פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 218 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 9:17 סדר היום: << נושא >> בחינת חסמים בכניסת עובדים זרים לישראל בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אלי יפרח – סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ זיו בילאוס – רח"ט קונסוליות, משרד החוץ שמעון סויסה – משנה למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישעיהו סיני – יועץ למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ישראל גוטליב משתתפים באמצעים מקוונים: אורי יצחקי – מרכז בכיר - כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר מיכל וקסמן חילי – ראשת אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" משה יועד הכהן – יו"ר, העמותה לקידום זכויות הסיעודיים גלי גוב ארי – נציגה, ארגון ''נכה לא חצי בן אדם'' יריב שוריאן – יו"ר, עמותת אחיעוז - חברות כ"א פרטיות לסיעוד ויויאן בן עמי – עמותת דף חדש מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת חסמים בכניסת עובדים זרים לישראל בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, תודה למשתתפים פרונטלית ובאמצעות הזום. היום יום שני בשבוע, כ"ז באדר תשפ"ו, 16 במרץ 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת חסמים בכניסת עובדים זרים לישראל בתקופת מבצע שאגת הארי. אני מבקשת להשתתף בצערם של ההרוגים במבצע, של מרי אן דה ורה, עובדת סיעוד מהפיליפינים שנהרגה מנפילת הטיל האיראני בתל אביב בתחילת המבצע. יהי זכרה ברוך. בימים מורכבים אלו כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני מאתגר והשלכותיו על כלל תחומי החיים, אנו עדים גם לפגיעה משמעותית בשוק העבודה ובתפקוד במשק. ישנם עובדים זרים המהווים כוח עבודה חיוני בענפי הסיעוד, החקלאות, המסחר והשירותים, ועוד שהיו אמורים לחזור מארצות הולדתם מאז ה-1 במרץ 2026, והיו עם אישור כניסה חזרה לישראל והיו יכולים לשוב לישראל. בשל המצב הביטחוני עובדים זרים חדשים שמקבלים אשרה זמנית ל-30 יום להגיע לישראל ותוקף האשרה שלהם פג, מגבלות תעופה וסגירת נתיבי טיסה ויתכן גם מחשש של העובדים עצמם לחזור בזמן המלחמה, היעדרות העובדים הזרים גורמת לפגיעה ישירה קודם כל במטופלים הסיעודיים ומשפחותיהם, באנשים עם מוגבלות, בילדים עם מוגבלות שזקוקים לטיפול יום-יומי של המטפל הקבוע שלהם שטס לחופשת מולדת, מחלה וכדומה, ובהיעדרו ישנה פגיעה ממשית בתפקוד ובביטחון המטופל וכן גם במעסיקים בענפים השונים. כמו בכל מבצע, מלחמה, הוועדה שומעת סיפורים כואבים על מטופלים שנותרו ללא המטפל שלהם שנתקע בחו"ל, תלונות על כך שאין גורם מתכלל אחד שהמטופלים ומשפחותיהם יכולים לפנות אליו, ונוהל מסודר לגבי כניסתם לישראל של מטפלים חיוניים שאינם אזרחי מדינת ישראל. אבקש לדעת האם טיסות החילוץ בזמן מלחמה נועדו רק לאזרחי ישראל או שישנה גם התחשבות בעובדים זרים חיוניים כמו מטפלים בסיעוד? ישנן משפחות ומעסיקים שהזמינו עובדים זרים חדשים עוד לפני פרוץ המבצע. אבקש לשמוע ממשרד החוץ מה קורה עם השגרירויות בימים אלו של המלחמה? האם הראיונות ותהליך מתקיימים כרגיל או שנעצרו בשל המלחמה? מטרת הדיון היא לבחון פתרונות דחופים, גיבוש מתווה מסודר, משותף של משרדי הממשלה ולהבטיח שנדע להתמודד עם מענה למעסיקים ולעובדים הזרים עצמם גם במבצע שאגת הארי, אבל גם במבצעים ובמלחמות נוספות אם יהיו. האם המדינה יודעת לקחת אחריות על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בזמן חירום, וכיצד ניתן לסייע למטופלים ולמעסיקים בכלל הענפים? להבנתי העובדים הזרים לא יכולים כמו אזרחים ישראלים להגיע ליעדים כמו יוון או קפריסין או למעבר יבשתי בשל הצורך בויזה ייעודית, ולכן הפתרון שלהם הוא רק טיסה ישירה מהמדינה שבה הם נמצאים או מדינה סמוכה. אבקש לשמוע ממשרדי הממשלה גם על כך. נתחיל עם רשות האוכלוסין כדי להבין קודם כל המספרים והנתונים. נקש, לפני שנתחיל, הרי היו לנו ארבעה מבצעים. היה מבצע שומר חומות, היה חרבות ברזל, היה עם כלביא. עכשיו אנחנו בשאגת הארי. מכל המבצעים האלה אני מבינה שכל הזמן זה חזר על עצמו. האם ישבתם, הפקתם לקחים, הצטמצמו הפערים, כל הבעיות? מה הצלחתם לצמצם או שאין צורך לעשות ממבצע למבצע הפקת לקחים? אנחנו נשמח לשמוע. אותו דבר בנושא המיגון. כל מבצע ומבצע חוזר על עצמו על הקשישים, על המוגבלים שמטרטרים אותם, מפנים אותם למלונות. כל הזמן ממבצע למבצע. אי אפשר לצמצם פערים? אי אפשר לצמצם את הבעיות? באמת נשמח לשמוע מה ההבדל בין המבצע הזה למבצע שעבר. האם הופקו לקחים? האם הצטמצמו הפערים כתוצאה מכל המבצעים האלה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> התשובה היא כן. לפרוטוקול, משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה. את מדברת על מבצעים, גבירתי היושבת-ראש, אבל אני אלך עוד טיפה אחורה מהקורונה, כי בקורונה כל המדינה הזאת נכנסה למצב חירום, בין היתר גם העולמות של עובדים זרים מן הסתם. כבר שם למדנו והפקנו לקחים מהקורונה ואחרי זה מה-7 באוקטובר ואחר כך מעם כלביא ועכשיו משאגת הארי, אז כן, ממקרה למקרה או ממבצע למבצע, מערכה למערכה אנחנו מפיקים עוד ועוד לקחים. להיפך, מה שלימד אותי המבצע האחרון או המלחמה של שאגת הארי, זה שאנחנו בפרק זמן מאוד קצר יודעים כבר לעבור משגרה לחירום. אגב, גם חזרה אחר כך מחירום לשגרה. איחרתי לפה בכמה דקות בגלל הערכת מצב שאנחנו עושים מידי יום בהנהלת רשות האוכלוסין, וגם שם כתבנו תוכניות הפעלה, מה אנחנו עושים במעבר משגרה לחירום, אז בדיוק היום העברנו את הסיכום של הדברים שעשינו במבצע שאגת הארי. מה שאני למדתי זה קודם כל שאנחנו כן יודעים מהר מאוד לעבור ממצב שגרה למצב חירום ולתת מענים לשטח. אני לא מדבר על משרדים אחרים, אני מדבר על המשרד שלנו. אנחנו כבר בשבת בבוקר עם פתיחת המבצע הוצאנו הרבה מאוד מידע לעובדים הזרים, בין אם זה סרטונים שהכנו, שהיו לנו גם מוכנים למצבי חירום, ובין אם זה חוזרים למעסיקים וגם לעובדים הזרים וגם לשגרירויות הזרות, שמשרד החוץ בטח גם יוכל לדבר על הנושא הזה. חלק מהתפקידים שלנו זה גם להיות איתם בקשר ולהרגיע גם שם. עשינו המון פעולות ואני חושב שאת התוצאות אנחנו רואים. בניגוד למה שהיה ב-7 באוקטובר ואפילו בקורונה וגם במלחמה, פחות עובדים זרים יצאו מישראל. נכון שהשמיים נסגרו ונכון שלא פשוט היה לצאת, ועדיין עשינו הרבה מאוד פעולות וובינרים והסברה לעובדים הזרים ולמעסיקים שלהם והנחיות התגוננות בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף ועם כל הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים זרים יכולים לחזור למטופלים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> המעברים היבשתיים, גם זה, אגב, משהו שלמדנו ממבצעים קודמים. אנחנו מאפשרים כניסת עובדים זרים גם במעברים היבשתיים כולל הרכשה ביומטרית וכל התהליך שצריך לעשות להם שם, אז כן, אנחנו מאפשרים גם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למעשה אין הרבה תקועים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תיראי, יש עובדים זרים שנמצאים בחו"ל. לא כולם רוצים לחזור. אפרופו הפקת לקחים, אחד הדברים שעשינו מבלי שביקשו בכלל לשים את זה ביוזמה שלנו, זה להודיע שכל מי שנתנו לו אינטר ויזה לצאת לחוץ לארץ ולא יכול לחזור עקב המצב או לא רוצה לחזור עקב המצב, אז הארכנו לו את האפשרות לחזור עד סוף מרץ. אנחנו כבר בימים האלה מכינים הארכה נוספת עד סוף אפריל, זאת אומרת לא נחכה לרגע האחרון. אנחנו ממש בימים הקרובים נודיע שכל מי שיש לו אשרה בתוקף, היא תוארך עד סוף אפריל והוא יוכל להיכנס עד סוף אפריל. גם יש לנו חג בדרך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה לגבי המטופלים שהם במצוקה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מי שמבקש להחזיר את העובד, אז במעברים היבשתיים אנחנו מאפשרים להחזיר את העובדים הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או להביא לו לחילופין עובד מחליף. