פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 850 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> 1. בקשה לאישור הארכה חמישית של ההכרזה על הגבלה מלאה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (בתי דין צבאיים) << נושא >> << נושא >> 2. בקשה להארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << נושא >> << נושא >> 3. טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הארכת הוראת שעה), התשפ"ו - 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יוליה מלינובסקי יצחק פינדרוס מוזמנים: יפעת רווה – עו"ד, ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים מיטל בוכמן שינדל – עו"ד, ממונה על ועדות שחרורים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים דגנית כהן ויליאמס – עו"ד, ממונה במחלקה הפלילית וראש צוות חקיקה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים רתם קס – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון חנית אברהם בכר – עו"ד, ממונה, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט יואל בריס – עו"ד, יו"ר רשות האסדרה משתתפים באמצעים מקוונים: גאל אזריאל – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שמרית גולדנברג – עו"ד, משרד המשפטים נתנאל לגאמי – עו"ד, המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, משרד המשפטים גיל שפירא – עו"ד, מנהל מחלקת ייצוג אסירים, הסניגוריה הציבורית הארצית, משרד המשפטים אורית בר – עו"ד, הסניגוריה הציבורית הארצית, משרד המשפטים אביב ישראלי – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי מורן בייביץ – קמ"ד חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ייעוץ משפטי: נעה ברודסקי לוי אפרת חקאק מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשה לאישור הארכה חמישית של ההכרזה על הגבלה מלאה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (בתי דין צבאיים) << נושא >> << נושא >> בקשה להארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << נושא >> << נושא >> טיוטת תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים)(הארכת הוראת שעה), התשפ"ו - 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום. אנחנו בעניין בקשה להארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, כנ"ל לגבי הארכה צבאית של בתי הדין הצבאיים וטיוטת תקנות שחרור על תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים), (הארכת הוראת שעה). נתחיל בהארכה של ההגבלה המלאה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> משרד המשפטים. זה המשך של ההכרזה על ההגבלות המלאות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו עדיין בעולם של הגבלה מלאה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אנחנו עדיין בעולם של הגבלה מלאה אבל אני אומר את הדילמה שהייתה לנו בנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפני כן, עד איזה תאריך אתם מבקשים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> עד יום ראשון הקרוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד יום ראשון, כולל. זה לא חמישי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כן, עד יום ראשון ממש. זאת אומרת, עד יום ראשון בחצות שבין ראשון לשני. הדילמה הייתה שמתחילים להיות אזורים צהובים ובסיבוב הקודם בדרך כלל ההמלצה שלנו הייתה שאזורים צהובים יוחרגו. ביקש כאן המשרד לביטחון לאומי לא להחריג בגלל הנסיבות ואני מניחה שהם תכף יסבירו בעצמם. הסניגוריה הציבורית בעמדה שלה כן ביקשה להחריג אותם. הייתה לנו התלבטות אמיתית בגלל שמצד אחד באמת יש מצב קשה של טילים אבל ככל שמתארך הזמן, לפחות באזורים הצהובים, יש קושי להאריך בצורה אין סופית את ההגבלה המלאה בלי חלוקה לאזורים. הצגנו את שתי האופציות בפני השר. אופציה אחת, ביקשו מאיתנו שזו תהיה הארכה של שבוע, לעשות את זה שבוע עם החרגה של האזורים הצהובים. אופציה אחרת, כרגע לפחות, להאריך בהגבלה מלאה עד יום ראשון הקרוב וביום ראשון לשקול שוב מחדש את הנושא של אזורים צהובים. ההחלטה של השר הייתה עד יום ראשון הגבלה מלאה ואחר כך נראה בהמשך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתי המשפט עובדים כרגיל באזורים הצהובים? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני מעדיפה שהנהלת בתי המשפט, שאני מניחה שהיא בזום, תגיד מה קורה בבתי המשפט. המידע שקיבלנו הוא מידע מהם אבל אני לא רוצה שיהיה טלפון שבור. << אורח >> דגנית כהן ויליאמס: << אורח >> פרקליטות המדינה. יש הכרזה של השר על מצב חירום מיוחד ויש תקנות שקובעות איזה דיונים מתקיימים כרגע. הדיונים שבתקנות מתקיימים פלוס החרגות של דיונים דחופים היכן שאפשר. אני יודעת שבדרום מקיימים יותר, בצפון פחות, אבל מה שבתקנות מתקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כפי שיואב אמר, חבל שירות בתי הסוהר והמשטרה לא נמצאים כאן פיזית. זה היה מאוד מקל על הדיון. אולי הם בדיון אחר בבניין, לפחות חלקם. << אורח >> דגנית כהן ויליאמס: << אורח >> גאל נמצאת ב-זום והיא יכולה להציג את הנושא של בתי המשפט היא עסקה בו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בוקר טוב. שאלת לגבי הדיונים בבתי המשפט. כמו שגם דגנית הציגה, שר המשפטים האריך את ההודעה שלו על הפעלת התקנות על דיונם במצב מיוחד על כל המדינה אבל אחרי בחינה מאוד מעמיקה של האזורים הצהובים שחילק פיקוד העורף לאחרונה, אנחנו מדברים על שלושה בתי משפט - כמובן שחנית תוכל להרחיב ולדייק אולי אחר כך – שהם רלוונטיים הם בית שאן, דימונה ואשקלון. בית שלושת בתי המשפט האלה יש רק בית משפט אחד שעוסק בפלילים, באשקלון, כך שלגבי ההגבלה המלאה ועניינים של אסירים ועצורים זה בית המשפט הרלוונטי אבל אני בכל זאת אשלים עדכון לגבי בתי המשפט באופן כללי. בדקנו בבתי המשפט, בהתאם להנחיות הכלליות של פיקוד העורף, מה הגודל של המקלטים שיש בכל אחד מבתי המשפט האלה וכמה דיונים התקיימו עד כה וכמה מספר האנשים שמגיעים לכל אחד מבתי המשפט האלה לפי סוגי הדיונים שנכללים כרגע בתקנות של השר שהם בעצם גם דיונים שהורחבו יחסית למה שיש בגרעין של מצב החירום המיוחד. לפני שבוע הוספנו עוד דיונים. אחרי בדיקה מעמיקה של גורמי המקצוע בהנהלת בתי המשפט הבנו שבסופו של דבר כרגע אין יכולת להוסיף עוד סוגי דיונים שם כי בעת התרעה ואזעקה הם כבר בתפוסה מלאה במקלטים שיש בתוך אותם בתי משפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כל צריך להבין שהדיון כאן הוא לא על הוספת דיונים. הדיון מתקיים נכון להיום, הוא מתקיים עם השופט, הקלדנית והאיש שמפעיל את ה-זום והוא מתקיים עם הסניגור או הסניגורים ולפעמים גם עם בני המשפחה של העציר שבאופן עקרוני, למיטב הבנתי, מותר להם להיות נוכחים בדיון. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נשמע מחבר הכנסת פינדרוס משהו בנושא אבל עקרונית להבנתי היום, אם זה המצב, אני רוצה לשמוע את זה גם מהנהלת בתי המשפט, זה אירוע אחד. הנושא של בתי הכלא, אני מבין טוב מאוד למה לא לייצר את ההחרגה לפי אזורים כי בית כלא אחד מזין כמה בתי משפט ולהתחיל להגיד אתה מהכלא, אתה תצא כי אתה שייך לבית משפט פלוני או לבית משפט אלמוני – רק הסיפור הזה של לא לדבר על אולי טענות אחר כך, על אפליה, תעביר בקשות להעברות דיונים, לעשות חלוקה בתוך בית כלא, מי יוצא ומי לא יוצא, לפי איזה בית משפט הוא שייך ואיפה צריך להתקיים הדיון בעניינו – זה אירוע. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כאשר יש בית משפט שנמצא באזור שלא נכלל בסיווג גבוה מסוכן מאוד ובית הסוהר גם לא נמצא באזור מסוכן, האנשים יצאו מבית הסוהר לבית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אני מסכים. איזה בתי סוהר נמצאים באזורים צהובים? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כרגע, לפי הבדיקה שנעשתה ושנמסרה לבקשתנו מהמשרד לביטחון לאומי, יש שלושה בתי ספר רלוונטיים וכמה תחנות משטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בפעם הקודמת גילינו שגם אם בית הסוהר נמצא באזור צהוב ובית המשפט נמצא באזור צהוב, לא תמיד הכבישים הם באזור צהוב. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני מסכימה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן לא הייתי נכנסת לרזולוציה הזאת. בעת הזאת אני לגמרי מבין ולא שואל שאלות לגבי היכנסות הרזולוציה הזאת. מה שכן מטריד אותי זה לא בתי הסוהר אלא תחנת המשטרה. זאת אומרת, תחנת המשטרה באשקלון שעושה מעצר, אני מנסה להבין למה שלפחות משם לא נביא לאשקלון. זה דיון שמתקיים, זה דיון שנוכחים בו. יכול להיות שתחנת המשטרה פחות ממוגנת אפילו מבית המשפט ולכן יכול להיות שעדיף ונכון כן להחריג אותה. אני לא יודע אם לפעם הזאת, אני לא רוצה לעשות לכם היערכות לוגיסטית אבל הנושא של בתי הכלא מעורר מורכבות אחרת כי בית כלא אחד מזין להרבה מקומות אבל תחנת משטרה מזינה לבית משפט מסוים. אם תחנת המשטרה ובית המשפט נמצאים באותו אזור צהוב, אני הייתי רוצה שנשחרר אותם לפחות לפעם הבאה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני אסביר והציג בהמשך למה שיפעת אמרה שאנחנו הצגנו לשר שתי חלופות. הבקשה של המשרד לביטחון לאומי – אתם רואים את זה בחוות הדעת שהונחו על שולחן הוועדה – הייתה להאריך עד יום רביעי הבא בכל הארץ. אנחנו גם סברנו ושקלנו את אותם שיקולים שהיושב-ראש מציג כרגע במיוחד לגבי תחנת המשטרה באשקלון שנמצאת לפי בדיקתנו כ-500 מטרים מבית המשפט באשקלון. גם לגבי בית סוהר שקמה שנמצא בתוך העיר אשקלון אבל בראש ובראשונה לגבי תחנת המשטרה. הדברים הוצגו לשר עם אפשרות לחשוב על הארכה בשבוע תוך כדי החרגת לפחות תחנת המשטרה ואולי גם את אותו מתקן כליאה, או להאריך לתקופה יותר קצרה בכל רחבי הארץ תוך כדי שאנחנו נמשיך לבחון את הדברים עם הגורמים הרלוונטיים על מנת שגם יוכלו להעריך מבחינה לוגיסטית וגם יכול להיות שיהיו עוד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רגע. מבחינת פרוצדורה. אתם סבורים שאתם יכולים לצורך העניין – אם אי מאשר לכם כרגע את הצו הגורף – לצמצם אותו בעצמכם? לצורך העניין, אני כן הייתי רוצה לשמוע ותכף נשמע את נציגי משרד לביטחון לאומי. דוגמת אשקלון היא דוגמה טובה. מתקן כליאה שקמה, תחנת משטרת אשקלון ובית המשפט אשקלון, למה לא כשיש בתוך האירוע הזה וזה אזור צהוב - מה שנקרא מבחן של תוציא את הראש מהחלון עליו דיברנו עת חוקקנו את החוק הזה, תוציא את הראש מהחלון ותראה שבתי הספר פועלים ותראה שאנשים עובדים - אז למה שבן אדם לא יראה שופט בסיטואציה כזאת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם בית הספר לא עובד, זה אומר שראש העיר לא אפשר זאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל פיקוד העורף מרשה לו. זה שהוא החליט לא לפתוח, בסדר אבל פיקוד העורף הרשה לו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם תוך כדי יש אזעקות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> באשקלון יש ממ"ד בבית הספר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם זה תוך כדי נסיעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אומרים לך שתחנת המשטרה של אשקלון ובית משפט אשקלון נמצאים במרחק של 500 מטרים. למה שלא ייקחו בן אדם לבית המשפט שנמצא במרחק של 500 מטרים והוא יראה שופט? במקום זה הוא עולה - גם אין שם תקן VC שבתחנות משטרה הוא מראש לא מי יודע כמה – ולמה שלא יראה שופט? על זה מדובר. לא על כל הארץ, לא במקומות שהנחיות פיקוד העורף לא השתנו. פיקוד העורף אומר שמותר לי לפתוח עסק כרגיל, פיקוד העורף אומר שמותרת התקהלות כרגיל, פיקוד העורף אומר שמותר לי לפתוח בית ספר. בסדר, ילדים הם אוכלוסייה רגישה, זאת כמות גדולה בתוך מקום אחד, יש בהלה, אנשים ירוצו. כאן את לוקחת ניידת, הרי הניידת לקחה את העצור ממקום כלשהו, לקחה אותו לתחנת המשטרה, עוד שנייה היא תיקח אותו גם למתקן המעצר, אז שתעצור בדרך בבית המשפט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא לאפשר שיקול דעת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן שאלתי. אם אני מאשר עכשיו צו רחב, האם אתם יכולים לבוא ביום ראשון עם נתונים ולומר שפתחתם אתם – למרות שאני אישרתי לכם את הצו הרחב - בשיקול הדעת שלכם הורדתם את נושא אשקלון כדוגמה מסדר היום, החרגתם את אשקלון אתם בשיקול דעת שלכם. מתוקף הסמכות שיש לכם לבטל, האם אתם חושבים את היכולת גם לבטל חלקית. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לקראת ההארכה הבאה? << אורח >> קריאה: << אורח >> תוך כדי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל. אני באי ודאות, אתם באי ודאות, כולנו באי ודאות. אני תכף רוצה לשמוע את נציגי משרד לביטחון לאומי שיתייחסו לשאלה שלי. אם אני עכשיו או לא מאשר מלכתחילה את אשקלון או אני מאשר לכם כרגע ומבקש שתפעילו שיקול דעת, לא כאן בתוך החדר, האם אפשר להחריג את אשקלון בעצמכם ואם הדבר הזה הוא בסמכותכם. אם אתם סבורים שכן, שאלת הסמכות היא שאלה אצלכם. שאלת שיקול הדעת היא משותפת לכם ולמשרד לביטחון לאומי. אם אתם יכולים לעשות את זה, יכול להיות שאשקלון תהווה לנו פיילוט טוב לגבי פתיחת אזורים נוספים בשבוע הבא. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי. כל הנושא של האזורים הצהובים, נכון שבצפון הלכנו עם הנחיות פיקוד העורף וכן יש מורכבות שיוצרת את ההבחנה ועדיין בזמנו היא נעשתה. כאן הדברים הם קצת שונים. נכון שהאזורים הצהובים הם איזושהי נקודת בוחן ובאמת אנחנו עשינו בחינה יותר מעמיקה ביחס לאותם אזורים, אבל בסופו של דבר השאלה שמונחת לפנינו היא שאלת הסיכון שיש באותו ליווי. אם ניקח כדוגמה את אשקלון, נכון, התחנה מאוד מאוד קרובה וזה אזור צהוב אבל אתמול באשקלון היו ארבע אזעקות. קודם אמרו שתי אזעקות אבל בדקנו והיו ארבע אזעקות באזור אשקלון. אנחנו מסתכלים על הסיכון, מבחינתנו הוא קיים וזה סיכון גבוה. שאלת הליווי היא זו שמונחת לנו כאן בניגוד לשאלה של פיקוד העורף שזה בדרך כלל הנושא של האם קיים מרחב מוגן. גם ההנחיות של פיקוד העורף זה לקיים את הלימודים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שהיה בצפון בפעם הקודמת בה התכנסנו כאן, גם לוחות הזמנים וההתרעות הם אחרים. כרגע באשקלון אנחנו לא באירוע מול עזה ולא באירוע מול לבנון, אנחנו באירוע מול איראן וברוך השם יש את הנושא של ההתרעה המוקדמת. זאת אומרת שלצורך העניין אם עכשיו צריך לצאת לדיון בבית משפט השלום באשקלון מתחנת המשטרה, זה לא דומה למה שהיה בצפון עם זמן התרעה של דקה וחצי או של דקה. אם אין התרעה מוקדמת, כל התהליך של היציאה והנסיעה של 500 המטרים, גם אם עכשיו תהיה אזעקה, או שהוא במרחב המוגן במשטרה או שהוא במרחב המוגן בבית משפט. זה לא דומה למה שהיה בצפון עם זמן התרעה של דקה וחצי של אזעקה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> ראינו שגם בהתרעה המוקדמת, או שלעתים היא לא קיימת או שהיא קצרה יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. תפסת מרובה קצת. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני לא חושבת. אנחנו בחנו הרבה את כל הנושא של האזורים הצהובים ושוב, בשים לב להיקף האזעקות שיש, גם כאשר מדובר באזור צהוב. אגב, הסעות לא מתקיימות. בסופו של דבר זה שיקול דעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל בהסעה יש 50 ילדים. כאן מדובר על ניידת שלוקחת עצור אחד. אני לא רוצה, בטח לא בזמן מלחמה, להתווכח עם שיקול הדעת של השרים בהקשר הזה. אני כן אומר, ואנחנו בהליך מתגלגל, שאני מבקש שני דברים. מתי צפויה להיות ההארכה הבאה של פיקוד העורף? << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> אני חושבת שעד יום רביעי ב-8:00. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני נוטה לתת לכם את האישור המלא כפי שביקשתם. אני כן מבקש שאם בהארכה ביום רביעי ב-8:00 אשקלון נשארת צהובה בהערכת המצב של פיקוד העורף – אם תגידו לי שהדבר הזה לא בסמכותכם, אז לא בסמכותכם, אבל אם הוא בסמכותכם אני מבקש שתשקלו ברצינות מאוד להחריג את אשקלון מהאירוע הזה לפחות לעניין תחנת המשטרה. אני יודע שמתקן כליאה זה אירוע אחר והפרוצדורה ליציאה ולבידוק לוקח זמן. אבל לפחות את נושא תחנת המשטרה המזינה ובית המשפט, אני מבקש שתחריגו כדי שיהיה לנו פיילוט ונוכל לראות איך זה עובד. אם בהערכת פיקוד העורף הבאה אשקלון נשארת צהובה והסטטוס הוא כזה, אני מבקש שתעשו בדיקה והערכה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> גם אם יש אזור שלם? אני לא בטוחה שהם יכולים לעשות את ההבחנה הזאת של האזור הזה רק אם יש תחנת משטרה ליד בית המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני חושב שהם יכולים להחריג את האזור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> את כל האזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. הם יכולים להחריג את האזור, את הפוליגון בתוכו נמצא בית המשפט ותחנת המשטרה. 500 מטרים מרובעים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נצטרך לבחון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תבחנו. אם אין לכם סמכות, זה אירוע אחר. אני לא אעז לבקש מכם לעשות משהו שאין לכם סמכות לעשות אותו. אם יש לכם את הסמכות, אני מבקש ברצינות שאם ביום רביעי בערב המציאות באשקלון היא תקינה, ביום חמישי האנשים שנעצרים בתחנת אשקלון יזכו לראות שופט. זו בקשתי ואז תבואו אלי ביום ראשון ונשמע. יכול להיות שזה יהיה טוב ויכול להיות שזה לא יהיה טוב נשמע. מבחן תוציא את הראש מהחלון הוא מבחון מאוד מאוד חשוב. לא הגיוני שהכול מסביב יעבוד והעצור שנמצא 500 מטרים משופט לא יראה אותו פיזית. זה לא הגיוני וצריך לומר את האמת. אם היו אומרים לי את זה עכשיו על נהריה, הייתי איתך ב-100 אחוזים. אם היו אומרים לי את זה על צפת, הייתי איתך ב-100 אחוזים. בצפת זמן ההתרעה הוא חצי דקה, דקה, מסכים איתך ב-100 אחוזים אבל במקום שיש לך התרעה מוקדמת ומדובר על 500 מטרים נסיעה בניידת וזאת לא פוסטה וזה לא להתארגן – אני חושב שההנמקה לזה היא חלשה מאוד. נשמע את הסניגוריה ואחר כך את חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני גם רוצה לשאול אותם כמה שאלות. << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> שלום לכולם. אני המשנה לסניגורית הציבורית הארצית. אני כמובן חוזר על העמדה שאנחנו הגשנו. אנחנו מסכימים להארכת ההגבלה אבל חשוב לי לדבר גם על אשקלון ועל מה שאמר היושב-ראש לגבי מבחן תוציאו את הראש מהחלון. אני תושב הדרום, אני גם אחראי חירום במשרד המשפטים על מחוז דרום כך שכמעט כל יום אני באשקלון ומוציא את הראש מהחלון בבית המשפט. מכיר טוב את תחנות המשטרה ומכיר טוב גם את שקמה. אני באמת ובתמים לא רואה סיבה אמיתית למה לא להחריג אזורים צהובים. בואו נוציא את הראש מהחלון ביחד ונעשה סיבוב בבית המשפט באשקלון, נעשה סיבוב בקניון גירון ליד או בתחנת המשטרה שהיא באמת מאוד קרובה. אגב, גם רוב עצורי אשקלון נמצאים בשקמה. בבתי הכלא ותחנות המשטרה, יגיבו על זה גם חבריי, אין שם מיגון. לא לוקחים את העצורים למקום ממוגן. זה לא שהמקומות שם ממוגנים. לכן מהסיבה הזאת אני חושב שאם יש שינוי במצב הביטחוני, ואנחנו מדברים כבר על 17 ימים מאז ה-1 במרס, אני חושב שהגיע הזמן לנסות ולעשות את הדיפרנציאציה הזאת. אנחנו כבר דיון שלישי מדברים על הדבר הזה. בדקנו גם נתונים, כמו שביקש כבוד היושב-ראש. אנחנו לא רואים שינוי בשטח. כן ציפינו לאיזושהי ירידה בכמויות המעצרים. אני חושב שגם חבריי מהמשטרה יביאו נתונים. מבחינתנו עולם כמנהגו נהוג, אולמות המעצרים מלאים, בתי הכלא לא ממוגנים, אנשים מובאים כשאפשר לשחרר אותם בתחנה, בתי המשפט אומרים את זה. עזבו את הסניגורים, זו העמדה שלי, עמדה מרחיבה, אבל בתי המשפט פעם אחר פעם בהחלטות באים ואומרים למשטרה שאפשר וצריך לשחרר בתחנה ויש לכם סמכות. אני לא מדבר כרגע על ועדת דותן. הדבר האחרון שאני רוצה לומר ואמרתי זאת גם בפעם הקודמת. חשוב לי לומר לי מילה טובה גם על הנהלת בתי המשפט וגם על המשטרה. יש בינינו קשר מצוין, יש בינינו שיח תמידי, יש קבוצת ווטסאפ בה אנחנו מעבירים בו זמנית כל מיני נתונים ודיווחים על תקלות. אתמול למשל – הייתי גם בבית משפט בבאר שבע וראיתי את זה בעיניים, אבל לא רק – אנחנו מתחילים לראות פתאום תקלות ב-VC, מה שהיה פחות. ביום ששי האחרון ואתמול יש לא מעט תקלות. לשופטים בבתי המשפט מאוד קשה עם זה. אתמול נשיא בית משפט השלום, השופט מזרחי במחוז מרכז, אמר שעם צבר התקלות הזה, אין יותר ווטסאפ, אם אתם רוצים, תביאו אותם פיזית. בית המשפט בבאר שבע – אני הייתי שם אתמול עד שעה 18:00 – שלושה עצורים, השופט ברוזה אמר שיביאו אותם לשם כי אי אפשר להעלות אותם ב-ווטסאפ ויש תקלות ב-VC. צריך לשים לב לדבר הזה. אני חייב לומר שכן יש שיתוף פעולה, כן יש שיח אבל חייבים לתקן את הדבר הזה. משהו חייב לקרות כי אנחנו לא מרגישים שזה מספיק מחלחל לשטח. כולם באמת רוצים, יש הבנה בין המטה, יש עשייה, יש רצון לקדם את הדבר הזה אבל לא מרגישים שזה מספיק מחלחל לשטח. אגב, שוחחתי על זה גם עם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ואני חושב שכל המערכת צריכה לשים לב שאנחנו נמצאים בימים אחרים שבהם אנחנו חייבים שהמעצר יהיה - - - תודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני דווקא מתחבר למה שהוא אמר בסוף דבריו אבל אני חושב שהמסקנה של הדברים שלו היא הפוכה ממה שהוא אמר. הוא דיבר מאוד בדיפלומטיות. אני הייתי כאן בדיון לפני שנה. כל הנושאים האלה עלו. דיברו על החלחול, דיברו על ה-VC, דיברו על התקלות ודיברו על המעצרים המיותרים, שהשופטים אומרים. נאמר שזה יתוקן. אני אומר לך שאתה כיושב-ראש ועדה צריך לעשות מעשה, לחתוך ולהגיד שאתה לא מאשר את זה. עם כל הכבוד, השימוש הזה במלחמה ולבוא לכאן אחרי שנה, זאת לא מלחמה ראשונה. אנחנו כבר שנתיים וחצי בתוך האירוע הזה וחוזרים אלינו פעם אחר פעם. בתחילת השבוע התוודעתי לתהליך של הארכת מעצר. הייתי בהלם. הייתי בהלם בגלל הזכויות של האסירים במסגרת דיון נחמד, שכמו שהוא אומר, יש שיח, יש הבנה, יש הכלה אבל זה לא מחלחל והרגשתי מה הכוונה בלא מחלחל. שאלת האם בן משפחה יכול להגיע לבית המשפט ותשובה היא לא. אמרו לך כן, אבל אני אומר לך שברמה הפרקטית לא. עמד אדם במשך שלוש שעות, הסתובב בירושלים לחפש איפה הבן שלו אמור להיות בהארכת מעצר, הסניגוריה הציבורית לא ידעה על התיק הזה, המאבטח שלח אותו מבית משפט אחד לבית משפט שני. בסופו של דבר הוא הצליח למצוא איזה עורך דין לענייני חוזים שהוא מכיר מאיזשהו מקום עבודה שיגיע לבית המשפט כי אמרו לו שהוא כבן משפחה לא יכול להיכנס אלא רק עורך דין יכול להיכנס. הוא הצליח להיכנס ולברר ואז ניהלו איתו משא ומתן לפני הארכת מעצר. בסופו של דבר, השופט ראה את התיק אחרי כמה שעות והעיף אותם מכל המדרגות. בדיוק כמו שהוא