חומר רקע - גורמים חיצוניים

מאי 26 נייר עמדה עמותת עלם לקראת דיון המשך בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: טיפול הרשויות המקומיות בתופעת הזנות מאי 2026 עמותת עלם פועלת מזה שנים רבות עם בני ובנות נוער וצעירים על רצף הסיכון, הרחוב והזנות, במרחבים עירוניים שונים ברחבי הארץ. מתוך העבודה היומיומית בשטח אנו מבקשים להביא לדיון ההמשך מספר נקודות מרכזיות שעלו גם בדיון הקודם בוועדה אך בעיקר את המציאות כפי שהיא נראית בפועל בקרב בני נוער וצעירים כיום. תמונת מצב תופעת הזנות בקרב צעירות וצעירים אינה תופעה שולית או נקודתית. היא מתקיימת בכל חלקי הארץ, בכלל המגזרים והקהילות ולעיתים קרובות נשארת סמויה מן העין. במקרים רבים הרשויות אינן מחזיקות בכלים, בהכשרות ובמנגנוני האיתור שיאפשרו להכיר בהיקפה האמיתי. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופן שבו נראית הזנות: פחות רחוב ויותר דיגיטל דירות דיסקרטיות, טלגרם, אינסטגרם ואפליקציות נוספות תמורה מינית מוסווית- נסיעות, מסיבות, לינה, חומרים ממכרים או כסף מהיר ירידה בגיל הכניסה לרצף הזנות; צעירים וצעירות המתמודדים עם טראומה, פגיעות מיניות, ניתוק משפחתי, להט"בופוביה, מצבי מלחמה וחוסר יציבות מתמשך. המלחמה והמציאות המתמשכת של טראומה, פינוי, חרדה וחוסר יציבות חברתית החריפו באופן משמעותי את פגיעותם של בני ובנות נוער למצבי ניצול ופגיעה. הסוגיות המרכזיות המחייבות טיפול אחריות הרשויות המקומיות הפערים בין הרשויות אינם נובעים רק מתקציב אלא בראש ובראשונה ממדיניות, הכרה ונכונות לפעול. כאשר רשות מקומית מכירה בתופעה, מכשירה צוותים, מפעילה מענים ומקיימת שיתופי פעולה עם ארגוני שטח ומשרדי ממשלה ניתן לראות איתור מוגבר, חיבור לטיפול וצמצום מצבי קצה. לעומת זאת, ברשויות שבהן קיימת הכחשה או הימנעות מעיסוק בנושא בני הנוער נשארים ללא מענה ולעיתים נעלמים לחלוטין מהמערכת. אנו קוראות: לחייב כל רשות מקומית להציג תוכנית עבודה בנושא זנות וניצול מיני של קטינים וצעירים לקיים מנגנון מעקב ובקרה של הוועדה לחייב מיפוי והכשרות מקצועיות לצוותי רווחה, חינוך וקהילה להכשיר צוותי בתי ספר, קידום נוער ועובדים סוציאליים בזיהוי רצף הזנות להרחיב עבודה דיגיטלית לאיתור בני נוער ברשתות. מענים מותאמי טראומה בני ובנות נוער על רצף הזנות מתמודדים פעמים רבות עם טראומה מורכבת ומתמשכת, פגיעות מיניות, התמכרויות וניתוק משפחתי. לצד זאת, עלה בדיון הקודם כי גם במפגש עם מערכות האכיפה לעיתים אין עבודה מותאמת טראומה:קטינות מגיעות לתחנות משטרה ללא ליווי, אין חיבור מספק למענים, צעירות משתחררות חזרה לרחוב ללא רצף טיפול. אנו קוראות: לגבש נוהל משולב משטרה–רווחה לעבודה מודעת טראומה; לחייב ליווי מקצועי לקטינים וקטינות באירועי אכיפה; להרחיב משמעותית מעני חירום, דירות מעבר ומרחבי י רצף טיפול בין-רשותי צעירות רבות נודדות בין ערים ואינן מקבלות מענה עקבי משום שהאחריות נופלת בין הכיסאות. אנו קוראות ליצור מנגנון בין-רשותי מחייב לרצף טיפול לאפשר גמישות במתן שירותים ללא תלות בעיר הרישום סל מענים גמיש אחד הכלים המשמעותיים ביותר עבור צעירות וצעירים על רצף הזנות הוא סל מענים גמיש, שאמור לאפשר מענה מהיר, מותאם ואפקטיבי לצרכים מיידיים כחלק מתהליך שיקום וייצוב. בפועל, מנגנון המימוש של הסל עובר דרך הרשויות המקומיות, דבר שמייצר חסמים בירוקרטיים משמעותיים ולעיתים אף מונע את מימושו בפועל. במקרים רבים נדרש לעבוד מול ספקים העובדים בתנאי שוטף פלוס, דבר המקשה מאוד על מימוש מהיר של המענה ולעיתים גורם לכך שהמימוש נופל לחלוטין. בנוסף, זמני ההמתנה בפועל מרגע אישור הסל ועד למימושו נעים בין מספר חודשים ועד שנה, תלוי ברשות המקומית. ישנן רשויות שאינן מאשרות כלל סל מענים גמיש עבור צעירות וצעירים הנמצאים בהלנות חירום, בטענה כי אינם נמצאים עדיין בתהליך שיקום ולכן אינם זכאים למימוש הסל אף שמדובר לעיתים בשלב הקריטי ביותר ליצירת יציבות ראשונית ומניעת חזרה לרחוב ולמעגל הזנות. אנו קוראות: לפשט באופן משמעותי את מנגנון מימוש הסל הגמיש לאפשר מסלול מימוש ישיר וגמיש יותר עבור מעני קצה והלנות חירום לקצר משמעותית את זמני ההמתנה למימוש לייצר אחידות בין הרשויות בקריטריונים למימוש ולהבטיח כי צעירות וצעירים על רצף הזנות יוכלו לקבל מענה מיידי גם בשלבים הראשוניים של יצירת קשר וייצוב ולא רק לאחר כניסה להגדרה פורמלית של שיקום