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כל הזמן מחליפים בארץ. אנחנו מכירים את הסוגיה הזאת מהדיונים אצלך ואנחנו נערכים לזה. את מכירה את עבודת המטה שאנחנו עושים בעניין הזה של עובדים מחליפים, אבל כרגע העובדים שבארץ הם עושים החלפות. זה חלק מהפתרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פנו אליי בנושא עובדים מגיאורגיה שמרביתם הם עובדי סיעוד וחלק בשאר הענפים. הם טוענים, למה לא ניתן להרחיב את מספר העובדים מגיאורגיה? ידוע לך? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא כל כך ברורה לי השאלה. מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בסביבות 2,000 גיאורגים שהגיעו לענף הסיעוד, והם באים ואומרים, למה אי אפשר להגדיל את מספר העובדים הגיאורגים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בענף סיעוד אפשר. אני לא מכיר איזו שהיא מגבלה ספציפית לגבי גיאורגיה. צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. כמה עובדים זרים נמצאים היום בארצות מולדתם ואמורים לחזור לישראל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מבחינת המספרים יש לנו כ-6,000 עובדים זרים שנמצאים בחופשה בכל הענפים. בענף הסיעוד לצורך העניין, 1,661 עובדים נמצאים בחופשה. יש לנו בענף הבנייה עוד 1,600 עובדים. מומחים יצאו הרבה, 1,700 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החופשה שלהם ל-30 ימים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. הם יכולים לבקש אשרת אינטר ויזה עד 90 ימים. אלה העובדים שיצאו עם אשרה מוסדרת. כמו שאמרתי קודם, גם אלה שפג להם התוקף, הארכנו להם כדי שהם יוכלו לחזור מן הסתם כשיפתחו השמיים ותהיה להם את האפשרות והם ירצו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פרט את הפעולות שמבצעת הרשות כדי לסייע למעסיקים בכלל הענפים, ענף הסיעוד בפרט כשהעובד הזר שלהם תקוע בחו"ל בשל המלחמה. האם הרשות מסייעת מול משרד החוץ, הקונסוליות וחברות התעופה בהחזרת עובדים זרים לישראל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> קודם כל אנחנו בקשר רציף עם משרד החוץ על כל מיני סוגיות שעולות במקרים דחופים. כמובן יודעים לתת מענה משותף. לגבי החזרת עובדים, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, אני מניח שיוכל להתייחס לכל הנושא של ועדת החריגים לעניין הזה. אני כן יכול להגיד שאנחנו בשבוע שעבר השתתפנו בדיון וביקשנו לאפשר להחריג את העובדים הזרים בענף הסיעוד, להכניס אותם כדי שגם הם יוכלו להיות על טיסות החילוץ למדינת ישראל, אבל אני מניח שמשרד התחבורה יוכל להרחיב בעניין הזה יותר. במסגרת המעברים האלה משגרה לחירום, תוך מספר ימים בודדים הרבה מאוד מעובדי המינהל שלי ובכלל עובדי רשות האוכלוסין חזרו לעבודה כמובן בכפוף להנחיות ומקומות שיש בהם מיגון, אז הטיפול בבקשות השוטפות של מעסיקים בכלל הענפים מטופלות גם בעניינים של טיפול בבקשות להיתרים והארכות היתרים וכל הרישיונות וכל הנושאים האלה, אז אנשים אצלי נמצאים בעבודה ומגיבים לכל הבקשות האלה. אין פערים משמעותיים, אם בכלל, בטיפול השוטף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יקרה מצב שעובדים זרים יגידו, אנחנו לא רוצים לסעוד את המטופל כי אין להם מיגון. אין בעיה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שאלות שפיקוד העורף מן הסתם יודע להידרש לענות עליהן. אני לא יודע אם יש נציג בזום של פיקוד העורף, אבל כל הנחיות המיגון זה הסמכות של פיקוד העורף. מה שאנחנו כן עושים ועשינו את זה, בהמשך גם לשאלה שלך, אנחנו עושים וובינרים לעובדים. כל יום יש לנו וובינרים בכל השפות. עשינו בשבע-שמונה שפות עד עכשיו לכלל ענפי המשק, לא רק לסיעוד. בהתחלה עשינו שני וובינרים לסיעוד. אחר כך הרחבנו את זה לפי שפה לכל העובדים הזרים בכלל ענפי המשק, בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף. הבאנו נציג שיסביר את כל ההנחיות. אנחנו נשמח גם להעביר לכם כמובן את המידעים. מאות אם לא אלפי עובדים השתתפו בוובינרים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יישר כוח, נקש. << אורח >> משה נקש: << אורח >> במסגרת אחת מהערכות המצב של רשות החירום הלאומית, יש לנו נציגים של הרשות שמשתתפים שם, אני קיבלתי מהם הודעה שאחת העובדות הזרות לקחה את המטופלת שלה שיום לפני זה הן ישנו בחדר לא ממוגן. היא השתתפה בערב בוובינר שעשינו, ובאותו ערב הן ישנו ביחד בצפון במרחב המוגן בבית, והבית קיבל פגיעה והן ניצלו. ממש קיבלנו פידבק ישיר על זה שהפעולות שעשינו, עד כמה שזה נשמע פומפוזי, הצילו חיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יישר כוח. על אף המחסור במשאבים ובכוח אדם אצלכם, אתם עומדים ביעדים וזורמים קדימה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> משתדלים מה שאפשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם בחנתם הארכה רוחבית של תוקף אשרה לעובדים זרים חדשים כמו שנתתם באינטר ויזה כדי לתת מענה לעובדים זרים חדשים שהתוקף שלהם פג או עומד לפוג בשל המלחמה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> את מתכוונת לאשרות כניסה של עובדים חדשים שאמורים להיכנס? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חדשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הם פנו גם אלינו. הנושא הזה מוכר ונמצא אצלנו בדיון. אנחנו מחכים שהמצב קצת יתבהר מבחינת הכניסות כדי לדעת מתי הם יוכלו להיכנס כדי שנדע להתאים. יש פה קצת מורכבות. בסופו של דבר העובדים האלה מציגים גם אישור רפואי וגם רישום פלילי ויש להם תוקף, אז אם מאריכים את האפשרות שלהם להיכנס, צריך לראות איך זה מסתדר עם התוקף של הבדיקות הרפואיות והרישום הפלילי, אבל גם לזה יש לנו פתרון. אפרת הזכירה לי בדיוק לפני שנכנסנו לפה, עשינו את זה בפעם הקודמת עם עובדים מתאילנד, אז יש לנו פתרון של הסמכה גם לעניין הזה. ברגע שנראה שבאמת השמיים נפתחים ויש אפשרות להכניס עובדים, אנחנו נטפל בכל הנושא של ההארכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ, אתם יכולים לפרט את הפעולות שהמשרד עושה בזמן מלחמה בסיוע מול הקונסוליות וחברות התעופה בהחזרת עובדים זרים לישראל? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> גבירתי היושבת-בראש, אלי יפרח, מנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ. למרות שאנחנו כולנו ותיקים בוועדה הזו ומטפלים כל אחד מהזווית שלו בעולם העובדים הזרים, עצם הדיון בשאלות שעולות כאן, מעיד על החשיבות בימים שכאלה בנוכחותם של עובדים זרים בדגש על מטפלים בענף הסיעוד הביתי. שם הרגישות הכי גבוהה לטעמי, להבנתי, נמצאת. זה לא גורע כהוא זה מהצורך בעובדים זרים גם בענפים האחרים כדי להמשיך ולהחזיק את המשק. הנציגויות הן חלק מהביטחון הכללי שאנחנו נותנים לישראלים בחו"ל. אני רוצה להזכיר שהנציגויות מאובטחות לאורך כל השנה, וגם אלה שבאים בשעריה מאובטחים כדי להבטיח שלא יקרה כלום. בימים שכאלה כשיש לא מעט איומים, קיים גם חשש בחו"ל. היו לא מעט הצהרות של מנהיגים איראניים לפגוע גם בנציגויות, וכשאנחנו לא פותחים נציגויות אז זה מסיבות ביטחון. אני רוצה להגיד שנציגויות רבות כן חזרו לעבודה, כן פועלות. הנושא של עובדים זרים איננו הנושא שעומד בראש כי עם החזרת הישראלים קודם הביתה, מי שמכיר ושמע ויודע ומודע לכך, הוקמה מפקדת אלון בפיקוד העורף לצד ועדת היגוי שמעבירה כמעט כל יום את המלצותיה להחזרה של ישראלים על פי קריטריונים שנקבעו ואושרו בהתאם להחלטת ממשלה בעניין הזה. הקריטריונים האלה הם חדשים יחסית. הם נבחנו במבצע עם כלביא. הם שופרו, שונו וחודשו בהתאמה לניסיון שהצטבר, במלחמה הזו. המצוקות הן מצוקות רבות. מי שיושב בוועדת ההיגוי ובמפקדה, יוסיף על כך כמובן ידידי שמעון, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה. אנחנו יושבים שם יחד. אני חושב שאנחנו יכולים להגיד כולנו שאנחנו עושים לילות כימים כדי לנסות להחזיר את כל הישראלים הביתה. אני תיכף אחבר את זה לעובדים זרים. אני לא בורח מזה. אנחנו נדרשים להחזיר הביתה לפחות עוד כ-100,000 ישראלים שנמצאים בחו"ל, לצד כאלה שמבקשים לצאת, כלומר בניגוד לסבב קודם הבקשות לצאת הן לא קטנות. הן אפילו גדולות מאוד, כל זאת בתוך מגבלות מספר הנוסעים במטוסים, מגבלת הזמן שהמטוס יכול לשהות על הקרקע מסיבות ביטחון, וכשאנחנו לוקחים ומשכללים את כל מה שאמרתי כרגע באמת על קצה המזלג, העובדים הזרים לא יצאו מהפוקוס שלנו. אני גם לא מכיר כל כך הרבה תלונות או בקשות של חזרה מן הטעם המאוד פשוט, כי לדעתי מרביתם חזרו במעברים היבשתיים שפתוחים לכל מי שרק רוצה להיכנס כחוק לישראל, דרך טאבה או המעברים בעקבה. אנחנו גם מרגישים את הכניסה חזרה לא רק של ישראלים, גם של זרים, או יציאה דרך טאבה כמעבר חופשי בהתאמה למי שרוכש כרטיס מאחת מחברות התעופה שטסות שם, בעיקר ארקיע, ולכן הסגירה של הנציגויות לא באמת השפיעה על חזרתם של עובדים זרים או על קליטה של עובדים זרים אחרים. גם אם יש דיליי, צריך לזכור שטיפול בעובדים זרים הוא תהליך לא קצר. הוא לא קורה בן יום. הוא תהליך של הגשת טפסים, הגשת בדיקות רפואיות, הגשת אישור משטרה. זה תהליכים שקורים במדינות שלהם ואנחנו מקבלים בסופו של יום את המוצר המוגמר לראיון ומתן אשרה, ומשם צריך לעלות למטוס. גם אם הייתה מתבצעת פעולה של מתן אשרה חדשה, אני בספק אם היו נמצאים מקומות על טיסות שמביאים את העובדים לארץ דרך נתב"ג, אבל כן היו יכולים להגיע ועדיין מגיעים הרבה דרך טאבה והמעברים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על עובדים חדשים? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> גם על חדשים, כן. היום אנחנו לא מטפלים בעובדים חדשים מסיבות ביטחון. הנציגויות לא מקבלות זרים בנציגויות. זה משהו שכדאי שיישאר פה ולא יפורסם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם במבצעי החילוץ של חברות תעופה ישראליות מכלילים גם עובדים זרים חיוניים שאינם אזרחי המדינה? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> ודאי. יש קריטריונים. חלק מהקריטריונים מאפשרים גם לזרים לעלות על טיסות. אם הם עומדים בקריטריונים, אז כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, אלי וזיו. אפשר בבקשה שאלה למשרד התחבורה? המשנה למנכ"ל, נכון? << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> שלום, שמעון סויסה, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם המשרד נותן קדימות בחילוץ מטפלים של אנשים עם מוגבלות וקשישים בזמן המלחמה? אני פניתי כמה פעמים לשרה והיא אמרה שהיא "על זה". << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> קודם כל אני מוכרח להגיד ולפתוח ששרת התחבורה על פי הנחייתה קידמה את הצעת המחליטים והחלטת הממשלה כדי להקים את מפקדת אלון לטפל ביוצאים והנכנסים. ממש תוך שעות ספורות המפקדה הוקמה והתחלנו בעבודת ועדת ההיגוי. יש ועדת היגוי שהוקמה בהחלטת הממשלה, שעומד בראשה עמי כהן, נציג משרד ראש הממשלה, והוועדה כוללת משרדי ממשלה שונים ביניהם החוץ, התיירות, התחבורה, רח"ל. הוועדה קבעה את הקריטריונים להתנהלות של כל האופרציה. אני מוכרח לומר שמהיום הראשון הכניסה לישראל הייתה פתוחה. לא סגרנו אף לא דקה אחת את הכניסות לישראל. נכון שהמעברים תוגברו מהימים הראשונים והם היו יותר משמעותיים, אבל גם באוויר וגם ביבשה נכנסו אנשים. על פי החלטת ועדת ההיגוי, זה משהו גם חוקי, אנחנו לא יכולנו לכפות החלטות על חברות התעופה, ולכן ההחלטה הייתה שמתוך 100% יוצאים או נכנסים, 15% הם חריגים על פי הקריטריונים שהוועדה קבעה, שתיכף אני אסביר מה זה, וה-85% הם בעצם פתוחים. כל אחד יכול לפנות לחברת תעופה, עובד זר, תייר, ישראלי, חוזר לארץ מכל הסוגים, להירשם, לשלם כרטיס ולחזור. כך היה מהיום הראשון. התהליך של חריגים הוא תהליך ללא מגע יד אדם. יש קריטריונים, מגישים אותם. בסופו של יום יש שלושה קריטריונים משמעותיים, אחד זה הנושא הביטחוני שהוא גובר על הכול. והיה ויש צורך ביטחוני, לא רוצה להרחיב יותר מידי, הוא גובר על הכול. השני זה דיפלומטי או תפקידים נחוצים במשק שכמובן נבדקים על ידי הגורמים המוסמכים, והשלישי זה הומניטרי. כל אותם כאלה שבאים או ללוויה לא עלינו או מחלה או טיפול מאוד מציל חיים, זה עובר ישירות לרופאים. שמונה רופאים של ביטוח לאומי בודקים ומחליטים, הוכר כחריג, נדחה כחריג. ברגע שזה עובר, אנחנו מתחילים את הטיפול אל מול חברות התעופה, כך שלסיכומו של עניין אני אומר שמדינת ישראל קלטה לאורך כל המבצע נכנסים. ב-1 במרץ בהתאם להחלטות פיקוד העורף, ואנחנו עובדים בכפיפה אחת איתם כי זה החלטות, התחילו גם הטיסות היוצאות. עד הבוקר אפשר היה בגלל מגבלות להטיס 100 נוסעים, 15% חריגים והיתר כל מי שרוצה, פונה, והחל מהבוקר יש טיסות לצפון אמריקה שאפשר לטוס עם מטוס רחב כנף עם קיבולת כמעט מלאה, כך שזה בעצם בשורה גדולה וזה לאט-לאט מתחיל לתת לנו מענה לכל מה שצריך. לא אמרתי אבל אני מדגיש, מטרת המבצע הייתה בראש ובראשונה להחזיר ישראלים בבטחה הביתה ולהוציא את התיירים ואת כל מי שנדרש. בצד כל זה יש את החריגים שבהם טיפלנו במשורה ובאמת בקפידה. בסופו של יום, אמרנו את זה גם בוועדת ההיגוי שבוע שעבר, לרשות העובדים הזרים עומד מנעד רחב של אפשרויות. אני סברתי שאם יש קבלן שהוא מביא עובדים זרים בכמויות גדולות, נכון יהיה להביא אותם דרך המעברים כי בסוף ב-15% זה מעט מקומות. המעברים הם בריאים, אין להם מגבלה, כל נושא אזהרת המסע לא חלה עליהם, אז אנחנו פתוחים ועוזרים. יותר מזה, גם משרד התחבורה הציע שלכל מעבר כשיגיעו העובדים הזרים אנחנו נדאג להעביר שאטלים, להקפיץ אותם למרכזי ערים – לירושלים, לתל אביב, כך שגם את זה ניתן כסיוע, אז אני לא רואה בכלל בעיה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> פנו אליכם לגבי בקשות של מטפלים סיעודיים שתקועים בחו"ל? << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> בשבוע שעבר היה דיון על זה עם הנציגים. מסרנו להם שהפתרונות הם שניים. במעברים אין מגבלה, יכולים לבוא כמה שרוצים, ובטיסות כמובן בהתאם לחברות הטיסה. אנחנו לא מתערבים בזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם צריכים לפנות לחברות התעופה? << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> ישירות כמו כל אחד. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אפרת לב ארי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. כמו שהזכיר המשנה למנכ"ל, זה מה שעלה בוועדת ההיגוי בשבוע שעבר. אנחנו גם השתתפנו בדיון, הנציגה של אגף הסיעוד אצלנו יחד עם ביטוח לאומי, עם משרד הרווחה. כמו שצוין, יש לעובדים הזרים בפרט בסיעוד שלגביהם גבירתי שואלת, אפשרות לקנות כרטיס טיסה כמו לכולם. החלטת הממשלה שקידמה שרת התחבורה מתייחסת להשבה של ישראלים, כלומר זה בראש ובראשונה הייתה מטרת המבצע. הובן שבשביל לתת קדימות מבחינת קריטריונים של ועדת ההיגוי וכו' לגבי עובדים זרים בענף הסיעוד, צריך לתקן את החלטת הממשלה. אנחנו לקחנו את זה על עצמנו, רק שכרגע יש לנו קושי בהיבט הזה שאין לנו שר, אז אנחנו במגעים עם שני משרדי ממשלה אחרים כדי ששר אחד מהם לפחות יקדם את הנושא הזה. ככל שהממשלה תאשר להוסיף לקריטריונים של הקדימות גם בקשות של מטופלים סיעודיים בעלי היתרים, להחזיר עובדים זרים שלהם שיצאו לפני המלחמה או במהלך המלחמה ומבקשים לחזור ויש להם אשרת כניסה תקפה, אז לתת להם תעדוף, אבל שוב, זה כפוף לזה שתהיה החלטת ממשלה שמתקנת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי תהיה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני לא יודעת. כמו שאמרתי, אנחנו כרגע במגעים עם משרדי ממשלה אחרים כי אין לנו שר שיעלה את זה לממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, אבל יש סמכות לראש הממשלה, לא? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אם ראש הממשלה ירצה להעלות את זה להחלטת ממשלה, זה גם בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי זה מקרה קריטי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא צריך פה העברת סמכות. זה לא סמכות של שר הפנים. עובד זר שיש לו כבר אשרת כניסה, הוא יכול להיכנס גם דרך מעבר יבשתי, גם להתחרות עם כולם על כרטיסי טיסה. אם רוצים לתת קדימות ותעדוף במסגרת המבצע שכרגע מיועד לישראלים, בגדול, צריך לתקן את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכנתם כבר את החלטת הממשלה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הכנו טיוטה. שוב, צריך שר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז עכשיו אין שר. עוד מעט יוצאים למושב קיץ, פגרה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא צריך חקיקה פה. זה רק החלטת ממשלה מתקנת. אנחנו מבחינתנו רק מחכים לשר כל שהוא אחר שיסכים להעלות את זה ואפשר יהיה לקדם את זה. אנחנו בעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דבר מהותי חשוב. << אורח >> שמעון סויסה: << אורח >> אפשר להביא אותם בלי מגבלה. לא צריך החלטת ממשלה. אפשר להביא אותם בכמויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלכס פרידמן בזום. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בוקר טוב. האמת שזה טוב שאני בזום, אחרת הייתי מתפרץ הרבה. אני יושב פה ורותח מזעם, כבוד היושבת-ראש. אחד-אחד הדוברים פשוט מפספסים את נושא הדיון. נכון שמשרד התחבורה, השרה מירי רגב, המנכ"ל משה, גם המשנה עושים עבודה מדהימה לגבי החזרת הישראלים לארץ. יחד עם זאת, כבוד היושבת-ראש - - -. שומעים אותי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא שומעים אותך ברור, אלכס. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> עכשיו יותר טוב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ברשותך נעבור למישהו אחר לראות אם יש בעיה. נעבור למיכל מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה. בוקר טוב, עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אני מודה לגבירתי על הדיון החשוב הזה. מאוד חשוב היה לקיים את הדיון הזה וטוב שאנחנו עושים את זה כבר הבוקר. אני רוצה רגע לומר כמה מילים לפני שאני אתייחס למצב החירום. אני חושבת שאני מדברת פה בשם ארגוני המעסיקים והמעסיקים כולם, שההליכים הפרוצדורליים בכניסת עובדים זרים ארצה הם רבים מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא מבינים. בואי נעצור ונחזור אלייך בהמשך. יש בעיה בזום. אנחנו מטפלים בזה. פנה אלינו אלכס פרידמן וביקש שנקריא את מכתבו של יניב אבירן, חולה בניוון שרירים. ביקש שנקריא כמה משפטים שכתב לקראת הישיבה היום. "שמי יניב אבירן, אני חולה בניוון שרירים מסוג ALS2. אני מתגורר בקריית ביאליק יחד עם גלדיס, המטפלת שלי מזה 18 שנה. מיותר לציין שלאחר כל כך הרבה שנים יחד 24/7, גלדיס היא חלק בלתי נפרד ממני. היא זו שמכירה אותי ואת הגוף שלי הכי טוב מכולם, והיחידה שאני יכול לסמוך עליה במצבי חירום. מעבר לטיפול בי, גלדיס הינה חולת סוכרת נעורים ונזקקת לאינסולין באופן רציף. בחודש ינואר גלדיס יצאה לחופשת מולדת בפיליפינים והייתה אמורה לחזור ב-1 במרץ. ממש בעודה על המטוס חזרה לישראל נסגר המרחב האווירי וגלדיס נתקעה בפיליפינים. במקביל, בעת המלחמה כאן אני נאלצתי לעזוב את ביתי כיוון שאין בו מיגון, ולעבור להתגורר עם מטפלת מחליפה בבית הוריי. נוסף על חוסר הוודאות והפחד מהמלחמה, המטפלת המחליפה הודיעה לי שהיא חייבת לעזוב אותי בתוך מספר ימים לטובת עבודה קבועה שמצאה. באותו הרגע הבנתי שחיי נמצאים בסכנה, שכן אין מישהו שידע לטפל בי אם המחליפה תעזוב. בנוסף, גם גלדיס הייתה צריכה לחזור בדחיפות כיוון שהאינסולין שברשותה הלך ואזל ככל שהזמן חלף. עם המקרה המורכב הזה פניתי לחברי הטוב אלכס פרידמן, יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם". יחד התחלנו לכתוב כשאני ללא קול, הודעה בלבד. הוא הפעיל את כל מי שניתן על מנת להחזיר את גלדיס ארצה. כמובן שבימים הראשונים של המלחמה היה כאוס וחוסר ודאות גדול אצל כל הנוגעים בעניין, אך הקושי לתפקד בזמן מלחמה ללא גלדיס חייב אותי להמשיך ולנסות. עם פתיחת טיסות החילוץ לארץ אלכס ואני יצרנו קשר עם כל הגורמים המאפשרים. בסופן של המון התכתבויות, החיבור לדוברת של אל על, מיכל רז חיימוביץ' הוא מה שהביא את הבשורה. מיכל הייתה בין הבודדים שגילו הבנה ורגישות לצורך החיוני בהחזרת גלדיס לארץ. לאחר שמילאתי בקשה לעדיפות הומניטרית באתר אל על, בתוך זמן קצר מאוד חזרו אליי עם תשובה חיובית. גלדיס נרשמה לאחת הטיסות הראשונות שיצאו מבנגקוק לנתב"ג. לאחר תשעה ימים של מלחמה בחוץ ומלחמת הישרדות אישית בבית, גלדיס חזרה אליי, אל הבית שלה. אני רוצה שוב להודות מעומק הלב לאלכס על כל העזרה והתמיכה והעידוד למרות כל ההצקות שלי עד להחזרת גלדיס. זה לא היה קורה בלעדיו. תודה גדולה גם למיכל ולאנשים הטובים באל על שאפשרו זאת בפועל. אנצל את הבמה המכובדת של הוועדה להזכיר שאני לא מקרה בודד. כמוני יש עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות שחייהם ועצמאותם תלויים בידי אדם אחר, וזקוקים להם באופן חיוני בעיקר בעיתות חירום. אני למזלי ולצערי ניחנתי בעקשנות המולדת שלי להילחם ולהפוך עולמות, אבל אני מקווה שהסיפור שלי כאן לא ישמש כהשראה אלא כתזכורת שאם חס וחלילה יסגרו שוב השמיים, הידיים והרגליים שלנו לא יישארו בחוץ." תודה. מרגש מאוד. נצא לחמש דקות הפסקה עד אשר טכנאי יטפל בבעיה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:57 ונתחדשה בשעה 10:22.) << הפסקה >> << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> שלום, בוקר טוב, מיכל וקסמן חילי, עו"ד. אני ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. אני מודה לגבירתי על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לומר כמה מילים ואחר כך רגע להתייחס למצב החירום. ההליכים הפרוצדורליים בכניסת עובדים זרים למדינת ישראל הם רבים מאוד. הם מותנים במסמכים ברי תוקף מצומצם שפג תוך זמן קצר ובמועדים מאוד קשיחים. השילוב הזה הוא שילוב מאוד קשה בכל ימות השנה בלי קשר למצבי החירום ומלחמה, וקשה שבעתיים במצב חירום ובטח במלחמה הזאת, בסגירת שגרירויות וכו'. אני אזכיר עכשיו רשימה של דברים שהעלינו מהפניות אלינו, של קשיים שצריך לתת להם מענה. למעשה צריך לתת מענה לכל מה שהוא תלוי בתוקף או במועד קשיח. הדבר הראשון זה ויזה שמקבלים במדינת המוצא, שחייבים להאריך אותה אוטומטית. 