פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 220
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026), שעה 9:52
סדר היום:
<< נושא >> בטיחותם של החקלאים והעובדים הזרים בענף החקלאות בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >>
נכחו:
חברת הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
מיטל כהן שבתאי
–
מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה
אורי דורמן
–
מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
ירון סולומון
–
אגף המשק וההתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי
אלי אהרון
–
ארגון מגדלי הירקות
משתתפים באמצעים מקוונים:
חזי שוורצמן
–
מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות, משרד העבודה
יובל ליפקין
–
ראש מינהל ביטחון החזון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מישל מורג
–
מחלקת אוכלוסייה, פיקוד העורף
צליל מישורי
–
מחלקת אוכלוסייה, פיקוד העורף
יוני דמרי
–
מנהל אגף המשק החקלאי, תנועת המושבים
דורון ליבנה
–
יו"ר, הוועדה לעובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל
דיאנה בארון
–
עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד
גבי בורנשטיין
–
מנכ"ל, חולצה כחולה, לשכה פרטית בחקלאות
בקי קשת
–
הפורום למאבק בעוני
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בטיחותם של החקלאים והעובדים הזרים בענף החקלאות בתקופת מבצע שאגת הארי << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוקר טוב לכולם, שלום למשתתפים פיזית ובזום. היום יום רביעי בשבוע, כ"ט באדר תשפ"ו, 18 במרץ 2026. היום אנחנו מציינים בערב את חודש ניסן. אני מבקשת לשלוח תנחומים, משתתפים בצערם על הזוג שנהרג מפגיעת הטיל. אני שולחת תנחומים למשפחות שלהם. יהי זכרם ברוך. אני מאחלת החלמה לכל הפצועים.
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בטיחותם של החקלאים והעובדים הזרים בענף החקלאות בתקופת מבצע שאגת הארי. החקלאים הישראלים הם קו ההגנה הראשון של ישראל. החקלאים והעובדים הזרים תורמים תרומה עצומה לביטחון התזונתי של מדינת ישראל ולכלכלה כולה, אך לעיתים קרובות הם נמצאים בחזית הסיכון ללא מיגון מספק. בתקופות של מתיחות ביטחונית או מלחמה ענף החקלאות אינו עוצר. העבודה חייבת להמשיך כדי להבטיח את אספקת המזון הסדירה לאזרחי ישראל, אך לצד הצורך הזה ישנה חובה להבטיח שגם החקלאים וגם העובדים הזרים שעובדים איתם יהיו מוגנים.
בישיבות שקיימנו בוועדה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא שמענו על מצוקת החקלאים בכל הקשור למיגון. המחסור החמור במיגון מעכב את העבודה במטעים, בחממות ובשדות הפתוחים. נשמע היום האם עדיין בימים אלו קיימים פערי מיגון. להבנתי, בהמשך לשיחות עם חקלאים, למיגוניות אין היתרי בנייה והחקלאים שמוצבים בשטחי המיגוניות עלולים לקבל קנסות על הצבת מבנה לא חוקי. אבקש לשמוע על כך.
אני מבקשת לשמוע על המצב היום כשאנחנו בעיצומה של מלחמה נוספת מול איראן וחיזבאללה. מה קורה בימים אלה עם החקלאים בכלל הארץ, במיוחד בגבול הצפון באזורי העימות, כאשר באזורים אלה העובדים בשטח החקלאי נדרשים להיכנס למרחב מוגן ללא זמן התרעה, וכן בדרום ובמרכז שגם שם ישנן אזעקות רבות. כיצד אנחנו מבטיחים שהחקלאים והעובדים הזרים יכולים לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף ולדאוג לבטיחותם? האם נלמדו לקחים מהמבצעים והמלחמות שעברנו? האם העובדים הזרים מודעים לסכנות? האם הם יודעים מה לעשות בזמן התרעה ואזעקה? האם ישנם עובדים שמבקשים לצאת מישראל בשל החשש מהמלחמה, והאם ישנם עובדים שלא יכולים לחזור לישראל בשל המלחמה או חוששים לחזור?
נתחיל עם רשות האוכלוסין, מיטל.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
בוקר טוב, מיטל כהן שבתאי, מנהלת אגף חקלאות במינהל עובדים זרים. אני גם אתחיל בזה שאני רוצה לומר שרשות האוכלוסין ובפרט מינהל עובדים זרים רואה חשיבות עליונה בהבטחת שלומם וביטחונם של העובדים הזרים בישראל ובפרט בענף החקלאות שזה עבודה בשטח ובאזורים חקלאיים פתוחים. תיכף אורי ימשיך לכל מה שקשור במרחבים המוגנים, אבל במסגרת הפעילות שלנו אנחנו נקטנו מספר פעולות יזומות כדי להבטיח את שלומם של העובדים הזרים. פרסמנו איגרת ייעודית לעובדים הזרים, שהיא כוללת הנחיות ברורות באשר לאופן ההתנהלות בעת חירום, בדגש על שמירה על ביטחונם האישי. בנוסף ביצענו פנייה למעסיקי העובדים הזרים, במסגרתה הודגש הצורך בהיערכות והנגשת מרחבים מוגנים לעובדים תוך תרגול משותף יחד עם העובדים לרדת ולתרגל את ההגעה למרחבים המוגנים כדי שכל העובדים הזרים ידעו איפה המרחב המוגן, איך מגיעים אליו בזמן אמת.
בנוסף, עשינו תרגום והפצה של חומרי הסברה רבים לעובדים הזרים בכלל הענפים, בפרט בענף החקלאות. העברנו את המידע בעיקר באמצעות החקלאים והלשכות הפרטיות. לצד זאת הובלנו בכלל השפות וובינרים משותפים יחד עם פימי ופיקוד העורף, ואני אציין שקיבלנו פידבקים מאוד חיוביים לגבי הוובינרים האלו. היום יש גם וובינר בערב לתאילנדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל כמה זמן יוצא וובינר כזה?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
זה לא וובינר קבוע, זה וובינר שנעשה לפי שפות, כל פעם בשפה אחרת. זה לכלל העובדים. לדוגמה, הערב יש וובינר שני. ההיענות האחרונה שהייתה מבחינת עובדים תאילנדים הייתה מאוד גדולה ולכן פתחנו הערב וובינר נוסף בשפה התאילנדית. זה וובינר שאנחנו הובלנו אותו יחד עם פימי ובהשתתפות פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואו נדבר על הנחיות פיקוד העורף.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, הנחיות פיקוד העורף לעובדים הזרים, איך הם מתגוננים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איך הם מתקשרים אתכם אם יש להם שאלות?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
ודאי. הם מעלים שאלות בצ'ט. בסוף הוובינר אנחנו עונים על כל השאלות. יש סרטון שהכנו בסיום הוובינר כאות הוקרה ותודה לעובדים הזרים שנמצאים פה בארץ, מאוד מוצלח. אנחנו הולכים להרחיב את זה, לעשות וובינר עם המעסיקים של העובדים הזרים כדי להסביר להם את האחריות שלהם כלפי ביטחונם ושלומם של העובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה עובדים זרים יש בחקלאות בכל הארץ?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
בכל הארץ כ-50,000.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה כולל לא חוקיים?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
חוקיים ולא חוקיים כ-50,000 עובדים זרים בחקלאות, וכמובן שהרחבנו את שעות המענה של המרכז לפניות עובדים זרים, וכל פנייה שמתקבלת במיוחד בכל מה שקשור לביטחונם של העובדים הזרים – מרחבים מוגנים או המצב הביטחוני, אנחנו מטפלים באופן מהיר ומקצועי.
