשלה, הערות לסעיף 24?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
אנחנו שאלנו את המשרד לביטחון לאומי, ויש כאן שתי חלופות לכניסה לתוקף שהמאוחרת מביניהן – השאלה היא למה יש צורך בשתי החלופות האלה והאם לא נכון פשוט להתבסס על אחת מהן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בבקשה. מי רוצה לדבר? בל"מ?
<< דובר >> יששכר וייס: << דובר >>
אני מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי, אנחנו רוצים את שתי האפשרויות. כמו שהסבירו כאן קודם, לשב"כ ולמוסד היו מספיק שנים של התנסות.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
כ-20 שנה.
<< דובר >> יששכר וייס: << דובר >>
מתקנים אותי כאן שכ-20 שנה במודל הזה – ולמשטרה אין. הם רוצים שצו המקצועות ייכנס לתוקף ושיהיו לפחות שנתיים של התנסות בחוזים מיוחדים, לפני שיתחילו להגביל את המשטרה, את שיקול הדעת שלה, לגבי אילו מקצועות אפשר לבחור.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
החוזים האישיים – אנחנו רוצים אותם בסוף כמה שיותר מהר, והם ייכנסו כמה שיותר מהר, כי זה צורך השעה. לגבי צו המקצועות, שכל המקצוע כולו יהיה בחוזים אישיים – בואו נבדוק את השטח. המלל הזה כתוב בצורה טובה וזה ייתן לנו זמן לראות איפה אנחנו רוצים – אולי רק לטייסים אולי רק לרופאים – לבדוק את ההתנהגות ולבדוק את מנגנוני הגיוס שלנו וכו'.
<< אורח >> לילך מרציאנו: << אורח >>
לבחון את ההתנהגות גם של השוטרים.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
אני חושב שהמלל הזה כתוב בצורה טובה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה, תודה. עוד מישהו?
<< אורח >> אריאל פרץ: << אורח >>
כן. נוסיף שבסוף הלכנו עם המשטרה בבקשה שלהם, אם כי אנחנו סברנו שבאיזשהו מקום זה קצת מגביל אותם, בהנחה שכאן לפי הנוסח צריך לחכות בהכרח שנתיים, ואילו אם מורידים את "המאוחר מביניהם" אז זה בעצם בשליטת המשטרה, ואולי הם ירצו את זה יותר מהר, וברגע שהם יהיו מוכנים, הם יוכלו לצאת לדרך. כאן הם מוגבלים וחייבים לחכות שנתיים, אנחנו איתם כי זה מה שהם רצו, והם יכולים לחשוב על זה.
<< אורח >> לילך מרציאנו: << אורח >>
זה נכון שהמשטרה תבחן את עצמה. זאת אומרת, לא למהר ולקבל החלטות. אולי זה מגביל, אבל מצד שני זה נותן זמן לתקופת בוחן גם בשבילנו, לטובת צו המקצועות.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
זה רק לגבי צו המקצועות ממילא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
גם אני מאמין שלעיתים להגביל את עצמך, דווקא במובן הקשה, זאת החלטה נכונה ולא לקבל את ההחלטות מהר. עוד מישהו ממשרדי הממשלה? יובל, רצית לשאול משהו, בבקשה.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
כן, תודה רבה. אני מגיעה מעולם קצת שונה, חינוך ועבודה סוציאלית, ולכן אני מבינה את הכאב ואת הצורך בחוזים אישיים. אני מבינה את התסכול בלהיות כפוף לטבלאות שכר כשאתה צריך כוח אדם איכותי. מצד שני, אני מסתכלת לרגע על המשטרה, ואם אחד הגופים שיש לו את אחד התפקידים הרגישים ביותר במדינת ישראל, אתם אחראיים על שלטון החוק ועל האכיפה שלו מול האזרחים. מה שאני מנסה להבין הוא: א. דיברתם על תקנות ועל ועדת העבודה? נכון?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא, תקנות שלהם יאושרו בוועדה הזו. לדוגמה: מה שקורה בשירות המדינה מול ועדת העבודה.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
וזה יהיה? לא הצלחתי להבין האם כל שוטר יכול להיות מוחזק בחוזים אישיים? או שזה רק לתפקידים ספציפיים? כי זה משהו שהיה לי חסר.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
לא, ממש לא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הפסדת את ההתחלה והוא יעשה את זה בשבילך פעם נוספת, בבקשה.
