פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 548
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ח' באדר התשפ"ו (25 בפברואר 2026), שעה 9:32
סדר היום:
<< נושא >> היערכות להפעלת מערכת החינוך בשעת חירום << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אכרם חסון – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון
יוסף טייב
יבגני סובה
חברי הכנסת:
מאיר כהן
ואליד אלהואשלה
עדי עזוז
מוזמנים:
אריה מור
–
סמנכ"ל ומנהל מנהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר, משרד החינוך
אורית ערב
–
מדריכה ארצית בשעת חירום, מנהל פדגוגי, משרד החינוך
הדס דמתי
–
מנהלת אגף קשרי שלטון מקומי, משרד החינוך
קרן דדיה
–
מנהלת אגף אקדמיזציה ולמידה דיגיטלית, משרד החינוך
ניצן מכליס
–
צוות חינוך, אגף השכר, משרד האוצר
חגי ברק
–
רפרנט חינוך, אגף השכר, משרד האוצר
אתי וייסבלאי
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
נוגה יוסף
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
רס"ן גיא טוברי
–
רמ"ד הסברה, צה"ל
רב רשף עוז באבא
–
כבאות והצלה לישראל
אוראל גל-אור
–
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
רוני קרצמן
–
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
יעל חג'בי
–
ראש צוות צהרונים, יו"ר ועד גנים ארצי ומובילת תחום לידה עד שש, הנהגת ההורים הארצית
עינב דלח
–
סגנית יו"ר, הנהגת ההורים הארצית
פרופ' אורית חזן
–
חברת סגל וראש פורום חינוך בחירום, הטכניון
קרן אוחנה איוס
–
מנכ"לית, חיב"ה - ארגון הגנים הפרטיים
קונסטנטין שווייביש
–
מנכ"ל, איגום - ארגון מורים עולים
יניב בר אור
–
מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים
אביה מאיר
–
נוער מילואימניקים, תנועת המילואימניקים
הדס כריסי
–
פעילת תנועה, תנועת המילואימניקים
מתן אופנהיימר
–
שדלן, מועצת ארגוני הילדים והנוער
שי יוסף הראש
–
חבר לשעבר בבני עקיבא, רכז חברתי בדימוס בסניף בקעה
יעל גויסקי
–
יו"ר ועד ההורים בבית ספר תיכון בחולון לשעבר
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> היערכות להפעלת מערכת החינוך בשעת חירום << נושא >>
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בעניין ההיערכות שלנו לשעת חירום. לצערנו הרב, התנסינו בעבר ואנחנו לא יודעים מה הולך להיות בעתיד, אנחנו מקווים שלא יהיה כלום, אבל אנחנו חייבים להיות ערוכים ומוכנים. אני מתנצל בשם יושב ראש הוועדה שנבצר ממנו להגיע ואני מחליף אותו.
כמובן בהתחלה אנחנו נשמע את נציג משרד החינוך, הסמנכ"ל אריה מור. אני מבקש שתתן לנו סקירה לפני שאנחנו נפתח את זה לדיון ונשמע את שאר החברים, בבקשה.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, שמי אריה מור, אני סמנכ"ל ביטחון, בטיחות, חירום וסייבר במשרד החינוך. תנסו, כל מי שמאזין, לא לעצור אותי, אני אתן לכם סקירה מהירה על הכול, כולל המוכנות להמשך של מערכת החינוך. משרד החינוך הוא גוף מונחה במצב חירום על ידי גורמים שונים, קרי, פיקוד העורף, רשות חירום לאומית, משרד הבריאות בנושאי פנדמיה, וכן הלאה.
שלב ראשון, ובכלל בכל ההיערכות של מערכת החינוך, הוא ההיערכות שלנו בשגרה. אי אפשר להגיע לשום אירוע כאשר אין מוכנות שגרתית מאוד מאוד ברורה, וזה בנוי בצורה מאוד מסודרת. אחת, בניין הכוח – יש מנגנון שלם של בעלי תפקידים לשעת חירום: מטה חירום של המשרד, מטה של המחוזות, מטות של הרשויות המקומיות במכלולי החינוך, מפקחים, מתכללים. יש לנו נציג של פיקוח בכל רשות מקומית בשעת חירום. יש לנו מנהלי ביטחון וחירום ברשויות המקומיות, שהם מונחים על ידינו, משולמים על ידינו. אתה מכיר את זה כראש רשות לשעבר. מכלולי חינוך ומנהלי מחלקות החינוך, וכמובן מנהלי מוסדות ורכז ביטחון ובטיחות בית ספרי. זו תשתית מסודרת מלמעלה עד למטה.
דבר שני, יש תורה ונהלים מאוד ברורים, מאוד מסודרים לכל תרחיש ולכל דבר, שנים, מעודכנים מעת לעת, גם בהיבטים של מלחמה, רעידת אדמה, שרפה, פנדמיה וכולי וכולי, מזג אוויר קיצוני. התורה הזאת היא עדכנית, מעודכנת, מפורסמת, גם בחוזרי מנכ"ל, בפורטלים של המשרד, ומוטמעת, תכף אני אסביר את שיטת ההטמעה.
ההטמעה מתבצעת בהכשרות. בסוף, להפעיל מערכת של 2.5 מיליון תלמידים ועוד חצי מיליון של הפעוטות צריך ממש הטמעה מסודרת והכשרות בכל הרמות. לתלמידים יש הכשרות של יום כתום יחד עם פיקוד העורף שאנחנו עושים, אם ירצו הם ידברו על זה אחר כך. אנחנו מכשירים את הבוגרים לחילוץ קל, לעזרה ראשונה, כיתות י'. את מכלולי החינוך ברשויות המקומיות אנחנו מכשירים באופן סדור, כולל רענונים, את מנהלי הביטחון ושעת חירום, וכמובן את הרכזים, כל רכז ביטחון מוכשר 60 שעות.
רק לתת שלוש דוגמאות, אחת, בשבוע שעבר סיימנו קורס קב"טים ומנהלי חירום של הרשויות המקומיות, 54 איש בתנאי פנימייה, שמונה שבועות. לא קורס של שבוע, שמונה שבועות. דבר שני, רכזי הביטחון הבית ספריים גם הם מוכשרים, גם רענונים, יש לנו מיפוי מדויק בכל בית ספר: מי קיים, איזו רמת הכשרה. יש פה תחלופה של לפחות 10%, אנחנו עוקבים אחרי העניין הזה.
מבקר המדינה בדוח האחרון קבע, אחרי סקר עם 87% מהמנהלים בסקר, שרכזי הביטחון היו עוגן משמעותי בשעת חירום בשנתיים האחרונות ובכלל, ועצם זה שהם היו מוכשרים גם נתן להם תחושת ביטחון לטיפול. יש תוכנית רב שנתית להכשרות של כל מה שאמרתי עכשיו לכל בעלי התפקידים, תלמידים, רשויות, וכולי.
הדבר השלישי, האבן השלישית היא התרגול. אנחנו המערכת הכי מתורגלת במדינה ומתרגלת כל הזמן, ללא קשר לשעת החירום שלה, וזה כשיטה. אני בתפקיד עוד מעט 30 שנה, כל שנה יש תרגול בפתיחת שנה בכל התרחישים – רעידת אדמה, מלחמה. אנחנו בסביבה מאוד מאתגרת, ולכן אנחנו מתרגלים בצורה כזאת.
במקרה, בתוכנית הרב-שנתית, השבוע הוא שבוע חירום שיש בו תרגול מלא בכל הרמות, בכל בתי הספר, גני ילדים, פעוטונים. זה עוד לא הסתיים, ברגעים אלה עוד מתנהלים תרגילים, אתמול בלילה היה תרגיל בכל הפנימיות בארץ, אני נכחתי בעיינות, תרגול של כל הפנימייה, תרגול צל"חים, צוותי חירום בית ספריים, וכולי.
נכון שזה היה במתכונת של רעידת אדמה, כי זו שנת רעד, ולכן התהליך היה התארגנות. אבל גם במתכונת של התרגול של רעידת אדמה, בקומות העליונות נכנסים למרחבים מוגנים ורק אחר כך יוצאים לשטח הפתוח, ולכן יש פה גם תרגול של כניסה למרחבים מוגנים. אתמול גם האלוף, השר, נכחנו בתרגיל מרכזי בבית ספר חרדי בבאר יעקב.
בתוך השבוע הזה יש תרגילים של למידה מרחוק לתלמידים, הם מקבלים משימות ומבצעים משימות לפי מחוזות, יש תרגילי פינוי, יש תרגילי מתנדבים. יש לי פה חוברת, אני יכול להציג לך אותה, לתת לך את כל התרגילים, כל הפעילות שמתבצעת בשבועיים האחרונים בכל הארץ.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מבקש מכבודך, אחרי זה תעביר לנו את החוברת, שנעביר אותה לחברי הכנסת.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אין בעיה. שלב ב', מצב חירום. משרד החינוך מפעיל מערכת בשגרת חירום משתנה כבר למעלה מחמש שנים. אנחנו כבר חמש שנים במצב חירום. אחת, הקורונה מספר שנים, ואחרי זה המלחמה, וכמובן בחרבות ברזל, עם כלביא וכולי. לא אפרט פה, הצגנו את זה בדיונים קודמים. גם טיפלנו במפונים מהצפון ומהדרום, גם הקמת מרכזי יחד במלונות. 400 מרכזי יחד בזמן המלחמה, הקמת בתי ספר חלופיים, למעלה מ-45 בתי ספר חלופיים, למידה בחירום במגבלות התגוננות.
אנחנו מונחים על ידי פיקוד העורף, על פי הערכות מצב יומיות, ולפעמים זה יום קדימה, לפעמים זה שבוע קדימה, ואומרים, זו המדיניות, תחת מיגון תקני, בסמיכות למרחב מוגן, לא לומדים בכלל. זאת אומרת, מצב אדום, מצב צהוב וכן הלאה, ולצורך כך התארגנו.
במהלך המלחמה, לקראת עם כלביא אחת, גם עשינו תהליך של הפקת לקחים, והמשכנו את תהליך הפקת הלקחים גם אחרי עם כלביא והצגנו את הלקחים למבקר המדינה. זאת אומרת, יחד עם השר הצגנו את הלקחים. אני מונה את הדברים המרכזיים שכרגע הם הווקטור לחיזוק השרירים של החירום שמתבצעים בימים אלה תוך כדי.
קודם כול, הקמת מרכזי יחד. בסוף, אם יהיו מפונים, ויהיו מפונים, זה לא משנה מה הסיבה, האם טיל פגע בבניין ופינו משפחות למלונות על ידי הרשות המקומית, יש עכשיו שיטה חדשה, או הפעלה של נוהל 24 או מלונות, אנחנו מקימים שם מרכזי יחד, גם לפעוטות, גם גני ילדים, גם בתי ספר, גם מענה לחינוך המיוחד באותם מרכזים, לקחת אותם למוסדות באותו אזור. נכתבה תורה, אנחנו נפעיל אותה במיידי, הפעלנו אותה בעם כלביא ונפעיל אותה אם צריך.
הקמת משל"ט נתונים – אחת הבעיות הכי גדולות שהיו בכלל היא הנושא של נתונים ומידע. הקמנו משל"ט נתונים במשרד שמקבל מידע גם מבתי הספר, ואנחנו מייצרים תמונה, תמונה שאנחנו גם מספקים אותה למערך הדיגיטל בתחומים שלנו. הדבר השלישי הוא הקמת מנהלות. ברגע שניכנס שוב פעם לאירוע ויהיו מפונים, נצטרך להקים, כמו שעשינו, מנהלת מפונים בראשות סמנכ"ל בכיר, במלחמה זה היה בראשותה של גילה נגר שהייתה משנה למנכ"ל, מנהלת נפגעים שלמעשה גם פועלת היום. תורת המנהלות נכתבה, פועלת, אנחנו נפעיל אותה במיידי.
כוח אדם – הצלחנו להסדיר את העניין הזה שהקמנו מכלול כוח אדם כדי לאחד את כל המנהלים שמטפלים בכוח האדם במשרד, תחת אתי סאסי, שהיא באה מהמנהל הפדגוגי, סמנכ"לית כוח אדם והכשרות במשרד החינוך, יחד עם סוניה, עם הצוות של מכלול כוח אדם, לתת מענה של כוח אדם, מתנדבים, גמלאים, כל מה שלמדנו במלחמה לצורך מתן מענה.
