פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 10:34
סדר היום:
<< נושא >> החסמים בליווי איכותי של מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) במהלך ולאחר שירותם הצבאי << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מוזמנים:
שר העלייה והקליטה אופיר סופר
אודי דרור
–
ראש החטיבה לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, משרד הביטחון
רס"ן לי-אור לאה שלג
–
רמ"ד בודדים, צה"ל, משרד הביטחון
סא"ל במיל' אייל שיילון
–
רת"ח תעסוקה והכשרות, צה"ל, משרד הביטחון
יצחק אוחנה
–
סמנכ"ל חטיבת הצעירים, משרד העלייה והקליטה
חדוה פרץ מוסקוביץ'
–
מנהלת מרכז קליטה כרמיאל, הסוכנות היהודית
ליאת קסלר
–
עו"ס, תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית
משתתף באמצעים מקוונים:
איתי ניקסון
–
ראש אגף תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
מנהלת הוועדה:
אפרת מורלי
רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
<< נושא > החסמים בליווי איכותי של מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) במהלך ולאחר שירותם הצבאי << נושא >
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בוקר טוב חבר'ה. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים עם מעקב אחר החלטות ממשלה. כפי ששמתם לב, אני צרוד. היתרון זה שאני לא אצעק עליכם. החיסרון זה שאתם תשתדלו להקשיב ולהיות בשקט.
בפתח הדברים, ראינו מחזה קשה מאוד אתמול, של רדיפה והשפלה של שתי חיילות בצה״ל בבני ברק. לאחר מכן שריפה של כלי רכב של שוטר, ונדליזם, אלימות ושפה פוגענית כלפי חיילי צה״ל ושוטרים. מדינה שלא תצליח להעניש בחומרה מי שפוגע בחיילי צה״ל ושוטרים, לא יכולה להיות מדינה של שלטון חוק.
המלחמה לימדה אותנו שצה״ל כבר לא יכול להתקיים בלי העוצמה הנשית שפועלת בקרבו. נשים בצה״ל הגיעו להישגים ויכולות שלא היו מעולם, כולל טייסות, נווטות, כולל לוחמות בתותחנים, בטנקים, בחי"ר, כולל מג"דיות, כולל לוחמות שהצילו יישובים שלמים במלחמה.
אז היום, באופן סימבולי, אני רוצה להזכיר שתי חיילות שבאו בשירות של מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, והשתתפו במלחמה. אני רוצה להזכיר את שמחה, חיילת בודדה מצרפת, שבחרה להתנדב לצה״ל דרך מסלול מח"ל ולהיות לוחמת של חילוץ והצלה. ב-07 באוקטובר שמחה הייתה יחד עם משפחתה בצרפת וחגגה איתם את חגי תשרי. כאשר הגיעו אליה החדשות, היא מיהרה למצוא כרטיס טיסה, חזרה לשרת בצבא ולהגן על עם ישראל.
דבי, לוחמת ברדלס מארגנטינה. דבי התארסה ליחזקאל, שהוא עצמו לוחם בנח"ל, שהגיע גם הוא דרך מסלול מח"ל, ושניהם הקדישו את השנים האחרונות להגן על המדינה. רק שתי דוגמאות של לוחמות בצה״ל, שתי דוגמאות של לוחמות בוגרות מסלול מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, שזה הדיון שאנחנו מקיימים פה היום.
אל מול ההקרבה של הלוחמות והלוחמים של מח"ל, האם מדינת ישראל בנתה מערך ראוי לשמור איתם על קשר, לכבד אותם, לבדוק מה מצבם גם כשהם חוזרים לארצות המוצא? ממה שלמדנו בביקור באוסטרליה, המציאות לא מספיק טובה. אני יודע שיש רצון טוב של כל הגופים, אבל הדרישות שלי הן פשוטות מאוד.
יעיד על זה אודי, שזיהינו את הכשל של ההשקעה במח"ל כבר לפני ארבע וחמש שנים במשרד הביטחון, מול הרמה הארגונית והמעטפת, כשחיילים הגיעו במסלולים של צבר ומסלולים אחרים, במסלול של מח"ל שהוא באחריות ישירה של צה״ל ומשרד הביטחון, היו חסרים מרכיבי ליווי גם במהלך השירות, ושמנו על זה כמה שקלים.
אנחנו צריכים להעמיק את הדבר הזה, אבל בעיקר להסתכל גם על הימים שלאחר השירות הצבאי. אני יודע שהסוכנות היהודית וראשיה, כולל דורון אלמוג, כולל ראש המחלקה לעלייה, ערן, כולל ג'ורג' שוורץ, כולם מכירים את הנושא, והם התחייבו בפניי שהם גם לא יחכו לאף אחד ויציגו תוכנית לליווי ומעקב על מתנדבי חוץ לארץ, וסיוע להם שנים רבות אחרי השירות הצבאי שלהם.
אני רוצה לצאת מפה עם אמירה של כל הגופים שהם מכינים תוכנית משותפת במימון משותף, ומציגים את פרטי התוכנית. ואם עדיין זה בגיבוש, אז נקצה לזה עוד דיון, שעיקרו פשוט הצגה שיטתית של המעשה הזה.
חשוב לנו שהדבר הזה יהיה מבוסס נתונים ומעקב ללא פספוסים. מספר מתנדבי מח"ל הוא לא מספר בלתי אפשרי לשליטה ומעקב. גם במבט של 10-20 שנה, שזה לדעתי טווח ההתייחסות כדי לראות שאדם ממשיך את החיים שלו ושאין שם אנשים עם הלם קרב או בעיות אחרות, ושהוא מספיק חזק כדי לחיות חיים עצמאיים.
אז אנחנו נרצה גם את הנתונים של מתנדבי מח"ל כל שנה ב-5-10 השנים האחרונות. זה יעד אחד, תוכנית משותפת, סוכנות, המחלקה לעלייה, משרד העלייה והקליטה, שהשר יגיע תכף, משרד התפוצות, משרד הביטחון, צה״ל. הגופים האלה ביחד צריכים להגיש לנו תוכנית משותפת, בלי אגו, בלי עניינים, שכל אחד ישים 300,000-400,000 שקלים, יצא לנו כבר 2 מיליון שקלים ונוכל לעשות משהו יפה. בלי אגו.
הבעיה השנייה שאנחנו מזהים זה המעמד החוקי של מתנדב חוץ לארץ לאחר סיום השירות הצבאי. המצב המשפיל ביותר שהוא פגש זה שהוא סיים את שירותו הצבאי והוא נדרש לעזוב את הארץ כי הוא באשרת תייר. זאת השפלה שאין לאפשר אותה.
אנחנו מבקשים ממשרד הפנים, מרשות האוכלוסין, לקיים הגדרה מיוחדת לאדם ששירת בצה"ל מחוץ לארץ, שטרם החליט לעשות עלייה, שיש לו אשרת שהייה בישראל ללא הגבלת זמן, גם במעמד של תייר, וללא שום דרישה של ביטוח לאומי או תשלומים שמושתים עליו בתקופה הזאת.
יבחר לעבור למעמד של תושבות –יוכל לקבל זכאות לתושבות. יבחר לעשות עלייה ולהיות אזרח – יהיה אזרח. אבל אף אחד לא יגיד לחייל שהיה פה שנתיים במלחמה שהוא צריך לעזוב את המדינה. זה פשע. צריך לעצור את זה מיידית בהוראת שעה של שר הפנים ומנכ״ל משרד הפנים.
כל איש מח"ל יכול להיות פה לעולמים. זאת זכות יסוד. מי שהיה מוכן למות למעננו – יכול לשהות פה לעולמים. אם הוא רוצה – במעמד של תייר. אם הוא רוצה – תושב. אם הוא רוצה – עלייה מלאה. כל שלוש האפשרויות ללא הגבלה של זמן.
מבחינתי, אלה שני היעדים של הדיון, ואני מבקש מכולכם לתת לי תשובות שמתכתבות עם היעד הזה. איזו תוכנית הגוף שלכם מתכוון לעשות לליווי, סיוע ומעקב של מתנדבי חוץ לארץ לאחר שירותם הצבאי? באיזה סטטוס, והאם יש כמה שקלים, והאם יש חשיבה בכל גוף ומשרד?
ואיזה פעולות אתם עושים להבטיח את מעמדם הסטטוטורי, שלא נבוש ולא ניכלם ולא נמצא את עצמנו פוגעים בנפש של חיילת או חייל, שהיה במלחמה ומקבל מכתב הביתה שהוא צריך לעזוב את הארץ? זה דבר שצריך להיפסק מיידית.
עוד מעט אולי יצטרף אלינו שר העלייה והקליטה, ואנחנו ניתן לו לדבר. מכיוון שביקשתי מראש מהסוכנות להגיד אמירה בתחום הזה, אני אתן לכם לפתוח, ואחרי זה משרדי הממשלה האחרים. בבקשה.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
שלום, שמי חדווה מוסקוביץ'. אני עובדת הסוכנות היהודית, אני מנהלת את מרכז הקליטה בכרמיאל, ואצלי מתקיימות תוכניות ההכנה לצה״ל, ואנחנו מפעילים אותן עבור משרד הביטחון.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
ומשרד הקליטה.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
ומשרד העלייה והקליטה, כמובן. בשלוש השנים האחרונות זיהינו, יחד עם משרד הביטחון ומשרד העלייה והקליטה, צורך בליווי החיילים הבודדים שנמצאים במסלול מח"ל, ובעצם הקמנו מיזם משותף, שמתבטא בעלויות כספיות לא קטנות.
בעצם, תחתיי יש רכזת ו-12 מדריכים שמלווים כל אחד כ-50 חיילים בודדים. זה בא לידי ביטוי בשיחות טלפון, בהגעה לטקסים, בהגעה למפגשים, ביקורים וסמינרים שמתקיימים לכל חייל מח"ל. יש שלושה סמינרים בשנה. הסמינרים הם או חד-יומיים או סמינרים של שישי-שבת, שמתקיימים במרכז הקליטה בכרמיאל. ולראות את הגאווה של הצעירים שמגיעים לפגוש את החברים שלהם מהמחזור של תוכנית ההכנה, זה אירוע מרגש בצורה בלתי רגילה.
