חומר רקע - גורמים חיצוניים
18.05.2026
נייר עמדה לוועדת העבודה והרווחה
לקראת דיון בהצעת חוק הגבלת שכר טרחה (תביעות לתגמולים והטבות של נכי כוחות הביטחון, נפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות), התשפ"ד-2024
התייחסות לסוגיות העולות מהצעת החוק המתוקנת:
מוצעים מספר תיקונים לנוסח סעיף 5 לתשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה
מומלץ לשנות את הניסוח מכיוון שבקשה להכרה לא נכללת בתוך התביעה לתגמול עיקרי
בהמשך לסעיף א ומכיוון שבקשה להכרה הינה תהליך יחסית פשוט, לרוב לא מגלמת שעות עבודה מרובות ואינה מניבה תגמולים יש למחוק את תוספת הסכום של 5,000 שקלים חדשים מכיוון שכל ערעור על החלטת הכרה נידון בערכאות משפטיות שאינן חלק מהצעת חוק זו.
הפחתת שכר הטרחה של חברות למימוש זכויות:
לפי הצעת החוק המתוקנת, ניתנה התייחסות חלקית, וגם היא הורידה למחצית מהסכום של עורכי הדין, ראינו לנכון לחזור על טענתנו כי מוצע לקבוע את תקרת שכר הטרחה לחברות מימוש זכויות בשיעור של שליש משכר טרחת עורכי הדין:
לאור עשרות מקרים שהגיעו למרכזי מיצוי הזכויות ניתן לראות כי חברות מימוש זכויות, במסגרת פעילותן אינן נותנות שירות משפטי ועיקר עבודתן הינה איסוף החומר הרפואי והגשתו למוסד וכן אינן מייצגות בוועדות.
לכן, שכר הטרחה המוצע של חברות מימוש הזכויות אינו משקף את היקף מורכבות העבודה בפועל ואת משאבי הזמן הנדרשים לטיפול.
פיקוח על חברות מימוש זכויות:
בשונה מעורכי דין, חברות מימוש זכויות אינן כפופות לכללים אתיים או פיקוח אפקטיבי, מדובר בתחום רגיש הפועל מול אוכלוסיות פגועות שעברו טראומות ונמצאות בשעתם הקשה.
לפיכך נדרש:
הקמת מנגנון פיקוח ייעודי
לכל הפחות, מינוי נציב קבילות ציבור על ידי משרד המשפטים
ליידע את הציבור בדבר אפשרויות הפנייה והתלונה
רטרואקטיביות
בנוסף, הוועדה מתבקשת לוודא כי הוראות החוק יחולו באופן רטרואקטיבי, גם על חוזים קיימים והליכים פתוחים, ולמצער החל מיום כב' בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), כך שיקבע כדלקמן:
"25. תחולה
הוראות חוק זה יחולו גם על הסכם לטיפול בתביעה, שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שהאירוע שבשלו הוגשה התביעה אירע בתקופה האמורה"
עמדה זו מתחייבת הן מתכלית החוק, הן מן המציאות החריגה שנוצרה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והן מהפסיקה החוקתית והמנהלית בישראל אשר הכירה בכך שבנסיבות מתאימות ניתן ואף ראוי לקבוע תחולה למפרע לחקיקה, כאשר מתקיימים טעמים ציבוריים כבדי משקל המצדיקים זאת.
היעדר תחולה רטרואקטיבית במקרה דנן צפוי להביא לתוצאה קשה ובלתי צודקת, שלפיה דווקא אוכלוסיית הנפגעים המרכזית שבשמה ובגינה קודמה החקיקה - נפגעי מלחמת חרבות ברזל - תיוותר מחוץ להגנה המהותית שמבקש החוק להעניק.
המשפט הישראלי מכיר בכך כי חקיקה למפרע אינה פסולה כשלעצמה, ובקבלת החלטה לעניין תחולה יש צורך לבחון את עוצמת האינטרס הציבורי שביסוד החוק, כך למשל נקבע בבג"ץ 687/15 דוד ידיד נ' הכנסת, (9.7.2015), אשר עסק אף הוא בחוק מגביל שכר טרחה בתחום מיצוי זכויות של אוכלוסייה מוחלשת (ניצולי שואה).
"חקיקה למפרע, הגם שחריגה היא באופייה, אינה בהכרח בלתי חוקתית. בהינתן נימוקים ראויים המצדיקים זאת, אין מניעה כי החוק יחול גם למפרע."
באותו מקרה, הוחלט כי יש לתת חיזוק לחקיקה רטרואקטיבית בשל פערי הכוחות, הצורך להגן על אוכלוסייה מוחלשת, כשל שוק קיים בתחום הייצוג המשפטי ומיצוי הזכויות ושמירה על האינטרס הציבורי.
יפים לענייננו דבריו של כב' הנשיא בדימוס, השופט א. ברק ב-עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו2 ,765 (777-778) 1992
"כל חקיקה למפרע פוגעת אמנם בערכים חוקתיים מסוימים, אך לעתים היא מקדמת ערכים חוקתיים אחרים. בסופו של דבר, העיקר הוא באיזון הכולל בין השלילה לבין החיוב."
אין חולק כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים תחולה רטרואקטיבית:
מדובר בחקיקת מגן בעלת תכלית סוציאלית מובהקת - הצעת החוק נועדה להתמודד עם כשל שוק עמוק שנחשף במלוא עוצמתו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המחוקק מבקש להגן על נפגעי פעולות איבה, פצועי מלחמה ואוכלוסיות המצויות במצבי טראומה, פגיעות ותלות. מדובר באוכלוסייה מוחלשת המצויה במצוקה חריגה, אשר נדרשה להתמודד בו זמנית עם פגיעה פיזית, נפשית וכלכלית ובמקביל - גם עם מערכות בירוקרטיות מורכבות. אין מדובר בשוק חוזי רגיל בין צדדים שווי כח.
למעשה, עצם קידום החקיקה מבטא הכרה של המדינה בכך שמנגנוני השוק וכללי האתיקה הקיימים לא סיפקו הגנה מספקת לנפגעים.
זהו שיקול מהותי, המצדיק הרחבת ההגנה גם ביחס להסכמים שנכרתו מראשית המלחמה.
טענה בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות של הגופים בשוק בשל החלה רטרואקטיבית הינה חלשה בענייננו. זאת, שכן הסוגיה היתה מצויה בלב דיון ציבורי ומשפטי מתמשך לאורך שנים, כך הצעת החוק הראשונה שמוזגה להצעת חוק זו הונחה על שולחן הכנסת כבר ב27.11.2023 לרבות דיונים בוועדות השונות בכנסת.
לאור כל האמור לעיל, מתבקשת הוועדה לוודא כי הוראות החוק יחולו באופן רטרואקטיבי, גם על חוזים קיימים והליכים פתוחים מיום כב' בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.