פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 851 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026), שעה 12:18 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - "חרבות ברזל") (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר חברי הכנסת: אלעזר שטרן מוזמנים: ד"ר יעל קריב טייטלאבום – עו"ד, רפרנטית מדיניות רגולציה, משרד המשפטים ד"ר יובל רויטמן – עו"ד, ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים נעמה פויכטונגר – עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, המחלקה הפלילית, משרד המשפטים איתי פלומבו ויסמן – מנהל אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה יואל בריס – עו"ד, ראש רשות האסדרה גיא מור – סמנכ"ל משרדי ממשלה, רשות האסדרה מיכל עקביה – עו"ד, היועצת המשפטית, רשות האסדרה משתתפים באמצעים מקוונים: – - יניב כהן – רשות המיסים, משרד האוצר יעל צוקרמן בלאו – עו"ד, רשות שוק ההון , הביטוח והחסכון, משרד האוצר רז הילמן – מנהל אגף רגולציה, איגוד לשכות המסחר עופר פריאנטה – כלכלן, התאחדות התעשיינים ניצן פלדמן – עו"ד, מנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ רבקה כהן סברו – מנהלת מערך קנביסוול, מכבי יזמות, מכבי שירותי בריאות ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - "חרבות ברזל") (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום לכולם. אנחנו בעניין הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - "חרבות ברזל") (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני אפתח בשתי מילים. אנחנו חוזרים לדברים שעשינו כבר בעבר. הצורך עולה מהשטח. אני אתן דוגמה של עסק. יש רישיון עסק, שבמקרה פג תוקפו בדיוק בימים אלה, במישור של משק בית. יכול להיות שיש איזשהו אישור תכנוני, שימוש חריג או משהו אחר מדיני התכנון ובנייה שבדיוק הוא זמני ופג תוקף בתקופה הזאת. על מנת לאפשר לאנשים שנמצאים במקלטים, נמצאים במילואים או חלילה נפגע הבית שלהם או נפגעה השכונה שלהם או מה שזה לא יהיה, מאריכים את כל המועדים בשלושה חודשים. לא מאריכים אותם למועד אחד כדי שלא יהיה יום אחד שבו כולם צריכים להתכנס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל אחד, מתי שפוקע לו, מקבל עוד שלושה חודשים. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> כן. מקבל עוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגדול זה הבסיס של ההצעה שלכם, לפני שנעבור על הניסוח והטקסט. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי עוד נרשם לדבר על זה? << אורח >> יעל קריב טייטלאבום: << אורח >> משרד המשפטים. מה שמוצע בהצעה, לגבי אישורים רגולטוריים, מגוון מאוד מאוד רחב של אישורים רגולטוריים כמו למשל אישורי יצוא, בנייה, רישיונות עסק ועוד. ההצעה קובעת שכל אישור רגולטורי שיפקע בתקופה הקובעת השנייה, שהיא מה-28 בפברואר 2026, היום שהחלה המערכה מול איראן והוכרז על מצב מיוחד בעורף, ועד ה-31 במאי 2026. כל מה שיפקע בתקופה הזאת יוארך לשלושה חודשים ממועד הפקיעה המקורי. גם בפעם הזאת מוצע להקנות לראש הממשלה סמכות להאריך בצו, באישור הממשלה וועדה של הכנסת את התקופה הקובעת הזאת עד לתשעה חודשים בסך הכול ולא יותר משלושה חודשים בכל פעם, אם הוא נוכח שיש נסיבות מיוחדות שמצדיקות את זה בגלל המצב הביטחוני המיוחד. הצעת החוק גם תיתן סמכות לכל רשות שמוסמכת לתת את האישור הרגולטורי לקבוע ביחס לבעל אישור ספציפי שהתוקף שלו יוארך אוטומטית בתקופה קצרה יותר או שלא יוארך, בכפוף לשיקולים ולתנאים שמפורטים בהצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, יכול לבוא הרגולטור ולהגיד בסדר, לכולם יוארך אוטומטי אבל אצלך אני מבטל. << אורח >> יעל קריב טייטלאבום: << אורח >> ספציפית, ואם זה נעשה הוא יצטרך לדווח על זה לרשות האסדרה שתגיש דיווחים לוועדה כאן כל שלושה חודשים על קיצורים ככל שהיו. טיוטת החוק חלה על כל האישורים הרגולטוריים כהגדרתם כולל אישורים שמופיעים בתוספת הראשונה שהם מוארכים לארבעה חודשים והיא לא תחול על אישורים רגולטוריים שמנויים בתוספת השנייה שמוחרגים מהחוק כי מצאו שאי אפשר להאריך אותם אוטומטית ותכף מרשות האסדרה יפרטו יותר לגבי החריגים. בנוסף, לגבי אכיפה חלופית וספציפית עיצומים כספיים, טיוטת החוק דוחה אוטומטית בחודש אחד מועדים שונים בהליכים של הפעלת עיצומים כספיים וגם כאן לרשות המוסמכת יש סמכות להחליט על תקופת דחייה קצרה יותר לגבי הפרה מסוימת. כמו שלאישורים רגולטוריים הייתה סמכות לראש הממשלה, כאן בעצם תהיה סמכות לשר המשפטים להאריך את התקופה הקובעת וגם את תקופת הדחייה בצו עד לתקופה של שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעצם הרשימה הארוכה שבחוק, אלה הם החריגים. << אורח >> יעל קריב טייטלאבום: << אורח >> התוספת השנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התוספת השנייה, אלה הם החריגים. << אורח >> יעל קריב טייטלאבום: << אורח >> כן. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> התוספת הראשונה הם חריגים במובן זה שההארכה שם היא ארבעה חודשים ולא שלושה חודשים. התוספת השנייה אלה הם החריגים שלא יחול עליהם. << אורח >> יעל קריב טייטלאבום: << אורח >> אני אשמח שגיא מור מרשות האסדרהכ שיפרט על החריגים, על העבודה מול משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נשמע קודם את האנשים שנרשמו. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני רק אומר שזאת דוגמה לשיתוף פעולה מצוין בינינו לבין משרד המשפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תמיד יפה שהממשלה מצליחה לעבוד ביחד. זה לא מובן מאליו. רז הילמן, ב-זום. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מנהל אגף הרגולציה באיגוד לשכות המסחר. חשוב לנו למקם את המקום בו אנחנו נמצאים עם המציאות בישראל. יש לנו הרבה יותר רגולטורים הרבה יותר אישורים רגולטוריים. אם לא היינו במצב הזה, גם לא היינו צריכים להידרש לנושא הזה של הארכת התוקף שלהם. אנחנו חושבים שהשיטה הזאת צריכה חשיבה, חלק מהרגולטור כבר עשו את זה ושינו את השיטה שלהם, וגם בעולם זה מה שמקובל. אנחנו חושבים שזה הפתרון האמיתי. אבל אנחנו היום במצב חירום ובמצב חירום לכל הפחות מה שאפשר לעשות זה להיות מאוד מאוד נדיבים עם הארכות אוטומטיות של אותם אישורים. אנחנו חושבים שאפשר גם להאריך מעבר למה שמוצע בנוסח של הצעת החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור שזה עניין של הערכת מצב. ברור לך שאם מצב החירום יסתיים בעוד שבועיים, אז אין הצדקה להאריך בחצי שנה עכשיו אלא אפשר להאריך בשלושה-ארבעה חודשים ואם יהיה צורך, יאריכו עוד. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> מצד שני למה לא מלכתחילה. זה משהו יחסית שרירותי ואפשר להיות נדיבים יותר. אני לא רואה סיבה לא לתת קצת יותר זמן. אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה תימשך וזה נותן איזשהו שקט וודאות. בכל מקרה, אני כן רוצה לברך את כל מי שהיה מעורב בטיפול של החקיקה הזאת. מאוד מעריכים את המאמצים. אני יודע שהושקעו מאמצים מאוד מאוד רבים כדי לקדם את תיקון החקיקה ולכן אני רוצה גם לברך וגם להודות. זה מאוד מאוד חשוב לנו, למגזר העסקי. זה נותן לנו תחושה שבאמת יש מישהו שמקשיב ואכפת לו. אני רוצה להציע הצעת ייעול. במקום כל פעם שמתרגש עלינו מצב חירום מהסוג הזה, לעשות חוק מסמיך שבעתיד לא יהיה צריך תיקון חקיקה בשלוש קריאות כדי להפעיל הארכה אוטומטית אלא שזה יהיה הרבה יותר פשוט בצו של ראש הממשלה. אני חושב שזה הדבר הנכון. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אנחנו גם על הדבר הזה. לדעתי זה כמובן צריך להיות צו אישור ועדה בכנסת. אנחנו חושבים על חוק מסגרת כזה. בזמן רגיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> העניין הוא שזה לא בא בזמן רגיעה אבל תדאגו שבפעם הבאה זה יבוא בזמן רגיעה. << אורח >> עופר פריאנטה: << אורח >> התאחדות התעשיינים. גם אנחנו רוצים לברך על החוק שהוא חוק מאוד חשוב. אני רוצה לדבר על פרק ג', על עיצומים כספיים. כרגע ההארכה שמדברים עליה היא הארכה של חודש – אגב, בניגוד למה שהיה בחוק המקורי, התקופה המקורית של "חרבות ברזל", של שלושה חודשים – והבעיה העיקרית עם זה היא שיש הנחה שבעוד חודש עדיין נהיה בתוך הלחימה הזאת. מדובר על כך שיהיו עוד כמה שבועות של לחימה. בהקשר הזה דחייה של חודש לא עונה למטרה. אם בעוד חודש עדיין נהיה בתוך הלחימה, כל הבעיות שיש כיום במגזר העסקי, בטח לתעשייה, אם קשיים בייצוא ואם קשיים בנושא עובדים שלא מגיעים לעבודה עקב שירות מילואים או עקב היעדר מסגרות, כל הקשיים האלה שגורמים לקשיים תזרימיים לתעשייה לא יפתרו ואנחנו נגיע לאותו מצב בעוד חודש. לכן אנחנו מציעים לדחות את זה בשלושה חודשים, בדיוק כמו שהיה בחוק הקודם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הסיבה לשינוי? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> ייעוץ וחקיקה, המחלקה הפלילית, משרד המשפטים. אני אשמח להתייחס. אנחנו עוסקים בנושא של האכיפה החלופית על עיצומים כספיים. בתחום הזה ההסדר בהצעת החוק הוא קצת שונה ההסדר הרחב. אני לא ארחיב כרגע לגבי המודל של אכיפה חלופית אבל אנחנו לא מדברים על מועדים כל כך קשיחים כמו בנושא של אישורים רגולטוריים שמגיע מועד ואז אדם עלול להימצא מול שוקת שבורה. מדברים על הליכים שהם יותר דינאמיים ויותר ממושכים. אני קודם כל אדייק ואומר שלא מדובר בדיוק בחודש ממועד החקיקה אלא במהלך התקופה הקובעת השנייה, כל מועד שמגיע יידחה בחודש. כלומר, אם יש מועד שפוקע עכשיו או מועד שפוקע בעוד חודש או מועד שפוקע בעוד חודש וחצי, בשביל אותו אדם הוא יוארך בחודש נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מתי זאת התקופה הקובע השנייה? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> מה-28 בפברואר. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> אם במשך שלושה חודשים. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אם מישהו היה ב-1 במרס, זה יוארך לו עד ה-1 באפריל ואז נשארים לו עכשיו 13 ימים. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> נכון. הראשונים ש-... שממש המועדים שלהם חלים עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה מוארך בחודש מהמועד המקורי שלו או מוארך בחודש ממועד תום התקופה השנייה? זה לא הגיוני. אם לצורך העניין - אני גם לוקח בחשבון שיש חג פסח באמצע – זה פוקע עכשיו, דחו לו חודש, זה נופל לו שבוע אחרי פסח. שבועיים אחרי פסח. לא יודע מתי נופל או לא נופל. הוא לא באמת הרוויח. מבחינתו החודש הזה הוא חודש אבוד כך או כך וזה לא עזר לו. אם היית אומרת לי שהזמן של התקופה השנייה לא נספר, הייתי אומר מילא ואז זה נכון, זה יוצר שוני בין מי שפוקע לו ב-30 במאי לבין מי שפוקע לו היום. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> יותר מזה. הרי במקורי, בתקופה הקובעת הראשונה, אלה היו שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא לתת שלושה חודשים גורף? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הרעיון הוא אותו רעיון. אותו אחד שנמצא במילואים ולא יכול לחדש את האישור הרגולטורי, הוא גם לא יכול עכשיו לטעון כנגד ה-... הוא נמצא באותו מצב. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> אנחנו מדברים כאן על קבוצה עצומה של חוקים, כמעט 100 חוקים שמסדירים את הנושאים האלה עם שונות מאוד מאוד גדולה בין השווקים המפוקחים, בין סוגי השחקנים בשוק הזה, בין רמת ההשפעה של המצב עליהם. יש לנו כאן תאגידים גדולים וחזקים שפועלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרו שחברת חשמל לכאורה עובדת כרגיל. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> בסופו של דבר הארכות בחוק הן הארכות גורפות. לכן גם מודל ההארכה בהקשר הזה של עיצומים כספיים הוא מודל הרבה יותר כירורגי והרבה יותר מדויק. הוא נועד לאפשר בחינה מול כל רגולטור של המצב לגבי התחום שלו והצרכים שם. גם מהפידבקים שקיבלנו מהרגולטורים במהלך ההכנה של הצעת החוק הזאת, קיבלנו תגובות מאוד מעורבות בין כאלה שאומרים שהם מזהים מצוקה, כדאי לתת את המענה הזה, יש כאלה שאומרים שיש להם שיקול דעת וכרגע הם לא צריכים כלים נוספים, ויש כאלה שאומרים אוי ואבוי, אנחנו עוסקים בתחום מאוד חיוני, אנחנו לא רוצים להעביר כאן מסר של הקלה כלפי השוק דווקא בתקופה הזאת כי בתחום שלנו השחקנים הם שחקנים שחייבים עכשיו להיות בתפקוד מלא. לכן הניסיון כאן הוא ניסיון לתת מענה הרבה יותר זהיר ומדוד מאשר משהו גורף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין את הרציונל ועדיין מדובר גם בקבוצה מספרית הרבה יותר קטנה ויותר ידועה. בסופו של דבר בן אדם שקיבל עיצום כספי יודע שהוא בעיצום כספי. זה לא עכשיו כל מקבלי הרישיון שצריכים עכשיו להגיש מסמכים לקבלת רישיון. חוק המספרים גם עובד כאן. אני כן חושב שזה צריך להיות לחודש מתום התקופה הקובעת. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> מתום התקופה השנייה מביא אותנו לארבעה חודשים מהמועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. אלה לא ארבעה חודשים. מדובר על התקופה שעד ה-31 במאי שזה אומר שמהיום שאתם באים עם החוק זה חודש וחצי. עזבו את הרטרו. מהיום זה חודש וחצי. זאת אומרת שאם יש מישהו שזה פוקע לו בעוד שבוע, אני מבין שתיאורטית יש מישהו קיבל לפני שבוע וירוויח יותר אבל באופן עקרוני הנחת העבודה – שוב, בהתחשב שיש בתקופה הזאת גם את חג הפסח, גם התרעות כמו שאתם שומעים, גם מילואים, גם אירוע מתפתח וגם יכול להיות שיהיה צריך עוד הארכות – אני חושב שהגיוני שנבוא ונגיד שחודש הארכה נספר מהתקופה השנייה ולתת את אותו שיקול דעת. דיברנו על רגולטור שיכול לקבוע ויכול להודיע לו הודעה ולומר לו, אותו רגולטור שזה כן רלוונטי אליו, שנכון שיש הארכה גורפת לכולם אבל לך ספציפית אני שולל את ההארכה או אני מקטין אותה, מקצר אותה. אבל כן לבוא ולומר שעסק, בוודאי עסק קטן אבל גם עסק בינוני שעורך הדין של הבן אדם במילואים – זה האירוע ולא יותר מזה – מי יטפל עכשיו בעיצום הכספי שלו? לכן זה לא יעזור לו שתאריכי. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> נעמה, המענה לדברים שאת אמרת נמצא כבר בחוק. מה שהיושב-ראש אמר, הסמכות שיש לרגולטור ל'קצר, אם יש רגולטור ספציפי שחושש שבמקרה מסוים צריך לקצר, יש לו את הסמכות לפי החוק. למה לעשות את זה בדיוק כמו שזה היה? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> הוא צריך לקצר במקרה מסוים. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> שיקצר במקרה מסוים. אנחנו מדברים כאן על משהו גורף. מעבר לזה, זה גם משהו שכבר נמצא בחוק הקיים, שלושת החודשים. אתם מרעים כאן את המצב. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> צריך קודם כל לשים את זה על השולחן. אנחנו לא באותו מצב בדיוק כמו שהיינו בתחילת המלחמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הכול בסדר. תסבירי לי מה הבעיה בפתרון שלי. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> קודם כל, אנחנו מדברים למשל על מצב שבו רגולטור עכשיו מזהה הפרה. הוא יודע שלמפוקח אין בעיה מיוחדת. הוא שלח לו הודעה על כוונת חיוב באמצע אפריל ומשם יש לו 30 ימים להגיש טענות ועכשיו זה יוארך לון בחודש נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, כי מתי הוא ישלח לי את הודעת החיוב? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> נגיד שהוא ישלח את ההודעה ב-15 באפריל. הוא גומר לאסוף את החומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 15 באפריל, אז התקופה שהוא צריך לענות לא מתחילה בכלל בתקופה הקובעת. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> כן, אבל אתה מציע 30 ימים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> האם החוק שלנו מכוסה כרגע? הוא עדיין בתוך התקופה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? אבל המועד שהוא צריך להגיב יוצא מחוץ לתקופה. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> הוא 30 ימים מתום התקופה הקובעת. נכון. סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה איזון נכון. נאמר שההארכה תהיה כך שמי שהמועד שלו לביצוע פעולה מתרחש בתוך התקופה הקובעת השנייה זה יוארך לו לחודש אחרי תום תקופת ההארכה השנייה. אם יהיה פרטני, יקצרו. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אפשר שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלושה חודשים, כולל. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> לא דווקא חודש מסוף התקופה אלא פשוט שלושה חודשים מהיום שבו זה אמור לפקוע ואז יש לו עוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה שהם יאריכו את התקופה הקובעת. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> למרות שכאן בחוק הקיים באופן כללי יש הבדל בין היכולת להאריך את התקופה הקובעת לבין היכולת להאריך את תקופת הדחייה. אלה שתי סמכויות שונות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי יכול להאריך את התקופה הקובעת השנייה? << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >> במקרה שלהם, שר המשפטים. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> הארכה של התקופה הקובעת כולה היא להאריך במסה את כל הדחיות של המועדים. זה שר המשפטים באישור הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם ועדה או בלי ועדה? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> נדמה לי שעם ועדה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני חושב שבהארכה הראשונה זאת הממשלה בלבד ובהארכה השנייה ואילך זאת הממשלה עם אישור ועדה. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> מה שדווקא הצענו כדי לתת את המענים המותאמים זה שהארכות של תקופת הדחייה בתוך התקופה הקובעת, שר המשפטים יוכל לעשות בצו ושם יש אפשרות לעשות את זה הרבה יותר דיפרנציאלי כדי לוודא שיש לנו מענים מתאימים ושהרגולטור לא ירצה לעשות החרגות פרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע אחת משתי האופציות ותבחרו מה נוח לכם יותר: או חודש מתום התקופה הקובעת ואז אורך תקופה הקובעת זה ממילא יוארך, אם היא תוארך. אם הוא לא תוארך, הכול בסדר. אז זה בבת אחת ויש לזה חסרון. או שנעשה שלושה חודשים כמו שעשינו בפעמים הקודמות. לדעתי זה נותן מענה יותר נכון. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> ברשותך אדוני, נחשוב על זה כמה דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. תתייעצו על זה. << אורח >> עופר פריאנטה: << אורח >> היושב-ראש, אני אשמח להעלות עוד נושא אחד. החוק לא מתייחס ל-חומ"ס נהגים. מי שמכיר את הנושא, זה משרד התחבורה. זה היתר שנותנים לנהגי חומ"ס. היום קצת קשה לקבל ויש מחסום כי הרבה מאוד נהגי חומ"ס, חומרים מסוכנים, הולכים למילואים להיות נהגי משאיות שזו משימה חשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נקרא אישור רגולטורי? << אורח >> עופר פריאנטה: << אורח >> הוא לא מוגדר אישור רגולטורי. רישיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יואל, היטל חומ"ס לא נקרא רישיון רגולטורי? אני לא רואה אותו בהחרגות. << אורח >> גיא מור: << אורח >> מה שאני רואה בהחרגות שהכנסנו, זה לא מופיע. זה לא מוחרג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה לא מוחרג, זה חל. אם אין אותו ברשימת ההחרגות, הוא מוארך. << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >> למה אתה חושב שזה לא שם? אולי אנחנו מפספסים. << אורח >> עופר פריאנטה: << אורח >> בגלל שזה אישור של משרד התחבורה לרישיון של הנהג. << אורח >> גיא מור: << אורח >> החוק חל על כל האישורים הרגולטוריים, רישיונות, היתרים ואישורים רגולטוריים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי זה כתוב ברישיון נהיגה לפי סעיף 10? סעיף 21 הוריד את זה? בגלל שזה חל מרישיון הנהיגה? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל רישיונות נהיגה, הסיבה שזה ירד זה לא בגלל שזה מוחרג מהחוק אלא כי למשרד התחבורה יש הסדר משלו שמאריך את כל רישיונות הנהיגה. עכשיו זה יחול גם על רישיונות נהיגה? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> לפי ההצעה הנוכחית, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הסיבה שזה יוחרג ועכשיו אנחנו לא מחריגים את זה כי הורידו את ההחרגה להחרגה. לכן על רישיון נהיגה זה יחול. אם זה תנאי ברישיון, הרישיון מוארך. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> קודם כל אדוני אני רוצה כמובן לברך ולתמוך בחוק החשוב הזה. אנחנו נמצאים כמו כל המשק אבל אני אדבר באופן ספציפי על ענף הבנייה ועל המחסור בעובדים ועל אתרי בנייה שבקושי עובדים. אדוני אמר קודם שמספיק כמה אנשי מקצוע חשובים כעדי שלא יוכלו לקדם את האישורים. בענף הבנייה יש עוד עיכובים, אם אלה מנופים שלא יכולים לעבוד, אתרי בנייה שעובדים בצורה חלקית ולכן החוק הזה הוא מאוד מאוד חשוב ואנחנו מודים על הקידום המהיר שלו. אני מצטרפת לבקשה שהועלתה קודם לקדם את החקיקה הזאת שזה יהיה משהו רוחבי וקבוע. לצערי אנחנו יותר מדיי זמן במצבים כאלה וצריכה להיות מסגרת חקיקתית שתאפשר לעשות את זה בצורה מהירה ויעילה. אנחנו מצטרפים לבקשה להאריך את התקופה הקובעת. אנחנו מדברים – ואדוני אמר את זה גם קודם - על סוף מאי. יש כאן חודש של חגים ולפחות בענף הבנייה מדובר במועדים מאוד מאוד קצרים ואלה תהליכים שאורכים זמן רב. אישורים שתקפים לזמן רב. החודשים שנתנו בקושי לא מספיקים ולכן אנחנו מבקשים את התקופה הקובעת להאריך לפחות בחצי שנה. גם לגבי ההארכות עצמן, ניתנו הארכות של שלושה וארבעה חודשים, ואנחנו ראינו בסבב הקודם שזה לא מספיק. גם הרשויות המקומיות והגופים שנותנים את האישורים, גם שם יש מחסור בעובדים וגם הם צריכים בסוף לעמוד בכל העומס הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם המצב הזה יימשך יהיו עוד הארכות אבל כרגע שלושה חודשים על כך שיש לנו פחות מחודש של מצב חירום. אנחנו בתקופה של פחות מחודש של מצב חירום. אם יהיה צורך, יאריכו עוד אבל לבוא עכשיו ולומר על בסיס לקחי העבר, אנחנו יודעים כולנו שמצב החירום של "חרבות ברזל" היה אירוע אחר גם מבחינת מספר המילואימניקים וגם מבחינת לוחות הזמנים. אם זה ילך למקום הזה, יינתן לזה מענה אבל אני חושב שלתת בשלב ראשון שישה חודשים, זה מוגזם. לכן יש כאן שסתומים ומנגנונים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> עוד הערה אחרונה. היינו שמחים שלראש הממשלה תינתן אפשרות בצו להאריך גם ביותר משלושה חודשים בכל פעם בהתאם למצב. אצלנו אלה דברים שנגררים ונוצרים פקקים אדירים אותם אנחנו רואים. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נראה לי שזה קצת יתר על המידה. אני מתנצל אבל זה נראה לי קצת מוגזם בנסיבות בהן אנחנו נמצאים כרגע. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בכל מקרה, כמובן נודה עלה קידום המהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. זאת מטרתי בעזרת השם. ביקשתי את יניב כהן ממיסוי מקרקעין. זאת אולי הרחבת חזית אבל אני חושב שזה גם נתון רלוונטי גם קצת קשור לקבלנים. פחות לקבלנים ויותר לאלה שרוכשים מהקבלנים. ביקשתי שתעלו ל-זום ותתייחסו, אמנם ספציפית האירוע הזה הוא לא התנהל בוועדה אצלי עת עשינו את ההארכות המקוריות אבל יש אלמנט מסוים שגם מתכתב כאן עם כל האירועים ואני גם יודע שיש לו הצדקה. לכן יכול להיות שתגיד לי שזאת לא האכסניה ואתה רוצה לעשות את זה בחוק נפרד אבל אם כן אפשר להכניס את זה לחוק הזה, אני כן הייתי רוצה לבדוק. במיסוי מקרקעין יש לוחות זמנים שהם מאוד מאוד קשיחים שלא ניתנים להארכה. כשעשינו את ההארכות בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" כן עשו להן הארכה מתוך הבנה והנחה, ואני חשוב שזאת הנחה מאוד מאוד נכונה, בוודאי באזורים מסוימים בארץ אבל למעשה בכל הארץ. כרגע מישהו שיש לו דירה בצפון שהוא צריך למכור כדי לקבל את הפטור ממיסוי מקרקעין, לוחות הזמנים נושפים בעורפו ואם חודש או החודשיים האחרונים נפלו לו עכשיו, למעשה הנזק הכלכלי שייגרם לו מזה שהוא לא יכול עכשיו לעשות סיור ולמכור או שעורך הדין שלו במילואים או כל הנסיבות שהובילו כאן לדחיות של אישורי רגולטורים, אם הוא לא יכול למכור את הדירה שלו זה טיקט מאוד רציני שהוא ישלם עליו מחיר מאוד כבד כי הוא ישלם מיסוי מקרקעין ויאבד את הפטור שלו ממס רכישה וממס שבח בהתאם לחקיקה הרלוונטית. האם אתה לא חושב או אתם לא חושבים שאת אותו רציונל ואת אותו הגיון שקיים כאן על הארכת אישורים רגולטוריים צריך לתת הארכת תקופות כפי שעשינו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" גם על מועדים הקבועים בחקיקה בנוגע למס רכישה ומס שבח? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> כמו שציינת יושב-ראש הוועדה, ב"חרבות ברזל" עברה חקיקה בדיני המס שהאריכה מועדים שנים, גם פרוצדורליים וגם מהותיים בכל דיני המס הרלוונטיים, חקיקה שעברה גם בכנסת למיטב זיכרוני בסוף נובמבר וזה משהו שאני חושב שצריך לחשוב עליו ולקחת אותו בחשבון בפרספקטיבה של זמן ולא בשלב הזה. זה משהו שכן נמצא באיזושהי חשיבה. ב"עם כלביא" שבסופו של דבר האירוע נגמר אחרי בערך 13-12 ימים, לא בוצעה חקיקה. אנחנו כן עושים איזשהו מיפוי וחשיבה על החקיקה השונה שקיימת בדיני המס ועושים בדיקה האם צריך להאריך. אני חושב שזה עוד מוקדם מדיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר לך ש"עם כלביא" היה בחודש יוני וזה אירוע קצת אחר. אנחנו נמצאים כאן עכשיו באירוע שכבר עכשיו עברנו את "עם כלביא" מבחינת מספר הימים. כבר עכשיו, כבר ביום הזה שאנחנו מדברים. ב"עם כלביא" גם לא הביאו לנו את החקיקה הזאת. כלומר, הממשלה, אותה ממשלה שהבינה שצריך להאריך מועדים בשלושה חודשים על עיצומים כספיים או בחודש אבל לא משנה, אותה ממשלה שהבינה שצריך להאריך אישורים רגולטורים בשלושה חודשים או בארבעה חודשים, אותה ממשלה שמה שנקרא דואגת ומבינה גם לעצמה. היינו בדיון אחר קודם היום, לא יכולים להגיע נציגי פרקליטות למשרדים בהנחיה של מנכ"ל המשרד. יש גם עורכי דין בשוק הפרטי, יש גם אזרחים בשוק הפרטי, אני חשוב שהחשיבה הזאת חייבת להיעשות. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> החשיבה נעשית ונבדקת גם בפרספקטיבה של זמן. אתה צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ושכחתי לומר שגם אם השלום פורץ ביום ראשון, וכרגע זה לא נראה, והתקופה המיוחדת כבר הוארכה ומתחיל עכשיו משהו בלבנון, אנחנו יודעים שזה לא הולך להיגמר ביום-יומיים הקרובים, אנשים צריכים בנושא הזה איזושהי רמה של נפשי. אם תבוא ותגיד לי שלא אאריך לך עכשיו בשלושה חודשים אלא תן עכשיו הארכה של חודש או של חודשיים ובחודש-חודשיים אלה אנחנו נשקול. הכנסת לא תחוקק,. גם אם עכשיו אתה תעשה מה שעשו ברשותה אסדרה ותביא עכשיו חוק, עד שהוא יעבור בוועדת כספים עם תקציב וכל הדברים האלה, זה יהיה כבר אחרי הפגרה ואנשים עלולים או להינזק או למכור את הדירה שלהם בסכום הרבה יותר נמוך כי הם יהיו בלחץ מאוד גדול למכור מסיבות זרות לתכלית הכלכלית. אני מבקש – ואם אתם צריכים, תעשו התייעצות עכשיו – שלפחות לגבי הדברים האלה נענשה הארכה לחודשיים כאן במסגרת החקיקה כי זה כן אותו רציונל. אני לא חושב שזה נושא חדש. אני חושב שזה אותו רציונל ואני מבקש שנעשה כאן הארכה במסגרת החוק הזה לחודש-חודשיים, נוסיף את זה לחוק ועד סוף הפגרה תעשו חושבים ואחר כך תביאו את החוק המסודר שלכם ותדונו בו בוועדת הכספים בצורה מסודרת. אם התכנסנו כאן לחוקק והבנו שגם בעיצומים כספיים וגם בזה נדרש אורך הנשימה הזה, חבל שאנשים לא ידעו את אשר לפניהם, ימהרו עכשיו כי הם לחוצים ועלולים להפסיד על מיסוי מקרקעין ואלה יכולים להיות סכומים בגובה של מאות אלפי שקלים. הם ימכרו דירה בצפון במחיר הרבה יותר זול, בלי שבן אדם בכלל ביקר בנכס, כי הם מפחדים לחטוף את הנבוט הגדול מרשות המיסים. אני חושב שהרציונל הוא אותו רציונל וצריך לתת לו מענה. אני בטוח שאתם תעשו עבודה ותביאו הצעת חוק ממשלתית מסודרת ככל שיהיה צריך אחרי הפגרה אבל כרגע אתם לא הבאתם לוועדת כספים. גם אם הייתם מביאים, לוועדת הכספים לא היה זמן לדון בזה עכשיו. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני לא יודע לגבי המועדים של ועדת הכספים אבל אנחנו כן עושים את הבדיקה ואנחנו חושבים שזה כן צריך להיות בחקיקה נפרדת לדיני המס שגם לוקחת בחשבון את כל המועדים ולא רק כרגע מתמקדת בשני המועדים האלה של משפרי הדיור כי יש עוד מועדים מהותיים בחקיקה. לתת פתרון כאן ולאחרים לא לתת פתרון, אנחנו לא חושבים שזה נכון. אני מוכן לעשות עוד פעם את הבדיקה גם אצלנו בתוך הבית ולחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש שתעשה בדיקה. החוק הזה הוא חשוב מאין כמותו ואני לא רוצה לעכב אותו אבל אל תשכח שהדבר הזה מהווה שרשרת. זה עלול לייצר מפולת. חלק מהכסף שמגיע ממכירת הדירה השנייה אמור ללכת לקבלנים. אם אנחנו מבינים כאן את המצוקה של מקבלי הרישיונות השונים, הגיוני שניתן את המענה. אני מודה שאני נחשפתי לפניות ציבור בנושא של מיסוי מקרקעין, גם ממפונים בצפון, גם משפחות של לוחמים, משרתי מילואים, אוכלוסיות יעד כאלה ואחרות. קיבלתי על זה פניות ציבור. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני מסתכל על הנתונים שקורים במשרדים ואני רואה שיש הרבה דיווחים של עסקאות. אני לא יודע עדיין להגיד לך אם אלה עסקאות מהימים האחרונים וסביר להניח שלא אבל עורכי הדין עובדים ומדווחים. לכן אני אומר שאני חושב שצריך להסתכל על בפרספקטיבה שהיא קצת יותר זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא הסתכלתם על זה בפרספקטיבה של יותר זמן בנובמבר 2023. אתם הבנתם שאנחנו באירוע שאנשים אין להם זמן להתעסק בזה עכשיו, בכמויות גדולות ומשמעותיות, ונתתם לזה בנובמבר 2023 מענה. אני חושב שפעלתם נכון. אני מסכים איתך שב"עם כלביא" לא היה צריך כי הייתה תקופה קצרה יחסית. כבר עכשיו עברנו את "עם כלביא" ואני אומר שגם אם זה יסתיים בשבוע הבא, זה כבר ערב פסח וחג ופגרת כנסת. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לכן ציינתי שהחקיקה עברה בסוף נובמבר כנראה גם באיזושהי פרספקטיבה ואז לדעתי התקופה הייתה נראית אולי אחרת לעומת עכשיו אבל אני מקשיב ושומע את הדברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש שתעשו את הבדיקה הזאת בהקדם. גם אם נצמצם את זה כרגע אפילו לאזור הצפון שם האירוע הוא אחר, אני מבקש לראות איך אנחנו מצליחים לתת להם מענה בחקיקה הזאת ולא משאירים אותם תלויים ועומדים עם הלשון בחוץ למעשה עד יום העצמאות. אני לא יודע מתי נחזור מהפגרה אבל יש כאן אוכלוסייה שכרגע בגלל שילוב גם של פגרת כנסת, גם של פסח וגם של האירוע המלחמתי בתוכו אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים כאן על תקופה משמעותית שאנשים צריכים לקבל איזושהי רמה של מענה. אני חושב שאם אתם יכולים להכניס את זה עוד בחקיקה הזאת, זה הדבר הנכון. << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >> כמו שאמרת קודם לא לעכב את החקיקה הזאת. החקיקה הזאת היא לא האכסניה המתאימה לדברים האלה וזה דורש בדיקות של רשות המיסים וכולי. זה גם יצטרך לחזור לחקיקה כי זה משהו נפרד. מבקשים לא לעכב את החקיקה הנוכחית שעשינו לה את כל קיצורי ההנחה כדי שתיתן מענה מהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. הם יכולים לעשות את הבדיקה ולומר לי שבכוונתם להעביר ולתת איזושהי ודאות לשוק לפחות ברמת ההצהרה לפרוטוקול. אני כמובן גם יכול להחליט להוסיף את זה כאן לחקיקה בעצמי גם בלי הסכמתם. אני חושב שהדבר הזה הוא נכון. לכן אני מבקש שתעשו את הבדיקה בהקדם האפשרי, אם אפשר עוד עכשיו. אני רוצה או ברמת ההצהרה לפרוטוקול, כמובן אם כן נצליח להכניס את זה לחקיקה. אני מבקש תשובה והתייחסות. << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >> אנחנו רוצחים להכניס את זה לחקיקה הנוכחית משום שזו לא האכסניה המתאימה ומבחינתנו זה דורש לחזור לו ועדת שרים לחקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שזה דורש ועדת שרים לחקיקה. אם צריך, תעשו ועדת שרים לחקיקה טלפונית. אני מבקש שתבדקו את הדבר הזה. מקסימום נשאיר רוויזיה פתוחה. << אורח >> נעמה פויכטונגר:<< אורח >> אדוני הציע שתי חלופות לגבי הארכה של תקופת הדחייה בנוגע למועדים. מבין האפשרויות, אני מבינה שהאפשרות של הארכה של תקופת דחייה של שלושה חודשים מראש היא עדיפה. אני מבינה שאחרת זה עלול ליצור איזשהם קשיים לוגיסטיים לרגולטורים אבל לצד זה אני כן מבקשת אם אפשר יהיה להרחיב קצת את סמכותו של הגורם המוסמך להחריג חלק מההליכים או סוגי הליכים מסוימים מפני שאנחנו מגיעים בחלק מהמקרים לדחייה כוללת של כמעט שישה חודשים ואני חושבת שזה מעל ומעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך שישה חודשים? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> אם אנחנו מדברים על שלושה חודשים מהמועד שבו הגיע התאריך ואנחנו מדברים על תקופה קובעת של שלושה חודשים ברוטו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. את עושה גם וגם? כפל מבצעים? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> לא. נכון להיום אנחנו בתקופה קובעת של שלושה חודשים וכל תאריך שחל במהלכו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נדחה שלושה חודשים קדימה. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> בדיוק. אם כן, מועד שמגיע לקראת סוף התקופה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לא נתת דחייה. זאת אומרת שהוא לא קיבל הארכה והוא קיבל הארכה רק של שלושה חודשים. הוא לא קיבל הארכה של שישה חודשים. זה לא היה צריך לפקוע לו עכשיו. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> נכון. אנחנו עושים שישה חודשים מתחילת הצו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, זה לא משנה. אלה שלושה חודשים, מתי הוא קיבל שלושה חודשים לרישיון או לעיצום. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> אני כן מבקשת אדוני אם אפשר קצת להרחיב את הסמכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כשנגיע לסעיף. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> מכבי שירותי בריאות, מנהלת מערך קנאביס במכבי. אני מבקשת להחריג את כל הנושא של הרישיונות לקנאביס. הפעילות שלנו היא שוטפת. אנחנו עובדים מול היק"ר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הרגולטור? << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מה אכפת לך? << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני אסביר. לנו אכפת מהשירות למטופלים שלנו ומהרפואה שלהם. אם אני יודעת מראש שבסופו של דבר זה יפגע בהם ויעמיס עליהם בתקופה של עוד שלושה חודשים בתורים לרופאים, בקבלת החידושים לרישיונות שלהם, אני פוגעת בהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. רישיון הקנאביס הוא לא בתוך החוק? הוא מוחרג? << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> הוא בפנים. אני רוצה להחריג אות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהרישיון יפקע קודם? << אורח >> קריאה: << אורח >> שלא יוארך. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> יפגע בזמן ואנחנו מחדשים כנו שחידשנו בשבועיים וחצי האחרונים. אגב, בכל הקופות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. טוב ויפה שאת מחדשת אבל יש אולי מישהו יותר קטן ממך עם פחות עובדים. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני מנסה להסביר שאנחנו בשיתוף פעולה עם היק"ר ועם הקופות האחרות. אנחנו ביחד בפגישות פעמיים בשבוע וכולם עובדים בצורה שוטפת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. את מבקשת שרישיון יפקע קודם? בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני מבקשת שלא תהיה הארכה של הרישיונות לקנאביס, שזה סם מסוכן שניתן ללא אישור רופא, ניתן בהארכה אוטומטית שלושה חודשים קדימה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של הצרכן? או של הספק? המטופל יצטרך לגשת לרופא או לחדש את האישור שלו לקנות קנאביס? << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> כמו שהוא עושה היום. כמו שהוא עשה בשבועיים האחרונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שאני לא מבין. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני אומרת שבשבועיים וחצי האחרונים כל קופות החולים עובדות כרגיל. הרופאים מקבלים כרגיל. אנחנו מאריכים את המרשם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרופאים מקבלים כרגיל? אני יכול לספר לך שקבעתי כמה תורים - במקרה אני מטופל של מכבי – וביטלו לי אותם ואמרו לי שאעשה תור טלפוני. אני לא רוצה לתאר איך אפשר לבדוק דברים מסוימים בתור טלפוני. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני מסבירה שכאשר צריך המלצה מהרופא לטיפול בקנאביס, הרופא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם כל הכבוד, זה לא עובד כך. זה לא הגיוני. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אתה מוזמן לבדוק שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שהבן אדם מקבל קנאביס לא רק בגלל שהוא בחור נחמד עם חיוך יפה אלא כי אולי יש לו נכות, אולי הוא גר במקום שלהתנייד בזמן אזעקה עם הרכב המיוחד שלו שזה אירוע. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אנחנו נותנים מענה לכולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מדבר על זה שאתם פועלים כרגיל. יפה שאתם פועלים כרגיל אבל הבן אדם לא יכול לעשות את מה שהוא צריך לעשות כדי לחדש את הרישיון. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני שוב מציינת שהיו לנו שני מקרים שהגיעו אלינו עם בקשה להארכה נקודתית והארכנו. היה לנו מקרה של מפונה שהגענו אליו למלון וסיפקנו. כלומר, השירותים בכל הקופות ניתנים באופן רגיל. מה שאני מנסה לומר זה שההארכה הזאת תגרום לנזק כמו שקרה ב"עם כלביא". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה קרה ב"עם כלביא"? ב"עם כלביא" לא הייתה הארכה. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> הייתה הארכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי ב"חרבות ברזל". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב"חרבות ברזל" הייתה. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> סליחה. בהארכה הקודמת נגרם נזק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההארכה הקודמת הייתה כמעט חצי שנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. היו שלושה חודשים ואישורים מסוימים הוארכו בעוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ספציפית. ניפגש עוד שלושה חודשים בהארכה ויכול להיות שלהאריך את זה בחצי שנה זה יהיה מוגזם אבל שלושה חודשים עכשיו, אני לא מצפה שבן אדם – בין אם הוא מפונה ובין אם הוא נמצא באזור מוכה טילים – יצטרך לגשת. יכול להיות ששירותי האון ליין של מכבי הם נפלאים - - - << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> של כל הקופות. אני אומרת לך את זה באחריות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרגולטור זה משרד הבריאות. אם משרד הבריאות היה בא ואומר לי שהוא לא מוכן להאריך את האישורים האלה ומבקש החרגה, היה מדבר עם יואל בריס על זה בצורה מסודרת והיה מבקש להחריג. אני מבין את הרגולטור אבל עם כל הכבוד אתם לא הרגולטור. לא מצליח להבין את האירוע. << אורח >> קריאה: << אורח >> נאמר שמשרד הבריאות לא ביקש החרגה. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> אני מבקשת שתבדקו לטובת המטופלים. אני מאוד אשמח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. ברמה הספציפית, אם אתם חושבים שיש מטופל שקיבל, אתם יכולים לדווח לרגולטור שלכם וישללו לו ספציפית את ההארכה. << אורח >> רבקה כהן סברו: << אורח >> לא, אנחנו לא שם. << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >> הלשכה המשפטית ברשות שוק ההון. רציתי להציג את עמדתו של הממונה על שוק ההון שביקש להחריג אותנו מתחולת ההארכה לגבי עיצומים כספיים בהיבט שלה הארכת מועדים שנוגעת לרשות עצמה. אנחנו עוברים כסדרנו ולא זקוקים להארכה הזאת ככל שההארכה נוגעת למועדים שהרשות והממונה צריכים לעמוד בהם. בכל מה שנוגע לגורמים המפוקחים, במקומות הרלוונטיים החוק מקנה לנו שיקול דעת לתת את ההארכות המתאימות ואנחנו חושבים שדי בכך כדי לתת מענה הולם. חשוב לנו להמשיך את האכיפה כסדרה במיוחד בימים כאלה בהם בהרבה גזרות אנחנו רואים ניצול של המצוקה של חלק מהאוכלוסייה לטובת ביצוע הפרות ואנחנו רוצים שיהיו לנו את הכלים לתת מענה הולם ברמת האכיפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי להפך. תחריגו את המקרים שבהם אתם צריכים. הרי ניתן לכם סמכות להחריג. למה להחריג באופן גורף? << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >> החוק הזה לא מתייחס לדחיית מועדים. בעקבות 7 באוקטובר היה גם חוק נוסף - אולי אליו את מתייחסת – שדחה את המועדים שניתנו לרשויות מינהליות. << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >> אני מדברת על העיצומים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא מדברת רק על העיצומים הכספיים. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> חלק מהפידבקים שקיבלנו – גם דיברנו עם רשות שוק ההון - שההארכה לא נחוצה להם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא לא אם היא נחוצה להם אלא אם היא נחוצה למפוקחים. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> בדיוק בשביל זה נועד סעיף שיקול הדעת שמאפשר לדייק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. אמנם בדרך כלל אנחנו מחריגים את ההון והשלטון אבל רשות שוק ההון היא לא ההון והשלטון אלא היא רק המפקחת על ההון. כמובן שאם תרצו להחריג סוגי עיצומים מסוימים, יהיה לכם את שיקול הדעת שלכם ברמה הנקודתית. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> אני מניח שיש הבדל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להטיל עיצום על הבורסה לבין להטיל עיצום על בן אדם שלדעתם עשה הודעה לציבור והגיע ליותר מ-35 אנשים. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> על סוכן שהוא איש בודד או על סוכן שהוא תאגיד עם אלפפ עובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> צריך גם להגיד שאם אני אדייק, אולי זה ירגיע את חלק מהרגולטורים, הרי לא מדובר בדחייה או בפגיעה משמעותית בהליך האכיפה אלא בעצם ברוב המקרים זה יהיה לתת יותר זמן בשתי נקודות ספציפיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הקראה. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026 1. תיקון סעיף 1 בחוק הארכת תקופות ודחית ועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) התשפ"ד-2023 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "הוועדה" יבוא: "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1952". (2) במקום ההגדרה על "המצב הביטחוני המיוחד" יבוא: "המצב הביטחוני המיוחד" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין התקופה הקובעת הראשונה – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). (2) לעניין התקופה הקובעת השנייה – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית בסיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026)". (3) בהגדרה "התקופה הקובעת", במקום "התקופה הקובעת" יבוא "התקופה הקובעת הראשונה". (4) אחרי ההגדרה "התקופה הקובעת הראשונה" יבוא: "התקופה הקובעת השנייה" – התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (3 במאי 2026)". 2. תיקון סעיף 2 בסעיף 2 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". (2) בסעיף קטן (ב) – (א) בפסקה (1), אחרי "להאריך את התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או את התקופה הקובעת השנייה", אחרי "שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה", ואחרי "הארכת התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או התקופה הקובעת השנייה". (ב) בפסקה (2), אחרי "ההארכה הראשונה" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה". (3) בסעיף קטן (ד)(2) אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". מה שאני אקרא עכשיו בפסקה (1), זה מה שדובר על השינוי בין החודש לשלושה חודשים. זה צריך להיות מתוקן לשלושה חודשים. 3. תיקון סעיף 4 בסעיף 4 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה" ואחרי "בתקופה של שלושה חודשים" יבוא "ואם חל מועד כאמור בתקופה הקובעת השנייה – בתקופה של שלושה חודשים". (2) בסעיף קטן (ב) אחרי "בתקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". (3) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "להאריך את התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או את התקופה הקובעת השנייה", אחרי "ובלבד שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של כל אחת מהתקופות האמורות" ואחרי "הארכת התקופה הקובעת" יבוא הראשונה או התקופה הקובעת השנייה". (4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: לעניין סעיף קטן (ג1) שאני אקריא, גם הוא יצטרך לעבור שינוי כי ברגע שהארכנו את תקופת הדחייה מחודש לשלושה חודשים, הסעיף הזה יצטרך להשתנות כי הסעיף הזה בעצם מאפשר לשר המשפטים להאריך כל פעם בעוד חודש. לכן את הסעיף הזה צריך לבנות אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הסעיף הזה בנוי על העובדה שתקופת הדחייה היא של חודש ואז הוא אומר שר המשפטים יכול להאריך בעוד חודש ובעוד חודש. אם תקופה ראשונית היא שלושה חודשים, ממילא צריך לקבוע מנגנון שהוא יותר דומה למנגנון הרגיל של בעצם שלושה חודשים כל פעם. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> יכול להיות שבמקרה הזה אפשר יהיה להסתפק בהארכת של תקופת הדחייה ולגבי התקופה הקובעת היא ... כפי שנקבע. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זאת אומרת, להשאיר את זה. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> לא בטוחה שנדרשת הארכה של התקופה הקובעת השנייה אך ורק לגבי נושא האכיפה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זאת הארכה של תקופת הדחייה ולא של תקופת ההארכה. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> נכון. אנחנו בסעיף (ג). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לי התנגדות שיעשה את זה בחודש כל פעם. נתתי לו שלושה חודשים, הוא יעשה כל פעם בחודש. << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> זה תלוי כמה זמן יימשך מצב החירום הנוכחי. כרגע ניתנו שלושה חודשים ואין צורך בהארכות נוספות בזמן הקרוב. אם נמצא את עצמנו בחודש אפריל באותו מצב, יכול להיות שעדיף יהיה להאריך את תקופות הדחייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם אומרים שלא צריך את סעיף (ג1)? שנוריד לגמרי? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> ברגע שניתנו שלושה חודשים, כן. אם לא, אז נאריך את התקופה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מורידים את (ג1). (5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: בסעיף קטן (ד)(1), במקום "עד (ג) יבוא "עד (ג1)". << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> כאן זה הסעיף שבו אנחנו צריכים הרחבה של סמכות הגורם המוסמך. זה הסעיף שמאפשר לגורם המוסמך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה צריך הרחבה? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> כרגע הוא יכול לגבי הפרה מסוימת אבל עכשיו משהורחבו מאוד התקופות של הדחייה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפרה מסוימת או סוגי הפרות? << אורח >> נעמה פויכטונגר: << אורח >> סוגי הפרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אנחנו נוסיף בפסקה (5). 4. תיקון סעיף 5 בסעיף 5 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "ה קובעת" יבוא "הראשונה". (2) בסעיף קטן (ג)(1), בכל מקום, אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה". עד כאן החוק עצמו. עכשיו אנחנו עוברים לתוספת השנייה. ההחרגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האישורים שלא מוארכים. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> שלא מוארכים. יש כאן תיקון לפרט 1. (1) בפרט (1), אחרי פרט משנה (ג) יבוא: "(ד) רישיון להפעיל ולשמש מכון בקרה לפי סעיף 158טו לחוק התכנון והבנייה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה אנחנו לא מאריכים. למה אנחנו לא מאריכים? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זה הופך. כאן יש החרגה להחרגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהוא לא יוארך. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> שהוא כן יוארך. פסקה (1) היא אישורים רגולטוריים לפי חוק התכנון והבנייה שהם לא יוארכו למעט הפרטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. אם כן, זה יוארך. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זה כן יוארך. מוסיפים כאן את הסיפור הזה של הרישיון שהוא דווקא כן יוארך. (2) פרטים (17), (18) ו-(21) – יימחקו. זה אומר שהם כן יוארכו. שרישיון רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) יוארך, רישיון שיט לפי תקנה 39, 40, 46 יוארך, ורישיון נהיגה יוארך. למה החרגו אז והוספו עכשיו? << אורח >> גיא מור: << אורח >> במקור משרד התחבורה עשה החרגות פרטניות. הם החליטו במקרה הזה להצטרף אלינו להסדר הכללי ולכן אין צורך. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> (3) בסופה יבוא: בסופה יבוא: "(58) תעודת הכשר לפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983. זה אומר שתעודת הכשר לא תוארך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הבנתי שהסיבה היא בגלל שאנחנו עכשיו בחג הפסח. << אורח >> גיא מור: << אורח >> הרבנות הראשית לישראל אומרת שכדי שלא לייצא איזושהי מכשלה ויהיה בלבול האם התעודה היא כשר לפסח או כשר לימות השנה, מאחר שעל חלק מהתעודות לא כתב לימות השנה בלבד אלא כשר לפסח בלבד. הם לא יוארכו כדי לא לייצר את הבלבול הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. זה מובן כי זה נופל ממש עכשיו בסיטואציה שאם אתה מאריך, עסק יציג את עצמו ככשר לפסח כשאין לו כשרות לפסח כי תמיד הם עושים את התעודה עד פסח. זה המועד בה התעודה פוקעת ואי אפשר להאריך את זה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> (59) היתר צידה כללי או מיוחד לפי סעיף 3 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא יוארך. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> לא יוארך. (60) היתר כללי או מיוחד לפגיעה בערך טבע מוגן לפי סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998. << אורח >> גיא מור: << אורח >> כאשר יש איזה מפגע, למשל חזיר בר שפוגע בשדה חקלאי ומתירים לצוד חזירי בר באותו אזור כדי למשל להסיר את המפגע. הרעיון הוא שזה ניתן לפרק זמן מאוד מצומצם כדי לא לייצר צידה עודפת ולפגוע יותר מדיי במארג האקולוגי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין שגם (60), (61) ו-(62), אותו הדבר: היתר כללי או מיוחד לפגיעה בערך טבע מוגן לפי סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, היתר מיוחד לגלישה לפי תקנה 10א לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות), והיתר מיוחד להליכה בשמורות טבע, בדרכים ובשבילים שאינם מסומנים שניתן מכוח תקנה 18 לתקנות שמורות הטבע. << אורח >> גיא מור: << אורח >> נכון. (59) ו-(60) זה למעשה איזושהי פגיעה בטבע שאנחנו עושים, בחי או בצומח ובדומם ואם לא רוצים להגביל, לא לעשות מעבר לנדרש. (61) ו-(62) זאת התנהלות בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים. אם מישהו קיבל אישור למשל לרדת משביל מסומן וזה עלול או לסכן אותו או לסכן את הסביבה, קיבל אישור מוגבל בזמן כי יכול להיות שהנסיבות השתנו ויכול להיות שתהיה שם התפוררות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשמע הגיוני. הוגשו הסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> עם בקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגויות של יש עתיד? 1. מי נגד? 1. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למליאה. אני מבין שבחוק אתם איתנו וכי החוק מוסכם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תסתכל לפי הנוכחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קשור. גם יואב היה בדיון הקודם , גם היה מוסכם, ופינדרוס היה. עד עכשיו התנהלנו בהסכמה ונקווה שכך גם נמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא תצטרך לחכות הרבה זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעלה את החוק להצבעה. אני כן אומר שאני אגיש עליו רוויזיה ואני מבקש עדכון לגבי הנושא של רשות המיסים והאישורים או שתהיה התחייבות. אני מאשר את החוק ומגיש עליו רוויזיה. אנני רוצה לשמוע על זה עדכון. אני אומר גם לרשות המיסים ב-זום וגם לכם. בבקשה תדאגו לזה. מי בעד אישור הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026 בנוסח שהוקרא? 2. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אושר פה אחד. אני מגיש רוויזיה. אני מודה לכל הנוכחים, גם פיזית וגם ב-זום. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:13. << סיום >>