אנחנו מכירים שהחקלאים למודי ניסיון ממלחמות קודמות ודווקא היכולת שלהם להעביר את המסר לעובדים הזרים ולתרגל איתם ירידה למרחבים מוגנים ולתת להם את תחושת הביטחון. לא קיבלנו המון פניות אבל כל הפניות שהתקבלו טופלו בזריזות ובמהירות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את יכולה לעדכן אותי לגבי אלה שמקבלים קנסות על מיגוניות שאין להם היתרי בנייה? אמרנו פה בפתיח שנשמע היום האם עדיין בימים אלה קיימים פערי מיגון. אני רוצה שתדברו גם על המיגון. למיגוניות אין היתרי בנייה והחקלאים שמוצבים בשטחי המיגוניות עלולים לקבל קנסות על הצבת מבנה לא חוקי.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אנחנו לא נותנים את ההיתרים האלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול לעדכן אותנו?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
לא מכיר דבר כזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כל העובדים הזרים, אין להם בעיה של מיגון?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
מהמלחמות הקודמות שמו מבנים של מרחבים מוגנים בשטחים פתוחים כדי שהעובדים הזרים גם במהלך עבודתם בשטח החקלאי יוכלו להגיע בזמן סביר למרחב המוגן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מעולה, אז יש מיגוניות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש, אבל זה לא סוגר את כולם.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
ברור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אורי, בבקשה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. לצערי אנחנו למודי ניסיון. בשלוש השנים האחרונות זה פעם שלישית שאנחנו באיזה מן מלחמה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היה חרבות ברזל, עם כלביא ועכשיו.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
זה השלישית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בקורונה גם היו בעיות?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז יותר זה במלחמות.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כן. הקטע הוא במלחמות כי זה לא מלחמה שלהם. הם בסך הכול באו לפה לעבוד. בטח גם מיטל יכולה להגיד. יש עליהם גם לחצים של המשפחות שלהם וכל מיני סיפורים. מבחינתנו ה-50,000 האלה, הגענו למספר שאף פעם לא היה כמות כזאת. לא היה מספר כזה של עובדים זרים בחקלאות, וצריך לזכור שהרי אין פלסטינים. זה גורם הייצור המרכזי בתקופה הזאת. הדבר הראשון והכי חשוב שאנחנו עשינו מבחינת העברת המסרים ביחד גם עם רשות האוכלוסין, איך אני קראתי לזה? לחבק אותם. כל אחד שיעשה מה שהוא יכול בעניין הזה. יקנה להם כל חמש דקות ארטיק, אני לא יודע מה, אבל יתייחסו אליהם אחרת בתקופה הזאת. יחזקו אותם ויחבקו אותם וידברו איתם ויתקשרו איתם ויעבירו להם מידע, יעדכנו אותם כל הזמן. כל מה שרשות האוכלוסין ופיקוד העורף הוציאו, גם מגיע אלינו ואנחנו מפיצים את זה לחקלאים כדי שיעבירו לעובדים, כאשר המטרה הייתה שלא נראה עוד פעם את התופעה הזאת שהייתה בחרבות ברזל, של רכבת אווירית של מטוסים שלוקחת 10,000 עובדים בחזרה לתאילנד בהוראה של ממשלת תאילנד. אז לא היה 50,000 עובדים, היה פחות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתוך ה-50,000 שדיברת עליהם, כמה נסעו ואמורים לחזור או שכבר חזרו?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
מיטל תתייחס. מה שאנחנו ראינו מכל הפעילות הזאת שנעשתה, שלא היה מצב של פניות. גם את זה אומרת מיטל. לא היו פניות של עובדים – אני רוצה לחזור הביתה. די, מספיק, לא רוצה מלחמות, לא רוצה לרוץ לממ"ד, לא רוצה אזעקות. לא היה דבר כזה. זה הוכחה לכך שגם במצב שאנשים עובדים בשטחים פתוחים יש פעולות של בטיחות. אי אפשר לשים תחת כל עץ ושיח רענן מיגונית. אנחנו מדברים על 4 מיליון דונם שטחים חקלאים במדינת ישראל, אז מספר המיגוניות גדל באופן משמעותי. בטח איפה שהם גרים, מרבית החקלאים השקיעו במיגוניות בכל מיני שיטות וכל מיני דרכים. ברור שבשטחים הפתוחים כמו שאותו דבר לנו, אי אפשר בכל מקום לשים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה עושים במקרה שאי אפשר לשים? מה עושים העובדים הזרים?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
מה שהם עושים, קודם כל חקלאים מתכננים את העבודה שלהם ככה שבזמנים כאלה העובדים יעבדו במקומות שיש להם דרך להגיע למיגונית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש מצב שהם לא עובדים, הם נשארים בדירות שלהם?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הם נשארים והולכים למיגונית שלהם.
משרד החקלאות, לא הגיע לפה אף אחד. אולי הם בזום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נעלה אותם בזום.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
הם יכולים להגיד. הם חילקו בתקופה הזאת של מה-07 באוקטובר ועד עכשיו כמות גדולה של מיגוניות גם בצפון וגם בדרום. בצפון זה עושה עבודה מצוינת. אני מיישוב ברמת הגולן. יש לי שם משק. בכל מקום מרכזי המושב שם מיגוניות כדי שבזמן העבודה אם יש אזעקה, אפשר לרוץ למיגונית ולהיות שם. אנחנו כבר שלושה שבועות. אנחנו רואים שיש רציפות תפקודית בחקלאות. אנחנו רואים שהמדפים מלאים. אנחנו לקראת החג. לא חסר שום דבר. מחירים סבירים בסך הכול. אין פניות של עובדים. אפילו פנייה אחת לא שמעתי, של עובד שרוצה לחזור, והמערכת מתפקדת. זה נקודה חשובה מאוד וצריך את זה להמשיך לעשות כמו שאמרה מיטל. צריך כל הזמן להמשיך להזין אותם בחומר גם כתוב, גם סרטונים, לתת להם מידע מה קורה, לאיפה זה הולך, מתי זה יגמר. כל הדברים האלה מאוד מרגיעים אותם וגם הם מעבירים את המסרים האלה הלאה למשפחות שלהם בתאילנד.
כמו שאת בטח יודעת, ממשלת תאילנד סגרה, לא נותנת לעובדים להגיע. זה לא השפיע על אלה שנמצאים כאן. זה מה שאני יכול להגיד בנקודה הזאת ואני מקווה מאוד שבדרך הזאת שאנחנו פועלים זה ימשך עד סוף המלחמה הזאת ובאמת אנחנו נמשיך לספק את כל מה שצריך לאזרחי מדינת ישראל, בטח לחג הפסח הקרב ובא, ונמשיך ביחד עם המשרדים הממשלתיים, משרד החקלאות ורשות האוכלוסין לדאוג לביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מיטל, את זוכרת שבאחד הדיונים האחרונים אמרתם לגבי העובדים שהם מעל חמש שנים, שאתם הקמתם ועדה ואתם דנים להאריך את השהיה שלהם, אז אנחנו גם נשמח לשמוע עדכון.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני רק אתייחס בהמשך לדברים של אורי, שכן אנחנו בקשר ישיר מול תאילנד ואנחנו מעבירים להם מסר ברור שכל הפעולות שאנחנו עושים הן כדי לשמור על ביטחונם של העובדים הזרים פה בארץ כדי למנוע תופעות כמו בתחילת המלחמה, של יציאה המונית של עובדים זרים.
אינטר ויזות לגבי השאלה שלך, אז אנחנו יודעים שיש הרבה עובדים שנמצאים באינטר ויזה בחופשה בתאילנד וכרגע קצת מתקשים לחזור, לכן הארכנו להם את האינטר ויזות והם יוכלו לחזור. מבחינתנו כל עובד שיצא וירצה לחזור, יוכל לחזור. אנחנו נעשה את הכול כדי לסייע להם לחזור וכמה שיותר מהר. לגבי הארכה של תקופת השהיה, אנחנו התכנסנו מאז כמה וכמה פעמים. בנינו כמה מתווים חופפים אחד לשני כדי לנסות להבטיח יעילות מרבית עבור החקלאים. אנחנו ממש בישורת האחרונה. בדיוק גם סיפרתי לדקלה לפני הדיון. כנראה נצטרך תקנות, אבל אנחנו מתקדמים עם זה בצורה משמעותית. אנחנו כנראה נעשה גם מתווה של חזרה של עובדים שסיימו פה תקופת 63 חודשים, וגם אפשרות להארכת שהייה. כמובן אחרי שנקבל את כל האישורים נצא בפרסום.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כמה זמן הארכת שהייה?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
ננסה כמו שיש היום, שנה שישית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תאילנדים הם באמת נאמנים. בתקופה של המלחמה הם לא נטשו. הם נשארו.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
נכון. בגלל זה אנחנו רוצים כן לשמר את העובדים הטובים. אנחנו כמובן נעשה הבחנה בין עובדים ששהו פה במהלך תקופת השהייה שלהם כעובדים טובים ויעילים ושהחקלאים מבקשים אותם חזרה. מאמינה שבין שנתיים לשלוש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין כל קשר לענף הבנייה, כי גם ענף הבנייה מבקשים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני לא מכירה את זה. המתווה שלנו הוא לענף החקלאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
מה שמך?
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
ירון סולומון. אני מברך על הדיון הזה. בהחלט נושא של רשות האוכלוסין שבאים לקראתנו בכל דבר ועניין. בסך הכול יש שיג ושיח מאוד פורה בעניין ויש גם קשב רב לבעיות שיש לנו כחקלאים. יש חבר'ה שהיו פה 63 חודשים, יצאו ואנחנו הזמנו אותם חזרה. העובדים החוזרים האלה, יושבת-ראש הוועדה, אני רק רוצה להדגיש. לא סתם החזרנו את העובדים הספציפיים האלה, מכיוון שהעובדים האלה היו עובדים טובים מאוד. אלף, מדברים עברית, בית, מכירים את המשק והם היום משמשים וגם בעבר הם שימשו מה שנקרא רשת צוותים ומובילים. החזירו אותם למשך שנתיים.
