פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 478 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 12:10 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מניעת זיהום ים (הטלת פסולת) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מוזמנים: איריס שליט – סמנכ"לית בכירה אכיפה, המשרד להגנת הסביבה פרד ארזואן – מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה מעין חיים – מרכזת הוועדה למתן היתרי הטלת פסולת לים, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – עו"ד, היועצת המשפטית, המשרד להגנת הסביבה דוד ויינברג – מנהל תחום תכנון וקולחים, משרד הבריאות עידו מור – רכז מים והגנת הסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר ישי יונתן לנדסמן – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד"ר הראל גל – מנהל אגף איכות מים, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות חמוטל בנו – עו"ד, עוזרת יעוץ משפטי, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי הילה זהבי אדר – כלכלנית, מנהלת תחום תקציב, מרכז השלטון המקומי עידיתה ישראלי סבג – מרכז, פורום רשויות החוף מאיה קרבטרי – מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-15 ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר ליאור אלחזוב מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מניעת זיהום ים (הטלת פסולת) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו עוברים לדיון בנושא הצעת תקנות מניעת זיהום ים (הטלת פסולת)(תיקון), התשפ"ג-2023. המשרד להגנת הסביבה, מי מציג? בבקשה. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> איריס שליט, אני סמנכ״לית אכיפה בקצת יותר מחצי שנה האחרונה, אבל הייתי הרבה שנים בלשכה המשפטית, וזה משהו שטיפלתי בו הרבה שנים. סיכמנו שנעשה את זה ביחד ועכשיו אני ממונה על היחידה הימית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> אני אגיד שבמסגרת אמנת ברצלונה, יש מספר פרוטוקולים שבעצם נחתמו על ידי מדינת ישראל ואושררו. אחד מהם זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמנת ברצלונה זה לא לכולם. אמנת ברצלונה היא האמנה להגנת הים התיכון. << אורח >> איריס שליט: << אורח >>  סליחה, נכון. כן. מדינות שסובבות את הים התיכון, ובעצם שומרות על הים התיכון, מסדירות ומצמצמות את כל מה שפוגע בו, את כל מה שמוזרם אליו, את כל מה שמוטל אליו. אחד מהפרוטוקולים הוא פרוטוקול של הטלת פסולת, כשהכוונה היא בעצם לפסולת שמלכתחילה מועמסת על כלי שיט או כלי טיס, במטרה להיפטר מהם בים.  הפרוטוקול המקורי נחתם על ידי מדינת ישראל ב-1976, אושרר, ויש תקנות קיימות היום בספר החוקים של מדינת ישראל, שבעצם מיישמים את הוראות הפרוטוקול. יש ועדה למתן היתרי הטלה של פסולת, שהיא ועדה בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה, וזאת ועדה שבעצם מקבלת בקשות להטלת פסולת לים, והיא מחליטה אם להתיר את ההטלה או לא.  אם כן, היא נותנת היתר מסודר עם תנאים, כמובן מפקחת על זה, בודקת את זה. היחידה הימית גם מרכזת את עבודת הוועדה וגם בודקת את הדברים. ב-1995 נחתם פרוטוקול הטלת פסולת מתוקן, ומה שבעצם הוא עשה זה צמצם מאוד את כל סוגי הפסולת שאפשר היה להטיל לפני כן.  זאת אומרת, אם לפני כן אפשר היה, למעט רשימה מסוימת של סוגי חומרים, כמו נגיד כספית, להטיל את ההטלה, בכפוף לתנאים מסוימים, בכפוף לפרוצדורה מסוימת – הפרוטוקול המתוקן בעצם אמר הפוך. היום אפשר להטיל רק את רשימת סוגי הפסולת הזו, ובעצם הכוונה בעיקר לחומר חפור, כמו נגיד העמקת נמלים, חומרים שממילא בים, חומרים של עיבוד דגים, דברים שבעצם לא אמורים לפגוע בסביבה הימית. בעצם מה שאנחנו מביאים היום לוועדה זה תיקון של התקנות האלה, שבעצם אמור לאפשר לנו בסופו של דבר להתאים את המצב הקיים להוראות של הפרוטוקול המתוקן, כדי שנוכל גם לאחר מכן לאשרר אותו. עוד משהו שאתה רוצה להוסיף? << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. אז בעיקרון, אנחנו מדברים על כ-15 היתרי הטלה שקיימים בכל רגע נתון. רוב ההיתרים עוסקים בחול, שבעצם סותם את הנמלים או את המרינות, ואז מתבצעת פעולה של חפירה של אותו חול, כשהכוונה הרבה פעמים היא להשתמש בו מחדש לחופים, כל עוד שהוא נקי ומאפשר את זה.  