חומר רקע

הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 1 המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ,ירושלים כ"ה באלול התשפ "ג 11 בספטמבר 2023 לכבוד חברי ועדת החוץ והביטחון ,נכבדיי הנדון : "מודל צבא העם בראייה צופה פני עתיד" – סוגיות מוצעות לדיון 1. ביום כ"ז באלול "התשפ ג ( 13 בספטמבר 2023 )תקיים ועדת החוץ והביטחון דיון בנושא "מודל צבא העם בראייה צופה פני עתיד". 2. בשנים האחרונות עלתה לדיון בשיח הציבורי סוגי י ת מודל "צבא העם" , שהוא המודל עליו מבוסס צה"ל מקום המדינה . )על פי דוחות ציבוריים שהתפרסמו במהלך השנים (שפר ובן בסט מודל "צבא העם" מתבסס על גיוס חובה ,לשירות צבאי מכח חוק לתקופה מוגדרת , כאשר הכוח הלוחם העיקרי אינו שכיר אלא ממלא חובה לאומית . זאת, לצד אחידות במתן שוויון הזדמנויות בין המתגייסים במיצוי הפוטנציאל האישי ובגמול , ו קיום אתוס לאומי המדגיש את התרומה הביטחונית של הפרט לקולקטיב. 3. לצד השיח "במודל "צבא העם התפתח ה שיח על המעבר למודל שירות צבאי דיפרנציאלי. שירות דיפרנציאלי הוא שירות חובה שבו אורך תקופת שירות ניגזר מצורכי הצבא ,ומאופים של התפקידים השונים .לצד תיגמול כספי של המשרתים תקופה ארוכה יותר יש .לציין כי כבר היום אורך תקופת השירות הצבאי אינו אחיד בתפקידים מסוימים בצה"ל בעניין זה מתעוררת השאלה האם דיפרנציאליות בשירות החובה יכול ה לכרסם במודל "צבא העם" ואם כן, מה ו עומק ה?דיפרנציאליות שיוביל לכך 4. בסקירה זו נבקש להצי ף חלק מ ה סוגיות שנגזרות מדיון ב מודל "צבא העם :" א. א ורך תקופת שירות החובה של גברים ונשים .ודיפרנציאליות באורך שירות החובה ב. ""פוטנציאל הגיוס ל שירות החובה , מספר המתגייסים בפועל ו הטבות .למשרתים ג. שירות מילואים. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 2 ד. שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. ה. שירות לאומי- .אזרחי בהקשר זה נציין כי לכל אח ת מהסוגיות ו שת צגנה בתמצית בסקירה זו יש השפעות על הסוגיות האחרות והן מהוו ת חלק ממארג רחב ביותר הרלוונטי לדיון בנושא "מודל צבא "העם. משמעות הדברים שלסוגיות אלה אין גבולות קשיחים וה ן ן אינ עומד ות בפני עצמן. ,כך למשל אופיו של השירות הסדיר והיקפו משפיע על היקף המשרתים במילואים וחלוקת הנטל ביניהם. א. אורך תקופת שירות החובה של גברים ונשים ודיפרנציאליות באורך שירות החובה 5. שירות "החובה בצה ל הונהג כבר מקום המדינה לשם התמודדות עם האתגרים הביטחוניים ו"כחלק מתפיסת "כור ההיתוך "המהווה נדבך בתפיסה הרעיונית של "צבא העם. חוק שירות ביטחון שחוקק ב- 1949 "הניח את התשתית למודל "צבא העם ו קבע כי אורך שירות החובה של גברים בגילאי26-18 , יעמוד על 24 חודשים . לאורך השנים, תקופת השירות האמורה הוארכה עד לתקופה מקסימאלית של36 חודשים , וכיום הוא עומד על32 חודשים . 6. ,במקביל לאורך השנים עוגן אורך שירות החובה לנשים ש יעמוד על 24 חודשים . סעיף16 א לחוק שירות ביטחון קובע כי "ל ,כל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי" ", וכן כי דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר ." 