חומר רקע - גורמים חיצוניים
לכבוד
:תאריך18.05.2026
הועדה המיוחדת לזכויות הילד
ב 'סיוון", ה'תשפ ו
משכן הכנסת
ירושלים
,מכובדיי
נייר עמדה
ב
נושא : "הבטחת קשר בין-
"דורי בסכסוכי משפחה
לקראת ישיבת הועדה הקבוע
ה
ליום2026
.
05
.
20
לקראת ישיבת הועדה הצפויה להתקיים ביום20.5.26
,
ד' סיוון
"ה'תשפ ו
, הננו מתכבדים לה ביא להלן בקצרה
" :את התייחסותנו לנושא שעל סדר היום
הבטחת קשר בין-דורי בסכסוכי משפחה."
:רקע כללי
בתחום דיני המשפחה משרדנו עוסק רבות
בעשור האחרון ,
בייצוג הורים מנוכרים או מוסתים–
,אבות ואימהות
"וכן בנסיון לסייע ל"מעגל השני–
הורי
ה
הורים (סב)תות וסבים מנותקי קשר מנכדיהם
בהליכים משפטיים
שונים, במטרה לסייע ולהביא לחידוש הקשר בין ה הורים המנוכרים,לילדיהם וב ין
הורי הה
ורים
,לנכדיהם
ולמזעור נזקי הנתק שנכפה על ההורים המנוכרים ,על ילדיהם וע
ל הורי הה
ורים .
במסגרת עיסוקנו אנו פוגשים
בעיקר
הורים מנוכרים רבים
)(אך גם לא מעט סבים וסבתות , בשלבים כאלו או
אחרים של ההליך המשפטי שנוהל או מנוהל בעניינם, ובדרגות שונות של ניכור / הסתה וניתוק קשר , אך מעבר
לטיפולנו במישרי
ן גם ב
סבים ו
ב
סבתות הפונים אלינו ומייחלים לחידוש הקשר עם נכדיה
ם
, הרי שגם ב מקרים
בהם אנו מטפלים פורמלית
"רק" בהו
רה המנוכר, מטבע הדברים אנו פוג שים לא אחת את הוריו–
הסבא
והסבתא של הילדים ש ,הוסתו והושפעו ע"י ההורה המנכר
ו נחשפים ,לסבלם הגדול מנשוא של הורי ההורים
הרואים לא רק את
הכאב
העצום של ילדיהם–
האבות
והאי מהות
מנותקי הקשר (כש לפעמים קצרה ידם
מלהושיע), אלא כואבים בעצמם את כאב ה ,נתק מנכדיהם
מייחלים ומתפללים לשוב ולחבוק אות ם ,לארח אות ם
או
לטי
יל
איתם
, כ ,פי שעשו בעבר, כשבמקרים רבים אותם סבים וסבתות "חונקים את הכאב" בגרונם ובנפשם
ונמנעים
מ לחשוף את כאבם לילדיהם, כדי לא להעמיס עליהם מעמסה נוספת, מעבר לסבל שילדיהם (ההורים
.המנוכרים) חווים
אנו סבורים כי יש לראות ב תופעת הניכור ההורי על כל גווניה
מעשה פלילי ואקט של אלימות והתעללות
לכל
,דבר ועניין
הפוגעים הן בהורה המטרה
)(ההורה המנוכר , הן
בילדים
המוסתים והמנוכרים שהנזק
לבריאותם
הנפשית ולטווח הרחוק עלולים להפוך לבלתי הפיכים
והן במעגל השני–
הורי הורים, אחים ואחיות מנותקי
קשר, ושאר
קרובי המשפחה, שבאחת–
נותקו
כליל מהקשר עם אותם ילדים .