והדבר האחרון הוא הנושא של החיזוק של הלמידה מרחוק. אנחנו מגייסים בימים האלה פרויקטור, בסוף השבוע כבר יש את השם, והוא יתכלל את ארבעת המנהלים שמתעסקים עם הנושא של למידה מרחוק, למידה היברידית. גם פיזית וגם מרחוק, גם מטד"ם, גם מנהל מדע וטכנולוגיה, גם המנהל הפדגוגי וגם המזכירות הפדגוגית.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
אתה יכול לחזור על ארבעת הדברים שהוא יתכלל?
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אמרתי שהוא יתכלל יחד עם ארבעת המנהלים את ארבעת המנהלים שקשורים בנושא של למידה מרחוק. אני רוצה אבל לעשות חידוד קטן להבהרה אם קורה אירוע חירום ואנחנו נכנסים למצב חירום. ראשית, אנחנו פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף. אני מבהיר, בימים הראשונים כנראה המצב יהיה אדום. במצב אדום אין למידה בכלל. אין למידה, גם מבחינת מערכת החינוך אין למידה. אין פניות ללמידה, גם לא לילדים וגם לא להורים כאשר טילים נופלים. זו גם התורה והתפיסה, שבשלושת הימים הראשונים, בארבעת הימים הראשונים אין למידה כלל, יש תורה של קשר מורה-תלמיד, קשר מנהל עם המורים, טיפול בחוסן, שפ"י, שיח עם כל תלמיד, החינוך המיוחד עם הילדים של החינוך המיוחד והמשפחות.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
יש חוזר מנכ"ל לנושא הזה?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני אבקש לא להעיר בבקשה. תירשמי כאן אם את רוצה ואנחנו ניתן לך זכות דיבור.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אני רוצה להמשיך, אני אסיים, אחר כך.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
לפני זה אני רוצה לשאול אותך. אנחנו רוצים לשמוע יותר איך אתם נערכים בנושא החינוך המיוחד, ועוד דבר שאתה לא דיברת עליו, מערכת החינוך הפרטית. למשל אני מכיר כמה יישובים שיש בהם מעונות יום, עשרה ו-12 מעונות יום בכל יישוב, בלי היתרי בנייה, בלי אישורי בטיחות, ואני לא יודע איך אתם אוכפים את זה באמצעות הרשויות המקומיות כאשר הרשויות המקומיות משלמות שכירות ולא אוכפות את זה, וזה קיים כמעט בכל יישוב.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אני אענה לך.
<< דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>
סליחה, אני רוצה להוסיף ליושב ראש. עניין המוכר הלא רשמי, האם כולו ב-100% נכלל עם ההנחיות הכלליות?
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
100%. אין הבחנה בסכומי הביטחון והחירום והבטיחות, זה תחום אחריותי. אין הבחנה בין מוכר שאינו רשמי לרשמי וזה לא משנה. מרגע שיש לו סמל מוסד, כולל מעון שיש לו סמל מוסד, מה שלא היה בעבר. תכף אני אדבר על המעונות ותכף אני אראה לך תמונה איך אתמול בתרגיל רעידת אדמה בערד, עם הלולים, זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שמתרגלים את המעונות בכלל, מוציאים אותם עם הלולים החוצה מתוך המבנה, אני אראה לכם את התמונה, מרנין. אבל זה שינוי של - - -
<< אורח >> קונסטנטין שווייביש: << אורח >>
כנראה אדוני חדש בתחום, כי זו לא פעם ראשונה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
חברים, אני מבקש, תשמרו על הכללים. אנחנו כאן בישיבה מאוד חשובה, ולכן כל מי שרוצה לדבר, שיירשם כאן, ואנחנו ניתן לו את זכות הדיבור אחרי זה. בבקשה.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
אבל כבודו, הוא אומר כאן - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אוקיי, תרשמי בבקשה, אחר כך.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
נעבור על כל האי-דיוקים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אוקיי, תרשמי ואחרי זה ניתן לכם זכות.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
תרשמי, אל תתקפי.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
אני לא תוקפת.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מבקש, אנחנו לא רוצים להוציא אף אחד, זה דיון חשוב מאוד שיזמה אותו הוועדה, ואנחנו לא באנו לכאן רק להעביר את הזמן. ולכן, כל דבר חשוב, אני מבקש, תרשמו את הדברים, תירשמו כאן, וניתן לכם זכות דיבור. בבקשה.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
השלב השני הוא הלמידה. בואו נאמר שעברו כמה ימים ופיקוד העורף מאפשר למידה, או בכלל, בתנאים מגבילים. התנסינו בכל התנאים המגבילים, ויכולות להיות כמה אופציות. א', אדום, איסור למידה בכלל פיזית, ואז צריך לעשות רק תהליכים של למידה מרחוק. אופציה שנייה היא למידה רק בתוך מרחבים מוגנים, ואז מה זה אומר? אם בבית ספר יש 200 תלמידים ויש לו יכולת קיבולת רק ל-50 תלמידים במרחבים המוגנים שלו, אני סתם נותן הדגמה מתמטית, זה אומר שרק 25% יכולים פיזית פרונטלית, כל השאר צריכים - - - ואז יש תוכנית יום כן-יום לא, משמרות, היברידית. זו תוכנית מספר אחת.
יכולה להיות הנחיה שאומרת סמיכות למרחב מוגן. היה דיון בוועדה לפני שבועיים או שלושה, דנו סביב העניין הזה, פשוט חבל לחזור לשם עוד פעם. יש היום נתונים מהסקר הקודם על 85% מיגון תקני לסמיכות למרחב מוגן לחצי מטר לתלמיד לשעתיים, אבל אם זה רק לעשר דקות, ניתנו הנחיות על ידי פיקוד העורף להקלה של 30 ס"מ לתלמיד, אפשר לעשר דקות להיות יותר דחוסים ואז הקיבולת יותר גבוהה. ולצורך העניין, גם יש תוכנית מיגון רשותית. בית ספר שיש לו עודף מיגון יכול לקלוט שכבה, בית ספר שאין לו עודף מיגון, גם כן, היברידית בהתאם לתוכנית.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מר אריה, יש לך עוד דקה בשלב הזה, בבקשה.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אין בעיה. מה ההיערכות שלנו לעם כלביא שתיים אם יהיה? קודם כול, אנחנו עשינו תהליך של זמן יקר, זה תהליך מאוד סדור של הכנות למעבר מאפס למצב חירום. קוראים לזה זמן יקר, יש לנו פקודה כזאת במטה, במחוזות, ברשויות. עשינו כנסי קב"טים ברשויות המקומיות כדי להיות מוכנים. הוצגה תוכנית בהנהלת המשרד, הייתה הערכת מצב בתחילת השבוע בראשות השר והמנכ"ל יחד עם כל בעלי התפקידים הבכירים שקשורים במצב החירום, ולמעשה גם במקרה, כתוצאה מזה שאנחנו בשבוע חירום, אנחנו למעשה תרגלנו השבוע ומתרגלים השבוע את כלל המערכת, כולל מעונות יום.
לשאלתך לגבי מעונות היום, היא רוצה שאני אדייק, אני במשרד הרבה שנים, רק לפני שלוש שנים קיבלנו את מעונות היום לאחריות משרד החינוך. היות ואני אחראי על החירום, אני יודע בדיוק מה היה לפני כן. מנהלת מעון, היה לה פורטל של פיקוד העורף, וזה מה שהיו אומרים לה – תיכנסי לפורטל של פיקוד העורף, תראי מה כתוב שם בהנחיות. זה מה שהיה לפני שלוש שנים.
היום יש למעלה מ-5,000 מוסדות שיש להם סמל מוסד, שהם עוברים פיקוח, בקרה. אני את כל ה-5,000 האלה בדקתי, בטיחות, אני יודע להגיד ש-75% מהם, יש בהם מרחבים מוגנים. אנחנו בדקנו פיזית עם בקרי הבטיחות שלנו שנמצאים בתוך ה-5,000. אם יש פעוטון או מעון שלא קיבל רישיון ואני לא יודע איפה הוא, אני לא יודע איפה הוא. זאת אומרת, זה כמו כל דבר אחר במדינה.
פיתחנו תורת חירום, פרסמנו אותה, הוספתי 55 תקני קב"טים לרשויות המקומיות לטובת המעונות. הם מבצעים תרגולים כרגע, גם השבוע, ומתדרכים את מנהלי המעונות ונמצאים איתם בקשר. ואמרתי לכם, אני אראה לכם את התמונה של התרגילים. זה קורה בשלוש שנים ואנחנו בתוכנית להמשיך עם זה קדימה.
ולשאלת המוכר שאינו רשמי, אין. אתמול עשינו תרגיל בבית ספר חרדי עם הרב סורוצקין והשר והאלוף בבאר יעקב, תרגיל מרכזי של היערכות לרעידת אדמה וכניסה למרחבים מוגנים וצל"ח בית ספרי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יש לנו שאלה מטעם הממ"מ. אתי, בבקשה.
<< אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>
שתי שאלות למעשה. הראשונה, האם יש היערכות בנושא של הזנה, התלמידים שמקבלים ארוחה יומית לפי חוק, במקרה שבתי ספר מפסיקים לפעול?
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
כן. ראשית, כל מכרזי השגרה של מערכת החינוך, יש להם סעיף חירום להפעלה במצב חירום, כולל הזנה, כולל לתת מענה, ומתוך המכרזים הללו לעשות פעילות נוספת. יש מכרז חירום לטובת הפגות ופעילות חברתית, יש מכרז הזנה. מכרז ההזנה הופעל במצב חירום והם באו ונתנו, וגם אנחנו יכולים להשתמש בו להרחבה לצורך מתן מענה. אפילו באחת התקופות, לפני עשר שנים, המנכ"לית החליטה, מתוך מכרז ההזנה חילקנו מנות לנזקקים מבוגרים. זה אסור, אבל עשינו את זה בזמנו.
<< אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>
שאלה שנייה, לגבי בחינות הבגרות, האם יש כבר איזושהי היערכות.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
היה דיון, גם על זה עשינו דיון. במידה ויהיה מצב חירום מתמשך לתוך בחינות הבגרות, יש לנו תורה ותפיסה, הפעלנו אותה בעם כלביא אחת. זאת אומרת, היו לנו בדיוק בחינות בגרות בעם כלביא אחת. התהליך מאוד מאוד ברור, סדור, וזה לקח שבועיים, כך שהצלחנו לעבור את הגל. אבל יש פתרונות, אי אפשר לומר את כל הפתרונות וכולי, את מבינה, אבל נערכים.
<< אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >>
לקחתם בחשבון את מה שמבקר המדינה אמר בדוח האחרון שלו בהקשר הזה?
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
בהחלט. אגף הבגרויות הכין תוכנית מאוד מאוד ברורה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אוקיי, תודה רבה. כעת נשמע את הדס דמתי, מנהלת אגף קשרי שלטון מקומי. עד חמש דקות בבקשה.
<< אורח >> הדס דמתי: << אורח >>
בסדר גמור, תודה רבה. שלום לכולם. הדס דמתי, מנהלת את האגף לקשרי שלטון מקומי במנהל הפדגוגי. אני אדבר על המאמצים העיקריים שמשרד החינוך נערך בתקופה. אחד הוא אופן הלמידה בחירום, אריה באמת סקר ותיאר את מודלי ההפעלה השונים. האחד, אנחנו כמובן מדברים על הנושא של הלמידה מרחוק. אנחנו כמובן מדברים על למידה שהיא למידה גם היברידית, מודל נוסף, שזה שילוב בין למידה פרונטלית ללמידה מרחוק. למידה במשמרות, מצבים שבהם אנחנו נצטרך לפצל את התלמידים לקבוצות שונות ולזמני הגעה שונים. אפשרות נוספת היא גם למידה במרחבי למידה חלופיים.
מאמץ נוסף שאנחנו בימים האלה מתעסקים בו הוא כמובן הנושא של מרכזי היחד, גם את זה אריה סקר. ראיתי שעלו שאלות גם לגבי תלמידי החינוך המיוחד. אני אגיד שבכל מה שקשור למרכזי היחד בנינו מענים גם לתלמידי החינוך המיוחד וגם לילדים ונוער בסיכון בתוך מרכזי היחד. זאת אומרת, המענים לא היו גנריים לכולם, אלא באמת בוצעו התאמות לאוכלוסיות המיוחדות.
מאמץ נוסף שאנחנו מדברים עליו הוא הנושא של טיפול באוכלוסיות מיוחדות. במדינת ישראל יש כ-380,000 תלמידים שזכאים לשירותי החינוך המיוחד. משרד החינוך פועל להחריג את האוכלוסיות הללו ללמידה פיזית. זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו מבינים שבתקופות חירום האתגרים מתגברים והילדים האלו זקוקים באמת לשמירה על רצף חינוכי וטיפולי.