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
שלוש.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
אוקיי, אם ככה, איך אומרים? הזמן רץ כשנהנים. בעניין הזה אני רוצה להדגיש שאני יודע שיש דיונים עם העניין הזה, אבל חשוב מאוד שאלה יישארו מכיוון שזה מאוד מקל עלינו, אני מדבר גם כן בתור חקלאי בעוטף עזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
באים לקראתם.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
זה בסדר אבל כרגע חשוב גם לתת לנו אופק כי אנחנו גם לחוצים בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הארכת ההיתרים.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
אין לי שום ספק בעניין הזה וזה מבורך. לגבי הנושא הזה של המיגוניות וכו', אני יכול לדבר בתור חקלאי בעוטף עזה. בעוטף עזה סך הכול כתוצאה ממה שהיה לנו מהצד השני, אז באמת משרד החקלאות וכל מיני פילנטרופים מילאו אותנו במיגוניות, אבל זה בעיקר באזורי המגורים של התאילנדים בכדי לתת להם את הביטחון. יש לנו שטחים גדולים. יש מטעים, יש חממות שנמצאות בחוץ וכו'. שם יש בעיה, אז העמידו באיזו שהיא נקודה מיגונית אחת או שתיים והעובדים יודעים שהם יכולים להגיע לשם, אבל בעוטף עזה אין זמן התרעה. מי שלא יודע, זה 15 שניות. אני חוויתי באחד הימים טיל שהגיע מאיראן, אז היה להם זמן. הם קיבלו התרעה. הם מחוברים. סך הכול הסדרנו את העניין הזה שהם יהיו מחוברים לפיקוד העורף. הם באמת נסעו עם הטרקטור למיגונית עצמה, אבל זה כאשר יש זמן התרעה. כשאין, נשכבים על רצפה, שמים את הידיים על הראש ומקווים לטוב, שלא ייפול עליהם. זה קצת קשה.
לגבי הנושא הזה של אישורי בנייה ודברים כאלה, אני לא שמעתי על העניין שצריך איזה שהוא אישור למיגוניות הקטנות, לפעמונים, להעמיד אותם ולשלם על זה איזו שהיא אגרה, ארנונה, כי זה פטור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
קיבלנו פניות מהחקלאים.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
יכול להיות שזה קיים. אנחנו ניכנס לעניין הזה. אנחנו נבדוק מבחינת החקלאים. יכול להיות שאנחנו נשמח לקיים על זה דיון ולראות איך משחררים את הדבר הזה ונותנים לזה פטור. זה מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
אליהו אהרון, בבקשה.
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
שמי אלי אהרון ואני מארגון מגדלי הירקות. ארגון מגדלי הירקות מייצג את כל מגדלי הירקות בארץ. רוב התאילנדים נמצאים אצל מגדלי הירקות. לפני שאני אתחיל אני אומר כמה מילים. לא פעם ראשונה שאני פוגש את מיטל. רציתי להגיד לה באמת תודה. היא לא מכירה אותי. הקשר בינינו הוא דרך מיילים בדרך כלל. לא הייתה פנייה אחת שפניתי אליה ובאמת לא עשתה הכול בכדי לסייע ולעזור ברמת המגדל.
אני גר בעוטף עזה. הייתי גם באשכול סגן ראש המועצה במשך עשר שנים. עשינו הכול בכדי לתת לעובדים הזרים את ההרגשה של הכי ביטחון שיש. המדינה הקימה לאזרחי העוטף ממ"דים. אין אצלנו בית שאין בו ממ"ד. במסגרת היישוב יש לנו גם מקלטים מוכשרים, ואנחנו הגענו למצב שבו בלילות אחרי שעות העבודה נתנו הנחיה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לכם דירות עם ממ"ד ויש גם מקלט?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
אלה מקלטים ותיקים עוד לפני שהיו הממ"דים. בכל המקלטים הכנסנו מזרנים, שמיכות וכל מה שצריך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ערוכים בהתאם.
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
ערוכים בהתאם בכדי שהם יוכלו להיות בפנים. החשש שלנו היה בין היתר שברגע שהם לא ירגישו בטוחים, שיקרה מה שקרה במלחמת לבנון השנייה עם הצפון, השגרירות לקחה את כל התאילנדים, העבירה אותם אלינו. בגלל הבעיות שהיו לנו אז עם נושא של עובדים זרים, החוסר, לא מיהרנו להחזיר אותם. חששנו שהפעם יקרה גם לנו, זאת אומרת שהשגרירות תעביר אותם, לכן עשינו הכול גם במכתבים שלא אתם עשיתם את זה. אז היו עושות את זה החברות. היו מתרגמות את ההנחיות לעובדים הזרים כדי לתת להם הרגשה טובה.
לגבי היתרי הבנייה, אולי על פעמונית שדיבר עליה ירון אין צורך וגם אם יהיה, אף אחד לא יבוא. פעמונית, בקושי ארבעה אנשים נכנסים פנימה. יש צורך במבנים. המדינה מצאה פתרון שהוא נגד הכללים והחוקים שהיו מבחינת היתרי בנייה. יש הרי חוק שאומר שאני חייב להתרחק מהגבול של השכן שלושה מטרים. הם לא עשו חשבון. שמו שם. לא אנחנו דאגנו להיתרי הבנייה. הוועדות עצמן סידרו את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה הם עושים? אי אפשר לתקן את המצב?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
מה לתקן? זה בנוי.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
מיגונית, לא צריך היתר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה בטיחותי?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
בטיחותי מאוד. דרך אגב, במאמר מוסגר, כשבנו ויצקו אותן עדיין לא פתחו את הפתח בין הבית לבין זה, וכשהיה מבצע, אני חושב עמוד ענן, פתחו. כשהיה צבע אדום נכנסו איתי גם חבר'ה מעזה. הם עבדו שם. היו אז פועלים שבאו מעזה.
בכל אופן אני רוצה להגיד שאם המדינה רוצה, הבעיה של היתרי הבנייה יכולה להיפתר. שתביני, אצלנו אין בעיה של קרקע. יש לנו בעיה של מים, לכן יש לנו חלקות א', ב', ג', ד' כאשר כל חלקה כזאת נמצאת במרחק מסוים מהבית. חלקה הכי רחוקה שזה ד', גוש החלקות הזה הוא 6 קילומטרים, לא רק אצלנו, לכן אין מה לדבר על להביא אותם. זה בלתי ניתן. אצלי בחממות היו תאילנדים שעבדו בתוך החממה ונפל קסאם מחוץ לחממה. במזל הם לא נפגעו.
מצד אחד זה בעיה למדינה להשקיע כל כך הרבה כסף בכל כך הרבה מבנים, הכוונה חממות ובתי צמיחה שבהם עובדים העובדים, לשים בכל מקום מיגונית, אבל מצד שני צריך להיות ברור פה שישנה בעיה. זה לא שאין בעיה. אנחנו עושים את כל המאמצים וגם רשות האוכלוסין עושה הרבה מאמצים בכדי לתת מענים ופתרונות. דרך אגב, הייתה לנו בעיה גם אחרי ה-7 באוקטובר. שבוע אחרי שהצבא הרשה לנו, אחרי שהם זיכו את החממות, הרשה לנו להיכנס לתוך החממות, אז לא היו עובדים אבל היו המון מתנדבים. לא יכולנו לקבל אותם כי התנאי היה שתהיה מיגונית בטווח נראה לעין, לכן גם את זה לא יכולנו לנצל בגלל הטווחים והמרחקים של החלקות מהבתים.
הבעיות שחקלאים מתמודדים איתן זה העלויות הכבדות שיש להם. זה מה שמעניין אותם כרגע. המיגון פחות מעניין. כל אחד למד להסתדר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
על תקנות הניכויים?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
גם על הניכויים בגין המגורים, גם האגרות. אני לא מדבר על שכר מינימום שחייבים לשלם להם. יש הרי הסכם בילטרלי, אנחנו מודעים לו, עם ממשלת תאילנד, שמה שעובד ישראלי מקבל באותו תחום, גם הם יקבלו אותם התנאים, הכול אותו דבר. הוסיפו עליהם עוד. כישראלי עובד אצלי אני לא נותן לו מגורים. אני אומר לו, אתה רוצה לעבוד אצלי? תשכיר בית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא עבירה על החוק שאתה לא נותן להם מגורים על פי התקנה?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
לעובדים הזרים חייב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה מדבר על הישראלים?
<< אורח >> אלי אהרון: << אורח >>
ישראלי שבא לעבוד אצלי, אני לא נותן לו מגורים. יש כאלה הרבה עובדים בבתי אריזה אצלנו, במרלו"גים, בכל מיני מקומות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לגבי האגרות, דורמן, אתם משלמים הכי פחות, נכון?