גם אני, הצוות שמלווה את החיילים הבודדים ומשרד הביטחון ומשרד העלייה, קשובים לכל הצרכים של החיילים הללו. אנחנו עוסקים מדי יום בכל מיני בקשות, בכל מיני קשיים, בכל מיני אתגרים, ביורוקרטיות מורכבות. אני אתן דוגמה עם משרד הרישוי, שהם ממירים את הרישיון הזר שלהם לרישיון ישראלי ונתקלים בקשיים מול משרד הרישוי בלקבל את הרישיון.
לצערי, לא מוסדר הנושא הזה של נציגויות במשרדי ממשלה שנותנים מענה נקודתית למח"ל, וזה רק על בסיס של קשרים וטלפונים בלי סוף כדי לקבל מענה כזה או אחר. לקראת שחרור החיילים מתקיים סמינר שחרור שלוקחים בו חלק, כמובן אנחנו, הסוכנות היהודית, הגלובל סנטר של הסוכנות היהודית, שנותן מענה לאפשרויות עלייה; משרד הביטחון; משרד העלייה בנושא של זכויות של עולה חדש, זכויות של מנהל הסטודנטים, לימודים בישראל, אבל זה לא מספיק.
אני רוצה לשתף בשיחת זום שהתקיימה בשבוע שעבר, שלקחתי בה חלק יחד עם משרד הביטחון, עם שלושה בוגרים של מסלול מח"ל שנמצאים באוסטרליה. הם סיימו את השירות וחזרו לאוסטרליה. זוג, זאת אומרת, בחור ובחורה שהתחתנו אחד עם השנייה, ועוד בחורה.
הם סיפרו, קודם כול, שהחוויה שלהם בשירות הייתה יוצאת מן הכלל. מסלול מח"ל נתן להם מעטפת טובה לאורך השירות הצבאי, למענים, לדברים שקרו במהלך השירות. הם התייחסו לנושא הזה של המענה אחרי המלחמה, שלא היה מספיק. הם התייחסו לנושא הזה שבעצם הגיעה עת השחרור והם פחדו מאוד מהביורוקרטיה, והם לא ידעו מה לעשות מבחינת המשך לימודים. הם חזרו לאוסטרליה כדי ללמוד תואר ראשון ושני באוסטרליה.
הם פחדו מהנושא של תעסוקה, איך יקבלו אותם, איזה ניסיון נדרש, והעדיפו לחזור למדינה שלהם ושם ללמוד, לעבוד בתחום שהם רוצים, לצבור ניסיון, אבל עדיין יש בהם הכמיהה והמחשבה לעשות עלייה ולחזור לישראל.
אבל זו רק דוגמה לחוסר מידע או מהלכים שהיינו צריכים כולנו לעשות לפני שהם משתחררים. זה לא מספיק, אני יודעת שזה לא מספיק, וגם מדריך שאנחנו מפעילים ומלווה 50 חיילים בודדים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה יש בשנה בערך?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
חיילים מלווים? כ-770 חיילים מלווים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה כל שנה מגיעים למח"ל בערך?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
אודי ידייק.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
בשנה האחרונה, ב-2025, התגייסו 603 מח"ל. אם אני צריך להשוות את זה לשנת 2024, היו 402, ולאורך השנים לפני, הממוצע היה כ-320 בשנה. זאת אומרת, אנחנו בהכפלה מאז שפרצה המלחמה מבחינת הכמויות, וצריך להגיד שהם מתגייסים למגוון מסלולים.
אצל חדווה מלווים בעצם החבר'ה שבאים למסלול המח"ל הכללי, אבל אם אני רגע מחלק את זה, יש לנו את המח"ל הכללי שהולך לכלל צה״ל, יש לנו את מסלול מח"ל הסדר שבא דרך ישיבות ההסדר והליווי נעשה באמצעות הישיבות, ויש לנו את המח"ל החרדי, שאנחנו עושים להם ליווי מותאם לבוגרי המסלולים החרדיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש הגעה של מח"ל ליחידות שהן לא במסלולים האלה?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
המח"ל הכללי יכול להגיע לכל יחידה צבאית, גם ליח"תיות, אבל ביחידות המיוחדות, הוא יכול להיות לגולני - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, הוא משויך לנח"ל?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
זה מה שהיה פעם מח"ל נח"ל, והוא יכול להגיע - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא מופנה לכל היחידות.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
מאפשרים לו את כל היחידות ויותר מזה, הוא גם מקבל מה שהוא רוצה. זאת אומרת, בדרך כלל אופציה ראשונה, אבל אם לא – אופציה שנייה. זאת המדיניות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה החלוקה בין מח"ל כללי, מח"ל הסדר ומח"ל חרדי?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אני לא הבאתי לפה את המספרים, אבל בערך המח"ל הסדר הוא סביב ה-100-120 בשנה האחרונה, והמח"ל החרדי וכל יתר המח"ל זה מה שנשאר במספר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ומה שחדווה מטפלת זה רק במח"ל הכללי? אז מח"ל הסדר, יש להם סמינר כזה?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
ברשותך, אם אני יכול טיפה להשתלב יחד עם חדווה, חשוב לי רגע להגיד כמה דברים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל קטענו אותה, אז בואו נראה.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
אני רק אסיים בהצעות שיש לנו, וזה כרגע מונח על השולחן בסוכנות היהודית. אחד, זה יום מרוכז לחיילי המח"ל, כחודש-חודשיים לפני השחרור, ולתת להם את כל האפשרויות שעומדות בפניהם – נציגי הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, מינהל הסטודנטים, משרדי ממשלה, אפשרויות של עלייה, לימודים ותעסוקה.
יש כרגע גם חשיבה לתוכנית המשך לאחר השירות הצבאי, שתהיה או תוכנית עלייה עם שינוי סטטוס, קורס תעסוקה או מכינה לקראת לימודים באוניברסיטה, כולל שיפור עברית ותגבורים במקצועות הנוספים. והשאיפה הגדולה שלנו, והמניע הוא בעיקר עניין כספי, זה הגברת כוח האדם למענה פרטני לכל חייל מח"ל.
ואני גם כך התחלתי בדבריי לומר שמדריך שהוא עובד בחצי משרה – וזו עבודה, זו לא התנדבות. לא כנגד מלגה. זה משהו ייחודי לעומת כל העמותות – יש לו כ-50 חיילים שהוא מלווה. המפתח גדול מדי. צריך להקטין, והנושא הזה בעצם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה התקציב שלך לנושא הזה?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
התקציב הוא בעצם 50% הסוכנות היהודית ב-50% ממשרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כמה?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
כמיליון שקלים שנתי, אבל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל אחד חצי מיליון?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
חצי מיליון. אבל לאור הגידול במספרי המח"ל בשנה וחצי האחרונות, הסכום מגיע ל-1.6 מיליון. והמרכיב של כוח האדם הוא המרכיב העיקרי במיזם הליווי המשותף.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והמלווים הם בחצי משרה, שזה לא כל כך טוב.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
זה לא. צריך רגע לדייק פה את הדברים. מיכאל, קודם כול, אני רוצה באמת, אם הגענו לנושא הליווי, אז מי שחתום על המעטפת של הליווי של חיילי המח"ל זה מיכאל, שהיה השר החברתי שלנו במשרד הביטחון, במפגש שעשינו איתם במוזיאון רבין. זה עלה כנקודה. אז אני רגע באמת פה חייב להגיד, והוא כשר הנחה לתת לנו תקציב ולהקים את כל המעטפת הזאת.
והמעטפת בעצם בנויה משלושה-ארבעה מרכיבים: מרכיב ראשון זה הליווי האישי, ואנחנו לא סתם בחרנו 50% משרה, כי בהתחלה גם היינו בניסיונות של משרה מלאה. הבעיה היא שבשעות הבוקר החיילים לא פנויים, ואתה לא יכול להעסיק מישהו ב-100% משרה כשבבוקר אין לו עם מי לדבר ועם מי להיפגש וכדומה.
ולכן אמרנו שאנחנו נגדיל את כמות המלווים על חצי משרה, והם בדרך כלל מלווים אותם אחרי צוהריים, ערב וימי שישי. זה היה ההיגיון. כמות המלווים לא נפגעה בעקבות אחוזי המשרה, זה פשוט חולק אחרת. א'.
ב', אנחנו עושים להם שלושה סמינרים במהלך השירות: סמינר שהוא די עם תחילת השירות, סמינר אמצע וסמינר שחרור, ואני אגע גם בזה. מעבר לזה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה אחוז ההשתתפות בסמינרים?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
צריך לזכור – המח"ל משרת שנה וחצי, זה אורך השירות שלו. המלווים במסלול זה אלה שהם לא בחרדים, או חלק מהחרדים שרוצים, והחבר'ה שלא באים ממח"ל הסדר. אנחנו מדברים על כ-800 חיילים מלווים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הסמינר פתוח לכולם? גם להסדר?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
לכולם. ההסדר עושים את הסמינרים שלהם בישיבות, יחד עם המחזור שלהם. יש להם מענה ליווי שהוא מותאם להם, עם שיעורים ועם הרבנים, ועם השיעור שהם משרתים איתו יחד. האחרים – כולם מזומנים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל הליווי של ההסדר הוא אופציונלי לפי רצון הישיבה, או שמעוצב לפי המדיניות שלכם?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
הוא מעוצב לפי המדיניות שלנו, והם גם משרתים ביחד, דרך אגב. להבדיל מהמח"ל, שהוא עוד מפוזר, שם זה פשוט יותר לארגן את זה, כי כולם באותן יחידות. הם משובצים במחלקות ההסדר של הישיבה, ואני צריך להגיד שהישיבה עוטפת אותם מאוד. זה ליווי מסוג אחר, מה שנקרא. פה ה-800 אנשים האלה, יש להם שלושה סמינרים, אנחנו מפיצים את זה לכולם, ואנחנו מודיעים לכולם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אל תבלבל אותנו עם מספרים, כי אז כנראה 800 זה תלת-שנתי או משהו.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
לא, 800 זה בשנה וחצי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה 600 ועוד חצי, כאילו? זה יוצא 800?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
בערך, כן. עכשיו תזכור שלא כולם רוצים ליווי, זה אופציונלי, אבל כמעט כולם רוצים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אמרתי שיש סמינר. יש מפגשים רשותיים כפעמיים בחודש בריכוזים שיש בהם מח"ל, זה יכול להיות ירושלים, זה יכול להיות נתניה, זה יכול להיות רעננה, זה יכול להיות תל אביב, יום שישי בצוהריים, על סיר מרק, על פלאפל או על כל דבר, מפגש עם כל המדריכים. כל מי שבאזור – "תגיע", נפגשים, מדברים, מעבירים להם איזושהי פעילות חינוכית.