פתיחת המסגרות כמובן תיעשה בכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף ולהחרגות החינוך המיוחד. יש מספר פתרונות למידה. זאת אומרת, זה לא אפס או מאה, יש מנעד של פתרונות. הפתרון הראשון שאנחנו מדברים עליו הוא למידה וטיפול מרחוק. אפשרות נוספת היא פתיחת המוסדות שהתלמידים שוהים בהם, אם אלה הפנימיות, המרכזים החינוכיים בתוך בתי החולים. אפשרות נוספת היא הגעה לבתי התלמידים. זאת אומרת, מגיעים ונותנים מענה בתוך הבתים של התלמידים.
וגם בתוך המודלים ללמידה פיזית, גם שם יש מספר אפשרויות. בלמידה פיזית אנחנו מדברים גם בתוך מוסדות החינוך, ברגע שזה כמובן יתאפשר. אפשרות נוספת היא כמובן שיבוץ זמני במוסד החלופי, במקום שהתלמיד מתגורר. לעיתים יש גם מצבים שהתלמידים מתפנים לרשויות אחרות ואז ניתן המענה ברשות הקולטת. אפשרות נוספת היא כמובן למידה פיזית במרכז החינוכי והטיפולי היישובי. אוראל, דיברנו על זה בזמן הזה שנפגשנו, כן, יש גם את האפשרויות הללו, והמשרד עושה ופועל לטובת העניין הזה. ולמידה פיזית של הגעת צוות החינוך, טיפול וסיוע בבית התלמיד. זה כל מה שקשור ברגע שיתאפשר באמת באופן פיזי לפעול.
בכל מה שקשור לילדים ונוער בסיכון, אנחנו מדברים על מספר תלמידים של כ-114,000 תלמידים במדינת ישראל. גם כאן המשרד פועל ומבקש להחריג את האוכלוסיות הללו ולאפשר רציפות לימודית לטובת התלמידים האלה. אנחנו מבינים שמצבי החירום באמת מעצימים את האתגרים ואת הקשיים, ואנחנו בזמן החירום מתבססים על שלושה מישורים מרכזיים: אחד, לשמור על קשר יום-יומי עם התלמידים, יצירת שגרה לימודית, וכמובן מעקב ובקרה ורישום אחרי התלמידים שאנחנו נוגעים להם בראש ויודעים לתת להם את המענה.
פה אנחנו מדברים על שני מודלים מרכזיים: למידה מלאה מרחוק בחירום, וכמו שציינתי בחינוך הרגיל, גם למידה משולבת, זאת אומרת גם מרחוק וגם פיזית. וצריך להגיד שכל העת, היום גם, אגף ילדים ונוער בסיכון פועלים לתרגול, זאת אומרת שלמידה מרחוק, גם בעתות שגרה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יש לי הערה כאן. לפי דוח מבקר המדינה, בין 45% ל-46% רק מהתלמידים הצליחו להיכנס למערכת הלמידה מרחוק וללמוד. מה עשיתם? אם אפשר להגיד לנו בדיוק איך תיקנתם את המצב.
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
שלום לכולם, אני קרן דדיה, אני מנהלת את אגף אקדמיזציה ולמידה דיגיטלית במזכירות הפדגוגית. תכללתי ועדה בתוך המשרד שנקראת תהוד"ה – תוכנית להוראה דיגיטלית היברידית. מה שעשינו, לקחנו את דוח מבקר המדינה, למדנו אותו היטב והפקנו לקחים. לפני התפקיד הזה שלי הייתי מנהלת בית ספר תשע שנים בצפון, בקריות, והתפיסה הייתה של מה צריך מנהל מוסד חינוכי כדי להפעיל את בית הספר במעבר משגרה לחירום. התוכנית או הוועדה סקרה את מגוון הפעולות שצריך מנהל בית הספר לבצע, ומה הוא צריך על שולחן העבודה שלו, איך אנחנו עובדים עבורו ונותנים לו את כל המשאבים שהוא צריך כדי שהוא יוכל לקיים את זה, ובכלל זה פתרונות להוראה מרחוק.
הרי מה ראינו? ראינו שלילדים צעירים יותר קשה להתחבר למערכות דיגיטליות מרחוק למורים. אני מדברת על בית ספר יסודי, כי לילדים צעירים מאוד הסוגיה נראית אחרת. זאת אומרת, יש הנחיות אחרות שעוסקות עם הגננות ואיך נהיה הקשר בין גננת לתלמידים ולהורים בתוך התקופה הזאת. אבל אני רגע אמקד בדוח המבקר את ההתייחסות לבתי הספר היסודיים. ראינו שילדים צעירים נזקקים לעזרת מבוגרים. כמנהלת בית ספר אני יודעת כמה השקעה הייתה כדי לאפשר לילדים להתחבר.
מה עשינו? הוקמו סביבות ענן ופלטפורמה רחבה יותר שנקראת בית ספר וירטואלי. במסגרת בית הספר הווירטואלי לכל מורה במדינת ישראל יש מרחב, הוא נכנס מזוהה למערכת. הוא נכנס, ברגע שהוא נכנס, מזוהה סמל המוסד שלו ומזוהות הכיתות שאותן צריך ללמד, ובתוך המרחבים האלה יש לו כבר קישור ישיר וקבוע לתוך הכיתה. כך שילדים, ככל שהם יתרגלו כניסה בשגרה ביחד עם המורה לתוך המרחב הזה, יוכלו להיכנס באופן ישיר לתוך מרחב הכיתה.
בנוסף, הדף של בית הספר הווירטואלי הותאם יותר כי הוא התחיל עם העל-יסודי. אבל אני כמנהלת יסודי אמרתי, מה רואה תלמיד כשהוא נכנס לסביבה הזאת ואיך זה נראה מהצד של המורה. עדכנו את הדף הזה, ישבנו עם האגף היסודי וביחד עם הצוות הטכנולוגי והתאמנו את הנראות של הדף כדי שהוא יהיה הרבה יותר מותאם לתלמיד צעיר שנכנס – יותר אייקונים וסמלילים, פחות שפה דבורה או כתובה, דברים שילדים יכולים להתחבר. וגם אם לא ילד צעיר, באמצעות אחד האחים בבית או מישהו מבוגר, אבל לא צריך בהכרח את אחד ההורים שילווה את התהליך הזה, מה שיוריד את המתח גם מההורים. זה מנגנון אחד.
אנחנו צריכים להגיד שזה מנגנון שדורש עוד הטמעה. זאת אומרת, אנחנו עובדים בזה כל העת. מה אנחנו עושים כדי להכניס את המורים לשם בשגרה? למשל, כל תוכנית לימודים חדשה שמפותחת בימים אלה ומיושמת בתוך יום הלימודים, למשל תוכנית שבילי מורשת, או חינוך פיננסי, כולנו ראינו עכשיו שבקרוב יעלה חינוך פיננסי, או תוכניות נוספות, הרי כשיוצאת תוכנית חדשה לעולם עוד אין ספרי לימוד, עוד אין חומרי למידה, נכון? אלה דברים שנבנים תוך כדי תנועה. הכנסנו את כל התכנים ואת תוכנית הלימודים ואת יחידות ההוראה ואת המנגנונים, את הכול לתוך מרחב בית הספר הווירטואלי, שם המורה מקבל את כל המענים.
ואם הכנסנו את המורה לשם בשגרה, והוא כבר יודע איך להיכנס לדף, והוא כבר יודע איך לצרוך שם תוכן, גם המורה, שהוא השכבה הראשונה שצריך להכניס לשם את התלמידים, ידע איך להתנהל שם בשגרה, מה שיגדיל את הסיכוי שלו לעבוד שם גם בחירום. זאת אומרת, אנחנו בונים את זה שכבות-שכבות.
אני חייבת להגיד. תראו, זה לא פתרון מהרגע להרגע, יש לנו קהל מאוד מאוד גדול של מורים שצריכים לקבל ליווי. מה עשינו עוד? זאת אומרת, אנחנו עובדים בכל הערוצים. אחרי שסקרנו מאוד מאוד לעומק, השתמשנו בתובנות גם של המדענית הראשית וגם דברים שעלו מתוך דוח מבקר המדינה והבנו שהסוגיה של הכשרות מורים היא סוגיה מהותית. בתוך הכשרות מורים יצרנו מודולות קטנות, ממש יחידות של בין שעה לשלוש שמורה או מנהל בית ספר יכולים לזהות מה הצורך המרכזי של צוותי החינוך ולהתאים להם הכשרה קטנה ומדויקת שמתאימה בחירום ופחות מתאימה בשגרה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מאה אחוז, תודה לך. כעת נשמע את נציג מועצת התלמידים הארצית, אוראל. שמעת קודם כול סקירה מהסמנכ"ל, מעוד נציגים מכובדים ממשרד החינוך, ואנחנו מבקשים לשמוע אותך.
<< אורח >> אוראל גל-אור: << אורח >>
שלום לכולם, מ"מ יו"ר הוועדה, חברי הכנסת, מכובדיי כולם. אני אוראל גל-אור, בן 17 וחצי מבת ים, ואני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית, ובין היתר אני ממונה באופן ישיר על כל הנושא של החינוך המיוחד במועצה הארצית. אשמח לדבר על ההיבט בעיקר של התלמידים הזכאים לשירותי החינוך המיוחדים. המענים האלה מעולים, אבל בסופו של דבר אולי הם לא מגיעים לקצה של התלמיד, עד התלמיד האחרון שיושב בכיתה. אני הייתי שמח שיותר תחזקו את המודעות לאותם מענים, כי בסופו של דבר, המענים האלה שאתם בונים בתוך המשרד מיועדים לנו, לתלמידים שיושבים שם בקצה, בכיתה, אולי בשורה האחרונה גם. זה מה שהייתי רוצה שיהיה, שיהיה יותר חיזוק למודעות של הדברים הקיימים.
אני מברך מאוד על המענים שהם נותנים, בין אם זה בהחרגה ובמבנה - - - אבל זה אולי לא מספיק. אולי אפשר לתת הזדמנות ליצירת עוד מענים, והייתי שמח לקבל עוד מענים שיהיו עבור התלמידים שלי ועבור החברים שלי הזכאים לשירותי החינוך המיוחדים, שהם בהחלט יקבלו את המענים האלה ויגידו, אנחנו מצליחים להסתדר בשגרת חירום. כי בסופו של דבר, אנחנו מדברים גם בהיבט של מענים, אבל המענים האלה צריכים להגיע לא רק למורים ולצוות החינוכי, אלא גם לתלמידים. ובסופו של דבר, התלמידים שאולי לא יקבלו את המענים האלה הם אלה שאולי לא יצליחו לשרוד את שגרת החירום והם אלה שאולי לא יצליחו לקבל את אותם מענים. חשובים מאוד המענים, אבל חשוב מאוד להעלות מודעות למענים האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה. לפני שניתן לחבר הכנסת שהיה יושב ראש ועדת חינוך, בעל ניסיון, עשה עבודת קודש כאן והוא פעיל מאוד, בטח יש לו הרבה מה להגיד, מה גם שהוועדה הגישה את המסמך הזה. אנחנו נשמח לשמוע כמה נציגים. מי שרוצה לדבר בבקשה שיציג את עצמו. מי מייצג? בבקשה, בואו נתחיל מהאישה שם.
<< אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>
תודה רבה על זכות הדיבור. עו"ד קרן אוחנה איוס מפורום הגנים הפרטיים בישראל. אני מברכת על המפגש הזה, כי אצלנו נוהגים להגיד שעושים שלום בזמן שלום ובמלחמה עסוקים במלחמה, ולדבר על עתות חירום, צריך לעשות את זה דווקא בזמן שהוא יותר רגוע. אני מביאה איזשהו צד שאני אבקש רק לדייק את הנתונים שלו לעניין מעונות היום.
מעונות היום הם האוכלוסייה הכי חלשה בעתות החירום, מכיוון שאנחנו מדברים על פעוטות מגילאי לידה עד שלוש. אנחנו קוראים להם חסרי ישע, מינוח מאוד קשה, אבל בעתות חירום אין דרך אחרת להגיד את זה. אלה ילדים שהם לא עצמאיים, הם תלויים במבוגר, היכולת שלהם לשינוע באופן עצמאי שואפת לאפס. אם אנחנו מדברים על תינוקות, בכלל. ולכן עניין של תרגול, שינוע, טיפול, הוצאה ממבנה וכולי, הם צריכים לקבל איזושהי רובריקה ייחודית. בכלל כשמדברים על מענה של למידה מרחוק, וירטואליות, כל מיני דברים שלא חלים בכלל על האוכלוסייה הזאת, שהיא לא יכולה להיות עצמאית, צריכים לקבל איזשהו דיוק.
