פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 582 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו (19 במרס 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חברי הכנסת: מאיר פרוש מוזמנים: שר התקשורת והשר הממונה על אירועי מירון ד"ר שלמה קרעי שמעון אלבום – מנכ"ל, משרד ירושלים ומסורת ישראל יוסף דייטש – פרויקטור ההילולה, משרד ירושלים ומסורת ישראל אהרון שפיץ – מנהל תחום הילולת ל"ג בעומר, משרד ירושלים ומסורת לישראל מירן בנימין – יועצת משפטית, משרד ירושלים ומסורת ישראל לאה כהן – עו"ד, עוזרת יועצת משפטית, משרד ירושלים ומסורת ישראל תת טפסר טיראן שמר – ראש מחלקת רישוי והגנה מאש, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ ארנון פרידמן – רמ"ד אירועים המוניים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ מיכאל פרנקנבורג – רמ"ד אג"מ, יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נירית להב קניזו – עו"ד, רפרנטית סמכויות המחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יערה למברגר – עו"ד, ראש האשכול האזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: תת טפסר אוסקר פוקס – רמ"ח הגנה מאש, מחוז צפון, כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ טלי אריכא – יועמ"ש מחוזי, מחוז צפון משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ יגאל בן לולו – קצין אג"מ מחוזי, מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ נוח סגס – ראש ענף מבצעים, מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי גולן ירמיהו – מנהל אגף יישום מערכות תחבורה ציבורית וניהול אירועים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר לוי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פיראס תלחמי – שירות הידרולוגי, רשות המים עירית שביב-שני – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קרן פטל מנכ"לית, מועצה אזורית מרום הגליל אסתר קרמר – חברת גרעין הנהלה קואליצית, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אהרון יפרח – יו"ר, עמותת תפארת יהדות ספרד ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום אסף הייזלר מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, מ/1935 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם. יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו. שיהיה לכולנו חודש טוב. זה חודש האביב והגאולה. 19 במרס 2026. עברנו לילה לא פשוט עם הרבה אזעקות וירי לעבר שטח מדינת ישראל. האיראנים יורים לכל עבר. לא מעניין אותם שום דבר, העיקר להרוג והם הצליחו. הם הרגו הלילה נשים פלסטיניות ועובד זר והם פצעו עוד מספר אנשים. חיזבאללה עדיין מוכיח יכולת של ירי לטווחים ארוכים. הוא ירה לטווח של 200 קילומטר הלילה. מכובדיי, כל מה שאני מנסה לומר הוא שזה לא נגמר. יש לנו עוד לא מעט עבודה כדי שמלחמת התקומה הזאת שבתוכה יש את מבצע שאגת הארי תוכתר בהצלחה שאנחנו רוצים כדי להבטיח לעצמנו הרבה מאוד שנים של שקט וחיים בשגרה נורמלית. התכנסנו כאן היום כדי לדון בהצעת החוק להסדרת אירועי הילולת הרשב"י בהר מירון (הוראת שעה) התשפ"ו-2026, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לפרש השר לשעבר ואני מקווה גם השר לעתיד וכן לשר שלמה קרעי שנושא היום באחריות ועושה זאת בצורה ראויה להערכה. אני חוזר להזכיר לכולנו. הילולת הרשב"י בהר מירון היא אחד האירועים הגדולים והמשמעותיים ביותר בישראל. זה אירוע של שמחה רוחנית, חיבור למסורת ויש בו רק טוב. מאות אלפים מגיעים מדי שנה להילולה. אני מקווה שזה גם יקרה השנה. הם מגיעים כדי להדליק מדורות ונרות, לשיר ולרקוד, להתפלל, ולקיים מנהג חלאקה לילדים בני שלוש. יש הרבה סיבות לחגוג ולשמוח. יחד עם זאת, אני לא מרשה לעצמי לשכוח לרגע שביום י"ח באייר התשפ"א, 30 באפריל 2021, התרחש אסון כבד בהר שגבה את חייהם של 45 גברים וילדים והביא לפציעתם של למעלה מ-150 בני אדם נוספים. הצעת החוק שמונחת פה לפנינו נועדה לייצר תשתית נורמטיבית וחקיקתית שתאפשר את יישום הלקחים שהופקו בוועדה החקירה שמונתה לאסון וכמובן מהניסיון שנצבר מאז. הזדמן לי להיות שלוש פעמים כבר יושב-ראש הוועדה שמובילה את האירוע. אני יודע כמה ניסיון נצבר ואני יודע כמה דברים טובים נעשו כדי לשנות את התמונה של אותו לילה ארור. צריך לזכור גם את זה. החלטת ממשלה 2514 הטילה על השר לירושלים ומסורת ישראל את האחריות על אירועי ההילולה ועל המשרד הטילה את האחריות לתיאום מול משרדיה ממשלה האחרים והגורמים הנוספים. אני מציין את זה מכיוון שהם אלה שהובילו את הצעת החוק המונחת פה. הממשלה גם הטילה על השר את האחריות לקדם חקיקה בהוראת שעה. ההילולה אמורה להתקיים מערב יום שני, י"ז באייר, 4 במאי ועד צהרי יום שלישי 5 במאי. הספקתי כבר לקבל שני מכתבים ממפקד מחוז צפון עד כמה חשוב לו שנזדרז. המלאכה מרובה, הזמן קצר וכל הנוגעים בדבר לוחצים. בואו נתחיל לעבוד. אני אתן כמה מילות פתיחה לשר לשעבר ולשר הנושא באחריות היום. מייד אחרי זה נתחיל בהקראה. כל מי שירצה לומר את דברו שנמצא כאן או בזום נשמע אותו. התכנון הוא להמשיך כדי לסיים את ההקראה ואת ההצבעה בשבוע הבא ביום רביעי. ביום חמישי אני אלך לסיור בהר. התהליך מתבצע כמו בשנים קודמות. אני מבין שאפשרת לשר לשעבר פרוש להתחיל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי, זו זכות וכבוד בשבילי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ברשות יושב-הראש חבר הכנסת פוגל, אני מעריך אותך באופן אישי על כך שאתה עוסק בתחומים שאני מכיר ובפרט בנושא הזה בצורה עקבית, אתה איש מעש לעניין ואתה מוביל את זה בחוכמה. אנחנו מקווים שגם השנה זה יסתיים כך כמו שכרגע אמרת. השר האחראי, אתה האחראי השנה. קיבלת על עצמך את האחריות הזו. אני מאחל לך שתעבור את זה בהצלחה. ההצלחה שלך תהיה הצלחה של מאות אלפים שבאים לאתר הרשב"י. זו זכות גדולה. אני חושב שמיותר אם אני אומר לך אבל בקרבה, באזור ובסביבה שאתה נמצא בוודאי מוכר וידוע לך מה המשמעות של רבי שמעון בר יוחאי. הגמרא אומרת שכדאי לסמוך על רבי שמעון בר יוחאי בשעת הדחק. הרבה ניסים והרבה דברים טובים ראינו במקום הזה לאורך כל השנים. לאחר האסון הנורא שקרה לפני מספר שנים לאחר שוועדת החקירה הממלכתית הכריעה כמו שהיא הכריעה הממשלה משקיעה יותר כסף מאשר בעבר. אני לא יכול להגיד שהיא משקיעה את מה שצריך. זה לא כמו שביקשנו כי ביקשנו יותר מזה. לא ביקשנו את זה רק בשביל זה, זה עדיין נזקק ונדרש. נשמע את אנשי המשרד שעמלו כמו שאמרת קודם אדוני יושב-הראש. הם הכינו את החוק, הם עמלים יום-יום בבירוקרטיה שיש במדינת ישראל עד שאפשר להזיז דבר שכולם מסכימים עליו ואין חולקים. אבל עדיין לוקח זמן עד שאפשר להניע טרקטור, להביא זפת, להעמיד מיגוניות לשירותים או כל מה שצריך לעשות כדי שיהיה אירוע. אני מודה לך ואני מעריך מאוד את העקביות שלך. השר קרעי לא נותן פסיק שיזוז מבלי שהוא יבין מה קורה פה. האחריות היא עליו והוא רוצה שהכול ייעשה. תודה לך אדוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בכל דבר שעסקתי איתו זה היה כך. תודה הרב פרוש. השר שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, תודה ותודה לרב פרוש שזכיתי שהוא ביקש שאני זה שיחזיק בפיקדון הזה. יש לו ניסיון מהשנים הקודמות, סדר מופתי, היכולת של כל עם ישראל להגיע במאות אלפים זה דבר יוצא מן הכלל ונפלא. למרות שהאחריות היא עליי כמו שאמר הרב פרוש, אנחנו משתמשים בניסיון שלו וביכולת שלו לנהל את ההילולה כמו שהוא עשה עד היום. מבחינתי אנחנו מובילים את זה ביחד כשהניסיון העשיר שלו מוביל ומנחה את מה שיקרה שם. אנחנו נמצאים בראש חודש ניסן. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. בדיוק הבוקר בירכנו ברכת האילנות. אני לא יודע איך זה אצל האשכנזים אבל אצל הספרדים יש בכל דבר לשם ייחוד, למשל יש תפילה של תיקון הנשמות. כל הדברים שקשורים לקבלה הגיעו מרבי שמעון בר יוחאי. בכל אזכרה שהספרדים עושים קוראים את האדרא זוטא שמתארת את הקבורה של רבי שמעון בר יוחאי ושעת הפטירה. בדיוק פתחתי את זה. זה קטע שמתחיל באמר ר' אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי ואז יש את התיאור של מה שהיה שם. באו אנשי ציפורי ורצו ששם ייקבר רבי שמעון בר יוחאי וזה לא הצליח להם. בסוף רבי שמעון בר יוחאי נקבר במירון. אני אקרא את זה. "אתו טריקין, ומארי תריסין דכפר צפרי וטרדאן בהו בני מרוניא, צווחין בקטירין." הם חשבו שהוא לא ייקבר שם. "בתר דנפק פורייא, הוה סליק באוירא". המיטה עלתה באוויר והלכה למקום הקבר. שמעו קול שיוצא ואמר עולו ואתו, ואתכנשו, להילולא דרבי שמעון, יבוא שלום ינוחו על משכבותם. רבי שמעון בר יוחאי הוא חלק מהמסורת שלנו וממורשת ישראל. הוא זה שנתן את חוכמת הסוד שפתח אותה בתוך הזוהר לכל עם ישראל. אני רואה זכות גדולה להיות חלק מההכנות לקראת ההילולה ומהשמירה שם על הביטחון, הסדר, השירה, הריקודים והיכולת של עם ישראל להגיע ולחגוג. השנה הזאת אנחנו גם בימים בהם הלוחמים שלנו יוצאים לקרב למלחמת הקיום ומלחמת מצווה של עם ישראל בארצו. אנחנו מאוד מקווים שעד להילולה של רבי שמעון – לפני שבוע שבועיים אמרתי שעד ליל הסדר נשב כבני חורין כשכל אויבינו מושמדים סביבנו אבל אני לא יודע אם זה יהיה עד ליל הסדר – תשקוט הארץ בניצחון שחיילינו יחזרו עטורים בעטרת ישועה ובכתר ניצחון. אם לא, יש כאן את סעיף 8 לחוק שמסדיר גם את הפעולות של ההילולה ואיך היא תיערך במקרה שמצב החירום המיוחד יימשך. אני כבר בקיא ורגיל ליסודיות, הירידה לפרטים, והיעילות שלך אדוני יושב-הראש כמו בוועדה שלך עם חוק אל-גז'ירה שעבר כאן כמה פעמים. אני מעביר את שרביט הניהול אליך ושעזרת השם חפץ השם בידינו ייצלח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה על הדברים החשובים האלה כדי לאפס את כולנו. בבקשה גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עברנו על הצעת החוק. אני לא אאריך בדברים. אנחנו נתחיל לקרוא כדי שנוכל להתקדם. אני אשמח אם תוכלו כשאנחנו מקריאים את הסעיפים – נעבור סעיף-סעיף ויעירו הערות אנחנו והגורמים הנוספים – להתמקד בשינויים שערכתם בהצעת החוק הזו לעומת השנה הקודמת. אחת ההערות המרכזיות שיהיו לנו בהמשך – נגיע לזה וזה מתחבר לדברי אדוני השר – היא שאנחנו מקווים מאוד שתשקוט הארץ אבל אם חלילה וחס לא תשקוט הארץ אנחנו צריכים להבטיח שהמנגנון שנמצא כרגע סעיף 8 הוא מנגנון טוב וברור עד כמה שניתן. אנחנו נתמקד בהערות לסעיף הזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם בזה יש לנו ניסיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, דיברתי הבוקר עם כרמית יוליס המשנה לייעוץ המשפטי לממשלה והיא אמרה שפיקוד העורף סומך את ידיו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו נגיע לסעיף הזה ונעיר את הערותינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שנתיים היה לנו אירוע דומה. גם אז עשינו את זה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רוצה לזכור אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע, גם אני לא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון, יש לנו הערות ושאלות על סעיפים נוספות אבל הן יהיו בעיקר בהשוואה למה שקרה מלפני שנתיים ואם נכון להתאים את המנגנון עוד יותר למרות שכן יש בהצעת החוק מנגנון מסוים לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נתחיל בהקראה, בבקשה. אנחנו נקריא את כל סעיף ההגדרות ונחזור להתייחסות של כל מי שרוצה. בבקשה אסף. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 הגדרות 1. בחוק זה – אוהל הסעדה" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה להכנה או להגשה של מזון בלא תשלום למגיעים למתחם מירון; "אוהל נוחות" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון; "אוהל תפילה ושירה" – מבנה ארעי המשמש בזמן ההילולה את המגיעים למתחם מירון לתפילה, לשירה ולנגינה; "אירוע ההדלקה המרכזי" – אירוע הדלקה המתקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי לפי סעיף 5; "אירוע נוסף" – אירוע שאינו אירוע ההדלקה המרכזי, שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: (1) הוא כולל התכנסות של 300 אנשים או יותר; (2) ייעשה במסגרתו שימוש באמצעי עזר לאירועים; (3) תבוצע במסגרתו הדלקה; "אמצעי עזר לאירועים" – אוהל, במה, גנרטור, גשר תאורה, יציעים לקהל, טריבונות, מערכת הגברה שאינה פרטית, מיתקן הדלקה, וכל מבנה או מיתקן אחר, שנעשה בהם שימוש במסגרת האירוע, וכן כל מיתקן שנועד לשמש פריטים אלה, בין שהם קבועים ובין שהם ארעיים; "הדלקה" – כל הבערת אש יזומה, ובכלל זה הדלקת אבוקות ולפידים, למעט הדלקת אש בתוך מיתקן ייעודי להכנת אוכל ולמעט הדלקת נרות במקום שיועד לכך; "הוראות הג"א" – הוראות שניתנו לפי חוק ההתגוננות האזרחית החלות על מתחם מירון בזמן ההילולה; "היתר כניסה ושהייה" – היתר כניסה ושהייה לפי סעיף 3 או לפי סעיף 8(ב)2)(ג) במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי העניין; "זמן ההילולה" – התקופה המתחילה ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026) בשעה 6:00 ומסתיימת ביום י"ט באייר התשפ"ו (6 במאי 2026) בשעה 8:00; "חוק הבטיחות" – חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962; "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "חניונים" – חניונים המשמשים את אירוע ההילולה שהממונה על ההילולה ייעד לכך, המיועדים לחניית כלי רכב פרטיים של הבאים להילולה שיש להם היתר שהייה או תחבורה ציבורית המשמשת את בעלי ההיתר, ופורסמו באתר משרד ירושלים ומסורת ישראל; "כוחות הביטחון, החירום או ההצלה" – משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל, מגן דוד אדום או הרשות הארצית לכבאות והצלה; "כרטיסי נסיעה למירון" – כרטיסי נסיעה ייעודיים לנסיעה בתחבורה הציבורית למתחם מירון בזמן ההילולה, שמנפיק הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון; "מהנדס רשוי" – מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, בענף הנדסה אזרחית; "מהנדס רשות בעל ניסיון" – מי שהתמלאו בו כללי הכשירות המנויים בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991; "מיתקן הדלקה" – מיתקן ייעודי המאפשר הבערת אש גלויה בצורה בטיחותית ומבוקרת; "הממונה על ההילולה" – עובד משרד ירושלים ומסורת ישראל בעל ידע וניסיון מתאימים, שמינה השר לארגן את ההילולה ולנהלה; "הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון" – עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסמיך לעניין חוק זה; "המפקח על התעבורה" – כמשמעותו בפקודת התעבורה 7; "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" – כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית; "משכנו במירון" – מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא במתחם מירון, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא במתחם מירון, או שהוא שוכר יחידת אירוח במתחם מירון; "משכנו ביישובים הסמוכים למירון" – מי שראש המועצה האזורית מרום הגליל או מי מטעמו אישר כי מקום מגוריו או מקום שהייתו הקבוע הוא ביישובים אור הגנוז או בר יוחאי או כפר חושן, לרבות מי שמענו הרשום במרשם האוכלוסין הוא ביישובים אלה, או שהוא שוכר יחידת אירוח ביישובים אלה; "מתחם מירון" – המתחם המסומן במפה שבתוספת בצבע שחור; "מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי" – המתחם הכלול במתחם מירון ומסומן במפה שבתוספת בצבע כחול; "המתחמים" – מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, מתחם ישיבת בני עקיבא המסומן במפה שבתוספת בצבע סגול ומתחם 89 המסומן במפה שבתוספת בצבע ירוק; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; "קו שירות" – כהגדרתו לפי פקודת התעבורה; "ראש הג"א" – כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית; "הרשות הארצית לכבאות והצלה" – הרשות שהוקמה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה; "תפקיד מרכזי" – הבערת אש במיתקן הדלקה; "השר" – השר האחראי על אירוע ההילולה במירון לשנת התשפ"ו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אסף. עד כאן ההגדרות שהן הבסיס לשפה המשותפת בין כולנו להמשך החקיקה. אני אשמח לשמוע הערות. יש לנו מישהו בזום שרוצה להעיר על ההגדרות לפני שמתייחסים פה? מכובדיי שיושבים פה, בבקשה התייחסויות. בבקשה גברתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אין לנו הערות לסעיף הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לי יש. בכוחות הביטחון, החירום וההצלה צריך להוסיף את איחוד הצלה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נשמע את עמדת המשרד. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני אתייחס לזה. הצורה שבה זה כתוב כרגע היא אותה הצורה שנכתבה בשנה שעברה. השנה ירד הסעיף של הסייג המיוחד להם אז לכאורה לא צריך. בשנה שעברה נקבע בסעיף בהמשך שקובע מי רשאי להיכנס היה פירוט שבין הדברים הופיעו כוחות הביטחון וההצלה. עלתה הטענה שעקב ההגדרה פה זה מחריג את איחוד וההצלה. התווספה בסעיף ההוא אמירה שכל מי שהוא גוף לפי סעיף 90 לפקודת המשטרה וזה הכליל אותם. אבל השנה ירדו כל הסייגים, זה מופיע כהגדרה כללית ועל כן נראה לי שזה לא נדרש. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> יערה למברגר, משרד המשפטים. יכול להיות שאפשר למחוק את ההגדרה. אני מחפשת והיא לא מופיעה בחוק. ההגדרה הרי אמורה לשמש אותנו בחוק. אני מציעה בהמשך לבדוק אולי אפשר למחוק את ההגדרה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה תלוי בהגדרה של מי שמגיע לשם לצורך מילוי תפקידו. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> כרגע מבחינת ההצעה הממשלתית כנראה ההגדרה נשארה בטעות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אסביר למה הכוונה. בהמשך הסעיף נגיע למי יכול להיות במתחם. אחד מהאנשים שיכולים לקבל אישור הם מי שלצורך עבודתם נדרשים להגיע לשם. אנחנו מציעים פירוט של זה. משרדי הממשלה סוברים אחרת. אם אנחנו נציע פירוט אז ההגדרה הזו כן נדרשת. חשוב לשאול בעקבות הערת היו"ר, אם הוועדה בכל זאת תשאיר את ההגדרה הזאת האם כן צריך להוסיף את איחוד והצלה? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אם הוועדה תוסיף את ההגדרות כמו שהן היו בשנה שעברה אז איחוד והצלה מוזכרים שם ואין צורך לתקן. חוזרים לאותו מצב של שנה שעברה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לימדתם אותי שמה שלא כתוב שכן – הוא לא. אני יכול להבין שאירועים פרטיים נאסרו פה? כתוב פה רק על אירועים מסודרים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ביותר מ-300 איש אסור. רק ברישוי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מובן מאליו? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> מהבחינה הזאת אין שינוי בחוק. הוא לא מאפשר לאדם לערוך אירוע לפי הגדרות של אירוע פה אלא אם הוא קיבל היתר. אם יש היתר, אפשר לתת לכל אדם שיעמוד בתבחינים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, סליחה על ההפרעה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק נחדד שבסעיף ההגדרות הוספה הגדרה חדשה של משכנו ביישובים הסמוכים למירון. אם אתם יכולים לבאר קצת למה הוספתם את ההגדרה הזאת. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> כל האנשים שמגיעים למירון מגיעים באמצעות תחבורה ציבורית, בהסדרי תחבורה דרך משרד התחבורה או אם מישהו בעל עניין עם הסעיף והמנגנון שהשר נותן להם אישורים. הסיבה שנתנו עד עכשיו פתרון אחר לתושבי מירון היא כי הם נמצאים בתוך מירון ואין להם דרך להגיע עם רכב לקבר הרשב"י. בשנה שעברה עלתה סוגיה שהיא סוג של לקונה שהמשטרה שמה לב אליה יומיים לפני ההילולה וניסינו לפתור אותה. יש שלושה יישובים על ציר 89 שאין שום יכולת להגיע אליהם באמצעות תחבורה – ספסופה, אור הגנוז ובר יוחאי. לא רק זה, הם מגיעים רגלית. שני יישובים מתוכם נמצאים כמה דקות הליכה ולא היה שום מנגנון שהסדיר את הכניסה שלהם. הם יכלו להיכנס רגלית למתחם מירון ולא היה דרך לתת להם אישור. החוק השנה רוצה לפתור את הבעיה הזו ולכן התווספה ההגדרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד כאן סעיף ההגדרות. אם לאף אחד אין הערות נוספות אנחנו נעבור לסעיף 2. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> הגבלות על כניסה ושהייה במתחם מירון בזמן ההילולה 2. (א) לא ייכנס אדם למתחם מירון ולא ישהה בו בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא קיבל היתר כניסה ושהייה לפי סעיף 3 או לפי סעיף 8(ב)(2)(ג), ובכפוף לתנאיו של היתר הכניסה והשהייה; (2) משכנו במירון או ביישובים הסמוכים למירון; (3) מי שהממונה על ההילולה נתן לו אישור למעבר במתחם מירון לשם הגעה ליעד שנמצא מחוץ למתחם מירון; (4) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו; (5) הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם סיוע לאדם עם קושי או מצוקה, לרבות אדם עם מוגבלות, טיפול בקטין, מתן או קבלה של סיוע רפואי או טיפול בכל נושא אחר הנדרש בדחיפות למניעת נזק ממשי. (ב) לא ייכנס מי שמשכנו במירון למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה ולא ישהה בו, אלא אם כן קיבל היתר כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי או שהתקיים בו האמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5). (ג) הממונה על ההילולה ידאג ליידע את הציבור בדבר איסור הכניסה והשהייה לפי חוק זה במתחם מירון זמן סביר לפני זמן ההילולה, וכן ידאג לתכנון, להצבה, לתפעול ולאחזקה של הסדרי תנועה באישור רשות תימרור מקומית שניתן לאחר התייעצות עם מהנדס תנועה ותחבורה כהגדרתו לפי אותה פקודה ובאישור קצין משטרה, או באישור רשות תימרור מרכזית שניתן לאחר התייעצות עם קצין משטרה, לפי העניין; הסדרי תנועה יוצבו בדרכי הגישה למתחם מירון ובדרכי הגישה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; הממונה על ההילולה יפעל להסרת הסדרי התנועה לא יאוחר מיום כ"ג באייר התשפ"ו (10 במאי 2026); לעניין סעיף קטן זה, "הסדרי תנועה" – הסדרי תנועה כהגדרתם לפי פקודת התעבורה הדרושים לצורך ההילולה. (ד) השר יקבע, בצו, את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ואת המספר המרבי של השוהים בכל מתחם מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה, בהתאם להמלצות של מומחה שמתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף 5(ב)(3). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אשמח לשמוע התייחסויות אבל אני מבקש הסבר לסעיף (א)(2)(4). << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> יש לפני זה משהו ב-(2)(א)(2). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נעשה הבהרה לזה כי אני חושב שכולם ידעו על ההיתרים ובכפוף לתנאי ההיתר. תסבירו לנו מה זה כי יש שם תתי-סעיפים שמפנים אותנו למקומות אחרים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> סעיף (2)(א)(1) מדבר על מי שקיבל היתר כניסה ושהייה. זה כל אזרח סטנדרטי שקיבל לפי התנאים. סעיף (3) הוא הסעיף שקובע את ההיתרים באמצעות תחבורה ציבורית, הממונה על כרטיסי הנסיעה או באמצעות בעלי עניין שהשר רשאי לתת להם אישור. זה עולם סטנדרטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאתה ממשיך, זה או? מופיע פה לפי סעיף 8. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נכון, סעיף 8 הוא הסעיף שעוסק במצב ביטחוני מיוחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן אני מבקש לעבור עליו. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הסעיף קובע את המנגנון ושכל ההיתרים לפי סעיף 3 בטלים וייצטרכו להינתן היתרים לפי מתווה מיוחד. החוק קובע עקרונות לפי מה יחול המתווה וזה בדומה למה שנעשה ב-2024. העקרונות הם ייצוג לקהלים שיש להם מסורת, ייצוג הולם לנשים והשתתפות של נציג מכל משפחה. המספר יהיה לפי המספר שייקבע על ידי הרשויות המוסמכות. בדרך כלל פיקוד העורף והמשטרה קובעים כמה אנשים יכולים להיות בו-זמנית בכל רגע נתון ובהתאם לזה השר יכול לתת היתרים לפי התבחינים האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אי-אפשר להסתפק ב-(2)(א)(ג) לפירוט שאתה נותן. צריך להבהיר את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש פה שני תרחישים. תרחיש אחד של מצב שגרה ותרחיש שני הוא התרחיש לפי סעיף 8. אני מציעה שכשנגיע לסעיף 8 נמקד בו את הדיון. כרגע אנחנו רק בהפניה לסעיף 8. נבין את תרחיש השגרה. יש לנו הערות על תרחיש החירום, בעיקר בנושא של הבהרה מה יהיה. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> הפירוט מופיע אחר כך ב-8(ד). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מציעה להתמקד בסעיף 8 ובתרחיש החירום כשנגיע אליו. זה הסעיף המהותי לעניין תרחיש החירום. עכשיו אנחנו לא נמצאים שם אלא אנחנו נמצאים במצב הרגיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שאיילת אמרה עכשיו היא ההערה החשובה. יש לנו פה שני תרחישים. אנחנו כל הזמן מסתכלים בעין פקוחה על תרחיש א' ועל תרחיש ב', אם יש שגרה או אין שגרה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> בסעיף 2(2) נכנסו גם המילים משכנו במירון או ביישובים הסמוכים למירון. נראה שהמילים או ביישובים הסמוכים במירון מיותרות פה. אני אסביר. זה נכנס כי היו חילופי גרסאות בתהליך וזה נשאר בטעות. אנחנו לא מעוניינים שתושבי היישובים הסמוכים למירון יוכלו לשהות בתוך מתחם מירון כל ההילולה. הם יהיו חמש שעות כמו כל אזרח אחר ולכן יש בהמשך סעיף שמסדיר את זה. ב-2(2) צריך להישאר רק משכנו במירון בלי היישובים הסמוכים למירון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק תסביר לי את הנקודה הזאת. אם אני גרה באחד מהיישובים במירון בזמן ההילולה מה מצבי? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נראה את זה סעיף 3(ב)(3). הוא מגדיר שניתן לתת למי שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון היתרים שלא באמצעות כרטיסי נסיעה. הוא יקבל את אותן חמש שעות. הוא יקבל אישור לא באמצעות כרטיס נסיעה אלא באמצעות רישום באיזשהו קישור ייעודי לשהות חמש שעות בכל מתחם מירון כמו כל אזרח אחר שמגיע מירושלים או מתל אביב. הם גם יקבלו חמש שעות, זאת בניגוד לתושבי מירון עצמם שאין הגבלה כי הם הרי גרים שם. הם נמצאים שם כל היממה ורק יש להם הגבלה של חמש שעות שהות במתחם הקבר. זו ההבחנה בין שניהם. תושבי מירון נמצאים בתוך מתחם מירון בכל זמן ההילולה ומתוכם חמש שעות הם רשאים להיות במתחם הקבר ולא יותר. תושבי היישובים הסמוכים רשאים להיכנס לתוך מתחם מירון כולו רק לחמש שעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, הבהרה חשובה. עוד הערות לסעיף 2? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן, יש לנו הערה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש מישהו בזום? << דובר >> מיכאל פרנקנבורג : << דובר >> אני רק אגיד שאנחנו מצטרפים להערה הזאת וצריך לשים לב שבנוסח הנוכחי זה סותר את סעיף 3(ב)(3). אנחנו מצטרפים להערה של אהרון וצריך למחוק את הסיפא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, מחקנו. יש מישהו בזום שרוצה להעיר לסעיף 2? אין. בבקשה שימי. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> בסעיף 2(ג) נמחקו לדעתי באחת מהגרסאות אחרי המילים באישור קצין משטרה נמחק ממחוז צפון. צריך איזושהי הגבלה, אחרת כל קצין משטרה יכול לתת פקודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תגדיר קצין משטרה בהגדרות. זה מופיע כמה פעמים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> ההגדרה הנכונה היא כמו שכתובה בסעיף 5(ב)(1). מופיע קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה שהסמיך לכך מפקד המחוז או מפקד משטרת ישראל. אותן המילים צריכות להיכנס גם פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר לשים את זה בהגדרות. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> מדובר פה בהסדרי תנועה. יש פה קצין אג"מ של מחוז צפון בזום. על פניו כיוון שהסעיף הזה מדבר על הסדרי תנועה לא בטוח שצריך מישהו ממחוז צפון, אולי צריך רק מישהו מאגף התנועה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אין בעיה שיסמיך אבל לא יכול להיות שכמה גורמים ינהלו את האירוע הזה. מבחינתנו מי שמפקד מחוז הסמיך הוא מקובל. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מגביל אתכם? << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> לא, מי שהסמיך זה בסדר. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הרעיון הוא שהממונה מקבל את ההוראות מהמשטרה לא ממוטה רחבה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> אין לי בעיה שזה יהיה קצין שהסמיך מפקד מחוז צפון. אני לא רואה בעיה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הוא גם יכול להסמיך קצין מאגף התנועה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא רוצה להגביל את מחוז צפון מאיפה הוא יביא קציני משטרה שיעזרו לו באירוע. אם הוא מסמיך אותו זה קביל עליי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אז רק נסכם. אנחנו משנים פה את קצין המשטרה שיהיה קצין משטרה שהסמיך מפקד מחוז צפון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> לא בהגדרות כי זה לא נכון לאורך כל החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לאורך כל החוק איזה קצין משטרה שלא קשור למחוז צפון? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> השאלה אם יש התייחסות לקצין שלא צריך להיות מוסמך. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> כן, ב-5(ב)(1) יש הגדרה של קצין בכיר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו נסתכל על זה אחר כך מבחינת נוסחות. בנקודה הזו זה יהיה קצין שהסמיך מפקד מחוז צפון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נכון, זה חשוב ושימי צודק. הוא אומר שבחלק מהסעיפים צריך קצין משטרה בכיר. פה לא צריך דווקא בכיר. צריך להיות קצין משטרה שהסמיך לכך מפקד פיקוד צפון. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> יש בהמשך קצין משטרה מוסמך לעניין הספירה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> יש מספר הקשרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל כל אלה יוסמכו על ידי מפקד צפון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> גם בספירה הם מוסמכים על ידי מפקד מחוז צפון. אבל בחלק מהמקרים זה קצין בכיר וחלק לא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נתקן את זה לעניין הסעיף הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תעצרו שנייה. בואו נשים את הדברים על השולחן. אין קצין משטרה או שוטר שיהיה בשטח ויפעל שלא ניתנה לו הרשות או ההסמכה על ידי מפקד מחוז צפון. אני לא מכיר שיהיה שם אחד כזה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> יש את שוטרי אגף התנועה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אגף התנועה מקבלים את התדריך וההסמכה ממחוז צפון. עולה על דעתכם שמפקד מחוז צפון לא - - - << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> יש מפקד אחד לאירוע וזה מפקד מחוז צפון. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> יושב-הראש צודק שגם משטרת התנועה כפופה למפקד מחוז צפון. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> בסעיף הזה מדובר על בעל תפקיד ספציפי בתחום ספציפי ולכן אני לא רואה בעיה להוסיף אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני. אני רק מבקש שזה יוגדר כדי שיהיה ברור. בואו נתקדם בבקשה. עוד הערות לסעיף 2? פיראס תלחמי מרשות המים, בבקשה. << דובר >> פיראס תלחמי: << דובר >> בוקר טוב. אני רוצה להתייחס לסעיף 2(א)(4), הוא נדרש להגיע למתחם מירון לשם עבודתו ולהיות נוכח במתחם מירון לשם מילוי תפקידו. אני מבקש להוסיף על פי דין. הפקחים שלנו בשנים עברו לא יכלו להיכנס למתחם מתוקף סמכותם על פי חוק המים. אני מבקש להוסיף את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם אתה מוסיף על פי דין אתה ממעט, אתה לא מוסיף. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> יש לי שאלה. אם מוסיפים על פי דין מבחינת משמעות זה אומר שאדם שצריך להיכנס מתוקף תפקידו וכל הגורמים משוכנעים שהוא צריך להיכנס אבל אין לו הסמכה בדין לא יוכל להיכנס? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אתה ממעט את כל עובדי ההפקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תתייחסו להערה שלו, לאו דווקא להיבט בדין אלא לאנשים שלו. בבקשה יערה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אנחנו השנה בנוסח הצענו להתייחס למי שנדרש להגיע לשם עבודתו ולהיות נוכח לשם מילוי תפקידו כהגדרה כללית. בשנים קודמות דיברנו על הגננת בגן מירון, כוחות הביטחון, עובדי ההפקה, פקחים של רשות הטבע והגנים, פקחים של רשות המים, ופקחים של המשרד להגנת והסביבה. אני בטוחה שיש פקחים רבים ובעלי תפקידים רבים שעבודתם במירון ונדרשים להגיע. אנחנו חושבים שנכון לא להיכנס לפירוט. אני משקפת שזה בשונה משנה שעברה והשנה שלפניה בה נכנסו לפירוט והיה פה גלגל מסוים. כל פעם משרד ואמר שהפקחים שלו לא רשומים. ברגע שאתה מונה אנשים אתה מעורר גם שאלות על מי שלא מנית במפורש. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> צריך להגיד ביושר, זו הייתה הגדרה של לרבות. שום אוכלוסייה לא צומצמה. פשוט הסעיף היה יותר בהיר וברור. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> איילת רק אם אני יכולה להשלים ולאחר מכן תתייחסי. זו הייתה רשימה פתוחה. הדוגמאות היו דוגמאות של לרבות, עדיין היה עיקרון כללי. גם בשנים הקודמות זה לא מנע מהעיקרון הכללי שאדם שנדרש לצורך מילוי עבודתו ולמילוי תפקידו ייכנס. לעמדתנו, יש משמעות משפטית לפירוט ועולות פה שאלות משפטיות למה הוכנס פקח אחד לפירוט ולא פקח אחר. אני אישית משפטית לא יודעת להסביר את ההבחנות האלה. ברגע שהבנו שיש עוד ועוד דוגמאות וזה הפך למשהו מתגלגל, הבנו שאנחנו לא יודעים לגדר את הדוגמאות האלה ולתת קווים לדמותן. לכן אנחנו חושבים שנכון יותר להישאר ככה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> לחדד ולהוסיף, זה שלא הכניסו פקחים של רשות המים בשנה שעברה זו הייתה תקלה. לפי החוק שנה שעברה בוודאי שיכלו להכניס אותם. חלק מהסיבה שזה קרה לכאורה היא כי היה פירוט. אחרי הסעיף הזה בכלל זה הופיע פירוט ואמרו שהם לא רשומים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> ניתנה לזה פרשנות שמה שלא בפירוט לא יכול להיכנס. לכן משרד המשפטים הציע למחוק את הפירוט לגמרי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ניתנה פרשנות לא נכונה למה שהיה כתוב בחוק. זו האמת. זה לא שהחוק לא היה נכון. התוספת אמורה לבאר או לפתור מצב אחר. אם אנחנו מבארים שאיחוד הצלה הוא חלק מכוחות הביטחון אז שיהיה ברור שהם יכולים להיכנס. לכן ההגדרה של שנה שעברה היא לרבות כדי לתת מענה לפקח של רשות המים שלא חשבנו או שלא עיגנו אותו פה. אבל מצד שני גם להבהיר שאיחוד הצלה שמבקשים להיכנס במסגרת כוחות הביטחון יוכלו להיכנס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איחוד והצלה יוכלו להיכנס. לא תהיה בעיה גם לפקחי המים. אני חושב שכל המוסיף גורע כמו שאמר מיכה. להערכתי לא יהיו בעיות עם אנשים שנדרשים להיכנס למילוי תפקידם כשאין פירוט. אם בעבר גורמים בשטח נתנו פרשנות לחוק, לא הבינו אותו ולכן חסמו כשאין פירוט לא תהיה את הטעות הזאת. גם טעות הפוכה לא תהיה. כל מי שנדרש לשם מילוי תפקידו ייכנס. מי שיכריע האם זה נדרש לשם מילוי תפקידו הוא כנראה הממונה, השר שנמצא, האחראי על ההילולה, או מפקד המשטרה. אלה הגורמים שמתכללים את האירוע. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> השנה רשות המים אמרו שלא נתנו להם להיכנס בשנה שעברה כי הם לא הופיעו בפירוט ותוסיפו אותנו. אנחנו כל שנה נתקל בבקשות אחרי חקיקת החוק של כאלה שאין לנו פתרון לתת להם. כשנגיע באיזשהו שלב לחוק קבע שיתבסס על זה אנחנו לעולם לא נוכל לפתור את זה. אין יכולת לשבת כרגע ולהבין את כל סוגי הפקחים מכל גוף שהוא. יש במדינה עשרות גופים שמוסמכים ושהגיוני שאולי הם ייכנסו לצרכים מסוימים. נכון יותר לתת את ההגדרה המרחיבה והגורמים בשטח צריכים לתת את הפרשנות המקצועית שמותאמת למציאות. הם צריכים להבין מה זה נקרא לצורך מילוי תפקידו, מה נדרש, ומה חיוני בזמן ההילולה ומה לא. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> אני יכול לומר לך שמהניסיון שלנו ב-3-4 שנים האחרונות שגם אלה שהגדירו אותם בחוק לא נתנו להם לעבור. אנחנו ישבנו עם המשטרה בהפקת לקחים. היו כאלה שבמסגרת מילוי תפקידם נעצרו וזה גרם לנו להרבה בעיות. גם המשטרה הבינה והטמיעה שהשוטר שנמצא בקצה צריך להפעיל את ההיגיון ואת השכל. אם נהג הביובית מגיע והוא לא מופיע בהגדרה בחוק אז עדיין צריך לתת לו להיכנס כי צריך לפנות את השופכין או אם מגיע מפיק או מישהו שצריך להגיע לאירוע אז גם. ארך למשטרה זמן, הבנו ואי-אפשר למלא בהגדרות מי כן כי יש כל כך הרבה אנשי מקצוע שצריכים להגיע לאירוע. אי-אפשר להכניס את כולם לחוק. פועל שיקול דעת של השוטר שנמצא בקצה. בתדרוכים שנותנים להם אומרים להם שאם אלה אנשים שאמורים לתפעל את האירוע צריך לתת להם להיכנס. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לא רק לתפעל את האירוע, שיודגש. גם כדי לתפעל צרכים אחרים של התושבים, הסביבה או המים. כל מה שנדרש. << דובר >> ארנון פרידמן: << דובר >> אני מסכים לחלוטין עם נושא שיקול הדעת. אני רק אגיד שהוא פועל לשני הכיוונים. מצאנו בעבר שעשו הסעות עם כל מיני רכבים של ארגונים שמורשים להגיע. אנחנו לא רוצים שכל אדם שיילבש וסט יוכל להיכנס ולעשות כראות עיניו. אני בהחלט מסכים על שיקול הדעת אבל צריך לדעת שהוא עובד משני הכיוונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערת ניהול. מאחר ובפעמים הקודמות עשינו לפחות שני סיורים עם מפגש אחרי הסיורים כדי לסכם את הדברים, בפעם הזו נקפיד לראות יחד עם יוסי שכל הגורמים מגיעים לסיור. אנחנו גם מעירים את ההערה הזו כדי שהיא תעבור לאחרון השוטרים שנמצא במחסור. הסעיף הבא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אדוני היו"ר, אני מתחברת להערת נציג המשטרה. אני מבקשת שתשקול לכלול את הפירוט בדומה לשנה שעברה. לעמדתנו הפירוט הזה לא גורע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נציג המשטרה אמר שהוא חושב שלא צריך. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> כן, אני הבנתי את הערת נציג המשטרה אחרת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני הבנתי אותה אחרת. אם המטרה להבטיח שלא כל אחד עם וסט - - - << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> גם כשהיה פירוט זה לא מנע את עניין הוסט. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו חושבים שהפירוט יכול לסייע בהכוונה של איזה גורמים צריכים להיות שם. << דובר >> ארנון פרידמן: << דובר >> הפירוט הזה אגב בפרקטיקה עשוי להעצים את הבעיה, אם לא להפך. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אנחנו מציגים לכם גם את המציאות. יש את עולם המשפט והחוק שהוא מאוד חשוב אבל חשוב גם להבין מה קורה במציאות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו מתמקדים בהערות המשפטיות ואני מניחה שגם את. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אבל ההערות המשפטיות נגזרות ועונות מענה לצרכים בשטח. הן לא יכולות להיות בניתוק מוחלט. אם יש לקחים שנלמדים מניסיון של שנים קודמות אז המשפט חייב להכיר את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו אמרנו את עמדתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא פוסל את העמדה הזאת. אני חושב שלעתים הירידה לפרטים היא חשובה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו לא ההערה הכי קריטית בהצעת החוק הזו אבל היא הערה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או-קיי, רשמתי את ההערה הזאת לפניי. לפעמים בירידה לפרטים יש יתרון, לא חיסרון. בואו נתקדם לסעיף 3. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> היתר כניסה ושהייה וכרטיסי נסיעה למירון 3. (א) השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; ההיתר יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. (ב) היתרי כניסה ושהייה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו אלה: (1) היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שיינתנו באמצעות רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית למירון; הרכישה תהיה פתוחה לכלל הציבור, בדרך של כל הקודם זוכה; הממונה על כרטיסי הנסיעה למירון יהיה אחראי רק למכירתם והנפקתם של כרטיסי הנסיעה למירון; (2) היתרי כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, יכול שיינתנו למי שמשכנו במירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו במירון היתרי כניסה ושהייה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי; (3) היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון, יכול שיינתנו למי שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון שלא באמצעות כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית למירון; השר רשאי לאצול לראש המועצה האזורית מרום הגליל את סמכותו לתת למי שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון. (ג) נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון שמספרם לא יעלה על 20 אחוזים מהמספר הכולל של כרטיסי הנסיעה שיוצעו לציבור לפי סעיף קטן (ב)(1) ושל ההיתרים שיונפקו לפי סעיף קטן (ב)(2) ו–(3), שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון, למי שנמנים עם אחת הקבוצות המפורטות להלן: (1) קהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; (2) קרוביהם של הנספים באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א; (3) מי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה – לפי אמות מידה שיקבע השר, שיפורסמו עד יום כ"ה בניסן התשפ"ו (12 באפריל 2026), באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; (4) אדם שיש לו תג נכה כמשמעותו בסעיף 71א1 לפקודת התעבורה, וכן מלווה אחד לאותו אדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 3, בבקשה. יש מישהו בזום שרוצה להעיר הערות על סעיף 3? אין לנו. בבקשה מיכה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> יש בזום את קצין אג"מ מחוז צפון או יועמ"ש מחוז צפון בנוגע ל-3(ג). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. תעלו את קצין אג"מ או יועמ"ש מחוז צפון. בוקר טוב מחוז צפון. << דובר >> טלי אריכא: << דובר >> שלום לכולם. טלי אריכא, יועמ"ש מחוז צפון. ההתנגדות שלנו היא לעלייה ל-20%. בתחילת הדרך החוק דיבר על 10% חריגים ובשנה שעברה עלינו ל-15%. עכשיו יש עלייה ל-20%. יש לעלייה הזאת בהיבט שלנו השלכות מבצעיות. יותר כרטיסים שנמסרים לקבוצות מסוימות זה פחות כרטיסים לאוכלוסייה ולקהל הרחב. זה אומר שיש יותר אנשים שלא מצליחים לרכוש כרטיס ומגיעים בדרכים לא דרכים ושיש עוד רכבים מתוך ה-20% – אוטובוסים או רכבים – שמגיעים לחניונים. יש לזה השלכות מבצעיות. העמדה שלנו היא שכשיש משהו שעובד ועובד טוב לא צריך לאתגר אותו. מבחינתנו השאיפה היא שהחריגים הם המינימום. הם חריגים, כשמם כן הם. רוב הציבור שאליו אנחנו נערכים הוא זה שמקבל את מירב הכרטיסים. אני אוסיף עוד דבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שנייה טלי. אני רוצה להבין במשמעויות מיידיות. מה הפער שמונע מכם להסכים ל-20% ולחזור חזרה ל-10% או 15%? במה זה פוגע? << דובר >> טלי אריכא: << דובר >> אני חושבת שמשרד ירושלים צריך להסביר למה נדרשת העלייה הזאת. הרי העלייה היא על חשבון הקהל הרחב. פחות כרטיסים לקהל הרחב אומר שיהיו יותר אנשים שאין להם כרטיס ויותר רכבים של המקורבים בהסעות שמגיעים אלינו לחניונים בתוך ההר. אני רוצה להשלים עוד דבר ברשותך. השתנה לא רק העניין של ה-15 ל-20, אלא גם מתוך איזה סך הכול. בשנה שעברה זה היה מתוך סך כל הכרטיסים שנמכרים. כאן זה מתוך סך הכול שמוצע לציבור. כלומר גם הסך הכול גדל כי המספרים גדלים. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> זה מקטין, זה הפוך. << דובר >> טלי אריכא: << דובר >> לא, זה מה שנמכר בפועל לעומת מה שמוצע לציבור. מה שנמכר בפועל זה יותר ממה שמוצע. << דובר >> נוח סגס: << דובר >> ראש אגף מבצעים של מחוז צפון. ברשותך יושב-הראש, צריך להתייחס שהשנה יש יותר שעות של אירוע. בהכרח יהיו יותר כרטיסים. 15% של שנה שעברה הם נומינלית מעט לעומת השנה. השנה אנחנו מדברים על כ-200,000 כרטיסים שיוקצו למכירה. שנה שעברה היו 120,000. בהכרח יש תוספת כרטיסים גם ככה. ב-15% של השנה יהיו יותר אנשים רשאים. 15% של שנה שעברה הם לא אותם 15% של השנה כי השנה יש יותר כרטיסים. אנחנו מבקשים לשמר את ה-15%. אנחנו חושבים שזה נותן מענה טוב כמו שזה נתן שנה שעברה. אנחנו מעמיסים חניונים של אוטובוסים שקרובים מאוד למושב מירון ורכבים פרטיים. אני לא רואה סיבה להגדיל. מבצעית אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. היה לי חשוב לשמוע את ההיבט המבצעי כי זה לא 15% אלא תוספת של מספר שאנחנו לא יודעים להגדיר אותו היום של חניונים, תנועה על הכבישים ואנשים בתוך המתחם. כך צריך לדבר על זה. כששאלתי מה הפער צריך להסביר איפה נקודת התורפה. אם אני מבין נכון טלי הציגה את העובדה שככל שאתה מגדיל את האחוזים אתה מקטין את הזכות של הציבור לזכות באותם כרטיסים. אני צודק טלי? << דובר >> טלי אריכא: << דובר >> כן. זה לא רק בהיבט של זכויות אלא גם בהיבט מבצעי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את ההיבט המבצעי הבנתי. בסדר גמור. תודה. נשמע את הזום ואחרי זה נתייחס פה. תודה מחוז צפון, תישארו איתנו בהאזנה. יש לנו את אסתר קרמר מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. בבקשה גברתי, בוקר אור. << דובר >> אסתר קרמר: << דובר >> בוקר טוב, תודה על רשות הדיבור. רציתי לציין שכתבתם שיש מלווה אחד לתו נכה. אני מבינה את הסיבה אבל עדיין יש בזה בעיה. אם יש לאדם עובד זר והוא צריך גם שיבוא איתנו הבן שלו או אדם אחר שיכול ללוות אותו מעבר לעובד הזר אז הוא צריך שני מלווים. לפעמים כשמגיע אדם נכה לאירוע כמו הילולת מירון הוא צריך שני מלווים. זה לא כמו ללכת לקניות או לרופא אלא זה משהו שצריך ליווי משמעותי יותר. לכן אני חושבת שצריך שני מלווים לאדם עם תו נכה, בטח אם זה אדם עם מוגבלות מורכבת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אסתר על ההערה הזאת. היא הערה חשובה. נראה איך נתייחס אליה. תודה רבה. יש לנו עוד מישהו בזום שרוצה להעיר? מכובדיי פה, בבקשה. משרד ירושלים ומסורת ישראל. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני אתייחס לפי הסדר למה שדיברה טלי. אני מחזיק פה את קובץ התקנות משנת 2022 ובסעיף 4(ד) מופיע 15%. שנת 2024 לא רלוונטית. בשנת 2023 בסעיף 3(ד) מופיע 15%. בשנת 2025 בסעיף 3(ג) מופיע 15%. זה לא היה 10% אף פעם, לא העלינו בשנה שעברה ל-15% וזה לא משהו מתגלגל. אני אקצר ואומר כך. יש מספר סיבות לעלייה. הסיבה הראשונה היא שיש גבול לכמות ולקיבולת של משרד התחבורה להעמיד אוטובוסים של תחבורה ציבורית לאירוע. האירוע יכול להיות לפי אישורים של מהנדסים ומשטרה עם כ-63,000 איש כמו שהיה מותר שנה שעברה. המספר הזה יהיה שנה שעברה אותו הדבר פחות או יותר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בכל זמן נתון. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אנחנו מורידים מזה כ-10,000 משתתפים כי אנחנו מחשיבים את תושבי המושבים הסמוכים ואנשי ההפקה ומגיעים ל-53,000 איש שאפשר להביא מעם ישראל בכל זמן נתון. לפי המספרים והנתונים ממשרד התחבורה, הם יודעים להביא במקסימום בזמן נתון 42,000-43,000. נוצר מצב שיש תשתיות ויש מקום שעם ישראל רוצה להגיע לשם אבל הוא מוגבל בגלל היכולת של משרד התחבורה. אדבר על ההבדלים. אוטובוס של תחבורה ציבורית שמשרד התחבורה מביא אותו עולה כ-60, 70, או 80 שקל פחות מתחבורה פרטית של קבוצות אחרות שמגיעות. זה לא מוצר בוטיק וזה לא מוצר מפנק. הם נוסעים בערך שעה יותר ומשלמים הרבה יותר. כל מישהו שיכול להשיג כרטיס בתחבורה הציבורית המוגבלת היה שמח להשיג אותו. בנוסף לכך, כמו שאתם רואים הוספנו באותו הסעיף את 3(ג)(4) לגבי אדם שיש לו תג נכה. הוספנו אותם לקבוצה הזאת כדי להסדיר אותם במסגרת החוק ושנוכל לתת להם החרגה מהמודל של כל הקודם זוכה. לכן הבקשה הייתה להגדיל אותם. מיותר לציין שכל הגדלה כזאת נעשית בהלימה לתוכניות התחבורה, לקיבולת הכבישים. ציר התנועה ומערך התנועה שאיתו מגיעים בתחבורה הציבורית נפרד ממערך התנועה בו מגיעים האוטובוסים של הקבוצות. למערך התנועה יש תפוסת מקסימום של כ-800 אוטובוסים בשעה לכן מגיעה גם בין היתר ההגבלה של כ-42,000 איש. זה מערך נפרד שיכול לעמוד בזה. מדובר על הרחבה שלו ושל צירים מובילים, כמובן הכול יהיה בהתאמה לתוכנית המבצעית וליכולת הנסיעה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אציין בהקשר לחשש שהמשטרה העלתה שזה יהיה על חשבון או שזה יטיל עומס על התוכנית המבצעית שלהם שלכאורה משתמע שהסעיף הזה מאפשר לנו לייצר משהו שלא במסגרת הקביעות המבצעיות של משטרת ישראל, סעיף 7(ד) קובע שהממונה על ההילולה יתאם עם משטרת ישראל את אופן ההגעה של מקבלי ההיתר לפי סעיף 3(ג). ככל ומשטרת ישראל אומרת שנכון שהחוק אפשר לכם 20% אבל המציאות בשטח לא מאפשרת את ה-20% האלה אלא מאפשרת רק 8%, היא יכולה להגיד זאת. אופן ההגעה של כל אלה חייב להיות מתואם עם משטרת ישראל. על כן החשש הזה מוזר לי. הם קובעים כמה נכנסים לכל ציר ולכל חניון. הם מאשרים את תוכנית התנועה. אני לא מכיר את החשש הזה. בהקשר למה ששימי אמר, לא הייתה אף פעם עלייה מ-10% ל-15%. זה היה 15% עד שהגענו השנה למצוקה והתחלנו להשקיע בתכנון לתשתיות. בשנה שעברה השקעה השקענו בתשתיות ועל כן מספר השוהים בו-זמנית עלה מ-50,000 ל-63,000. שנה שעברה זה היה יום שישי והיו פחות שעות. 63,000 האלה אפשרו לכמות איקס של אנשים להגיע ב-18 השעות שהיו. אנחנו יצאנו מתוך נקודת הנחה שהשנה נוכל לאפשר להרבה יותר אנשים להגיע. התחלנו את הדיונים מול משרד התחבורה והוא אמר שהם הגיעו למירב שהם יכולים להגיע במערך התחבורה. בהתייחס לזה שזה על חשבון אנשים אחרים, אז דבר ראשון שיהיה ברור. כל אפשרות של משרד התחבורה להביא דרכם באמצעות המכירה של משרד התחבורה מנוצלת עד תום. לא היה כזה כיוון וגם לא יכול להיות לפי התכנון בפועל בשטח מציאות שיש אזרח שרוצה להגיע באמצעות מערך של משרד התחבורה ולא יגיע כי מישהו אחר קיבל. כל הרעיון היה הפוך. אם יתאפשר לפי התוכנית המבצעית והתנאים בשטח את הגדלת כמות האנשים שמגיעה באמצעות הקבוצות האלה, אז ישתחררו כרטיסים בתחבורה הציבורית. ברמה האישית, אני מכיר בחברים סביבי אנשים שחיפשו אנשים שרוצים לנסוע עם הקבוצה שלהם כי הם רוצים לנסוע עם הקבוצה כי זה יוצא מנקודות של תחבורה ציבורית. היות שהכמות שם מוגבלת אנחנו כל שנה – יעידו כל מי שעוסקים בזה כל שנה – מקבלים בקשה למספר אוטובוסים מאותן קבוצות שיש להן מסורת יותר ממה שאפשר לתת להן בגלל ההגבלה של 15%. לכן האנשים האלה רוכשים בתחבורה הציבורית. אני מאמין שההגדלה הזאת תשחרר לעוד אנשים אחרים שלא משתייכים לאותן קבוצות לרכוש בתחבורה הציבורית. אנחנו מנצלים את מירב יכולת הניצול בשטח, מירב השוויון שאפשר להגיע ומתן מענה לכמה שיותר אוכלוסיות בישראל. הכול כמובן בכפוף לתוכנית המבצעית של המשטרה כמו שהחוק מחייב אותנו בסעיף 9(ד). << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> נקודה נוספת שעלתה בו ושלא חידדתי פה היא שהוספנו שינוי נוסף. מספרם לא יעלה ל-20% ממספר הכולל של כרטיסי הנסיעה שיוצעו לציבור. בעבר זה נוסח בכרטיסים שנמכרו לציבור. מדובר בעניין טכני ופשוט. נניח שמשרד התחבורה פותח את המערכת שלו היום ומציע 200,000 כרטיסים. יש אחוז מסוים של כרטיסים לא טובים שלא משנה מה וגם ב-08:00 יום קודם הם לא יימכרו. יימכרו בפועל רק 198,700. כשאנחנו מחשבים את ה-15% או את ה-20% אי-אפשר לחכות 24 שעות קודם כשמשרד התחבורה סוגר את הכרטיסים כדי לראות אם הוא מכר 98% מהכרטיסים ואז אנחנו נעשה את המכפלה הזאת. לכן כשהוא מציע 200 אנחנו גוזרים משם. זה עניין טכני כי אחרת זה לא יתואם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. תודה שימי. אני רוצה שכולם יבינו פה, התפקיד שלי בין השאר הוא לנסות למצוא את האיזון בין המגבלות והצרכים המבצעיים לבין הרצון להביא לפה כמה שיותר אנשים שיהנו מהאירוע ויחזרו גם הביתה בשלום. לכן כל הזמן אתם צריכים להיות מודעים לזה. אני לא רוצה שייווצר הפקק בקצה במחסום ולא ייתנו לאנשים להיכנס. אז האכזבה והתסכול יהיו גבוהים פי שניים. לזה אנחנו לא רוצים להגיע. צריך לראות שאנחנו מוצאים את האיזון בכמות האנשים שמגיעה, נכנסת, נהנית ויוצאת בשלום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יושב-הראש, תודה. אני חושב ששימי הציג את רוב הדברים. אני אתחיל מהסוף. אסתר תיארה שלפעמים נדרשים שני מלווים לאדם שיש לו תג נכה. עליי זה מקובל ואני חושב שאפשר לתקן את זה. התוספת שהזכיר שימי שלא הייתה בשנים קודמות שאדם עם תג נכה יקבל מתוך ההיתרים המיוחדים מן הסתם מעלה את האחוז הנדרש ולכן ההעלאה נדרשת. חוץ מזה, במקומות בהם אין תחבורה ציבורית כמו בפריפריה הרחוקה או ביהודה ושומרון. בשנה שעברה הבנתי מהרב פרוש שביקשו כמה עשרות אוטובוסים ליהודה ושומרון ולא הייתה תחבורה ציבורית. היו צריכים לגרד את זה בתוך אותם 15%. לכן מבחינת הצורך, יש צורך בדבר הזה ובטח ביישובי פריפריה לתוספות שהוספנו לאנשים עם תג נכה. מבחינת הכמות, הכמות שיכולה להיות בזמן נתון היא כמות שהמשטרה קובעת. אנחנו קובעים מה הכמות הבטיחותית שיכולה להיות ומתוך זה נגזרים כל הדברים. משרד התחבורה ממילא מנצל עד תום את יכולת ההפעלה והתחבורה שלו. אני אוסיף על זה שאנחנו בחודש וחצי שנותרו להילולה מרחיבים את יכולת התנועה ואת החניונים שבעבר היו. עשינו סיורים לפני מספר חודשים במקום ועכשיו התקציב הגיע מהאוצר. יש כמה עשרות מיליונים של השקעה בתשתיות ובעזרת השם עד ההילולה נרחיב את הקיבולת. אני חושב שאפשר להשאיר את מרחב שיקול הדעת עם 20% וזה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה יערה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני רוצה לומר משהו קצר על ההליך. יכול להיווצר רושם לא נכון מההערות של מחוז צפון. הסעיף הזה נדון לעומקו. היו הרבה דיונים והיו הרבה הערות. המשטרה ראתה את הנוסחים והעירה. זו כמובן הצעת חוק ממשלתית והנושא עלה במסגרת ועדת שרים לענייני חקיקה. זה יכול להישמע כאילו שלפנו את זה. אני קצת הופתעתי מההערות של מחוז צפון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> למה? אבל זו הערה מבצעית. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> יש הצעת חוק ממשלתית. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסדר אבל עכשיו זה בכנסת. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני אומרת את עמדתי. יש עמדה ממשלתית ויש הרבה מאוד הערות מקצועיות וחשובות מגורמי הממשלה. יש דיון ויש החלטה. השרים מתכנסים בוועדת שרים לענייני חקיקה. ככה אני מכירה שהתהליך עובד. היה לי גם חשוב להגיד שהנושא הזה נדון ובאריכות. זה לא נושא שהתפספס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אעיר עוד הערה אדוני יושב-הראש ברשותך. מפקד מחוז צפון ביקש פגישה איתי והתכנסנו. קבענו פגישה עם השר בן גביר, איתי ומפקד מחוז צפון כדי לדון בדברים האלה לפני שנגיע לוועדה. משום מה הם ביטלו את הפגישה מצדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר. העבודה שנעשתה היא ברוכה וחשובה כי היא מניחה בפנינו פה את הצעת החוק שנוכל לדון בה. אבל יש לכם חיסרון אחד גדול, בדיונים שקיימתם לא היו שני אנשים – לא איילת ולא אני. מיכה רצית לומר משהו. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> כן, תודה. רק לעניין 9(ד). בסמכות משטרת ישראל הסמכות להסדיר את אופן ההגעה. ברגע שנקבע מי יגיע אנחנו לא יכולים להגיד שמישהו שקיבל כרטיס כדין ולפי החוק לא יגיע אפשר להסדיר רק את אופן ההגעה. אם נקבע בחוק 20% או כל אחוז שייקבע אז משטרת ישראל מחויבת לזה מבצעית. זו רק הערה בעניין הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל משטרת ישראל קובעת את ה-100%. אנחנו יודעים כמה ההר מכיל בכל רגע נתון. מכאן נגזר ה-100% ומכאן מחלקים ל-80-20. זה לא שנגיד למשרד התחבורה שיוציאו 300,000 כרטיסים כשבכל מקרה זה לא נכנס. הפעולות נגזרות מתוך הדרישות המבצעיות שלכם. מכאן ייגזרו ה-80% וה-20%. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> מיכה אני אחדד את מה שאמרתי. אם המשטרה אומרת לנו שבמקטע הזה בציר 89 יכולים לנסוע בו-זמנית ארבעה אוטובוסים מבחינה מבצעית. כל התוכנית תהיה מבוססת על ארבעה אוטובוסים בו-זמנית, לא משנה מה מספר הקצה שיהיה לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אהרון, זה בסדר, זה לא העניין. העניין הוא היכולת שלנו לשלוט כל הזמן בכמה אנשים נמצאים בהר. אם אנחנו יודעים שעכשיו נמצאים שם 63,000 ובחניון עוד מחכים אנשים להגיע להר אז הם לא יחכו. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הם לא יחכו כי אם המשטרה מראש תגיד לנו שאנחנו לא יכולים להכניס בו-זמנית יותר ממספר מסוים אז לא נכניס. המשטרה מוסמכת לכך. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> זה לא מגיע למצב הזה. כשאנחנו מדברים על להכיל 63,000 איש אנחנו גם מכינים את החניונים כדי שיכילו את זה. החלוקה היא ברורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יוסי, תודה. היועצת המשפטית בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מסכימה שתיאום זה לא קיבולת. החוק קובע את המספר המירבי. לפי שיטתכם אם התיאום נעשה עם המשטרה אז אפשר לקבוע כל אחוז כי המשטרה היא זאת שתקבע. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> עד 20. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, אתם אומרים שהמשטרה היא זו שתקבע בפועל כמה רכבים יוכלו לנוע על הציר ברגע נתון. אם אנחנו מסתפקים רק בנתון הזה אז אפשר גם לקבוע שהשיעור יהיה אפילו גבוה יותר מ-20%. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לא, בשביל למנוע שאלות של שוויון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> באופן תיאורטי, כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. יש פה שילוב של שני גורמים שאמורים לתת את המענה ליכולת האמיתית להיות במתחם ובאירוע עצמו. יש חשיבות לשני הנתונים האלה, לא רק לכמה. רציתי לשאול שאלה מבצעית את המשטרה. איזה נתון יותר קריטי בעבורכם או מייצר יותר קושי, הנתון של 15% והעלייה שלו ל-20% או הנתון של שינוי שיטת החישוב? מה יותר דרמטי? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> שינוי סכום הבסיס שממנו גוזרים, לא שיטת החישוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מחוז צפון נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי לפני התשובה נשאל כמה מתוך הכרטיסים שהוצעו בשנה שעברה למכירה בתחבורה הציבורית נוצלו כדי להבין אם יש פער. אתם יודעים את התשובה? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> קרוב ל-100%. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשלוש השנים האחרונות. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> כל כרטיס שמשרד התחבורה יציע ויהיה בשעות טובות יימכר, לא משנה מאיפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מחוז צפון, שמעתם את השאלה של היועצת המשפטית לוועדה? << דובר >> יגאל בן לולו: << דובר >> יגאל, קצין אג"מ, מחוז צפון. אני לא מכיר שיש בעיה במשרד התחבורה בנושא התחבורה הציבורית והאוטובוסים. אני לא מכיר את מה שהעלה פה שימי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תדאגו שמשרד התחבורה יעלה בזום. << דובר >> יגאל בן לולו: << דובר >> הוא לא נמצא פה איתנו. אירוע מירון הוא האירוע הכי גדול שיש למדינת ישראל. נושא הרכבים הפרטיים הוא משהו שאנחנו צריכים להתייחס אליו. כשאנחנו מנהלים את אירוע מירון, אנחנו מסתכלים על התחבורה הציבורית בצורה מאוד מורכבת. אם אנחנו גורמים לאנשים להגיע ברכבים פרטיים אז נגרמים עומסים שאנחנו לא רוצים אותם. זה יכול להביא אותנו למצב חירום. ה-15% הוא בשביל להגביל את הרכבים הפרטיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אוטובוסים פרטיים. << דובר >> יגאל בן לולו: << דובר >> אוטובוסים נעים על אותו רעיון של תחבורה ציבורית. הרכבים הפרטיים הם אירוע אחר שאנחנו פחות רוצים אותו כי זה על הציר של צבעון ומשם מגיעים רוב הרכבים הפרטיים. המטרה היא להמעיט סיכונים ולגרום לתנועה לזוז כל הזמן ולא להיתקע. רכבים פרטיים הם נקודת כשל. לכן המטרה היא לצמצם אותם עד כמה שניתן. כמובן שצריך לעשות את האיזונים אבל צריך להסתכל על זה בצורה כזאת. לכן ה-15% מגיעים משם. אם נגיע לנקודה שיהיו אוטובוסים אז נדבר על זה. אני לא מכיר שיש בעיה כזאת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה יגאל. זאת הנקודה החשובה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לא מדובר על רכבים פרטיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לנו את נציג משרד התחבורה בזום? שלום גולן. << דובר >> גולן ירמיהו: << דובר >> בוקר טוב לוועדה, לאדוני יושב-ראש הוועדה ולכל הנוכחים. גולן, משרד התחבורה מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית והממונה על מכירה הכרטיסים. שמעתי את הדיון שהתעורר כאן לגבי העלייה מ-15% ל-20%. אנחנו עשינו דיונים מקדימים עם אנשי המשטרה וגם עם אנשי המשרד למסורת ואנחנו לא מתנגדים להצעה להעלות ל-20%. להפך, אנחנו אפילו תומכים. שימי צודק בכל מילה שהוא אמר לאורך כל התיאור שלו. זה מפחית מהעומס עלינו. אמרו במחוז צפון שיש לנו יכולת בלתי מוגבלת להביא כמו בלתי מוגבלת של אנשים וזה לא נכון. אנחנו מפעילים תחבורה ציבורית גם לשאר מדינת ישראל ובהכרח כל אחוז שאנחנו מעלים בהבאת האנשים באמצעות האוטובוסים שלנו למירון פוגע באיזשהו מקום בתחבורה הציבורית בישראל. אנחנו לא יכולים להעלות בלי סוף ולהשבית את כל התחבורה הציבורית בישראל. לכן טוב לנו שיעלו את זה ל-20%, מה עוד שהעלייה ל-20% כמו ששימי תיאר בהכרח מביאה אותם לחניון שש דרך הציר של צבעון וזה מפחית לנו מתנועת האוטובוסים במעגל. המשטרה הייתה צריכה לתמוך בזה וזה צורך מבצעי שלה להפחית את כמות התנועה במעגל. אתם רוצים שיביאו עוד אוטובוסים למעגל בזמן ששימי הביא הצעה שהיא טובה מבצעית ומפחיתה מהעומס על הציר הראשי של החוגגים בהר והוא מסיט אותם לציר 89 לטרמינל שש? הם מגדילים את החניונים שם. זה צעד מבורך ואנחנו תומכים בו. תודה, עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה גולן, תישאר איתנו. הניסיון שלך חשוב. כן, בבקשה אהרון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> קצין האג"מ דיבר על נושא הרכבים הפרטיים אבל יש פה איזשהו חוסר הבנה לדעתי או אי-הבנה יותר נכון. אין שום שינוי וגם בשנה שעברה היה כתוב 15% ומתוך זה אחד הפרטים היה מי שיש עניין ציבורי שאלה הרכבים הפרטיים ולא מעבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זה נקרא עניין ציבורי? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לפי אמות המידה שאנחנו מפרסמים. לכאורה גם בשנה שעברה יכולנו להביא בכל ה-15% רכבים פרטיים ולהעמיס 14,000 רכבים פרטיים. המשטרה אומרת שאיקס רכבים פרטיים יכולים להיכנס. למשטרה יש טענה שהגיעו יותר מדי רכבים פרטיים והייתה בעיה. אנחנו לא מתכחשים לזה. אחד הנושאים שהמשרד דן כל הזמן מול המשטרה וגם בתוכו הוא איך יוצרים השנה מנגנון מסודר, בלי חריגה, עם תכנון מסודר של המספר ושעות ההגעה כדי לא לחרוג מהמספרים שהמשטרה קובעת כמה רכבים פרטיים יכולים להיות בו-זמנית בשטח. זה המנגנון. האמירה שהגדלה של 20% תגדיל את הרכבים הפרטיים היא לא נכונה כי זה לא הולך להגדיל את הרכבים הפרטיים. הרכבים הפרטיים יישארו לפי המספר שהמשטרה קבעה שנה שעברה ותקבע גם השנה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לגבי הנכים זה כן יגדיל. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הנכים אבל מגיעים בצורה אחרת. הם מגיעים עם רכבים מיוחדים של נכים שהיו גם שנה שעברה, זה משהו אחר. הכוונה היא להגדיל את כמות האוטובוסים. יש אוטובוסים של קבוצות. הכוונה היא כמות האוטובוסים של הקבוצות, לא את הרכבים הפרטיים. אין לזה קשר לנושא הרכבים הפרטיים. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> אהרון, אתה אומר שמי שיוכל להגיע ברכבים הפרטיים זה רק מי שב-(ג)(3) ויש עניין ציבורי? איפה זה רשום בחוק? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסעיף מתייחס גם לתתי-הסעיפים הנוספים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נכון. אבל ה-15% שהיה בשנה הוא כל תתי-הסעיפים. שנה שעברה היו שלושה תתי-סעיפים והשנה יש ארבעה. זה ההבדל. האחוזים התייחסו לכל תתי-הסעיפים. בזה לא השתנה כלום. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, כי הבנו אחרת. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נושא הרכבים הפרטיים לא קשור לנושא הזה. הרכבים הפרטיים הם לפי מספר שהמשטרה קובעת. גם כמות האוטובוסים בכל כיוון היא לפי מספר שהמשטרה קובעת. הכוונה היא להגדיל אוטובוסים, לא להגדיל רכבים פרטיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. אני מתעקש על זה כי אני מדבר איתכם כל הזמן על האיזון. יש דבר אחד ברור מאוד – יש 63,000 אנשים על ההר בכל נקודת זמן. זה ברור ומזה לא חורגים. ראיתי את יוסי מתרוצץ כל הזמן כדי לשמוע כמה אנשים יש ושזה לא יחרוג. המשטרה רוצה לוודא שאין עומס על הצירים שלא מונע משאר עם ישראל לנוע על הכבישים כמו שצריך. אמר את זה נציג משרד התחבורה על האוטובוסים שהוא צריך לכלל עם ישראל. הבהרתם את נושא 20%, הבנו אותו. תודה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני אתייחס לנושא התחבורה ואשלים בהמשך למה שיושב-הראש אמר. כמו שהמספר של 63,000 נקבע על ידי מהנדסים ומשטרת ישראל, גם המספר של כמה כלי רכב יכולים להיות בכל חניון וכמה רכבים יכולים להיות על הכביש מכל כיוון שהוא – אוטובוס, רכב או אמבולנס – נקבע על ידי מהנדסי תנועה ומשטרת ישראל. לא אנחנו קובעים את זה. הם מכתיבים לנו את המספרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. יוסי, אתה רוצה להתיייחס לזה? << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> לא, אמרת שמיצינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה מיכה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> יש פה איזשהו פרדוקס. אתם אמרתם שאם לא הצלחתם לנצל את כל ה-85% בגלל האוטובוסים אתם תרצו לשנות מ-85% ל-80% וככה ל-15% ו-20% בהתאמה, ממילא זה אמור להשפיע על החלוקה בין אוטובוסים לרכבים פרטיים. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> מיכה, ממש לא. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> אני רק אומר שגם מחוז צפון רוצים אחרי זה להשיב. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> אני רוצה להסביר משהו. כשהגדילו מ -15% ל-20% זה לא לרכב פרטי. רכב פרטי לא יכול להיכנס ב-20% אלא אנחנו מגדילים את האוטובוסים שמשרד התחבורה היה צריך לתת. ה-85% הם למכירת כרטיסים ומשרד התחבורה היה צריך לספק להם אמצעי תחבורה באוטובוסים. אנחנו לוקחים את ה-5% האלה ממשרד התחבורה ומביאים אותם באמצעות אוטובוסים פרטיים שאנשים רוכשים אותם. אנשים משלמים במקום 70 שקל, 100 שקל. אנחנו מביאים 50 חוגגים על כל אוטובוס, זה לא שרכב פרטי לוקח ארבעה כרטיסים ואתה מכניס אותו בתוך ה-20%. זה ממש לא ככה. לרכבים הפרטיים יש בקשת היתר מיוחדת שמתבצעת לפי תבחין. אין לזה קשר ל-20%. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנושא הובהר. אני חושב שעכשיו כולם מבינים את זה יותר צפון. מחוז צפון, בבקשה אני שוב איתכם. << דובר >> נוח סגס: << דובר >> ברשותך יושב-הראש, ככל ש-20% מתייחסים לציר התנועה הראשי לא תהיה לנו התנגדות. יש לנו התנגדות לקרב רכבים או אוטובוסים פרטיים למושב מירון. משרד התנועה לא מציג את התמונה המלאה. ככל שזה לא מהאזור הצפוני שמשם מתקרבים יותר למושב מירון, אין לנו התנגדות. ככל שזה בהסדרי התנועה הראשיים של משרד התחבורה ואגף התנועה – מה שהם קוראים מעוף הציפור – שכל מסת האוטובוסים מגיעה, אני אומר עוד הפעם שאין לנו התנגדות אם זה עוזר למשרד התחבורה. אבל זו לא דרך הגישה היחידה למושב מירון. יש גישה צפונית צפופה יותר ועמוסה יותר. שם אנחנו מבקשים לבחון את זה יותר לעומק. היו לנו גם עומסים שם שנה שעברה ולכן זאת הבקשה שלנו. אני אומר שוב, הכמות הכללית של 15% השנה היא יותר גדולה משנה שעברה כי אנחנו מוציאים יותר כרטיסים למכירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה היה ברור מלכתחילה, תודה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יוסי אמרת שקהילות, קבוצות וחסידויות מגיעים בהסעות ולא ברכבים פרטיים. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> באוטובוסים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבל ההסדר מאפשר להגיע ברכבים פרטיים. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> יש את חניון אליפלט שהוא סמוך. רכבים פרטיים יכולים לרכוש מקום ויש כמות מסוימת שהחניון הזה יכול להכיל. משם יש הסעות. נוסעים מחניון אליפלט, אנשים מגיעים עם הרכבים הפרטיים, חונים שם ומשרד התחבורה מעמיד את ההסעות. אין דרך לרכוש כרטיס במערכת שמביא אותך עם הרכב הפרטי למירון. אין דבר כזה, זה לא קיים. או אוטובוס או הסעה. אם אתה מגיע באוטובוסים אז הם מגיעים למעגל התנועה שנמצא בחניון המעגלי, לחניון שש, לחניון כחל או צבעון. משם עולים להסעות. תבינו שמתוך ה-20% לא כל האוטובוסים מגיעים לחניון שש. חלק חונים בחניון כחל. הם מגיעים לכחל, ממתינים שם 20 דקות להסעה שלוקחת אותם להר, ומכניסה אותם לתוך החניון המעגלי. כשהם יורדים מההר הם צריכים גם כן לרדת להסעה ומשם הם נלקחים לחניון כחל. זה לא איזה פיקניק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. סעיף הבא בבקשה. אסף סעיף 4. אני רוצה להתעסק בנושא של הנכים לפני שאנחנו ממשיכים. אני מבקש לאפשר לנכים לבוא עם שני מלווים. ההערה הזאת הייתה נכונה ואני מבקש מכם לקחת אותה בחשבון. צר לי שאני נאלץ לומר את זה כי אני לא אומר את זה בשמחה אבל צפויים השנה להגיע יותר נכים להר. קחו את זה בחשבון. המסורת היום חזקה הרבה יותר. יש לנו לצערי הרב הרבה יותר נכים ולכן אני מעריך שיהיו יותר נכים שיגיעו להר. קחו את זה בחשבון אהרון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לצערנו, זה ברור לנו. הנכים עולים הרי עם רכב מיוחד ובהסעות מיוחדות שאנחנו מעמידים להם. גם בזה יש את השיקול המבצעי. לא כל אחד שמחזיק בתעודה הרלוונטית ושיבקש יוכל. כנראה שהקיבולת לא תהיה מסוגלת להכיל את זה אבל בוודאי שאנחנו - - - << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> זו היערכות שאנחנו כמשרד צריכים להיערך לזה כי יש לזה משמעות אחרת. המשמעות שכל אדם עם תו נכה וכיסא גלגלים יוכל להגיע עם שני מלווים דורשת היערכות. צריך לשבת על זה עם המשטרה ולראות כי זה הרבה יותר אנשים שנצטרך להעלות אותם בהסעות. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> נכון, כמה שהכביש יכול להכיל בו-זמנית זה מה שנעלה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> אני לא הבנתי אם יש כוונה לתקן את החוק ולהוסיף שני מלווים או רק לתת איזושהי הנחיה בשטח להפעיל שיקול דעת ובמידת הצורך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אי-אפשר לכתוב בחוק מלווה אחד ובשטח לאפשר שני מלווים. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> אפשר להוסיף אחד ובמידת הצורך שניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד שניים. אם זה לא מישהו עם כיסא גלגלים אלא מישהו שהולך אז זה בסדר. אם זה מישהו עם כיסא גלגלים ברור שצריך שניים. אני נותן לכם את שיקול הדעת. אני לא רואה שוטר שאומר למישהו שהוא לא יכול להיכנס עם שני אנשים כשהוא מבין שצריך שניים. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> גם אם זה לא יהיה כתוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה שזה יהיה כתוב. בואו נתקדם. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> סליחה אדוני, אני חוזר אחורה לעניין סעיף 2(ג). עשינו התייעצות פנימית אצלנו והבקשה היא שקצין המשטרה – כיוון שמדובר במומחיות ספציפיות בתחום המשטרה – יהיה מי שהוסמך על ידי ראש אגף התנועה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או-קיי. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> כמשרד אנחנו חושבים שזו טעות. מפקד מחוז צפון הוא מפקד האירוע. זה נכון שיש גם את אגף התנועה אבל הוא מפקד האירוע וחשוב לנו כמשרד שזה יהיה משורשר. יכול להיות שמפקד מחוז צפון יגיד שהוא רוצה מישהו מאגף התנועה שיהיה הקצין אבל שבקצה הפירמידה זה יגיע למישהו אחד. לכן אנחנו חשבנו שזה נכון שזה יהיה מפקד מחוז צפון. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> זה משהו פנימי שלנו להבנתי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה יצר בעבר חילוקי דעות. לנו חשוב שראש הפירמידה הוא הממ"ז. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> הוא בכל מקרה ראש הפירמידה. הוא מפקד האירוע. השאלה מי מסמיך. << דובר >> טיראן שמר: << דובר >> אבל הוא לא יכול להסמיך קציני תנועה, זה ההבדל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נמצא את הדרך באמצעות חוקית איך לעשות את זה. היו לנו בעיות עם זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, סעיף הבא בבקשה. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> אדוני רגע, שאלה. נירית להב קניזו, משרד המשפטים. עולים פה כל מיני דברים שלא ברור לנו בשורה התחתונה אם הם השתנו או לא, ואם כן אז איך הם השתנו. איך זה אמור לעבוד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שכבר עשינו שינוי הודענו. מה שלא, נשמע בדיון הבא. << דובר >> נירית להב קניזו: << דובר >> הבנתי, תודה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אין החלטה להבנתי לגבי ה-15 או ה-20. בשלב הזה שמענו את הערות המשתתפים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הדבר היחיד שכרגע שיניתי הוא שעד שני מלווים לנכה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני לא הבנתי גם בהתאם לנירית מה ההחלטה. אני מבינה שעלו פה הערות של המשטרה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> על מה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> על ה-15% ו-20%. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נתקדם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> נאמרו דברים ברורים. זה לא על חשבון משרד התחבורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כבוד השר לשעבר והשר לעתיד, עוד רגע יהיה פתרון. בוא נתקדם לסעיף 4. בבקשה. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> איסור הדלקה 4. (א) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בזמן ההילולה שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי. (ב) לא יארגן אדם הדלקה ולא יבצע הדלקה במתחם מירון שלא במסגרת אירוע ההדלקה המרכזי, אלא במסגרת אירוע נוסף לפי סעיף 7 ובמיתקן הדלקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף הזה בבקשה, מישהו בזום? אהרון יפרח. << דובר >> אהרון יפרח: << דובר >> שלום לכם. לגבי המרוקאים. יש מתחם שנמצא בשלוש הלשוניות שלא קשורות לאירוע. ראינו את זה בשנה שעברה וגם לפני שלוש שנים. אין אף אחד במקום חוץ מאשר רכבים פרטיים שנכנסים למקום הזה אחרי הגדרות, מקימים אוהלים ועושים על האש במקומות שהספרדים ישבו שם. הקצו להם את המקום הזה והכינו להם את שלוש הרמפות. האנשים שלנו הם אנשים שגדלו בזה עוד לפני 80 שנה שההורים הגיעו לארץ והמשיכו את המסורת של הילולת קבר רבי שמעון. הם המייסדים של המקום. שמרנו על המקום, ישנו מתחת לעקרבים ולנחשים חודש ימים וקמנו בסוף החודש ונסענו הביתה. לא היה אף פעם שום אסון. המשפחות האלה הן משפחות שאני מלווה למעלה מ-40 שנה מול המועצה, הרשויות והמשטרה עבור אישורים וצרכים. אין הדלקות ביום ההילולה בכלל. אין רכבים שנכנסים ושנמצאים באזור. האנשים האלה הם אנשים שנתנו, תמכו ויזמו דברים במקום לביטחון הקהל שמגיע היום כמו החסידויות. ההורים שלי, סבא שלי, אבא שלי קיבלו את החסידויות לרבי שמעון. הם עשו להם מקומות בכספים הפרטיים שלהם. אף פעם לא לקחנו כסף מהמדינה – לא בתשלומים, לא באוכל ולא בשום דבר. הכול משלנו. אלה אנשים שדאגו לעשות את ההילולה, להיות בקבר רבי שמעון וללמוד את הזוהר מהמימונה ועד לחג השבועות. אני מבקש לא לפגוע בזה. זה ביהדות. אנשים הלכו עם זה למרוקו וחזרו עם זה ממרוקו. לומדים את ספר הזוהר. זה דבר שאני מכיר אותו כיליד מושב ואני נותן תמיכה לכל מי שהיה צריך בנושאי החשמל, הבטיחות, ההבנה איך עושים ומה צריך לעשות כדי שיהיה בטוח. אני שמרתי עליהם וכל מי שהיה במקום הזה ראה כל התקופה מה היה. הגיע הזמן שהאנשים המבוגרים האלה בתקופת ההילולה יוכלו להיות במקום. זה נמצא מאחורה. הם לא מפריעים לאף אחד. הם יהיו גם מוכנים לא להדליק אש בכלל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה אהרון. אנחנו תכף נקיים על זה דיון פנימי פה. פיראס רוצה פעם נוספת, תעלו אותו בבקשה. << דובר >> פיראס תלחמי: << דובר >> אדוני יושב-הראש. אחד הלקחים של שנה שעברה הוא מה שקרוי חניון המרוקאים. אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על השטח הזה. קיימנו דיון מקדים עם מנכ"ל משרד ירושלים והשטח הזה מחוץ לתחום האחריות של המשרד. בשנה שעברה חווינו מראות לא נעימים. אני בטוח שאתה לא תרצה גם שהשנה הם יחזרו על עצמם, כולל זיהומים למיניהם, פחים שנשפכו לסביבה ותנאים תברואתיים שלא מתאימים למדינת ישראל. אני מבקש שמישהו יתייחס למתחם הזה וייקח עליו אחריות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה פיראס, חשוב שהעלית את זה כדי להזכיר לנו. עופר לוי, משרד התחבורה. << דובר >> עופר לוי: << דובר >> שלום לכולם. גולן ביקש להעיר איזושהי הערה תפעולית לגבי מה שנאמר קודם על תנועת הרכבים הפרטיים וה-20% הנוספים. כדי שלא תהיה אי-הבנה, אנחנו לא מסכימים שנסיעות כאלה תתבצענה בצירים של התחבורה הציבורית או בוודאי ובוודאי שלא במעגל וכך גם לחניונים של התחבורה הציבורית. שיגדילו חניונים של רכבים פרטיים שלא קשורים לתחבורה הציבורית. הכבישים של התחבורה הציבורית חייבים להיות פתוחים מטעמים תפעוליים שלנו כי אנחנו מסדרים את סדרי ההסעות של האוטובוסים אחד אחרי השני לפי קצב מסוים וסדיר – כמובן את האוטובוסים המוגבלים שלנו – וכן בשעת חירום לצרכי פינוי או לכל צורך אחר. הצירים של התחבורה הציבורית והחניונים שלה חייבים להיות פנויים. זו הערה שהתבקשתי להעיר כדי שלא תהיה אי-הבנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה, ברור. תודה עופר, ההערה חשובה. תודה רבה. קרן מנכ"לית מרום הגליל. << דובר >> קרן פטל: << דובר >> בוקר טוב. אני מתנצלת, אני עליתי לא מכבר כי הגיעה אליי הקישור באיחור אז כן הייתי רוצה אם אפשר להתייחס גם לסעיפים שעברתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, את יכולה. << דובר >> קרן פטל: << דובר >> אני אעשה את זה בתמצית. לגבי זכות השר להסמיך את המועצה, את ראש המועצה או מי מטעמו. אני הייתי שמחה לאור מצב החירום שאנחנו נמצאים בו להבין את המתווה שרוצים לפעול בו. אני מדברת על סעיף של היישובים שסביב מירון שזו השנה הראשונה שמתייחסים