מעבר לזה, המדריכים מגיעים לטקסים שלהם. זאת אומרת, זה חלק מהעניין, זה חלק מהמחויבות שלהם. לטקסים, לאירועים יחידתיים, הם נמצאים שם. אז יש לנו בעצם מעטפת הוליסטית לאורך כל התקופה. גם במפגשים של המחזור, מפגשים איתם, וגם לאורך השירות.
מבחינת כסף, עד שמספרי הגיוס עלו משמעותית, היינו עם סדר גודל של 600,000 שקלים לכל צד, כאשר אנחנו עושים, בעצם יש הזמנה שלנו - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, אבל למה? ה-600,000 הזה - - -
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
ה-600,000 שקלים זה בעצם 1.2.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה ביטחון וסוכנות.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
הפלח הזה הוא מיזם - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נציגת משרד העלייה, אל תצאי.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
זה אני, אני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אתה פה? אתה נציג העלייה?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
מסתבר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז עם התפוצות והעלייה, וצה"ל, אני לא יודע מה היכולת הפיננסית שלו, אולי משרד רוה״מ, אני לא יודע מי, כל אחד ישים 600,000 שקלים – אנחנו נגדיל את המספרים.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני אתייחס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ואז במקום תוכנית של 1.2 מיליון, נעשה אותה 3.4 מיליון שקלים. ש-2 מיליון שקלים ילכו לאחר השחרור, קצת להגדיל את המלווים במהלך. כי כמו כל תחום, חייל בודד הוא עטוף מאוד. חייל שאין לו עורף כלכלי הוא עטוף בצבא, ואז הוא יוצא למדבר. אז אנחנו צריכים לחלק את המשאבים גם לשלב של היציאה.
וזה גם אינטרס, אני אומר למשרד העלייה. אלה שחזרו ללמוד שם, לפי העדות של חדווה, מפעמת בהם אהבה לארץ. ויש איזה סטטוס של "אני אגמור את התואר ואני אהיה עו"ד, אולי אני אחזור". אבל אם לא ישמרו על הגחלת הזאת – אני אפילו הייתי מעניק להם בשלוש שנים שהם עזבו את הארץ, אחרי שנה וחצי-שנתיים, סמינר בארץ. כרטיס טיסה ושבוע בארץ. לשמור אותם איתנו, לרכז אותם, שם גם לאתר. דרך סמינר אתה בודק מה עובר עליהם.
עכשיו, יש להם זכויות, לאנשים האלה. אם יש שם מישהו הלום קרב, איך נדע אם הוא עזב את המדינה? איך נרגיש אותו? רק אם אנחנו נהיה בקשר איתו באופן שיטתי. התוכנית שלכם היא מצוינת, ואני מבקש שלא נעמיק במה קיים היום במהלך השירות, אלא אם כן הקצת הזה בסכנה וזה לא תקין.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אז הוא לא בסכנה. אפילו התקבלה החלטה במשרד הביטחון להגדיל את התקציב למיליון שקלים לאור הגידול במספרים בסיכום עם הסוכנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל הכבוד.
אז תעביר לשר הביטחון ממני עוד ח"ח שהוא הגדיל את הכסף הזה, כמו שהגדיל את מכינות אופק, כמו שהוא הקשיב להרבה דברים. זה כסף קטן. אז אני אתן לך, אודי, לסיים, אבל אני רוצה שתהיה עם הפנים לשחרור ולקשיים שלאחר השחרור, וגם לסטטוס.
ומשרד הביטחון צריך להוציא פנייה, הוועדה תוציא פנייה לשרת התחבורה ולמנכ״ל משרד התחבורה, למסלול ירוק לרישיון נהיגה למתנדבי חוץ לארץ, ולאיש קשר במשרד שאמון על התפקיד הזה. ושבכלל ייווצר שולחן עגול – לא צריך שרים ומנכ״לים. צריך אנשים שמבינים את הנושא שישבו פעם בחודשיים.
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
אני יכולה להוסיף מילה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, וזה גם יהיה בסיכום שאני אתן לך. אל תדאגי, אנחנו לא - - -
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
אני פשוט ממהרת לוועדה אחרת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו ניתן לך. אנחנו צריכים שולחן עגול שלא נפגש בגלל הכנסת. שישה-שבעה נציגי משרדי ממשלה, פעם בחודשיים, כוס קפה, "מה אנחנו יכולים לעשות ביחד למען מתנדבי חוץ לארץ?".
בבקשה, גברתי.
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
שלום, בוקר טוב. שמי ליאת, אני עובדת סוציאלית בסוכנות היהודית, בתוכנית שנקראת "כנפיים", שמלווה חיילים עולים בודדים, אם אתה מכיר במקרה. אנחנו עובדים כמובן בשיתוף פעולה עם מח"ל, ואנחנו לא מבדילים בין מח"ל לעולים.
כן חשוב לי להגיד שמח"ל מקבלים ליווי שלי, כעובדת סוציאלית, במהלך השירות. במידה ויש צורך בסיוע נפשי, אז אנחנו גם נעזרים במדור בודדים שיושבים כאן וגם ביחידה של בריאות הנפש, דרך קב"נים ופסיכיאטרים.
אני כן אגיד שאחד החסמים הוא גם בעניין של ליווי פצועים לאחר השחרור. במידה והם חוזרים ומקבלים שיקום בארצם, אז לא בהכרח מכירים בהם כאן, או יש איזשהו תהליך ביורוקרטי שמקשה על העניין. וגם בעניין של סיוע נפשי, אני כרגע מלווה שני חיילי מח"ל שדווקא ההתפרצות של פוסט-טראומה קרתה בחו״ל ולא בארץ, ואני חווה הרבה מאוד קשיים מול המשרד.
אז גם אני אשמח לפתור את זה כאן בינינו ולמצוא איזשהו פתרון שיכול לעזור לנו. אם חייל משתחרר וחוזר לארצו, והוא חווה שם איזושהי תגובה פוסט-טראומטית – מה עושים בנושא, מי מלווה אותו וכן הלאה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אודי צריך לעשות לך מפגש עם אגף השיקום. שמעתי שיש שם אחד אפקטיבי מאוד שפותר בעיות, שקיבל מחמאות מחברת הכנסת לימור סון הר מלך, בשם אברג'ל, אבל גם לימור לוריא. אני לא מאמין בבוסים גדולים. אני מאמין באחד שיודע להלך בתוך המסדרונות אבל שיש לו אחריות.
אני מאמין באדם אחד שיש לו אחריות על הנושא במשרד. וצריך שתהיה באגף שיקום כתובת קבועה עבורך לפניות, כמו שבמשרד התחבורה צריך שיהיה. ואני גם אטיל עליכם להתכנס בלעדינו, כל הגופים האלה, פעם בחודשיים, עד שנרגיש שהעסק דופק, שפתרנו בעיות.
מה עוד את רוצה להוסיף?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
זהו, רק תודה על ההזדמנות ותודה לוועדה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לאן את הולכת?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
אני במסגרת הקורס בתואר השני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה, ללמוד את הולכת?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
אני סטודנטית לעבודה סוציאלית לתואר שני.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איפה?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
באוניברסיטת תל אביב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ולאן את הולכת עכשיו?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
לוועדה של חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה עושים שם?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
אני תכף אראה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כחלק מהלמידה שלכם?
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
נכון, כן. לעודד עובדים סוציאליים להיכנס למעגלי הכנסת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה טוב, זה טוב להיות עובדת סוציאלית.
<< אורח >> ליאת קסלר: << אורח >>
תודה רבה על ההזדמנות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם הבת שלי עובדת סוציאלית וגם אני קצת עובד סוציאלי הרבה מהלילות והימים. תודה רבה לך.
אודי, סיימת?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
לא. כמה משפטים, קצר.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אני אשלים את הכול. א', אנחנו הכפלנו את המנגנון שלנו במוקד פניות למח"ל כדי לתת מענה יותר טוב, שמנו יותר מוקדנים, פתחנו אתר, צ'טבוט וכדומה. אני אגיד שיש מכינה לכל מי שמגיע במסגרת המח"ל שמרכז קליטה מפעילה עבורנו. שיתוף פעולה בין משרד הקליטה לאגף הביטחוני-חברתי, עלות כ-3.5 מיליון שקלים כל שנה.
ההשתתפות שלהם היא ללא עלות. שקל הם לא משלמים. יותר מזה, מי שמגיע ואין לו איפה לגור, אנחנו גם דואגים ומשלמים לו, שיהיה לו בית אם הוא הגיע לארץ, דברים שלא היו בעבר והשתפרו.
השנה כבר עשינו תוכנית ארוכה יותר – לא מכינה של חודש, אלא מכינה של חודשיים, עם הצלחה אדירה שהם הכפילו את העברית. מה שהם עשו במחווה בשלושה חודשים – הם עשו פה בחודש. ואם אני רגע, מיכאל, נוגע בסוף, א', במסגרת הסמינרים – וישבנו על זה גם איציק, גם אני, ובשיח עם אורלי ועם חדווה – אנחנו נשפר את הסמינרים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש פה נציג של משרד התפוצות?
<< דובר >> אפרת מורלי: << דובר >>
בזום. הוא בכנס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה כנס? זה לא מספיק חשוב שיהיה פה מישהו? שר התפוצות היה באוסטרליה, הבטיח לטפל בנושא. תעלי את האיש של התפוצות בזום. אני אתן לך עוד רגע, אודי.
