חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
דחוף
נייר עמדה
7
–
לעניין שאלת האצלת הסמכות הריבונית והיעדר הגדרות יסוד
לאומיות
בנוסח החוק
א .
שאלה פתוחה לנושא -
סמכות הכנסת והיקף האצלתה לגורם מנהלי ,לקבוע בעתיד
באופן אוטומטי, כללי ובלתי־מסוים בזמן אמת, ה כרזה על אתרי הנצחה לאומיים
ואתרי מורשת לאומיים נוספים, ללא חקיקה ראשית ייעודית של הכנסת.
ב .
נייר עמדה
ב
פגם מבני עצמאי בחוק,
הנובע מהיעדר הגדרה סטטוטורית למונחים
“אתר הנצחה לאומי” ו“אתר מורשת לאומי”.
נייר עמדה
תאריך המסמך :
19/02/2026
–
המסמך המקביל המקורי לבקשת חוות דעת משפטית
הוגש05/02/2026
, ומתוקן בזאת על פי הנחיות מ"מ יו"ר ועדת החינוך–
הח"כ יוסף טייב, והיועצת
המשפטית של ועדת החינוך–
עו"ד שמרית שקד
מחבר המסמך :
,מר דורון אספיר
דבורנית5
,, מודיעין7170507
[email protected]
טלפון054-240-5183
פעיל ציבור בהתנדבות
של אלפי שעות לנושא, ומאות פגישות עם קשת רחבה ולרלוונטית
לנושא
.ומשתתף קבוע בדיוני ועדת החינוך של הכנסת לעניין החוק הנדון
:אל
1
.היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
–
עו"ד שמרית שקד
2
.
מ"מ יו"ר ועדת חינוך תרבות וספורט –
הח"כ יוסף טייב
3
.ח"כ נעמ
ה לזימי
–
אשר השתתפה באופן יסודי עמוק בכל הדיון בועדה מיום ה11.2.2026
4
.ועדת החינוך
, התרבות והספורט של הכנסת
. נא להעלות לאתר הועדה בכנסת כפי שסוכם
מבנה המסמך
, ונושאי הדיון:
עמודים
א. שאלת הסמכות לקביעה עתידית של אתר הנצחה/מורשת לאומי
משנה/נוסף2
–
5
ב.
העדר הגדרות המושגים –
""אתר הנצחה לאומי", ו "אתר מורשת לאומי
6
ג.
סיכום
6
2
שאלת הסמכות לקביעה עתידית, בלתי־מסוימת בזמן אמת, של “אתר
”הנצחה/מורשת לאומי נוסף
, ופסלות האצלת סמכות זו לגוף מנהלי ,
והעדר הגדרות
המושגים ""אתר הנצחה לאומי", "אתר מורשת לאומי בנוסח החוק
1
.רקע
1.1
.
רקע חקיקתי עובדתי
החל מחודש ספטמבר2024
ועד למועד מסמך זה (פברואר2026
), מובילה ועדת החינוך, התרבות
והספורט של הכנסת הליך חקיקה להסדרת חוק
"
יום זיכרון לאירועי
השבעה באוקטובר שמחת תורה
–
השבעה באוקטובר2023
”
,
באמצעות מיזוג של חמש הצעות חוק פרטיות, שהוגשו על ידי מספר
חברי כנסת, ואשר זכו לתמיכה רחבה של למעלה מ־85
חברי כנסת, להצעת חוק פרטית אחת מאוחדת ,
ומיזוג
הצעת החוק הממשלתי
המקביל
( שפורסם רק לאחרונה1.7.2025
)
בכל אחת מהצעות החוק הפרטיות המקוריות נכללה קביעה מפורשת, ברורה ומוגדרת בדבר הקמת
אתר הנצחה לאומי
אחד ו מוזיאון לאומי
אחד, ולא נכללה בהן כל הסמכה
–
מפורשת או משתמעת
–
להקמת אתרי הנצחה
לאומיים נוספים או אתרי מורשת לאומיים נוספים.