עכשיו לעניין הנתונים ששמו כאן. אני לא מכירה נתון שבמסגרות הפרטיות 75% מהן ממוגנות או בעלות ממ"ד. הן ברובן נמצאות בדירות מגורים, שחלקן אפילו לפני חוק התכנון והבנייה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בלי היתר בנייה.
<< אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >>
נכון, ולכן אין להן מרחבים מוגנים. יושב כאן נציג פיקוד העורף, שאני הלכתי איתו ברגליים במעונות ובחרנו מרחבים שקראנו להם "הכי מוגן שיש", שזה רחוק מלתת מענה בירי טילים או ברעידות אדמה או בסיטואציות כאלה ואחרות.
לכן אני חושבת ששני אלמנטים צריכים לשבת כאן על השולחן – האחד הוא התאמה חד-חד-ערכית לפעוטות, הדבר השני, מה קורה בעת סגירה. מה שעושים כאן בשיח זה מה קורה עם התלמידים, וכל הכבוד לחבר'ה האלה שהפסידו יום לימודים והגיעו ונסעו רחוק ממצפה רמון ומבת ים ויושבים ומייצגים את החלק הבוגר. לקטנים האלה אין פה, אנחנו הפה שלהם, ואנחנו גם הפה של ההורים שלהם. כי כשפעוט עד גיל שלוש יושב בבית, הוא מושיב את ההורה בבית.
כשהמסגרת סגורה, נכנס כאן איזשהו אלמנט שעוד לא עלה על השולחן, זה עניין השיפוי. מה קורה כשהמעון סגור? מי מחזיר? מי מחזיר לבעל המעון? מי מחזיר להורה שלא הולך ליום העבודה? אנחנו אחר כך נפגשים במעגלים אחרים של דיונים בוועדת הכספים, באוצר, מתדפקים על דלתות ומתנהלים כמו אחרון הקבצנים. כשכבר מדברים על התנהלות בשעת חירום, זה צריך ללכת על כל הקשת – הכלכלית, הרגשית, החברתית, ובכלל היתכנות אפשרית למה עושים עם ילדים בגילאי לידה עד שלוש כשכמות הצוות היא פרופורציונלית פחות או יותר להרמת שני ילדים בידיים ולרוץ איתם, מה קורה עם השאר?
צריך להעלות כאן את הנושא של מימון למיגון, איך עושים השתתפות במרחבים מוגנים, להחזיר את הוראת השעה לרשויות המקומיות של מסלול ירוק, להתיר מהלך מהיר להניח מיגוניות בחצרות. צריך לראות איך משפים כשמסגרת סגורה ולהחליט מהו נוהל חירום, כולל מעונות, כולל המגזר הפרטי. כמו שאמר היושב ראש ואמר בחוכמה גדולה, מה קורה במבנים האלה שהם עדיין לא מוסדרים, שיקבלו מענה וייכנסו תחת המכנה המשותף הרחב ביותר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה לך. בבקשה, גברת. תציגי את עצמך בבקשה, את מי את מייצגת.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
אני עינב דלח, אני מהנהגת ההורים הארצית, אני סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. אני רוצה להתחיל דווקא מכמה דברים טובים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יש לך שלוש דקות, בבקשה.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
אני אתחיל מזה שבאבולוציה של ההתמודדות עם מצב החירום במערכת החינוך קרו כמה דברים טובים. זאת אומרת, המערכת למדה לאט-לאט. אני מדברת על מצבי חירום כבר בחמש-שש שנים האחרונות. למדה לאט-לאט, עשתה גם תהליכים טובים. פותח פורום שותפים מאוד רחב, היה את מודל מרכזי יחד, למידה מרחוק, כל שיטת הסינכרוני, א-סינכרוני, חוזר מנכ"ל שיצא בנושא הזה, גם לנושא ילדי מילואימניקים וכוחות ביטחון יצא חוזר מנכ"ל מסודר בהקשר הזה, בית ספר וירטואלי, בגרויות. אגב, בבגרויות עשו כברת דרך מאוד משמעותית שלפני כן לא ניתן לכך מענה והפעם כן.
יחד עם זאת, אני רוצה לומר שיש עדיין כשל מערכתי חזק בין ההגדרה של למידה מרחוק לבין הצורך להחזיר ילדים למערכת החינוך, ובכל אחד מהם יש נתונים שלא אמרו אותם פה וצריך להגיד אותם. הסיפור הזה של למידה מרחוק, בואו נתחיל מזה, שהמערכת באה ואומרת, במקרה של אירוע חירום הם לא יגיעו לבתי הספר והם צריכים ללמוד מרחוק.
לפי דוח המבקר, 72% מבתי הספר חסרים בציוד קצה, רק 11% הם ברמת הצטיידות גבוהה. אם מדברים על למידה מרחוק, בואו נתחיל מעצם העובדה שלילדים ולבתי הספר אין את הציוד בשביל ללמוד מרחוק. אנחנו לא יכולים לדבר על מדיניות של למידה מרחוק בלי לאפשר את הציוד הזה ובלי שלתלמידים יהיה מה לעשות עם זה בבית.
אני גם אגדיל ואומר שבמשפחות שיש בהן יותר מילד אחד, שניים, שלושה, ההתמודדות עם למידה מרחוק היא בלתי אפשרית. היא בלתי אפשרית, שלא לומר שמרחבי הלמידה בבית הם בלתי אפשריים ולא לכולם יש את הפסיליטיז של חדר לכל ילד או מחשב לכל ילד, ולזה המערכת לא נערכת ולזה לא נותנים מענה, ואנחנו דורשים שיינתן מענה, כי זה חלק בלתי נפרד מזה.
בנוסף, כשמדברים על הכשרת הצוותים ללמידה מרחוק, שוב לפי דוח המבקר, 59% מבתי הספר לא משלבים למידה מרחוק בשגרה. איך רוצים לייצר תהליך של הבנה איך לעבוד בחירום אם בשגרה זה לא עובד? ועוד דברים שצריך להתייחס אליהם לנושא של למידה מרחוק. מורים לא יודעים עדיין ללמד מרחוק. קרן, אני מבינה מה את מציגה כאן, אבל עובדתית מורים נרתעים מזה, הם לא מוכנים ללמד מרחוק ולא מוכנים למידה דיגיטלית בשגרה, הם לא מוכנים לאמץ פרויקט ספרים דיגיטלי בשביל להכניס את זה. לבקש מהם למידה מרחוק, זה פשוט לא קורה בפועל.
הזנה, אין פתרון להזנה כשעושים למידה מרחוק. צריך לשים את זה על השולחן, זה גם כן משהו שהדוח מדבר עליו. בואו נדבר על זה שההורים צריכים להישאר בבית אם הילדים נשארים בבית ונפגעת הפרנסה שלהם, ואנחנו חד-משמעית מבקשים לעגן את הנושא הזה של איך מתגמלים את ההורים. סליחה, אלה דברים שאני חייבת לומר. ונושא של החזר על צהרונים שמתבטלים כשיושבים ולומדים מהבית, הדבר הזה לא מקבל מענה בשום תוכנית של משרד החינוך וזה מושת על ההורים והם צריכים לשלם את זה על אף שהצהרונים מתבטלים.
עכשיו יש את הרגל השנייה. הרגל השנייה היא כשמחזירים את הילדים ללמידה ואומרים להם, תחזרו ללמידה, שגרת חירום קוראים לזה. גם פה יש נתון: 25% מהילדים, 500,000 תלמידים לא ממוגנים. זו לא אני ממציאה, זה נתון שנתנו אותו כאן בישיבה לפני שבועיים, כשאנחנו היינו כאן. מדוח המבקר, ב-39% מבתי הספר לא כל התלמידים הצליחו להגיע בזמן לאזורי מיגון, זה נתון שנמצא. אי אפשר לדבר על זה שיש אזורי מיגון ושילדים מצליחים ושבדקו אותם. עובדתית 39%, מנהלים מדברים על זה, הם אלה שנתנו את הנתון.
אם אין מיגון אי אפשר להחזיר ללמידה, כך שגם זה לא אפשרי וגם פה צריך מדיניות. ובואו נדבר שנייה על החינוך המיוחד, כי החינוך המיוחד הם הראשונים - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אחרי זה בבקשה, אנחנו חייבים לתת.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
אני רק רוצה לומר. החינוך המיוחד הם הראשונים לחזור, וטוב שכך, הם צריכים להיות הראשונים לחזור, אבל הם גם אלה שהכי מתקשים להגיע לאזורי מיגון. אם כל בתי הספר לא יהיו ממוגנים, וזה מה שצריך לדאוג, המדיניות צריכה להיות 100% מיגון בבתי ספר, רק אז אפשר יהיה לפתור את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה לתת בהמשך לדברייך עוד נתון אחד. בדוח מבקר המדינה, 11% שיעור בתי הספר שנמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה לצורך קיום למידה משולבת דיגיטל. בסקר שערך משרד החינוך, מתוך 4,522 בתי ספר רק 480 היו מוכנים.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
בדיוק, רק 11%.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
טוב, אנחנו נשמע את הגבר שם בבקשה, תציג את עצמך. אנחנו ניתן לכולם, אבל בבקשה לעמוד בלוח הזמנים.
<< אורח >> קונסטנטין שווייביש: << אורח >>
תודה רבה. שמי קונסטנטין שווייביש, אני מנכ"ל רשת איגום, רשת גני ילדים ומעונות. א', אני רוצה לברך על נוכחות מאוד מכובדת של מועצת התלמידים הארצית. רציתי גם להתלונן שהנציגות של חברי הכנסת דלה יותר, כי היה רק חבר כנסת אחד, חבר כנסת שהוא כבר שנים רבות יושב פה, אבל באו חבר'ה מברית המועצות לשעבר וחיזקו את המעמד של הכנסת, תודה רבה לכם שאתם משפרים את התדמית של הכנסת.
א', אני רוצה להגיד שיש פתגם רוסי שאומר, שבע מטפלות – הילד ללא עין. זה בדיוק המצב, מכיוון שאנחנו לא יודעים בשעת חירום למי להאזין. כי יש לנו את פיקוד העורף, יש לנו את העירייה ויש לנו את משרד החינוך, כל אחד יכול להגיד משהו אחר. אחד אומר אתם לא לומדים, שני אומר אתם לומדים אבל בשגרת חירום, שלישי אומר אתם לומדים חופשי. וכל אחד טוען שהוא האינסטנציה הגבוהה ביותר על מנת לקבוע. פה צריך שאנחנו נדע מי הגורם אשר מכתיב לנו. הם צריכים להיות באיזושהי סינרגיה, כי משרד החינוך לפעמים מפעיל את הסמכות שלו בניגוד למה שאומר פיקוד העורף.
200,000 שקל עולה לבנות מרחב מוגן. אני בניתי בארבעה מעונות וגני ילדים של המוכר שאינו רשמי על חשבוני את המרחב המוגן. זה לא על חשבוני, זה על חשבון ההורים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה העלות של כל מרחב מוגן?
<< אורח >> קונסטנטין שווייביש: << אורח >>
200,000, שתי קומות. וקניתי גם למעון אחד ממ"מ, מרחב מוגן מוסדי אבל נייד כזה, בקריית אתא. אני הולך לבקש עזרה מהמדינה, אל תתנו לי את ההקצבה, תנו לי הלוואה מותנית בשבע שנים. אם שבע שנים אני כמעון או גן מחזיק מעמד, אני לא מחזיר את זה, אם לא, זה על אחריותי. אף אחד לא עונה לי על זה, ואז זה מתגלגל אל ההורים. זה לא - - - מע"מ על קניות בחו"ל, אבל זה דבר משמעותי אשר יכול להוזיל את המחיר של הגן.