שלום לך. מה התפקיד שלך?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
שלום, נעים מאוד. אני ראש אגף התפוצות במשרד התפוצות, איתי ניקסון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אנחנו מכירים, איתי?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
כן, היית שר שלי תקופה מסוימת כשהייתי במשרד לנושאים אסטרטגיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כי לא הייתי שר התפוצות אז.
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איתי, אתה מודע לזה ששר התפוצות היה באוסטרליה, והבטיח לציבור ולקהילה שהוא יטפל בנושא?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אני יודע שהוא היה באוסטרליה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הוא ישב עם משפחות והורים של חיילי מח"ל, ואמר שכשהוא יחזור לארץ, הוא יטפל. אתה מכיר את זה?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אני יודע. הוא ביקש מאיתנו. נפגשנו גם עם ארגון שקצת עוסק בעולם של סיוע לחיילים שחוזרים לתפוצות וצריכים עזרה להתאקלם, בעיקר בהיבטים של בריאות הנפש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה הכוונה "ארגון"? יש ארגון כזה?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אני מכיר ארגון אחד שקוראים לו - - -.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, אבל למה אנחנו לא עובדים קודם כול בתוך הבית, במשרדי הממשלה? למה אנחנו הולכים? בואו נעבוד, מה שנקרא, בממלכה.
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אנחנו לא התחלנו לעבוד עדיין עם אף ארגון, אני רק אומר שנפגשנו עם ארגון אחד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נפגשתם.
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
האם יש סיכוי שמשרד התפוצות יוביל וישקיע בשותפות שכבר קיימת בין הסוכנות היהודית לעלייה, לביטחון, למען מתנדבי חוץ לארץ? במיוחד כשהמעמד שלהם לאחר הצבא נופל באזור שלכם, כשהם בקהילות?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
אני כמובן לא יכול להתחייב כרגע. אני כן יכול להגיד שאני אחזיר את זה פנימה לתוך המנהלים הבכירים במשרד, למנכ״ל ולשר, ושנדבר, מן הסתם, עם השותפים שלנו בסוכנות ובמשרדי הממשלה נוספים, כדי לבחון מה ניתן לעשות שם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איתי, אני בן אדם פרקטי. אני מבקש ממך להגיד לשר שאנחנו מבקשים מיידית השקעה שאם היא נחמדה היא מיליון וחצי שקלים, ואם היא לא נחמדה היא 700,000 שקלים, לשותפות למען מתנדבי חוץ לארץ, בתוכנית משותפת לכלל משרדי הממשלה, בזמן שהותם בחוץ לארץ.
זה פירורים, אנחנו מבקשים פירורים. אני כמעט מתבייש שאני מבקש את זה. אם אלה לא יהיו הכתר והיהלום של משרד התפוצות, אז מי יהיה? עמיחי שיקלי, מ"פ בצבא, ראש מכינה קדם צבאית, באו ללמוד אצלו חיילים בודדים לאורך השנים. הוא יודע יותר טוב ממני כמה ציונות יש באנשים האלה.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
את המכינה הראשונה למח"ל הפעלנו יחד עם שיקלי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
המכינה הראשונה למח"ל הופעלה אצל שיקלי במכינת תבור, שנקראה "העולים לתבור". אני מבקש פרקטית, תוך חודש, פזורה של מיליון וחצי. אם אתם רוצים הנחה, 100% - 50% הנחה, 700,000 שקלים, בשותפות עם משרדי הממשלה. אחרי זה נחפש עמותות שיעשו לנו עבודה.
קודם כול, משרדי הממשלה ידברו ביניהם, שלא יהיו פספוסים. דמי הרצינות של משרד הביטחון יוגדלו מחצי מיליון ל-600,000, ל-1.2 מיליון. דמי הרצינות של עלייה וקליטה יגדלו. הסוכנות תביא כסף מהבית, ערן יביא חצי מיליון, מיליון – מהבית שלו הוא כבר מביא חצי מיליון, והוא יהפוך את זה למיליון.
אנחנו רוצים בגרושים לפתור את הבעיה. עם כל מה שאמרתי, זה יצא 4-5 מיליון שקלים. מדינה שאין לה 4-5 מיליון שקלים לגולת הכותרת של הציונות, אז היא לא ראויה. וזה מהר-מהר לעשות את זה.
איתי, אנחנו ניתן לך עוד מעט להשלים. תישאר איתנו, ובפעם הבאה תבוא להיות איתנו. איפה היינו? את מי קטעתי פה?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אני במשפט האחרון. א', הסמינר האחרון, אנחנו הולכים להאריך אותו. יש כבר סיכום עם משרד הקליטה. חשוב להגיד שכולנו עובדים, מיכאל, בלי אגו. זאת אומרת, משרדי הממשלה נפגשים אחת לחודש, אנחנו בשיח שוטף לאורך כל התקופה. אין בינינו אגו, ויש שותפות.
אז אמרתי, אנחנו נעריך את סמינר השחרור, הוא יהיה עם - - - את התנאים. אני חושב שהאמירה שלך על אשרת השהייה למי ששירת ללא הגבלת זמן זו בשורה אמיתית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני מבקש מכם, הוועדה תוציא מכתב לשר הפנים ומנכ״ל הפנים. אתה צריך להוציא מכתב גם לשר הביטחון, מכתב לשר הפנים וגם לשר התחבורה, שגם מבקש את הסיוע הספציפי בבעיה, וגם איש קשר קבוע במשרד לפתרון בעיות של חיילים בודדים, גם בשירות וגם לאחר השירות. ואנחנו נוציא מאצלנו גם בקשה כזאת.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
יש טקס יום הזיכרון ייחודי, מיכאל, ואנחנו נשמח שתכבד אותנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אשמח לבוא, אבל אני בטקס זיכרון בוכה. אז תביא אותי גם לטקס וגם ליום השמח שלהם, שחדוה אמרה שיש יום שמח.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
נביא אותך לסיום מכינות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תביא.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
10 למרץ.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
10 למרץ בירושלים, יד טבנקין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נועם, קדימה, תטפלי בזה. קצינה בצה"ל.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
זה מרגש, כמו שאתה רואה.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
אני במשפט האחרון. א', אנחנו נמצאים עכשיו בהסדרה של מעמד מילואים למח"ל, מה שלא היה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה מאוד.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
במלחמה האחרונה הגיעו אנשים ולא הייתה להם אשרה. אנחנו רואים איך אנחנו מסדירים את הדבר הזה, וזה מה שנאמר בביקור באוסטרליה. אמרתי על הסמינר, חיבור לכנפיים, ואנחנו רגע מנסים גם לחשוב על כל נושא של הסיוע של חוסן, ובניית פלטפורמה שאיציק ירחיב עליה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הגיע תורך, איציק.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
תודה, אדוני היו״ר. אז א', קודם כול זה באמת מעודד, למרות שכולם, איך אני אומר, אוהבים לטפל בחיילים בודדים, לדבר על חיילים בודדים, אבל אתה בין אלה שלא רק מדברים, אלא גם דורשים דרישות. ולא התכוונתי פה רק להחמיא, אלא באמת צריך לעשות מעשה בעניין. אני אתחיל. את חטאיי אני מזכיר עוד מהיותי 26 שנה בצבא, וכבר אז זיהינו את הלקונה של - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איפה היית?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
עם אודי בסיירת גבעתי, הייתי בנח"ל, בעזה, במגוון תפקידים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
איזה מחזור אתה?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני? פברואר 1986.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה. אני 1987, חשבתי אולי נפגשנו בבה"ד 1 או משהו. כן.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לי האריכו בגלל ההקפצה לעזה לדיר אל בלח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תמשיך.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אבל לענייננו, שם כבר זיהינו את העניין. עוד מהיותי גם רע"ן תגבורת סדיר בבקו"ם, וגם כמפקד לשכת גיוס, אני מזכיר את זה, מכיוון שהבעיות של מח"ל עוד צפו ועלו, בטח בהשתלבות בתוך השירות.
ואני רוצה להגיע לבשורה. קודם כול, אמרת "נשים 700-800" – לא. אז אנחנו לא מחכים שיגידו לנו לשים. אני כבר אומר, עוד לפני עמדת השר, שהיא חלוטה לחלוטין: בהיבטים של לעטוף ובראייתו, אנחנו רואים את המח"ל כחד הוא. גם כשלא שינה מעמד – הוא עדיין זכאי חוק השבות, עם כל הפוטנציאל, ואנחנו צריכים לעשות את כל המכלולים. ולשם כך נגיד מה קיימנו ומה לפנינו.
אז מה קיימנו בכל שנה, כמו שאודי הזכיר, אני שם מיליון וחצי שקלים לטובת כל תהליך ההכנה, ההסללה והטיפול במהלך השירות בצורה משותפת. אני אגיד שאנחנו מזהים את זה גם בחיילים עולים בודדים, אבל בטח גם במח"ל, שמבחינתנו הם חיילים בודדים לכל דבר ועניין, והם גם זכאים לזכאויות של חיילים עולים בודדים בצבא ובמשרד הביטחון, כמו שאתה מכיר, והיית שם. אז אני רק אגיד שהלקונה באמת זה השחרור מהבקו"ם לוואקום. זה העניין.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הגדרה יפה. מהבקו"ם לוואקום.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה אתה המצאת את זה?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אני הייתי כותב את השם של התוכנית הזאת. "מהבקו"ם לוואקום", בלי וואקום.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
בדיוק, כדי שלא יישארו בוואקום, ונשאיר אותם באמת באינקובטור, בהיבטים של ללוות ולעשות, זיהינו כמה פערים, וכרגע אנחנו בפעילות משותפת, בטח עם הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון, כדי לראות איך באמת עוטפים אותם.