7. כלומר, מכוח סעיף זה, בסמכות שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון , לקבוע בתקנות (להלן– תקנות שירות נשים) תפקידים שבהם משך השירות יהיה32 חודשים, כשל גבר. תקנות אלה הותקנו לראשונה בשנת2001 , אז עוגנו בהן16 ,תפקידים15 מתוכם תפקידי לחימה (כגון: )לוחמת חי"ר קל, לוחמת משמר הגבול, לוחמת חילוץ והצלה, ועוד , ולאורך השנים הורחבו . כיום מנויים במסגרת זו למעלה מ- 50 .תפקידים ומקצועות 8. במשך השנים, ועדות שונות שבחנו את סוגיית משך,שירות החובה בצה"ל (ועדת בן בסט ועדת ברודט ו ועדת)לוקר, .המליצו על קיצור אורך השירות פירוט השינויים באורך שירות ,החובה מקום המדינה ועד היום, ו המלצות הו ועדות ה ציבוריות בנושא זה .מצויים בנספחים המצורפים לסקירה זו הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 3 9. ,לעמדתנו במסגרת דיון ב מודל "צבא העם ," יש לדון באורך שירות החובה. אורך תקופת השירות הצבאי חייב לתת מענה לצורכי הצבא ו למנוע פגיעה בכשירות המבצעית וב מחסור בכוח אדם .לצד זאת ,ככל שמתרחבים הסדרים שונים המתייחסים לשירות החובה בצה ,"ל יתכן ויהיה בהם כדי לה יע שפ על אורך שירות החובה. 10 . בשנים האחרונות עלו הצעות לשירות דיפרנציאלי, שבו משך שירות החובה יי גזר מתפקידם של המשרתים וצורכי הצבא. הצעות אלה מעורר תו שאלות שונות, וביניהן: א. מהי ההנחה לגבי קיצור שירות החובה במערכים מסוימים ? האם יש בו כדי להביא למיצוי גדול פוטנציאל הגיוס או לא?ומה הבסיס המחקרי לכך ב. ?כיצד ישפיע הסדר של שירות חובה דיפרנציאלי על הגיוס בפועל ג. מהו משך ה שירות הצבאי ה בסיסי (מספר חודשים )מינימאלי ה נדרש בהתאם לצרכי הצבא? ד. מהם המערכים שבהם יהיו צפויים לשרת שירות ארוך יותר ממשך השירות הבסיסי ומה יהיו תנאי השירות והשכר של ה משרתים במערכים אלה. ה. כפועל יוצא מהאמור לעיל, מוצע לבחון שורה של שאלות נוספות ביחס לסוגיית "השוויון הפנימי " (השוויון בתוך צה ,)"ל ובתוך :כך באיזה מבין המקצועות או התפקידים האמורים שבהם משך השירות יהיה ארוך יותר ממשך השירות ""הבסיסי, ישולם תשלום נוסף עבור חודשי השירות העולים על השירות הבסיסי ?והאם תשלום זה ייעשה במסגרת שירות קבע או בתגמול מיוחד או?אחר 11 . הסדר של שירות דיפרנציאלי ידרוש,, לעמדתנו עיגון הסדר שונה מזה הקיים היום בחוק שירות ביטחון. ,הסדר מעין זה ,המתייחס, בין היתר ל אורך תקופת השירות הוא בגדר ""הסדר ראשוני , שיש בו גם פגיעה בחירויות הפרט ויש לו השפעה על מודל ""צבא העם. על כן, לעמדתנו, הסדר זה, על כלל מאפייניו השונים, צריך להיקבע על ידי הכנסת בחקיקה .ראשית ב. "פוטנציאל הגיוס" ושיעור המתגייסים בפועל 12 . פוטנציאל הגיוס מתייחס ל חייבי הגיוס בשנתון מסוי.ם, לפי חוק שירות ביטחון ,ככלל מקובל להניח כי ככל שפוטנציאל הגיוס גדל כך צפוי גם לגדול אחוז המתגייסים בפועל. עם זאת ,לפי הנתונים שהוצגו לוועדה לאורך השנים ,מספר חייבי הגיוס עולה בכל שנתון , אולם ,מספר המתגייסים בפועל אינו עולה כפי שניתן היה לשער. הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 4 13 . לשם חיזוק מודל "צבא העם" יש לבחון את האפשרויות להגדלת פוטנציאל הגיוס ולבחון את פילוח המתגייסים בפועל מתוך מעגל"פוטנציאל הגיוס." לצד זאת, יש