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
את צודקת. חברת הכנסת עטייה, תזכרי שנכון להיום וזה כל הזמן גדל, מספר העובדים בממוצע שחקלאי בודד מחזיק, אני מדבר בעיקר על המשק המשפחתי, לא על המשק השיתופי, על קיבוצים, הוא יחסית גבוה כי המציאות היא כזאת שהחקלאות עוברת שינוי של התייעלות. ממשקים קטנים עובר להיות משקים גדולים. סך כל האגרות ביחד זה משהו בסביבות 2,500 שקל לשנה. מי שיש לו עשרה עובדים, 15 עובדים, זה בוכטה.
בנוסף לכל מה שאלי אמר מבחינת ההסכם הקיבוצי של החקלאות, אנחנו מגיעים לזה שאם אלי צריך להתחרות בחקלאי מאירופה או מארצות הברית או מתורכיה, הס מלהזכיר, זה לא כוחות כי אנחנו משלמים 12,000 שקל, והם, בקושי עולה להם 4,000 שקל. אחרי זה באים ואומרים יוקר מחיה ויקר פה וכל הדברים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הרבה מכם, הכנסתם מכונות חדשניות גם.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ברור, איפה שאפשר. יש פעילויות שאין תחליף לנשמה, לאצבעות.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
אם אפשר רק עוד נקודה קטנה, יושבת-ראש הוועדה. הנושא של השוואה של אגרות בין החקלאות לבין הענפים האחרים, הענפים האחרים יכולים להעמיס את העלויות על מחירי הדירות שהם בונים. אנחנו כחקלאים לא קובעים את המחיר של הסחורה שלנו. קובעים לנו ולכן העלויות הן עלויות אדירות ואנחנו מבקשים שיבואו לקראתנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
צודק, בכל הענפים.
משרד הביטחון, פיקוד העורף.
<< אורח >> מישל מורג: << אורח >>
בוקר טוב, מישל מורג מפיקוד העורף, וצליל מישורי. אנחנו ממחלקת האוכלוסייה. בהמשך למה שאמרה מיטל, שיתוף הפעולה שלנו הוא הדוק ואדיר. לנו למשל יש קבוצת וואטסאפ של 312 חברים של מינהלת ההסברה, עם חברות כוח האדם, עם מנהלי הקהילות, עם רשות ההגירה ועם התאגידים, ואנחנו מפיצים שם מידעים בשפות זרות. לצורך הדיוק, דיברו קודם על זומים, אז עד כה בוצעו שבעה וובינרים בשפות זרות ואנחנו לא הולכים לפי מגזרים. לא הולכים לפי חקלאים או עובדי סיעוד. אנחנו עושים לכל דוברי אותה שפה עם מתורגמן שמבין באותה שפה על בוריה, ואנחנו נותנים להם את כל הנתונים.
לפני יומיים קיבלנו סרטון שצילמה העובדת הזרה התאילנדית שהצילה אותה ואת המטופלת שלה, ואמרה שבעקבות ההנחיות בוובינר שהיא השתתפה, היא ידעה מה לעשות. היא העבירה את המיטה של המטופלת למקום המוגן והיא נכנסה ביחד איתה וכך ניצלו חייהן. את כל הדברים האלה אנחנו עושים באופן קבוע. יש לנו עלוני הנחיות בעשר שפות שאנחנו מפזרים אותם, וכרגע הכנו התנהלות לאור סכנת ראשי הנפץ המתפצלים, בשמונה שפות כדי להזהיר אותם לא לגעת, לא להתקרב, להתרחק ולהרחיק את האנשים שהם עובדים איתם. אנחנו כרגע מכינים סרט, זה באמצע הצילומים, לעובד הזר, ההתייחסויות, טיפולים. יש לנו מוקד 104 שפעיל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע בארבע שפות, ואם יש משהו אנחנו מפנים אותם גם למוקד CIMI. יש לנו את הטלפון שלהם. הוא נמצא אצל כל מוקדן שיושב. יש לי אותו גם פה מול העיניים, ואנחנו נותנים להם את כל המידע כדי לעשות.
חשוב לנו להדגיש דבר אחד. אין הנחיות מיגון שונות בין העובד הזר לבין העובד הישראלי. הנחיות ההתגוננות והמיגון הן היינו הך. בשטח הפתוח יש מיגון אישי, וצדקו החברים קודם מהחקלאות שאמרו, אי אפשר להציב מיגונית בכל שני מטר. אם יש לו כמה דונמים והוא בזמן תגובה 30 שניות או 15 שניות, אם הוא לא בפתח המיגונית הוא לא יצליח להתמגן, לכן ההנחיות הן למיגון אישי. יש הגדרה מה זה מיגון אישי והם צריכים לצאת עם המיגון האישי לשטח. גם אני היום בבוקר הייתה לי אזעקה בדרך, ואני ברכב. בלי להתבייש, עם מדי צה"ל החניתי את הרכב בצד, יצאתי החוצה, שכבתי על הרצפה עם ידיים על הראש וחיכיתי. ההנחיה הזאת באה כדי להקטין את תדמית הגוף שעלולה להיפגע מרסיסים או ממעוף של רסיסים.
בפני פגיעה ישירה לא יעזור כלום, אבל אנחנו עושים את זה כדי להתגונן ולהגן וכך גם ההנחיות לכלל העובדים בשטח הפתוח. אין לנו הנחיה לעובד זר או הנחיה לחקלאי ישראלי. ההנחיה היא למי שעובד בשטחים פתוחים. מדיניות ההתגוננות מתוקפת כל יום מחדש. כל יום מחדש היא נבחנת ונותנים אותה ליומיים. אחרי 24 שעות אלוף הפיקוד מקיים דיון מקיף עם כל הגורמים המקצועיים, ומתקן אותה או מאושש אותה. בפיקודים המרחביים, וכרגע זה נוגע בעיקר לצפון, הם לא רק כל יום אלא גם באותו יום. יש להם נוהל מסוים שמפאת הקו הפתוח אני לא אסביר אותו כאן, שהם מתירים תנועות ועבודות, ואם הם התירו תנועה ועבודה, הם מתירים אותה לחקלאי ולעובדיו, היינו הך. אין אצלנו הבדלה.
אנחנו מנחים מקצועיים וההנחיה שלנו היא איך להתמגן בצורה הטובה ביותר. ישנם ימים שחקלאי הצפון, ואני חוזר למלחמה הקודמת כי סוגי האיום קצת השתנו. במלחמה הקודמת היו ימים שלא נתנו להם לצאת. לא אפשרו להם. כשהיה מסיק הזיתים והיינו חייבים, יצרנו הגנות נוספות אד הוק לאותו זמן כדי שיהיה אפשר למגן אותם בצורה הטובה ביותר. אמרו פה קודם נכון. נתנו להם אפשרות להתחבר לאפליקציה ולשמוע אותה, והאפליקציה, גם היא משודרת בשפות זרות. מבחינת ההתרעה והאזעקה זה תלוי מאיפה מגיע האיום. כשאפשר נותנים התרעה וההתרעה לא ניתנת לאדם מסוים. כל מי שיש לו טלפון במרחב מקבל את ההתרעה, נא תשפר את מיקומך למיגון מיטבי. ישנם מקומות שאין מה לעשות, יש אזעקה בלי התרעה. ישנם מקומות מסוימים, ברור לכולם איפה, שזה לפעמים גם "בום", אזעקה, כי מה לעשות, זאת שגרת חיינו.
לגבי הצבת מיגוניות יש תמ"א/40/ד. היא מגדירה איך מציבים מיגוניות ברחבי הארץ. פיקוד העורף נתן גם תקנות חירום לבנייני מגורים. יש אפשרות שם גם להציב מיגונית רק באישור אדריכל שמכין את העבודה מול פיקוד העורף. הוא לא צריך לעבור את הוועדה המקומית. יש תקנות. מי שצריך את זה, מצוי בזה. יש תקנות מקלות איך מציבים מיגונית. אנחנו לא מפקחים על הדבר הזה. אנחנו לא אוכפים את זה. אנחנו נותנים הנחיות מקצועיות ואנחנו פה זמינים 24/7. יש לנו קצינה שיושבת פה לצידי, צליל מישורי, שאחראית על המשק החיוני. אנחנו דנים כרגע בעובדים של משק חיוני, והיא נותנת מענים לכל עניין ודבר, גם להחרגות שנולדות מהיום למחר בבוקר. זה קרה לנו בהתאחדות עובדי הבנייה שבמהלך עם כלביא שינינו את ההנחיות בהתאם לצורך שנולד מהקבלנים, לכן ההיענות שלנו לבקשות, לשינויים ודברים שכאלה היא מיידית ואנחנו בוחנים את זה עם הגורמים המקצועיים ולא שומרים את זה בבטן. כל דבר שאנחנו מוציאים, אנחנו מוציאים בכתוב, ככה שהם יכולים להסתמך על זה, הם יכולים להציג את זה. יותר מזה, אנחנו גם משתפים פעולה ומוציאים את זה בעשר שפות זרות שונות כדי שיהיה לכולם את כל האפשרות.