בשלב מאוחר של הליך החקיקה הוצע
שינוי מהותי
בנוסח הסעיף המרכזי בחוק, כך שלצד הקמת אתר
הנצחה
לאומי
ומוזיאון
לאומי , תיכלל גם אפשרות עתידית להכרזה על אתרי הנצחה
לאומיים
נוספים
ו/או אתרי מורשת לאומיים נוספים,
אשר ייקבעו, אם ייקבעו, על ידי תאגיד מנהלי שיוקם מכוח החוק.
הצעה זו
–
קרי, הסמכה להכרזה עתידית על אתרי הנצחה או מורשת
לאומיים נוספים
–
אינה כוללת
קביעה קונ קרטית, זיהוי מראש או תיאור מהותי של אתרים לאומיים נוספים, ואינה מלווה בהכרעה
פרלמנטרית ספציפית לגופו של כל אתר, אלא מבקשת להסמיך מראש גורם מנהלי שאינו גוף נבחר
ציבור -
לקבוע בעתיד בסוגיה זו.
בנוסף, בנוסח החוק עד כה11.2.2026
, לא נכללות"בפרק ההגדרות
"בחוק
הגדרות סטטוטוריות
ברורות וקוהרנטיות למונחים "
אתר הנצחה לאומי "
ו
“
אתר מורשת לאומי”,
וזאת בשונה מאתרי
,הנצחה ומורשת ברמות קהילתיות ,עירוניות ,מקומיות, אזוריות או פרטיות אשר אינם בעלי מעמד
משפטי לאומי.
1.2
.
מסמך זה מעלה
שאלה פתוחה, יסודית ועקרונית
–
"
סמכות מול רגולציה מול מנהל"
–
שאלת
יסוד כבדה ועקרונית מאוד
3
2
.
מטרת
נייר עמדה
–
לחדד שתי שאלות פתוחות אקסיומטיות מהותיות ויסודיות
2.1
עוד
בטרם הדיון היסודי ,בשאלת רעיון הפיצול והביזור של אתרים לאומיים -
דיון
שיהיה בהמשך ,
ומחוייב בדיוני ועדת החינוך-
ואף נכתב ופורט לאחר ניתוח עמוק
י בני ר עמדה מספר4
מיום ה
15.6.25
, עמודים4-6
–
(העדר מסה קריטית, תחרות פנימית בין אתרים לאומיים, נרטיבים
מתחרים, ואשר אילו לא ניתנים לתחזוקה, (עמדת המועצה לשימור אתרים), ופגיעה קשה ברמת
התרומות למיזם מבוזר
במקום ,
ל
אתר/מתחם מרכזי אחד, כ
נהוג בעולם במיקרים כאלה (ראה,
לדוגמה ,
האתרים הלאומיים911, והירושימה
)וכו -
אנא ראה שם–
ואולם, סוגיות אלה לעייל
שהוכרו בסעיף זה ,אינן מושא מסמך זה, והן מוזכרות כאן כרקע בלבד (ויטופלו בנפרד בהמשך –
באשר עדי
ן
ועדת החינוך
לא
,)דנה בהם בעבר עד כה מבלי לגרוע מן המיקוד
המהותי
העקרוני
בשאלת הסמכות.
2.2
.מסמך זה נועד לבחון שאלה
פתוחה
,מהותית, יסודית קונקרטית וממוקדת ,
בעלת השלכות
מבניות מהותיות וציבוריות - “עקרון אי־האצלת סמכות ריבונית”
האם מוסמכת הכנסת, במסגרת חקיקה ראשית, להסמיך מראש גורם
מנהלי
,שאינו נבחר ציבור
להכריע בעתיד בהכרזה על אתרי הנצחה או מורשת
לאומיים
,נוספים ,בלא קביעה קונקרטית
דיון ערכי והכרעה פרלמנטרית לגופו של מקרה.
2.3
.