לבחון את הגורמים שיש בהם כדי להביא להרחבת מעגל המתגייסים בפועל , כדוגמת: ,מיצוי הפוטנציאל האישי של מלש"בים ש וויון הזדמנויות בין המתגייסים למערכים שונים , ;שיעור המתגייסים בקרב אוכלוסיות בהן שיעורי המתגייסים נמוכים שיעור הנשים המשרתות במערכים שונים; אטרקטיביות ה מערכים ומקצועות צבאיים שמצויים בחסר ובכלל זה יצירת אופק שירות מתאים ל אוכלוסיות שונות, אורך השירות הצבאי , תנאי השירות במהלך השירות הצבאי , סיוע והכוונה ליציאה לשוק התעסוקה בסיום השירות, תגמול בסיום השירות כדוגמת הרחבת מעגל הזכאים ל מענקים בסיום ( השירות כדוגמת)""ממדים ללימודים ועוד. כל אלה ועוד , יתכן ויהיה בהם כדי להשפיע על המוטיבציה לשירות והגיוס בפועל . 14 . בנוסף לכל האמור לעיל ,כאשר מדובר במודל שירות דיפרנציאלי יש לבחון את השפעת ם של אורך השירות השונה ותנאי השירות בהתאם על מספר המתגייסים בפועל מתוך פוטנ צ יאל המתגייסים. יתכן וקיצור תקופת שירות החובה במערכים מסוימים יביא לגידול במספר המתגייסים למערכים אלה אך יצור קושי בגיוס למערכים בהם השירות הצבאי .יהיה ארוך יותר ג. שירות המילואים 15 . באופן דומה לשירות החובה, גם שירות המילואים נקשר למודל"צבא העם". 16 . חוק שירות ה מילואים נחקק בשנת2008 במטרה להסדיר היבטים שונים הקשורים במערך המילואים ובחיילי המילואים. החוק קבע לראשונה לאילו מטרות ניתן לקרוא לחייל לשירות מילואים ,ואת מספר ימי המילואים שמותר לזמן אליהם חייל מילואים בתוך תקופה של שלוש שנים . בנוסף, תוקן חוק שירות ביטחון ובו נקבע כי קצין יהיה פטור משירות מילואים בגיל45 ומי שאינו קצין בגיל40 . 17 . בצד זאת, הוסמך שר הביטחון לקבוע בצווים, באישור ועדת החוץ והביטחון תפקידים ומקצועות שבהם משך שירות המילואים יהיה ממושך יותר , עד גיל מאוחר יותר, וכן לקבוע יחידות שיבצעו תעסוקה .מבצעית יותר מפעם אחת בשלוש שנים הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 5 18 . מלכתחילה, מי שלא התגייס לשירות חובה, לא משרת במילואים כלל. בנוסף, לא כל החיילים שהשלימו את שירות החובה שלהם נכללים במערך המילואים. גם מבין אלה שנכללים במערך המילואים, רק חלק קטן מבצע תקופות שירות משמעותיות, ונוכח החריגים הקבועים בצווים שתוארו לעיל– :חלק קטן עוד יותר אף נושא בנטל גדול יותר שירות מילואים ממושך יותר, שירות מילואים עד גיל מאוחר יותר, או תעסוקות מבצעיות .מרובות יותר 19 . ככל שמספר המתגייסים גדול יותר, ניתן יהיה לווסת באופן שוויוני יותר את שירות ה מילואים , ולהקל על נטל המילואים של מי שכיום משרתים עד גיל מאוחר יותר או למשך תקופות ממושכות יותר. זאת, בנוסף להרחבת מערך המילואים על ידי הכשרת חיילים .שסיימו את שירותם הסדיר וכיום משוחררים ממילואים 20 . לעמדתנו, ל דיון בסוגיה זו מתווספת העובדה כי חלק מהמקצועות לגביהם נקבעה הארכת משך ימי המילואים, הם תפקידים שאין להם ביקוש רב בקרב משרתי החובה. משמעות הדבר היא כי דווקא ,חיילים שמלכתחילה גויסו למקצוע קשה ושוחק נדרשים לשרת בו .