תיאר את זה. אני מבקש ממך לא לאשר את הדבר הזה. פשוט לא יכול להיות שיושבים אנשים שם ובמסגרת המלחמה בא מי שיש בידו הכוח, משטרת ישראל, ומכניסה אנשים למעצר ולהוא אין שום דרך להתגונן. אף אחד לא מדבר איתו כי הוא לא יכול לדבר איתו, אין לו עורך דין כי אף אחד לא עדכן אותו, אף אחד לא יודע היכן הוא נעצר ועלם כמנהגו נוהג והכול בסדר. ניצול ציני של מצב שעושה שוטר בתחנה מקומית. אני לא מדבר על המקרה הפרטני ואני שמח שהמקרה הסתיים בסופו של דבר כי השופט זרק אותם מכל המדרגות בלי שהסניגוריה הציבורית ידעה על כך. אני מזכיר לך שמחה שכל הנקודות האלה עלו בדיון שאני ניהלתי כאן לפני שנה. בדיוק מה שהוא אמר. מה זה לא מחלחל? אי אפשר לבוא אחרי שנה לוועדה ולספר שהנושאים שעלו לפני שנה ואמרו שאמורים לחלחל, לא חלחלו? שנה אחר כך לא חלחלו. זה לא יכול להיות. אם אין להם פתרון, ואני אומר את זה, למעצרים מיותרים, אין להם פתרון שהם יכולים להוכיח שבעת מלחמה הורידו ל-50 אחוזים הארכות מעצר כי אתם לבד. גם בתי המשפט שולחים אתכם הביתה במספר גדולה של המקרים. תוכיחו שבעת כזאת, כמו שאתם דורשים מאיתנו להתחשב במצב הלא נעים, גם אתם מתחשבים במצב הלא נעים לא נפגעות זכויותיהם של עצירים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש התייחסות גם ממשטרת ישראל וגם מהנהלת בתי המשפט. האם יש מצב שמביאים בן אדם להארכת מעצר ב-VC והוא לא מיוצג? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה המקרה הזה שהוא תיאר. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> הוא הלך ל-VC בלי סניגור? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא אמור להיות מיוצג. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אתן לך את התיאור ואת תהיי בהלם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תאר. זה חשוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא שאף אחד לא יודע, חוץ מלהודיע להוא שבא לשחרר אותו בערבות שלמוחרת ב-8:00 בבוקר יש דיון בבית משפט השלום. מבחינתי זה מקרה בוחן שהסתיים ולכן אין לי בעיה להעלות אותו. הבא מגיע לבית משפט השלום, המאבטח אומר לו שהדיונים בבית משפט לענייני משפחה. מי שמכיר בירושלים, זה לא כמו באשקלון, המרחק הוא משני צידי העיר. זה במזרח העיר, זה במערב העיר, זה במגרש הרוסים, זה בבית הדפוס. הוא מגיע לשם ואומרים לו שהוא לא עורך דין, הוא לא יכול להיכנס. אי לו מושג אם הבן שלו יגיע, אם הוא כבר היה. כמובן שהשעה כבר 09:00 ולא 08:00. הוא מתקשר לסניגוריה הציבורית ואומרים לו שלא קיבלו תיק כזה, אין להם תיק כזה והם לא יודעים על מה הוא מדבר. דרך אגב, ביום ראשון בבוקר היה קר. הוא מגיע לשם, מסתובב שעתיים ואז הוא נזכר שיש איזשהו עורך דין לענייני חוזים שהוא מכיר אותו והוא מבקש ממנו שיעשה לו טובה ושיבוא לברר מה קורה. מגיע עורך הדין ומתחיל לנהל איתו משא ומתן על הארכה, לפני הדיון. בסופו של דבר הוא הצליח למצוא עורך דין ולהביא אותו אחרי כמה שעות ובשעה 14:00 או 15:00 התקיים דיון אליו כבר הגיע עורך דין. בן אדם נמצא בחוסר ידע מוחלט, בחוסר הבנה מוחלט ואין אפילו מקום שהוא יכול להגיע אליו ולשמוע באיזה שעה יתקיים הדיון. כדי להרגיע את כולם, בסופו של דבר השופט ראה את התיק ואמר להם, לפני שהוא נתן להם לפתוח את הפה, שהוא מציע להם לשלוח אותו הביתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מרגיע. משטרת ישראל, בבקשה התייחסותכם ואחר כך בתי המשפט . לא על התיק הספציפי אלא על המציאות הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נציג הסניגוריה אמר את זה יפה. הוא אמר שיש שיח אבל לא חלחל. יש רצון אבל זה לא יורד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש לדעת האם יש מצב במדינת ישראל, האם יכול להיות מצב, האם יש נהלים שמונעים מצב כמו שתיאר חבר הכנסת פינדרוס, שבן אדם נעצר ונקבע לו דיון, אין לו עורך דין, לא נותנים לבני המשפחה שלו להגיע לדיון בבית המשפט ולא מוסרים להם מידע מדויק היכן מתקיים הדיון. בן אדם יכול להיות במעצר ולא לראות אף אחד במשך לא יודע כמה זמן. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אני לא מכירה מקרים כאלה. כמובן שהחוק מחייב נוכחות של סניגור וייצוג. אני לא מכירה את המקרה הפרטני הזה וקשה לי להתייחס. עד היום לא שמעתי על מקרה כזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו שמעת. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה הפרטני הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו נעביר באמצעות הייעוץ המשפטי לוועדה, באמצעות הנהלת הוועדה, את הפרטים ואני מבקש שתחקרו אותו. אני מנסה להבין מה הפרוצדורה שאתם עושים היום כשבן אדם נעצר. הוא מבקש להתקשר? יש לו סניגור? אין לו סניגור? יש סניגוריה? אין סניגוריה? מה הפרוצדורה שלכם כמשטרת ישראל כשבן אדם נעצר עכשיו במצב המלחמה הנוכחי? הרי לכאורה אם אין לו סניגוריה אתם לא יכולים לעשות לו הארכת מעצר ב-VC אלא אתם צריכים להביא אותו לבית משפט פיזית. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> מרגע שעצור נעצר על ידי המשטרה, יוצרים קשר עם הסניגוריה הציבורית, נותנים לעצור לדבר עם הסניגור ביחידות לפני החקירה ורק לאחר מכן מתבצעת חקירה. בהתאם לשיקול דעת והחוק אנחנו מחליטים האם יש מקום לשחרר בתנאים או להאריך מעצר. מביאים אותו להארכת מעצר. בימים אלה זה מתקיים כפי שנאמר באמצעות VC והסניגור כמובן מייצג. לא מכירה מקרים אחרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לחדד את השאלה ששאלתי קודם. האם במסגרת המציאות הזאת כרגע שאדם מגיע בסיטואציה של מלחמה, כמה בקשות מעצר הורדתם ביחס לתקופה המקבילה לפני חודש וחצי? האם הורדתם באופן דרמטי את מספר הבקשות? אנחנו הרי חיים במדינת ישראל ויודעים כמה נדחים על ידי בית המשפט וגם אתם יודעים. אני אומר שכמו שאתם דורשים מאיתנו להתחשב במצב המלחמה ולא להביא אתכם בניידות, האם גם אתם יכולים להראות לנו שהמספר ירד באופן דרסטי? האם למשל היו 1,000 בקשות בחודש פברואר ובחודש מרץ המספר ירד ל-500 או ל-700? למספר שאתם יכולים להראות לנו? אני אומר את זה כי היינו כאן באותו דיון לפני שנה ואת זה אז יקשה הוועדה בצורה ברורה. יצאו פרוטוקולים והיו שלושה דיונים ארוכים על זה שניהלנו כאן וביקשנו. אתם באים אחרי שנה ואני שואל האם אתם יכולים להראות לנו שלעומת חודש פברואר ירדתם ב-50 אחוזים? זאת השאלה. ברור לי שיכולות להיות תקלות, ברור לי ולכן אני אומר שהנושא הוא לא המקרה הפרטני. מבחינתי זה נתן לי מראה לכמות התקלות, לאופן התקלות ולמערכת התקלות. האם אתם מתחשבים בזה ואתם יכולים להוכיח לנו שהורדתם את מספר בקשות המעצר? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> בנושא הנחיות המעצר. חודדו ההנחיות לגורמי השטח - אני אגיד שזה נכון גם לתקופת המלחמה בצורה מאוד מאוד ברורה - גם על ידי ראש חטיבת החקירות ובאופן כללי אנחנו נמצאים בקשר רציף עם הסניגוריה הציבורית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אמר שיש שיח אבל זה לא יורד. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אנחנו גם מקיימים איתם ישיבות בנושאים האלה, הם מעבירים החלטות, אנחנו מעבירים אותן לגורמי השטח, אנחנו בודקים כל מקרה ומקרה באופן ספציפי, קוראים את ההחלטות האלה ולומדים מהן. בנוסף לכך לאורך השנה קיימנו ביקורים בבתי המשפט יחד עם נציגי הסניגוריה הציבורית וראינו את המעצרים והסתכלנו גם על העצורים שהגיעו באותו יום לבית המשפט וביצענו גם בקרה פנימית שלנו וגם יחד עם הסניגוריה. כלומר, כן נעשית עבודה סביב הנושא הזה. כן הוצאנו הנחיות וחידדנו את הנושא הזה. זה לא משהו שאנחנו לא מתייחסים אליו אלא הדברים כן משתפרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה משתקף במספרים? אני מבין נתונים. שיח זה דבר נחמד, קפה אספרסו זה עוד יותר נחמד, גם שיחות טובות וישיבות עבודה זה פשוט מדהים אבל אני רוצה לדעת האם – אנחנו אחרי שנתיים-שנתיים וחצי בהליך הזה – אתם יכולים להראות לנו שבתקופות כאלה ירדו הבקשות למעצר או לא. זאת השאלה שלי. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אני באתי לדיון היום בהקשר של הנתונים שהוצאתי ברמה הארצית נכון לשבועיים הראשונים של המלחמה לעומת שבועיים ראשונים של חודש פברואר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה אנחנו עומדים? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> כן ראינו שיש עלייה בכמות המעצרים - אמרנו את זה גם בדיון קודם – בסל עבירות הביטחון ושב"ח. העלייה הזאת נובעת גם מהמציאות הביטחונית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאן את צודקת אבל ביקשתי שתשוו את זה לשבועיים מקבילים ברמדאן הקודם. אמרתי שקבוצת הייחוס היא שבועיים של הרמדאן הקודם. מה הנתונים? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> ראינו פחות או יותר אותם מספרים כמו בשבועיים ראשונים של חודש פברואר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. ברמדאן הקודם היה כמו חודש פברואר? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אני אומרת שהמספרים היו די דומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דומים למה? אני אחדד לך את השאלה. בשבועיים הראשונים של מרץ יש עלייה אל מול השבועיים הראשונים של פברואר. את זה הבנו. אנחנו לא יודעים למה לייחס את העלייה הזאת. דיברנו על זה בדיון הקודם. אמרתם שכולם ברחובות, יש יותר מפגשי אזרח-שוטר ולכן יש עלייה במעצרים וגם יש רמדאן. לכן ביקשתי שתשוו את זה לשתי תקופות מקבילות. תקופה מקבילה אחת - רמדאן שנה קודם, תקופה מקבילה שנייה – מבצע עם כלביא. גם אז הייתם שלדיים וגם אז היה את אותו הסדר. אל השתי התקופות שביקשתי להשוות. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> יכול להיות שלגבי עם כלביא זאת אי הבנה שלנו. אנחנו השווינו שבועיים ראשונים של חודש מרץ לשנת 2025 לשבועיים ראשונים של חודש פברואר לשנת 2025. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא בדקתם את רמדאן קודם? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> הרמדאן הקודם נכנס לתוך מרץ 2025. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כן, במרץ 2025, בשבועיים של מרץ 2025, היה גם רמדאן קודם. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנתונים הם כמו פברואר 2026 או כמו מרץ 2025? << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> הם די דומים לפברואר 2025 ובפברואר 2026 הנתונים קצת עלו אבל לא בהרבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שאני שואל שאלה נורא פשוטה ולא מצליח לקבל תשובה. את אולי את יכולה לומר לי את המספרים במקום לומר דומה או לא דומה והערכות מילוליות. אני רוצה לדעת כמה מעצרים רגילים ועד תום היו בשבועיים הראשונים של חודש מרץ, כמה מעצרים רגילים היו בשבועיים הראשונים של חודש פברואר, כמה מעצרים ראשונים ועד תום היו בשבועיים המקבילים של הרמדאן שנה קודם. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אני אתייחס למעצרי ימים כי אלה הנתונים שיש לנו. בפברואר 2025 היו בסך הכול 1,522 מעצרים. במרץ 2025 היו 1,523 מעצרים. בפברואר 2026 היו 1,801 מעצרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פברואר אל מול פברואר עלה. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> כן. אמרתי שהעלייה לא משמעותית. בשבועיים הראשונים של חודש מרץ, עם תחילת המלחמה, 2,406. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקיצור, זה לא הגיוני בכלל. לא הגיוני שבשבועיים שאמור להיות חיוניות המעצר שברתם את כל השיאים של המעצרים גם בהשוואה לרמדאן קודם, גם בהשוואה לפברואר קודם וגם בהשוואה למרץ קודם. זאת עלייה מטורפת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אלה שבועיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבועיים מול שבועיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא חודשי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לא חודשי. זה שבועיים מול שבועיים. << אורח >> מורן בייביץ: << אורח >> אמרנו שזה נובע גם מהמציאות הביטחונית וגם מזה שיש יותר שוטרים בשטח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הסברתי לי קודם שאתם בשיח עם הסניגוריה. << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> אנחנו בדקנו את הנתונים. כמובן נתוני הסניגוריה בדיוק מה שביקש היושב-ראש, גם תקופת הרמדאן, גם תקופת עם כלביא ואני אתייחס. קודם כל, כמו שאמר חבר הכנסת פינדרוס, ואני מסכים איתו ואכן דיברתי בדיפלומטיה, ואני משתדל לדבר בדיפלומטיה, עולם כמנהגו נוהג ולא רואים שינוי. בואו נדבר על נתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להפך. לפי הנתונים שהמשטרה מביאה רואים שינוי אבל לרעה. << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> אני כרגע מדבר על נתונים. בנתוני סניגוריה נתחיל קודם כל לפני שנלך ל-עם כלביא ולרמדאן בפברואר מול מרץ. כמובן מה שהיושב-ראש ביקש, 1 עד ה-15 בפברואר, 1 עד ה-15 במרס ואלה גם אותם ימים. במעצר עד תום הליכים, הייתה לנו עלייה של 2.5 אחוזים. 876 מול 856. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה בפברואר 2026? << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> 856. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מרס 2026? << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> 876. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה פחות או יותר אותו הדבר. << אורח >> נתנאל לגאמי: << אורח >> במעצר ימים הנתונים דומים. 1,478 מול 1,435. ירידה אין, בטח לא ירידה של אחוזים. לגבי רמדאן, בדקנו את הרמדאן הקודם, הייתה עלייה של חמישה אחוזים מול הרמדאן הקודם, 1,284 ברמדאן הקודם 1,353 עכשיו. מול עם כלביא שזה מאוד מוזר, הייתה עלייה – בדקנו את ה-12 ימים של עם כלביא מול ה-12 ימים הראשונים בו – הייתה עלייה של 32 אחוזים, 597 מול 790. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אני לא מתכנן לא לקבל את עצתו של פינדרוס במלואה ולא להאריך בכלל. אני כן מאריך כרגע את – נראה לי, אני מעלה את זה לחשיבה – ב-24 שעות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. 24 שעות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. אני רוצה להאריך ב-24 שעות. כרגע זה אמור לפקוע ביום שלישי בערב ואני רוצה שזה יפקע ביום רביעי בערב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא חושבים שזה נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אמר לא להאריך בכלל וזה אני לא יכול לעשות גם מבחינת היערכות. אני לא רוצה להאריך עד יום חמישי בערב כי יום חמישי בערב זה בעצם להאריך עד יום ראשון ואז לא עשינו שום דבר באירוע הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן משהו פגום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשמוע את הנהלת בתי המשפט. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חנית, הנושא עליו דיבר עכשיו חבר הכנסת פינדרוס, על אותו אבא שהתרוצץ בין בתי המשפט והמאבטחים לא נתנו לו להיכנס לבית המשפט כי הוא לא עורך דין. תגידי לי, מה זה הדבר הזה? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> שלום. אני אתייחס. קודם כל, אני לא מכירה את המקרה הספציפי הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני רוצה הנחיה. מה היום ההנחיה לבתי המשפט? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בעיר ירושלים ספציפית בתי המשפט, גם המחוזי וגם השלום, לא פתוחים כי הם לא ממוגנים. בית המשפט המחוזי יושב בבית המשפט העליון ובית המשפט שלום יושב בבית המשפט לענייני משפחה. כמות קיבולת של האנשים שיכולים להיות בבתי המשפט היא כמובן בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לגבי הקהל. ההנחיה שלנו היא, לנוכח המגבלות של פיקוד העורף, הקיבולת האפשרית במיגון בכל בית משפט – זה כמובן משתנה מבית משפט לבית משפט – אנחנו מאפשרים לכל מי שרלוונטי לדיונים שאנחנו שומעים בתקופת מצב החירום להיכנס עד שאנחנו מגיעים לקיבולת המקסימלית. כאשר כמעט מגיעים לקיבולת המקסימלית, אומרים לקהל שמבקש להיכנס שייכנס רק אדם אחד. אם אין בעיית קיבולת, מאפשרים להיכנס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם כל הכבוד, זה לא מקובל עלי. אני מצטער, זה לא מקובל עלי. פיקוד העורף או לא פיקוד העורף. אם לדיון של בן אדם – סניגור, עורך דין, אני מתאר לעצמי שאתם לא מגבילים כניסה שלו בשום פנים ואופן. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהינתן העובדה שהוא לא מגיע ולא מסיעים אותו, לא יכול להגיע בן משפחה אחד? אל תקיימו את הדיון, שחררו את הבן אדם. לא אכפת לי. שחררו אותו. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אדוני, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאנחנו מאפשרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני גם שומע מהסניגוריה שלעוד מקומות מכניסים רק עורכי דין ולא מכניסים קרובי משפחה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חנית, את הסיפור שסיפר חבר הכנסת פינדרוס. תארי לעצמך כל אחד מאיתנו שקרה משהו עם הילד שלו, מתרוצץ בבתי משפט, אין עורך דין ובכלל לא יודע מה קורה עם הילד שלו, בא לבית משפט ואני מכירה ואני מכירה את דפוסי ההתנהגות של מאבטחים. הם לא רואים אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לפי הכללים צריך שהערב יהיה נוכח במידת האפשר. זה נורא פשוט. ההנחיה צריכה להיות מאוד ברורה. אם יש בן אדם שמבקש להיכנס לדיון מעצר של קרוב משפחה שלו - תגידו לי שלא אכניס את כל החמולה, בסדר – תכניסו. אם הגעת למצב שמבחינת קיבולת אתם לא יכולים להכניס בן אדם אחד לדיון, קרוב משפחה של העצור – אין דיון, שחררו את הבן אדם. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אדוני, אני אחזור על מה שאמרתי ואני אחדד שוב ואחזור בתוך הבית וארענן את ההנחיות. כמו שאמרתי, כאשר מגיעים כמעט לקיבולת המקסימלית, מאפשרים לקהל, למי שמבקש מבני המשפחה, לאדם אחד בכל מקרה להשתתף. לא אמורה להיות סיטואציה שלא נותנים לבן משפחה להיכנס. אמרתי שאני ארענן את ההנחיות אצלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. תקלות יכולות לקרות תמיד, אם זה מערכתי או נקודתי. אני שומע דווקא שבאופן עקרוני לא נותנים לאזרחים להיכנס לדיונים אלא רק לעורכי דין וזה רוחבי. אני מבקש לחדד את הדבר הזה. לא יהיה מצב כזה ואני מבקש על זה עדכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חנית, אני מכירה את דפוסי ההתנהגות של האחראים על האבטחה, במיוחד בבתי משפט. הם מאוד נוקשים, הם לא רואים אותך ממטר, אתה שם יכול לטפס על הקירות. כך זה נראה בכל מקום בעולם. אני רוצה שתעשו את הבדיקה מול מנהל האבטחה של בתי המשפט כי לא יכול להיות המצב הזה שאנשים שגם כך במצב חירום צריכים להתרוצץ ולחפש את הילד שלהם כי המשטרה לא עדכנה ואף אחד לא יודע וכקרוב המשפחה כבר מגיע לבית המשפט לא נותנים לו להיכנס. הבן אדם הזה עומד ליד בית משפט ויש אזעקה, מה הוא עושים? << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> היו מכניסים אותו. יש לנו גם אחריות כלפי הציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אבל יש לי מגבלה של קיבולת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם צודקים. אם כך הפתרון הוא שתורידו את הכמויות של הדיונים והמעצרים שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אכפת לי, שחררו את האנשים. לא יהיה מצב שבגלל המצב הזה בן אדם נמצא במעצר, הוא גם לא רואה עורך דין, הוא גם לא רואה סניגור ואף אחד לא יודע. קפקא לא היה כאן בחסות הטילים. עם כל הכבוד, תמצאו לזה את הפתרון. אני רוצה לסכם. אני אאריך את זה עד יום חמישי זה בשעה 13:00 בצוהריים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אומר גם ששי-שבת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. עד שעה 13:00 בצוהריים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> למען ההגינות, אחרי שעה 07:00 בבוקר, בוטלה או פקעה ההכרזה ביום חמישי לאחר השעה 07:00 בבוקר, ייכנסו הביטול או הפקיעה לתוקף ביום ראשון בשעה 07:00 בבוקר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני מאריך לכם את זה עד יום חמישי, אתם בכל מקרה תבואו לכאן ביום חמישי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כן. אין אופציה אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני מאריך לכם את זה עד יום חמישי בשעה 13:00. לשם הגילוי הנאות, זה יחול עד יום ראשון בשעה 07:00 בבוקר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אומר שאתה צריך לכנס דיון ביום ראשון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. ביום חמישי אני מכנס דיון. אני מודיע כאן גם לנציגי המשטרה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי, הנהלת בתי המשפט וכל הגורמים הרלוונטיים – הסניגוריה גם, אני מבקש את תשומת ליבכם – שבדיון ביום חמישי, אם אני לא אראה שינוי משמעותי למה שקרה במספר המעצרים במדינת ישראל ביום רביעי, אני לא אאריך לכם. אני מצפה לראות שינוי משמעותי ליום רביעי. מאחר וזה יהיה מוקדם מדיי לנתונים, השינויים יימדדו בתחושות. ביום רביעי הסניגוריה תגיד לי, המשטרה תגיד לי הערכות. אני מניח שנתונים מדויקים ממש יהיה קשה לומר אבל אם אני ארצה לשמוע שחלחל לשטח וכי ביום רביעי היו פחות מעצרים וכי יום רביעי הקרוב יהיה יום רביעי עם הכי פחות מעצרים בעשור האחרון מבחינתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש זכויות אזרח. אני לא מוכן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא צריך להיות שיבוטלו מעצרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בוודאי אמור להיות, חיוניות המעצר. הכנסנו את זה לחוק. לא יתכן שבתקופה הזאת היו 50 אחוזים יותר מעצרים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלא יהיה מצב שהם לא יעצרו מישהו שצריך לעצור אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יעצרו רק את מי שצריך. זה מה שהם יעשו. הם יעצרו רק את מי שצריך. אני מבקש לשמוע נתונים כי אחרת אני לא אאריך לכם ותחזרו ביום ראשון לפעילות. אני לא אקבל את ההתנהלות הזאת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמאוד חשוב לי זה הסיפור של חובת היידוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני מבקש לחדד את כל ההנחיות ואני מבקש שכל אחד מהגורמים יסביר לי ביום חמישי בדיוק מה הוא עשה כדי שההנחיות האלה יהיו. אני מצטער, המצב הזה לא יהיה. אם כן, אני אאריך את זה עד יום חמישי בשעה 13:00 אני עושה את זה גם על ההכרזה הצבאית. אגב, בהכרזה הצבאית אני לא מרגיש צורך לעשות את זה. את ההכרזה הצבאית אני לא אשנה כי אני יודע שמביאים גם הרבה לראות שופט. כבר שמענו אותם פעמים רבות. נשמע אותם טכנית אבל ההכרזה האזרחית אני עושה את זה בוודאי. ההכרזה הצבאית אני אתן כמבוקש. נקריא את ההכרזה המלאה הרגילה. הודעה על הארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים (הארכה מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו -2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ב) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם השר לביטחון לאומי, ולאחר ששקלתי את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 4(א) לחוק, שוכנעתי שאין דרך לקיים את הדיונים בבתי משפט בכל המדינה בנוכחות עצורים או אסירים, בשל סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים, אני מאריך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה שנתתי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום א' בניסן התשפ"ו (17 במרס 2026) בשעה 13:00 בצוהריים. מי בעד? 2. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההכרזה האזרחית הוארכה כפי שביקשו. לגבי ההכרזה הצבאית. קראתי את הנתונים. אני אומר שבצבא אני פחות מעורר בעיות כי אני רואה שכאשר צריך להוציא, הם מוציאים. << אורח >> רתם קס: << אורח >> משרד הביטחון. אנחנו מבקשים להאריך את ההכרזה עד ליום ראשון ה-22 במרס. למען הסדר הטוב אני אציין שמבחינתנו בתי הדין הצבאים לא נמצאים באזורים צבאיים. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> יש גם איזשהו מתווה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, יש מתווה שהסניגוריה הצבאית מדווחת לנו עליו. << אורח >> רתם קס: << אורח >> נכון. דיברנו על זה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הודעה על הארכת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה על קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים הכלואים בבתי הדין הצבאיים (הארכה מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו -2026. בתוקף סמכותי לפי סעיף 25(ג) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם שר המשפטים, ולאחר ששקלתי את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 25(ב) לחוק, שוכנעתי שאין דרך לקיים את הדיונים בבתי דין צבאיים בכל המדינה בנוכחות עצורים ואסירים בשל סיכון ממשי הנשקף לחיי אדם בהבאתם לדיונים, אני מאריך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את תקופת תוקפה של ההכרזה על הגבלה מלאה שנתתי ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026) בשעה 13:00. מי בעד? 2. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר אני מסיים את הדיון עכשיו. אני יודע שיש עוד אנשים שביקשו לדבר אבל אנחנו נתכנס ביום חמישי לגבי הדיונים על ההארכות. לפני שנעבור לוועדת שחרורים, תשומת ליבכם – אביב, המשרד לביטחון לאומי ספציפית, כל הדרגים וכל הגורמים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר – אם לא יהיו תשובות ממש טובות ביום חמישי, אתם חוזרים לפעילות ביום ראשון. תודה. אנחנו בעניין תקנות שחרור על תנאי. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> משרד המשפטים. ב-9 במרס הותקנו תקנות שחרור על תנאי, הוראות מיוחדות למצב שבו... מתקינים הוראת שעה 2026 והתוקף שלהם אחרי דיון בוועדה נקבע עד היום, ה-17 במרס. התקנות קובעות כלל של דיוני ועדות השחרורים במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים למעט רשימה של סוגי דיונים שנקבעו בתקנות, דיונים שבמהות, שהם יותר דחופים, שיש חשיבות מיוחדת לקיומם, ממשיכים להתקיים. אם צריך, אני אפרט ואם לא, אני אמשיך. בתקופת תוקפן של התקנות למעשה שר המשפטים החיל אותן בהודעות שהוא פרסם והוארכו פעמיים כך שההודעה התקפה היא עד היום. למעשה בפני הוועדה נמצא כרגע נוסח שהתכלית שלו היא כפולה. האחת היא להרחיב את סוגי הדיונים שיתקיימו בוועדת השחרורים בעת הזאת, והשנייה היא להאריך את תקופת תוקפן של התקנות בהתאם למצב הביטחוני שיתמשך. לעניין הרחבת הדיונים. ההצעה שלנו היא לאפשר גם קיום דיונים בעניינו של אסיר שמתקיימים לגביו מספר תנאים מצטברים. האחד, שזו בקשה ראשונה שלו לשחרור על תנאי, השליש האחרון לתקופת מאסרו, יש בעניינו חוות דעת של הרשות לשיקום האסור שכוללת תוכנית שיקום וכלל חוות הדעת הנדרשות לצורך הדיון בעניינו נאספו אל התיק. זאת אומרת, התיק כשיר לדיון. אנחנו בחנו בתקופה שחלפה כמה חלופות כדי לראות בכל זאת איך מרחיבים את סוגי הדיונים שהתקיימו בשים לב מצד אחד למצב החירום, בה בעת לעובדה שהוא מתמשך ולדבר הזה יש משמעות גם מבחינת הצורך בכל זאת לראות איך מקיימים יותר דיונים, וגם כמובן רצון לצמצם את הפגיעה באסירים ולאפשר שחרור של מי שיכול. ההרחבה של הדיונים והמשמעות כאן היא תוספת של כמה עשרות דיונים, על פי ההערכה, זקוקה להיערכות ולכן ההצעה שלנו בהקשר הזה היא לקבוע שסוג הדיונים הנוסף מוצע כאן ייכנס לתוקף מיום ראשון הקרוב, ה-22 בחודש. בנקודה הזאת אני גם אומר שאנחנו נבקש לעשות איזשהו תיקון בנוסח שבפניכם כי הנסחית אצלנו שמה לב למשהו שמצריך תיקון. למעשה מה שצריך להיות כאן זה שהתיקון לתקנה 3 יהיה סעיף מספר 1, סעיף התחילה יימחק ותחת זאת הוראת השעה שתהפוך להיות לסעיף 2 יתווסף לה בתחילה "בתקופה שמיום ד' בניסן התשפ"ו, שזה למעשה ה-22 במרס 2026, ועד ים י"ב בניסן התשפ"ו" והנוסח יימשך כפי שהוא. אנחנו נעשה את זה בסדר אחר ואני מבינה שגם זה מתחייב על ידי הנסחות. זה לגבי סוגי הדיונים. לגבי הארכת התקופה. בסופו של דבר אנחנו כן במצב ביטחוני מתמשך. אני מזכירה שהתקנות למעשה אמורות להיות קיימות בכל מקרה. הן סוג של תקנות מדף. יחד עם זאת אנחנו כן מאריכים אותן מעת לעת עדיין כי כפי שהבהרנו כמה פעמים בוועדה זה נוסח שיצריך בהמשך שיפור וטיוב. כרגע הוא משמש אותנו במצב הנוכחי. אנחנו נציע כרגע להאריך את תקופת תוקפן של התקנות עד ה-30 במרס בהתאם לתקנות הקיימות, זה למעשה עד המועד הזה או עד סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שמופיע כמה ימים קודם, לפי המוקדם. אלה התקנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שהייתה כאן איזושהי מחלוקת לגבי סוגי דיונים, בין הסניגוריה לפרקליטות. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> היו הצעות שונות. ניסינו לגשר עליהן במהלך התקופה. לסניגוריה הייתה הצעה להרחיב יותר את סוגי הדיונים. הפרקליטות ראתה בכך קושי גם בשל המשמעויות מבחינתם. נמצאת כאן הנציגה והיא תוכל להתייחס ככל הנדרש. בסופו של דבר המתווה שגובש הוא כפי שהצגתי. אני כן אציין שבסופו של דבר אנחנו מדברים על ההחלה של הארכה ואז במועד קרוב, ביום ראשון, לנו זה נראה סביר. הפרקליטות כן הביעה נכונות לעשות שימוש במקומות המתאימים, בנסיבות המתאימות, בהקשר של ההסכמות. לגבי הנכונות של הפרקליטות ביחס ליומיים-שלושה הקרובים אבל הנציגה שלהם תדייק את הדברים. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> שלום. אנחנו בהחלט חשבנו שהגיעה העת לקיים דיונים. אני מזכיר שיום ראשון מביא אותנו כבר לשלושה שבועות מלאים בהם לא השתחרר אף אסיר בשחרור מוקדם. יושב-ראש הוועדה עמד קודם בחלק הראשון של הדיון על סוגיית המעצרים. ראינו כמה עשרות אנשים נשללת חירותם מדי יום ומהצד השני יש את האנשים שאפשר לתת להם את החירות והדבר הזה לא נעשה שלושה שבועות. ההסדר שקיים עד עכשיו שהתבסס בעיקר על הנחה שאפשר יהיה להגיע להסכמות או תיקים מוסכמים עם הפרקליטות ואולי גם כמה חריגים אחרים, לא ממש הגיע לכדי יישום. אנחנו פנינו לפרקליטות לא בתיק אחד ולא בשניים ועוד לפני שבכלל קיבלנו תשובה אם מסכימים או לא מסכימים, התשובה הייתה שהם לא יכולים לבדוק את התיקים כדי לתת לנו בכל תשובה לגבי שאלת ההסכמה. בעניין הזה יש לנו תשובות שאני חייב לומר שחלקן מביכות אבל אני לא אצטט אותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תדאג, אתה לא צריך לצטט. התשובות המביכות נמצאות במסמך של ייעוץ וחקיקה. הנקודה ברורה. הבנתי שבסופו של דבר המחלוקת העניינית מצטמצמת על עד סוף השבוע. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> לנוסח. הערה טכנית לנוסח. לא הבנתי למה יש התייחסות לסעיף 10(ב) באופן ספציפי כסעיף שמצריך אישור של המזכיר. זה סעיף שאין בו דרישה למסמך או לאישור ספציפי. אולי מבחינת נוסח. לא הבנתי למה הסעיף הזה מופיע שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד מעט ייעוץ וחקיקה יסבירו. פרקליטות, אני חייב לומר שאני שותף למבוכה של הסניגוריה - אנחנו לא יכולים לענות לכם כי יש הנחיית משרד לא להגיע למשרדים. זה לא יושב לי טוב על האוזן. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> פרקליטות המדינה, אחראית על ועדות שחרורים. אני אבהיר שגם בעת הזו מתקיימות ועדות שחרורים בהתאם לתקנות הנוכחיות. שלשום הייתה ועדה בתל אביב, אתמול ועדה בצפון והיום מתקיימת ועדה במרכז לגבי מקרים חריגים. גם ניתנו הסכמות בשני תיקים חריגים בתוך הימים הבודדים שהיו לנו. אנחנו נכונים לבחון אפשרות לתת הסכמות נוספות. הפרקליטות גם עושה מאמצים להגיב ככל הניתן. יש בקשות לשינויי תנאים של אסירים משוחררים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שאלתי שאלה מאוד ממוקדת. כתוב לי כאן מסמך: "משרד המשפטים, לגישת הפרקליטות לא ניתן במצב החירום הנוכחי כבר השבוע לאפשר הרחבה של סוגי הדיונים כי הכנת תיקי ועדות שחרורים דורשת הגעה למשרדי הפרקליטות, הן של פרקליט והן של גורמי מזכירות ביום נוסף על יום הדיונים שכן רבים מהחומרים הנדרשים אינם נגישים דרך מערכות המחשוב וכל זאת במצב בהנחיית המשרד היא שלא לאפשר הגעת עובדים למשרד". בוודאי באופן גורף, בוודאי בפרקליטות מחוז שיושבת במחוז, ואולי אפילו יש פרקליטות מחוז שיושבת חס וחלילה באזור צהוב או באזור שאין הגבלות תנועה אבל מותר לי להניח שאולי אם מישהו מהפרקליטים היה שוכח מעיל במשרד, הוא היה יכול להגיע לקחת את המעיל באישור מיוחד, או שלא? << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> ממש לא. הוא ממש לא יכול להגיע והמאבטחים לא ייתנו לו להיכנס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהנחיה שאין איסור התקהלות, לא ברמה שעכשיו יכניסו את כולם, אז הנחיית המשרד הזויה. עם כל הכבוד אני לא מתקן תקנות בגלל הנחיית משרד. שהממונה על הביטחון במשרד המשפטים ימצא דרך להתמודד עם זה. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> הנחיית המשרד היא ממש לא העניין. אני מבקשת להסביר. ועדות השחרורים מתנהלות מסיבות ענייניות בתיקי נייר ולא בתיקים ממוחשבים. הסיבה לכך היא שיש חומרים שלא נמצאים במערכת בית המשפט, בין היתר חומרים חסויים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה אבל עם כל הכבוד גם באזור מוכה טילים, תגידי לי שפרקליטות צפון צריכה החרגה – נעשה החרגה. פרקליטות מחוז ירושלים, אני יודע איפה היא יושבת. לא יתכן שלפרקליטות מחוז ירושלים לא יוכל לגשת פרקליט, להגיד שהוא צריך להוציא תיק נייר, הוא הולך להיות במשרד 10 דקות, להוציא את התיק, לקחת אותו הביתה ולעבוד עליו כדי שהוא יוכל לשחרר בן אדם ממאסר. עם כל הכבוד, זה לא הגיוני. אם הממונה על הביטחון במשרד המשפטים לא מבין את זה, תביאו אותו לכאן. זה טיעון מסוג הכלב אכל לי את המחברת. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> בפרקליטות מחוז ירושלים אין ועדות שחרורים. בכל מקרה, העניין הוא שהתיקים מצריכים הגעה למשרד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איפה כן יש ועדות שחרורים? << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> בצפון, בדרום, בתל אביב, בחיפה ובמחוז מרכז שגם יושבים בתל אביב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזבי את תל אביב אבל בדרום עובדים חיוניים לא מסתובבים שם? בבאר-שבע? << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> קודם כל אדוני, שיהיה ברור שאין כוונה שלא יתקיימו ועדות שחרורים. יש הסכמה של הפרקליטות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאשר לכם את התקנות כי מדובר בוויכוח על יומיים. אני מקווה שביומיים הקרובים תיישרו את מי שצריך כי ביום ראשון אתם חוזרים בהקשר הזה. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> התקנות שלהם הן עד ה-30 במרס. התקנה הזאת ביום ראשון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. ביום ראשון. אני לא אקבל תשובות של אני לא יכול להגיע למשרד לקחת את התיק. תמצאו את הדרך. תלבשו שכפ"ץ ותוציאו את התיק ממשרד הפרקליטות בבאר שבע, עם כל הכבוד. הממונה על הביטחון ייתן לזה מענה. זה צורך חיוני. הדבר הזה לא הגיוני. << אורח >> מיטל בוכמן שינדל: << אורח >> רק כדי להבהיר, לא מדובר על להגיע ולהוציא את התיק אלא צריך להיות שם כדי להכין את התיק. בחלק מהפרקליטויות אין מרחב מוגן. בפרקליטות מחוז מרכז, בפרקליטות מחוז תל אביב אין מרחב מוגן תקני בהתאם להנחיית פיקוד העורף. עדיין אנשים יגיעו לשם ויכינו את התיקים כי גם אנחנו רואים בכך חשיבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שגם כשאין מרחב מוגן תקני, יש במרחק של 10 דקות הליכה מרחב מוגן תקני ולכן אם תהיה התרעה מוקדמת, הפרקליט יפסיק לרגע את העבודה על התיק שהוא לא יכול כנראה להוציא ולקחת אותו הביתה מטעמים של אבטחת מידע, הוא יפסיק את העבודה על התיק ויחצה את הכביש למקום בו יש מרחב מוגן תקני, למשל בבית המשפט או במקומות אחרים הסמוכים לפרקליטות מחוז מרכז. בתל אביב יש 10 דקות התרעה. אני חייב לומר שזה לא מצדיק את האירוע הזה. אני מבין, הכול ברור אבל זה לא יתכן. גם בכלא אין מרחב מוגן. לא תמיד יש. << דובר >> נעה ברודסקי לוי: << דובר >> היינו צריכים תשובה לגבי סעיף 10(ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, ייעוץ וחקיקה. << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >> אני מקבלת את ההערה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 45א לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הוראת שעה בתקופה שעד יום י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרס 2026) יראו כאילו בתקנה 2 לתקנות שחרור על תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנת משנה (א), אחרי פסקה (4) נאמר: "(5) דיון בבקשה ראשונה לשחרור על תנאי של אסיר שנשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, שניתנה בעניינו חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר לפי סעיף 9(8) לחוק לשחררו על תנאי ממאסר הכוללת תוכנית שהכינה לשיקומו, ושמזכיר ועדת השחרורים אישר כי קיים בעניינו המידע הדרוש לפי סעיפים 9, 11 ו-12 לחוק, לפי העניין". 2. תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות העיקריות, במקום "כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026)" יבוא "י"ב בניסן התשפ"ו (30 במרס 2026). 3. תחילה תחילתה של תקנה 1 ביום ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026)". הבנתי שיש צורך בתיקון נוסח. אין בעיה. המהות כאן ברורה. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? 1. אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה לכולם. הישיבה הבאה בשעה 12:15. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:12. << סיום >>