30 ימים זה לא מספיק באופן כללי ובטח לא מספיק במצב החירום שאנחנו נמצאים בו. לשלושה חודשים לפחות. אני מזכירה את זה כי בעבר היו מקרים שפשוט ביקשו מהעובדים שוב לעבור את ההליך הקונסולרי, שזה אירוע מאוד קשה וארוך ובלתי נסבל, והרבה פעמים עובדים פשוט מוותרים על כל החוויה הזאת. כל מה שקשור לאישור על מצב בריאות, אישור על היעדר עבר פלילי ויתר המסמכים שצריכים להיות מוגשים לשגרירויות והקונסוליות השונות, הם בעלי תוקף קצר. יש לקבוע כבר עכשיו שאפשר כבר עכשיו להימנע מבקשת מסמכים חדשים עם תוקף ארוך יותר. שמענו קודם את נציג משרד החוץ אומר שלא תהיה קבלה של עובדים חדשים. זה כמובן גורם לנזק מאוד גדול לצוואר הבקבוק שפשוט לא מתקדם במשך חודשים ארוכים, אז כבר עכשיו כל המסמכים שנוגעים למצב בריאות, אישור עבר פלילי וכל המסמכים האחרים, חייבים להאריך להם את התוקף ולהימנע ממצב שצריך להוציא שוב את המסמכים האלה. אישורי הברקה קונסולריים, צריך לתת אותם לשלושה חודשים לפחות אם לא יותר. כרגע במסגרת מספר הימים המצומצם זה פשוט בלתי אפשרי. זאת תהיה חזרה נוספת לאותם גורמים בקונסוליה כדי לבצע שוב את ההליכים, וזה יגרום לעומס מיותר וקושי מאוד גדול למעסיקים ולעובדים. אני מזכירה שאגרת הרישיון משולמת בין אם עושים בה שימוש ובין אם לא, וכשיש עיכובים ארוכים אנחנו חייבים לאפשר למעסיקים ליהנות מהאגרה הזאת לשנה נטו בלי כל העיכובים שקורים. זה לא העיכובים היחידים. אני כבר אתייחס לעיכובים אחרים שהיו פה בחודשים האחרונים. יש להחזיר באופן מהיר את האגרות למעסיקים וכמובן להוריד את העובד מרשימת העובדים של המעסיק שכמובן מוגבל למספר מצומצם. בתעשייה אני יכולה לומר, מוגבל למספר מצומצם לפי הנוהל ולפי ההמלצות, זאת אומרת שזה לא ישב על מצבת כוח האדם, מצבת העובדים שהוא זכאי ויכול להעסיק אותם. עכשיו אני רוצה רגע להתייחס לנושא רוחבי כללי שמדיר שינה מעיניהם של מעסיקים רבים. אני מדברת כאן בשם התעשייה. לאור היעדר יכולת מימוש ההיתרים, וכמו שאמרתי קודם, המלחמה זה רק אחד החסמים. לפחות לגבי התעשייה היו למעלה מחודשיים שאי אפשר היה לממש את ההיתרים בגלל תקלה מביכה ומבישה בכל מה שקשור לתקנות הפיקדון. במשך חודשיים פלוס פשוט לא קיבלו את הבקשות מטעם המעסיקים התעשיינים. תוסיפו לזה פגרה שהייתה כאן בתקופת חגי תשרי, סוג של חצי פגרה וחגי תשרי, תוסיפו את המלחמה הקודמת ותגלו שפשוט קשה לממש את ההיתרים. קשה עד בלתי אפשרי לממש את ההיתרים ולכן שני דברים: אחד, החלטת ועדת מנכ"לים שמאפשרת להביא עובדים בגיוס אישי עד 1 באפריל בלבד – חייבים להאריך אותה הרבה מעבר ל-1 באפריל ושנה לפחות. 1 באפריל 2027, משום שמה שהיה פה בשנה האחרונה עם כל העיכובים, ושוב, אני מדברת בשם התעשייה, פשוט הפכו את זה לבלתי אפשרי. הדבר השני זה שהיתרים שניתנים פורמלי לשלושה חודשים ובפועל עושים בהם שימוש למעלה משנה, חייבים להבהיר שההיתרים יהיו תקפים הרבה מעבר לשלושה חודשים. שנה לפחות בדיוק כפי שהיה כאן בתחילת מלחמת חרבות ברזל. כל מה שהזכרתי פה, כמובן הידע נמצא ברשות האוכלוסין ובקונסוליות. אני הזכרתי פה טעימות ומקרים שהגיעו אלינו. כל מה שכרוך במסמכים שהם בתוקף מסוים ובתאריכים שהם לא גמישים, חייבים לתת להם מענה. להם הפתרונים ולהם גם הידע. אי אפשר להשאיר ככה את ציבור המעסיקים באירוע שפשוט מדיר שינה מעיניהם וברמה מסוימת מתעמר בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, בבקשה, אתה רוצה להתייחס? היא אומרת שהיה בעבר, במבצעים אחרים כשנה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתייחס לכמה דברים. כמובן שאני כופר במילה "מתעמרים" או משהו כזה. לא יודע למה מיכל משתמשת במילים האלה, אבל בסדר. אנחנו מכירים את המצוקות, מכירים את הסוגיות. גם פנו אלינו. גם הארכנו בענף מסחר ושירותים את האפשרות לממש תוקף ההיתרים. אנחנו מאריכים אותו דבר גם בענף תעשייה. זה עוד לא יצא. יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים לעשות התאמות ולהודיע על זה. אנחנו נודיע בהתאם למה שאנחנו נחשוב שנכון להאריך את פרק הזמן. זה לא יהיה לשנה בכל מקרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה בעבר שנה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו לא ממהרים לקחת את ההיתרים. יחד עם זאת, מצד אחד מבקשים שנאריך את האפשרות להביא, מצד שני יש לחצים לקחת את ההיתרים של מי שלא מימש כדי לתת לאחרים שרוצים לממש, אז יש פה איזה איזונים שאנחנו נדרשים לעשות אותם בתיאום עם כל המשרדים הרלוונטיים, במקרה הזה עם משרד הכלכלה. אנחנו ניתן התייחסות לעניין הזה של הארכת התוקף. לגבי הנושא של הארכת אשרות הכניסה, דיברתי על זה קודם. אמרתי שאנחנו בוחנים את הנושא. יש לו משמעות גם בהיבטים של המסמכים שצורפו על מנת לקבל את אשרות הכניסה, שזה האישורים הרפואיים ותעודות היושר, וגם לזה יש לנו פתרון במידת הצורך כשיהיה קצת יותר רלוונטי, מה שנקרא, שבאמת נראה שאפשר להכניס לפה עובדים זרים והשמיים נפתחים ויש את הצורך לזה. אנחנו לא רוצים לעשות כמה פעמים סתם הארכה על הארכה. רוצים לקבל קצת יותר ודאות, אבל הנושא הזה נמצא על שולחננו ואנחנו נתייחס אליו בהקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. נעבור בזום לדוברת נוספת, גלי גוב ארי, בבקשה, אימא של אורי שהמטפל שלו חזר לארץ. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> היי, קודם כל תודה רבה על האפשרות לדבר. אני מוצאת פה שבאמת נותנים הרבה מענה, אבל אני לא חושבת שהמשרדים נותנים מענה באמת למצוקות שאנחנו נמצאים בהן. אני אימא לבחור סיעודי לגמרי שהמטפל שלו כבר היה בדרך לדובאי ולארץ, והוא שב תוך כדי שהם באוויר חזרה לפיליפינים, ומאותו רגע אני רוצה להגיד לכם, אנחנו המשפחות מרגישות שאין לנו כתובת למי אני פונה. אני פונה לחברת כוח האדם, הם מחכים לאישורים של משרד הפנים. הדבר היחידי שיכלו להגיד לי וייאמר לזכותם של רשות האוכלוסין, שהאריכו לו את הויזה, אבל מה מכאן? זה לא מה שמביא אותו לארץ. אני פונה למשרד הרווחה, הם מציעים לי לאשפז את הבן שלי בינתיים במוסד כי אין לי אפשרות למצוא מחליפים, אפרופו, שאמרו שיש פה מחליפים. ממש אי אפשר למצוא מחליפים. למי אני פונה באותו רגע? אני מתקשרת לשגרירות הפיליפינים האם בכלל יכולים להגיע? אני צריכה לתכלל את הדבר הזה? ואני עוד בן אדם שיש לו אמצעים ויכולות, אבל אני רוצה להגיד לכם, אנחנו אבודים. אין לנו כתובת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כרגע אין משרד ממשלתי שמתכלל. << אורח >> גלי דובש גוב ארי: << אורח >> מי שעזר לי זה אלכס פרידמן שדיבר עם אל על, כי גם האפשרויות ההומניטריות שיש בתפריטים שאפשר להגיש בקשה, לא כוללות אזרחים ישראלים שתלויים באנשים לסיעוד. זה כולל כמו שאמרתם, להלוויות להגיע, למחלה, לטיפול רפואי מציל חיים אבל לא לטיפול סיעודי מציל חיים, אז אנחנו באפלה בביורוקרטיה הזאת. אני רוצה להגיד לכם שמאז שהעובד שלי חזר בזכות אלכס, עשרות טלפונים אני מקבלת. אני לא יודעת איך אתם חושבים שאנשים לא רוצים להגיע. הם מתים להגיע לפה. הם לא יודעים איך. גם דרך היבשה, הייתי צריכה להבין איך הוא בכלל נכנס דרך היבשה. זה בן אדם שבקושי דובר את השפה, ולהתחיל להריץ אותו בירדן ולאן להגיע ואיך הוא ייקח אוטובוסים. אנחנו לא יודעים. אנחנו פעלנו בעזרתו של אלכס, אבל מגיעים אליי עשרות טלפונים של מצוקות נוראיות של בן אדם זקן חולה בלי עורף משפחתי, מתחנן שאני אעזור לו. אני האזרחית צריכה לעזור לו, להפנות אותו לאלכס שהוא גם מוצף במענים? זה איזה שהוא נתק. אתם מטפלים אבל השטח לא מקבל מענה. לא יתכן הדבר הזה. אין לנו גורם אחד לפנות אליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אתה יכול להתייחס, מה נסגר בסוף עם הגוף המתכלל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> נציג ועדת המנכ"לים, אני חושב שנמצא בדיון אז אולי אפשר לשמוע ממנו, אבל ממה שסוכם בדיון לפני הרבה זמן, זה היה שמשרד הרווחה אמור לתכלל את האירוע הזה. אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי לסייע כי אין מישהו אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם הפקת לקחים, חס וחלילה למקרה הבא. אנחנו חיים באי-ודאות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמו שאמרנו קודם, הנציגים שלנו, גם אפרת וגם יאירה, מנהלת אגף סיעוד היו בדיון של ועדת ההיגוי של ההשבה, וממש נלחמו עבור המטופלים הסיעודיים שהעובדים הזרים שלהם יכנסו כחלק מאלה שיכולים להחזיר אותם ב-15% כמו שהסביר נציג משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אורי, בבקשה. << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> לגבי נושא הגוף המתכלל, לצערי אנחנו עדיין לא הצלחנו לפתור את הבעיה הזאת שעולה בכמה דיונים, ואני מסכים עם כל מה שנאמר כאן. לצערי אין לי עדיין בשורה טובה בנושא הזה. אנחנו יודעים שהיה ניסיון לחבר את משרד הרווחה כגוף המתכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם יש דיון מתוכנן בסוגיה? << אורח >> אורי יצחקי: << אורח >> אני מקווה מאוד שבקרוב. אנחנו קצת בשיבוש לו"זים עם כל מה שקורה, אבל זה נושא שגם בשגרה הוא צריך לקבל מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה, אורי. נעבור לאלכס פרידמן, בבקשה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בוקר טוב עוד פעם. אני יושב פה בזום ורותח מזעם. באמת כל האנשים הנהדרים שיושבים שם בחדר, אחד-אחד, השרה מירי רגב, משרד התחבורה, כולם עשו פעילות מדהימה להשיב את הישראלים לארץ. באמת מבצע היסטורי חבל על הזמן, אבל כל הנושא של הדיון שלנו, של להחזיר את העובדים הזרים ובעיקר את העובדים הזרים בסיעוד, יושבים פה אנשים, או שהם לא מתייחסים לנושא הזה בכלל או שפועלים שיחזירו ישראלים, אז אני אתחיל אחד-אחד. ידידי משה נקש סיפר לנו על הקורונה, על הוובינרים. באמת פעילות מבורכת, נהדרת. המטפל שלי אפילו השתתף באחד הוובינרים. ראיתי את כמות האנשים. פעילות נהדרת, אבל מה רשות האוכלוסין עשתה חוץ מהשתתפות באותו דיון של ועדת ההיגוי בשביל להחזיר 1,600 עובדים זרים בסיעוד לארץ? זו שאלה שלא קיבלנו מענה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אענה, אלכס. מה שרשות האוכלוסין עשתה, זה כתבה הצעת חוק, ולמרות שאין לה שר כתבה הצעת מחליטים כדי לקדם את הדבר הזה. אף אחד אחר לא עשה את זה, אז רשות האוכלוסין עשתה את זה עבור שרים אחרים ואנחנו מנסים לרתום לעניין הזה מספר שרים במקביל. אנחנו עשינו את זה מבלי שיש לנו שר כדי שזה יהיה מוכן למישהו שייקח את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. ציינת את זה בתחילת הדיון. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני בזום. מאוד קשה מפה. אשמח לסיים את דבריי. עוד פעם, יש לי הרבה הערכה אליך ואתה יודע את זה. משרד החוץ אומר בצורה מפורשת, הטיפול בישראלים בלבד, ולהיפך, אומר עוד דבר, שמטפלים חדשים כרגע לא מטופלים בכלל. לא רק שאין התייחסות לעובדים שנתקעו. אומרים לנו, כרגע אי אפשר להביא מטפלים בכלל. משרד התחבורה מספר לנו על ועדת החריגים. כמו שציינה גלי יקירתי, ועדת החריגים מדברת רק על ישראלים. אין לה אופציה להכניס את הפרטים של האדם שתקוע בחוץ לארץ, ואין לך שום אופציה להכניס שם עובד זר, אז מעבר שזה לא בקריטריונים, אין בכלל אופציה טכנית כזאת. כל הסיטואציה הזאת, מדובר בעשרות פניות. אני טיפלתי בשניים וגלי פרסמה פוסט תודה. בעקבות הפוסט אתמול הגיעו אליי שמונה פניות. אני ביקשתי מגלי לא לתת את הטלפון שלי כי אני לא יכול לטפל בכולם, ועדיין כל אלה שהגיעו אתמול, פניתי לאל על ותודה רבה לאל על. על הבוקר היום הם מטופלים בדרך יצירתית. אני רוצה להזכיר עוד פעם, אתם אומרים שהם יכולים לעבור דרך ירדן ומצרים. ככל שידוע לי הם צריכים ויזה. הם לא יכולים להגיע לשם ואז לפה. הם לא יכולים לצאת מהפיליפינים בלי שיש להם כרטיס טיסה - - - מהפיליפינים. הם לא יכולים לצאת מהמדינה מבלי שכתוב להם, אני לא יודע מה לגבי אחרים, אבל פיליפינים דורש שיהיה להם כרטיס טיסה שחתום עליו יעד סופי – ישראל. ככל שאין להם כרטיס טיסה כזה, הם לא יכולים. שלא לדבר על כל הטענות האחרות. בעיית המחליפים ידועה לנו מדיונים קודמים. גם אם יש מחליף זה המון כסף, אבל לרוב אנחנו יודעים שאין, אז יש פה סיטואציה נוראית. מה שצריך לעשות חוץ מהעניין של הצעת החוק, היה צריך בכלל להתחיל את הדיון מהדבר הזה. זה הדבר הדחוף והבוער. לצד זה אני מצפה מכל מי שיושב פה בחדר שלא אני אפנה לחברות התעופה. אתם צריכים לפנות לכל חברות התעופה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי זה אתם, אלכס? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> גם משרד החוץ ובעיקר משרד התחבורה. לצערי שמעון העלה פה משהו על קבלנים. אנחנו אנשים עם מוגבלות, לא קבלנים. אין לנו גוף מאחד שיכול להביא 1,600 מטפלים סיעודיים, אז צריך לפנות לחברות התעופה בשם הגופים הרשמיים ולהציע מענה למטפלים שיגיעו בדרך יצירתית. כמו שמצאנו פיליפינים, יכולים להגיע לבנגקוק. זה מה שאנחנו עשינו עם גלי ויניב ועושים הבוקר עם עוד חמישה - - - . ברגע זה מזמינים להם כרטיס והם מגיעים בצורה ישירה מבנגקוק לתל אביב. זה הפתרון. אני האדם הפשוט, המתנדב לא יכול לעשות את כל האופרציה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, אלכס. משה, אתה רוצה להתייחס בקצרה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין לי מה להוסיף מעבר לזה. אני מבין את המצוקות של אלכס. אנחנו גם מדברים בלי קשר לדיון הזה ומנסים לסייע בכל מה שניתן. גם בעניין הזה כמו שאמרתי, כתבנו פה הצעת מחליטים עבור כל שר שמוכן לקדם את זה. גבירתי היושבת-ראש אולי תוכל לעזור לנו ונוכל לקדם את העניין הזה ולתת מענה כמה שיותר מהיר. מבחינת מעברים יבשתיים אמרתי קודם, מבחינתנו נערכנו לקלוט את העובדים למרות שלכאורה בשוטף זה לא קורה, אבל אנחנו נערכנו לעניין הזה ואם עובדים יגיעו דרך מעברים יבשתיים, אנחנו נקבל אותם שם כולל כל התהליך הביומטרי וכל מה שצריך שם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלישע, אתה שומע? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> כן, צוהריים טובים. אני מצטרף לכל הדברים שמיכל ציינה קודם. רציתי לשים זרקור על נושא אחד שמתפתח אצלנו למצוקה. משה, התייחסת לזה אבל אני חושב שכן צריך למצוא לזה פתרון בהקדם או לפחות שתרחיב מה אפשר לעשות במקרה הזה, עניין האשרה הזמנית. מצטברות לנו מסות של עובדים שסיימו את הליך הגיוס בחו"ל, קיבלו אשרה זמנית ולא יכולים להגיע לארץ בגלל המצב ואזהרות מסע שהמדינות שלהם מוציאות, ו-30 הימים האלה עוברים. לא ניתן להביא אותם לארץ במצב הזה וזה מובן. הבקשה שלנו היא הארכת מועדים קלאסית, רחבה כמו שעשיתם בהיתרים, כמו שעשיתם באינטר ויזות. פשוט לא להחשיב להם את ימי החירום בספירה של 30 הימים האלה כדי ש-30 הימים לא יגמרו בתוך מצב החירום והמעסיקים יצטרכו לעבור את התהליך שוב ולבקש או הארכה פרטנית של כל אשרה. מעסיק שיש לו 100 אשרות, חבל שיעשה את זה אחד-אחד או שיצטרכו לעבור את ההליך שוב ולקבל אשרה זמנית חדשה. האם אפשר לא להחשיב את ימי החירום בספירה של 30 הימים של הויזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש. << אורח >> משה נקש: << אורח >> התייחסתי לנושא הזה פעמיים ואני אתייחס אליו בפעם השלישית. כל הנושא של אשרות הכניסה שנותנים בקונסוליות, אגב זה רלוונטי לצורך העניין גם לענף הבניין שאנחנו נתנו אישורי עלייה למטוס, ששם הם לא עוברים בקונסוליות. כשיתבהרו קצת יותר התאריכים והאפשרות לכניסת עובדים, אנחנו נודיע בכמה זמן ואם ניתן להאריך ומה צריך לעשות לשם כך. אמרתי גם קודם, יש פה איזו שהוא עניין עם הנושא הזה של תוקף תעודות רפואיות ותעודות יושר, אבל אנחנו יודעים לתת גם לדבר הזה מענה. אנחנו כמובן נעדכן בהקדם ברגע שיתבהרו קצת יותר הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. משה יועד הכהן. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> קודם כל יש לי שאלה. כשמדינת ישראל נתקלת בקושי להביא מיירטים כשיש מחסור במיירטים למערכות ההגנה האווירית, אז מישהו מתחיל לשאול מי יטפל בזה? אין גורם מתכלל, עוד לא הגענו לזה, יטפלו בזה בעתיד. זה מצב חירום. אני פשוט לא מצליח להבין את העניין. תמיד אנחנו חוזרים לרשות האוכלוסין שהיא לא האחראית לנושא. זה נכון גם לגבי נושא של פינוי של אנשים עם מוגבלויות למקומות מוגנים, גם בנושאים קשורים אחרים. בעצם כולם מסירים את האחריות ואומרים, טוב, פעם אנחנו נדון בזה. אני חושב שאחרי כל כך הרבה מצבי חירום שאנחנו נמצאים בהם ברצף, הגיע הזמן שלא יסתפקו במס שפתיים, אלא שמישהו ייקח על עצמו אחריות. אם אלכס פרידמן או אני יכולים לקחת על עצמנו אחריות וליצור קשר עם חברות תעופה ועם משרד התחבורה, גורם ממשלתי יכול לעשות את זה הרבה יותר בקלות מאיתנו. אני פשוט לא מצליח להבין את האמירה הזאת – כאילו זה בסדר, זה המצב, מה לעשות? המצב הוא אפילו עוד יותר חמור לאור האמירה של נקש – בגלל שאין שר פנים אז אין שר שיגיש הצעת החלטה לממשלה. הצעת ההחלטה כבר מוכנה. זה עניין של חיים של אנשים. זה לא איזה מותרות כאן. יש אנשים שבלי זה לא יכולים, והם מחכים לעובדים הזרים שלהם שיחזרו או להכניס עובדים זרים חדשים שכבר התקבלו. גבירתי, אני מבקש שתצא החלטה של הוועדה שתופנה לשרים, ואולי גם גבירתי תוכל לדבר איתם ישירות כי אני אישית לא יכול לדבר עם השרים, הם עסוקים בענייניהם, כדי שהנושא הזה יקודם. אנחנו יושבים כאן כאילו בשקט, כאילו הכול מתנהל כשגרתו וככה צריך, ובסופו של דבר יש כאן אנשים סובלים. המדינה בונה על אנשים פרטיים, שאלכס פרידמן יטפל בעניין, אז שהמדינה תעסיק את אלכס פרידמן כעובד מדינה. זה פשוט לא הגיוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. ויויאן בן עמי, בבקשה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אהלן, אנחנו רצינו לדעת לגבי ה-BTB, האם עובדים שקיבלו את אישור העלייה למטוס עדיין יכולים להגיע דרך המעברים היבשתיים או לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> גבירתי, יושבת-הראש, אני מרגיש כמו תקליט. אני חוזר על זה פעם שלישית. אפשר להיכנס במעברים היבשתיים, וכל אלה של אישורי עלייה למטוס, אנחנו נאריך אותם כשיהיה יותר בהירות לעניין פתיחת השמיים. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> אתה חוזר על זה וזה באמת עדיין לא ברור. אני מדברת רק על עובדים חדשים כרגע, לא על אינטר ויזות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני גם דיברתי. אין בעיה. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> הם יכולים להגיע או לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << אורח >> ויויאן בן עמי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שאני אקריא את הסיכום, פנתה אליי אפרת פוקס מחברת אל על נתיבי אוויר לישראל. לא יצא להם לעלות בזום. היא רצתה לפרוס בפנינו את כל הפעילות של נושא חסמים בכניסת עובדים זרים לישראל בתקופת מבצע שאגת הארי. אני לא אקריא את כל מה שהם כתבו, רק סעיף אחד. "אל על פועלת כיום במתכונת חירום ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, כאשר רק כ-20% מיכולת ההטסה פעילה וכ-80% מהפעילות מושבתת. אל על תמשיך לפעול לטובת הטסה בטוחה אל ישראל וממנה בהתאם להנחיות הרשויות". << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> עכשיו רק הצלחתי לפתוח את המיקרופון, גבירתי. אני מצטער. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. בבקשה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> קודם כל תודה רבה על ההזדמנות ותודה על הכינוס הזה. אני רוצה קודם כל לדבר אל כל האנשים שיושבים פה, ויושבים פה אנשים מכמה ענפים. אני רק רוצה להדגיש אחד, ואני בא מתחום הסיעוד. אני 26 שנים עושה את זה. סיעוד זה משהו קיומי. זה לא בניין, זה לא תעשייה, זה לא חקלאות, יש תותים, אין תותים, אנחנו יכולים להמשיך לחיות. כאשר אלכס ושאר החבר'ה פה שנזקקים לסיוע של עובדים זרים מדברים מדם ליבם, הכוונה, מדברים בצרכים הכי בסיסיים שאני ואתם כאנשים עצמאיים מבינים את זה כמובן מאליו, אצלם זה לא מובן מאליו. אני רוצה להגיד שכל האירוע הזה זה איזה שהוא כדור שלג שמתגלגל. זה לא התחיל עכשיו. זה התחיל עוד הרבה לפני. לא בהכרח הכול קשור לרשות ההגירה והאוכלוסין. כל האירוע עצמו קשור גם לשירותים הקונסולריים. יצא לי לדבר המון פעמים עם אדון נקש. אני אתן דוגמה קטנה. בארצות המוצא הצוות הקונסולרי שדואג לראיין את העובדים הזרים הוא מאוד מצומצם. נותנים עדיפות גדולה יותר משום שכנראה יש להם לובינג, לכל החבר'ה של תעשייה, מסעדות, בניין. יש לובינג יותר טוב מאשר לאנשים הסיעודיים. נותנים עדיפות. אני יכול להגיד לכם, יש לי עובדים שמדצמבר משרד הפנים עשה את כל מה שקשור ומצריך עובד כדי להגיע לישראל. התגלגל לפתחה של הקונסוליה ואנחנו בהמתנה. יש לי עובדים שמסוף דצמבר ממתינים לזימון לראיון. עשו כבר את הבדיקות, עשו את תעודות יושר, עשו הכול. ממתינים לראיון. נותנים עדיפות, אני מבין, לבניין, לתעשייה, לשירותים. אני מדבר על עובדים חדשים שאמורים להגיע. על כל אלה שאמורים לחזור, הרחיבו פה את היריעה. אני מדבר על המצוקה שנוצרת עקב זה שאנשים לא מגיעים לארץ, וזה בסדר, זה לא משנה אם זה בבילטרלי או ביבוא הפרטי. נוצר פה שוק של עובדים מקומיים שמרים את האף למעלה. השכר הופך להיות בלתי הגיוני. טבע האדם זה לחפש מינימום עשייה ומקסימום שכר. מה שנוצר פה, שאנשים כמו אלכס ויועד נסחטים. אני יכול להגיד לכם שאנחנו, הלשכות הפרטיות, אני מעסיק צוות של עובדים ועובדים סוציאליים שמסתובבים ברחובות ואמורים להגיע לבתים של מעסיקים. לא ניתנו לנו שום הקלות. ניתנה לנו אופציה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, סליחה רגע, אתה יכול להיות יותר ממוקד כדי שמשרד החוץ יגיב לדבריך? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כן. אני אתן דוגמה. בכל מה שקשור לצוות הקונסולרי בשגרירות, ניקח לדוגמה את בומביי, הצוות שם מונה שניים או שלושה או מקסימום ארבעה אנשים. הם לא מצליחים לעמוד בפרץ של כמות הראיונות שיש להם גם בסיעוד וגם בשאר הענפים. אתן עוד עניין. יש את המעבדות הרפואיות. במדינת הודו, בומביי יש מעבדה רפואית אחת. אני יכול להגיד לכם ממרום שנותיי בתחום, הייתה הבעיה הזו פעם בפיליפינים והחליטו שיהיו חמש מעבדות רפואיות. הרי מה נוצר כשאתם נותנים בלעדיות למעבדה? העלינו את זה גם בפני אדון נקש. נוצר מצב שהם עכשיו עושים מקח וממכר. אתה רוצה להתקדם בתור לקבלה לבדיקות רפואיות? שלם כסף. אתה רוצה שנקדם את התשובה? שלם כסף. נוצר מצב שעובדים מתעכבים ולא מצליחים להגיע לראיונות משום שיש מעבדה רפואית אחת שמאשרת אותה הקונסוליה, אז זה עוד סימפטום לעיכוב של עובדים. העיכוב לא התחיל רק בעקבות שאגת הארי, רק בגלל המלחמה עם איראן. הוא התחיל עוד הרבה לפני. הרבה דברים הם לפתחו של משרד החוץ בשירות הקונסולרי שאמור לתת למטופלים הסיעודיים, ולא נותנים על זה את הדעת. אני יכול להגיד שעצם אי-כניסת העובדים, גם אלה שיצאו לחופשת מולדת וגם עובדים חדשים, יוצרת מצב של שוק בלתי אפשרי. אני החזרתי את כל הצוות שלי חזרה לעבודה במשרד. לא פשוט. היום תוך כדי הדיון היינו צריכים לרדת כל הצוות למקלט ולחזור. אתמול זה קרה שלוש פעמים. אנחנו משתדלים לעשות את העבודה, אני מדבר על הלשכות הפרטיות כולן. אין כרגע ממה להתפרנס. בשבוע שישבנו בבית, רוב עם ישראל, עשרות שיחות טלפון מעובדים זרים. עם כל הכבוד לוובינרים, וחשוב שהם היו והם היו במגוון שפות, עדיין הלשכות הפרטיות לא מקבלות את ההתייחסות. אנחנו נמצאים בפרונט של כל העשייה, ואני יודע כמה אלכס עושה וכמה יועד ויש עוד המון אנשים שכמותם שהם מנסים לסייע, אבל הפתרונות הם לא אצלם. הפתרונות נמצאים הרבה לפני, בגישה ובניית מערכת כזו שתהיה מיטיבה יותר ותיתן עדיפות קודם כל לתחום הסיעוד לפני כל תחום אחר. סתם דוגמה, בשירות קונסולרי שאמורים לראיין את העובדים יש 100 עובדים לבניין או 100 עובדים לסיעוד, יתנו קודם כל לסיעוד. לא נורא, שלא יבנו בתים. שלא תהיה תעשייה אבל שיהיה פה כבוד לחיי אדם. לשם כך כולנו פה התכנסנו. החסמים בכל מה שקשור לסיעוד, בנפשנו הם. זה צורך קיומי של אנשים לעשות את הדברים שלנו מובנים מאליהם. אותה אימא שדיברה על הילד, שהם לא ידעו אם כן יגיע עובד, לא יגיע עובד. אותו בחור שהקראת את המכתב שלו. חבר'ה, אני ואתם עושים את זה כדרך הטבע. האנשים האלה הם תלויים לחלוטין בעזרת הזולת ועל כך צריך לתת את הדעת. חייבים לשפר את השיטה. אין מספיק התדיינות בין רשות ההגירה או מינהל עובדים זרים ללשכות הפרטיות. יש לנו המון ידע, המון ניסיון, הרבה רעיונות. אף אחד לא משתמש בזה, לצערי. גם עכשיו כמעט פסחו עלינו בישיבה הזו, ועם כל הכבוד, נתנו קודם כל למסחר ולשירותים. נתנו להם את זכות הדיבור. חבר'ה, מדובר בחיי אדם. אותי החיים לימדו, קדושת החיים היא מעל הכול – מעל חוקים, מעל שרים, מעל כל דבר אחר, ופה אנחנו לא נותנים את הדעת על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אלי, רוצה להשיב? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> גבירתי, אני חולק על האשמה לכאורה שנעשה איזה שהוא תהליך לא הוגן בקבלת הטיפול בעובדים לפי ענפים. אנחנו לא שם, לא בקונסוליות. אני כן יכול לקבל שאין מספיק כוח אדם כדי לטפל בכל הבקשות באותה מהירות שהמזמין חושב שהוא צריך לקבל. נראה לי שיהיה קשה גם לעמוד בציפיות האלה. עיכובים לא נעשים מעצמם. לרוב הם נעשים בשל מחסור בטפסים מתאימים או טיפולים מתאימים. תלונות לא מעטות קיבלתי לאורך השנה האחרונה, גם בשנתיים, וכולן הוחזרו למבקש הבקשה בשל חוסר במידע או בטיפול בטפסים כאלה או אחרים. אנחנו מטפלים על פי חוק בעובדים זרים לפני שאנחנו נותנים אשרה. אין קיצורי דרך. אנחנו באמת מנסים ומשתדלים לקדם את הבקשות האלה ללא שום עיכוב מיותר. אנשים בנציגות עובדים מכל הלב, אנשי מקצוע, אנשים שאכפת להם ממה שהם עושים. הם לא מתעדפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך בכל זאת אפשר לצמצם את העיכובים? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> אני סיפרתי בזמנו. היה איזה שהוא דיון. כשמדובר בכמויות גדולות הקונסוליה לא מסוגלת לתת מענה. היא נותנת מענה למספרים קטנים. במקור קונסוליה לא נבנתה כדי לטפל בעובדים זרים, אלא בישראלים, בתיירים, באוכלוסייה אחרת לגמרי. גם תוספת של כוח אדם לא יכולה תמיד לתת מענה. יש פה תהליכים ארוכים יותר שמחייבים אותנו לפעול צעד אחר צעד כדי לתת את האשרה בסוף. זה לא כזה קל לבוא, לקבל איזו שהיא חתימה או חותמת וסע לדרכך. לכל אחד יש את החלק שלו. בזמנו הצענו ואני חושב שזה עדיין על הפרק, שיינתנו אשרות בהגעה. זה לא יהיה כל כך מהר אבל עובדים על זה כי אני חושב שיש לזה מקום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אי אפשר לקדם את זה יותר מהר? << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> קודם כל אנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה היה לפני המלחמה. גם חשבתם על הרעיון. << אורח >> אלי יפרח: << אורח >> נכון. זה תהליך ביורוקרטי שמחייב תוספת כוח אדם, תקנים, הכשרות, מקום. רשות האוכלוסין לא יכולה לקחת על עצמה במכה אחת להכניס לפה 5,000 או 10,000 עובדים בחודש. זה מורכב. צריך פה הכנות. זה לוקח זמן. סליחה שאני מייצג אותך בעניין הזה, אבל אני חושב שכקולגות שאנחנו עובדים יחד אחד עם השני, אין לנו שום ספק שיש צורך לזרז את זה. זה לא תלוי רק בנו. אנחנו אמנם יושבים בקצה ונותנים את האשרות, אבל בסופו של יום יש גורמים נוספים שצריכים לאשר את התהליך הזה כדי שהוא יהיה טוב יותר. זה יקרה לדעתי. זה עניין של זמן. אני רק רוצה להרגיע את יריב. שוב, אנחנו לא עושים שום איפה ואיפה. אם ככה הוא מרגיש, אני לא יודע לעזור לו עם זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. תודה. אני עוברת לסיכום. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה עדכון לגבי הטיפול בהארכת תוקף האשרה לעובדים זרים חדשים שאמורים להיכנס לישראל כשיפתחו השמיים, ועדכון לגבי החלטת הממשלה לקדימות חילוץ מטפלים זרים בסיעוד בשעת חירום, ועדכון לגבי הארכת התוקף להיתרים בתעשייה. הוועדה קוראת לוועדת המנכ"לים לקבוע פגישה בוועדה בהקדם האפשרי לגבי הקמת גוף מתכלל, משרד ממשלתי אחד שיהיה אחראי על המטופלים הסיעודיים שמעסיקים עובדים זרים, ולעדכן את הוועדה על כך תוך חודש. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>