במילואים תקופה ממושכת יותר 21 . כמו כן ,ככל שמספר המתגייסים גדול יותר, הדבר יאפשר לצה"ל מרחב תמרון רחב יותר בקביעת ההתאמה האופטימלית בין משרתי המילואים לבין המטרות לשמן הם נקראים לשירות מילואים (כדוגמת הקצאת כוחות מילואים למשימות בט "ש ב כדי לאפשר לחיילי חובה להתאמן.) בנוסף, להגדלת מספר המתגייסים שישרתו במי לואים תהיה השפעה על מ שך תקופת שירות המילואים ותנאיו .ויהיה בכך כדי להקל בנטל ד. מודל "צבא העם" ושילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים 22 . הסדר דחיית שירות הביטחון שחל לגבי ,בוגרי מוסדות חינוך חרדיים נמצא במרכזו של ,דיון ציבורי מזה שנים רבות. ההסדר נדון פעמים רבות בכנסת ונדרשו לו מספר ועדות שהעלו הצעות שונות לפתרון הסוגיה. 23 . לעמדת נו ,לדיון ב מודל"צבא העם "יש השלכות על הסדר של שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים. סוגיית גיל הפטור לאוכלוסייה זו יש בה כדי להשפיע על פוטנציאל המתגייסים וכנגזרת מכך על מודל"צבא העם". הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 6 24 . כמו כן, לעמדתנו, י ש לבחון – א. האם דיפרנציאליות בשירות החובה וקיצור שירות החובה במערכים מסוימים ישפיעו על הגדלת מספר המתגייסים מבין בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים. ב. אפשרויות ל שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים במסלולים ובתפקידים בהם יכול להיות אופק תעסוקה עתידי בין בצה ,"ל במערכת הביטחון או בשוק התעסוקה. ה. שירות לאומי-אזרחי 25 . במקביל לחקיקתו ,של ההסדר החל לגבי בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בחוק שירות ביטחון נחקק גם חוק שירות לאומי- אזרחי, שקבע את מסגרת השירות של תלמידי הישיבות בשירות לאומי- .אזרחי 26 . במסגרת חוק זה עוגנו שני מסלולי שירות המוכרים כשירות לאומי- :אזרחי שירות אזרחי- ביטחוני ו שירות אזרחי-חברתי. שירות אזרחי- ביטחוני הוא שירות באחד הגופים המנויים בחוק כגון : ,שב"כ, מוסד משטרת ישראל, שב"ס , כבאות והצלה עוד ו. המשרתים בו זכאים ל"דמי כלכלה" בהתאם לסוג התפקיד, אופי השירות ומצבם המשפחתי. שירות אזרחי- חברתי הוא שירות, בין היתר, בתחומי הבריא.ות הרווחה החינוך ועוד 27 . דיון במודל "צבא העם" מעלה את השאלה האם מודל"צבא העם" מתייחס רק לשירות בצה"ל או מתייחס גם לשירות במסגרות נוספות, כדוגמת שירות אזרחי- ביטחוני ו שירות .אזרחי במסגרות אזרחיות/חברתיות זאת לצד השאלה האם יש להרחיב את השירות האזרחי לכלל.האוכלוסייה סקירה זו מציפה בתמצית את הסוגיות המרכזיות שמוצע לתת עליהן את הדעת בדיון במודל "צבא "העם .ודיפרנציאליות בשירות הצבאי לעמדתנו, המענה על סוגיות אלה הוא צוהר ראשוני לדיוני עומק.בנושאים אלה .אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה ,בברכה הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 7 'נספח א השינויים באורך שירות הגברים– מקום המדינה ועד היום 1949 - 1952 : שירות סדיר של24 חודשים 1. כאמור, חוק שירות ביטחון שחוקק ב- 1949 , קבע כי משך השירות יעמוד על24 .חודשים 1952 - 1968 : מעבר משירות סדיר של24 חודשים לשירות סדיר של30 חודשים 2. ב- 1952 תוקן החוק, ומשך השירות הוארך ל- 30 .חודשים 1968 - 1994 : שירות סדיר של36 ( חודשים30 חודשים בתוספת של6 חודשים על בצו של שר )הביטחון 3. ב- 1968 השתמש שר הביטחון בסמכותו לפי החוק דאז, והאריך בצו את משך השירות הסדיר ל- 36 חודשים על ידי הוספה בצו של6 .