אני חבר קבוע שמשתתף ומייצג בוהחו"ג. גם שם נשאלנו על השאלה הזאת. הצגנו להם את סרטי התודעה. הצגנו להם את כל הדברים. מקרה מצער של העובדת הזרה, המטופלת שלה נפצעה קשה כי היא הכניסה אותה לתוך ארון והיא לא הספיקה להיכנס. מקרה מאוד מצער. זה אובדן חיים. גם העובדים שהיו ביהוד נשמעו להנחיות. שני העובדים הישראלים האוזבקים שלא נשמעו להנחיות, נהרגו, ושאר 48 העובדים הזרים שנשמעו להנחיות, חייהם ניצלו. הם נכנסו לתוך המרחב המוגן הטוב ביותר שהיה באותה נקודה וכך חייהם ניצלו.
אני חושב שהייתה קפיצת מדרגה מאוד גדולה לאור הלקחים וההפקות שעשינו, ואנחנו זמינים לתת מענה לכל בעיה שעולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. שמחים לשמוע את הסקירה המקצועית.
עכשיו נעבור למשרד החקלאות.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
שלום, בוקר טוב לכולם. תודה רבה, חברת הכנסת עטייה. המשרד כמשרד רואה בשמירה על ביטחון החקלאים, ודיברו על זה קודם, וגם העובדים הזרים, באמת משימה לאומית ממעלה ראשונה. אנחנו כמשרד פועלים גם באופן יזום, מהיר, מתואם מול כל הרשויות שנמצאות גם פה, גם שעוד לא דיברו, באמת להבטחת אותו קיום של הענף גם בתנאי חירום וגם כמובן בשגרה. העברת לנו, חברת הכנסת עטייה, מספר שאלות, אז ברשותך אני אענה על השאלות. יש פה ארבע שאלות וכמובן אהיה זמין לכל שאלה שתתקיים. יש איתי בזום, במקביל כמובן, אנשי המקצוע של תחום העובדים הזרים שמלווים את המשרד.
השאלה הראשונה הייתה על הפעולה על ההגנה על הבטיחות של החקלאים והעובדים הזרים. אני יכול לומר שעם פרוץ המלחמה המשרד הקים מערך חירום ייעודי שכולל פריסה, אני אגע במספרים עוד מעט, אבל גם של אמצעי מיגון בשטח עצמו, גם מיגוניות, גם מיגון אישי לחזק את ההגנה האישית וכמובן עם הנחיות שוטפות להתנהלות בטוחה. באתר המשרד הכול מאוד זמין ונגיש בשיתוף פעולה כמובן עם רשות האוכלוסין. המשרד מוביל את התיאום הזה במטרה להבטיח מענה באמת מהיר ואחיד. יש לנו חמ"ל שכבר עובד יותר משנתיים ברמה של פעם בשבוע בשוטף. הוא עובד כרגע כל יום. בשעה 10:30 עצרנו את הפעילות ואנחנו נפגשים כל בוקר, גם בשעה הזאת בדיוק עכשיו, שר, מנכ"ל וכל הצוותים המקצועיים והנהלת המשרד אל מול המחוזות בפעילות שוטפת כדי לתת איזה שהוא מענה אפקטיבי כדי לראות גם דברים מהשטח מהמחוזות וגם בפועל.
השאלה השנייה הייתה לגבי תוספות המיגוניות, וזאת שאלה שעולה גם פה בדיון שאת מעלה. אנחנו בשנתיים האחרונות הפעלנו מערך נרחב של הצבת אמצעי מיגון. זה לא מתפקידנו. אנחנו אומרים את זה כל הזמן. משרד החקלאות וביטחון המזון, לא מתפקידו להציג מיגוניות. זה תפקיד של צה"ל, של פיקוד העורף ובכלל, משרד הביטחון. אנחנו הצבנו כ-1,100 מיגוניות. אורי דורמן דיבר קודם על המספרים. נתנו מענה בהרבה מאוד שטחים חקלאיים בפריסה ארצית עם מתן עדיפות כמובן לאזורי סיכון. מיגונית עולה כ-60,000 שקלים. תעשו את החישוב. אנחנו מדברים פה על מעל 60 מיליון שקלים, מספרים לא קטנים. זה מהלך שהוא חסר תקדים בהיקף שלו.
גם השר וגם המנכ"ל הבינו את הצורך לאפשר את אותה עבודה חקלאית. אותו חקלאי, אותו עובד זר לא ייצא לעבודה כשהוא לא באמת רואה שיש לו איזה שהוא מיגון מינימלי, אבל כמו שאמרו פה קודם מפיקוד העורף, השדה הוא גדול והעבודה בצד השני של השדה לא תאפשר לו את זמן ההגעה, אבל אנחנו עושים את המקסימום שלנו לתת את המענה. יש לנו כרגע בקנה עוד כ-30 מיגוניות שבדרך לאותם חקלאים. יש בעיה של ספקים כיוון שהם מייצרים המון מיגוניות, אז אין להם כרגע את האישור של פיקוד העורף ולכן אנחנו מקווים שתוך שבוע גם אותן 30 מיגוניות יסופקו לאותם חקלאים.
השאלה השלישית הייתה לגבי הנחיות לחקלאים, תדרוך של אותם עובדים זרים. מיטל מרשות האוכלוסין דיברה על זה. אנחנו כמשרד, אפשר לפתוח את האתר של המשרד, גם פרסמנו וגם הנגשנו את כל ההנחיות לשעת חירום לכל העובדים הזרים וכל החקלאים כאחד. הן זמינות במספר שפות – בתאית, באנגלית, בהינדית, בסינית, בשיתוף פעולה כמובן עם רשות האוכלוסין במטרה להבטיח את אותה הבנה מלאה ונגישות לכל העובדים. יש שיתוף פעולה הדוק עם רשות האוכלוסין, כאשר כל ההנחיות והעדכונים מופצים גם למחוזות שלנו, גם לשטח. אנחנו מקפידים על אחידות מסרים ושהכול יגיע לאותם גורמים.
השאלה האחרונה הייתה על הדרישות של המיגון במשקים ובמיגונים במגורי העובדים הזרים. אנחנו מדגישים כמובן את הצורך להבטיח מיגון נגיש, מיגון זמין גם בעבודה וגם במגורים. אנחנו דורשים הימצאות של מרחבים מוגנים תקניים או איזה שהם פתרונות חלופיים, נגישות מיידית בזמן התרעה, הדרכות של עובדים. כחלק מאותו מערך, כמו שהגדירו גם קודם מפיקוד העורף, חילקנו כ-150 קסדות ושכפ"צים לעובדים, לחקלאים לחזק את ההגנה האישית באותם אזורים שבהם אין להם את אותה מיגונית.
אני יכול לומר לסיכום, כמו שאמר דורמן בפתח הדברים. הרציפות התפקודית קיימת. אנחנו כל בוקר נפגשים בחדר המצב. לא חסר שום דבר על המדפים. המדפים מלאים. יש דברים ספציפיים שאנחנו מטפלים בהם באופן יסודי. אנחנו מסיירים בשטח גם דרך המטה וגם דרך המחוזות. יצא, הבוקר גם סימסתי לחברים שלי מרשות האוכלוסין, למשה נקש ולמיטל על הנוהל החדש, התמך שהוצאנו שהוא תומך חקלאות, אז גם תודה רבה לכל השותפים שהצלחנו להוציא, גם משרד הרווחה וגם רשות האוכלוסין. הייתה סוג של לידת עכוז, קראנו לזה, אבל הצלחנו להוציא את זה לפועל.
רוב הפניות שלנו בחמ"ל, אגב, היום כמשרד הן שחרור רכבים. בגלל המלחמה יש הרבה מאוד חקלאים שלוקחים להם את האוויר ואת החמצן שנקרא הטנדר, הרכב שאיתו הוא מעביר את הסחורה והוא מתקיים. יש לנו מאות של פניות בנושא הזה, עשרות פניות כל יום. אנחנו מול פיקוד העורף, מול משרד הביטחון.
דיברת קודם, חברת הכנסת, על הצורך בהארכה של שלוש שנים של הקיימים. דיברו על זה מקודם. זאת סוגיה שאנחנו חייבים לטפל בה ולפתור אותה. היום אנחנו במצב של פעולה מאוד מהירה, שרשות האוכלוסין נתנו הארכה של שלושה חודשים לאותם עובדים קיימים שנגמר להם השהות והם לא יכולים לצאת, חדשים לא יכולים להיכנס. נתנו את המענה הזה של השלושה חודשים קדימה.