אני אגיד שלכאורה, כמו שאתה מכיר, הוא בסטטוס של מעמד של חייל מח"ל. הרי, בתקופת השירות, אני, כמשרד העלייה והקליטה, לא יכול לטפל בו, אז מצאנו את הקונץ' פטנט שבא ואומר: משרד הביטחון, שאמון על המח"ל, יחד עם עולים חדשים שמצטרפים לאותן הכנות משמעותיות שאנחנו מכינים אותם – דרך זה הבאנו את העניין של הכסף.
הפן הנוסף, שבמסגרת של רגע לפני שהוא יוצא מהחממה, אני קורא לזה, ובסמינרים, בסדנאות לקראת שחרור, אנחנו חושפים אותם לכל התהליך הזה של "רגע לפני השחרור, מה אתה מקבל מאיתנו לכשתשנה את המעמד", אוקיי? ופה, גם במה שביקשת וגם במה שהתווית, אנחנו בדין ודברים גם עם אודי וגם עם הסוכנות בהיבט של ללוות אותם, בקטע באמת של היציאה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל איציק, איך אתה עוזר במצב האנומלי, אותו ואקום, כשהוא עוד לא עושה עלייה, אבל למשל בא לו להישאר פה חצי שנה-שנה בארץ?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
הוא יכול שנתיים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל מה יקרה אחרי שנתיים? יגידו לו "תלך"?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא, רגע, אני מסכים איתך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אומר את הדבר הזה, אנחנו לא רוצים לפגוע בו. אתה יודע איזו פגיעה נפשית זה מישהו שהיה בעזה שנתיים ואומרים לו "צא מהמדינה שלך"?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה משהו שמזיק לקליטת עלייה.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אתה צודק. אז אני אומר, קודם כול, את ההגדרה של הסטטוס, מה שאמרת כאן לאודי, מבחינת שר הביטחון – את זה חייבים להסדיר כדי שנוכל לטפל. יכול להיות שבמעמד הזה שייווצר אנחנו דרכו – כי כיום, אתה מכיר את זה, בהיבטים של היועצים של המדיניים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יכולים לתת.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
יפה. ואז אני - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז אין בעיה, למה שלא יהיה להם מעמד מיוחד?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני בעד.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל עדיף בפשטות, בסמכות של שר, תקנה, צו שעה, הוראת מלחמה. הרי, בגלל שהדבר קורה במלחמה, מותר לשר להגיד "כל עוד הבן אדם הזה, ב-10 שנים, היה לוחם או מילואים, הוא שוהה בארץ". מן הוראת שעה כזאת.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני אומר, השר, ואני מכיר את עמדת השר שלי, אדרבה, ברגע שיהיה מעמד מיוחד, זה יאפשר לנו גם בחלון זמנים, לצורך העניין כשהוא נמצא במעמד הזה, לטפל בו. אבל אני לא מחכה שנייה רק להצהרה. אני אגיד גם כמה דברים פרקטיים שכן חשובים בקטע של הליווי, שאפרופו היציאה מהבקו"ם לוואקום.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אולי המכתב הזה לשר הפנים יופנה ביחד על ידי שני השרים? וגם יש את ועדת השרים לעלייה, שהתכנסה על ידי ראש הממשלה, אולי להביא שם את החלטת הממשלה הקטנה הזאת? יקל עליכם שזה כבר סנכרון של כל הממשלה, להביא החלטת ממשלה, אפילו בהצבעה.
אתה יודע שכשהייתי שר, היינו מצביעים על דברים גורליים בבית, בטלפון, ב-01:00, כולל דברים של מיליונים. להביא לוועדת השרים לעלייה והקליטה הצעת החלטה כתובה בהצבעה טלפונית. לאור המלחמה, מעמד של מילואימניק מח"ל, מעמד של ליווי, מעמד שהות בארץ – לארגן את הדברים האלה שדורשים איזה גיבוי משפטי, לשים בהחלטת ועדת שרים לעלייה, ואז אנחנו נוכל לפעול בהתאם.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
בבקשה, ברשותך, אני רוצה להוסיף שאם יוסדר נושא המעמד בארץ, חשוב לתת גם אשרת עבודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בתקופה הזאת.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
בתקופה שהם נמצאים פה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רק צריך, ברגע שהוא עובד, שיחולו עליו המיסים הרגילים של המדינה, כולל מס בריאות, ואם הוא לא עובד אז הוא כאילו מעמד של תייר, אבל שלא יפילו עליו סתם ביטוח לאומי אם הוא עוד לא החליט לאן פניו.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
נכון, אבל אני אומרת - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שתהיה את הדקות הזאת. שהוא יהיה זכאי לעבוד.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
בדיוק, שהוא יוכל לעבוד, וגם לתת מענה לכאלה שנשארים פה, מעטפת לאלה שנשארים פה והם לא עושים עלייה. צריך לתת להם מעטפת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, תראי, אנחנו לא יכולים לעודד מצב - - -
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אם הוא סטודנט, נדאג לו. אם הוא עובד, נדאג לו. אם יש לו עסק, נדאג לו. אם הוא מטייל שנה-שנתיים בארץ, גם היום הוא יכול לטייל. יותר מזה – לא כדאי.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
שידע מה הוא עושה, כן? אנחנו לא רוצים בטלה או משהו שמישהו מותר לו.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
או מטייל.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, בשנתיים תטייל בארץ, אין בעיה, כמו כולם. אחרי זה או שאתה סטודנט, או שאתה עובד, או שיש לך עסק. אתה יכול לשהות בארץ אחרי זה, אבל אתה לא יכול ליהנות מהאנומליה הזאת יותר מדי. צריך לחשוב איך לעשות את זה.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני רק אשלים, ברשותך. כמו שנגעת פה, זו לקונה, אבל צריך להיזהר מאוד בעניין הזה, כי אין לנו כוונה ליצור חלילה מסלול, אני קורא לו "עוקף מח"ל עלייה", ולא "מסלול עוקף מח"ל שירות מלא". אני לא מדבר בכובע של הצבא, אבל זה העניין הזה.
והדבר השני זה שכיום, אותם אלה שנשארים פה – דרך אגב, אלה לא מספרים גדולים. זה לא שאנחנו מדברים פה עכשיו טיילת. אנחנו מדברים, תקן אותי, אודי, על 30-40 בשנה?
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
שמה?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
שנשארים פה ללא שינוי מעמד.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
תראה, אם אני אקח את הסטטיסטיקות קצת קדימה, אז 50 חוזרים בקונסטלציה כזאת או אחרת. אני אגיד לך כמה אנחנו יודעים אם הם נשארים ללא מעמד? אנחנו לא יודעים בדיוק.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
כן, אבל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כל שכן, זו בעיה קטנה. זה אירוע קטן, אבל - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
זה לא ה-Issue.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל אני מזכיר לכם את הרגע הזה שמישהו פנה לאיש מח"ל, "צא מהמדינה".
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא, זה נורא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה – לא יהיה הדבר.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
זה נורא. הוא גם זכאי חוק השבות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תעצרו את זה. תעצרו את הדבר הזה.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
וגם בסטטוס הנוכחי, עוד לפני הסטטוס החדש – ואת זה הסרנו גם עם הסוכנות היהודית והתוכנית המשותפת של כנפיים, של ליווי חיילים בודדים משוחררים שהם פה – זה לא מונע בעדנו לצרף אותו חינם אין כסף לתוכנית של כנפיים. כבר עכשיו, לא צריך לחכות לסטטוס.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מדהים. אבל מה שאני מרגיש, יש לנו את כנפיים, יש לנו את חדווה. אנחנו צריכים איזה מרכז ארצי מתואם, אתה מבין? שמישהו יהיה מינהלת מח"ל.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
נעשה אותם מרכז צעירים, באמת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, מינהלת מח"ל.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
זה ראוי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין בעיה.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
מרכז צעירים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן, מרכז מח"ל לכל החיים. ולתת לך כוח אדם לליווי שאחרי צבא ולעוד דברים.
משרד התפוצות, אתה רוצה להשלים כמה דברים?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
שלום שוב. אין לי כרגע מה להוסיף. אנחנו נחזור ונלמד את הנושא, ואני אציף את זה, כמו שביקשת, בפני הבכירים כמובן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הכי חשוב לי, איתי, שאתה תשב פה, עם אודי ואיציק וחדווה, לפגישת עבודה ארוכה, ולהביא את הערך המוסף שלכם ולהיות שותפים בהשקעה, ולהודיע לוועדה שמצאתם דרך גב אל גב, מיזם משותף עם הסוכנות או כל מסלול אחר, שאתם מושקעים איתם בעניין הזה ושותפים שלהם. תעשו פגישת עבודה עם הפורום הזה שנמצא פה. עוד משהו, איתי?
<< אורח >> איתי ניקסון: << אורח >>
לא. אני אעביר את המסר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה. צה״ל, מה קורה?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
שלום. קודם כול, נעים מאוד. קוראים לי לי-אור שלג. אני מפקדת מרכז הבודדים. אני אגיד שגם אני עובדת סוציאלית, אז איזה כיף שיש הוקרה למקצוע החשוב. תודה רבה לכל השותפים כאן. אני אגיד שבמרכז הבודדים יש שני - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מאיפה את, שלג?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
בארץ? אני לי-אור פרץ שלג. אז גדלתי - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
התחתנת עם שלג?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון. גדלתי במשפחת פרץ בגליל העליון, במושב דוב"ב.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מאיפה שלג?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
ושלג בצפת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הגיוני ששלג בצפת.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל דוב"ב, פרץ, זה דבר טוב. יש לנו בחור, פרץ, שהיה בוס גדול בצבא, תת-אלוף.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אבא שלי, כן, ניסים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
ניסים? הבת של ניסים.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון. ברוך השם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
היינו חייבים לגלות את זה. אין על ניסים פרץ.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
השם ישמור אותו.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אמן, איזה כיף. תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אני רוצה לומר שבמרכז הבודדים, במהלך המלחמה, בשנה האחרונה, אנחנו חווינו ממקור ראשון את הקושי, מאז שלוש השנים האחרונות, להשתחרר לתוך המציאות המורכבת מאוד. והמרכז, שתמיד אחז גם בקצוות השירות, גם בשלב המלש״ב וגם בשלב הבודד המשוחרר, הרחיב את היריעה בכל הנוגע לבודד משוחרר, והיום, עד עשור לאחר שירות, בודדים משוחררים יכולים לקבל מענה ממרכז הבודדים. אני כבר אסביר איזה מענה.