במקרים שהחול עצמו הוא כבר לא חול אלא טין, הוא ממש דק, אז הם מסלקים אותו למקומות אחרים, ואם הוא מזוהם אז מטפלים בו בצורה אחרת. רוב ההיתרים שלנו הם על זה. הם ניתנים על ידי ועדה בין-משרדית, שמאפשרת את הפעולה הסך הכול חיובית הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד מישהו מהמשרד רוצה להתייחס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נעבור לקהל? בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם יש אפשרות אולי לשאול? קודם כול, אני מברך על ההבאה של התקנות, חשוב מאוד בעיניי. אני רוצה לשאול לגבי אמנה אחרת, אמנת לונדון, שתוקפה ב-1999, שקשורה קשר חלקי למה שמובא פה היום לגבי חוק התלמ״ת, והיכן הדברים עומדים בהקשר הזה, של מניעת שמן בים.  << אורח >> איריס שליט: << אורח >> יש את אמנת החירום, שאני לא יודעת אם לזה אתה מתכוון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נשים את האמנות בצד. אני שואל לגבי חוק התלמ״ת. << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> חוק התלמ״ת, יש לנו ארבע החלטות ממשלה. הראשונה ביניהן היא מ-1998, העיקרית מ-2008, שבעצם מגדירה את הצורך של מדינת ישראל להיערך לטיפול בזיהומים משמן. זה גם נוגע, להבנתי, לאמנת ברצלונה, כי זה גם חלק מהפרוטוקולים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> פרוטוקול החירום וה-OPRC, שזאת אמנה גלובלית שאנחנו חתומים עליה ואשררנו אותה. יש לנו תוכנית חירום לאומית – אנחנו בדיוק בימים אלו מעדכנים אותה, את כל המערך הלאומי ואת כל האפשרויות. חלק מהמטרות שלנו זה לקדם את חוק התלמ״ת. פרסמנו אותו שלוש פעמים להערות. אנחנו כרגע במאמצים מחודשים גם לעדכן אותו וגם להתאים אותו להערות שקיבלנו לאורך הדרך, אז אנחנו בתקווה להביא אותו מתישהו גם עוד פעם לכנסת, ולקדם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> היו לנו, בעצם פרסמנו אותו פעמיים – הפעם השנייה הייתה ב-2021, בעקבות אירוע "זפת בסערה", ואחר כך הכנסנו עוד כמה תיקונים, כולל חיוב להטיל אגרה והיטל, ואז פרסמנו פעם שלישית, כי גם מבחינה משפטית היינו חייבים בעצם לפרסם תזכיר פעם נוספת.  יש לנו בגדול, אני אגיד על רגל אחת, שתי חזיתות שלא הצלחנו כל כך לצלוח אותן. אחת היא באמת בהיבטים של כל מה שקשור לתקציב, והשנייה היא כל מה שקשור לעולם הרגולציה מול הרשויות המקומיות.  והמחלוקות, לא הצלחנו לפתור אותן, ולכן אנחנו עושים גם איזושהי בחינה מחודשת של הדברים. אנחנו בודקים את עצמנו. בכל זאת עברו כמה שנים. היו עוד הרבה הערות של עוד משרדים, רובן קיבלו מענה, לפחות בשני הסיבובים הראשונים, אבל כשיש סיבוב שלישי, אז עוד משרדים כמובן העירו. אז עושים על זה איזושהי עבודה מחודשת, בתקווה להצליח - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 100%. לכם אני לא צריך להסביר את הדחיפות ואת החשיבות שבזה. הרי, מוכנות ישראל לאירועי חירום שקרו, ואולי גם יקרו בעתיד, כי כשמשחקים בנפט, או כשעוסקים בנפט, השאלה של הדליפה היא לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי, וזה מסכן מאוד מתקנים אסטרטגיים שנמצאים על חופי המדינה.  והחלטות הממשלה, אני לא צריך לספר לכם, שוב, מה דינן ומה המשמעות שלהן במצבנו, במיוחד בכל מה שקשור להגנת הסביבה. אז לכן אני אומר לכם, מתרה ומבקש שתביאו את החוק לכנסת, וגם לך, אדוני היושב-ראש. זה חוק שהוא בסיסי, הוא חוק שנועד להגן עלינו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתריע, לא מתרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אמרתי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתריע, אמרת מתרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מפציר, אני מזהיר, אני גם מתריע. אני באמת, זה משהו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הייתה הערה