חודשים נוספים למשך השירות 4. ב- 1989 ( הוגשה בנושא עתירה לבג"ץ807/89 רובינשטיין נגד מדינת ישראל). בעתירה נטען כי סוגיית משך השירות הסדיר היא הסדר ר אשוני, כלומר הסדר הקובע מדיניות כללית ואמות- מידה עקרוניות, ולכן ראוי שיקבע במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת, ומשכך, המליץ בית המשפט העליון לממשלה להסדיר את הנושא בחוק של הכנסת ולא במנגנון שהיה קיים עד אז – .באמצעות צווים של שר הביטחון 1995 - 2014 : שירות סדיר של36 ( חודשים30 חודשים בצירוף תוספת של6 חודשים על בהוראת )שעה מתחדשת 5. ואכן בשנת1995, אישרה הכנסת את חוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה- 1995 (להלן – הוראת השעה) בו עוגנו ששת החדשים הנוספים הנכללים באורך השירות. ולא באמצעות צו של שר הביטחון. בתחילה, תיקו ן זה נקבע כהוראת שעה לשנתיים, משום שחברי ועדת החוץ והביטחון דאז גרסו שבמהלך השנתיים שלאחר מכן צריכה להתקבל החלטה, בקרב גורמי .הצבא, מערכת הביטחון והכנסת, לקצר את תקופת השירות הסדיר בצה"ל 6. ואולם, ברבות השנים, הוארכה הוראת השעה15 פעמים, בנימוקים שצרכי הביטח ון אינם ( מאפשרים את קיצור השירות למשך המקורי הקבוע בחוק30 חודשים). בנוסף לכך, נטען כי יש צמצום בסדרי בהיקף סדרי הכוחות, עקב ירידה ניכרת במספר המתגייסים. במרוצת השנים, דחקה ועדת החוץ והביטחון בממשלה להסדיר סוגיה זו באחת משתי דרכים: על דרך של עיגון ששת החדש.ים כהוראת קבע בחוק שירות ביטחון, או על דרך של קיצור שירות החובה 2015 - 2024 : שירות סדיר של32 חודשים 7. הנה כי כן, ביום19 במרץ2014 'חוקקה הכנסת את חוק שירות ביטחון (תיקון מס19) התשע"ד– 2014 , בו נקבעה הוראת קבע, לפיה סעיף15 לחוק שירות ביטחון יתוקן ובמקום משך שירות הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 8 של30 חודשים, משך השירות של גברים יעמוד על32 חודשים. הוראה זו לא נכנסה מידית לתוקף, אלא תחילתה נדחתה עד ליום1 ביולי2015 , כאשר עד למועד זה עמדה בתוקפה הוראת השעה המקורית (שהוארכה בהתאם עד ה- 30 ביוני2015 ), לפיה משך השירות עמד על36 חודשים. שה משמעת של כניסתו לתוקף של התיקון שנעשה דאז הייתה כפולה: במישור של לשון החוק– הוראת הקבע הוארכה מ- 30 חודשים ל- 32 חודשים. כמו כן, במישור המעשי– בוטלה הוראת השעה שקבעה כי משך השירות יעמוד על36 .חודשים 8. במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 נקבע כי משך השירות הסדיר לגברים בצה"ל יקוצר, מ- 32 חודשים ל- 30 חודשים. לפי התיקון המוצע, קיצור השירות יחול על מתגייסים החל מה-1 ביולי 2020 . 9. ,עם זאת בשנת2022 נחקק 'תיקון מס24 לחוק שירות ביטחון, אשר דחה את קיצור השירות ל- 30 חודשים עד ליום1 ליולי2024 וחל באופן רטרואקטיבי, כך ש גם המתגייסים לפני מועד .