חומר רקע

4 במאי2026 י"ז באייר תשפ"ו לכבוד הח "כ אלון שוסטר יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ,שלום רב :הנדון בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בעניין התעלמות המשרד להגנת הסביבה מחוק אוויר נקי ופגיעה בעבודת הכנס ת לפני כחמישה :שבועות ביצע המשרד להגנת הסביבה מהלך חריג וחמור הסרה גורפת של כלל היתרי הפליטה מאתר המשרד , תוך הישענות על נימוק ביטחוני כוללני, עמום ולא מבוסס, ומבלי שהוצגה תשתית עובדתית או משפטית מספקת. מדובר בעשרות אלפי מסמכים מרכזיים לפיקוח על פעילות מפעלים מזהמים – מסמכים שהיו נגישים לציבור במשך שנים ומהווים כלי יסודי לשקיפות, לפיקוח ציבורי ולשיתוף הציבור. המהלך סותר באופן ישיר את הוראות חוק אוויר נקי . סעיף22 (ז) לחוק מחייב את המשרד לפרסם את היתרי הפליטה באתר האינטרנט שלו ולהעמידם לעיון הציבור. סעיף21 )(ד (1) מאפשר חריג מצומצם בלבד– אי - פ רסום נקודתי של פרטים מסוימים, בכפוף לאישור גורם ביטחוני בכיר כהגדרתו בחוק. אין בחוק כל עיגון להסרה גורפת של כלל ההיתרים. לפיכך, לא מדובר בהפעלת שיקול דעת פגומה – אלא בפעולה שנעשתה בהיעדר סמכות, תוך ריקון בפועל של חובת הפרסום מתוכן. לכך מתווסף צבר חמור של כשלים: בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה נמסר כי הבקשה להסרת היתרי הפליטה הוגשה בידי גורם שאינו מוסמך לכך על פי החוק . מדובר בפגם מהותי היורד לשורש הסמכות. במקביל, התברר כי היוזמה למהלך כלל לא נולדה בעבודת מטה מקצועית של המשרד, אלא בעקבות פנייה של התאחדות התעשיינים לרשות החירום הלאומית– ,גורם בעל אינטרס מובהק. כלומר לפנינו לא רק הפעלת סמכות שלא כדין, אלא גם הסתמכות על פ נייה מגורם חסר סמכות, תוך כניעה ללחצים חיצוניים . במצב דברים זה, אין מדובר עוד בפגם נקודתי אלא בהתנהלות בלתי חוקית מובהקת. העובדה שהיועצת המשפטית של המשרד– הגורם שאמון על שמירת שלטון החוק בתוך הרשות– נותנת יד להתנהלות כזו, ואף מגבה אותה, מהווה הפרה גלויה של הוראות החוק ופגיעה חמורה בעקרונות היסוד של המינהל התקין . זהו כשל עמוק שמערער את עצם יכולתו של המשרד לפעול במסגרת הדין. נכון למועד משלוח מכתב זה, היתרי הפליטה עדיין לא הושבו לאתר המשרד כנדרש בחוק . חמור לא פחות: לפי הפרסומים, המסמכים עצמם כלל לא הוסרו– רק הקישורים אליהם. כלומר, המשרד לא רק שפעל בניגוד לחוק, אלא עשה זאת באופן רשלני וחסר תוחלת. הציבור נפגע– הגישה למידע חיוני נחסמה– בעוד שהמידע עצמו נותר נגיש לכל גורם שיבקש לאתרו. זהו כשל כפול: גם פג יעה בשקיפות וגם כישלון בהשגת התכלית הביטחונית הנטענת. מעבר לכך, המהלך בוצע בחשאי, מבלי שניתנה כל הודעה לציבור או לגורמים מקצועיים המסתמכים על .המידע, ובהם איגודי ערים לאיכות הסביבה. גורמים אלה עודכנו בדיעבד באמצעות כלי התקשורת בלבד התנהלות זו פוגעת באופן ישיר בחובת השקיפות החלה על רשות מנהלית, מרוקנת מתוכן את חובת הפרסום הקבועה בסעיף22 (ז) לחוק, ופוגעת בהסתמכות לגיטימית של גורמי מקצוע האמונים על שמירת הסביבה ובריאות הציבור. ואולם מעבר להיבט המשפטי, מדובר בפגיעה ישירה בעבודת הכנסת. ועד ו ת ,הכנסת ובפרט ועדת הפנים והגנת הסביבה, משקיע ות משאבים אדירים בגיבוש חקיקה סביבתית ובהסדרת מנגנוני פיקוח מורכבים– ובראשם חוק אוויר נקי. כאשר המשרד המופקד על יישום החוק מתעלם מהוראותיו המפורשות ופועל בניגוד להן, המשמעות היא רמיסה של עבודת הכנסת . מצב שבו רשות מבצעת בוחרת אילו הוראות חוק לקיים ואילו לעקוף, מרוקן מתוכן את הליך החקיקה ופוגע באופן ישיר בסמכותה ובמעמדה של הכנסת. לא ניתן לקיים חקיקה רצינית כאשר הגוף האמון על יישומה מתייחס אליה כהמלצה בלבד . ,נוכח האמור ,אבקשך להעלות את הנושא על סדר יומה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ולהפעיל את סמכות הוועדה לפי סעיף21 לחוק מבקר המדינה לשם בקשה לחוות דעת בעניין זה. במסגרת הדיון יידרש המשרד להגנת הסביבה להציג את הבסיס המשפטי להחלטה ,את הליך קבלתה , את זהות הגורמים המעורבים ואת הצעדים להשבת המידע לציבור בהתאם להוראות הדין , וכן להבהיר כיצד בכוונתו להבטיח עמידה מלאה ומדויקת בהוראות החוק בעתיד. ,בברכה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יו"ר השדולה הסביבתית