והדבר השלישי הוא פיצויים, אין. עכשיו למשל החליטה הממשלה בחוכמתה לתת פיצוי לכל מוסדות החינוך, המעונות בגבול הצפון, אבל למי? רק לאלה שהם מעון מפוקח, מעון סמל. כלומר, זה 20% מהילדים, 80% מהילדים לא זכאים לפיצוי הזה. וכששאלתי את השר אלקין, שאנחנו מכירים קצת זמן, למה, הוא אומר, המדינה לא יודעת לעבוד אחרת. צריך או ללמד את המדינה או להחליף אותה. כי אם המדינה לא יודעת לעשות את זה, היא צריכה לעשות את זה בצורה כלשהי. כלומר, לתת את זה דרך מס הכנסה, יש המון מנגנונים. כשמדינה רוצה לתת כסף למי שהיא רוצה, היא נותנת.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אנחנו ננסה לקבל תשובה אחרי זה מסמנכ"ל משרד החינוך. בואו נמשיך בסבב שלנו.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
יעל חג'בי מהנהגת ההורים הארצית, אני ראש צוות צהרונים, ראש צוות גנים ומובילת תחום לידה עד שש. אני רוצה קודם כול להוסיף לדברי חברתי בקונטקסט אחר לגבי ההגעה לבתי הספר, למוסדות החינוך, מרגע שמחליטים שחוזרים ללמוד. גם ההסעות וגם ההגעה של התלמידים, יש בה משום סכנה וצריך להתייחס ולתת את הדעת גם לנושא הזה. הייתי רוצה לדבר על כך, או לשאול ליתר דיוק, בנושא ההזנה, במסמכים שעלו לאתר של הוועדה דיברו על מדד טיפוח ועל כך שהמשאבים מחולקים לפי מדד הטיפוח. ככל הידוע לי, ותתקנו אותי, לגנים ולמעונות אין מדדי טיפוח. מה זה אומר ביחס לחלוקת המשאבים לגנים ולמעונות מהבחינה הזאת? אשמח למענה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אחרי זה בבקשה, תמשיכי.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
אוקיי. מבחינת למידה מרחוק, אמרה יפה גברתי ממשרד החינוך, שבאמת בגיל הרך אין עניין של למידה בהגדרה מרחוק וגם לא היינו מצפים שיהיה דבר כזה. כן אנחנו מצפים למענה רגשי. אולם ההנחיות שניתנו לצוותי החינוך, לצוותי ההוראה בגילים הצעירים היו יותר בגדר המלצות מאשר בגדר הנחיות קשות, נקרא לזה ככה, מתוך איזשהו רצון להתחשב, אני מניחה, בצוותי החינוך.
אבל עדיין, מה שנוצר בפועל, את זה אנחנו יודעים מהשטח, מההורים שפנו אלינו ושיתפו אותנו, זה שיש מצבים שבהם יש ילדים בגן אחד שבאמת קיבלו מענה כי הגננת השקיעה והתקשרה לכל אחד ואפילו תומכת ההוראה התקשרה לכל אחד מהילדים ויצרה את הקשר האישי החשוב הזה, לעומת זאת יש ילדים בגנים אחרים שלא נעשה שום דבר כזה, שאולי שלחו הודעה בווטסאפ דרך ההורה ולא נעשה שום קשר אישי. זאת אומרת, אני מאמינה וחושבת ומבקשת שצריכים להיות נהלים מאוד ברורים.
הדבר האחרון שרציתי לדבר עליו הוא עניין הגיל הרך. אנחנו יודעים שהגיל הרך, כבר היינו פה בכמה וכמה דיונים בנושא, הוא נושא שפרוץ ברובו, ואנחנו רואים את זה בצורה עוד יותר כבדה כשאנחנו מגיעים למצבי חירום. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו יודעים היכן נמצא כל ילד, כל ילד מגיל לידה, היכן הוא נמצא על מנת לתת לו את המענים הרצויים, לתת לו את החינוך הרצוי, לתת מענים גם למשפחתו וליצור מעטפת תומכת. במצב שבו מפונים אנשים מיישוב המגורים שלהם ואף אחד לא יודע היכן אותם ילדים נמצאים, האם הם נמצאים במלון זה, במלון אחר, אצל סבתא, יש קטסטרופה שלמה מבחינת הנתונים בעניין הזה. הייתי מבקשת להתחיל לקדם רשמות גם לתחום הזה גם לגופים הפרטיים דרך הרשויות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
והאחריות?
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
דרך הרשויות המקומיות. שהרשות המקומית תדע, זה גם יסייע לה במיפוי בשוטף מן הסתם. אמרנו, מה שקורה בשוטף קורה בחירום. זה יסייע לה במיפוי בשוטף, שלרשות תהיה היכולת לדעת היכן נמצא כל ילד שנמצא בתחומיה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אורית חזן: << אורח >>
שלום, בוקר טוב, שמי אורית חזן, אני פרופסור בטכניון בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ובתחילת המלחמה לפני שלוש שנים עמדתי בראש הפורום לחינוך בחירום במוסד שמואל נאמן. זה פתרון שכבר הצעתי בכמה ישיבות והוא יהווה פתרון גם למקרה הזה של מצב חירום, הפתרון הוא מילואים בחינוך. אני חוזרת, מילואים בחינוך. ואני חושבת שכדאי להביא באחד הדיונים הבאים של הוועדה את הנושא לדיון.
אני אגיד מאוד מאוד בקצרה. בדיוק כמו שיש מילואים בצה"ל שערוכים בשעת משבר, בשעת חירום להגיע למקום ויודעים בדיוק מה התפקיד שלהם, כך להקים מראש מערך מילואים בחינוך, שכל אחד, כל מילואימניק וכל מילואימניקית ידעו לאיפה להגיע, מה התפקיד שלהם, לאיזה בית ספר ללכת, עם אילו כיתות. זה שאנחנו לא מחכים לרגע האחרון אלא מאמנים אותם כל הזמן, כמו מערך המילואים בצבא, בשגרה, להיות ערוכים לשעת משבר, לא יקרה מצב כמו שקרה במלחמה למשל, שהפתרונות היו אד הוקים, לא מסודרים, וגרמו להרבה נזק לילדים.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
מי יהיו המתנדבים? באיזה גוף זה יהיה?
<< אורח >> אורית חזן: << אורח >>
מצוין. קודם כול, זה הקהל הרחב. כמובן שיהיה מיון, בדיוק כמו בצה"ל, שלא לוקחים כל אחד. עשינו סקר מאוד גדול לגבי היענות למערך המילואים בחינוך, ואני אגיד לכם כמה עובדות מאוד מאוד מעניינות. מהסקר שהתגלגל אצלנו יש היענות מאוד גדולה של אנשים בעלי השכלה, והדבר המאוד מעניין הוא שהדבר שהכי חשוב להם, חוץ מזה שזה יהיה כמו מילואים בצה"ל, הסיפוק האישי מאוד מאוד חשוב. ותהיה הדרכה, בדיוק כמו בצה"ל, ממש אחד לאחד. אבל מעבר לזה שיהיו ערוכים בשעת חירום לעבוד עם הילדים וידעו מה לעשות, אנחנו מעמידים את החינוך בחשיבות בדיוק כמו הביטחון, וזה קריטי לעתידה של מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה לך. כעת אנחנו נשמע שני חברי כנסת ואחרי זה נחזור לסבב וככה עד שנסיים.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אני רק רוצה לחדד ולשאול את משרד החינוך לגבי הלמידה מרחוק. ראינו גם בקורונה וגם במלחמה האחרונה שבמגזרים שהאוריינות לכיוון האינטרנט וגם מחשבים וטלפונים, הייתה שם בעיה מאוד גדולה. וגם כשהמשרד כבר לקח את ההחלטה של חלוקה של אמצעי גישה ללמידה מרחוק, לקח המון זמן, של התארגנות, של הזמנה, של אספקה וכולי. האם קודם כול המשרד עשה מיפוי כלפי אוכלוסיות? זה יכול להיות אוכלוסיות ערביות, חרדיות בעיקר, או בפריפריה.
האם אנחנו יודעים היום אילו רשויות באילו ובאילו מוסדות יש כמות של תלמידים שבסוף אין להם את הגישה, גם אם לבית הספר יש, אבל אין גישה כלפי התלמיד בגלל כל מיני סיבות, או מספר רב של ילדים? זאת אומרת, גם אם יש אינטרנט בבית, אבל אין לכל ילד מחשב או אין לכל ילד טלפון. זה אחת. ובמידה ונעשה המיפוי, האם המשרד כבר התחיל לעבוד על ההזמנות, על אספקה, על מחסני חירום? שיהיה מוכן בזמן מלחמה לבוא ולצאת לחלוקה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
נוצרו מספר מנגנונים, אני אתייחס לכל מרכיב. אני אתייחס לשקיפות, אני אחבר פה שתי שאלות. כשיצאנו עם פתרון, היה לנו חשוב לראות את כל הרצף הגילי וגם את כל המגזרים. והדבר שהיה לי הכי חשוב זה שהכול יעלה בבת אחת בו זמנית.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, אני נכנסתי מאוחר. כשאת אומרת לי, מה תפקידך?
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
קרן דדיה, היום אני מנהלת את אגף אקדמיזציה ולמידה דיגיטלית במזכירות הפדגוגית, לפני כן תשע שנים מנהלת בית ספר בקריות. דבר ראשון שהיה לנו חשוב זה לעבוד עם האוכלוסייה ועם מי שצריך לקבל את המענה. ולכן כמענה למגזר החרדי עבדנו עם רות אלמליח והוקם פורטל חרדי שעומד בכל המגבלות, אבל יודע לתת פתרונות למורה החרדי למשל.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
רגע, אבל רות אלמליח מטפלת בתיכון, מה קורה עם היסודי?
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
על כל הרצף הגילי, כולל המחוז החרדי, ועם הנציגים של המחוז החרדי בפיקוח על הרצף הגילי. עבדנו למשל בחברה הערבית עם שירין ועם איה בחברה הדרוזית. זאת אומרת, המטרה הייתה לראות את האדם בקצה ומה הוא צריך ומה האוכלוסייה צריכה. ובתוך זה יצרנו את כל המענים בתוך הפורטל הפדגוגי, דרך אגב, שקופים לציבור, כולל הנחיות. כל אחד יכול להיכנס, לרשום תהוד"ה בפורטל הפדגוגי ולקבל את מגוון המענים וההנחיות החל מהגיל הרך.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
הבעיה היא לא המגוון, הבעיה היא היישום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני רוצה לספר לך שההורים לא מכירים, בעיקר הורי הגנים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מבקש, אל תתפרצו לדבריה, בבקשה. אין לנו מספיק זמן ואנחנו רוצים לכבד את כולם.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
אני אגיד שההורים הם השותפים המשמעותיים שלנו ביכולת של להפעיל את רוב המנגנונים. בסוף הילד הוא של ההורה, ואנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו, אבל אנחנו צריכים להיות שותפים באירוע הזה, ובשביל זה אנחנו צריכים לשים את הדברים בשקיפות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
רגע, אדוני, לא קיבלתי תשובה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אולי הסמנכ"ל רוצה לענות לך.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
רצה חבר הכנסת נתונים. אכן, זה גם מופיע בדוח מבקר המדינה, וזה נכון שבקורונה היה צריך לתת, אני הייתי גם בקורונה, חילקו אז 100,000 מחשבים וחילקו טלפונים ניידים. גם מאז, משנת 2022, מאז שהכנסנו את הגפ"ן, כל בית ספר וכל רשות מקומית יכולים באמצעות תקציבי גפ"ן לרכוש גם יחידות קצה לתלמידים נזקקים וכולי וכולי. המיפוי, אני מקבל את ההמלצה שלך, אנחנו נבחן איך אפשר לעשות מיפוי כזה עם אוכלוסיות מתקשות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מציע לך, תעשה בקרה על המגזר הלא יהודי ותבדוק איך מיישמים את זה שם בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
השאלה היא כזאת. המשרד כרגולטור יודע היום לדעת האם יש מחסני חירום, האם העיריות הכינו את עצמן לנושא הזה? בוא, אנחנו מדברים על זמן חירום, זה יכול לקרות מחר, זה יכול לקרות עוד שלושה חודשים, יכול לא לקרות, אמן.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
לנו יש מחסן של מחשבים, הוא לא גדול. חילקנו עכשיו בעם כלביא 35,000 יחידות נוספות.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
נכון, אבל בגלל מה שקרה גם בעם כלביא וגם בקורונה, שזמן ההמתנה, ומה לעשות? דה פקטו זה קורה, עד שאתה מזמין, עד שזה מגיע, עד שאתה מספק וכולי, עד שזה מגיע לתלמיד בקצה. השאלה היא האם המשרד, כהכנה לזמן חירום, הכין את עצמו.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
יש התקשרות כזאת. אנחנו לא מחזיקים את זה במחסנים כי צריך לשלם ולתחזק, אבל יש התקשרות כזאת כדי לבצע רכש מהיר והובלה.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
אנחנו שש שנים ב - - - ורק עכשיו יש רכש.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
סליחה, נתנו לכם לדבר, הצגתם את עמדתכם, בבקשה.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
כן, אבל התשובות אינן מספקות, כבודו.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יוסי, יש לך עוד שאלות?