חברת הכנסת עטייה, אנחנו מצפים ומחכים לדיון אצלך בנושא של תחום הקנביס. אנחנו מחכים לתשובה. אנחנו את עבודת המטה סיימנו לגבי משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, לתת את אותו מענה כדי לשחרר עובדים זרים גם לתחום הזה, תחום שאם אנחנו לא ניתן לו מענה, אמרתי את זה גם בדיון אצלכם, נהיה בבעיה. עד כאן מבחינתי. אם יש שאלות נוספות, אני כמובן כאן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הזכרת נוהל. תעדכן אותנו מה אומר הנוהל.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
נוהל תמך שפורסם אצלנו, לקח הרבה מאוד זמן שיפורסם. זה כל המהלכים שהם תומכי חקלאות. לדוגמה, כל מיני מכוני מיון למיניהם שהם לא חקלאות פר אקסלנס אבל אתה עושה את האריזה. אתה אורז את אותו מוצר באותו בית אריזה, אתה רוצה שיהיה שם עובד זר. הרבה מאוד נושאים שהיו תקועים, אני לא רוצה לומר שנים אבל תקופות מאוד ארוכות, עבר את כל האישורים הנדרשים ונותן את המענה. יש כמובן נושאים שכרגע הם בסימני שאלה. אנחנו רוצים לתת תוספות. ארגנו את השטח עם היכולת הזאת לתת מענה לעובדים זרים שהם תומכי חקלאות, מכיוון שהם משפיעים באופן ישיר על שרשרת האספקה. אם אנחנו ניקח את אותה תחנת מיון שהיא לא חקלאות פר אקסלנס אבל אורזים בתוכה את אותו תפוח, את אותה עגבנייה, אם לא ניתן עובדים זרים לאותה תחנת מיון, המוצר הסופי לא ייארז ולא יגיע לאותו בית - - -
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
בית אריזה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
בית אריזה, כן. יש עוד מספר מעבר לבית האריזה. הנוהל כמובן מפורסם אצלנו. הוא לא נותן מענה כמו שאנחנו רצינו, לעוד נושאים, אבל אנחנו עובדים כל הזמן לתת את אותם מענים כדי לא לפגוע בשרשרת האספקה. כמו שאמרנו קודם, הרציפות התפקודית מתקיימת. המדפים מלאים. אנחנו רואים לקראת פסח איזו שהיא בעיה נקודתית במחלבות. גם אותה אנחנו רוצים עכשיו לפתור ולתת את המענה כדי שלא יחסר לנו חלב בפסח. לשמחתי הגדולה, ומיטל התחילה בזה את הדיון, יש כמעט 50,000 עובדים זרים היום בתחום החקלאות. אין לזה אח ורע בשנים האחרונות כשאנחנו מסתכלים עשור או שניים אחורה. אנחנו במצב הרבה יותר טוב. כוח האדם לחקלאות היום הוא במצב הרבה יותר טוב, הרבה יותר נותן את המענה, מה שנקרא. אנחנו עוד לא ברוויה אבל אנחנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו בטח לפני שנתיים ובטח לפני תחילת ה-7 באוקטובר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. מתי אתם מספקים את המיגוניות?
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
אמרתי קודם. רוב המיגוניות, כ-1,100 מיגוניות כבר סופקו. יש לנו כ-30 מיגוניות בקנה שממתינות לאישור של הספק אל מול פיקוד העורף מכיוון שאין להן את אותו תקן לאספקה של אותה מיגונית. אנחנו מקווים שתוך שבוע אותו ספק יקבל את האישור של פיקוד העורף ויוכל לספק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
ביקשת לשאול שאלה.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
קודם כל בהחלט צריך לציין את משרד החקלאות על כל הפעילות שהם עושים. לגבי הנושא של ערכות מגן אישיות, אני לא יודע כמה חילקתם. אם אפשר היה להגדיל את הכמות. עד כמה שידוע לי מדובר על 50,000 עובדים. אם המספר נכון, הוא 150 ערכות אישיות. אולי תתייחס לעניין הזה, בבקשה.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
אמרתי שחולקו כ-150 קסדות ושכפ"צים למיגון האישי. כמובן אנחנו נרצה ונשמח לתת 50,000, שלכל עובד זר יהיה.
<< אורח >> ירון סולומון: << אורח >>
זה עניין גם לוועדה וגם לפיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
נעלה את משרד העבודה, את חזי שוורצמן.
<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>
בוקר טוב לוועדה. התראינו אתמול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>
הנושא של בטיחות של עובדי החקלאות הוא חשוב מאוד, הביטחון האישי שלהם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תתייחס גם לאכיפה.
<< אורח >> חזי שוורצמן: << אורח >>
גם בימים כתיקונם העבודה של העובדים בחקלאות היא קשה, היא מאתגרת, היא מסוכנת, וגם מאמצי הפיקוח מאוד מורכבים. כאשר אנחנו מגיעים לשטחים החקלאיים אנחנו מרכזים כוחות של מפקחים. זה לא אכיפה קלה. צריך להגיע עם רכבים 4*4, לא משנה מה, זה לא מעניין הוועדה אבל אנחנו עושים.
בימים אלו יש את ההנחיות של פיקוד העורף כפי שנציג פיקוד העורף הבכיר ציין בדיון הזה, מיגוניות ונושא של התגוננות בשטח פתוח. אנחנו לא אוכפים את ההנחיות האלה מבחינת המיגוניות. אנחנו לא בודקים כמובן התנהגות בשטח. אנחנו לא תמיד שם בעת אזעקות. כפי שאמרתי אתמול, גם ענף הבנייה, גם ענף החקלאות, גם ענף התעשייה, אנחנו נמצאים בשטח אבל בשגרה מוגבלת, מצומצמת מהשגרה. אנחנו מגיבים לאירועים בטיחותיים או לפניות של חקלאים, פניות של ציבור. אנחנו בקשר עם גורמי הבטיחות גם במועצות וגם ברשויות המקומיות. אנחנו נותנים מענה כפי שציינו הנציגים הקודמים של המשרדים הממשלתיים, גם באון-ליין, באוף-ליין, בוואטסאפים, בוובינר, כל מה שצריך כדי להגיע לאותו ציבור, אבל בעניין המיגוניות וההתגוננות אנחנו כפופים להנחיות פיקוד העורף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
דיאנה בארון מקו לעובד, בבקשה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה רבה לכם. אנחנו באמת התראינו אתמול בדיון לגבי ענף הבנייה, והנה אנחנו דנים בענף החקלאות. למרבה הצער חלק מהדברים עדיין רלוונטיים אבל יש גם בעיות ייחודיות לענף החקלאות. אני אגע בארבע נקודות, ברשותכם. אני אעשה את זה מהר בגלל קוצר הזמנים. דבר ראשון לגבי הנתונים. אנחנו ניסינו לאסוף נתונים לאורך השנתיים וחצי האחרונות. לפי הנתונים שלנו, נכון לסוף 2024 היו 20 עובדים שנפצעו בעבודתם בענף החקלאות ו-12 עובדים שנהרגו בשל המלחמה, גם מהגרי עבודה וגם ישראלים. השאלה שלנו היא האם יש מישהו מגופי המדינה שמנהל איזה שהוא מעקב ויודע מספרים רשמיים, יודע כמה עובדים נהרגו בענף החקלאות או בכלל בזמן העבודה בשל טילים? אנחנו חשבנו שזה אולי רלוונטי יהיה להפנות את זה למשרד הביטחון או לפיקוד העורף. זו שאלה ראשונה.
דבר שני, בספטמבר 2025 יצא דוח מבקר המדינה לגבי ענף החקלאות במהלך מלחמת חרבות ברזל. נציג משרד החקלאות התייחס לזה שהם הציבו כ-1,100 מיגוניות. אחד הדברים שעלו בדוח המבקר היה הצורך לעשות מיפוי כנדרש כדי לוודא היכן המיגוניות האלו צריכות להיות מוצבות, כי זה לא מספיק רק לפרסם מבחן תמיכה, בהנחה שהוא מתפרסם, אלא גם צריך לעשות מיפוי, כמה עובדים, בין אם מהגרי עבודה, בין אם ישראלים? איזה פערים יש במיגון? בנוסף, מבקר המדינה אמר שלפני שמציבים את המיגונית בשטח, משרד החקלאות צריך לבדוק שהחקלאי ביקש וקיבל אישור של פיקוד העורף והרשות המקומית למקום הספציפי שהוא הולך להציב את זה. משרד החקלאות, האם אתה בודק את זה? האם זה אכן משהו שטופל בעקבות דוח מבקר המדינה?