זה חויבו בשירות סדיר של שלושים ושניים חודשים הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 9 'נספח ב שירות החובה מעוגן בחוק שירות הביטחון - משך שירות שנתיים לגברים, ושנה לנשים 1949 1950 , 1952 הארכת שירות החובה לגברים בשישה חודשים , הארכת שירות חובה לנשים - 30 חודשים ,לגברים24 חודשים לנשים 1968 הארכת שירות החובה בשישה חודשים נוספים בצו - 30 חודשים ( לגברים36 ,)בפועל לפי צו 24 חודשים לנשים 2013 קיצור שירות חובה לגברים ,(ועדת שקד החל מ- 2015 ) - 32 חודשים ,לגברים24 חודשים לנשים 2016 קיצור נוסף בשירות חובה לגברים (החל מ- 2020 ) - 30 חודשים ,לגברים24 חודשים לנשים 2022 דחיית קיצור שירות ל- 30 חודשים - החלטה לדחות את קיצור השירות עד ה-1 ליולי 2024 (וחל על חיילים שכבר התגייסו) הארכת שירות החובה בשישה חודשים נוספים (הוראת שעה ,לשנתיים )הוארכה - 36 חודשים ,לגברים24 חודשים לנשים 1995 הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 10 נספח ג' המלצות ועדות ציבוריות בנושא קיצור השירות 10 . סוגיית קיצור שירות החובה מצוי ה זה שנים על סדר היום הציבורי . ברבות השנים, עסקו מספר ועדות ציבורית :בשאלת משך שירות הסדיר לגברים כפי שיפורט להלן ועדת בן בסט( 2005 ) 11 . במחצית שנת2005 מינה שר הביטחון דאז, שאול מופז, את הוועדה לבחינת סוגיית קיצור משך שירות החובה בצה"ל (להלן– ועדת בן- ,)בסט ובשנת2006 .הגישה הוועדה את המלצותיה עמדתה של ועדת בן-בסט הי י תה כי יש לחתור בהתמדה להעמדת שירות החובה לגברים ונשים כאחד על שנתיים ( 24 )חודשים , כאשר קיצור השירות ייושם בהדרגה :באופן הבא 12 . ע מדת ועדת בן בסט י הי תה כי בשלב הראשון יקוצר שירות החובה לכל הגברים ב- 4 חודשים , מ- 36 חודשים ל- 32 חודשים. הקיצור היה אמור לחול על כל המתגייסים החל בחודש יולי 2006 ועל כל החיילים שמועד שחרורם היה צפוי באוגוסט 2007 ו.אילך 13 . ,בשלב השני קבעה ועדת בן-בסט ש שירות החובה יקוצר לכל הגברים בארבעה חדשים נוס ים פ, מ- 32 חדשים ל- 28 חדשים, כאשר אם תחול הרעה במצב הביטחון תוכל הממשלה .לדחות את יישומו של השלב השני 14 . המנגנון להשגת שתי המטרות – התייעלות וקיצור מתמשך בשירות– בא לידי ביטוי בתחימת משך שירות החובה , כך שהמשך המינימלי של השירות יעמוד על 28 חודשים, ואילו ה משך המ רבי יעמוד על32 ח ודשים. 15 . ועדת בן-בסט סברה כי משך הש י רות המינימלי נדרש כדי לשמור על מסגרת "צבא העם". כמו- ,כן על מנת לייצר שוויוניות בין החיילים שישרתו28 חודשים לבין החיילים שישרתו 32 חודשים , קבעה הוועדה כי הצבא יתגמל א ת החיילים שישרתו שירות מְ רבי בגמול כספי נוסף "גמול התמדה ,", הדומה לשכר של חברו ששוחרר לשוק העבודה האזרחי במשך ארבעת החודשים האחרונים לשירו.ת 16 . בהקשר זה ראוי לציין כי על מנת להבטיח את יישומו של החלק השני בתוכנית ("שלב ב'") קבעה הוועדה כי יש לנקוט ב צעדים שיגדילו את שיעור המת גייסים ,ואת אחוז החיילים בכוח הלוחם ובינ י:הן הגדלת שיעור הנשים המשרתות בתפקידים ועיסוקים שעד כה יועדו בעיקר לגברי;ם נקיטת אמצעים שיצמצמו את מ מדי ההשתמטות של נשים וגברים משירות חובה ; הימנעות הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 11 מהקצאת חיילים בשירות חובה למסגרות שמחוץ לסד"כ הצה"לי ; וכן וטיב ל המסלולים הצבאיים המיוחדים, כדוגמת מסלול לבני הישיבות ו מסלול הנח"ל (החל מ שנת2008 .) 