להפסיק עם השימוש של "לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי", כי זה בעצם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה דטרמיניסטי. אבל שוב אני אומר, זה משהו שבגדול אמור להכין אותנו לאירוע חירום. אני זוכר שב-2021 הלכתי וניקיתי זפת בחוף בשבי ציון, כי פשוט היו הכמויות, אני לצד מאות ואלפי פעילים ומתנדבים. זה לא - - - << אורח >> פרד ארזואן: << אורח >> 16,000 מתנדבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וואו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אנחנו נתחיל בלהפציר בוועדה לאשר לנו את התקנות האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הן יאושרו. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כדי שנוכל להתקדם הלאה לדברים הבאים, הרבים והחשובים שאנחנו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 100%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו יכולים להתחיל להקריא, או שיש לעוד מישהו התייחסות? << אורח >> עידו מור: << אורח >> עידו מור, אגף תקציבים. יש לנו הערה אחת לנוסח – שבעצם בנוסח התקנות כרגע, מה שמופיע זה שלא ניתן להטיל פסולת לים, ככל ויהיה, אלא אם כן אין פתרון יבשתי אחר. עכשיו, פסולת מוגדרת גם לצורך העניין עודפי חפירה מהים עצמו. וזה נכון, לפחות להבנתנו את הפרוטוקול, שהשיקול צריך להיות, שאם יש אפשרות עדיפה לטפל בזה ביבשה – אז עדיף לטפל, אם זו אפשרות עדיפה. אבל לא יכול להיות שיכולים להיות לי עודפי חול מהים, או עודפי חול מכל מקום אחר, ושהפתרון הסביבתי העדיף כן יהיה להשליך אותם לים – למשל, לצורך ביסוס של שוברי גלים, או כל דרך אחרת, ואני לא אוכל לעשות את זה. ולפחות איך שהנוסח כרגע, להבנתנו הוועדה לא תוכל לאשר את זה. היא לא תוכל לאשר את השימוש בעודפים האלה. זה לפי סעיף – אני אגיד בדיוק איזה סעיף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשנגיע לשם תעיר את זה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> אוקיי. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> נטע דרורי, היועצת המשפטית של המשרד. אני רק אגיד שהתקנה, כפי שהיא מנוסחת בנוסח שפרסמה הוועדה, אומרת שלא ניתן לאשר, אלא אם הוועדה בחנה את האפשרות - - - << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא, זה לא מה שכתוב. כתוב "והוועדה לא תתיר הטלת פסולת לים". << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כשנגיע לגשר - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כתוב "לא תתיר אלא אם היא בחנה". << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא. "אלא אם כן התקיימו כל אלה". << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> טוב, בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מציע את לשכתי כדי ליישב את כל המחלוקות.  << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נתחיל להקריא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> טיוטת התקנות מניעת זיהום ים (הטלת פסולת)(תיקון), התשפ״ג-2023 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך. רק אזכיר שבנוסף לפרוטוקול משנת 1995 שהזכירה גברת שליט, בשנת 2021 נחתם פרוטוקול נוסף, והנוסח שמוצג בפניכם בעצם מתאים את עצמו גם לפרוטוקול הנוסף של שנת 2021. וזאת הסיבה, אחת הסיבות, למעשה, שהטיפול בהבאת התקנות לאישור הוועדה התארך קמעה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 לחוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג-1983, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״א-1985, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נכתוב, גברת דרורי, בכותרת, "באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לעניין האגרה", כן? כי צריך לדייק את זה, האישור של שר האוצר הוא לא לתקנות כולן, אלא רק לענייני האגרה. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כאילו, אנחנו נפנה לתקנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. יש נוסח שמקובל אצל איילת גדי, שהאישור הוא לעניין האגרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האגרה בלבד. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תיקון תקנה 1 1. בתקנות מניעת זיהום הים, הטלת פסולת, התשמ״ד-1984 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 אחרי ההגדרה "היתר" יבוא: "הפרוטוקול" – פרוטוקול בדבר מניעה והפסקה של זיהום בים התיכון בהטלת פסולת מאוניות וכלי טיס, כנוסחו המעודכן מזמן לזמןProtocol for the Prevention and Elimination of Pollution of the Mediterranean Sea by Dumpinging from Ships and Aircraft or Incarnation at Sea ; תיקון תקנה 4 2. בתקנה 4 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא "הוגשה בקשה להיתר חירום כאמור בתקנה 9(ב), והוועדה תחליט בבקשה בתוך 72 שעות מיום הגשתה". (2) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא: "(ה) החליטה הוועדה לדחות את הבקשה למתן היתר, יודיע על כך יושב ראש הוועדה למגיש הבקשה בהודעה מנומקת בכתב. "(ו) הוועדה רשאית לקיים דיון חוזר בבקשה למתן היתר, אשר החליטה לדחות או בתנאים שקבע בהיתר, אם ביקש שזאת חבר הוועדה או מגיש הבקשה בבקשה מנומקת בכתב תוך 21 ימים מקבלת החלטת הוועדה. יש הערות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אסביר. אנחנו מעגנים פה את הפרוטוקול עצמו שאליו אנחנו מפנים, שעליו גם מבוסס החוק שמכוחו אנחנו מחוקקים את התקנות האלה. בעצם, אנחנו מוסיפים בתקנה שעוסקת בפרוצדורה של הוועדה הוראות שמתייחסות להיתרי חירום, קובעים את פרק הזמן שהיא צריכה לעבוד בו – תוך שלושה ימים היא צריכה לתת מענה – את האפשרות לעיון חוזר בבקשה, לפי בקשה להיתר, ואת החובה למסור למבקש את החלטת הוועדה, שזה דבר שהוא כמעט מובן מאליו. גם אם הוא לא היה כתוב, היה צריך להיעשות. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> נכון. עשינו את זה לפני כמה שנים ביחס לתקנות שעוסקות בהסדרת הפעילות של הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. אז באמת היה נכון לעשות את אותן התאמות גם פה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> החלפת תקנה 5 3. במקום תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא: "אגרת בקשה" 5. (א) בעת הגשת בקשה להיתר או חידושו ישלם מגיש בקשה אגרה בסך 1,455 שקלים חדשים, בדרך שיורה לו חשב המשרד להגנת הסביבה; (ב) (1) סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; (2) כל סכום ששונה כאמור יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים; (3) בתקנה זו – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; "המדד היסודי" – המדד שפורסם ביום כ"ה בכסלו התשפ"ו (15 בדצמבר 2025). (ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 5(א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (ב)". החלפת תקנה 6 4. במקום תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא: "תנאים להתרת ההטלה" 6. (א) הוועדה לא תתיר הטלת פסולת לים אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) לא קיימת לדעת הוועדה אפשרות לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת; << אורח >> עידו מור: << אורח >> כאן יש לנו הערה שהמשמעות של הדבר הזה זה שגיאה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה רוצה שאני אסיים אולי? << אורח >> עידו מור: << אורח >> סליחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תתחילי את הסעיף, כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ואז תהיה להם את כל התמונה. (2) הוועדה בחנה אם קיימת טכניקה או שיטה אפשרית אחרת לצמצום כמות הפסולת או מאפייניה במקור או למניעת הזיהום ושקלה את הצורך לקבוע תנאים לעניין זה בשים לב לשימות הטכניקה או השיטה באופן שיביא לצמצום כמות הפסולת או למניעת הזיהום מהפסולת. (3) היא אינה אסורה לפי הוראות הפרוטוקול; לעניין תקנה זו לא יראו כל אחד מאלה כפסולת שהטלתה אסורה לפי הפרוטוקול: (א) חומר חפור שמקורו בים; (ב) משטחים ומבנים ימיים מעשה