אבל חשוב יותר, מי שמשתחררים בשנתיים משחרור, אנחנו מקיימים איתם קשר שהוא יזום, ובקשר היזום הזה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
גם אם הם בחוץ לארץ?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
גם אם הם בחוץ לארץ. יש לנו מספר טלפון לחוץ לארץ עם וואטסאפ. הוא גם משמש אותנו עבור ההורים של החיילים, וגם עבור החיילים עצמם שחוזרים לארצות המוצא בתפוצות. וכמובן - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה נקבע שהקשר הוא שנתיים ולא יותר?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
בהקשרים של הקשר היזום, אם יש מי שאנחנו מזהים שהמענים לצרכים שהעלה לא הסתיימו בשנתיים האלו, אנחנו כמובן נמשיך איתו את הקשר עד אשר נרגיש שזה באמת בא על סיפוקו. ובכישורים ובחיבורים שאנחנו עושים, אז חיבורים משמעותיים מאוד עם תוכנית כנפיים, משמעותיים מאוד עם משרד הביטחון – אייל יציג, אני מניחה – בכל התחומים של תעסוקה, של השכלה, של דיור.
חשוב לי מאוד, בהקשר של המשתתפים העיקריים כאן, באמת לנתב את האנרגיות למקומות החשובים, שכל הסוגיה של משרדים ממשלתיים. בטח המרת רישיון, זה דבר שכבר פתרנו אותו לשמחתי. אני מזמינה אתכם ליום הסידורים השנתי. קיימנו אותו בשנה שעברה במתכונת מורחבת מאוד, הוא התקיים כך מדי שנה בשנה, עם 44 ארגונים, כלל המשרדים הממשלתיים.
הם עושים באותו היום את ההמרה, עם הטסט, ומקבלים את הרישיון. הבאנו אפילו עמדה של הדואר, כדי שגם יקבלו את זה פיזית, כולל אופטומטריסט שנמצא במקום, ועל הדרך עושה משקפיים למי שצריך. רשות אוכלוסין והגירה, עלייה וקליטה, בינוי ושיכון, תחבורה, חינוך, אוצר, ארגון יתד, רווחה, ביטוח לאומי, סוכנות יהודית, שגרירויות, חברת חשמל, אגב מח"ל.
אני לא אמנה הכול. כולם מגיעים איתנו, למעלה מ-100 עמדות שאנחנו מקימים שם. אגב, אם תרצו לעשות דיון בין-משרדי, אתם יכולים לעשות את זה שם. כל המשרדים כבר נוכחים.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא צריך לחכות לשם.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
ובאמת, היום הזה מתקיים מדי שנה בשנה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא, זה צריך להיות שוטף. זה יהיה בסדר לסידורים, אבל התיאום בין משרדים צריך עד כל חודש בשוטף.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
כן, לא, בוודאי, אני צחקתי. ובאמת, יום הסידורים הזה מתקיים מדי שנה בשנה. אנחנו מזמינים אליו, וזה גם קרה לראשונה השנה, גם את כל הבודדים המשוחררים. לא רק חסרי העורף המשפחתי – נכון, זה גם חידוש של השנה – אבל גם את כל המשוחררים אנחנו מזמינים. השנה גם יהיה באמת איחוד, מתחם מיוחד עבור המשוחררים, יחד עם מעסיקים של גופי הביטחון השונים, והנגשה של מעני בריאות הנפש.
אני אגיד שבאמת הצרכים שעולים בקרב, בכלל העולים החדשים, אבל באופן ייחודי גם בקרב מח"ל, מעבר לביורוקרטיה, הוא גם הצורך הברה"ני. אנחנו בשיתופי פעולה הדוקים מאוד עם תוכנית עמית, עם שיבא קונקט, כמובן בתוך הצבא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני הבנתי אותך, אבל לא כל אחד יבין. ברה"ן = בריאות הנפש.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון, בעצם כל המענה הרגשי.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה ראשי תיבות של צה״ל.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. פה בכנסת תפרקי את ראשי התיבות, שידעו על מה את מדברת.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אני משתייכת למערך הת"ש – תנאי השירות – כל התחום של מיצוי הזכויות, וגם כאן אנחנו הרחבנו את היריעה – זה לא רק מיצוי זכויות בתוך הארגון, זה גם מחוצה לו. ובכלל, להיכנס בתוך הוואקום ההורי הזה שיש בקרב החיילים והחיילות גם לאחר השחרור שלהם.
רק לאחרונה תיאמנו תור בבילינסון לבודד עולה משוחרר. זו דוגמה ממש מהימים האחרונים. אז באמת אנחנו משתדלים להיות שם בשבילם עבור כל צורך שהם מעלים, ואנחנו גם מבינים שאם אנחנו לא ניצור קשר יזום בסמוך לשחרור - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה אמרת, איציק?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אמרתי שזה בסדר וזה נכון, ושאפו גדול למה שהם עושים. אני רק אומר שאת הלקונה של חו"ל – לא פתרנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
חוץ לארץ.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
ולכן אני אומר, גם עם אייל היה זום ביום חמישי, גם עם האלוף דורון אלמוג, ביחד עם כל הגורמים, והעלינו על השולחן את היכולת. יש מתווה ויש אפשרות דרך הסוכנות, עם כל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
רק להאריך את זמן הקשר הזה, במקום שנתיים - - -
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
לא, לא, זה עד עשור. שנתיים זה קשר יזום. אבל אני אגיד לך שכבר עכשיו יש תוכניות של מעני בריאות הנפש, של מענים רגשיים, טיפוליים, נפשיים – פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי – גם בתוך ארצות המוצא, גם לשימוש בזום, בהתאם לשפה המדוברת, גם, אגב, מטעם תוכנית כנפיים וגם מטעם חלק מהתוכניות שציינו, ובאמת - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
כנפיים אני מכיר, כי אני שם.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון, אבל גם מעבר, ואז הם יודעים לצרוך את המענה הזה, גם בחוץ לארץ וגם בשפת האם שלהם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תראי, משרד העלייה, הייתי עם השר בחוץ לארץ, אז אומרים לו: "מה עם מתנדבי חוץ לארץ?", אז הוא אומר: "זה באחריות משרד הביטחון וצה״ל". אז איציק אומר: "הוא צודק", ואני אומר - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
הוא צודק, ולמרות זאת - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
במקום שמי שישמע עכשיו - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
- - צריך להיות יזם, צריך לחבר את המשרדים, כל התנועות, צריך לעבוד ביחד.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון. ההיקפים הם מוגבלים. אפשר לצאת מגדרנו. ההיקפים שלהם הם באמת מוגבלים. אפשר וצריך לצאת מגדרנו עבורם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש לך, למשל, מתנדבי חוץ לארץ שעובדים אצלך, שהם יודעים את השפה, שהם נשארים, ראשי כיתה שהיא מתנדבת חוץ לארץ?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
יש לנו קצינת ת"ש שהיא מתנדבת חוץ לארץ מארגנטינה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
והיא יודעת לעשות את העבודה?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
והיא מתכוונת לעשות עלייה. היא עושה את העבודה המצוין, והיא גם מתכוונת לעשות עלייה בימים האלו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
וזאת גאווה גדולה. אני אגיד גם ששבוע ההוקרה, לראשונה, התקיים יחד עם יום הסידורים. שבוע שלם, בתחנות הרכבת, ברדיו, ובכתבות מעל 100 פרסומים, דאגנו שיהיה ייצוג גם למתנדבי חוץ לארץ – זה משהו שהוא בתשומת הלב שלנו – כדי באמת גם להוקיר את התרומה שלנו.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אגב, כמה באים בצבר בשנה?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
שזה חשוב מאוד לומר. אני לא רוצה לומר מספר שהוא לא מדויק, אבל מי שמגיע - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני אגיד מספר. 400-450.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אוקיי. שזה אומר - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זאת אומרת, מח"ל כבר יותר מצבר?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זו כבר תוכנית הדגל של שירות של צעירים יהודים מהעולם.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אבל גם בקרב מח"ל - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יותר גדולה.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון. יש שוני גדול מאוד בקרב מי שמתגייס במסגרת תוכנית לבין מי שמתגייס שלא במסגרת תוכנית. אנחנו רואים את זה. הליווי ההדוק מאוד שלנו - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
את יודעת מה המשפט? במרוקו, בכפר שלי בוורזאזאת, היה את ביטון ואת פרץ, את שומעת? קבוצת פרץ, מה שנקרא. עד היום זה כך. באביבים.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
סליחה, אדוני היושב-ראש, גם אני פרץ במקור.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מאיפה את?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
המשפחה שלי מהתענכים.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מאיפה במרוקו?
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
אבא שלי מאיזה כפר, ואימא שלי מקזבלנקה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה זה "איזה כפר"? מעליב את הכפר.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
אני לא יודעת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז תבדקי את זה, אדם צריך לדעת. אם את רוצה להגיד - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אני אענה לך. אית איברהים ליד מרקש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אית איברהים.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
ליד מרקש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה, אית איברהים.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
וורזאזאת? יש דבר כזה?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
זה אני, וורזאזאת.
<< אורח >> חדוה פרץ מוסקוביץ': << אורח >>
זה יכול להיות שכן.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז עלינו נאמר, "אנחנו שנינו מאותו הכפר". אבל תדעי לך, צריך לדעת. אז היית פרץ. מרוב שעשינו פה שורשים, רציתי לדייק אותך. אמרת משפט, אמרת, "עולה שהוא בתוכנית - -
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
הוא לא עלה לארץ.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
- - ועולה שהוא לא בתוכנית". אני אומר לך שמה שאנחנו עושים פה עכשיו, שמח"ל זה
ה-תוכנית. מלהיות לא בתוכנית – לא מוסדרת, לא מפוקחת, לא מנוהלת, לא מלווה – קפצנו קפיצת מדרגה במסלול הצבאי. אפשר עוד לשפר, ואנחנו רוצים שזו תהיה תוכנית. שמח"ל זו תוכנית, ושיש לה אבא ואימא ושותפות, ולכל החיים. שתהיה גאווה. אתה יודע, בן אדם יגיד "אני הייתי במח"ל, זה לכל החיים".