17 . בתחילת שנת2006 החליטה הממשלה (החלטה מס' 4711 ) לאמץ את עקרונות דו"ח ועדת בן בסט, למעט ההמלצה לביטול המסלולים הצבאיים המיוחדים, והטילה ,על שר הביטחון להכין בתיאום עם משרד המ.שפטים, הצעת חוק ליישום ההמלצות ואולם, בעקבות מלחמת לבנון ( ולקחי ועדת וינוגרד, החליטה הממשלה החלטה מס' 1948 ( ביום8.7.2007 לדחות את יישום המלצות דו"ח בן- .בסט בתשעה חודשים לפחות. מאז ועד היום נותרה דחייה זו על כנה ועדת ברודט( 2007 ) 18 . בסוף שנת2006 מינה ראש הממשלה ,דאז אהוד אולמרט, סגן ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ושר האוצר דאז, אברהם הירשזון, את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בצה"ל (להלן– ,ועדת ברודט) בראשות דוד ברודט ובשנת2007 הגישה הוועדה את המלצותיה. עמדתה של ועדת ברודט בסוגיית קיצור השירות הייתה כי יש להחיל מ- 2008 חקיקה מתאימה ש תביא לקיצור שירות דיפרנציאלי של4 חודשים, לחיילי מנהלה ולחיילים עורפיים בהתאם לצורכי .הצבא 19 . עוד המליצה הוועדה כי בכפוף להערכת מצב בשנת 2010 ,לאמץ את ההמלצות הקשורות לקיצור השירות בשנת 2011 ,ב- 4 חודשים לכלל חיילי החובה ולהרחיב במועד זה את מספר החיילים הנהנים מקיצור שירות דיפרנציאלי .הוועדה ציינה כי ב- 2011 יתחילו מחזורי הגיוס ויושלם הפער שנוצר בהכשרות ובאימונים .מנגנוני הפיצוי התקציביים לצבא בגין קיצור השירות הדיפרנציאלי והכללי והפיצוי לחיילים המתמידים בגין הפיצוי הדיפרנציאלי יהיו בהתאם להמלצות ועדת בן בסט. 20 . המלצות הוועדה לגבי הקיצור הן ברוח ועדת בן בסט אך תוך פרישת תקופת היישום לנוכח צורכי כוח האדם של הצבא. ועדת ברודט הדגישה את הצורך העקרוני להציב בפני הצבא עלות אלטרנטיבית גבוהה יותר של שירות חיילי החובה מזו שהוא רואה בפניו , נכון לעת שבו ניתנו המלצות אלו . 21 . כמו כ ן, המליצה הוועדה כי יש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות המלצות ועדת עברי במודל קיצור השירות (ועדת עברי משנת2005 עסקה במודל שירות אזרחי למי שאינם משרתים בשירות ביטחון או פטורים ממנו, ובשלב מאוחר יותר את מי שעוסקים במשימות קליטת עלייה, חינוך וכיו"ב כאשר הש.)ירות האזרחי יהא לחרדים וערבים הכנסת הצוות המשפטי ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל ,שור המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו // היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 / / 050-6233512 // [email protected] 12 ועדת לוקר ( 2015 ) 22 . במאי2014 ,, מינה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו את הועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף(במיל.ד) יונתן לוקר (להלן– ,)ועדת לוקר ובשנת2015 הגישה הוועדה את המלצותיה. עמדתה של ועדת לוקר בסוגיית קיצור השירות הייתה כי מגמת קיצור השירות נכונה וצריכה להימשך, תוך שהיא ממליצה לבחון את מלוא המלצת ועדת בן בסט ולא להסתפק במתווה של קיצור השירות. הוועדה אף סברה שיש לקבוע אבני דרך נוספות על בסיס המלצות ועדת בן בסט עד לשנת2020 אז יוחל קיצור השיר ות לבנים ולבנות ויעמוד על שירות של .שנתיים 23 . ועדת לוקר המליצה גם היא להמשיך במתווה קיצור השירות על פי המלצות ועדת בן בסט עד שיתקבע על שירות של24 חודשים לבנים ובנות עד שנת2020 .