בנושא של אכיפה, העלינו את זה אתמול. מי גוף האכיפה שבודק שיוצאים לעבודה רק כשיש מרחבים מוגנים על פי הנחיות פיקוד העורף? אנחנו אתמול הפנינו את השאלה לרשויות המקומיות שזרקו את זה למקום אחר, לא ברור לאיפה. האם משרד החקלאות יכול לעשות אכיפה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שמענו גם את הנציג של משרד הבינוי והשיכון.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
משרד הבינוי והשיכון לקח את זה על עצמו בגלל שזה היה ענף הבנייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני חושבת, כל משרד רלוונטי, שהוא ייקח את זה על עצמו, שהוא יקיים דיון בנושא.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
נשמח לשמוע אם משרד החקלאות ייקח את האכיפה לוודא שהעובדים יוצאים לשטח רק מוגנים.
דבר אחרון לפיקוד העורף. ציינתי את זה אתמול, חשוב לי לציין את זה גם היום. אני עשיתי את השירות שלי בפיקוד העורף. שירתי במילואים הרבה מאוד שנים בפיקוד העורף. אני מאוד מעריכה את העבודה שלכם. אנחנו בקו לעובד גם משתפים פעולה להפצת המידע שמועבר על ידי פיקוד העורף, ובכל זאת יש דברים שאנחנו שבים ומעלים מול פיקוד העורף, שעדיין לא טופלו להבנתנו. אחד מהם זה למשל ההנחיות שאכן תורגמו אבל הן לא נמצאות במקום נגיש באתרי האינטרנט. ב-28 בפברואר ברגע שפרצה המערכה, אם חקלאים רצו ישר לשלוח את הנחיות ההתמגנות לעובדים שלהם, ונכנסו לאתר פיקוד העורף, הם לא יכלו למצוא את זה בשם בשפות שרלוונטיות לעובדים, אז קודם כל להעלות את זה לאתר. אנחנו מבקשים את זה כבר הרבה זמן.
דבר שני לגבי ציוד מיגון אישי. איזה ציוד מיגון אישי? משרד החקלאות אמר ש-150 ערכות חולקו. 150 ערכות זה לא מספיק ל-50,000 עובדים. מי דואג לעובדי השטח לוודא שיש להם ציוד מגן אישי? אם זאת הדרך שלהם להתמגן, צריך לוודא שמישהו לוקח את זה על עצמו. אלו הדברים המרכזיים. אנחנו נשמח לקבל התייחסות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
גבי בורנשטיין, בבקשה.
<< אורח >> גבריאל בורנשטיין: << אורח >>
שלום, אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל בתור בוגר מ-2006 ואילך ובעלים של לשכה פרטית שמטפלת בכמות מאוד גדולה של עובדים, אני באמת לא זוכר התנהלות כל כך רצינית, נכונה, מסודרת כמו שהיא מתבצעת עכשיו. זה לא הכאוס של ה-7 באוקטובר. זה אפילו לא המבצע הקודם. העסק עובד והעסק עובד נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש הפקת לקחים ממבצע למבצע.
<< אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>
בוודאי, וזה נכון וזה טוב, ועם כל זה, פטור בלא כלום אי אפשר. קורה לפעמים שאני גם מסכים עם חברתי מקו לעובד. אנחנו מחוברים לקבוצה של ג'סיקה. אני בטוח שמישל יודע מי זאת. קוראים לקבוצה הזאת נאמני בטיחות או משהו כזה, ומפורסמים שם הרבה מאוד דפים והנחיות וסרטונים, ועדיין הדברים הרשמיים, הדברים שיוצאים מטעם מדינת ישראל יוצאים בעברית, אנגלית, ערבית ולדעתי אולי גם ברוסית. בהגדרה לא מתרגמים אותם. אנחנו עושים את זה. אני תושב עמק יזרעאל. אני מחובר ליקל"ר שלנו, לקצין של פיקוד העורף במועצה, לדוברת המועצה, למרכז הוועדה החקלאית. אני באופן אוטומטי, לפעמים אפילו אני מקדים את הפרסומים של אחרים. כל מה שמגיע, אוטומטית מתורגם אצלי לכל השפות, יוצא בלי חשבון מי עובד איתי ומי לא עובד איתי, וזה מגיע מכל מיני מעגלים. כל החברות עובדות. זה לא משהו מיוחד שאני עושה, אבל אנחנו עובדים עם זה נכון והתאילנדים מכירים את זה.
צודקת חברתי מקו לעובד שזה לא נמצא בשום מקום, באיזה שהוא אתר או באיזה שהוא ענן או באיזה שהוא קישור שהעובדים יכולים להיכנס, וחבל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האם קיבלתם תלונות מעובדים זרים?
<< אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>
אני קיבלתי פנייה אחת מאנשי האכיפה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תפרט לנו מה התלונה.
<< אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>
התקשר תאילנדי לקו החם. התקשר אליי איציק אמזלג מהאכיפה של רשות האוכלוסין ואמר, יש קבוצה של תאילנדים, טוענים שאין להם מיגון. באותו יום, שעתיים אחרי זה העסק הסתדר. המעסיק העביר את העובדים לישון אצלו בבית במרתף ביחד איתו. למוחרת בבוקר כשהוא קם, מתוך 28 עובדים 26 חזרו לישון במגורים כי הם העדיפו לישון במקום שלהם. צריך לקחת בחשבון, חלק גדול מהתאילנדים, לא אגיד שמים פס אבל חלק גדול מהתאילנדים פחות נלחצים מלרוץ.
מישל קצת בלבל. הוא אמר, העובדת התאילנדית שטיפלה. תאילנדים לא עובדים בסיעוד. התאילנדים נמצאים אך ורק בחקלאות. עכשיו יש גם בתעשייה. התאילנדים עובדים בחקלאות ולמזלנו, לשמחתנו במבצע הזה אנחנו פחות מטורגטים. מנסים יותר לחפש את מרכזי האוכלוסין, את האזורים האורבניים ושם אין תאילנדים, לצורך העניין, של החקלאות, אז אנחנו איך שהוא אולי קצת יוצאים מורווחים פה, אבל עדיין זה לא קשור לכלום. החבר'ה של רשות האוכלוסין עובדים ועובדים יפה. אנחנו מקבלים תשובות. עובדים מהבית גם אנחנו, המשרדים. גם הם. בסך הכול העסק עובד.
עוד מילה אחת לגבי נוהל התמך שדיבר נציג משרד החקלאות. אני חייב להגיד דבר אחד. אני יודע שאולי זה לא הדיון אבל הנוהל הזה לא נותן מענה לכל מה שקשור לעבודות מסה בחקלאות – לקטיף, דילול, שתילה, גיזומים, אסיף. כל הדברים האלה, הוא לא נותן פתרון מכיוון שמדובר בקבוצות ובקבלנים שעוברים ממעסיק למעסיק, נותנים שירותי גיזום, שבועיים האלה למעסיק פה ושבועיים האלה למעסיק שם. הדברים האלה קצת בעייתיים בנוהל הזה. אני לא מדבר על זה שמפרסמים נוהל וכותבים – אולי יהיה נושא של ערבות. השיא הוא שאומרים למעסיקים, אתם יכולים להגיש עד אוקטובר ובינואר אנחנו נחליט אם הנוהל הצליח ועבד או לא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גבי, מילה לסיכום כי עוד מעט מתחילה המליאה.
<< אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >>
מילה לסיכום. החקלאים והעובדים הזרים, חד הם. יש הרבה יותר חקלאים שנמצאים עם התאילנדים ביחד בממ"ד בבית או ביחד במקלט בבית, והלוואי וכל הגופים שעוזרים ותומכים בעובדים הזרים, פעם אחת גם ירימו טלפון לחקלאים וישאלו אותם איך אתם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה רבה, גבי.
נעבור לדובר הבא, יוני דמרי, תנועת המושבים.
<< אורח >> יוני דמרי: << אורח >>
ראשית, לשם שינוי אין לי ביקורת. רוצה להודות לחברים ברשות האוכלוסין על העבודה. למשרד החקלאות. מצטרף לדבריו של גבי. את האמת, רציתי לשאול כמה דברים בהתייחס להארכת שהות, אבל קיבלתי עליהם מענה, אז אני באמת מבקש מכולם להישמר. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
בקי קשת, בבקשה.
<< אורח >> בקי קשת: << אורח >>
תודה, חברת הכנסת. שלושה משפטים קצרים מאוד. אתמול שמענו על קווים שאפשר להתקשר, שנאמר שהם 24/7 יכולים לעזור לעובדים. לצערי הרב ניסיתי אותם. כתבתי את זה לוועדה ממש ברגע שניסיתי. CIMI שאמור לתת מענה בשפות זרות, יש שם איזו הודעה, שעם מספר שעות מאוד מוגבל בכל שפה, והודעה שיחזרו אליי, אבל אפילו לא היה אפשרות להשאיר טלפון.