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אני ממש מסכימה ושמחה על הדברים האלה, והלוואי שהתוכנית הזו תלך ותתעצם. ואנחנו מרגישים מאוד את ההבדל בקרב מי שמגיעים במסגרת התוכנית לבין מי שעושים את ההסדרות רק לאחר הגעתם, או מי שלא מלווים בנוסף, או מי שעזבו.
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
זה לא מח"ל. זאת אומרת, אלה אנשים שבאים מהתפוצות.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
נכון, ולא במסגרת התוכנית הזאת. אגב, עוד תוכניות חליפיות, אם הם כן עושים עלייה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה? איך יכול אדם - - -
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
לא, עולה חדש.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
מישהו שבא לעשות שירות.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
עולה שעלה לארץ – בלי הורים, עם הורים – הוא יהיה חייל בודד אוטומטי?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
בטח.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נניח שההורים שלי עלו לפה לפני חצי שנה ואני מתגייס, אני חייל בודד?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
כבר לא. ככל שהשהייה של ההורים בשנה האחרונה עולה - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
מה שאני רומז זה שאין מצב שמישהו הוא לא בתוכנית. גם אם הוא לא בא למח"ל, אני אומר לו: "אתה רוצה צה"ל? אתה במח"ל. אתה לא רוצה? אל תבוא". אנחנו רוצים לדעת מה קורה איתך. אנחנו צריכים שתיפול לנו באיזה מערך שמפקח עליך.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
שזה חשוב מאוד, והליווי הזה הוא באמת - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
למה לא נכניס כל אחד כזה? הרי אם זה מח"ל שנותן לו שירות בכל יחידה, אז מה אכפת לו? מה הוא מפסיד? אלא אם כן הוא אומר "אני רוצה שלוש שנים" או - - -
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא, לא, הוא עושה שירות מלא. ברגע שהוא עולה, הוא עושה שירות מלא.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אוקיי, אבל היא אומרת שיש פער, שהליווי של מח"ל וצבר הוא טוב מול החייל שבא בלי זה. אז מה אנחנו עושים עם החיילים שבאים בלי זה?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
מלווים אותם במתכונות השונות. זה אומר שבתהליכי המלש״ב מלווים אותם אל מול לשכות הגיוס ואל מול מוקד עולים - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אבל היא אומרת שעדיין זה בעייתי.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
וגם אנחנו, במרכז בודדים, מלווים אותם בצורה הדוקה מאוד, אבל היכולת שלהם להתאקלם ולהסתגל היא מורכבת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אז הוא אומר בעייתי. הוא אמר את המשפט שמי שהוא חלק בתוכנית, אז ההרגשה של הצבא היא שזה מנוהל טוב יותר כלפיו.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
בוודאי, כי יש לך רכז, יש לך כתובת על קבוצה שנמצאת בקיבוץ X ויושבת עם רכז וזה, אז יש לך כתובת מרוכזת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
ופה אנחנו עובדים פרטנית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יש מה לעשות, אבל?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
אבל אנחנו עובדים פרטנית.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אין מה לעשות?
<< אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >>
לא, לא כולם רוצים.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אני חושבת שיש מה לעשות. אני חושבת שצריך לזכור שלמול המעשה הציוני מהמעלה הראשונה, לא תמיד הגיל הכרונולוגי, עם הבשלות, הבגרות, החוסן, הוא בהלימה מלאה. והרבה פעמים עם החלום הגדול הזה מגיעים לארץ, ואנחנו רואים את זה.
אנחנו חלילה לא רוצים לייצר חלום ושברו. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לעטוף אותם. אגב, אנחנו מנגישים להם את התוכניות השונות. כאשר יש התנגדות נמרצת, אנחנו גם עם עמותות שותפות, עמותות שעברו בדיקת סטנדרטיזציה של הצבא, שמלוות עולים, העיקר כדי שיהיה איזשהו ליווי.
הסיפור של הנגשת מידע, הסרת חסמים – אני אפילו אומרת את זה כאימא, באמת, איזושהי הדרכה בתהליכים היא קריטית, ואני חושבת שצריך להיות - - -
<< אורח >> אודי דרור: << אורח >>
תהיו מוכנים להחזיר איתנו מיזם ליווי לעולים החדשים?
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
בהחלט, ואני חושבת שצריך באמת להיות כאן בעשייה שהיא פרו-אקטיבית - - -
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תראי איזה מנומס. הוא משרד הביטחון, הוא הריבון, והוא שואל אותך "האם תהיו מוכנים?".
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
אבל אני רוצה להגיד שמרכז הבודדים נכון לזה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אני אוהב אותך מאוד, אודי, על המכובדות. זה מקסים.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
תודה רבה. אבל גם מרכז הבודדים נכון לזה ומסוגל לזה, וכבר היום אנחנו עושים את זה בצורה לא פורמלית. ואנחנו נשמח שבאמת הראייה הפרו-אקטיבית הזו – נוכל לזהות אותה מראש.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
את יודעת, אנחנו עושים פה עוד משהו שהוא החזרת האחריות לצה״ל על תחומים מסוימים. כשבן גוריון אמר שמשרד הביטחון יקנה בשביל צה״ל טנקים ומטוסים ולהפריד את הרכש, הוא לא התכוון, למשל, שצה״ל לא ידע מהם הנכים שלו. ובזכותנו הקמנו יחידה לנכי צה״ל בצה״ל, ופתאום העסק עובד אחרת.
אותו דבר בנושא הזה שאתם מקימים משהו בתוך צה״ל, וגם רואים את הנמרצות ואת האפקטיביות, אז צה״ל לוקח אחריות על כל הנפילה בין הכיסאות. וכל שכן, כשאודי רוצה לעשות איתך מיזם, ולגבות אותך, אז יאללה, לקפוץ למים בדבר הזה.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
אגב, כשאמרת החלום ושברו, אז - - -
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
חלילה שלא נהיה שם, ולפעמים אנחנו מגיעים לשם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן. יש לי חבר שהוא אמר על הקיבוץ שהוא גדל בו, שקצת החלום ושברו, כי זה הפרטה ועניינים. אז אני דיברתי אחריו, ואני אמרתי, "אצלנו זה שברו והחלום". בשברו כבר היינו, במעברה – עכשיו רק חלומות. אז אתם גם. אנחנו עלינו לארץ ישראל. עכשיו רק לעבור לחלום, לצאת מהשברו.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
ברשותך, אפשר רק עוד שני משפטים?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
כן.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
תודה. א', אני אומר שבאמת קשיי הגירה לא פוסחים עליהם, להפך. הם מתעצמים כשנכנסים לתוך מערכת סמכותנית היררכית, ואף על פי כן המעטפת שהם מקבלים היא כל כך הדוקה, שבמעבר לשחרור אני כל כך שמחתי על הדיון הזה, זה מורכב להם מאוד, וזה מרתיע. יש לנו את סדנת המשתחררים, שייעודית לעולים חדשים, וגם בה תכנים ייחודיים למתנדבי חוץ-לארץ, מתוך הסיפור של המעמד שלהם.
ומעבר לשבוע הזה, שכל-כולו התאקלמות, אנחנו כבר חצי שנה לפני במרכז הבודדים עושים איתם תהליך לקראת השחרור, שואלים אותם, מנגישים להם את כל המענים של משרד הביטחון, המענים שנמצאים בכלל בקהילה, בסוכנות, וכל אחד ואחת, לפי רצונם – זה בתחומי הדיור, התעסוקה וההשכלה. בונים להם ממש תוכנית אישית, זה מנוטר, זה במעקב. אז זה דבר נוסף שמתקיים.
ולהגיד שיש לנו שיתופי פעולה טובים מאוד, ואנשים טובים מאוד שעובדים בלב החפץ, אז זאת גם הזדמנות לומר להם תודה בכל המשרדים שאנחנו עובדים איתם.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
תודה, לי-אור. אדוני, רצית לומר משהו?
<< אורח >> אייל שיילון: << אורח >>
לי-אור כבר לקחה לי את כל הדברים.
<< אורח >> לי-אור לאה שלג: << אורח >>
מחילה.
<< אורח >> אייל שיילון: << אורח >>
אבל זה בסדר. היא דיברה ברצף, אז אני אהיה בסדר. אני אייל שיילון, ממינהלת שער לעתיד, גם באכ"א. אנחנו בעצם אחראים על כל תחום ההכנה לאזרחות והמעבר בין השירות הצבאי לאזרחות.
כמו שלי-אור אמרה, אנחנו ביחד שותפים בתהליך הליווי, בקיום סדנה ייעודית יחד עם משרד הקליטה, כנפיים, במעבר הזה לאזרחות, כולל משרד הביטחון – אגף חיימ"ש, שלא פה, אבל יחד איתו אנחנו עושים את המעבר הזה בין השירות הצבאי לאזרחות, ובסך הכול משולבים יחד עם המענים והפתרונות.
קיבלתי פה גם כמה רעיונות, ליום מרוכז לחיילי מח"ל. אנחנו נקדם עוד כמה דברים. אני רוצה להגיד שעשינו פיילוט לא מזמן, גם לסיפור העיבוד המנטלי. גם לחיילים בודדים עשינו לאחר השחרור. לחיילים בודדים במילואים עשינו סדנה עד לעיבוד, שקורית גם לאחר השחרור ממילואים, ואנחנו נמשיך עוד לפתח מענים בתחום. תודה.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
קודם כול, תודה לך, אייל. עליך נאמר "אמור מעט ועשה הרבה".
השר הצטרף אלינו, אני תכף אתן לו. אני אעדכן אותך קצת מה היה פה, ואנחנו בעצם מסכמים, אז אני אעדכן אותך. אתה תגיד את התפיסה שלך ותשמע את סיכום הדיון, כי זה חשוב להמשך.