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
הנתונים ברורים, 78%.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת סימון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. אני רואה את הכותרת של הדיון, אנחנו בחירום. אנחנו בחירום, והחברה הישראלית לא מבינה כמה אנחנו בחירום. בימים האלו, יום-יום, 24/7, מדינת ישראל בחירום. שלשום בשעה 16:00 בפארק הלאומי ברמת גן, בחור מקסים בשם שבתאי לוי הותקף על ידי נערים, הובהל לבית חולים עם שברים בעמוד השדרה. אני דיברתי איתו היום בבוקר ועם הבת שלו, הוא נמצא בבית חולים. ב-16:00 ברמת גן.
מהיום שהתחלתי לטפל בנושא של המקרה בנתניה של הבנות המקסימות שהותקפו על ידי תלמידים רק בגלל שהן רוסיות אני מקבל עשרות הודעות מהורים, מתלמידים, מאזרחים, על התקפות אלימות שעברו סתם במדינת ישראל. במרכז הארץ, צפון הארץ, דרום הארץ, לא משנה איפה. יש פה טירוף של אלימות שאי אפשר לתאר אותו, אי אפשר לתאר אותו. בבתי ספר זה קורה יום-יום, שעה-שעה. ולפני שאנחנו מדברים על רפורמות ותהליכים, חברים, יש פה גם את השלטון המקומי, נכון? צריך לעצור את המערכת וצריך להתעורר ולעשות עבודה סיזיפית, עמוקה, נקודתית בנושא הזה של אלימות וגזענות בקרב בני הנוער במדינת ישראל. זה זועק לשמיים.
לינץ' קבוצתי בגינה ציבורית בהרצליה. סתם, בני נוער תקפו איזה נער בן 15, פירקו לו את הצורה. מסע ציד על קורקינטים בתל אביב, סתם, נער בן 13 הותקף והובל לבית חולים. מורה ביבנה לפני מספר ימים הותקפה על ידי תלמיד והובהלה לבית חולים, מורה במדינת ישראל. על מה אנחנו דנים בכלל? יש לי עשרות דוגמאות פה, אני לא רוצה לחזור על כולן.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
סימון, רק אני רוצה להודיע לך, בעוד שבועיים מתקיים כאן דיון מיוחד על האלימות במערכת החינוך.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן, אספנו שליש.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה דיון שאספנו שליש חתימות ואני שמח שהוא קורה, הוא היה צריך לקרות היום.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
עוד שבועיים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
היום הוא היה צריך לקרות. שר החינוך היה צריך לסגור את המערכת של בתי הספר. היום זה היה צריך לקרות, ולא שאנחנו נעשה דיון שליש ונתחנן שבעוד שבועיים זה יקרה, אדוני היושב ראש. חברים, מורה הובהלה לבית חולים, על מה אנחנו מדברים בכלל? איפה הגיבוי לצוות ההוראה במדינת ישראל? לא שמעתי פסיק משר החינוך, פסיק לא שמעתי. לא ציוץ, לא בפייסבוק, לא באינסטגרם. היה פה בכנסת, אמרתי לו, תעלה, תדבר על זה. כשאנחנו מדברים על חירום, זה החירום מספר אחת במדינת ישראל, האלימות והגזענות בבתי הספר לפני הכול.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
לא רק בבתי הספר.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
לא רק, אמרתי גם מחוץ לבתי הספר. זה זולג החוצה. ועכשיו תחשבו על המשפחות שלכם, על הילדים שלכם, על המשפחות שלכם, על השכנים שלכם, על החברים שלכם. תארו לכם, אתם הולכים באמצע היום ברמת גן ותוקפים אתכם ושוברים לכם חוליות בעמוד השדרה, תארו לכם.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה. חבר הכנסת יבגני ביקש כי הוא ממהר לוועדה אחרת, בבקשה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, לא ממהר, אני רוצה בהמשך לדבריו של סימון דוידסון. קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב ראש. יש לי מה להגיד גם בנושא של המיגון, ולא פעם אני גם דיברתי בוועדת החינוך, הזכרתי גם את תוכנית מיגון הצפון שאנחנו קידמנו בממשלה הקודמת. לצערי, ב-2023, עוד לפני 7 באוקטובר, התוכנית הזאת צומצמה באופן משמעותי. אנחנו כן מצאנו תקציב ב-2021 ו-2022 בהיקף של כמעט 380 מיליון שקלים. רובו הגדול של הכסף הזה היה מיועד בין היתר למוסדות החינוך. אבל לצערי, אחרי 7 באוקטובר הכול השתבש, הכול השתנה. גם דנו בתקציבים על תקציבים, גם ראינו שיש הבדלים במרחקים.
בהקשר של המיגון אני רוצה להגיד שמדינת ישראל לא ערוכה היום למיגון במוסדות החינוך במאה אחוז, ובודאי ובוודאי שאם אנחנו ניכנס לעימות מול איראן לא יתקיימו לימודים, זה ברור. אבל לצערי, גם על הגבול המצב הוא לא טוב, ולכן אנחנו חייבים גם לתכנן את התוכנית לשנים קדימה, לא לעשות כפלסטר לחודש הזה או לשנה הזאת.
אדוני היושב ראש, ברשותך, בדקה אני רוצה להתייחס למה שקורה היום בנושא של אלימות במערכת החינוך. קודם כול, יזמתי את הדיון של שליש חתימות, אני מודה לחבריי שהצטרפו. אנחנו נקיים את הדיון הזה ב-10 במרץ. המצב הוא בלתי נסבל. זה לא רק עניין של חוסר מורים, זה גם עניין של חוסר חינוך, בין היתר גם לצוות הפדגוגי. כשאני שומע על מקרי אלימות, לא רק כלפי עולים, ילדים צברים שהם ילדי עולים שנולדו במדינת ישראל ואומרים להם "רוסים מסריחים, תחזרו לרוסיה", אני כמנהל בית ספר, יושבים פה אנשים שהיו מנהלים, אני פשוט סוגר את בית הספר ויום שלם עושה רק על זה את השיעורים.
אני שמעתי שביטלו שיעורי גיאוגרפיה, במקום זה יהיה חינוך פיננסי. איך המורים או הילדים ידעו מאילו מדינות עלו למדינת ישראל יהודים במשך 78 שנים של קיומה של המדינה? יותר מ-100 מדינות.
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
לא ביטלו את הגיאוגרפיה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה מה ששמעתי בתקשורת.
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
יש שעתיים, שעה אחת ילמדו גיאוגרפיה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שצריך ללמוד עשר שעות גיאוגרפיה, כי הילדים שלנו לא יודעים גיאוגרפיה. וכשאומרים להם שבאים יהודים מכל העולם, אומרים "תחזרו לרוסיה". מה זה המשפט הזה, "תחזרו לרוסיה"? אדוני, אני נולדתי במחוז באוקראינה שבו נולד הרבי מלובביץ'. בעיר ניקולאייב באוקראינה, ברחוב שבו הוא נולד, יש בית שהשלטונות של אוקראינה על הבית הזה שמו שלט שבו נולד הרב שניאורסון, הרחוב הזה נקרא רחוב שניאורסון. הם יודעים להעריך את ההיסטוריה שלנו. וכשאני פוגש אנשים שבאים אליי, אנשים דתיים, הם אפילו לא יודעים איפה נולד הרבי מלובביץ'.
יש פה ליקויים חמורים גם במערכת, אני לא יודע אם זה חינוך, דתי, לא דתי, לא משנה, אבל תבינו את הדבר הזה. ילד שאומר לילד "רוסי מסריח, תחזור לרוסיה" צריך לקבל את העונש המקסימלי, ההורים צריכים לקבל את העונש, כולל קנס, כולל הרחקה, והילדים צריכים לדעת שלכל אמירה כזאת יש מחיר, במיוחד בשנת 2026, 35 שנה אחרי העלייה מברית המועצות וכמעט 78 שנה מהקמת המדינה. ואם מנהל בית הספר לא נוקט צעד, אנחנו ננקוט צעדים נגד המנהלים. משרד החינוך צריך לנקוט צעדים נגד המנהלים. אני מזמין אותך לדיון הזה, אדוני היושב ראש.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
איזה משרד החינוך? תגיד לי, על מה אתה מדבר? הבנות שהותקפו בנתניה, בצורה הכי חמורה, היה דיון במשרד החינוך, אתה יודע מה עשו עם התוקפות?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, אני רוצה לשמוע.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
חזרו לבית הספר. הן בבית הספר, והבנות שהותקפו מפחדות להגיע לבית ספר. זה נורמלי?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
זאת הסיבה שאנחנו נקיים את הדיון.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מאה אחוז. אסור להקל ראש, ואנחנו איתכם בעניין הזה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
וננקוט צעדים ולא נשתוק לדבר הזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אנחנו עוברים לאורחים, נשמע שניים ונחזור לחברי הכנסת, סבב.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה לדבר עכשיו, אדוני.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
עכשיו? אתה ממהר?
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
כן. תודה, באתי במיוחד. אני רוצה להגיד כמה דברים. האחד, תמיד כשאנחנו רואים את אנשי משרד החינוך, אנחנו שופכים עליהם את כל מה שאנחנו רוצים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כל הכעס.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
כן. הם לא הכתובת, הם עושים כמיטב יכולתם. הכתובת הוא שר החינוך, שיהיה ברור. תזכרו שיש אירועים. סימון, אני כל כך מסכים עם מה שאתה אומר. אני עבדתי 27 שנים במשרד החינוך וניהלתי בית ספר תיכון, ואני זוכר תגובות הרבה יותר מסיביות של המערכת למקרי אלימות שהיו, לא משנה איפה. היינו סוגרים יום שלם את מערכת החינוך.
לא רק משר החינוך לא שמעתי גינויים, לא שמעתי גם ממנהיגי איגודי המורים. חבריה, אם מישהו העז להרים יד על מורה בדימונה, הסתדרות המורים או ארגון המורים היו מקבלים ממני טלפון והייתי אומר, משביתים את בית הספר. אבל כנראה שבעטיה של תקופה שבה הכול מותר זה מה שקורה. כשמתו שני הילדים בפעוטון בירושלים, הפסיקו את הלימודים? עשו עם זה משהו? כלום. בצה"ל, אם יש תאונת אימונים ונהרג מישהו, מפסיקים את האימונים, אין אימונים. מתחקרים, רואים. זה לא קורה במשרד החינוך. אבל שוב, אריה, אני לא בא אליכם בטענות, אני בא בטענות לשר וכן לארגוני המורים.
ילדים צריכים, דווקא עכשיו כשאנחנו מדברים על היערכות לשעת חירום, אדוני היושב ראש, מרחבי בתי הספר צריכים להיות, כך קראתי 27 שנים, מרחב מוגן לילדים.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
לכולם.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
לכולם. מהרגע שהילד נכנס למוסד חינוכי, ההורים צריכים להבין שהוא נמצא במקום הכי בטוח עלי אדמות.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
רגשית ופיזית.
<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>
בוודאי. הכי בטוח. ולצערי, זה לא קורה, ויש הידרדרות, וטוב שאתם עושים את הדיון הזה, יבגני.
עכשיו באשר להיערכות לשעת חירום. אני מסתכל על הנכדים שלי, בשעות כאלה אני יותר דואג, ואני רוצה לשמוע את תשובתכם בבקשה, לילדים היותר מוחלשים בתוך המערכת, ילדי החינוך המיוחד, הילדים עם הבעיות, ילדי השילוב, הילדים שבאים מבתים שאין בהם מערכות למידה מהסוג הזה. תגידו לי איך אתם נערכים. אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר לשמוע בישיבה הזאת. כי אם יש ילדים בפריפריה, במיוחד ביישובים הערביים, שאין להם שום אמצעי בבית הזה, אנחנו יכולים לדבר עד מחר. אם חלילה קורה משהו, במקרה הטוב הם ספונים בתוך הבתים שלהם.
אני עד לכמה בתי ספר שבשבועות האחרונים עושים תרגול. אני רק לא יודע למה, ממילא הילדים לומדים מ-8:00 עד 13:00, אני יכול להעיד על שני בתי ספר שעושים יומיים של למידה של שלוש שעות. כבר לא מספיק שממילא ילד מתחיל ב-8:00 וגומר ב-13:00 כל השבוע, והרבה מורים נהדרים, גם כשעושים יום כזה, מנצלים אותו רק שלוש שעות לתרגל ואחרי זה הילדים משוחררים.