לגבי פיקוד העורף, התקשרתי. יש להם שפות מוגבלות אבל בתוך השפות שיש ביקשתי אנגלית. כשפניתי לשם, קודם כל ענתה מישהי לא דוברת אנגלית. העבירו אותי באיזה שהוא שלב למישהו דובר אנגלית שלא ידע אפילו להגיד לי מה ההנחיה הבסיסית שמתפרסמת באתר לכל אחד, וכששאלתי הלאה, אחרי שהוא בירר וחזר, אמר, נכון, בשביל לצאת לעבודה צריך להיות לך מיגון תקני. אמרתי, מה קורה אם המעסיק שלי מתעקש שאני אעבוד כשאין מיגון? התשובה הייתה, אם המעסיק רוצה, הוא יכול להתקשר ואני אגיד לו שבאמת שזה החוק. כלומר, אין שום עזרה ולא הפנייה מפיקוד העורף כשיש בעיה, לשום גורם אחר, וב-CIMI השעות שם ממש מוגבלות. אני חוזרת על זה שבעיניי חייב להיות קו חירום שפועל את כל השעות בכל השפות, שעושים משהו עם הפניות. זו הערה ראשונה.
הערה שנייה. משרד החקלאות, באמת יש דברים מצוינים שנעשו. אומרים שאמורה להיות התרעה, שחיברו לעובדים את הטלפונים להתרעה. אני שואלת האם יש בדיקה כל שהיא, הנחיה שאסור לעובד להיות במקום שאין בו קליטה סלולרית? יש בעיות עם קליטה לפעמים. האם מישהו מנחה, לא כל שכן, מפקח שאכן עובד לא ייצא לשטח שאין בו קליטה טובה?
הערה שלישית. בפתח הדברים נאמר שאנחנו בודקים שיהיה לנו הבטחה מספקת של סחורה וכו', ובאמת שאנשים לא ירצו לעזוב את הארץ. זה מטרות ראויות וחשובות ונכונות, אבל המטרה לדעתי חייבת להיאמר בפתיח דיון או בסיכום, שהמטרה הראשונה במעלה זה להבטיח את החיים של העובדים כולם, לא כל שכן אלה שאנחנו מוקירים להם טובה והערכה על זה שהם דואגים שיהיה לנו אוכל במדינה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה.
דורון ליבנה.
<< אורח >> דורון ליבנה: << אורח >>
שלום, דורון ליבנה, התאחדות חקלאי ישראל. ראשית, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו. אני אכן מצטרף לכל הפעולות גם שרשות ההגירה עשתה, גם ההסבר, גם החיבוק הגדול כמו שאורי אמר, שהחקלאים למודי הניסיון מהאירוע של ה-7 באוקטובר הדריכו, הנחו וטיפלו בעובדים ובאמת הפידבק מהשטח שהם מרגישים בטוחים. יש להם את האמצעים. יש אוזן קשבת אליהם והסברים כמו שמיטל דיברה בתחילת הדיון על הוובינר והפרסומים שנעשו בכל השפות, בטח בתאית בנושא של החקלאות. הם בתמונה והם מבינים וזה פידבק שחייב להיאמר וחשוב שנעשה.
לגבי השמיים הסגורים אני לא רוצה להאריך. אני שמח לשמוע שיש הבנות על המתווה בהכרת הצורך ללא קשר למלחמה, רק בואו נראה מה צופן העתיד הקרוב לפתחנו. אנחנו נמצאים עוד מעט בסיום השבוע השלישי שלא נכנסו עובדים חדשים שהיו צריכים להגיע. עובדים באינטר ויזות תקועים. עובדים חדשים, בוטלו כרטיסי הטיסה שלהם ולא יגיעו. בהנחה שהמלחמה תיגמר תוך חודש, תוך שבועיים, יהיה לנו שטף של יציאה לאור ההארכה הזמנית והמבורכת שרשות ההגירה עשתה בסוף חודש יוני. זה יהיה אינטרוול או סכימה של הרבה עובדים שהיו צריכים לצאת ממרץ ועד יוני. על זה נוסיף את העובדים שלא הגיעו, ולשם יתווספו העובדים הוותיקים שיסיימו את שבע השנים מהארכת חרבות ברזל, זאת אומרת, אם אנחנו נסתכל בתכנון קדימה לאן פנינו, אנחנו יכולים להגיע למצב של חוסר בעובדים בשיא עונת הקטיף ובקיץ. חושב שאנחנו צריכים, גם משרד החקלאות, רשות האוכלוסין ואנחנו לתת על זה את הדעת ולנסות לקדם את המתווה, הישארות של לפחות אלה שסיימו את חמש השנים בתקופה הזאת של מפרוץ המלחמה או דחיית היציאה, שיוכלו להישאר כגישור זמני. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה.
מיטל, את יכולה להתייחס לדבריו?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
אני אציין שכמובן יש עוד שלושה חודשים עד ה-30.6.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שאמורים לעזוב, נכון?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, שאמורים לעזוב. אם תיקחו חמש שנים אחורה, היה לנו קורונה, כך שלא אמורה להיות יציאה המונית של עובדים זרים כי לא נכנסו כמויות גדולות של עובדים זרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם במקביל אתם עובדים על מתווה, נכון?
<< אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >>
כן, אנחנו עובדים על מתווה. כמובן כמו שיהיה טיסות מוגבלות לכניסה, יהיה טיסות מוגבלות ליציאה, כך שאנחנו לא צופים יציאה המונית של עובדים זרים, וכמובן אם נצטרך, ניתן מענה לכל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יופי, תודה רבה.
יובל, אם אפשר להתייחס לדברים.
<< אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>
בהחלט. מספר דברים. ככל שצריך הקולגות אצלנו, יהודית ודנה יוכלו לפרט. בנושא ההתגוננות אמרתי בפתח הדברים, היא שאלה לגבי ההנחיות וכו'. אמרתי גם שהועברו הנחיות לשטח דרך פיקוד העורף, הרשויות, המחוזות שלנו לגבי הסוגיה של ההתגוננות, והכול מופיע באתר. זה לגבי הנגשת המידע.
שאלו שאלה לגבי אכיפה. אני לא מכיר את העניין. לא הבנתי ממש מה הבקשה. אני אשמח לקבל את זה באופן פורמלי למשרד מקו לעובד. אחרי 24 שעות נעביר התייחסות מסודרת. אנחנו עושים אכיפה באמצעות יחידת הפיצוח שלנו, יחידה שעברה מהפכה בשנתיים האחרונות עם מנהל חדש. מה שעושים שם זה באמת עבודה מדהימה.
היא שאלה לגבי מבקר המדינה. מבקר המדינה ביקר פה יחד עם הצוות שלו לפני מספר ימים, והוא הגיע גם להערכת מצב שהייתה כאן אצלנו עם המנכ"ל. הנושא שדיברת גם לגבי המיגוניות הוא מולו. הסוגיה של המיגון האישי, אנחנו מאוד נשמח, אגב, לעשות רכישה של 50,000 ערכות מיגון לכל העובדים הזרים. נשמח לרכוש גם לכל אזרחי המדינה מיגון אישי. לצערי אנחנו לא מתוקצבים על כך. גם המיגוניות שנתנו, 1,100 המיגוניות, לא היה תקצוב בעניין הזה. אין תקציבים שניתן לייצר לדבר הזה אל מול אגף התקציבים. אני חושב שאנחנו בחרנו לעשות והבחירה לעשות היא הבחירה הנכונה, ואנחנו נתנו את המענה בזמן אמת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה לסכם.
1. הוועדה מודה לרשות האוכלוסין, פיקוד העורף, משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל, האיחוד החקלאי ולכל חקלאי ישראל על שמירת הרציפות התפקודית בחקלאות ושמירת ביטחון המזון של אזרחי ישראל, ועל הטיפול המסור בעובדים הזרים בתקופת המלחמה, ומבקשת להמשיך לתת מידע לעובדים הזרים ולהיות זמינים לשאלות ובקשות שיעלו על ידם, ולעשות ככל שניתן כדי לשמור על בטיחותם.
2. הוועדה מודה לרשות האוכלוסין על ההיענות לבקשות הוועדה להכנת מתווה להארכת שהיית העובדים הזרים בחקלאות לפי קריטריונים שייקבעו, ולבקשת החקלאים, ומבקשת לקבל עדכון על המתווה בהקדם.
3. פנינו לרשות האוכלוסין לגבי דברי בקי קשת לגבי המוקד הטלפוני לעובדים הזרים. אנחנו מבקשים את תשובת רשות האוכלוסין בנושא בדחיפות.
4. הוועדה מבקשת מקו לעובד לרשום בקשה מסודרת למשרד החקלאות והעתק לוועדה על נושא האכיפה שהעלו בדיון.
תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:06. << סיום >>