,אנו סבורים כי, בניגוד למצב כיום
רק סדרת פעולות מהירה ונחרצת בשילוב כל המערכות–
,משפט
רווחה, חינוך, משטרה ופרקליטות–
יכולים
להביא פתרון לתופעה
ומזור לילדים המנוכרים ולמשפח
ותי.הם
:היקף התופעה
,להערכתנו
,ולפי נתונים שונים המתפרסמים בעניין קיימים בישראל אלפי הורים מנוכרים
, ו
אלפי
ילדים
מנוכרים ומנותקי קשר מאחד ההורים
, אם לא למעלה מכך. הנתון "הרשמי" שפרסמה יו"ר הועדה , חברת הכנסת
קטי שטר 'ית בסוף אוק2025
מדבר על למעלה מ-
2,500
משפחות בישראל שבהן קיים חשש לניכור הורי, אך
.להערכתנו הצנועה הנתונים גבוהים בהרבה, למרבה הצער
לכך יש להוסיף גם את האחים והאחיות של אותם ילדים, וכן"
"המעגל השני-
סבים וסבתות, ושאר קרובי
ה
משפח
ה של הורה המטרה
, שבמרבית המקרים גם הם "נמחקים" מחיי
.הילדים המנוכרים
חשוב לזכור כי
בסכסוכי משפחה רבים, במיוחד במצבי ניכור הורי, נקטע לא רק הקשר בין הילד להורה אלא גם הקשר עם כל
צד זה
במשפחה, כש
ה
קשר בין ה -דורי חיוני להתפתחות רגשית, זהותית וחברתית.
למרבה הצער, אנו עדים בכל שנה
ל
מקרי אובדנות רבים
של הורים מנוכרים שאיבדו כל שביב תקווה לשוב לקשר
עם ילדיהם, לפעמים אחרי שנים רבות של נתק.
ראוי להדגיש כי
ישנם גורמים
רבים, שמשיקולים כאלו או אחרים
מנסים ל "הציג את התופעה כתופעה "שולית
או "מגדרית", אך המציאות שונה לחלוטין, ו
מהיכרותנו האישית
עשרות רבות של הורים מנוכרים, אנו יכולים
.לומר בוודאות שאין המדובר בתופעה מגדרית כלל, ובוודאי לא שולית תופעת הניכור ההורי חוצה עדות
.ומעמדות, וחוצה מגדרים ומגזרים
הפגיעה הבין-
דורית מעמיקה לאורך זמן: היא מחלישה רשתות תמיכה, מגבירה סיכון למצוקה נפשית
והתנהגותית, פוגעת בתחושת שייכות ובנגישות למשאבי משפחה, ולעיתים יוצרת"מורשת של נתק"
המועברת
לדור הבא.
,למרבה הצער
המערכת הציבורית - ר
ווחה, בריאות הנפש, חינוך
, גורמי אכיפה ובית המשפט—
,מגיבה באיחור
בהיעדר כלים אחידים, פרקי זמן שיפוטיים ארוכים והיעדר מענה טיפולי דחוף ורציף.
מוצע לאמץ מסלול
"טיפול חירום" להבטחת הקשר ה בין-דורי, עם
סטנדרטים קליניים אחידים לזיהוי ולטיפול
בניכור, חיזוק סמכויות אכיפה מותאמות-
ילד, ומודל שיקום מדורג המשלב הורה-ילד-סבים.
הגדרת הבעיה: ניכור הורי והנתק הבין-
דורי
:ניכור הורי דפוס בו קשר ילד -הורה נקטע/מתעוות שלא מטעמי סיכון ממשי, לעיתים תוך השחרת דמות ההורה,
הסתה, שטיפת מח, דמוניזציה ויצירת הימנעות עקבית.
נתק בין-
:דורי בהעדר טיפול מהיר, במרבית המקרים מ
תרחב הנתק גם ל יתר קרובי
ה
משפחה , כולל
סבים , אחים
וכו', ה
מוצגים ל
ילד כ"שליחי" ההורה המנוכר, והקשר עימם נחסם בפועל או באופן רגשי.