ידי אדם, ובלבד שאין בהם כדי לפגוע בסביבה הימית ושהוסר מהם כל חומר שעלול לגרום לזיהום ים; (ג) חומרים גאולוגיים אינרטיים לא מזוהמים, שבשל תכונותיהם סביר להניח כי מרכיביהם הכימיים לא ישתחררו לסביבה הימית; (ד) פסולת של דגים או של יצורים ימיים אחרים, וכן פסולת אורגנית שמקורה בתהליכי עיבוד של דגים או של יצורים ימיים כאמור. (ב) אין בהוראות תקנת משנה (א), כדי לגרוע מסמכות הוועדה להתיר באופן חריג ואם סברה כי הדבר החיוני הטלה לים של פסולת שאינה נמנית עם סוגי הפסולת המנויים בסעיף קטן (א)(3), שלא ניתן להטילה ביבשה ללא גרימת נזק חמור או סכנה חמורה לחיי אדם ולבטיחותם, והכל בהתאם להוראות האמנה או הפרוטוקול. (ג) הוועדה לא תתיר – (1) הטבעה לשם סילוק בים של כלי שייט או כלי טייס או כל חלק מהם שאינה בגדר הוראות תקנה 6(א)(3)(ב); (2) שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת; הוראה זו לא תחול על פעולה כאמור שהיא אגבית להפעלה רגילה של כלי שייט או כלי טייס." << אורח >> עידו מור: << אורח >> עידו מור, אגף תקציבים, הערה אחת. בעצם, בסעיף 6(א)(1) כתוב שהוועדה לא יכולה למעשה להתיר הטלת פסולת אם קיימת אפשרות לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת. וזה גם לא תואם בדיוק את נוסח פרוטוקול ברצלונה העדכני, כי יכולים להיות מצבים שבהם פסולת מסוימת, ודאי פסולת שמותרת להשלכה לים, כמו למשל מחצבים מהים – יהיה מיטבי יותר להשליך אותה לים מאשר לעשות בה שימוש ביבשה.  ולכן מה שהיה נכון זה שהסעיף הזה יגיד שהוועדה בחנה אם לא קיימת אפשרות מיטבית לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת, או לחלופין, להגיד שלא קיימת לדעת הוועדה אפשרות טובה יותר או מיטבית לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת.  כי לא היינו רוצים למנוע תמיד את האפשרות להשליך חזרה לים גם מחצבים שנמצאו בים עצמו, ובפרוטוקול עצמו זה כתוב כשיקול ולא כתנאי סף. כרגע זה תנאי סף. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> אני אגיד שוב, מה שנכתב בתקנה 6 זה שהוועדה לא תתיר אלא אם היא בחנה את הדבר הזה, ולכן זה מנוסח כשיקול ולא - - - << אורח >> עידו מור: << אורח >> אבל זה לא כתוב. לא כתוב "אלא אם כן בחנה". אם היה כתוב "אלא אם כן בחנה", אין לנו - - - << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כתוב, "הוועדה בחנה". << אורח >> עידו מור: << אורח >> לא, כתוב, "הוועדה לא תתיר הטלת פסולת לים, אלא אם כן יתקיימו כל אלה: לא קיימת לדעת - - -   << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> שהיא בחנה. << אורח >> עידו מור: << אורח >> רגע, שנייה, נטע. "לא קיימת לדעת הוועדה אפשרות".  << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כול אוסר, אתה אומר. << אורח >> עידו מור: << אורח >> זה אוסר, אין פה בחינה. אז האיסור מוחלט. אם יש אפשרות, לא אם אפשרות טובה או רעה, לא אם אפשרות היא מיטבית – אין פה שיקול דעת, יש פה איסור, והאיסור הזה, המשמעות שלו היא שיכול להיות שאנחנו נייצר מצב שאנחנו לוקחים עודפי חפירה מהים ומעבירים אותם ליבשה, למרות שתהיה חוות דעת שאומרת שהיה מוטב לשים אותם בים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשמנו לבדוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אז מה ההבהרה שאתה מציע? שאתה אומר שבסעיף א' - - - << אורח >> עידו מור: << אורח >> שיהיה כתוב: "לא קיימת לדעת הוועדה אפשרות מיטבית או אפשרות טובה יותר". << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה, בתיקון (1)? << אורח >> עידו מור: << אורח >> ב-(6)(א)(1). << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << אורח >> עידו מור: << אורח >> שיהיה ברור שזה שיקול, שנבחנה האפשרות לעשות טיפול - - - השלכה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה את אומרת, נטע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. בסדר, אנחנו נשמע עוד הערות ואחר כך נעשה עוד הפסקה, כי אני צריך לבדוק את זה, בסדר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אז נרשם. אוקיי, בסדר? זאת ההערה היחידה? << אורח >> עידו מור: << אורח >> בסעיף הזה? כן. זאת ההערה היחידה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי, בואו נמשיך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו ב-7. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - - ואנחנו נצטרך לבדוק אותה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ביטול תקנה 7 5. תקנה 7 לתקנות העיקריות – בטלה. החלפת תקנה 9 6. במקום תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא: "סוגי היתר" 9. (א) היתר יכול שיינתן להטלה חד פעמית או להטלה חוזרת והוא יכול שלא להיות מוגבל בזמן. (ב) כאשר קיימת סכנה לחיי אדם או לבטיחותו של כלי השיט או כלי הטיס, אם בשל כח עליון כתוצאה ממזג האוויר, ואם בשל כל סיבה אחרת, רשאית הוועדה לתת היתר חרום אף בסטייה מהוראות תקנות אלה". תיקון התוספת הראשונה 7. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות – (1) בפרט 2, במקום מצב צבירה יבוא מצב צבירה ולעניין חומר חפור שמקורו בים – נתוני איכות החומר החפור לפי סקר דיגום שטח; לעניין זה – "סקר דיגום שטח" – בדיקה מייצגת של איכות נפח החומר החפור, לרבות מאפייניו הביולוגיים". (2) בפרט (3), אחרי "כמות" יבוא "החומר וסוגו כמפורט בתקנה 6(א)(3)". (3) בפרט 5 לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות – (1) אחרי פרט 5(2) יבוא – "(3) אופן ההטלה". ביטול התוספת השנייה והשלישית 8. התוספת השנייה והתוספת השלישית לתקנות העיקריות – בטלות. תיקון התוספת הרביעית 9. בתוספת הרביעית לתקנות העיקריות – (1) בפרט (א) – (א) בפרט משנה (2), לפני "צורה" יבוא "מקור" ואחרי "גזים" יבוא "בחומר, כגון גזים במשקעים או כל תערובות של צורות אלה"; (ב) בפרט משנה (3), אחרי "טפילים" יבוא "מינים פולשים". (ג) בפרט משנה (4), אחרי "רעילות" יבוא "ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו- הלוגנים, אורגנו-סיליקונים, קוטלנים (biosides) (כגון TBT), פחמימני נפט או חומרים רעילים אחרים ותערובות שלהם"; (ד) בפרט משנה (6), אחרי "ומשקעים" יבוא "ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו-הלוגנים, אורגנו-סיליקונים, קוטלנים (כגון TBT) או חומרים רעילים אחרים"; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שכתוב באמנה אנחנו מעתיקים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> (ה) בפרט משנה (7), במקום "וביולוגיים" יבוא "וביוכימיים"; (ו) בפרט משנה (8), במקום "אילוצים" יבוא "זיהומים"; (ז) אחרי פריט משנה (8) יבוא: (9) נוכחות פסולת מוצקה/שפוכת, (litter/debris), כגון חומרי פלסטיק, חלקיקי פסולת מיקרוניים (microliter) וכולי". (1) בפרט (ב) – (א) בפרט משנה (6), "אחרי צריכת חמצן כימי (COD)" יבוא "פחמן אורגני כללי (TOC)"; (ב) (א) ברישה, במקום "ואופן ההנחה" יבוא "ושיטת ההטלה"; (ב) בפרט משנה (1), במקום "המיקום ביחס לשטחים אחרים" יבוא "המיקום והמרחק ביחס להנאות, ערכים ושימושים אחרים בים" ובמקום "דיג" יבוא "דיג, אזורי ים או אזורים מוגנים"; (ג) בפרט משנה (5), האמור בו יסומן כתת-פרט "(א)" ולפניו יבוא "תכונותיהם הפיזיות, הכימיות והביולוגיות של הקרקעית והמים בעומקים השונים (water-column), ובכלל זה – "; (ד) פרט משנה (6) יסומן כתת-פרט "(ב)" של פרט משנה (5) ובו אחרי "תכונות המים" יבוא "פיזיות, כימיות וביולוגיות", אחרי "מליחות" יבוא "עכירות ומידת בליעת האור (turbidity, transparency), במקום "(BOD)" יבוא "(5BOD), במקום "לרבות אמוניה" יבוא "ובכלל זה", אחרי "חומר מרחף" יבוא "גזים מומסים אחרים, פחמן אורגני,", ואחרי "חומרים מזינים אחרים" יבוא "(פוספט וסיליקט"); (ה) פרט משנה (7) יסומן כתת-פרט "(ג)" של פרט (5), ובו, אחרי "כגון: "יבוא "מצע (substrate), מורפולוגיה,"; (ו) אחרי תת-פרט (5)(ג) יבוא: "(ד) רמת הרעש התת-ימי, בייחוד ביחס למשאבים רגישים (כגון סדרות היונקים הימיים cetaceans, pinnipeds etc.);" (ז) פרט משנה (8) יסומן כפרט משנה "(6)" ואחריו יבוא: "(7) הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית; (8) שקילת התכונות הפיזיות של הפסולת המיועדת לסילוק ביחס לתכונות אתר ההטלה והערכת הפסולת; "(7) הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית; (9) הערכת ההשפעות האפשריות של הטלת הפסולת באתר המוצע, בין היתר על ידי שימוש במודלים ובהשפעות מצטברות של פעילויות של מגזרים ימיים, ובהתחשב בשיקולים האמורים בפרט (ג)(1) עד (3); (10) בנותנה היתר, תשאף הוועדה לקבוע אם קיים בסיס מדעי נאות להערכת ההשפעות של ההטלה באתר המבוקש, בהתאם לשיקולים המפורטים לעיל ובביאה בחשבון שינויים עונתיים; במקרים המתאימים תורה הוועדה על תוכנית ניטור כאמור בתקנה 11.". (2) בפרט (ג) – (א) פרט משנה (1) יימחק, ופרטי משנה (2), (3) ו-(4) יסומנו "(1)", "(2)" ו- "(3)" בהתאמה; (ב) בפרט משנה (2), בסופו יבוא "וכן השפעות על קהילות החיות סמוך לאיים או לאזורים ימיים מוגנים"; (ג) בפרט משנה (3), אחרי "תעשייתי" יבוא "כגון מתקני התפלה" ; (ד) בסופו יבוא: "(4) בחינת האפשרות למניעה או הפחתה של יצירת פסולת במקור, ובכלל זה – (א) שינוי הרכב המוצרים; (ב) טכנולוגיות ייצור נקיות; (ג) שינוי תהליכי הייצור; (ד) החלפת חומרי הגלם; (ה) מחזור במעגל סגור באתר הייצור. (5) בחינת האפשרות המפורטות להלן לטיפול בפסולת או בחומרים אחרים, לפי סדר העדיפויות הבא: שימוש חוזר; מיחזור באתר אחר; השמדת חומרים מסוכנים; הסרה או הפחתה של חומרים מסוכנים; סילוק ביבשה או במים; (6) הזמינות המעשית של שיטות יבשתיות לטיפול, סילוק או השמדה או לטיפול שנועד להפוך את החומר פחות מזיק להטלה בים. (7) ישימות כלכלית ותפעולית." תחילה 10. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר. התוספות לתקנות בעצם מונות מצד אחד מה צריך לפרט המבקש בבקשתו, ובתוספת הרביעית שמתוקנת כאן בהרחבה, בעצם מהם השיקולים שהוועדה צריכה לשקול בבואה לתת את ההיתר. השינויים שמוצעים כאן הם התאמה בעצם של הפרטים האלה למה שנקבע בפרוטוקול המתוקן של - - -. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, אז למעט ההערות של אגף תקציבים בתקנה 6, בסעיף (א)(1), אין לנו עוד איזה שהן הערות, אלא אם כן יש כאן מישהו נוסף שרוצה להתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פעם שנייה? שלישית? נמכר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פעם ראשונה, שנייה, שלישית – נזרק לים. בוטל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תן לי 10 דקות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. אנחנו נצא להפסקה של 10 דקות לבחינה של ההערה ונשוב ונעדכן. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:37 ונתחדשה בשעה 12:47.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו חוזרים לדיון, ונקריא את הסעיף הקטן, בעקבות ההערה של אגף התקציבים, של עידו מור, שהעיר את תשומת ליבנו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בתקנה 6 המוצעת – זה בתנאים להתרת ההתלה – סעיף 6(א)(1), יהיה "במקום "לא קיימת לדעת הוועדה אפשרות לטיפול" יבוא "לא קיימת לדעת הוועדה אפשרות עדיפה לטיפול"". << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זהו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, אז אנחנו יכולים להצביע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רצוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. יש פה עוד הערות למישהו? אפשר לעבור להצבעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. מי בעד אישור הצעת התקנות? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אחד בעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי נמנע? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין נמנעים.  הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עבר פה אחד, כמו שנאמר. ברכות. << אורח >> איריס שליט: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה לכם. ישיבה זו נעולה.  << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>