בעצם, עיקר הדיון אמר איך נעשה שותפות בין כל משרדי הממשלה למען מתנדבי חוץ לארץ. נעשים דברים יפהפיים במהלך השירות הצבאי. המשרד שלך מושקע בדבר הזה ומבין את זה, ויש עדיין בעיות במהלך השירות הצבאי, קצת ביורוקרטיה, שאפשר לטפל בה. המטרה שלנו זה תוכנית לאחר השירות הצבאי, עם כל מיני נושאים שאני גם מזכיר אותם הלאה.
עלה פה נציג ממשרד התפוצות, וציינתי בפניו שהשר היה באוסטרליה והתחייב לעשות מעשה למען מתנדבי חוץ לארץ. ביקשתי ממנו לשבת עם הנציגים פה ולהביא את היכולות של משרד התפוצות ואת ההשקעות לשותפות בין כל המשרדים.
את פרטי הסיכום אני תכף אגיד, אחרי שאתה תגיד כמה דברים.
<< דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >>
קודם כול, ישר כוח גדול. כשרואים כזה יושב ראש, מי יכול לעמוד מולו? למה אתה צרוד?
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
לא יודע.
<< דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >>
בקיצור, תודה רבה, מיכאל. תודה רבה על כל מה שאתה עושה, ותודה רבה על התחום הזה ספציפית. יש כאן אנשים יקרים, גם מהמשרד, גם ממשרד הביטחון וגם מצה״ל, שעוסקים במשימה החשובה הזו.
ואני אדבר לא רק על חיילי מח"ל, שאני כל פעם נהנה לפגוש אותם גם בשירות וגם באירועים. תשמע, אתה מקבל חמצן, אתה מקבל אנרגיות. יש לנו כמובן את הסוכנות היהודית שהיא שותפה, אבל לפעמים אני מרגיש שזה Built-in, אז אני מפספס.
אני חושב שגם ראינו את זה ביחד גם בביקור באוסטרליה: שהשנתיים האחרונות של המלחמה מעצבות את כל האירוע הזה של החיילים הבודדים באופן אחר ובאופן שונה, ובאתגרים גדולים יותר ממה שהתרגלנו עד עכשיו. ואני אומר, מודה פה, מכה על חטא, שלי לקח זמן קצת להבין את זה.
אני אגיד שיש כאן עוד איזשהו קונפליקט: בסוף אף אחד לא מתחרה במשרד הביטחון, אף אחד לא מתחרה בצה״ל, בגודל האחריות, בגודל הסמכות וביכולות שיש למערכות החשובות האלו. אבל, אתה יודע, אני סוג של ממשלה קטנה. אפשר להסתכל על זו או כעל ממשלה קטנה – זה כשיש לך סמכות, וכשאין לך סמכות, אז אתה סוג של לוביסט בקרב כל משרדי הממשלה. זה תלוי באיזה מקום ואיך.
אני חושב שיש לנו הרבה מאוד מה לעשות סביב הסוגיה הזו, ואני יכול לתת רק Zoom in על טיפול בחיילים בודדים באגף השיקום. יש לנו השבוע פגישה כזו עם לימור לוריא, ראש האגף – פגישה שנדחתה מלפני חודש, אבל זה ברור שיש לנו הרבה מה לעשות בעניין הזה, לטייב ולשפר.
עכשיו, אני לא הולך לקחת את האחריות של משרד הביטחון. אני רק חושב ששיתוף הפעולה שלנו, למשל, אל מול ההורים, שהם פחות חיים את המציאות הישראלית, ושמענו דברים דומים גם בוושינגטון, גם בלונדון, גם בניו יורק, איתך באוסטרליה, וגם בפגישות של אחרים במשרד – ואפשר לקחת את זה לעוד תחומים. הליווי של החיילים.
תופעת המילואימניקים – הרי, המילואימניקים עכשיו, הם הפכו להיות פעילים ביותר, מה שנקרא. זה לא איזה אירוע מינורי. ומילואימניקים בודדים, זה דורש מאיתנו תשומת לב אחרת לגמרי – ההתמודדות שלהם, למשל, עם המלחמה, ההתמודדות שלהם עם ההיבט הכלכלי.
עכשיו, יש כאן הרבה מאוד שותפים. אני רוצה להזכיר פה, בוודאי, את כנפיים, שהם שותפים מרכזיים בהקשר הזה. אנחנו צריכים לדעת בסוף איך אנחנו צועדים ביחד קדימה, עם משרד התפוצות, עם השותפים שהזכרתי לפני כן, ואני חושב שיש לנו הרבה עבודה בעניין הזה. זהו. אני מקווה שנצליח להביא גם החלטת ממשלה בזמן הקרוב, שתעגן את השותפות הזאת.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
יפה. השר, כיוונו לדעתך. אני אגיד מה הוועדה דורשת, ולדעתי, יש הרבה פעמים שוועדות דורשות ואין סיכוי שזה יקרה. פה יש רצון גדול, יכולות וכסף קטן שיעשה מהפכה, אז אני אופטימי.
<< דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >>
זו זכות לי לעמוד בדרישות שלך.
<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>
הבעיה היא שכבר יודעים שאנחנו חברים, אבל לא יודעים שהילדים שלנו יותר חברים מאיתנו. הם נפגשו בבה"ד 1 באותו חדר, ומאז הם חברי נפש, יותר מאיתנו. אז זו זכות, באמת זכינו.
השר, הוועדה מבקשת מהמשרדים הבאים לקיים שולחן עגול קבוע למען החיילים בתוכנית מח"ל, בהובלת משרד הביטחון. אני מבקש ממך, אודי, להיות המוביל של זה. בשלב הראשון להיפגש כל חודשיים, עד שתרגיש שהעסק דופק ותעבור לכל חצי שנה – מעקב, סיכום שנה, תוכנית עבודה משותפת.
בשולחן העגול הזה אני מבקש את משרד העלייה, משרד התפוצות, משרד הפנים, משרד הביטחון, צה״ל, הסוכנות היהודית. שם יעלו סוגיות ביורוקרטיות, בעיות ושינויים, ושם תגבשו את ההשקעות של כל משרד בתיאום.
אני מוקיר ומעריך את המשרדים שכבר מושקעים כלכלית – גם עלייה, גם הסוכנות, גם צה״ל, במשאבי כוח אדם. אני מבקש ממשרד התפוצות להצטרף להשקעה משותפת, לשולחן עגול למען מתנדבי חוץ לארץ. ביקשתי מהשר מיליון וחצי שקלים – גם אם ניתן מיליון נוכל לעבוד ביחד, וגם להביא את היכולות של השר בתפוצות.
הוועדה תוציא מכתב למשרד התחבורה ולמשרד הפנים, והבקשה היא שגם משרד הביטחון והעלייה יוציאו מכתב לשר הפנים בסוגיית הסדרת מעמדם המיוחד של מתנדבי חוץ לארץ – שהייה בישראל ללא הגבלת זמן, היתר עבודה, ואחרי זה הוא מחליט אם הוא עושה עלייה או לא.
אין מצב שיגידו למתנדב חוץ לארץ לעזוב את המדינה. אין מצב כזה. ללא הגבלת זמן. פנייה של השרים לשר הפנים ולמנכ״ל. פנייה של הוועדה לשר והמנכ״ל. פנייה נוספת לשרת התחבורה – מסלול ירוק להסבת רישיון. הצבא כבר למד לעשות את זה, אבל לעגן את זה, ואיש קשר קבוע במשרד התחבורה לעניין הזה.
הוועדה מבקשת ממך, שר העלייה, לכנס את ועדת השרים לעלייה וקליטה או לגבש החלטה בהצבעה טלפונית של הוועדה הזאת, שבה יוסדר מעמד מח"ל גם אחרי השירות הצבאי, גם השהייה. לנצל את המלחמה ולהגיד: "יש הוראת שעה ב-10 השנים הקרובות. כל מי שהיה במח"ל יכול להיות פה ללא הגבלת זמן", ולתת לו את הסטטוס המיוחד דרך ועדת השרים שלך, מה שאתה אמרת, החלטת ממשלה. שיהיה הכי פשוט, שיעבוד מהר.
הוועדה רשמה לפניה את האפשרות למיזם משותף בין משרד הביטחון לצה״ל עבור אותם חיילים צעירים עולים שאינם משתתפים בתוכנית צבר ומח"ל, ועבורם תתווסף עוד מעטפת רחבה מעבר להיבט הפרטני.
הוועדה מבקשת מצה״ל להרחיב את השנים שבהן הוא יוצר קשר עם מתנדבי חוץ לארץ, מעל שנתיים באופן פרו-אקטיבי, אפילו לחמש שנים, ובמיוחד לאור העובדה שמתנדבי חוץ לארץ באו לעשות כאן מילואים, ולהסדיר את התקשורת הזאת של הגעה למילואים ורציפות של הקשר עם צה״ל.
הוועדה מבקשת מכל גוף שתיקן, שיפר, הוסיף, השקיע – לשלוח לה מכתב עדכון. הוועדה תתכנס בעוד חודשיים. בפגישה הזאת אני לא אדבר. אני אבקש לראות מיזם משותף של כלל משרדי הממשלה, והצגה משותפת שלכם של מצגת, איך זה עובד, איך כל אחד נותן את חלקו ואיך גדלו ההשקעות.
הוועדה מבקשת להודות לשר הביטחון, שהבין את גודל השעה והגדיל את ההשקעה למען מתנדבי חוץ לארץ, ולחזק את ידו בהחלטה הזאת. הוועדה מבקשת גם ממשרד העלייה לבחון הגדלת תקציב למען המטרה הטובה הזאת, ותוספת תקציב של משרד התפוצות, שיאפשר לכולם לעבוד.
הוועדה מבקשת מהסוכנות היהודית להיות עוגן של ביצוע בפועל של תוכניות הממשלה ולהגדיל את ההשקעות בתוכניות מח"ל, כפי שהציג בפניי ערן, ראש המחלקה לעלייה. אנחנו נעשה דיון מעקב, ואני מקווה שיהיו בו בשורות גדולות ומשמעותיות בכל הסוגיות שהוצגו כאן.
תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>