משפטית-
:חברתית המשפט
מכיר בחשיבות קשר הורי ההורים עם נכדיהם (ראה למשל: סעיפים28
א המתייחס
לפטירת הורה של ,ילד ולזכות הסבים לקשר
ו סעיף28ב הנוגע להבטחת קשר בין קטין להורי הוריו, ב חוק
הכשרות המשפטית והאפוטרופס
ות, התשכ"ב-
1962
) אך
"במצב כיום, סעיפים אלו הינם למעשה "אנמיים
לחלוטין (כ שאין כל ספ
ק שההתערבות הנדרשת הינה מהירה ונוקשה, והעדרה של התערבות כזו מאפש ר להורה
המנכר להעמיק את הנתק, בחסות הזמן היקר ההולך לאיבוד)עד שהמקרה מטופל ו
בפועל,
אין מסלול ייעודי
מהיר ומקצועי לטיפול דחוף בנתק נכדים מ הסבים והסבתות מנותקי הקשר, ובוודאי אין , במצב כיום , מסלול
משולב
, יעיל ובר-
,אכיפה
שיביא פתרון ל
הורה המנוכר+הסבים .
חש
יבות ה
עיתוי: הנתק מתהווה ב
מגוון ש לבים רגישים –
לא
רק ל אחר
ה
פרידה
(כפי שמקובל לחשוב) אלא גם
בצמתי:ם שונים במעגל החיים (למשל
זוגיות חדשה של אחד ההורים או לידת ילד נוסף –
אח
לילדים המנוכרים,
,)כשאלו מנוצלים ע"י ההורה השני לנקמנות או להסתת הילדים אך בכל מקרה ,
בזמן התדיינויות ממושכות
ו
בעקבות החלטות זמניות שאינן נאכפות או שלא נאכפות במהירות ובז
מן אמת , הנתק בין ההורה ובין הוריו
לילד המנוכר–
מתקבע
ו למרבה הצע
ר, עלול להתגבש לנזק בלתי-
.הפיך
דינמיקה מערכתית:
עיכובים בהערכות אבחוניות ובטיפולים משפחתיים.
אי-הלימה בין החלטות שיפוטיות לבין יכולת אכיפה ושיקום רגשי.
העדר פרוטוקול אחיד למסגרות החינוך והבריאות להתמודדות עם היעדר קשר.
הנזק הבין-דורי - שכבות הפגיעה :
במקרי נתק בין-דורי, ניתן ל הצביע על מספר שכבות פגיעה בילדים, זאת כמובן מעבר לכאב עצום של הסבים
והס :בתות, שבערוב ימיהם נאלצים לחוות נתק מנכדיהם
-
רגשית-
:התפתחותית סיכון מוגבר לחרדה ו,דכדוך,קשיי ויסות עיוות ז
כרונות משפחתיי ,ם
פגיעה בחוסן.
-
זהות ושייכות: מחיקה נרטיבית של חצי אילן יוחסין, פגיעה ב
שורשים, בתרבות המשפחתית ובטקסים .
-
חברתית -כלכלית: איבוד רשת תמיכה לטיפול בילד, ליווי לימודי/תעסוקתי, ועוג
ן כלכלי ך ארו טווח.
-
העברה בין -דורית: דפוסי הימנעות וקיטוב משפחתי נוטים להשתכפל בבגרות וביצירת משפחות חדשות.
פערי המערכת כיום
•
היעדר מסלול חירום ייעודי למקרי ניכור/נתק בין-דורי עם לוחות זמנים קצרים וברורים .
•
מחסור בתקנים קליניים ייעודיים (מטפלים משפחתיים/פסיכולוגים
, מומחים לחידוש קשר ) והכשרה
ספציפית לעבודה עם ניכור .
•
שונות גבוהה בין מחוזות בקביעת מפגשים מודרכים, זמינות מרכזי קשר והיקף שעות טיפול .
•
היעדר כלים משפטיים לאכיפה מיידית ותקיפה, או "סלחנות" מוגברת מצד המערכת המשפטית להורה
מנכר המסית את הילדים והמחבל בקשר של הם .עם ההורה השני ומשפחתו
•
היעדר נתונים לאומיים עקביים למדידת היקף התופעה, זמני טיפול ותוצאות שיקום .
עקרונות פעולה
•
טובת הילד כעיקרון
על, כ ולל זכות לקשר משמעותי עם הורה שאינו מסכן ועם סבים מיטיבים.
•
קדימות לזמן רגשי של הילד: חלון ההזדמנויות לשיקום קשר.צר ומוגבל נדרש מענה מהיר ומדורג.