את זה תעבירו כהמלצה למעלה, תהיו הרבה יותר מדויקים. אל תרשו למנהלים להתפרע עם זה, כי יש הורים עובדים, ילדים מטיילים ברחוב, אי אפשר. אני שומע על שני בתי ספר שהם מבוססים שבחודש אחד הם עשו יומיים תרגול לשכבות שלמות, כל יום שלוש שעות ובשאר השעות הילדים טיילו ברחוב. זה בדיוק, משם זה מתחיל. אם חלילה ילד נהרג בתאונה או נפצע בתאונה, שימו לב לזה. תודה רבה.
תרגול, הודיעו להורים, ביום ראשון יהיו שלוש שעות תרגול בלמידה מרחוק וזהו.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה, מאיר. חברת הכנסת עדי, בבקשה.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
כבוד היו"ר, אני רק אשמח לקבל מענה על מדד הטיפוח.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מבקש, אחרי זה, בסוף. יש עוד אנשים שלא דיברו, בואו נכבד את כולם.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מאוד מודאגת לקראת המערכה הקרובה, דווקא לא מההיבט של ילדים עם צרכים מיוחדים, ששם אחרי הרבה שנים של עשייה בתחום, באלו"ט הייתי המון שנים, שם אנחנו יודעים שלרוב במערכות חירום החינוך המיוחד דווקא כן עובד. אני מאוד מודאגת מההרחבה של נערים ונערות בסיכון שנכנסו לתוך המעגל הזה בשנתיים האחרונות, שזה כבר לא הנוער בסיכון שאנחנו הכרנו מלפני, נגיד עד הקורונה, זה נוער בסיכון אחר. אני מנכ"לתי את עמותת החצר הנשית כמה שנים. זה כבר התרחב והופך למחוזות הרבה יותר מורכבים.
ואני חושבת, אדוני היושב ראש, שאם אנחנו דנים בחירום, אני מאוד מעריכה בטון וממ"דים, וצריך, וזה חייב להיות, אני חושבת שהמשימה הבאמת עיקרית שלנו, כי זו לא תהיה עוד נקודה בזמן, זה לא בחלל ריק, זה אחרי קורונה, אחרי מלחמה של שנתיים. הנוער גמור, ולא רק הנוער, ההורים של הנוער גם גמורים. וגם זום מהבית, חשוב לי להגיד, בהיערכות לחירום, יש הורים ומשפחות חזקות שיכולות להחזיק את הזום מהבית, אבל יש הרבה משפחות שלא יכולות את הזום הזה מהבית, שהאימא צריכה לעבוד בשעות לא שעות והאבא צריך לעבוד בשעות לא שעות והמערכת הזו קורסת.
אני לא ראיתי, יש פה גם בריאות ורווחה או רק חינוך? אין בריאות ורווחה בדיון, אתי?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
גם אוצר.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
בריאות ורווחה, יש נציגים בדיון?
<< דובר >> אתי דנן: << דובר >>
רווחה לא.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אני חושבת שהדיון, כדי להחזיק אותו לעומק, שבאמת יוכל לתת מענה, חייב לקחת את זה בצורה הוליסטית ולהסתכל על המענים מהרווחה, על המענים בבריאות ויחד עם החינוך, כי החינוך לבד לא יכולים לעשות הכול, זה לא הכול לפתחם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה. בואו נתחיל, כל אחד שתי דקות, בבקשה.
<< אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >>
תודה רבה. שמי שי הראש, רכז חברתי לשעבר בתנועת הנוער בני עקיבא, כיום למען הגילוי הנאות פרויקטור של חבר הכנסת משה טור פז.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
ועושה עבודה מדהימה.
<< אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >>
תודה רבה. אני אגע במשולש שיצרתי כאן, משולש עם שלוש צלעות עיקריות: פורמלי, רשות מקומית, בלתי פורמלי. מה שקורה, הרשויות המקומיות צריכות, אני פונה אליכם, יש הרבה מצבים שמדברים על הנוער ולא עם, וצריך לעבור למודל של דיבור עם ולשמוע את הצרכים שבאמת עולים מהנוער עצמו. יושבים כאן חבריי במועצת התלמידים, קחו אותם, נכס מהמעלה הראשונה. חניכים שלי לשעבר, קחו אותם, נכס.
דבר נוסף, סל תרבות. ישב כאן חבר הכנסת מאיר כהן, ואחד הסיפורים הידועים עליו, שהוא התעקש על בניית תיאטרון בדימונה. יושב כאן חבר הכנסת, סגן יו"ר הכנסת סימון דוידסון, שלימד אותי את המשפט הידוע, ילד עסוק זה ילד עם רווחה מסוימת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
ילד עסוק זה ילד בריא, זה המשפט.
<< אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >>
לגמרי. ובסופו של דבר, סל תרבות זה כלי הכרחי, חיוני, וצריך לשאול איך אנחנו נותנים את המענה הזה גם בשעת חירום. אני אתן דוגמה מעיריית ירושלים, סגן ראש העיר יוסי חביליו וחברת מועצת העיר יעלה ביטון דה לנגה התעקשו, ובסוף זה הצליח במודל בעם כלביא של מופעי תרבות נודדים פר מקלטים. בסופו של דבר, חברת הכנסת עדי עזוז אמרה , ובצדק, יש כאן אירוע הוליסטי שמצריך כאן מענה כללי.
דבר אחרון, הפערים הטכנולוגיים. יש ארגוני מגזר שלישי. למשל היה בזמן הקורונה פרויקט של אדם בשם עוז חיים שנקרא "מחברים את ילדי ישראל", היה אפשר לקחת אותו ולאמץ אותו בתור מודל. או למשל, יש פרויקט בשם "פרויקט תמיד", שאחד המייסדים שלו, חברי, דביר ברזני, נפל במלחמה הנוכחית, היה בין המייסדים שלו. קחו את הפרויקט הזה, שהוא פרויקט של מגזר שלישי, תאמצו אותו. המגזר השלישי מתחנן שתיקחו אותו כשותף. קחו אותו ואנחנו נצליח לקום מזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מאה אחוז, תודה רבה.
<< אורח >> אביה מאיר: << אורח >>
שלום, קוראים לי אביה מאיר, אני תלמיד כיתה ט' מאפרת. אני מוביל את מטה הנוער של המילואימניקים, ורציתי להביא, לאור כל מה שאמרו פה, שילד לא באמת לומד כשאבא שלו או כשאימא שלו עובדת חיונית או נמצא במילואים. אתם לא יכולים לדרוש ממנו להיכנס עכשיו לזום או לבית הספר הווירטואלי שלכם בזמן שאבא שלו נלחם. יש לו את האחיות הקטנות שלו, את האחים שלו, הוא צריך לדאוג להם. אם אני לא טועה, מישהי אמרה שהאחים הגדולים צריכים לעזור. לא, גם להם יש מערכת. ואת אמרת בעצמך שהם רואים סביבה יותר נחמדה בבית הספר הווירטואלי.
<< אורח >> קרן דדיה: << אורח >>
דיברנו על התלמידים הצעירים.
<< אורח >> אביה מאיר: << אורח >>
נכון, אני יודע, אני מדבר עליהם. גם בבית הספר של אחותי וגם בבית הספר שלי, אצלי רק שישה אנשים הצליחו להיכנס לבית הספר הווירטואלי, ואצל אחותי בכלל אף אחד לא יודע לתפעל מחשב. כשהמורות, במיוחד במגזר הציוני דתי, הרבה חרדים, לא יודעים איך לתפעל מחשב כמו שחבר הכנסת העלה פה.
ועוד דבר מאוד מאוד חשוב. איך אתם רוצים לתפעל את המערכת בזמן שאנחנו לא נמצאים שם? כלומר, המורה שלי נמצא במילואים, הוא קצין אג"ם במילואים, לא היה גם בתחילת שנה. החירום שלנו התחיל ב-7 באוקטובר, לפני שלוש שנים. הדיון הזה היה צריך להיות ב-6 באוקטובר. מה שקורה פה עכשיו זה לא כל כך רלוונטי. יופי, אם מחר תהיה מלחמה אתם תספיקו להתכונן? לא. אם כך, למה אנחנו מקיימים פה את הדיון הזה? מה שאנחנו צריכים זה למצוא מאגר מורים אמיתי, ומאגר המורים שאתה אמרת, אדוני, נראה לי שזה אותו מאגר מורים שהיה ב-7 באוקטובר, ועדיין היו מורים שלא נמצאים ולא היה מי שלימד אותנו. אם זה אותו מאגר מורים, צריך להרחיב אותו וחייב להרחיב אותו כדי שיהיו מורים שיבואו ויעזרו לנו.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, גברת.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
שלום לכולם, אני יו"ר מטה הצעירים של תנועת המילואימניקים, וגם ביום-יום שלי אני ראש שלוחה במכינה קדם-צבאית. זאת אומרת, כל הנוער שלכם והילדים, אני מקבלת אותם שנייה אחרי. ואנחנו אחרי שנתיים קורונה, ועוד מעט אנחנו סוגרים שלוש שנים של מלחמה. בתור אימא גם לשני ילדים, בעל במילואים ומילואימניקית בעצמי, אני חייבת להגיד שמענה לא קיבלנו עד היום, לא מענה רגשי לילדים. יש לי חניכים שהיו סגורים בבית שנתיים, מתחת לשמיכה ולכרית, ואף אחד לא ראה אותם, אף לא עובד סוציאלי אחד, אף לא יועצת, כלום, אף אחד לא הרים אליהם טלפון. זה הנוער שיוצא החוצה. אגב, הם נוער מדהים ונפלא, אבל אנחנו ממש באיחור, כלומר, חמש שנים.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
הפער בין נהלים ליישום שלהם, זה בדיוק זה.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
ממש. עזבו, באמת לא אכפת לי ממתמטיקה, לא אכפת לי מאנגלית, לא אכפת לי מהדברים האלה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אשמח שנדבר בסוף הדיון ואנחנו נטפל.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
אכפת לי שהילדים האלה יהיו בטוב, אני אשמח מאוד.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
המסר עבר, תודה רבה.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
ואני רוצה להגיד, יש לנו עוד המון, המון, המון מענים. רגע, אני שמעתי את כולם, את כל חברי האופוזיציה שקראו לחינוך והחרימו היום כנס, זה עכשיו תורי לדבר. באתי מרחוק, נסעתי שעה וחצי בשביל זה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה החרימו? לא הבנתי. לא הבנתי מה החרימו.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
אני רוצה לסיים לדבר בבקשה. יש לנו מערך של תנועות נוער.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
את לא יכולה להאשים חברי כנסת בהאשמות גדולות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
סליחה, אנחנו מדברים על נושא מאוד מיוחד כאן.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
נכון, מאוד מיוחד.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
ולכן אני מבקש, את סיימת, תודה רבה. נמשיך הלאה.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
בסדר, טוב לדעת שמי שעושה למען המדינה זה גם מה שהוא מקבל בוועדות בכנסת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה החרמתי? לא הבנתי מה החרמתי.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
לא, בסדר, תמשיכו לדבר על חינוך.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה החרימו? את יכולה להסביר רגע? לא הבנתי.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
גברתי, אם את לא יכולה לדבר בכבוד סביב השולחן, את יכולה לצאת מהדיון. מה זה?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
את אומרת משהו ולא מחדדת. מה החרימו? לא הבנתי.
<< אורח >> הדס כריסי: << אורח >>
הוא לא מסכים לי לדבר, אני לא יכולה, סליחה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אחרי זה, יבגני. בוא נסיים, נחזור לדברים האלה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, רק לצורך הפרוטוקול, מה החרימו?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אחרי זה. אנחנו נשמע אותו, בבקשה, כי התחייבתי לתת לכל החברים שבאו.
<< אורח >> מתן אופנהיימר: << אורח >>
תודה רבה. מתן אופנהיימר, אני פה מטעם מועצת ארגוני הילדים והנוער. אני רוצה רק להעלות משהו אחד קטן, שיש את הצורך להפעיל את מערך החינוך הבלתי פורמלי, גם את הילדים וגם את המדריכים, כמו שהיה בעם כלביא, שילכו ויתנדבו לפי הצורך ושלא ישבו סתם בבית. משהו קצר, היה לנו מאוד מאוד חשוב להעלות את זה. תודה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה. נציג צה"ל? לא. בבקשה אדוני, שתי דקות.