ההבחנה היסודית: סמכות ריבונית לעומת סמכות מנהלית
כידוע- המשפט הציבורי הישראלי מכיר בהבחנה יסודית בין סמכויות מנהליות לבין סמכויות ריבוניות־
ערכיות
•
סמכויות מנהליות / רגולטוריות - יישום, תפעול, הקמה, ניהול, תקצוב, תחזוקה
לבין:
•
סמכויות ריבוניות־ערכיות -
קביעת זהות לאומית, קנון זיכרון, סמלי מדינה, הכרזה על אתרים
לאומיים
הכרזה על“אתר הנצחה לאומי”
אינה פעולה טכנית או רגולטורית, אלא:
א.
קביעה ערכית־זהותית
ב.
בעלת משמעות חינוכית, היסטורית ותודעתית
ג.
המעצבת את הזיכרון הקולקטיבי של המדינה לדורות
ד.
בעלת השפעה בינלאומית כבדה –
עשויות להיות לכך גם השלכות בזירה הבינלאומית, לרבות
בהקשרים של הכרה בינלאומית באתרי זיכרון.
, בינלאומיים
(דוגמא מהעבר אתר ההנצחה
והמוז
י און הלאומי911
בניו-יורק ,
ופארק השלום בהירושימה
–
המוכר
ים
באופן רשמי
כאתר
ים בינלאומי)
לפיכך, מדובר בסמכות ריבונית מובהקת.
4
3
.
עקרון אי־האצלת סמכות ריבונית
3.1
.עקרון יסוד במשפט החוקתי־מנהלי קובע כי:
בפסיקה ובספרות הובעה עמדה שלפיה קיימת מגבלה על היקף
האצלת סמכויות
בעלות אופי
ריבוני־ערכי ,במיוחד כאשר מדובר בהכרעה בעלת משמעות זהותית ולאומית מובהקת.
ודוק:
גם אם הכנסת רשאית להסדיר מנגנוני יישום,
מתעוררת שאלה האם רשאית הכנסת לוותר על עצם ההכרעה הערכית עצמה -
כאשר מדובר
בהכרעה המעצבת את הזיכרון הלאומי, אין די בכך שהכנסת תסדיר מנגנון –
עליה להכריע
ישירות
בעצמה ,. הסמכה עתידית, פתוחה ובלתי מסוימת
עלולה לרוקן מתוכן
את עצם
.ההכרעה הפרלמנטרית
4
.
קושי לוגי־משפטי בהסמכת גוף מנהלי, תאגידי או רגולטורי, שאינו הכנסת עצמה
4.1
.
סעיף המאפשר לגוף מנהלי להחליט בעתיד על
“אתר הנצחה/מורשת
”לאומי נוסף
,
וכזה
שאינו ידוע מהותו
כיום - מעורר קושי כפול :
.א כשל סמכות
הגוף המנהלי:
•
אינו נבחר ציבור
•
אינו מייצג את הריבון
•
אינו מוסמך לקבוע הכרעות זהותיות לאומיות
4.2
. כשל מסגרת
.א
הכרזה כזו:
•
אינה יכולה להיות אוטומטית
•
אינה יכולה להיות כללית
•
מחייבת בחינה פרטנית לגופו של כל אתר, מיקומו, משמעותו והשלכותיו
ולכן:
לא ניתן “לאשר מראש” את מה שטרם נבחן.
5
5
. השלכה ישירה על נוסח החוק הנדון
לפיכך, כל סעיף בנוסח החוק אשר:
•
מאפשר או רומז
•
או משאיר “פתח עתידי”
•
להכרזה על אתרי הנצחה /
מורשת לאומיים נוספים ,לא ידועים וספציפיים , אלא כללים
,עתידיים .לא מוגדרים באופן ברור ויסודי
באמצעות:
•
תאגיד
•
מועצה
•
החלטת ממשלה
•
או אישור מנהלי כלשהו
מעורר קושי חוקתי־משפטי מהותי בעל השלכות מבניות משמעותיות, הנוגע לגבולות האצלת
סמכויות ריבוניות.