•
אינטגרציה מערכתית: משפט-
רווחה-בריאות-חינוך פועלים תחת פרוטוקול אחיד ובר-אכיפה.
•
שונות בין מקרה למקרה אך סטנדרט טיפולי אחיד: הערכה, תכנון, התערבות ומדידה.
הצעות מדיניות אופרטיביות:
אימוץ מסלול "טיפול
חירום
" לחידוש והשבת קשר בין-דורי, ולחידוש קשר הו
רה-ילד, באופן שייתן מענה מהיר ,
.מבלי לאפשר חריגות מחלון הזמן המוגבל העומד לרשותנו
בין היתר, ראוי לק בוע נוהל מחייב
,ואחיד הכולל סינון ראשוני והחלטה זמנית הכוללת כלים לאכיפה בר ורה
למניעת סיכול ההחלטה
בתוך7 ימים
, ה
ערכה קלינית משפחתית מובנית בתוך
21
-
14
י ום ו תחילת התערבות
שיקומית
תוך
21
.יום לכל היותר
מומלץ עוד ש
ה סעדים
ה זמניים לגבי שימור קשר ,יהיו נוקשים ,ניתנים לאכיפה ו
עם מנגנון בקרה דו-שבועי.
כמו-כן, במצב כיום, מערכת החינוך נסמכת על הוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, שבפועל אוסר
ות
על גורמים
במערכת להתערב בהליכי סכסו
ך משפחתי . התוצאה היא שבמקרים בהם דווקא מי שנמצא עם הילד חלק ניכר
משעות היום (הצוות החינוכי) נאלץ לעמוד מהצד, גם כשהוא רואה מצבים של ניכור הורי / בין -דורי מתהווה.
אנו סבורים כי דווקא המערכת החינוכית, שרואה ומכירה לפעמים את הילד לא פחות טוב מהוריו, ולו רק בגלל
השעות הרבות של נוכחות
הילדים במערכת החינוך, ת אמץ
נהלים שייקבעו
לזיהוי נתק ו"דגלים אדומים"
בבתי
ספר ו
ב
גנים , ותכלול הפניה ישירה למסלול .טיפול חירום לחידוש / הבטחת קשר
ייתכן שיש מקום לשקול ג
ם הפעלת תכניות חוסן והכלה לילדים בסכסוך מתמשך ו
ל
קבוצות הורים , ואולי גם
וי קו
ייעו
ץ זמינים לסבים ולהורים במצבי נתק ראשוני .
ל
סיכום:
הבטחת קשר בין-דורי בסכסוכי משפחה
, ב
ייחוד כשקיים ניכור הורי
, א ינה בגדר מותרות אלא תשתית לחוסן
נפשי, זהות ושייכות של
ה.ילדים
זאת בנוסף למעגל המשפחה–
ההורה
המנוכר
ומשפחתו, האחים, הסבים
והסבתות–
המייחלים
וכמהים ל .השבת הקשר עם הילד שנותק מהם
מענה יעיל
לכל אלו דורש מסלול חירום ייעודי, סטנדרט קליני אחיד, אכיפה מותאמת-
ילד, חיבור אמיתי בין
מערכות ושקיפות תוצאתית
, תוך התייחסות המערכת עם אפס סובלנות ל הורה המנכר, בדיוק כמו ההתייחסות
הנדרשת במצבי אלמ"ב או להבדיל–
במקרי
חטיפת ילדים .
אימוץ ההמלצות המפורטות יוכל לצמצם נזקים בין-
דוריים, לקצר זמני שיקום קשר ולהשיב לילדים רשת
תמיכה משפחתית יציבה.
"
כָּל הַ מַ צִּ יל נֶפֶש אַ חַ ת– כְּ אִּ ּלּו הִּ צִּ יל עֹולָּם ּומְּ ֹלאֹו" .
קל וחומר הצלת
לא)פי ילדים (אם לא למעלה מכך ואלפי הורים , סבים וסבתות, אחים ואחיות וכל
ה מעגל
המשפחת
י המנוכר .
ב
כבוד רב ובברכה ,