<< אורח >> ישי וולף: << אורח >>
זאת שאלה טובה, יובל. אני שמח ששאלת. אנחנו, המשטרה, נגיד איפה אנחנו רוצים חוזים אישיים, למשל: נרצה לכלכלנים, לדוגמה. ואז נבוא אל האוצר, החברים שיושבים בסוף השולחן, ונאמר להם: בואו נעשה משא ומתן על חוזה אישי לאוכלוסייה מסוימת – לכלכלנים. ניצור איזשהן טבלאות או נצמיד לסקר שוק, כמו צבירה למשל, יש כל מיני אופציות, נסכם מנגנוני הצמדה מדי שנה בשנה, ונגיד – וואלה, כל שלוש שנים החוזה הזה יסתיים, ייבחן ונתקף אותו מחדש. לא כל שוטר שרוצה יכול להיכנס לחוזה אישי, אלא במקצועות שאנחנו נגדיר, במקומות שאנחנו נגדיר, וכמובן בסיכום עם האוצר, שמפקח עלינו בקטע הזה.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה. עוד משהו, יובל?
<< דובר >> יובל: << דובר >>
לא, זאת הייתה שאלת ההבהרה שלי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
היה לך ספק שתקבלי אישור?
<< דובר >> יובל: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אז, הינה, נפתר הספק.
<< דובר >> יובל: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, אדוני. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות, נכון?
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אנו צריכים לדחות את ההסתייגויות ולאפשר אותן במליאה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כן. יש לנו שני סטים של הסתייגויות, אחד של יש עתיד והעבודה ושני של ישראל ביתנו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מי בעד לקבל את ההסתייגויות של סיעות יש עתיד והעבודה?
הצבעה
לא אושרו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בעד לקבל - אין; בעד לדחות - אחד. ההסתייגויות נדחו.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
סיעת ישראל ביתנו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מי בעד לקבל את ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו?
הצבעה
לא אושרו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בעד לקבל - אין; בעד לדחות - אחד.
גם ההסתייגויות האלו נדחו. נאפשר אותן כהסתייגויות שיעלו במליאה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כמה דברים שחשוב לי לומר לפני שאנחנו מצביעים על הצעת החוק, כדברי סיכום ובעיקר לפרוטוקול הפעם: חבריי היקרים, גמישות תעסוקתית היא לא זכות יתר – בעברית, פריבילגיה. הבנתם את ההסטה, כן? אבל זה באמת הכרח ארגוני כדי למשוך כוח אדם איכותי. זה נהוג בהרבה מאוד מקומות, המוסד והשב"כ עושים את זה כבר לאורך הרבה מאוד שנים למקצועות מיוחדים. מחר בבוקר רוצים במשטרת ישראל להתעסק בתחום הסייבר. אני לא מכיר הרבה אנשים שירצו לעבוד מחר הבוקר במשטרת ישראל בסייבר ל-20 שנה בתנאים של שוטר. אבל בחוזה של שלוש, ארבע, או חמש שנים כדי לעזור למשטרה להתמודד עם אירוע מיוחד, עם מקצוע מיוחד – זה דבר שבהחלט אפשרי.
אני חושב שאנחנו פותחים כאן דלתות למומחים ולאנשי מקצוע שהיום לא ממהרים להגיע, וכך נוכל להעסיק אותם בחוזה אישי, אפילו לתקופה קצובה מאוד. אנחנו פותחים כאן את מעטפת הגיוס למשטרה כדי להיות לא רק רלוונטיים, אלא גם להיות תחרותיים, וזאת מילה חשובה מאוד בשוק שאנחנו מתעסקים בו היום, ובמקצועות הייחודיים האלה: כלכלנים, רופאים, טייסים, סייבר, שבהם אנחנו יודעים שהפיתוי בשוק הוא גדול מאוד. יכול להיות שהמשטרה יכולה להוות פיתוי לשלוש שנים, לשנתיים, לחמש שנים, בכל פעם למשהו אחר.
אני חושב שאנחנו עושים כאן דבר חשוב מאוד. החוזים האישיים האלה, לפחות בראייה שלי, הם קפיצת מדרגה שבמושגים של קוסט אפקטיב, רווח מול הפסד או תשואה מול השקעה, זה שווה כל שקל. כך שאני לא מתפלא שהאוצר מבין והולך על זה. אנחנו נכניס את נושא התקנות לאישור הוועדה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מי בעד לקבל את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026.
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בעד לקבל - אחד. בעד לדחות - אין.
הצעת החוק אושרה. תודה רבה לכם על שיתוף הפעולה.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
מיזוג.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מיזוג.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
מאחר שהסעיפים 23 ו-24 פוצלו מהצעת החוק, אנחנו צריכים למזג אותם בחזרה ואנחנו נצביע על זה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כדי להחזיר אותם.
<< דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>
כן. צריך להצביע על מיזוג, ולאחר מכן לפנות לוועדת הכנסת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מי בעד לעשות את המיזוג של סעיפים 23, 24 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) בתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 כדי שנוכל להחזיר את ההצעה?
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בעד המיזוג – אחד; נגד המיזוג - אין. המיזוג אושר ואני מגיש רוויזיה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי נמנע?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אה, לא שמתי לב שאתה כאן. מי נמנע? תרים את היד, והינה יש גם נמנע. מכובדיי, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:45. << סיום >>