חומר רקע - גורמים חיצוניים

לכבוד ,חברי הוועדה לענייני ביקורת המדינה ,שלום רב ארגון החטופים ומשפחותיהם לוועדה לענייני ביקורת - 255 נייר עמדה מטעם עמותת לשוב לביתן יכולות בנושא הצורך במענה ייחודי למשפחות החטופים שאינן המדינה 1 . מאז אירועי השבעה באוקטובר משקיעה מדינת ישראל מאמצים נרחבים בשיקום יישובי הנגב המערבי, בהשבת ה קהילות לביתן וביצירת התנאים לחזרה לחיים אזרחיים בטוחים ,ויציבים. מאמצים אלו חשובים, חיוניים וראויים. עם זאת, לצד השיח המרכזי על שיבה שיקום ובנייה מחדש, הולכת ומתחדדת מציאות של משפחות ותושבים , ובתוכם גם ,משפחות חטופים אשר אינם יכולים לשוב ליישוביהם , קבוצה אשר אינה מקבלת מענה. החזרה הביתה אינה רק שאלה של תשתיות, ביטחון פיזי או שיקום מבני. מדובר בקושי עמוק, נפשי, קהילתי ומשפחתי, הנובע מטראומה חסרת תקדים, מאובדן תחושת הב יטחון ומהקשר הישיר שבין הבית- שהיה גם מקום המגורים וגם הבית הרגשי והקהילתי- לבין אירועי האימה שנחוו בו . 2 . מציאות זו בולטת במיוחד בקרב משפחות החטופים, קבוצה המתמודדת עם פגיעה ייחודית ו טראומה מתמשכת, שאין לה תקדים במציאות הישראלית. משפחות החטופים אשר הינם קבוצ ה מובחנת בתוך מערך השיקום, מתמודדות עם השלכות הטראומה ה מתמשכת, אי הודאות ה קיצונית, וההתמודדות היומיומית עם השלכות הטרור הפסיכולוגי של א י רוע החטיפה. עבור חלק מן המשפחות, עצם האפשרות לשוב למקום ממנו נחטף בן ,משפחתן, או למרחב שבו התרחשו אירועי השבעה באוקטובר, אינה אפשרית בעת הזו ובחלק מהמקרים אינה אפשרית כלל. למרות זאת, נדמה כי מדיניות השיקום הקיימת נשענת במידה רבה על תפיסת “החזרה הביתה” כמסלול המרכזי, בעוד שלא גובש עד כה מענה סדור, מותאם ומערכתי עבור מי שאינם יכולים לשוב. 3 . היעדר הכרה בקבוצה זו עלול להותיר משפחות חטופים רבות במצב של חוסר ודאות מתמשך, בין החיים הישנים שלא ניתן לחזור אליהם, לבין עתיד שאין עבורו מסלול ברור . אין צורך לציין כי לאי הודאות המתמשכת, המהווה המשך ישיר לתקופת ההמתנה מורטת העצבים לשובם של החטופים, החללים והחיים כאחד, ,יש השלכות בריאותיות, נפשיות .קוגניטיביות, כלכליות ומשפחתיות ארוכות טווח 4 . ,לעמדתנו יש צורך במענה מערכתי ומותאם פרטני . שיקום אמיתי אינו יכול להיות אחיד עבור כולם .נדרש מנגנון שיוכל לתת מענה מותאם לצרכים השונים בין משפחה למשפחה . לצד המאמץ החשוב להחזיר קהילות לבתיהן, נדרשת הכרה בכך שישנן משפחות הזקוקות למסלול אחר , כזה שיאפשר להן לבנות מחדש את חייהן במקום אחר. מדובר במשפחות שבמהלך התקופה שחלפה מאז השבעה לאוקטובר חוו טלטלה וכל שהכירו מהחיים הקודמים נטרף החל .מהבית הפיזי, דרך ההרכב המשפחתי ועד לקהילה משפחות שאיבדו את כל שהכירו והיווה עבורן משענת וביטחון, נאלצות להמשיך ולהתמודד עם חוסר ודאות מתמשך, קשיים פיננסיים והיעדר העוגן והביטחון שמעניק .קיומו של בית פיזי ורגשי 5 . מדינת ישראל ידעה לאורך השנים להכיר בקבוצות שחוו פגיעה חריגה ולהעניק להן מענים .ייחודיים ומותאמים גם במקרה זה נדרשת הכרה ייחודית במשפחות החטופים ובמשפחות נוספות שאינן מסוגלות לשוב כקבוצת ייחוד בתוך השיח הכולל של השיקום , וכ קבוצה הזקוקה להתייחסות נפרדת, רגישה ומותאמת למציאות חייה. אין מדובר בפתרונות פרטניים בלבד, אלא בצורך בגיבוש מדיניות מערכתית ברורה, שתיתן מענה מותאם למי שאינם יכולים לשוב, ותאפשר בניה מחדש של רצף חיים, יציבות קהילתית ואופק שיקומי אמיתי. 6 . ארגון המלווה את המשפחות חשוב להדגיש כי השיקום הלאומי של חבל התקומה אינו נמדד רק ביכולת לבנות מחדש את ה יישובים שנפגעו ולהחזיר את ה ,תושבים לבתיהם אלא גם ביכולתה של המדינה להכיר בכך שלא כל המשפחות יכולות לצעוד ב מסלול שיקום .זה ,משפחות החטופים ומשפחות נוספות שאינן מסוגלות לשוב זקוקות למענה מובחן מתוך הכרה במציאות חייהן הייחודית ובצרכים הנובעים ממנה. היעדר מענה מערכתי מותאם עלול להעמיק תחושות של נטישה, חוסר ודאות ופגיעה נוספת במשפחות שכבר נשאו מחיר כבד מנשוא. 7 . עוד נדגיש כי הזכות ל מדור בטוח ויציב נה הי .זכות בסיסית, ותנאי יסוד לכל תהליך שיקום על בסיס יציבות זו בלבד ניתן לבנות את יתר מרכיבי השיקום לרבות ,קהילה, חינוך תעסוקה, טיפול נפשי, שייכות ויכולת להתחיל מחדש. ללא מענה דיור מותאם עבור מי .שאינם יכולים לשוב, תהליך השיקום עבור חלק מן המשפחות יישאר חלקי וחסר