<< אורח >> יניב בר אור: << אורח >>
יניב בר אור מהתאחדות מעונות היום הפרטיים. אני חושב שהדברים, לפחות בצד שלנו, מתחילים בזה שאנחנו לא פותרים את הבעיות בשגרה, ובשגרה כל הזמן מעבירים את האחריות. זה לא שייך למשרד החינוך ומעבירים אותנו ממשרד למשרד. ראינו את זה גם בנושא של שימוש חורג, ראינו את זה גם בנושא של ארנונה. אנחנו כאילו עדיין נמצאים בחצר האחורית, אבל אנחנו מפוקחים. המדינה לא משכילה להתייחס למעונות הפרטיים כאל שותפים מלאים בחינוך, ולכן כשאנחנו מגיעים למצבים של חירום אנחנו רואים שכל הפחדים של המעונות הפרטיים שקורים בשגרה מועצמים הרבה יותר בחירום.
אם אתם לא מצליחים לגרום לאנשים להגיש בקשות ואנשים לא מצליחים להגיש בקשות ואנחנו רואים שיש הרבה מאוד שאין להם רישיונות, זה בגלל שמפחדים, בגלל שיש כל כך הרבה משרדים שבאים על הראש שלהם ואין גורם אחד שמתכלל ואין גורם אחד שמוכן לפתור את הבעיות האלה.
אני חושב שאם עברנו למשרד החינוך, הגיע הזמן שמשרד החינוך ייקח את כל המשרדים ביחד, אם זה משרד הפנים, שיפתרו את הבעיות של השימוש חורג, ואם זה משרד האוצר והשלטון המקומי, אפשר לעשות שיתופי פעולה. אבל אם כל אחד אומר, זה לא נמצא במגרש שלי וזה לא נמצא במגרש שלי, בסוף אנחנו מגיעים לחירום והמעונות הפרטיים הם אלה שנאלצים לסגור מוקדם ולפתוח הכי מוקדם ולתת מענה לילדים האלה. בסופו של דבר, כשאין מענה למעונות הפרטיים, הם נסגרים, המחירים עולים, ואז יש כתבות בתקשורת למה הגנים הפרטיים יקרים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה רבה. יש עוד מישהו שיושב כאן ולא דיבר? בבקשה, יש לך שתי דקות.
<< אורח >> רוני קרצמן: << אורח >>
יו"ר הוועדה, מכובדיי כולם, תודה על הדיון החשוב הזה. אני רוני קרצמן, בן 16 ממצפה רמון, יושב ראש מועצת התלמידים והנוער המחוזית מחוז דרום ונציג במועצת התלמידים והנוער המחוזית. לאחר החוויה שאני עברתי בתחילת המלחמה והקושי שלי היה ביציאה מהשגרה, התחדד לי שכאשר אנחנו נערכים לשעת חירום חשוב להתרכז בארבעה היבטים מרכזיים.
ההיבט הראשון, החינוכי. צריכה להיות בבתי הספר היערכות מוקדמת וברורה ללמידה דיגיטלית לתלמידים. מעבר לכניסה למערכות הדיגיטליות, חשוב שהתלמידים יהיו מתורגלים גם בשימוש בהן ובאופן הלמידה דרכן בשעת חירום. חשוב לשמור על כך שבקרב התלמידים תהיה שמירה על רצף והתמדה בלמידה בתקופת חירום, המשך לימוד החומר ככל שניתן, במיוחד לתלמידי בגרויות, ומניעת היווצרות פערים לימודיים אצל התלמידים.
וצריך לדאוג למענה ברור, כמו שנאמר פה, לתלמידים שאין להם מחשב או אמצעים טכנולוגיים ללמידה דיגיטלית בשעת חירום. לקבוע אצל מי האחריות, מי מספק את המחשבים ואת אותם אמצעים טכנולוגיים, ואם לרשות המקומית אין יכולת תקציבית, מה עושים במקרה כזה. ההיבט השני הוא ההיבט של הבריאות הנפשית וחוסן. חשוב מאוד לשים לב שלמידה ממושכת מהבית עלולה לגרום לבדידות.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
חשוב מאוד מה שאתה אומר.
<< אורח >> רוני קרצמן: << אורח >>
עוד היבט אחד הוא ההיבט של החינוך הבלתי פורמלי. ראינו בתחילת המלחמה איך החינוך הבלתי פורמלי היה מוקד בשביל בני הנוער, וחשוב לחזק ולשלב את החינוך הבלתי פורמלי בהיערכות לשעת חירום.
<< אורח >> יעל גויסקי: << אורח >>
לא דיברתי, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בדקה, כי אנחנו מסיימים, יש לנו מליאה.
<< אורח >> יעל גויסקי: << אורח >>
אומנם אני מלווה את מעונות היום, אבל אני רוצה לדבר על - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
לא לחזור על הדברים בבקשה.
<< אורח >> יעל גויסקי: << אורח >>
לא חוזרת על הדברים. שמי יעל גויסקי, במשך המון שנים יו"ר ועד ההורים של אחד התיכונים הגדולים בחולון, עד לפני שנתיים, ככה שלתקופת המלחמה הראשונה אני הייתי היו"ר. אחד הנושאים הוא ההסעות. בזמן שחוזרים לכאורה ללמידה ולמידה בשעת חירום יש בעיה אם תיכון הוא אזורי ובאים אליו מיישובים או מושבים שלפעמים לוקח חצי שעה עד 40 דקות להגיע לבית ספר שהוא בעיר כי להם אין מוסד חינוכי, יש בעיה. הרבה פעמים מצאנו את עצמנו עם הורים בפניקה, ילדים בהיסטריה, למה? כי יש אזעקה והם עושים פזצט"א בכביש בין-עירוני. לא הגיוני.
דבר נוסף. מאחר וגם כן, עוד פעם, על הכובע של הניסיון שלי, הלמידה מרחוק יכולה לעבוד, אבל חסר דבר אחד מאוד גדול, זאת התמיכה הנפשית שהם דיברו שצריכה להיות גם בזום, והיא צריכה להיות אפילו פרטנית מול כל ילד, ואפילו עם שיחות מול ההורים. אני אישית ראיתי מצבים של ילדים שלא יוצאים מהממ"ד. היינו בתחילת המלחמה באזור עם טילים, ואין מענה ברמה הזאת מבחינת מערכת החינוך. יש לי עוד כל מיני נקודות, אבל אלה - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אחרי זה. תודה רבה. שלוש דקות לסמנכ"ל משרד החינוך לסכם ולענות על התשובות. רק שלוש דקות, ברשותך.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אני אעשה את זה כמה שיותר מהר. קודם כול, נושא המיגון, קיים פער במדינת ישראל, גם לתושבים, גם למוסדות חינוך. צריכה להיות תוכנית לאומית בעניין הזה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, אני לא יודע אם היית, אתמול הייתי בבאר יעקב, יש 100% מיגון בבאר יעקב, למה? כי נרכשו מיגוניות וכולי. אנחנו כרגע בתהליך, כמו שאמרתי בדיון הקודם, של מיפוי של הסקר הקודם, ואני אתן לממ"מ ולכם את הנתונים המדויקים יותר אחרי סיום הסקר.
דבר שני, נושא האלימות שעלה פה, זה בסדר, תעשו את הדיון שאתה אומר שיהיה. מערכת החינוך על זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
דיון מאוד חשוב.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
אני אומר, מערכת החינוך על זה. יש ועדה בין-משרדית כרגע שמתכנסת, נמצא שם גם השר, גם המנכ"ל, אני חבר בוועדה הזאת, גם משרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
הוועדה הזמינה את השר ואני מקווה שיגיע.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
יש פה אלימות לא רק במוסדות חינוך, מחוץ למוסדות חינוך, יורים במאבטחים, יורים בשומרים, אלף ואחת דברים. ולכן יש פה אירוע שבוועדה הבין-משרדית הדברים האלה. אני מציע, בדיון ההוא יבואו אנשי המקצוע בתחום של האלימות שמטפלים בזה כדי לתת את המענים.
דבר נוסף, הנושא של מילואים. דווקא בנושא המילואים אנחנו נתנו מענים לכל בתי הספר עם מיפוי מדויק שיש לנו בתוך מערכת המשל"ט, אדוני היושב ראש, של כל תלמיד, מי הוריו במילואים, על מנת לתת להם את המענים.
אם יש נקודתית, תבואו.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
לא, זה לא נקודתי, הם פשוט לא מקבלים את המענים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יש לנו מליאה עוד כמה דקות.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
פינוי תלמידים, לדעת איפה הם – נכון, אתגר. בנינו תהליך עם טופס 10 לדיווח של כל משפחה, איפה היא נמצאת. אני זוכר את הימים הראשונים, בחודש הראשון למלחמה, ישב אצלי מנהל מחלקת החינוך של שדרות וראש העיר וחיפש 2,000 תלמידים שלו. הוא חיפש 2,000 תלמידים שלו. קשר מורה-תלמיד, קשר מנהל-תלמיד, והטופס שאנחנו בונים למערכת המדווחת שבנינו במשל"ט ייצרו זמינות נתונים הרבה יותר טובה איפה נמצא כל תלמיד.
בנושא הלמידה מרחוק, אכן, זה מה שסוכם במשרד, זה אחד הלקחים הכי מרכזיים, לא רק מדוח מבקר המדינה, מכל הלקחים שלנו במלחמה. בשביל זה הוקם צוות עם פרויקטור, עם כל המנהלים. לקחתי פה כל מיני נקודות, רשמתי, הצוות הזה בראשות הפרויקטור יבחן את כל המהלכים והתהליכים הנדרשים ביחידות קצה, באמצעים, בתוכניות לימודים, ביכולות.
<< אורח >> עינב דלח: << אורח >>
כבוד היושב ראש, אני רק רוצה לומר משהו. אם המערכת מבקרת את עצמה בלי אף גורם שיבקר אותה מבחוץ, אנחנו לא נגיע לשום שינוי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מר אריה, חצי דקה בבקשה, אין לנו זמן.
<< אורח >> אריה מור: << אורח >>
נכון, יש פה מדיניות הפרעה. הדבר האחרון הוא הנושא של מעונות היום. עלו פה המון נושאים שלא קשורים לחירום, אבל אני אומר לכם בתחום של מעונות היום. בתחום של מעונות היום נעשה שינוי, אמרתי אותו קודם. אני יודע לטפל או לסייע בחירום יחד עם הקב"טים ברשויות, יחד עם הרשויות, גם לגבי החוק. אגב, יש מעון שאומר, אני לא מוכן שתיכנס אליי. החוק מאפשר לו, וזה בסדר. דברים יצטרכו להשתנות. אנחנו בתוך תהליך של הכנסה של המעונות לתוך המערכת, וזה לוקח את הזמן שלו.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
יש דדליין?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
סליחה, למה את מפריעה כל הזמן? תודה, מר אריה. אני אציע ליושב ראש שאנחנו נבחר אחד מבתי הספר ברחבי הארץ, נלך לבדוק באמת איך אנחנו ערוכים לשעת חירום, ואז נבדוק, תהיה אינדיקציה רצינית לחברי הוועדה, האם אנחנו באמת מוכנים או לא מוכנים.
<< אורח >> יעל חג'בי: << אורח >>
אם אפשר לבקש שתבחרו בית ספר שאין בו מיגון כלל.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מסכם בשם הוועדה כדלקמן. מר אריה, ברשותך, אנחנו מסכמים את הדיון שהיה כאן.
א', הוועדה מדגישה את הצורך בשמירה על רציפות למידה בשעת חירום וחשיבות בהקניית שגרה בריאה לתלמידים.
ב', הוועדה מודה למשרד החינוך על הסקירה המקיפה בנושא ההיערכות לשעת חירום.
ג', הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר אליה את החוברת שהוזכרה בישיבה שמפרטת את ההיערכות לשעת חירום.
ד', הוועדה מבקשת לוודא שכל תלמיד, כולל תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, יקבל את המענים הנדרשים בשעת חירום.
ה', הוועדה קוראת למשרד החינוך לוודא התאמת תוכניות למענה בשעת חירום גם עבור פעוטות במסגרות החינוך לגיל הרך.
ו', הוועדה קוראת לבחון את נושא התגמול להורים במקרה של אי הזנה או אי-קיום צהרונים בשעת חירום.
ז', הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון הקמה מראש של מערך מילואים בחינוך שיהיה מוכן לפעול בשעת חירום ויכלול אנשי מקצוע שיתגייסו במצב חירום וישלימו את הפעילות החינוכית של הילדים.
הוועדה מאחלת שגרת לימודים בטוחה ובריאה. אני נועל את הישיבה. תודה רבה למנהלת הוועדה, לכל העוזרים, לכל מי שעוסק במלאכה בוועדה המכובדת הזאת, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>