פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 469 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (03 בפברואר 2026), שעה 13:04 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון" << הלסי >>, של חה"כ עדי עזוז, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ ואליד אלהואשלה נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר סמיר בן סעיד חברי הכנסת: עדי עזוז עאידה תומא סלימאן מוזמנים: נכחו: מיכל ויירון – מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות, משרד הבריאות אסנת רחמים – מנהלת תחום חברות סיוע, משרד הבינוי והשיכון נסי אנג'ל כ"ץ – משרד הבינוי והשיכון לירון שפיגל – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה, משרד החינוך ענבר שרעבי – מנהלת תחום מע' חירום, משרד הרווחה והביטחון החברתי אלונה אילת – מנהלת התוכנית הלאומית יתד לצעירים וצעירות במצבי סיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי ד"ר יסכה מוניקנדם גבעון – מרכז המחקר והמידע של הכנסת חן שור – ראש צוות תכנית יתד מחלקת נוער וצעירים מנהל שירותים חברתיים אשדוד, מרכז השלטון המקומי משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך רווחה לצעירים, מרכז שלטון אזורי ציפי זוסמן – ממונה על החטיבה לקידום נוער וצעירים, עיריית ירושלים דני ברוקס – מנהל צוות מרכז העיר, החטיבה לקידום נוער ירושלמי, עיריית ירושלים איילה יפת שילוני – מנהלת השירות לצעירים ודרי רחוב, החטיבה לקידום נוער וצעירים עיריית ירושלים יאיר רגב הס – מנכ"ל עמותת הלל רחל כהן – נציגת הלל ליאור רוזנבאום – מנהל קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות סתיו אביבי – הלובי למלחמה באלימות מינית ליאורה רובינשטיין – מנכ"לית, המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין צליל שיילדר – עמותת עלם נכחו באמצעים מקוונים: שלי שכטר שלו – מנכ"לית, פורום ארגוני צעירות מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון" (מס' 6424). << נושא >> << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שלום לכולם, לכל מי שהגיע. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שיזמה חברתי לסיעה, חברת הכנסת עדי עזוז, על היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירים וצעירות במצבי סיכון. האמת היא שזו פעם ראשונה שאני פותחת דיון בלי לציין את מספר החטופים שנותרו בעזה. זו באמת תחושה נוחה יותר, ולמרות שהספירה של החטופים בעזה הסתיימה בשעה טובה, אנחנו עדיין נזכור את היום הנורא הזה, את המלחמה שלא נגמרת, את החשיבות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית, את כל החללים והנרצחים, בעיקר בכדי שאנחנו נשכיל לעתיד טוב יותר. לנושא הדיון שלנו, צעירים וצעירות החיים במצבי סיכון מתמודדים באופן רגיל עם אתגרים רבים ועם קשיים בתחומים שונים. המצב הביטחוני ומצבי החירום שמתרחשים כאן, אצלנו במדינה, מקצינים ומחדדים את ההתמודדות הנדרשת, ומעמיקים כמובן את הפערים עבורם. במצב רגיש של אי ודאות לקראת אולי מלחמה מול איראן, אולי עוד הסלמה כזו או אחרת, אנחנו מחויבים כאן בבית הזה לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור, ושיש מענה באמת לכול אחד. אני אתן את מילות הפתיחה ואת ההרחבה לחברתי עדי עזוז שכאמור יזמה את הדיון, ותודה לך, עדי, שאת נלחמת ונאבקת גם בנושא החשוב הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי. זו באמת הצעה על סדר-היום שהייתה במליאת הכנסת והגיעה לדיון כאן בוועדה, באמת על המקום של החשיבות גם של הרשויות המקומיות במצבי חירום. צעירים וצעירות בסיכון, אנחנו מכירים את זה גם במרחבים של נוער בזמן חירום, זה אירוע שהוא מתנהג אחרת. כשמדינה נכנסת לחירום והכול נסגר, מסעדות נסגרות וכשמתחיל אירוע חירום, ולצערי היינו ביותר מדי אירועי חירום בשנתיים האחרונות, אנחנו גילינו שצריך לאפשר גם למסגרות, גם למשרד הרווחה, שיהיה לו יד יותר רחבה – חשוב לי להגיד פה, כי אני גם רואה נציגות של משרד הרווחה שעשה בעצמו כברת דרך לתת מענים מהירים בחירום, וזה לא מובן מאליו – לטייב את המענים המהירים האלה, וגם בנושאים הספציפיים. אני יכולה להגיד לכם שאתמול בערב, יחד עם חלק מהיוזמים של הצעת החוק עשינו סיור בירושלים בשעה 22:30, באמת לראות את הצעירים ואת הצעירות, ואת המענים, ומה האפשרויות, ואת מגוון החברה ואנחנו שמענו ואספנו, ולפני שבוע וחצי גם היינו במרחב הלב לשמוע גם על קצה אחר של הרצף. וכל הזמן אנחנו מגיעות לשטח, ועושות סיורים, ורואות בעיניים את המסגרות, ושומעות את הצעירים ואת הצעירות וגם הם פונים ומגיעים, ועולה תמונה ברורה שצריך לעזור להיערך לאירוע חירום הבא שכולנו מבינות שהוא מעבר לפינה. אז על זה בעצם הדיון, ויגיעו לדעתי חברי הכנסת תוך כדי, שהם גם היוזמים של ההצעה, אז אנחנו ככה גם ניתן להם, ואפשר לדעתי לפתוח את הדיון עם שלי, יש לה מצגת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, אבל אולי קודם כול משרד הרווחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כרגע אלונה מעדיפה בטח להתייחס אחרי, לא? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שלי שלו שכטר היא בזום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הגברת שלי שכטר שלו מפורום ארגוני צעירות, מנכ"לית, שלום לך גברתי ותודה שאת איתנו. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> שלום, תודה רבה על ההזדמנות וההתכנסות המאוד חשובה הבוקר. אני מאוד הייתי שמחה לשתף את המצגת, לא נותנים לי, השאלה אם זה ככה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה ייעשה פה מהאח הגדול, האח הגדול ישתף את המצגת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הנה זה משותף, את רואה את זה, שלי? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> הבנתי, אז אתם כאילו שולטים בזה, אני לא, אני לא יכולה להעביר? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הכנסת לוקחת שליטה על הרבה דברים, שלי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו ננסה לתת לך לשלוט, תכף ננסה לתת להעביר אלייך את השליטה. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> זה בסדר, אני אסתדר גם אחרת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, אז את רוצה להציג ואת פשוט תגידי: עבור. את רואה את המצגת? היא פתחה אותה קודם. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> אני כרגע לא רואה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתן רוצות רגע לחכות עד שזה יסתדר, ובינתיים נעביר את זכות הדיבור? תתארגנו על זה רגע ואז נחזור לשלי, בסדר? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> בסדר גמור, תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נתחיל עם סתיו, צעירה שמוזמנת לשתף אותנו, תודה שהגעת, סתיו. << אורח >> סתיו אביבי: << אורח >> בגדול, כשאנחנו מדברים צעירים וצעירות במצבי סיכון ובחירום, אז אנחנו מדברים על מערכת שגם בשגרה לא מצליחה להגיע לכולם, ואנחנו מתכננים היערכות כאילו יש לנו מערכת שעובדת באופן מלא כשבפועל יש לנו מערכת עם חורים, והחורים האלה לא מתחילים בחירום, הם היו קיימים גם הרבה לפני. לא לכל בני הנוער יש דמות מלווה, ולא כולם בתוך מסגרת, לא כולם מוכרים למערכת, ולכן גם כל היגיון שמבוסס על מי שמוכר זה מי שיטופל משאיר מראש קבוצה לא קטנה מחוץ לתמונה ובנוסף אנחנו ממשיכים להישען כמעט לחלוטין על פנייה יזומה. אנחנו מצפים שצעיר או צעירה בסיכון, תחת איום ביטחוני, חוסר ודאות ופירוק שגרה, ירים טלפון, או ימלא טופס, או יגיע למוקד, וזה פשוט לא קורה. לא כי לא אכפת להם, אלא כי אין אמון, או פשוט אין כוחות. רבים מהצעירים האלה כבר עברו אלימות, או אובדן או נטישה, והמערכה הזאת לא פוגשת אותם בנקודת ההתחלה, היא מצטברת על פצע שהוא כבר קיים ומכאן אני גם רוצה להציע שני עקרונות מענה. הראשון הוא יציבות, במצבי חירום לא מתחילים מבירוקרטיה. צעיר שמגיע למרכז, הוא לא צריך למלא טופס ולא להוכיח זכאות, פשוט המינימום הנדרש, אוכל, שינה ותחושת יציבות בסיסית, בלי זה שום מענה אחר לא יחזיק. והשני הוא כתובת אחת ברורה בזמן חירום, גם אם הביצוע מפוזר בין גופים ואחיות. בלי גורם אחד שמחזיק הובלה המערכת תמשיך לפעול מתוך כוונות טובות, אבל עם תוצאות חלקיות, צעירים שנופלים בין הכיסאות, ודווקא ברגע שבו המדינה הכי צריכה שהם יישארו מחוברים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה, אמרת דברים חשובים, ובאמת הלא ליפול בין הכיסאות זה נראה לי הדבר הכי חשוב, לראות את האדם בזמן אמת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ותודה ששיתפת בכזה אומץ, תודה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו נעבור שוב אל המצגת, ואנחנו נעביר את השקפים. שלי שכטר שלו, מנכ"לית פורום ארגוני צעירות, בבקשה. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> קודם כול צוהריים טובים לכולם, תודה רבה על היוזמה של המפגש הזה. הוועדה הזאת מאוד חשובה עבור צעירים וצעירות שאין להם בעצם מי שייצג אותם, ואנחנו עושות את זה עכשיו הבוקר. אני רוצה להציג לכם ממצאים של סקר, בעצם מיפוי צרכים, שהפורום יזם בשיתוף עם תוכנית יתד של משרד הרווחה ויחד עם מכון תובנות. למעשה, בסיום מלחמת עם כלביא הבנו שאנחנו במצב שאנחנו צריכות לבדוק מה קורה בשטח עכשיו כשהסתיימה המלחמה בתוך מלחמה, כשאנחנו יודעות שהמצב של הצעירים והצעירות שלנו רק הולך ומחמיר, ורצינו לשמוע מהם באמת בשטח איך הם מגיבים למצב הזה? חשוב לי להראות קודם כול את השקף הזה של כול הארגונים שנמצאים בפורום נראות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> צריך להראות את המצגת, את שולטת עליה. אנחנו רואים אותך. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> (הצגת מצגת) אנחנו דיברנו למעשה על המטרה. רצינו לשמוע מהצעירים והצעירות איך הם בעצם מתארגנים עכשיו בעקבות המלחמה בתוך המלחמה, מה הצרכים שלהם? איפה אפשר לסייע להם? אלה המאפיינים של הצעירים והצעירות שלמעשה ענו על השאלונים שלנו, 500 צעירים וצעירות ענו על השאלונים באמצעות ארגוני הפורום. העמותות הן אלה ששלחו את השאלונים לצעירים ולצעירות, וככה בעצם קיבלנו מענה ישירות מהצעירים והצעירות, וזה מאוד אותנטי. טיפה ניכנס לחלוקה מגדרית, אז 60% פחות או יותר מהמענים היו של צעירות, ו-40% של צעירים. הגיל הממוצע היה 21, ויש לנו 40% מעל גיל 21, 40% מתחת לגיל 21. זאת אומרת שזה נותן לנו ממש מנעד מאוד רחב של הגילאים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו עוברים לתעסוקה? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> תעסוקה, בדיוק. כאן אנחנו בעצם קיבלנו את הנתון המאוד חמור הראשון שהעלינו מהשטח. הצעירים והצעירות, 78% מודים שלא עבדו באופן סדיר בתקופה הזאת. בנוסף לזה, אנחנו יודעים שכ-30% לא עבדו בכלל גם לפני המלחמה. זאת אומרת, יש פה מצב מאוד קשה של הרבה מאוד צעירים וצעירות שהפסידו חלקית את מקום העבודה שלהם, אולי חלק מהמשמרות שלהם. הם סיפרו שם סיפורים מאוד קשים שבמשך שבועיים למעשה הם לא יכלו לעבוד בכלל, או שלא קראו להם למשמרות, או שלא הייתה להם למשל תחבורה ציבורית להגיע לעבודה. היו המון סיבות, ובסך הכול, מכול הצעירים והצעירות שענו, בסך הכול רק 22% עבדו כרגיל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שזה נתון מדהים. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> אובדן של הכנסה מאוד משמעותי, וזה כמובן גם היה לפני זה בתקופת המלחמה, לפני עם כלביא. צריך להבין שיש פה בעצם חירום על חירום ומצב מתמשך שהם לא מצליחים לעבוד בצורה רציפה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל ההסלמה, ההסלמה קרתה בעם כלביא? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, עברנו למצב כלכלי. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> בדיוק, אז כול הדבר הזה מאוד משפיע על המצב הכלכלי שלהם, 70% ציינו הרעה במצב בכל מיני מידות, אבל 70% מדברים על הרעה במצב הכלכלי, שזה כמובן בסופו של דבר מעגלים שמשפיעים אחד על השני. אז ההרעה במצב הכלכלי משפיעה בסופו של דבר על המצב הרגשי והנפשי, והוא משפיע בסופו של דבר גם על הפרנסה. זה בעצם מעגל כזה, כי אם אתה במצב רגשי ונפשי לא טוב, לפעמים אתה בעצמך, או את, לא מצליחה לצאת מהמיטה בבוקר מתוך חרדות, מתוך חוסר יכולת לדעת מה יהיה בהמשך היום. יש כאלה שגם פחדו, כי פחדו לעלות לאוטובוס ולא ידעו איפה הם יהיו בזמן אזעקה, כול הדברים האלה מאוד משפיעים אחד על השני. זה בעצם לופ שמאוד קשה לצאת ממנו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני מניחה שזה בקורלציה לתעסוקה? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> נכון. וזה מדבר גם על צמצום בסופו של דבר, זה גרם להם לצמצם בהוצאות שלהם בצורה מאוד משמעותית. כול החסכונות שלהם הלכו בתקופה הזאת, הם צברו חובות, תכף נדבר על חובות שזה מאפיין נוסף של האוכלוסייה הזאת. כמובן קושי לשלם שכירות. זאת אוכלוסייה, הצעירים והצעירות שאנחנו מדברים עליהם, שאין לה כסף בצד, אין לה חיסכון ליום שחור שיכולה ממנו להוציא את ההפרש כדי לשלם את מה שצריך, והם נכנסו בסופו של דבר למצבים כלכליים לא פשוטים בכלל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, נעבור לצבירת חובות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אותו מצב כלכלי באמת, המשך ישיר. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> אני חייבת פה לציין מאפיין של צעירים וצעירות במצבי סיכון, בגלל שהם נעדרי עורף משפחתי ומגיל צעיר לפעמים נמצאים במצב הזה שאין אף אחד שתומך בהם, זה מאפיין שלהם שהם נכנסים לחובות בגיל צעיר. דווקא אנחנו בפורום נראות, יחד עם תוכנית יתד ומשרד המשפטים, הסיוע המשפטי, בנינו תוכנית מיוחדת לסיוע ליציאה מהחוב עבור צעירים וצעירות במצבי סיכון. זיהינו את הצורך ואת הבעיה, והנה חלקם מדברים על זה שבתקופה הספציפית הזאת של המלחמה ועם כלביא הם צברו חובות חדשים. זאת אומרת שגם אלה שאולי הצלחנו לסייע להם באמצעות המענה שכבר בנינו לפני כבר חמש שנים, יכול מאוד להיות שהתחילו בעצם להיכנס לחובות חדשים בגלל המצב הזה ובגלל שלא היה להם חיסכון. חלקם, צריך להבין, תומכים בהורים כלכלית. זאת אומרת, שמעבר לכול הקשיים שלהם הם צריכים לעזור למשפחה שנמצאת במצוקה עוד יותר גדולה. וכמובן ששאלנו אם הם קיבלו איזושהי תמיכה כלכלית, כי כולנו יודעים שהילדים שלנו והילדות שלנו בגיל 18 פלוס נעזרים בנו כשהם נמצאים במצב משבר, אז כמובן שהרוב, 64% ענו שבכלל לא, וחלק דיברו על תמיכה מאוד מעטה, וזה באמת מצב מאוד קשה כשאין אף אחד שנמצא שם שבעצם עוזר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נתקדם. עברנו למצב הרגשי. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> כן, אז במצב הרגשי, פה מה לעשות, לא הופתענו כי כולנו במדינה היינו במצב רגשי לא טוב, אבל כאן זה כמובן מדובר על אחוזים מאוד גבוהים, שמדברים על מצב רגשי שכמובן הדרדר כבר לחרדות ודיכאון ובדידות, כשמדובר באוכלוסייה שגם ככה נמצאת בטראומה כי הם מגיעים עם הטראומה הזאת בגלל הרקע המשפחתי שלהם, בגלל מציאות החיים שהם חיו בה עוד לפני המלחמה. כאן מדובר בטראומה נוספת שמתווספת, שהם בעצם צריכים להתמודד עם חוסר ביטחון מאוד בסיסי שכולנו התמודדנו איתו, וגם עם מה שנקרא שכל המענים פתאום נעלמים לך. זאת אומרת, הרבה פעמים הם כבר נמצאים בתוך איזשהו מענה, בתוך איזושהי תוכנית והתוכנית הזאת פתאום לא פועלת כי יש מצב חירום. צריך להבין שיש פה עוד פעם מעגל. אני רוצה דווקא להיכנס לסיבות, ושאלנו אותם מה היה יכול לסייע לך מבחינה רגשית? אז 30% מדברים על שיחה עם איש מקצוע, 17% היו מאוד רוצים תמיכה מההורים, למרות שהם כבר יודעים שזה כנראה לא יקרה. דיברו על קבוצות תמיכה. אבל אני דווקא רוצה להתמקד בסוף, 19%, כמעט 20% מהם מדברים על שום דבר. מה זה אומר שום דבר? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ייאוש. << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> זה אומר שהם הגיעו למצב של ייאוש, שהם אפילו לא יודעים להגיד עבור עצמם מה יכול לעזור להם, מה ייתן להם איזשהו סיוע רגשי. בעיניי זה נתון מאוד קשה. זה לא נתון שמדבר על זה שאני אסתדר לבד. זה נתון שמדבר על חוסר אמון, על סוג של אובדן שליטה, על מצב שהוא מאוד מייאש והוא מאוד מדאיג. אנחנו ממש לקראת סיום כבר. קצת על ההבדלים, יש צעירים וצעירות והם לא מקשה אחת, אנחנו תמיד מדברות על זה שלצעירות למשל יש מאפיינים ייחודיים בגלל שהן נשים, יש להן צרכים אחרים, והן גם בעצמן העידו שיש להן קושי רב יותר להגיע לעבודה, 38% דיברו על זה שהן פשוט פיזית לא יכלו להגיע לעבודה. בואו לא נשכח שנשים יותר נתמכות בתחבורה ציבורית מאשר גברים, הצעירות שלנו ברובן חסרות רכב, חלק הגדול גם חסרות רישיון נהיגה, ולכן הן תלויות בתחבורה ציבורית וזה מאוד השפיע עליהן, הן גם פחדו לעלות על תחבורה ציבורית, זה ברור לכולנו, אף אחד לא ידע מה לעשות בימים האלה. גם במצב הרגשי, 52% העידו על יותר קשיים רגשיים מאשר הצעירים, וכמובן חוסר ביטחון בדיור זה משהו שהוא מיידי בא לידי ביטוי אצל צעירות, לפעמים הן נמצאות במקום שקשור למישהו שנותן להן איזשהו חסות, איזשהו גבר או מישהו שנתן להן מקום לישון, ופתאום בגלל המלחמה צריך לפנות את החדר למישהו אחר והן באמת גילו חוסר ביטחון. חלקן חזרו לבתים שלהן והבתים שלהן לא היו מקומות בטוחים עבורן, אז הנושא של דיור היה קריטי. אנחנו קצת ניכנס גם לנושא של חברה ערבית. אני רוצה לומר, יש לנו בפורום שלושה ארגונים מהחברה הערבית ושם התגלו צרכים וחסכים אחרים. הם דיברו שם עיקר על הנושא של מה שנקרא זכות הדיבור, הם דיברו על זה שצעירים וצעירות במצבי סיכון בחברה הערבית נמצאים גם במצב שהם מפחדים לצאת החוצה ובמרחב הציבורי בכלל לדבר ערבית. צריך להבין את זה שגם הביטוי, הדבר הכי בסיסי שיש לכול אחד ואחד מאיתנו, נלקח מהם בתקופות של המשבר של המלחמה, כי הם חששו, חששו שישמעו שהם מדברים ערבית, חששו להגיד דברים גם בעברית שאולי יתפרשו כאלימות, כי המשטרה בעצם הפעילה איזושהי אכיפה מוגברת בקרב החברה הערבית. אז הצעירים והצעירות שלנו התמודדו עם דברים הרבה יותר בסיסיים. כמובן שהנושא של עבודה, של פרנסה, של תעסוקה היה מאוד בעייתי. הם חששו לבוא למקומות העבודה, הם קיבלו שם יחס לפעמים מאוד אלים, מאוד גזעני, אז יש פה מה שנקרא מצוקה על מצוקה. הם צברו יותר חובות חדשים לפי הדיווח שלהם בתוך השאלון וחוו יותר חוסר ביטחון בדיור. כולנו יודעים שאין מקלטים בכפרים ערביים וגם בערים של החברה הערבית יש מעט מאוד מענים בנושא הזה של מקלטים וממ"דים, אז יש פה ממש חוסר ביטחון מאוד בסיסי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, תודה. אנחנו עוברים לשקף הסיכום? << אורח >> שלי שכטר שלו: << אורח >> נסכם מה למדנו בעיקר מתוך הסקר שעשינו. קודם כול, הצעירים והצעירות בעצמם העידו וכתבו לנו שהם היו צריכים בשבועיים האלה סיוע חומרי ראשוני. חלקם מגיעים למצב שהם לא יכלו לקנות בסופר. אנחנו צריכים להביא להם במצבי חירום ולהשיג להם ולשלוח להם תווי מזון. הם צריכים לקבל כסף באיזושהי דרך, זה יכול להיות כמובן בכרטיס או בכל דבר אחר, כדי שהם יוכלו ללכת לקנות מזון, תרופות ולשלם שכר דירה. הנושא של סיוע בשכר דירה הוא קריטי עבור צעירים וצעירות במצבי סיכון. הם לא יכולים להרשות לעצמם לבקש הארכות, בעלי הבתים שלהם גם ככה נמצאים במצב שהם יודעים אולי את המצב שלהם. הם חוששים לבקש הארכות. אנחנו צריכים לסייע להם סיוע חומרי גם בנושא של שכר דירה. הנושא הבא הוא כמובן הנושא הרגשי, הסיוע הנפשי. העמותות שלנו נותנות כמה שיותר סיוע שאפשר, אבל צריך גם סיוע של אנשי מקצוע וכולנו יודעים שהתורים הם בלתי אפשריים, מדברים על חודשים קדימה, ולכן אנחנו צריכים שוב פעם סיוע חומרי כדי לשלוח אותם לטיפולים פרטיים. כשאין מזור ואין תורים פנויים, אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות להגיע לטיפול פרטי ובשביל זה צריך כסף, אנחנו צריכים לעזור להם ממש עם כסף. אני חושבת שהנושא של תעסוקה הוא באמת ליווי שצריך לעזור להם מיד אחרי המלחמה כדי שהם יוכלו להשתלב בחזרה בעולם התעסוקה, ואנחנו צריכים כולנו לשם דגש על מענים שיהיו מותאמים לאוכלוסייה הספציפית הזאת, גם לחברה הערבית, גם לצעירות במצבי סיכון, אבל משהו שיהיה מותאם בתקופת משבר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, תודה רבה, שלי, על הסקירה המקיפה ועל הסקר המאוד חשוב, נראה לי שהוא הציף את עיקרי הפערים בעת חירום. נמצא איתנו חבר הכנסת איציק קרויזר, יושב-ראש הוועדה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מיוזמי ההצעה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, ומיוזמי ההצעה. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה באמת לפתוח ולהגיד לך, חברת הכנסת עדי, תודה רבה על כך שאת לא מורידה ולו לרגע אחד מסדר-היום של הכנסת נושאים מאוד משמעותיים וחשובים, בדגש באמת על צעירים וצעירות במצבי סיכון. אני חושב שדווקא הייחודיות של הדיון הזה, זה באמת לקחת נושא שהוא בקונצנזוס על פניו, הוא לא פוליטי, הוא לא ימין, הוא לא שמאל, הוא לא יהודים, הוא לא ערבים. הוא באמת נמצא מקריית שמונה בצפון ועד אילת שבדרום, והצורך של מדינת ישראל לסייע לאותן אוכלוסיות שנמצאות בקצה, ודווקא אותן אוכלוסיות תמיד מוצאות את עצמן בסיטואציה שיש קשיים, יש קשיים תקציביים, יש קשיים של כוח אדם. ועל כול הקשיים האלו מתווספת גם הסיטואציה הביטחונית המאוד מאתגרת שאנחנו נמצאים בה כבר למעלה משנתיים. הדיוק של הדיון הזה, גם אתמול יצאנו לסיור בירושלים מספר חברי כנסת עם הצוות באמת המדהים של עיריית ירושלים, והאתגרים המאוד מורכבים. דרך אגב, אני חושב שפעם אחר פעם דווקא ירושלים, שעיר שהיא מאותגרת גם בבסיס של התושבים כאן, גם האוכלוסייה הכללית, גם החרדית, גם הערבית, גם הדתית לאומית, אם נגדיר את זה ככה, באמת אוכלוסייה שגם העיר הזו שואבת אליה לא רק מהסביבה אלא בכלל מכל הארץ נערים ונערות שבאמת עלולים להגיע למצבי קיצון. אבל דווקא בימים האלה שאנחנו כבר אחרי איזשהו סבב שבו ראינו שיש פערים מאוד משמעותיים גם בהפעלה של הצוותים, גם בתקצוב, גם בפתיחה של המקומות שלהם אותם בני נוער שבשגרה יש להם בעיה לאן להגיע, אז בוודאי גם בחירום. גם הצבא והסטה של אוכלוסיות שנמצאות במקומות מוגנים ולהכניס אותה למקלטים ציבוריים או לחמ"לים כאלה ואחרים. הסיטואציה הביטחונית מאתגרת את אנשי הרווחה בסיטואציה הזו ולכן אני חושב שהדיון הזה הוא מדויק, הוא מבורך, הוא חשוב מאוד לחבר את הרשויות, לחבר את המשרדים השונים. מהחינוך והרווחה, גם אוצר לגבי הסטה של תקציבים וההבנה שכאן אנחנו צריכים לפעול מהר, ראינו את זה בצרכים של אותם נערים שהם צרכים מיידיים, זה מיטה, זה בגד, זה אוכל, זה סיוע בשכר דירה, ולפעמים באמת המצב הביטחוני לא מתחשב באותו תהליך שאותו נער עובר ודווקא לרוב זה מגיע כשאנחנו רגע לפני אולי לעלות אותו על המסלול, ואז באמת המצב הזה מחזיר אותו כמה וכמה צעדים אחורה ושם הירידה לתהום היא מאוד מהירה, ולעלות חזרה זה תמיד הרבה יותר קשה. אז אני אומר בכלל, הנושא הזה שתמיד אנחנו אומרים שזה נושא שהוא בקונצנזוס, מה הבעיה? כולנו דואגים לנוער בסיכון, כולנו רוצים לדאוג לנוער שהוא בקצה ואז אנחנו מגלים את הפערים המאוד משמעותיים. החיבור כאן לוועדה עם הרשויות, עם הערים גם הגדולות, גם ניסינו לדייק את הערים שבהן היו את הנפילות המשמעותיות, אלו גם ערים גדולות שכמו שאמרנו שבשגרה מתמודדות עם לא מעט מצוקה של נוער בסיכון שמגיע אליהן, אז בטח בשעת לחימה ובשעת מצב חירום. אני חוזר ואומר, מודה לך על הדיון הזה. הדיון הזה, צריך לצאת ממנו, כמו שגם ראינו אתמול בסיור, עם דברים לביצוע ולהפעלה. ראינו שהדברים האלה הם לא מורכבים. זאת אומרת, להבין מי הגורם, למשל, שיודע לתת את המשך הפעילות הסדירה של אותם אנשי רווחה, שבאמת זה היה כיף גדול ומחמם את הלב לראות בשעה מאוחרת, בקור הירושלמי, צוותים, ואני מניח שגם בערים אחרות הדבר הזה, אני מקווה לפחות, מתבצע ככה. לראות את אותן עובדות סוציאליות, אותם עובדים סוציאליים, אנשי רווחה שנמצאים עם החבר'ה בשטח על כלל המגזרים, על כלל האתגרים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ועושים באמת עבודה מדהימה, מדהימה וקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> עבודה משמעותית וקשה מאוד. אנחנו יודעים כמה קשה לגייס כוח אדם, גם בגלל המקצוע, גם בגלל מה שעושים בו, בוודאי גם בשכר שמקבלים בו, אבל זה אנשים, אני לא רוצה להגיד משוגעים לדבר, אלא באמת אנשים עם שליחות שעושים את זה בשליחות אדירה. אז זו גם הזדמנות להגיד לכם תודה רבה על כול מה שאתם עושים, כול אחד ואחת בתחומו. וגם לך, חברת הכנסת מטי, אני יודע שאת מדלגת פה בין לא מעט דיונים מאוד משמעותיים ודברים שחשובים לך, אבל מהאילוצים כאן בכנסת, בפיצול חוק ההסדרים בוועדת הכנסת, וההירתמות שלך כאן גם כחברת הוועדה שעוסקת בנושאים האלו, אבל גם באמת לוותר על דיונים מאוד משמעותיים שלך כדי להוביל את הדיון הזה כדי שהוא יתקיים, כי הוא מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני באמת חושבת שבזה נמדדת חברה. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נמדדת חברה ביכולת שלה לתת את המענים לחוליות החלשות ולראות גם את השקופים במירכאות כפולות ומכופלות. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ואני שמחה שאתה יושב-ראש הוועדה ואני בטוחה שזה לא ירד מסדר-היום. אני חושבת שהסקר שהציגו לנו שהוא של 500 נשאלים, תיאר או הציף את כול הפערים בצורה מאוד מדויקת, את הפערים שאתה ציינת ועדי. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אני רק שוב אסיים בדברים טובים ובתודות. אני רק אתנצל שאני עוד מעט אצטרך עוד פעם לרוץ למעלה להצביע, חוק ההסדרים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> סמיר, אתה רוצה עכשיו לדבר? חבר הכנסת סמיר בן סעיד בבקשה, ואחריו משרד הרווחה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צוהריים טובים לכולם, מטי ועדי, תודה לכן על הנושא הזה, הדיון החשוב, זה מאוד חשוב. אני רואה בוועדה הזו גם בחודשים האחרונים עבודה קדושה מאוד. אני יודע שהמצב אצלנו בארץ מאוד קשה, גם בעוטף, גם בצפון הארץ, אבל גם אצלנו בפריפריה, במיוחד בחברה הערבית בכלל, וגם בחברה הבדואית במיוחד יש לנו המון קשיים. אני לא חושב שהנתונים האלה רק לצעירים בסיכון, לא, בכלל לכל הצעירים אצלנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם באמת בפילוח החברה הערבית ששם המצב קשה יותר מיתר. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. אני אגיד לכם כמה נתונים. יש לנו 12,000 מורים מובטלים לא מועסקים, סיימו תואר ראשון ואין להם מקומות עבודה. 7,000 רופאים ורופאות סיימו בארץ, בחוץ-לארץ, בכל מקום, גם הם לא מועסקים ואין להם מקום עבודה. תשאירו את האחרים, מי שנהרס לו בית, מי שמתמודד עם הקשיים, זה באמת המצב בכל הארץ וגם בכל החברה הישראלית, וגם בחברה הערבית זה קשה מאוד. צריכים להתחיל בדיונים מאוד חשובים, להמשיך גם למצוא פתרונות לכל החברה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן סעיד. אני אבקש מאלונה אילת, מנהלת התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון. אם את תוכלי להתייחס, מעבר לסקירה הכללית שלך, לגבי הסוגיות שעלו בצורה ישירה, אם זה הסיוע הנפשי, הסוגיות של הדיור והסוגיות של אוכל, מזון. קצת יותר בספציפי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואולי מה ההיערכות בעצם לחירום? אם קורה נגיד בשבת, האם יש היערכות, תוכנית מגירה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> צוהריים טובים, שמי אלונה אילת, אני מנהלת של תוכנית לאומית יתד. קודם כול, אני רוצה להגיד שכמובן שאנחנו מכירים את הסקר, לא רק שאנחנו מכירים את הסקר, אנחנו ביחד עם פורום נראות יזמנו אותו, וכחצי שנה לפני הסקר הזה אנחנו ביצענו סקר דומה, אפילו רחב יותר, בקרב צעירים שהם מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים. לפני שככה אני אתייחס לשני הסקרים, אני רוצה להגיד ששלי ציינה שפורום נראות הוא השופר של אותם צעירים שהם לא נשמעים. אז אני רוצה להגיד שגם אנחנו בתוכנית יתד במשרד הרווחה, ועובדים של יתד ומחוזות וגם במטה, אנחנו אותו שופר לאותם צעירים. לא רק ארגונים של מגזר שלישי, אלא בהחלט אני רואה בעצמי ובצוות שלנו, גם ברשויות וגם במחוזות, שופר לאותם צעירים. אז ככה היה לי חשוב לדייק את הסוגייה. הסקר שאנחנו ביצענו והסקר בעקבות עם כלביא, המסקנות לא הופתענו מהן והיו ככה די דומות, ואני אתייחס לארבעה צרכים מרכזיים שעלו בשני הסקרים. אז באמת הצורך בסיוע כלכלי מתמשך, ליווי במיצוי זכויות, סיוע בשכר דירה, התנהלות כלכלית ומלגות לימודים. צורך בקשר אישי וליווי רציף עם גורמי סיוע. אנחנו דיברנו על תקינה וציינתם בעצמכם. אני גם ראיתי את ההצעה לסדר ואת ההתייחסות של השר קריב, שאני חושבת שהוא עונה במקום השר חיים כ"ץ שלא היה באותו יום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את בקיאה, אלונה, זו בקיאות יפה. יש לי הרגשה שאולי סייעת להם בכתיבה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> כן. לא, זה בסדר, ברור. אז זה היה מעניין לראות את זה. אז באמת דווקא בתוכנית יתד אנחנו רואים שאין הרבה תחלופה בעובדים של יתד ויש לנו קרוב לבין 80 ל-90 איוש של כוח אדם במחלקות השירותים החברתיים, זאת אומרת שאנחנו כן מצליחים לשמר עובדים גם באמצעות הדרכות, השתלמויות, עם הרבה השקעה רבה בעובדים סוציאליים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> פרקטית, אופרטיבית, מה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אוקיי, אני כבר מגיעה לזה. הצורך השלישי זה צורך בטיפול רגשי נגיש, מקצועי ורציף, אני אתייחס גם לזה, וצורך במסגרות יציבות של עוגני שגרה, תעסוקה, לימודים, זה באמת בא בהלימה למה שאנחנו ראינו עכשיו. אז במענים הפרקטיים, סיוע בשכר דירה. גם בישיבה הקודמת אנחנו דיברנו על זה רבות. בעצם כבר במהלך שנים, אני בתפקיד שש שנים, עוד לפני שאני נכנסתי לתפקיד, כל שנה אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד השיכון, מקצים לפחות מיליון שקלים לסיוע בשכר דירה. גם באמצעות סל גמיש ברשויות מקומיות יש אפשרות לתת סיוע בשכר דירה עד שלושה חודשים, כ-1,000 שקלים בחודש. אני חייבת להגיד שברור שאם אותו צעיר, שקרה מה שקרה, הוא לא היה מוכר במחלקה לשירותים חברתיים והוא לא היה מלווה על ידי אחד הארגונים, ברור שזה לא שהוא דופק ברשות המקומית ואומרים לו: בוא, אנחנו נציע לך סיוע בשכר דירה. ברור לי שזה לא קורה. ודווקא המנגנון הזה של החירום, אני חושבת שאנחנו צריכים לשכלל אותו יותר, זה קורה יותר בסיוע במזון ובתווי מזון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שזה גם תחתיכם? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> שזה גם תחתינו, יש את זה בסל גמיש, סיוע בתווי מזון, בעצם תווים או דיגיטליים או ידניים לסופר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> המיליון שאמרת, זה היה תקציב לתווים? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> לא, המיליון שאמרתי זה לסיוע בשכר דירה שאנחנו העברנו מיליון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כי הרי זה היה שלושה מיליון, זה היה בין מיליון וחצי לשלושה מיליון, אמרת. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> נכון, בשנה שעברה זה היה מיליון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זאת אומרת שזה קוצץ? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> זה לא תקנה נפרדת, זה בעצם במסגרת של תקציב יתד, והצרכים שלנו מהקמה שלפני עשור עד היום, אין מה להשוות את הצרכים שלנו, בלי קשר לחרבות ברזל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את אומרת שתווי המזון והסיוע בשכר דירה, כול המעטפת היא תחת תקציב יתד, ואת יכולה לומר מה היה תקציב יתד ב-2023, 2024, 2025? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אנחנו הגשנו את זה בוועדה הקודמת. אני אגיד לכם, אפילו זה לא קוצץ, אנחנו ראינו שבתוספת של תקציב חירום בשנה שעברה זה אפילו עלה, היה לנו כ-8 מיליון של תוספת תקציב חירום שאנחנו לא יודעים אם אנחנו נקבל אותו השנה. השנה עדיין אין תקציבי חירום במשרד הרווחה ככל שידוע לי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל המסגרת? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> המסגרת נשארה בערך אותה מסגרת, אבל אין מה להשוות שאנחנו התחלנו תוכנית יתד עם 4,000 צעירים מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים ובין ארבעה-חמישה ארגוני מגזר שלישי שנתנו מענה גם לצעירים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מתי זה 4,000 כשהתחלתם? מתי זה התחיל? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> ב-2016, בדיוק לפני עשור, ממש באוקטובר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל גם לא הבנתי על השכר דירה, היה קיצוץ? זה היה מיליון וחצי כל השנים. נכון? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> זו החלטה של המטה שלנו, אוקיי, יש את השמיכה ואנחנו לפי התיעדוף מחליטים. בגלל שעלו צרכים אחרים בשנה שעברה מה שהוחלט זה לעשות מיליון שקלים סיוע בשכר דירה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כמה צעירים יש עכשיו? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> עכשיו יש כ-30,000 צעירים בסיכון שהם מוכרים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> והתקציב? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> זה אותו תקציב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה אותו תקציב מ-2016? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אותו תקציב מ-2016, כן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, עאידה, בבקשה, את יכולה לשאול. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עאידה גם מיוזמות ההצעה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אני מתנצלת שאיחרתי אבל זה יום מטורף בכנסת, כאילו יש ימים לא מטורפים. אני חושבת שבעניין של שכר דירה, אני יכולה להבין או לא יכולה להבין. אני יודעת שהיו קיצוצים רוחביים בכלל התקציבים, בטח זה הגיע גם אליכם. עצם העובדה שמ-2016 עד היום לא חל שינוי. כאילו, האוכלוסייה גדלה ומצד שני התקציב לא גדל, ועוד בתוך מצב חירום של מלחמה שאנחנו יודעים שיש מפונים, שאנחנו יודעים שהצעירים נמצאים, אתם רואים שיש חשיבות או תיעדוף לקצץ דווקא בתקציב המקוצץ מלכתחילה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני חושבת שלא אני הכתובת לענות לך לשאלה, אני הגורם המקצועי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תמיד במשרדים מחליטים לשלוח את האנשים שהם לא הכתובת? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, אבל אנחנו נקרא בסיכום להתאמת התקציב לנפח הצעירים. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני הגורם המקצועי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה זה לא הכתובת? אלונה, אז מי הכתובת? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הגורם המקצועי הוא זה שמתעדף, עם כל הכבוד. אתם שמחליטים כגורם מקצועי מה חשוב, מה פחות חשוב, מה אקוטי עכשיו, ולפי זה אנשי התקציב צריכים לפעול, ככה אני מבינה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> נכון, בפועל זה לא מה שקורה. בפועל אני מקבלת תקציב שמוקצה לתוכנית יתד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל מי החליט שנקצץ בשכר דירה? כי אנחנו פשוט מכירות את המצוקה ואת הצורך האדיר בסיוע בשכר דירה, זה אחד הדברים המשמעותיים. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אז אנחנו בעבודת המטה שלנו ראינו גידול מאוד משמעותי בתקציב לרשויות מקומיות, ובגלל שמדובר באותה שמיכה ובאמת היינו צריכות להקצות תקציב הרבה יותר משמעותי, פי 1 וחצי לפחות לרשויות מקומיות, בעצם היה צריך לחלק את זה אחרת. חלק, דרך אגב, מסל גמיש שכולל גם סיוע בשכר דירה, בגלל זה בשנה שעברה הוקצה רק מיליון שקלים מתקציב חירום לטובת סיוע בשכר דירה, מלחמה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היה תקציב חירום. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> היה קרוב ל-8 מיליון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, השנה עוד לא ידוע. עכשיו עוד שאלה, אם במקרה בסוף השבוע הקרוב נפתחת מערכה נוספת מול איראן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה לא שאנחנו יודעות משהו; כתרחיש. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> סתם אני שואלת, יש איזה כפתור שמרימים וישר נכנסים לפעולה בכדי שהדברים האלה לא ישנו? אני שואלת איך אתם נערכים בעצם? כי זה באוויר התכנון. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> בעצם מה שהיה גם בשנה שעברה, רשויות מקומיות קיבלו תקציבי חירום שבעצם לצורך של אותה רשות מקומית, ואנחנו במגמה של המשרד מבזרים יותר ויותר סמכויות לרשויות מקומיות והן הקצו את התקציב הזה לצרכים של אותה רשות מקומית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל הרשות קיבלה מיד את התקציב? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> ממש כן, מדובר בימים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה צבוע לטובת? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> זה צבוע לרשות המקומית לטובת האוכלוסייה, אני לא יודעת אם יש חלוקה פנימית, והרשות המקומית בעצם הקצתה תקציבים, אני חושבת שבהחלט, אולי לא לפני עשור, אבל כן תוכנית יתד מאוד כבר מוטמעת ברשויות המקומיות, וקולם של הצעירים כן נשמע. אני לא יודעת את סדר-העדיפות של רשות מקומית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רגע אני רוצה לסכם אם הבנתי נכון. בשגרה יש תקציבים שלא השתנו לאורך השנים הרבה, אבל יש תקציבים שהם מוטים על פי סדרי העדיפויות שלכם, בחירום יש תקציב שנצבע לטובת חירום, נמסר לרשות המקומית והתיעדוף הוא כבר עובר. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> הוא באמצעות הרשויות המקומיות כמובן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש פה שלטון מקומי או רשויות שנבין? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> יש ירושלים אולי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> היא בזום, אנחנו תכף לדבר. מרכז המחקר והמידע רצית לשאול שאלה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני אבל אני רק רוצה, אני מוכנה להמשיך. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל היא רצתה לשאול שאלה על מה שאמרת. << אורח >> יסכה מוניקנדם גבעון: << אורח >> אני רוצה לשאול על אותם מנגנונים שאמרת עכשיו. מה בעצם המנגנון מול צעיר שחס וחלילה קורה משהו כזה, ורוצה מחר בבוקר צריך לקבל תווים או המשך הארכה בסיוע שכר דירה, האם יש מנגנונים ברורים ברשויות המקומיות? הם יודעים איך לתת, למי לתת, כמה לתת, זאת אומרת מה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> כן, יש תע"ס, תקנות עבודה סוציאלית של סל גמיש, שבתע"ס הזה זה ממש מעוגן, לגבי נקודות זיכוי, מקסימום, מינימום. התע"ס הזה בעצם פורסם כבר לפני שש-שבע שנים, ועבדנו עליו ביחד עם אגף התקציבים שלנו וביחד עם השלטון המקומי. << אורח >> יסכה מוניקנדם גבעון: << אורח >> בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר היו לא מעט עמותות שנתנו כסף ישירות מהתקציבים שלהם, סכומים מאוד גדולים, בהמשך זה גם נעשה בשיתוף איתכם, אבל בהתחלה זה נעשה מצידם. אוכלוסיות שהן מוכרות, יוצאי פנימיות, אומנה. אוכלוסיות שמכירים אותם, לא צעיר שמגיע והרווחה לא מכירה. הדבר הזה מלמד שמשהו במערכות הרווחה לא עבדו, האם משהו השתנה היום? האם יש מוכנות יותר טובה מבחינת המערכות היום אם חלילה קורה משהו כזה מחר, שהעמותות לא נדרשות בעצם לשלם מתרומות לצעירים? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני לא הייתי שמה את זה בסתירה. זאת אומרת, כשאת מציגה את זה את אומרת זה או זה. אני לא חושבת שזה צריך להיות בסתירה, אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מענים משלימים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא נראה לי שהיא אומרת או זה או זה, השאלה בעצם באמת איך העמותות שנאלצו להכניס את היד לכיס, חלקן היה להן כיס עמוק ושרדו, חלקן היה להן כיס פחות עמוק ופחות שרדו. אגב, יש דוח מלפני שלושה חודשים לדעתי ש-70% מהעמותות בישראל מדווחות על מצב כלכלי קשה, 40% מתקשות כאילו ממש על סף סגירה. זה בהחלט מתחבר לרקע של המלחמה ולאתגרים ולכספים שמגייסים ונותנים גם כשאין. אז השאלה אם חלילה בשבת קורה אירוע כזה, האם יש כפתור, כמו שגברתי יושבת-הראש אמרה, למשל לתווי מזון? האם השכר דירה יעלה? כי הרי אנחנו יודעות שברגע שהמסגרות נסגרות, צעירה שלמשל הצליחה לצאת ממעגל הסיכון, היא עובדת במקום עבודה, אבל סגרו לה את הפיצרייה, אין לה איפה לעבוד, אין לה איך ללכת לשלם את שכר הדירה, היא מהר מאוד מידרדרת חזרה לרחוב, לשימוש בגוף, להתמכרויות, מהר מאוד. זה קורה לפעמים אפילו לא ימים, שעות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אלונה אמרה שבחירום זה עובר. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> לא, גם בשגרה זה עובד, גם בשגרה וגם בחירום. אני רוצה להגיד שאני חושבת שקודם כול, המנגנון והכפתור הזה הדמיוני, הוא בגדול הוא לא קיים, בסדר? הוא לא קיים, אין כזה דבר, אנחנו משרד הרווחה זו ספינה מאוד גדולה, יש מחוזות, יש שלטון מקומי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד שזו אמרה קשה, מה שאמרת עכשיו. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> שניה, אני עכשיו מרחיבה את זה דקה. אני חושבת שאותו צעיר שמוכר במחלקה לשירותים חברתיים, בחירום יהיה לו הרבה יותר קל באמצעות עובד סוציאלי ביתד, אם יש עובד סוציאלי של יתד ברשות מקומית, כי במחצית מהרשויות המקומיות אין עובדים סוציאליים של יתד, אוקיי? אז אני אומרת בהנחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אין כי לא מאויישים או כי אין תקנים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך את אומרת בהנחה כשאת יודעת ש-50% לא נמצאים? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אז התשובה היא יותר מורכבת ומעמיקה ואני בדיוק מחדדת את כל זה. יש לנו תקנים שאנחנו קיבלנו לפני כעשור, אותם תקנים, אני מדברת רק על תקנים שקיבלנו, לא איפה שהעובדת הסוציאלית בחופשת מחלה או לידה, אותם תקנים שיש עובדת סוציאלית, שיש את זה במחצית מהרשויות. זו ההקצאה שקיבלנו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אפשר להרחיב אותם? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> לא, הם קיימים. ב-50% מהרשויות המקומיות אין תקנים, אין תקן של יתד, אוקיי? אין תקן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אז בהנחה שיש תקן של עו"ס יתד והצעיר הוא מוכר, אני חושבת שכמו בשגרה גם בחירום הוא יקבל מענה הרבה יותר טוב. אני הולכת על הקצה, אותו צעיר, כשאין תקן של עו"ס יתד, והוא נמצא ברשות פריפריאלית, ולא נדבר על הרשות במגזר הערבי, בחירום יהיה לו הרבה יותר מורכב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל רגע, אני רוצה לדבר את השטח עצמו. סליחה, היושבת-ראש, את מרשה לי רגע? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רגע. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, סליחה. כי זה קצת חורה לי מה שאת אומרת ואני אגיד גם למה, כי בסוף הצעירים האלה כשהם צריכים עזרה, הם לא יבואו וידפקו בדלת של לשכת הרווחה, שלום, קוראים לי XYZ ואני צריך עזרה. הם יגיעו לרחוב כנראה, והם יפגשו שם את הנציגים והעובדים המדהימים אולי גם של הרשויות המקומיות או של עמותות. בסוף אנחנו יודעות שהחברה האזרחית, בטח בתחום הזה, היא מאוד חזקה, היא מאוד מושרשת בשטח. הם יגיעו לניידת של על"ם, הם יגיעו למספרה של החצר, הם יגיעו לעשות מניקור ג'ל, היא תגיע למישהי שהיא סומכת עליה והיא מאמינה לה ותגיד: לה קשה לי, אין לי איך לשלם שכר דירה. עכשיו אני אגיד לך מה עמותות עושות, בתור אחת שלפני רגע הייתה בצד השני, אנחנו מגייסות כסף מתרומות ומקימות קרן חירום כדי לתת לה 2,000 שקלים לשלם שכר דירה בשביל שהיא לא תחזור למעגל הזנות. אז המציאות היא שהמנגנון לא עובד. אני באמת חוששת שביום שבת יתחיל אירוע ויגיע גל פניות ונהיה מול שוקת שבורה, כי את אומרת שאין את הכפתור. וממש חשוב לי שנצא מהדיון ונבין שחייב להיות כפתור, חייב להיות כפתור. כמו שיש חירום אז יש שמרטפיות לעובדים חיוניים, אנחנו צריכים באירוע חירום לתת להם, לפתוח את המקומות, לתגבר להם תקינת כוח אדם לעמותות, לארגונים, לרשויות, לא משנה למי. אגב, בעיניי זה שווה ערך, הם שניהם עושים את העבודה בשטח, כי חשוב להבין ממה הצעירים שלנו מורכבים, הם לא מורכבים מהדרך הזו של דרך המלך והבירוקרטיה. וסתיו יקירתנו באמת אמרה את זה גם מאוד יפה בתחילת הדיון, סליחה עאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את האמת, אני אוהבת את ההתלהבות שלך ובגלל זה אני מקשיבה, ואני יודעת שאכפת לך. אני, את האמת, קשה לי עם כל הדיון הזה שכל הזמן מדברים על כפתור ומדברים על מצב. בכל שנה, גם בקורונה דיברנו ככה, גם עכשיו במלחמה שהייתה, וגם עכשיו מתכוננים לעוד מלחמה, וכאילו אף אחד לא לומד את הלקח ולא בונה את התסריט הזה ולא בונה את הכפתור שדיברת עליו, את הכוננות למצב חירום. כאשר עוברים בהרף עין, כמו שתוקפים בהרף עין, אז צריך לעבור לאיזושהי תשתית בהרף עין. כולם מוכנים לה, כולם מתודרכים, כמו בבתי חולים. כבר חודש מבקשים מבתי החולים להיות במצב של כוננות ולהיכנס ישר לתוך האירוע, וכל אחד יודע בתוך בית החולים מי עושה מה באותו רגע. למה אנחנו תמיד מזלזלים ברווחה ולא עושים פרוטוקול חירומי כזה? אני לא מבינה. אני חושבת שזה תפקידם כן של אנשי המקצוע ולהיעזר בכל מי שצריך כדי שאנשי האוצר יתכופפו או מקבלי ההחלטות במשרד. אבל אני רוצה לדבר והיה לי חשוב גם להצטרף לחברתי, חברת הכנסת עדי, בהצעת הדיון הזה, כי להגיד לכם את האמת, מצבי סיכון ומצבי חירום מקבלים משמעות אחרת לגמרי כאשר מדברים על האוכלוסייה הערבית. המדינה לא הכריזה על מצב חירום באוכלוסייה הערבית, אני אומרת לכם אנחנו במצב חירום. אנחנו במצב חירום כאשר בשלוש השנים האחרונות גל הפשיעה משתולל והצעירים הם העץ שמדליקים בו את האש. הצעירים בסיכון הם חלק מהמנוצלים ביותר בגלל הפשיעה הזאת. האם מישהו חשב? אני אומרת לך שאין צעיר כזה שיגיע ללשכת הרווחה באוכלוסייה הערבית, קשה מאוד למצוא אחד, אלא אם יש איזושהי תוכנית שעושה reaching out, ואני יודעת שכמעט אין. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> יש לנו 35% מהמטופלים ביתד ברשויות שהם מהמגזר הערבי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומרת לך, התחלתי להגיד את המשפט, אלא אם עושים להם reaching out או שהם מועברים דרך מוסדות שהם נמצאים בהם או בתי ספר, תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת. מישהו שהוא מרגיש שהוא נער בסיכון, שהוא מרגיש שיש לו צרכים מיוחדים והוא לא נמצא במסגרת ואף אחד לא דיבר איתו מקודם, הוא לא יגיע ללשכת הרווחה, ועל זה צריך לעבוד. אבל האם יש תוכניות גם כן? דיברתם על הכפתור? הכפתור הזה היה צריך להתחיל לפעול בעניין הפשיעה והידרדרות הצעירים לפני שלוש-ארבע שנים. אני יודעת שיש תוכניות כאלה, קוצצו התוכניות בצורה מסיבית, לא רק את ה-5% אלא 15%. השאלה מה יש במיוחד לאוכלוסייה הערבית כאשר המצב הוא לא רק לסגור פערים של עשרות שנים, אלא למנוע הידרדרות עכשיו? אני אומרת לך, צעירות – מספסרים בהן מול העיניים, כולם כבר יודעים את זה. וצעירים את יודעת עבור 2,000 שקלים, עבור 3,000 שקלים, לך תירה פה, תאיים שם, תעשה ככה. אלה אנשים צעירים שאנחנו מאבדים אותם לעולם אם אנחנו לא עושים, וזה תרתי משמע, או מאבדים אותם למוות או מאבדים אותם לפשיעה. השאלה איזה תוכניות? ואל תגידו לי התוכניות הרגילות, מצב חירום מחייב תוכניות חירום, תודה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה, עאידה, אמרת דברים חשובים. יש לך להוסיף עוד משהו, אלונה? כי אני רוצה לעבור הלאה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אוקיי, אני רק רוצה להגיד לסיכום, שבעצם השמיכה שלנו קצרה, אני חושבת שבמהלך של עשר השנים אנחנו באמת פיתחנו מענים מאוד רחבים, הסל הגמיש אמור לתת מענה גם בחירום, גם בשגרה, לא מספיק, אני לא אומרת שמספיק, ובשביל לעשות את החירום ואת השגרה טובים יותר, אנחנו בהחלט זקוקים גם לתקינה, לכוח אדם, אי אפשר לעשות את זה בלי כוח אדם, וגם לתקציבים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה, אני רוצה לשאול אם יש כאן מישהו ממרכז השלטון המקומי? חן שור? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שם מלא ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> חן שור: << אורח >> כן, שלום, נציגת השלטון המקומי, נציגה של אשדוד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל את נציגת השלטון המקומי, את לא בכובע של אשדוד אלא בכובע של השלטון המקומי הכללי? << אורח >> חן שור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אם את יכולה להרחיב טיפה בהיערכות של העיריות במקרה שלך, או מועצות מקומיות, עם המעבר לחירום, איך נעשית ההיערכות במעבר לחירום גם מבחינת המענים וגם מבחינת התקציבים? << אורח >> חן שור: << אורח >> קודם כול, כבר חודש ברשויות השלטון המקומי יש תרגילי חירום בשותפות ביטחון, משטרה, חינוך. יש תרגילי חירום באופן סדיר. בעצם בשלטון המקומי ברגע שיש איזשהו מקרה חירום, אנחנו כולנו נרתמים. בפעם האחרונה זה היה ביום שישי, הצוותים קופצים, כוננויות כבר שלושה שבועות אנחנו בכוננות בסופי שבוע, צוותי הרווחה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ואם מחר יש התקפה ונכנסים למצב חירום, ברשות מסוימת מה עושים שונה בנוהל חירום לגבי צעירים וצעירות בסיכון? יש את הטיפול בשגרה, איך נעשה המעבר לחירום? << אורח >> חן שור: << אורח >> אז שוב, מוקפצים. יש צוותי כוננויות של חירום, אנחנו כבר חודש מצוותים, ממש שמית יודעים לפי שעות, מי ממש נכנס ומוקפץ לאירוע לפי חלוקה לאזורים. ברגע האירוע קופצים, מרימים טלפונים לכל מי שמוגדר שצריך התייחסות בחירום. עושים טלפונים, במקרים חריגים גם קופצים לשטח, לא רק טלפונית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ומבחינה תקציבית, איך? << אורח >> חן שור: << אורח >> מבחינה תקציבית אני בדיוק רציתי להתייחס. אז קודם כול, תקציבים של צעירים בסיכון, אז מלבד תקציבי החירום שהשנה עוד לא קיבלנו, אני יודעת שזה אמור להגיע, עוד לא קיבלנו אישור, בשנה שעברה השתמשנו בזה בעיקר באמת לשכר דירה, אנחנו נותנים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל תראי, זה חשוב מה שאת אומרת, בעיקר השתמשנו בזה לשכר דירה, והתקציב של דירה... << אורח >> חן שור: << אורח >> שכר דירה וסיוע במימון השכלה והרבה ציוד בסיסי לצעירים שאין להם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ולגבי מזון חילקתם תווי מזון? << אורח >> חן שור: << אורח >> לגבי מזון זה תקציב נפרד, זה תקציב של תווים, אנחנו נותנים תווי מזון באמת דרך תקציבי סל גמיש, תקציבי תוכניות של יתד, הכול תקציבי יתד, שגם תקציבי החירום זה גם דרך יתד, ובעצם ברשות כל אחד עושה את התיעדוף לפי המיפוי של האוכלוסייה שלו. למשל, אני יכולה לספר על אשדוד באופן אישי, עשינו מיפוי ובאמת לפי המיפוי אנחנו יודעים לחלק את התקציבים בצורה שמתאימה לרשות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, תודה רבה לחן. אני רגע אשאל, יש כאן מרכז השלטון האזורי? אם יש לך משהו להשלים או להאיר, לירון כרמלי. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לירון כרמלי, מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים ממרכז השלטון האזורי. אני מצטרפת לחן ואני כן רוצה לומר כמה דברים. קודם כול בנושא הצעירים בשנים האחרונות, כמובן יחד עם משרד נגב גליל ורשות הצעירים, אנחנו מקימים יחידות צעירים. יחידות צעירים זה אומר שבמרבית הרשויות בארץ יש יחידות צעירים שיש להן מנהל יחידה, ובתוך היחידות האלה יש את הממשק עם עו"ס יתד, אבל בנוסף לזה יש עוד רכזי חיימ"ש, חיילים משוחררים, ועכשיו גם יש רכזי מילואים. זאת אומרת יותר כוח אדם כדי לתת מענה לצעירים. זה לא קשור לצעירים בסיכון, אבל זו אותה מחלקה שהתעסקה קודם בכולם ועכשיו באמת יש לה עוד תקנים. אני כן רוצה רגע לומר משהו לגבי המועצות האזוריות, כי מלבד כל מה שנאמר גם הבעיות בשכר דירה, יש עוד שני נושאים שצריך להתייחס אליהם. בתוך המועצות האזוריות נושא המרחק הוא אישיו, אני לא מחדשת פה לאף אחד. יש לנו כמה בעיות, אחת, לפעמים באיתור, כי כשאתה נמצא ביישוב רחוק לא תמיד פשוט לאתר. הדבר השני זה מענים, יש מענים ויש תוכניות גם של הרווחה וגם של הרשויות המקומיות, אבל בסופו של דבר אם לצעיר אין רכב או אין לו איך לממן את הדלק או אין תחבורה ציבורית או אין נסיעות, הוא לא מגיע. עכשיו, זאת לא בעיה שקשורה רק לצעירים, זה בכלל, אבל צעיר בסיכון שגם ככה קשה להביא אותו, לנו יש בעיה מאוד קשה עם הנושא של תחבורה, כי בעצם תוכניות מסובסדות אבל ללא ההסעות, וזה משהו שאני מבקשת לשים גם פה כי זה צריך להיות built-in בתוך תוכנית. אני אומרת את זה גם באוכלוסייה הוותיקה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תני לי דוגמה לתוכנית שיש קושי. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לא משנה איזו תוכנית. אני עושה עכשיו סדנה או רוצה לתת מענה או רוצה מפגש, לפעמים אין לצעיר איך להגיע. זו בעיה שהיא קיימת בכל המועצות האזוריות כמעט. דבר נוסף, בפינוי, הרי יש את ההגדרה של תא משפחתי, שכל התא פונה ביחד. אני יודעת שפתרו את זה באכלוס עצמאי עם תקציב לכל נער או נערה, אבל צריך לוודא שבפינוי, ויכול להיות שטיפלו בזה כבר, ההגדרה של תא משפחתי פוצלה וצעיר בסיכון לא מתפנה עם המשפחה שלו, ויש מקום, לא רק מבחינה כספית, כי אז לא היה מקום. וזה נושא שעלה כל הזמן, שצעירים בסיכון פונו הרי לפעמים עם הבית שהוא לא דווקא טוב עבורם, וזה מיידי למחר בבוקר, אז גם את זה צריך לבחון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את אלונה אני רוצה לשאול, יש הבדל בין ערים לבין שלטון אזורי לבין מועצות אזוריות מבחינת באופן היחסי, כמות הצעירים והצעירות בסיכון? כי הצעירים בסיכון נראה לי שהם נוטים יותר לנוע, אם הם בלי עורף משפחתי, לערים הגדולות, פחות יישארו במועצות. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> יש לנו הרבה צעירים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני שואלת אם יש איזשהו מיפוי. סתם, אני לא כל כך מכירה את הנושא לעומק, אבל יש לי תחושה שאם יש צעיר בסיכון, הוא יעדיף לנוע לעיר גדולה ולא להישאר במרחב הכפרי. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני חושבת שאין לי כל כך תשובה חד-משמעית, כי גם בשביל לנוע למרכז הארץ וללמוד הוא צריך כוחות בשביל זה וצריך יכולת כלכלית. לא כל צעיר, גם אם הוא מאוד רוצה לצאת מהפריפריה, יש לו את היכולת, ומקום מגורים ועבודה בשביל לעבור לגור בתל אביב או בירושלים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז בדרך כלל הם נשארים? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> הם בדרך כלל כן נשארים. מה שאנחנו כן רואים שבעקבות הלימודים, ודרך אגב, יש לנו עכשיו במסגרת של החלטת הממשלה בצפון, אנחנו מדברים על צעירים בקריית שמונה, אז באמת הרבה צעירים שבמסגרת הפינוי כבר עזבו את הערים והם ראו מה טוב במרכז הארץ, מאוד קשה להם לחזור, או שהם כבר נחשפו במסגרת צבאית או בשירות לאומי ואז באמת קשה להם לחזור. אבל אנחנו מדברים בממוצע על 20% מקרב הצעירים והצעירים בסיכון. זה המספר שנשמר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני אתן את רשות הדיבור לציפי זוסמן מעיריית ירושלים ולאחריה לליאור רוזנבאום, בבקשה ציפי. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> שלום, אני ממונה על החטיבה לקידום נוער וצעירים של העירייה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> איך לא באתי לסיור? כאן כולם עפו עליי. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> אני מזמינה אותך ונצא עוד ערב בכיף. אני חושבת שהחשיפה למה שקורה בעצם היא מאוד חשובה לכם כשליחי ציבור שבעצם משפיעים הרבה על המדיניות שלנו כמדינה. אני כן אתייחס, אלונה, לדברים שסיימת, אני חושבת שאם אני מסתכלת על הערים הגדולות וירושלים כמטרופולין של מיקרוקוסמוס של המדינה, אנחנו רואים הרבה מאוד צעירים וצעירות בסיכון, נוער שמגיע לירושלים. אתמול כעדי הייתה באמת ראינו ילדים מקריית גת ומקריית מלאכי ומבית שמש, ואנחנו פוגשים ילדים מכל הארץ וחלק מהמורכבות שלנו בתוך הדבר הזה, זה באמת שלנו אין עו"ס יתד, אנחנו עובדים בשיתוף מאוד הדוק עם הדס ועם הצוות של נוצץ. לצערי אין לנו עו"ס יתד בחטיבה כדי לתת מענה לצעירים שמגיעים מחוץ לירושלים ולא זכאים לשירותים של העיר ירושלים, כשאנחנו כן נותנים מענה לכל אחד ואחת שמוקד החיים שלו הוא בעיר ירושלים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז יש לכם יתד לתושבי ירושלים? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> יש, לא לנו, לרווחה. אנחנו איתם בשיתוף פעולה הדוק, זה לגבי השאלה הכללית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתם נכנסים תחת קידום נוער? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> אנחנו קידום נוער. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא בדיוק נוער, זה צעירים גם. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> נוער וצעירים, כן. קידום נוער וצעירים בעירייה נותנים מענה מגיל 13 עד 26. אני רוצה לדבר על העבודה בחירום, אז גם אנחנו, כמו מה שאמרה הקודמת בזום, גם אנחנו בהתארגנויות בתוך מכלול אוכלוסייה, ברגע שיש אירוע חירום של נפילת טיל, כל הצוות שלנו מוזנק למרכזי פינוי ועושה עבודה טיפולית ביחד עם המשפחות המפונות, אבל זה לא מתייחס לאוכלוסיית הלקוחות הקבועים שלנו, ובעצם בזמן חירום, בעם כלביא, כשהיה ביטול של מוסדות החינוך, אף אחד מהעובדים שלנו לא יכול היה לצאת לא לביקורי בית, לא למפגש מועדונים, לא לקבוצות טיפוליות, כשבעצם אנחנו יודעים שהנוער והצעירים ברחו מהבתים כי הסטרס גרם לעלייה של אלימות, וגם ככה כשהבית הוא לא מיטיב, אז במצב לחץ אנחנו רואים את חוסר ההטבה עולה. הבקשה שלנו היא לאשר לעובדים שלנו לצאת לעבודה, לאפשר לנו להתכנס במרחבים מוגנים ולהפעיל את הקבוצות כדי שלא יקרה מצב שקרה בעם כלביא, שבאמת החיזור היה דרך הזום ודרך הטלפונים והיה מאוד מאוד לא פשוט. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שזו נקודה ממש חשובה, גברתי, ואני אשמח גם אם אולי נכניס אותה לסיכום. כי באמת בסוף הנוער שאנחנו מדברות עליו והצעירים, הם לא יבואו למפגש בזום, הם יבואו, הם יכינו להם אוכל וייפגשו ליד המקלט, והמתנדבים יכינו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל את אומרת עוד יותר מזה, את אומרת שהעו"סים וידו למקום הנפילה או למרכזי הפינוי האזרחיים לאוכלוסייה האחרת, לא לאוכלוסיית המיקוד? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ואז בעצם יש מחסור כפול, גם אין מענים בגלל ניוד בחירום של העובדים הסוציאליים, וגם העובדים הסוציאליים עצמם אם כבר הם מתניידים, הם מתניידים לאזורי הנפילה או לאזורי החירום. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> נכון. אם אני אדבר כעובדת סוציאלית, אז המחסור בעו"סים בכלל, עם עשרות תקנים פנויים ולא מאויישים היא גם סוגיה שמעסיקה אותנו ביום-יום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ציפי, בכמה צעירים ונוער אתם מטפלים, שאם יש נגיד בשבת חלילה אירוע חירום, כמה צעירים וצעירות את מעריכה את ההיקף? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> בשגרה אנחנו לא יכולים לעבוד בשבת, ויש מוקדים שאנחנו צריכים, וגם זה משהו שצריך לשנות. כי יש שכונות שיש בהן מיקוד של עבודה בשבת שאנחנו לא יכולים לספק בגלל חוקי העבודה בשעות מנוחה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל זה חוק לעבודות, ברפואה יש יום מנוחה בשבוע, זה יכול להיות גם לא בשבת. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> אז זה לא תופס. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני לא יודעת, אולי אלונה תדע לענות לנו האם יש עובדים סוציאליים שיכולים לקבל יום המנוחה שלא בשבת? בדומה לחירום, את יודעת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל אני אשמח רגע כן לתשובה על המספר, על ההיקף, יש לך הערכה על כמה אנחנו מדברות בירושלים? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> אנחנו בקשר בתוך החטיבה עם כ-5,000 בני נוער וצעירים, שאני מדברת על שלבים שונים של קשר, מעגלי איתור, חיזור וטיפול. ואני מאוד מתחברת למה שאת אמרת מקודם, יש אוכלוסייה שלמה שהיא שקופה, שהיא לא מוכרת, שאנחנו מחזרים אחריה ברחוב, מחזרים אחריה בזולות, מחזרים אחריה במקומות, באמת בהמון היבטים של מעגלי החיים של הצעירים שהם לא מוכרים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני רגע פותחת סוגריים, אבל זה אמור להיות התייחסות בשגרה. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> נכון, אבל אני אתן מצב חירום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ברור שזה מעצים. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> נגיד שעכשיו יש שלג, ואני מאתרת בזולה, צעיר חסר בית שהוא לא תושב ירושלים, הוא לא יהיה זכאי למענה של לינת חירום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> למה? כי הכתובת שלו? << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> אילה, מנהלת מחלקת צעירים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז כן זכאי להלנת חירום? << אורח >> איילה יפת שילוני: << אורח >> להלנת חירום הוא זכאי, אבל אנחנו כן יכולים לראות, אפרופו כשדיברנו על נהירה או תנועה של צעירים וצעירים הם נעים, הם לא נשארים באותו מקום, יש לנו בעיה רצינית. למשל, יתד לא יטפלו ולא יתנו מענה למישהו שהוא לא תושב גאוגרפי. וזה לא משנה, גם בחבר'ה שהם חסרי קורת גג יש שם קושי רציני. אני לא מדברת על אלה שמשבצים אותם בשלטרים, אני מדברת על לתת מענה מקיף לצעיר שהוא לא תושב האזור הגאוגרפי. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> ואם הוא יעביר את הכתובת? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל לאיזו כתובת בדיוק? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל צעירים הם עוברים כל הזמן, אין להם כתובת קבועה, אנחנו מכירים את זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל במקרה ואתם פגשתם צעיר שהוא לא תושב ירושלים, ונניח עכשיו הוא, סתם אמרתם תושב קריית גת, האם אתם תפנו למחלקה לשירותים חברתיים בקריית גת ותגידו? או האם יש יכולת לנייד איזשהו תקציב לזה? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> יש לזה פתרון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל שנייה, בואי נגיד, אני אומרת לך מהניסיון שלי בחצר. הצעירות מחליפות כתובות בצורה מרובה ביותר, אין בכלל יכולת למשרדים. הן לא מחליפות בתעודת הזהות, הן פשוט עוברות, הן נודדות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר, אבל בסוף אם יש איזשהו תקציב. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שזה נכון שבעצם ההשתייכות נקבעת לפי הכתובת, וזה דווקא שינוי, היו הרבה דיונים ביחד עם השלטון המקומי, דיונים של שנים. בהתחלה הצעיר היה מקבל שירות איפה שהייתה ההגדרה, ישן ואוכל. זו הייתה ההחלטה, זה מה שאת אומרת בעצם. מלפני ממש זמן קצר, זה שונה כן לכתובת מגורים, וזה היה אחרי דיונים רבים, יש חסרונות ויתרונות לשתי השיטות, אבל יש לנו מפקחים של ארגון ומנהל ובמידה וזה מצב, מוצאים לזה פתרון. אין דבר כזה שצעיר שהוא מבית שמש או מקריית גת והוא עבר עכשיו והוא גר בירושלים והוא לא רוצה לשנות כתובת מסיבה כזאת או אחרת, אין דבר כזה שהוא לא יקבל טיפול בגלל זה, הוא לא יקבל מענה. יש החרגות או באמצעות ארגון ומנהל, או בעצם קריית גת יתנו מענה, יממנו, יש לזה פתרון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אלונה, מה שאני למדה מהדיון הזה, זה שצריך לדייק את הממשק הזה ואת המענים התקציביים של כוח האדם בכדי שזה יהיה באמת יטויב למה שאתם התכוונתם. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> צריכים כמובן להוסיף תקציב אם רוצים שרשות מקומית גם תיתן מענה לאוכלוסייה שהיא לא שלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה נכון, דרך אגב, בהרבה מאוד עולמות תוכן. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> גם בחינוך, אפרופו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> החינוך לצערי גם לא נמצאים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לירון, אני יכולה לומר לך שכשהגיעו למועצה אזורית שאני עמדתי בראשה ילדים מרשויות אחרות ללמוד, אז איפשהו המועצה נשאה על עצמה את הסבסוד במערכות חינוך. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> כן, אבל קיבלתם אישור לימודי חוץ. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל גם אישור לימודי חוץ זה 780 או 800 שקלים, והסבסוד של המועצה הוא הרבה יותר. << אורח >> ציפי זוסמן: << אורח >> הנושא של גורם מתכלל במצב חירום, אני יכולה להגיד כשהיו המון מפונים בירושלים במלונות, קידום נוער היו הראשונים להיכנס למלונות לעבוד עם הנוער והצעירים בסיכון שם. בשלב מסוים גם העיר ירושלים מינתה גורם מתכלל שאיגם את כל המשאבים שהגיעו לטובת העבודה במלונות. אז אותו דבר אני חושבת שאם אנחנו מדברים על סיוע בשכר דירה או תלושי מזון או כל דבר אחר לצעירים בסיכון באירוע חירום אקוטי, אז צריך שיהיה גורם מתכלל כמה שפחות בירוקרטי כדי להקל על עומס שגם ככה הצעירים שלנו חווים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה ממש מתחבר למה שסתיו אמרה. סתיו, את רוצה להרחיב על זה במילה? זה ממש ככה הדברים שאמרת בהתחלה. << אורח >> סתיו אביבי: << אורח >> אני רוצה גם להגיד שאני במצב שגרה, משכירה דירה דרך גשר לעצמאות בהוד השרון, אני במקור מירושלים. עכשיו, אני לא אמורה לשנות את הת"ז שלי בכתובת מבחינת הארגון. אני לא מקבלת, הייתי בתוכנית יתד בירושלים, ליוותה אותי עו"סית לתקופה מאוד קצרה, והוציאו אותי מהתוכנית בגלל שיש מחסור בעו"סים בירושלים, ולהוד השרון אני לא אמורה להיכנס כי זה לא הת"ז, זו לא הכתובת שלי, אז יוצא מצב שאני פשוט לא מקבלת סיוע. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זו סוגייה שאני שמחה שהיא עלתה פה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אני רק רוצה לשאול, בגשר לעצמאות, אנחנו מכירים את המסגרת, גם יש פה נציגה של אגף חוץ-ביתי אצלנו, יש עובדים סוציאליים בארגון המפעיל אז בעצם חלק מהמענה את אמורה לקבל באמצעות עובד סוציאלי של אותו ארגון שמפעיל את הדירה שאת מתגוררת בה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה לא קורה. עלה כאן פער שכדאי שתתנו את הדעת. את רוצה לומר משהו? << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> אני אשמח. אני ליאורה, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין. אני פה בכובע של הוועדה הארצית ששותפה עם יתד. קודם כול תודה על הדיון, הוא באמת ממש חשוב. אבל אני רוצה להביא פה את הקול דווקא של חיילים חסרי עורף משוחררים שצריך לזכור שיש לנו פה חבר'ה שעשו שירות ועשו שירות מילואים קשוח וקשה במלחמה הזאת, ומוצאים את עצמכם במורכבות חיים מאוד קשה עם כל המאפיינים שתיארנו פה בסקר, ואנחנו לא נותנים להם מענה. זה מחבר אותי לזה שככל שהכסף ילך לרשויות בעיניי, ואני לא מדברת על רשות כזאת או אחרת, כי ירושלים באמת עושה עבודה מצוינת ויש לה באמת מענים ויכולות, אבל ככל שהכסף הולך לרשויות, אני אומרת לכם, לצעירים שלנו יותר קשה לקבל את המענה בפועל בכל המרכיבים, ולכן צריך לראות איך גם מוצאים פתרונות חירום כמו שאמרתם, עם הכפתור הזה, דרך הארגונים, המגזר השלישי, החברתיים שנותנים מענה. אנחנו מטפלים באלפי צעירים וצעירות שמגיעים לפה במקום להגיע באמת לרשות, כי שמה הם רואים עובד סוציאלי כמשהו שהם ברחו ממנו בבית והם לא רוצים לפגוש אותו והם לא רוצים להתמודד איתו, וכשהוא מגיע לעמותה כזאת או אחרת שיכולה לתת לו את אותו כסף. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אבל יש מרכזי צעירים ורכזי חיילים משוחררים, לא לבוא לרשויות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> את מדברת על חיילים משוחררים חסרי עורף או גם בודדים? << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> לא, הם בודדים חסרי עורף משפחתי מבחינתי. אני אומרת שצריך לראות איך במענה החירום נותנים אולי פתרון גם לאותם ארגונים, כמו שאמרה עדי קודם, שיכולים לתת את המענה המיידי בלי שום עיכוב. כי אני באמת, כמו שהיא אמרה, מוציאה מהכיס מיד את המענה לשכר דירה, את המענה לאוכל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני אשאל את אלונה, למה הם לא משתלבים במסגרות העירוניות? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> לא, לא, אני רוצה להגיד משהו. תראו, קודם כול, וגם אנחנו שומעים היום בדיון, ואני יותר ויותר שומעת את זה פחות, שאנחנו מדברים לפעמים באותה שפה: נוער וצעירים. יש הבדל משמעותי בין נוער וצעירים. המענה של יתד הוא וולונטרי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> החינוך חסר פה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> זאת אומרת, יש הרבה צעירים שאני רוצה לתת להם את הכול ויש מחלקה לשירותים חברתיים ברשות שיש מצ'ינג ויש עובדת סוציאלית נהדרת, אבל אם אותו צעיר שהוא חייל משוחרר בודד הוא לא מעוניין, אין לי, בתפיסת העולם שלי ושל אותו צעיר, הוא צריך להגיד אני רוצה לקבל את המענה. יש הרבה צעירים, ואנחנו מגיעים לכנסים, אפרופו, של חיילים משוחררים, מאותן סטיגמות וחוויות שהיו עד גיל 18 הם באמת לא מעוניינים לקבל מענה במסגרת של משרד הרווחה. זה לא נוער, אני לא יכולה לחייב אותם, אני גם לא רוצה לחייב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה הכוונה הם לא רוצים לקבל? << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> את השירות ביתד הם צריכים לרצות, הם מעל גיל 18, הם צריכים לרצות. אני רוצה להגיד עוד משהו על חירום, גם בעם כלביא וגם לפני זה אנחנו ביחד עם פורום נראות אנחנו חילקנו אלפי תווי מזון, ובפעם האחרונה אנחנו פנינו ביחד לקרנות שאנחנו מכירים ואנחנו בעצם העברנו אלפי תווי מזון לארגונים של מגזר שלישי גם בחירום וגם בשגרה. אז נכון שזה לא משהו, עכשיו אין לי את התווים האלה אצלי בשביל לחלק אותם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם נגיד זה קורה חלילה בשבת, אלונה, ביום ראשון את יכולה לעשות פגישה עם שלי, יאיר ולימור ולהגיד להם: חבר'ה, התקשרנו עם לתת, נראה לי שהם הספק של המשרד, ואנחנו מביאים, תעשו הערכות כמה צריך, תעשו רשימות, ולפי מוכרים במשרד או לא מוכרים אפילו, ביום ראשון לשחרר את התווים, זה הכפתור. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> אז זהו, זה לא ברמה של 24 שעות, אבל אנחנו מצליחים להתארגן יותר טוב ברמה של ימים, אבל לא ברמה של 24 שעות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה, אנחנו בעוד עשר דקות אמורים לסיים. אני חייבת לליאור רוזנבאום מטה המאבק בסחר בנשים, אם אפשר בקצרה? << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> בטח, אני אקצר את דבריי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ממש, כי אני רוצה כבר לסכם, כן. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> כן, קודם כול תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה, ובפרט אני רוצה להודות לחברת הכנסת עדי עזוז שיזמה את הדיון הזה ושממשיכה להיאבק בעבור אוכלוסיות הקצה. אני אשמח למשוך את תשומת לב הוועדה לתופעה שהמערכת הציבורית מתקשה לזהות, אוכלוסייה שהיא כמעט שקופה גם בשגרה ועלולה להישמט ממנה בזמן חירום, אוכלוסיית הצעירים והצעירות בזנות. ברשותכם, אני אדבר בלשון נקבה בגלל הסטטיסטיקה, אבל כמובן שידוע לנו שיש גם גברים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הרוב קובע. << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> הצעירות האלה לרוב חסרות עורף משפחתי, תלויות במענים חיצוניים, הן זקוקות לעיתים קרובות להלנה זמנית דחופה בהוסטלים או במסגרות ייעודיות, הן זקוקות לתמיכה וליווי רציף עם גורמי סיוע, ולצערנו גם נוקטות בפרקטיקות הישרדות קשות כדי לשרוד את חיי היום-יום. עבור הצעירות האלה, היעדר מענה או הפסקת רצף טיפולי אפילו לפרק זמן קצר זו סכנה ממשית, פגיעה ישירה בתהליך השיקום, בקשר עם המסגרת הטיפולית ואף בחייהן. במצבי החירום שמדינת ישראל, אין מה לעשות, מתמודדת איתם לעיתים קרובות מדי, הפגיעה מתעצמת באופן דרמטי. הנשים בזנות עלולות למצוא את עצמן לבד בלי תמיכה והגנה, במצב נפשי קשה ולא יציב, חשופות לפגיעות מיניות, לניצול ולעיתים הפרעה וחוסר בקורת גג. חשוב להסביר, הצעירים והצעירות בזנות היא אוכלוסייה מאוד שברירית שסובלת באחוזים מאוד גבוהים מפוסט-טראומה. כשהקשר הטיפולי נמצא בתחילת דרכו, היכולת לקבל החלטות נבונות על חייהם רק מתחילה להתגבש, יחסי אמון וביטחון שלא היו להם מעולם מתחילים להיבנות. כדי להשלים את תהליך השיקום המורכב, הן זקוקות למשאבים רבים, פיזיים ונפשיים, שאת רובן מספקת להן המערכת. אני אדגיש שהן נעזרות במענים מותאמים למאפיינים הייחודיים שלהם כמו מרחבי לב ולכן השירותים של יתד או ניצוץ פחות רלוונטיים. במצבי חירום כמו שחיינו בשנתיים האחרונות, כאשר צעירה לא יכולה לצרוך את המסגרת בה היא נמצאת, בין אם זה מטעמי ביטחון, חוסר במיגון הולם, חוסר בצוות, הגבלות עירוניות וכולי, למשל הפסקה של סיורי רחוב, מצבה מידרדר במהירות. עבור רבות מהן התהליך השיקומי העדין שהחל בשגרה, בחירום עובר למתכונת מצומצמת או נעצר בפתאומיות, בין אם זה טיפול פסיכוסוציאלי, רפואי, סיוע כלכלי, הכשרה מקצועית ועוד. חוסר הרצף הזה הוא לא רק הפסקה בשירותים, הוא מעלה באופן דרסטי את הסיכון לחזרה לדפוסי פגיעות, החמרת הטראומה הקיימת ויצירת טריגרים חדשים. חשוב לי להדגיש שלאותן צעירות אין את הכוחות להתמודד עם קשיים חדשים, הן לא יכולות לייצר איזשהו אסטרטגיות הישרדות חדשות, לייצר קשרים בריאים ולדאוג לעצמן, הן זקוקות למערכת. יותר מזה, המצב הנפשי מוחמר כתוצאה מהאיום הביטחוני, מהטראומה הקולקטיבית והרבה פעמים גם טראומה אישית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ליאור, אני רגע אעצור אותך כי יושבת-הראש צריכה לסגור את הדיון, אבל אני כן אגיד לך כי דיברנו על זה כי זה נושא מאוד חשוב והוא גם גדול, אז דיברנו שוב עם יושב-ראש הוועדה ונקיים דיון מעקב ספציפית על צעירות וצעירים במעגל הזנות פה בוועדה. בסדר? << אורח >> ליאור רוזנבאום: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה נכון יותר. אתה רצית לומר משהו לפני שאני מסכמת? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כן, ממש במשפטים קצרים, אז משה יפרח, סמנכ"ל שירות התעסוקה. אני אנסה במשפטים קצרים לגבי תחום התעסוקה ופחות לאתגרים האחרים. אנחנו בשירות התעסוקה לא יודעים לצבוע מי צעיר בסיכון ומי לא, אנחנו יודעים להגיד מי מגיע לשירות התעסוקה, אך עשינו ניסיון לכאורה מי עלול להיות צעירים בסיכון, אז לקחנו את האשכולות החברתיים 1-3 ואנשים שנמצאים בהבטחת הכנסה, שזה החבר'ה יותר בסיכון. כמובן שיש לא מעט צעירים בסיכון שלא מגיעים אלינו ויש לא מעט צעירים שמגיעים אלינו שאנחנו לא יודעים לזהות אותם כצעירים בסיכון. אני אגיד ככה, גם בקורונה וגם בתקופת המלחמה ראינו שאחוז האנשים או אחוז הצעירים האלו שלכאורה הם בסיכון הם גדלים מעבר לאחוזים האחרים, יתרה מזאת, החזרה שלהם לעבודה היא איטית יותר ממה שקורה עם האוכלוסיות האחרות. אני כן יכול להגיד שאם אנחנו מסתכלים ברמה השנתית, אז אנחנו נמצאים בירידה של צעירים, שלכאורה בסיכון, שנמצאים בשירות התעסוקה, המספרים שלהם הם יורדים משנה לשנה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> למה? כי הם יותר תלויים ברווחה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> לא שהם יותר תלויים ברווחה, לנו יש יותר מענים לאותן אוכלוסיות, אני מיד אגיד במשפטים מה המענים שיש כי חשוב שיכירו. אבל אנחנו רואים שהחזרה שלהם לעבודה היא באמת איטית, אבל עדיין יש חזרה לעבודה והמספרים הם יורדים וקטנים משנה לשנה. כמובן שאנחנו כרגע חזרנו למצב שלפני עם כלביא והמספרים דומים למה שהיה בסוף שנת 2024. קצת על המענים שיש לנו גם בחירום וגם לאחר חירום, יותר לאחר חירום אבל גם בחירום. אנחנו נותנים מענה, קודם כול חיבור למעסיקים למשרות חיוניות בחירום, אנחנו פונים בעיקר לחבר'ה צעירים, חבר'ה שמתאימים יותר לעבודות זמניות בחירום. כמובן ייעוץ פסיכולוגי, עם פסיכולוגים שאנחנו נותנים מענה לאוכלוסייה. המענים שלנו מתאימים לכלל האוכלוסייה אבל כמובן גם לצעירים וגם לצעירים בסיכון. כמובן כל מה שקשור לאחר חירום, דיברו פה על האוכלוסייה הערבית הם באחוזים גדולים יותר שנמצאים אצלנו בגילאים האלו, לכן אנחנו נותנים מענה גם בעברית תעסוקתית, אחד הדברים הבסיסיים לצאת לעבודה, כמובן אוריינות דיגיטלית, הכשרות מקצועיות, ייעוץ תעסוקתי. אחד הדברים המרכזיים של שירות התעסוקה ומעבר לאותם כלים תומכי השמה שאנחנו קוראים להם, זה גם החיבור למעסיקים. אני יכול להגיד שבשנת 2025, אז למעלה מ-550,000 דורשי עבודה עברו בשירות התעסוקה, מתוכם בערך 70,000 צעירים עד גיל 26, שבהערכה שלנו בערך 15,000 מתוכם, 20%, הם צעירים בסיכון. במהלך כל שנת 2025 גם מבחינת המענה אנחנו למעלה מ-8,000 השמות עשינו לאותם צעירים, למעלה מ-60,000 הפניות לכלים תומכי השמה. ככה שיש לנו מענה גם בחירום וגם לאחר חירום. כמובן כמו שאמרתי, לנו קשה להגדיר מי זה צעיר בסיכון, אבל עדיין יש לא מעט מענים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> סתם אני אומרת, אני פותחת סוגריים בהמשך לסקר על הנושא של ההתמדה. זאת אומרת שאם מישהו בעת חירום פתאום נושר, ואני לא יודעת אם יש לכם את מסד הנתונים על זה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש לנו תוכנית מיוחדת לאנשים שנמצאים בדלת מסתובבת, זה אנשים שהם חוזרים יותר מפעם אחת לשירות התעסוקה ואנחנו נותנים להם מענה אצל המעסיק שהוא לא יגרום למצב שהוא חוזר אלינו חזרה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. איציק רצה לומר. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> ממש בקצרה. גם שוב באמת להודות על הדיון ולהודות למי שהגיע הנה. אני מאוד קיוויתי שמשרד החינוך כן יגיעו, אני מבין שהיה פה איזשהו פינג-פונג. הם פה בזום, נכון, אבל הם צריכים להיות פה נוכחים. יש כאן, אני חושב, את כל המוזמנים שהוזמנו ושלחו נציגים וגם נציגים בכירים ומשמעותיים לדיון הזה. משרד החינוך הוא רגל משמעותית מאוד במערך הזה של הזיהוי והסיוע והטיפול, הוא משרד מאוד דומיננטי ולכן הייתה בקשה מאוד עניינית שהם יהיו נוכחים כאן במהלך הדיון. אני כן מבין שהייתה איזושהי התערבות גם מלשכת השר, גם מהיועצת המשפטית של הכנסת, והייתה כאן איזושהי החרגה בגלל סיטואציה שיש למשרד החינוך, אבל בסוף הוא הוא חלק משמעותי, הוא היה צריך להיות כאן עם חלק מאוד מהותי וענייני שהיה צריך לקחת חלק בדיון הזה, ולקחת גם אחריות, בסוף זה נמצא תחת אחריותו, טווח הגילאים האלו, וגם אנחנו רואים שהגילאים לצערנו הולכים ויורדים, ככה שמערך החינוך זה לא רק בגילאים של חטיבה ותיכון, אנחנו רואים את זה כבר זולג לכיוון היסודי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתמול גילינו שזה ממש גילאי 8-9. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כן, גילאים של חבר'ה צעירים מאוד, והייתי שמח אם הם כן היו מתאמצים לשלוח ולו מישהו בכלל שישב וייצג את המשרד ולא מיד לבקש החרגות, למרות שאני יודע שיש להם באמת איזה משהו מאוד משמעותי למשרד ולכן הם ביקשו את הבקשה הזאת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> למיטב ידיעתי, גם משרד הפנים לא שלח נציג וגם לו יש תפקיד. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> משרד הפנים קצת שכח שזאת ועדת הפנים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז קל וחומר. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה. אני אנסה לסכם את הדברים ושוב תודה רבה לכל מי שלקח חלק בדיון, באמת דיון מאוד חשוב. במהלך הדיון עלו פערים בהיקף המענים שהם צריכים להיות מותאמים, אפקטיביים וזמינים לצעירים וצעירות במצבי סיכון בעת חירום. אנחנו התמקדנו בעת חירום, אבל למדנו גם שאפשר בעצם הרחבה לעתות שגרה. אבל למדנו שבעת חירום, גם מהסקר וגם ממה ששמענו, שיש גם העמקה של הפגיעה הכלכלית, התעסוקתית, המענים הנפשיים באוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה. אני אנסה לסכם בנקודות. אחד, משרד הרווחה, הוועדה קוראת לבחון הרחבה של תקני יתד ברשויות המקומיות, כי כרגע ציינת שיש ב-50%, אז זה דבר אחד. הוועדה מדגישה כי נדרש שינוי תפיסתי ומעשי במדיניות של משרדי הממשלה השונים ומשרד הרווחה בפרט, שבעצם יכלול גם תגבור תקציבי. למדנו שהתקציב בעשור לא השתנה אבל אוכלוסיית היעד גדלה בערך פי 7-8? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את הכי טובה פה בחשבון, מטי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז פי 7.5 זאת התשובה. מ-4,000 ל-30,000 ללא שינוי תקציבי לכן הוועדה קוראת לבחון התאמה תקציבית של הצרכים העולים וגוברים, כולל למשרד הרווחה נושא של גמישות במנגנוני הסיוע. הוועדה מחדדת שהמענים חייבים כמובן להיות בתחום הכלכלי, דיור, תווי מזון, סיוע נפשי בכדי להבטיח יציבות, שיקום ומניעת הידרדרות נוספת של הצעירים שבסיכון. העלינו את הנושא של בחינת המענים בהתאמה בדיוק לחברה הערבית שהיא עם מאפיינים שונים. אנחנו מבקשים לשקול כתיבת נוהל או הכנת נוהל של מעבר לחירום, כולל גורם מתכלל כזה שידע לתאם בין בעלי העניין או מי שעוסק בתחום, צריך להיות גורם מתכלל במעבר לחירום, אבל נוהל. הרחבנו עם דיוקים (במסגרת נוהל מעבר לעת חירום) שנדרשים נגיד למועצות האזוריות או ערים גדולות או ערבים, לא משנה, הנוהל צריך להיות כזה שיתייחס לשונות. עלתה הבעיה שבעצם בעת חירום העו"סים שאמונים על אוכלוסיות הסיכון האלו מנוידים ולא תמיד פנויים בגלל ניוד לאתר נפילה או לא יודעת מה, אם פתאום תהיה איזה רעידת אדמה, העו"סים מנוידים וצריך למצוא מענה או פתרון בכדי להבטיח שהם כן יישארו פנויים עבור אוכלוסיות החירום שלהם שהן במילא אוכלוסיות בסיכון ולא ינוידו אלא יישארו עם אוכלוסיית היעד שלהם. העלינו את הסוגייה של מניעת מענים בסוף שבוע, בשבת, ופה אני קוראת לבחון אפשרות של כונן שבת, תורן שבת, כזה שיקבל את יום המנוחה. << אורח >> אלונה אילת: << אורח >> יש לנו כוננים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני אומרת שזה קורה במוסדות חירום ורפואה או בשירות הביטחון הכללי או לא משנה, אז מותר לעבוד בשבת ומקבלים את יום המנוחה, אז לפחות ליידע את הרשויות ואת המחלקות. אם זה קיים אז צריך לחדד את הנוהל הזה בכדי שידעו שיכולים לשלוח גם כוננים או עובדים גם בשבת. עלתה הסוגייה של המענים הכספיים ולא רק הכספיים לנוער שלא נמצא ביישוב מגוריו על פי תעודת הזהות, ויש לחדד את הממשק בין הרשות הקולטת, לא חשוב איפה הכתובת רשומה, לבין הרשות שממנה הגיעו במקור הנער או הנערה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> ולתקצב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לתקצב, ברור. אבל אם לכאורה יש תקצוב ברשות אחת, או זכאית לתקצוב, והנער אותר ברשות אחרות, צריך להיות מנגנון של ניוד התקציבים בכדי שבאמת הרשות הקולטת, שלמרות שזה לא תושב פורמלי, לפחות יהיה לה את המענים, כי כרגע נמנעים השירותים האלה. הדבר האחרון שהעלינו כאן היה לתת את הדעת לחיילים משוחררים בודדים שהם חסרי עורף משפחתי. פה אני ככה בתחושה שאולי גם על זה צריך לעשות דיון שונה בכדי שאנחנו נדייק. אז אם אנחנו רוצים דיון נפרד, אני חושבת שצריך לתת דיון נפרד ולתת את הדעת על חיילים חסרי עורף משפחתי, וגם על הנושא של אוכלוסיות בזנות וכדומה. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> כבוד היו"רית, חיילים משוחררים אחת ההנחיות זה שבעצם הם יתעסקו בחיילים בודדים, זה של משרד הביטחון עם רשות הצעירים ושווה באמת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז אני אומרת שאני חושבת שצריך שני דיונים נפרדים, ואני קוראת לוועדה כמובן לקיים דיון מעקב על הדברים שעשינו. בסך הכול הרבה נעשה, אני חייבת לומר, גם הממשקים וגם שיתופי הפעולה. אבל אני חושבת שקצת דיוק וקצת שימון של הנהלים יכולים לשפר את המענים. ולישיבה הבאה גם לזמן כמובן בישיבת המעקב את משרד החינוך ומשרד הפנים, זהו. ועדי, תודה רבה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך חברתי על שקיימת את הדיון, ותודה גם לכל מי שהגיע ושיתף, ונמשיך לעקוב, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:38. << סיום >>