קושי זה עלול להשליך גם על תפיסת הציבור את החוק
ולפגוע באמון הציבור
בחוק זה. (
הנצחה לאומית)
6
.
המסלול החוקי היחיד האפשרי
6.1
.המסלול הפרלמנטרי המתבקש להכרזה על אתר נוסף הוא:
א.
יוזמה ספציפית
ב.
בחינה לגופו של מקרה מוגדר היטב
ג.
חקיקה ייעודית או תיקון חוק מפורש
ד.
הכרעת הכנסת–
כנציגת הריבון
6.2
.
אין המדובר בסמכות המצויה מטבעה בידי תאגיד, מועצה, רשות מנהלית או גורם ייעוצי, אלא
בסמכות פרלמנטרית מובהקת. ובוודאי שלא באמצעות מנגנון אוטומטי או הסמכה כללית מראש .
7
.
”היעדר הגדרה סטטוטורית למונח “אתר הנצחה לאומי
ו "אתר מורשת לאומי"
ו הינ
פגם
מבני מהותי המחייב בחינה ותיקון בנוסח החוק
7.1
.
נוסח
החוק עושה שימוש במונחים נורמטיביים כבדי משקל
–
,ללא הגדרה קוהרנטית ספציפית
סדורה היטב של המושג
ים "
"אתר הנצחה לאומי ,
""אתר מורשת לאומי
6
•
ללא הגדר
תם "בפרק ההגדרות
"בחוק
•
דבר היוצר:
o
עמימות נורמטיבית
o
מרחב פרשני פרוץ לחלוטין באופן
בלתי סביר
o
פגיעה בעקרון החוקיות
o
וסיכון ממשי להרחבת סמכות מנהלית בדיעבד
“
במיוחד שעה שהחוק עוסק אך ורק ברמה הלאומית, ולא
,במיזמי הנצחה קהילתיים ,עירוניים
,קיבוציים
מקומיים , אזוריים
או פרטיים.”
7.2
.
אנא אבקש להוסיף
בפר
ק
"
ההגדרות"בחוק
הגדרה יסודית מובהקת וברורה
"לאתר הנצחה
"לאומי", "אתר מורשת לאומי", "מוזיאון לאומי
,, ובניגוד לאתרים קהילתיים, קבוצתיים
,עירוניים, קיבוציים ,אזוריים פרטיים ואחרים
שאין להם מעמד משפטי לאומי
7.3
.
אנא בבקשה ראה ההגדרות החיוניות
בנייר העמדה
ספציפי
ל "הגדרות בחוק"
–
שהוגש
לועדת החינוך בתאריך ה4.7.2025
–
" בשם
ההגדרות הקריטיות הנחוצות בפרק "ההגדרות
בחוק
–
יום זיכרון לאומי לאירועי השביעי באוקטובר
...
–
מתוך מסמך עמדה מספר
4
–
למתווה הקמת מתחם/פארק זיכרון
לאומי
לאירועי710
"
7.4
.
לחידוד ממוקד של הבעיה-
חוק העוסק בהנצחה
לאומית , ואינו מגדיר מהו“לאומי”
,
יוצר
קושי נורמטיבי משמעותי בהסדרה.
8
.סיכום
8.1
.
הכרזה על אתר
הנצחה/מורשת לאומי
היא
מעשה ריבוני, לא רגולטורי.
לפיכך:
מתעוררת שאלה מהותית חוקתית־משפטית משמעותית באשר לאפשרות להסמיך גוף
מנהלי,
אלא במסגרת חקיקה ייעודית בזמן אמת של הכנסת לגופו של כל מקרה מוגדר
ומפורט היטב.
8.2
.
קיים פגם מבני מהותי המחייב בחינה ותיקון בנוסח החוק -
לכלול בפרק
"ההגדרות" בחוק
הגדרה
מדויקת, מזוקקת ברורה למושגים
"אתר הנצחה
"לאומי", "אתר מורשת לאומי , "מוזיאון
"לאומי
8.3
. אנא התייחסות בדיוני המשך הוועדה לשתי השאלות המהותיות שלעיל.