אליהם בחוק. אנחנו מברכים על זה כי היו הרבה עניינים סביב זה. רק אנחנו רוצים להבהיר שהיישובים סביב מירון שכלואים בתוך המעגל – ספסופה, בר יוחאי, אור גנוז – שנה שעברה ברגע האחרון הממ"ז פתר את הבעיה ואיפשר להם הליכה רגלית להילולה כיוון שאין שם קווי תחבורה בכלל מטבע הדברים. אני הייתי רוצה שזה יובהר. היישובים האלה יכולים ללכת ברגל אל ההילולה. לגבי היישובים האחרים שבתוך טבעת החסימות, עדיין לא ברור לי מהחוק – אולי אתם יכולים להאיר את עיניי – אם אמורה להיות תחבורה ציבורית ליישובים כמו כפר שמאי, שפר ואמירים שנמצאים על כביש 866 וכלואים בתוך המעגל. עדיין יש על זה דיונים ומשרד התחבורה אמור להציג משהו. אני רוצה להגיד תודה רבה לשלמה ולגולן שמנסים לגבש מתווה אבל זה עדיין לא מוסדר. זה באשר לנוחות של התושבים שלנו להגיע להילולה. לגבי הלימודים, רק אגיד תודה למשטרה שכן מנסים למצוא פתרונות ולאפשר לנו שגרה כמה שאפשר אם תהיה לנו שגרה עד אז. לגבי האפליקציה של רישום התושבים, אני חייבת התייחסות רשמית של מישהו – אני לא יודעת ממי – ממשרד המסורת. פנינו בעניין הזה שטוענים כלפינו תושבים שהדרישה שהם יירשמו עם הרכב שלהם ורק כך תינתן להם זכות מעבר לביתם היא דרישה לא חוקית ושהם יכולים להזדהות רק באמצעות תעודת זהות. אני הייתי שמחה שהסוגיה הזו תובהר כדי שלא נגיע למריבות עם תושבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר את רוצה שמה שיהיה מוזן זה מספר הרכב והשם של האדם בלי תעודת זהות? << דובר >> קרן פטל: << דובר >> זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה מה שחוקי ומותר לעשות. אין לי שום בעיה להפיץ קישור כדי שיירשמו בו התושבים. אבל תושבים טוענים כלפינו, נגיד תושב שגר בספסופה שיוכל לעבור לביתו רק בהצגת תעודת זהות ובלי להירשם למאגר. אני לא יודעת מה נכון. לגבי התשתיות, דבר חשוב שצריך לעניין את כולנו. תשתיות הביוב בסביבת הרשב"י לא טופלו. עד היום הן לא טופלו ולא שופרו. התשתיות האלה בסכנת קריסה. אני יכולה להגיד לך שבוועדה המקומית שלנו כבר אנחנו לא יכולים לאשר היתרי הרחבה בגלל תשתית הביוב. משרד הבריאות כמובן מכיר את זה טוב ממני. חייבים לתת על זה את הדעת. התשתיות האלה הן לא לעולם חוסן. דיברתם על מתחם המרוקאים וליד הטרמינל של התחבורה התפתח עוד מתחם. אני כמובן בעד כל זכותו של כל עם ישראל להגיע להילולה אבל בצורה מוסדרת. אנחנו ביקשנו שזה ייכלל במתחם. בפעם הקודמת מה שקרה שם לא היה סביר ואפילו היה מסוכן. זה שטח מיוער של קק"ל בו הקימו מנגלים והייתה התקהלות. כיבוי אש עשו הכי טוב שהם יכלו אבל זה לא היה מוגדר כשטח ההילולה. אם אפשר להתעלם ולחשוב שזה לא קיים. זה קיים וכמובן צריך לטפל בזה מבחינה בטיחותית קודם כל. ביקשנו שזה יוכלל וזה לא הוכלל בשטח ההילולה. לגבי כל שאר הדברים האחרים אנחנו בקשר עם הגורמים המקצועיים ונראה מה השר מחליט מתוך הסמכויות שהחוק מקנה להעביר. אני אגיד שכל ההתנהלות מול היישוב מירון חייבת להיעשות בשני הכובעים. אני מבינה שיש את ועד האגודה הממונה שהוא בעל משבצת השטח אבל יש את הוועד המקומי שהוא היד הארוכה של המועצה ומולו צריך להתנהל בכל ההסדרים האזרחיים של התושבים. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרן, אני ביום חמישי הבא אמור לבוא לעשות שם סיור. אני אשמח שתלווי אותי ושנציגים של שני הוועדים ילוו אותנו גם. כך נוכל להסדיר את הדברים בשטח, תודה. קרן תישארי איתנו גם להמשך. כן, שימי בבקשה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני אשמח להתייחס. אני קצת מופתע, וכשאני אומר קצת מופתע אני מתכוון שאני מאוד מופתע. אני אתייחס לכמה נושאים שעלו פה. ראשית, נושא היישובים הכלואים מוסדר בחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כולל שפר, אמירים וכפר שמאי? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> לא, זה נושא תחבורה. לא צריך לזה הסדרה חוקית. אגב יש לו הסדרה חוקית ויש להם סמכויות בסעיף 9. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרן אמרה שהיא שמחה שהפעם הכנסנו את היישובים. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> היא אמרה ששנה שעברה הממ"ז פתר את העניין. סיפור תשתיות הביוב, אין לי מילים. אנחנו בשנה שעברה השקענו והעברנו למועצה כמעט 3 מיליון שקלים לשדרוג המט"שים באזור. בשנים קודמות העברנו 800,000 שקל לשדרוג תשתיות הביוב במתחם 89. יש לנו התחייבות בכתב ממהנדס המועצה ששלוש שנים קדימה בוודאות לא יהיו טענות או מענות בעניין הביוב. אני לא יודע מאיפה זה צץ עכשיו. אני מופתע ואני בטוח שזו טעות. סיפור חורשת המרוקאים שהעלה יפרח והמנכ"לית פטל, הם מדברים על אותו מקום בסמוך לחניון התחבורה הציבורית. זה שטח בסמכות המועצה וככל שיש למועצה בעיות עם מה שמתחולל שם שתאכוף את סמכותה ושתטפל בזה. זה לא בסמכותנו, לא באחריותנו, לא במסגרת החוק ולא במתחם ובאזורים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מקצים להם מקום? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> לא, אנחנו לא קשורים לזה. זה לא בסמכותנו, לא באחריותנו ולא בטיפולנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, עזוב את מה שהם קיבלו. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> הם לא קיבלו, זה מחוץ למתחם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מתכוונים להקצות להם משהו בתוך השטח שהוא באחריותנו? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אם הם יפנו ויעמדו בכללים אנחנו בוודאי נשקול את זה בצורה חיובית. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אין ספק שיש להם מסורת. אם הם יבקשו להיכלל במסגרת אירועים כשהתבחין הוא למי שיש לו מסורת אז הם ייצטרכו לעמוד בכללים כמובן של מהנדס, משטרת ישראל, כבאות והצלה ומשרד הבריאות. זה לא האירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשוב להבהיר את זה אהרון, זה הכול. אני שומע אותם כבר שלוש שנים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> לא, מה שאהרון יפרח דיבר זה לא אותו דבר. אהרון יפרח מדבר על קבוצה אחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא אהרון יפרח, אני מדבר על המרוקאים. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> על הטריפולטאים. זה משהו שעלה פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מכיר טריפוליטאים. עד היום אני ראיתי רק את אהרון יפרח. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני אסביר ליושב-הראש. אהרון יפרח שדיבר פה מקודם על המרוקאים שהגיעו לסיורים עם יושב-הראש. היה איתם איזשהו ניסיון להסדרה שנה שעברה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא הזכיר שלוש לשוניות. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> הוא הזכיר לשוניות, זה עניין מורכב אחר. שנה שעברה התקיים סיור עם הנציגים שלהם, נציגים שתומכים בהם ויחד עם משטרת ישראל וכבאות והצלה באזור הלשוניות. אף אחד מאותם הגורמים המקצועיים לא נתן אישור לשימוש בשטח הזה לקיום של אירוע. אנחנו איפשרנו להם משהו אחר בשיפולי המושב כדי שכן יוכלו לקיים אירוע כמו שכל החסידויות והקהילות מקבלות. חוץ מהם יש את מה שהזכירו פיראס וקרן פטל, נראה לי שהם מכונים הטריפולטאים. הם נמצאים מחוץ למתחם מירון בשטח קק"ל בתוך היער. זו קבוצה שמגיעה לשם כמה שבועות קודם, מעמידה שם אוהלים ומתמקמת במקום. יש טענות שהם משאירים לכלוך ופוגעים במים ולכלוך. הם מחוץ לעיגול השחור. אופן החגיגה שלהם לא ניתן להסדרה בהתאם לכללים הקיימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם לא עומדים בכללים שאנחנו מכתיבים להילולה בימים של ההילולה? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> בדיוק. קרן ביקשה שנוסיף אותם לתוך המתחם וביקשו מרשות המים שנגדיל את העיגול השחור כך שהם יהיו בתוך המתחם ושנוכל לטפל בזה. הסברנו להם שאם נגדיל את העיגול השחור הקבוצה הזאת תצא שוב מחוץ לעיגול השחור כי הם לא יהיו ירצו להיות בו. אם יש שם בעיות, יש למועצה ולקק"ל סמכות לטפל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבל הם לא מבקשים לקיים את האירוע בתוך המתחם. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אנחנו לא קיבלנו בקשה. אם נקבל בקשה לקיים אירוע בתוך המתחם כמי שיש לו מסורת אז אני חושב שהם עומדים בתבחין של המסורת. בהתאם לכל כלל אחר שעומד לכל קבוצה אחרת הם יקבלו גם בשמחה רבה. נרצה לדאוג להם כמו לכל קבוצה שיש לה מסורת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> רק לגבי הנושא האחרון שהעלתה קרן לגבי מספרי הרכבים. אני אומר בעדינות שמוטב היה שזה לא היה עולה, ודי לחכימא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה הכוונה? << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני לא מפחד להגיד את זה. הצורך ברישום לפי מספרי רכב נובע מצורך מבצעי של קביעת מגבלה כמה פעמים כל רכב יכול להיכנס ולצאת ממתחם מירון במהלך ההילולה מהסיבה שיש מספרי רכב שמשמשים יותר מפעם אחת ולא רק לבעל הרכב. אלה רכבים ששייכים לתושבים או לאורחים ביישובים הסמוכים למירון ומשמשים להסעות כדי להכניס אנשים מהסביבה לתוך מתחם מירון. לכן כדרישה מבצעית של המשטרה נקבעה הגבלה לכל הרכבים של מי שגר ביישובים האלה. נקבע שאפשר להיכנס פעמיים במהלך היממה הזאת. זה לצורך מבצעי. היא טוענת שיש בזה בעיה חוקית, אני לא יודע. אני מניח שלמשטרה יש לזה פתרון. כמו שהמשטרה חוסמת רחוב בגלל אירוע ספורט אז כנראה שיש לה יכולת חוקית למנוע מאדם שגר להגיע עם הרכב עד הבית שלו. אני מניח שיש פתרון חוקי שמאפשר את ההגבלה הזאת אבל הרישום לפי מספרי רכב וההגבלה על המספר לא נולד מרצון להציק אלא ממצב בו רכבים נצפו נוסעים יותר מדי פעמים עם אנשים אחרים ברכב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משטרה אתם רוצים להתייחס לזה? מחוז צפון בבקשה. << דובר >> יגאל בן לולו: << דובר >> לגבי נושא היישובים הכלואים והכניסה עם רכבים ותעודת זהות, דבר ראשון זה נועד לתת מענה לתושבים שגרים שם ולא לפגוע במרקם החיים שלהם בזמן ההילולה. שנה שעברה הייתה כניסה על ידי תעודת זהות ורכבים שלא היו מורשים נכנסו, זה היה טוב אבל לא מצוין. השנה החלטנו שכל מי שגר ביישובים בכלואים ירשום את הרכבים שלו שבועיים עד האירוע כדי שהם יגידו מי גר שם וכך ייכנסו. זה כדי למנוע כל מיני מאעכרים כאלה ואחרים שהיו שנה שעברה. מצד שני, אנחנו לא רוצים שהתושבים האלה ייפגעו. מבחינת משטרת ישראל אנחנו מצאנו את הפתרון. ישבנו עם המועצה והסברנו להם את זה. אין לנו שום כוונה לפגוע בתושבים ולכן אנחנו מאפשרים להם להיכנס על פי מספר הרכבים שיש להם. רכבים שלא גרים באזור לא ייכנסו כמו ששום רכב אחר ממקום אחר לא יכול להיכנס לתוך המעגל הזה. זה מעגל מורכב ובעייתי. כל רכב שנכנס לשם גורם לאתגרים לאירוע כולו. על כן אנחנו מצמצמים את זה יחד עם המועצה. אנחנו נשב ונדייק את זה אבל ככה זה יהיה השנה. זה יהיה על פי מספרי רכב ולא על פי תעודות זהות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול בסדר. אני אתן לך דוגמה. אני גר באור הגנוז. הבן שלי גר בתל אביב, נתתי לו את האוטו ושכרתי אוטו שבוע לפני האירוע. המספר לא הוכנס אלא יש רק את התעודת זהות שלי. אני לא אסע עם הרכב? << דובר >> יגאל בן לולו: << דובר >> שאלה מצוינת. אנחנו לא הגבלנו את מספר כלי הרכב שאותה משפחה תרשום. מבחינתי אם לאדם יש שלושה רכבים והוא גר באור הגנוז אז שיכניס את השלושה רכבים. אנחנו לא רוצים לפגוע בכל דבר שקשור לאותם יישובים. גם אמרנו שיהיו תיקונים עד שלושה ימים לפני האירוע. התנאי הוא שהרכב שהוא הכניס יחליף את הרכב הקיים והוא לא מוסיף עוד רכב. זה אמור להיות מסודר. ישראל מהמשרד עושה עבודה מצוינת ביחד עם הקצין שיהיה אחראי מבחינת משטרת ישראל. המטרה היא לא לפגוע באף אחד מהתושבים שגרים שם ונדייק את זה עד כמה שניתן. בכל זאת תמיד יהיה מישהו אחראי שאם בזמן אמת קורה אירוע והוא קרה בכל זאת, יינתן מענה נקודתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי, תודה יגאל. עוד מישהו רוצה להתייחס לדברים שהועלו כאן? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני רק אוסיף שאגב החוקיות, להבנתי הקישור שמפיצה המועצה לא עומד בתיקון 13 לחוק הפרטיות. הוא גם קישור רחב מדי. אנשים יכולים להירשם בלי להיות במועצה ונדרשת שימת לב חוקית לזה. אני אחדד שוב, זה צורך מבצעי חד-משמעי. אני אסביר כדי להמחיש את זה. החסימות במקומות כאלה ובכבישים בהר מצוידים ב-LPR. זו מצלמה שמצלמת את מספר הרכב והיא יודעת להגיד ירוק או אדום. זה חוסך המון זמן. אם אנחנו נצטרך לבדוק תעודת זהות אחד-אחד, מדובר על הכפלה או השלשה ותורים בלתי נגמרים. זה צורך מבצעי מעבר לכל מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההיגיון ברור. אני רוצה רק הבהרה אחת. מבחינתכם מתי מתחיל האירוע? מה הוא זמן הפעלת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי, י"ח באייר 4 במאי באיזה שעה? << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> יש שלבים. יש שלב א', ב' ו-ג'. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נא להגדיר לי אותו. מה ההגדרה? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני מוכרח להגיד שמשטרת ישראל מפעילה שיקול דעת. אם אזרח שגר ביישובים לא נרשם בצורה טובה או אם תעודת הזהות שלו אולי לא עליו או של אשתו כן, הם מפעילים שיקול דעת. כשהדברים נראים הגיוניים השוטרים במחסומים הרלוונטיים עושים עבודה טובה וזה גם בשלבים המקדימים. בשלבים המקדימים – למרות שיש הגבלות כאלה ואחרות – הם לא מפריעים לשגרת החיים של תושבי האזור. ניתנת לדעתי תשומת לב מירבית מבחינת מפקד המחוז. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מסכימים. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> זמן ההילולה מפורט בחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי המחסום הראשון מתחיל לעבוד? << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> המחסום הראשון מתחיל לעבוד ביום שישי של לפני ל"ג בעומר. זו הכניסה לשלב ב' בו מתחילים סגירה של מושב מירון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מיום שישי? << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> כן, יום שישי זו ההתחלה של שלב ב'. לא כל אדם יוכל להיכנס למירון. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> זמן ההילולה שמופיע בחוק הוא הזמן שמחיל את ההסדרים שמופיעים בחוק שקובעים כניסה. הם לא קשורים להסדרי התנועה. הסדרי התנועה נקבעים במסגרת הסמכות של משטרת ישראל לקבוע הסדרי תנועה בכל מקום אחר. הם קובעים את הסדרי התנועה שלהם בהתאם לשלביות. כמו שיוסי פירט מתחיל שלב ב' וסוגר את הכניסה למושב מירון. זה אומר שאין סגירה ליישובים הסמוכים. רק אחרי כן – אני לא זוכר באיזה יום בדיוק – מתחילה השלביות. שימו לב שהחוק לא עוסק בהסדרי תנועה. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> אני אסביר ליושב-הראש. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אסף שאל על 4 במאי אז הסברתי ש-4 במאי לא קשור לשלביות של הסדרי התנועה. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> שלב ב' הוא סגירת מושב מירון בלבד מ-1 במאי, יום שישי. יום שני 4 במאי בשעה 07:00 מתחיל שלב ג' שהוא האירוע עצמו של מירון. אז מתחילות החסימות על כל היישובים. ההילולה עצמה בשני בלילה והחסימות מתחילות מ-07:00. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין בעיה. מתי הן מסתיימות? מתי האנשים חוזרים לשגרה? << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> זה תלוי בפיזור. אם השנה ההילולה נמשכת לתוך הלילה אז ההדלקה האחרונה שמתבצעת מסתיימת עם פיזור הקהל בסביבות 00:00. הסרת המחסומים תהיה בין 04:00 ל-05:00 ביום למחרת ההילולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ב-5 לחודש. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> לא, זה כבר יוצא ב-6 במאי. ל"ג בעומר מתחיל ביום שני בלילה 4 במאי. יום שלישי זה 5 במאי והסרת החסימות קורית בלילה בין 5 ל-6 במאי. זה יכול לנוע בין השעה 00:00, 04:00, 05:00. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מדברים על 48 שעות בהן התנועה על הכבישים מוגבלת לפי ההנחיות של הצעת החוק הזאת. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> יש גם את 10 במאי. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> זה אחרי זה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> זה להסרה של כל השילוטים שהיו. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> זה להחזרת כל הסדרי התנועה והמעגלים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נגיע לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או-קיי, הבנתי. בסדר. עוד הערות לסעיף 4? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רק אוסיף. כשיוסי אומר שבשני בבוקר זה נסגר, המשטרה בהערכת מצב שלה אם היא רואה שבלילה לפני זה יש עלייה המונית והיא רוצה למנוע את אי-הסדר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה ברור. כבוד השר לשעבר ולעתיד, אני לא מתעסק עם עבודת המשטרה. אני בהצעת החוק. בהצעת החוק כתוב 07:00 יום שני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך גם, אני הייתי שמח אם זה היה עובד לפי מה שכתוב פה ואז המשטרה לא תסגור לילה קודם. היה לי אירוע כבד מאוד שנה שעברה לילה קודם כאשר רבנים חשובים עמדו והמשטרה סגרה למרות שלפי החוק היה אסור לסגור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סעיף מספר 5. אסף, בבקשה. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> אירוע ההדלקה המרכזי 5. (א) בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה אחד בלבד, שיכלול שני מיתקני הדלקה, ובלבד שאישר זאת השר לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי האישור (בחוק זה - אירוע ההדלקה המרכזי). (ב) השר יאשר את קיום אירוע ההדלקה המרכזי על בסיס דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון שמונתה לפי החלטת הממשלה מס' 7 מיום י' בתמוז התשפ"א (20 ביוני 2021), ובלבד שנוכח לדעת, לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה, שהתקיימו כל אלה: (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה, שהסמיך לכך מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירוע ההדלקה המרכזי - על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; (3) אישור לקיום אירוע ההדלקה המרכזי שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין חוק הבטיחות - לעניין בטיחות האירוע, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים; (4) ניתנה חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ובוצעו התאמות הנגישות לפיה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(4), השר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן אם הוא סבור שלא ניתן לקיימן בשל השיקולים המצוינים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2) או שלא יהיה ניתן לקבל אישור הניתן לפי סעיף קטן (ב)(3) אם ההתאמות יבוצעו. (ד) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע ההדלקה המרכזי, והמנויים בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע ההדלקה המרכזי. (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי לקבוע באישור לאירוע ההדלקה המרכזי תנאים נוספים, אם מצא כי יש בכך צורך לפי המלצת הממונה על ההילולה. (ו) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע ההדלקה המרכזי מתקיימים תנאי האישור לפי סעיף קטן (ב)(1) עד (3). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 5 בבקשה. עירית שביב-שני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בבקשה. << דובר >> עירית שביב-שני: << דובר >> אדוני יושב-הראש, תודה רבה. נגישות לאנשים עם מוגבלות מחויבת לפי התקנות והחוק שלנו. השאלה אם החוק הזה מחיל אותה או מרוקן אותה מתוכן. זה אירוע המוני ואנחנו יודעים שהוא יכול לצאת משליטה, צריך להבין שנגישות זה גם ניהול סיכונים. אם לא תהיה נגישות, לא תהיה זרימה ותהיה סכנה. אם התשתית לא תעבוד עבור אנשים עם מוגבלות היא לא תעבוד בכלל. בנוסח הקיים של החוק יש חשש שיעקפו את דרישות הנגישות. צריך לקבוע במפורש שיש תחולה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות על האירוע. צריך לקבוע שיהיה אישור של שני מורשי נגישות – מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה נגישות שירות. מורשה נגישות השירות הוא זה שמומחה לנושא נגישות אירועים כמו שיש כאן. בנוסף צריך להסיר את הסעיף שמאפשר לשר לפטור מדרישות הנגישות כי יש לנו מספיק מנגנונים בחוק ובתקנות שמאפשרים לנו לפטור מדרישות הנגישות אם יש פגיעה באופיו של האירוע או אם יש בעיה הנדסית. אירוע שלא מתוכנן עבור כולם עלול להיות לא מנוהל מספיק טוב ומסוכן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עירית, תודה. תישארי איתנו. תכף נדון בזה. תודה עירית. מישהו רוצה להתייחס לדברים של עירית? מנכ"לית המועצה, קרן בבקשה. << דובר >> קרן פטל: << דובר >> תודה. אני ממש לא דיברתי על מתחם 89 וביוב אלא אני דיברתי על היישוב מירון וסביבת הקבר, אז שימי אולי זה יגרום לך להתפלא פחות. הדיונים על מצב התשתיות במירון הם דיונים שמתקיימים פה בוועדה ב-5-6 השנים האחרונות. תמיד דובר על הערכה של משרד הבריאות שהתייחס לכך, של האנשים מטעמכם שהתייחסו לכך וגם מטעם המשרד לשירותי דת שרוצה להסדיר את הנושא. מדובר על נושא חשוב ביותר. זה אתר לאומי ואני לא מבינה את הפליאה שלך. זה בכלל לא קשור למועצה אלא לאתר עצמו. זה צריך להיות מקודם בראש ובראשונה על ידכם ועל ידי המשרד לשירותי דת. לא דיברתי בכלל על מה שטיפלנו במתחם 89, שכמו ששימי אמר הכול טויב, טופל, בוצע ועובד כמו שצריך. לגבי מתחם הטריפוליטאים שהתייחסתם אליו, השטח הוא לא של המועצה אלא של קק"ל. נאמר שהמועצה תטפל בזה. בשנה שעברה לאור מה שהפקחים שלנו ראו – גם אוסקר יכול להעיד כי הוא היה שם ועשה כמיטב יכולתו למנוע סכנה – קק"ל כתבו על זה מכתב. המשטרה מעורבת ואמרה שאין לה יכולת כרגע לפנות את האנשים למרות שהם מבינים שהם יושבים על הטרמינל של כל האוטובוסים בצורה לא מוסדרת. אפשר לעצום את העיניים ולהגיד שזה לא קורה אבל זה קורה. אני לא יודעת, יכול להיות שזו לא אחריות של מי שמסדיר את ההילולה אבל צריך לטפל בזה. צריך להסדיר את זה, למנוע את זה או לכוון את זה למקום אחר. למועצה אין יכולת לאכוף בשטח של קק"ל דבר וחצי דבר. אם למשטרה לא הייתה יכולת לפנות אותם אז קל וחומר שלא לשני הפקחים שלי. רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם בהקשר הזה. בהקשר של התושבים, לא אמרתי שאנחנו לא רוצים שהם יירשמו. להפך, אני חושבת שככל שמסדירים את זה זה עובד מצוין. בשוליים זה לא עובד. אומנם השוליים עושים הרבה רעש אבל רוב התושבים עוברים עם המערכת. אמרתי שטענו כלפינו שזה לא חוקי שאנחנו מפיצים את הקישור הזה ושמנהלים מאגר כזה. אני כן מבקשת התייחסות לזה כי המאגר הזה הוא לא שלנו. האפליקציה אינה שלנו ואנחנו צריכים לדעת לעמוד מול הטענות האלה. אני אשמח לדעת שזה חוקי כי זה עושה הרבה סדר. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרן, תודה. לגבי קק"ל, אנחנו נזמין אותם לדיון ביום רביעי. אני אבקש מהם להיות גם בסיור ביום חמישי. זו לא משימה שלכם אלא של קק"ל. קק"ל צריכה לעבוד עם המשטרה ואם יש פה שטח שאסור לאף אחד להיכנס אליו אז זאת משימה של קק"ל והמשטרה. לא שלנו ולא של המועצה. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני אשמח להתייחס למילים שאמרו לכסות עיניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את ההתנגחויות האלה תעשו במקום אחר. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני רק אסביר שוב. אם ההכנסה של השטח לתוך המתחם הייתה בדרך קסם פותרת את הבעיה אז לא היה לי אכפת. אם נכניס את זה לשטח הם יזוזו מחוץ לשטח כי אי-אפשר להסדיר את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מתייחס לזה בכלל. הטריפוליטאים הם לא בתוך זה. או שהם יהיו בתוך מה שמוגדר על ידי השר כמשטח ההילולה כולל 89 והמקומות האחרים או שהם לא יהיו. זה הכול. מבחינתי יש בפנים ויש בחוץ. בחוץ המשטרה מתעסקת וגורמים אחרים, לא אני. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני רק אשלים את ההתייחסות וזה מה שאמרתי מקודם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דרך אגב, בשנים האחרונות זו לא פעם ראשונה שאני שומע את ההערה על הביוב בהר. לא במתחם 89 אלא בהר ובקבר. אני לא יודע מי אחראי לזה – שירותי דת או מסורת ישראל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> משרד הפנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות. אני רק ציינתי שזאת לא פעם ראשונה שאני שומע את זה. בבקשה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני בטוח שהמשטרה לא מסכימה להערה של קרן פטל שהיא לא יכולה לטפל בזה. המשטרה יכולה לטפל בזה אם היא רוצה. ככל וזה אחריות של קק"ל והם ירימו דגל, המשטרה יודעת לטפל במה שהיא רוצה. אני אתייחס לעניין הביוב בקבר הרשב"י. אני לא מכיר את זה. המועצה העלתה את נושא 89 במשך שנים רבות – מ-2023 עד 2025 – והשקענו את הכול הנדרש. אני שמח שזה מובהר. כל השפכים ממתחם קבר הרשב"י במהלך ההילולה ולפניה מפונים באופן עצמאי. אנחנו לא משתמשים במערכת ולכן זה לא לדיון. לעניין החוקיות, אני הדגשתי את זה מקודם ואדגיש שוב. איסוף הנתונים של המועצה צריך להיות בהתאמה לתיקון 13 בחוק הפרטיות. אם המועצה לא עושה את זה אז שתסדיר את זה. איסוף הנתונים ומאגר הנתונים מוסדר כדת וכדין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מכובדיי, כבוד השר לשעבר ולעתיד זה רק משרד הפנים? זה לא משרד הדתות? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה כל רשות מקומית מקבלת את התקציבים שלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול בסדר. אני מבקש לדיון הבא ביום רביעי את נציג משרד הפנים ואת נציג משרד הדתות שידברו על זה כי הנושא הזה עולה כבר 3-4 שנים. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אנחנו לא מטפלים בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא אתם. זה אתר דתי-לאומי שלא רק המועצה צריכה לטפל. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> עיריית ירושלים מטפלת בביוב בכותל המערבי וכן בעוד אתרים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עיריית ירושלים דוחפת את זה אבל היא לא זו שמביאה לשם את הכסף. שימי גם אני מכיר כמה דברים. הייתי ראש מועצה כמה שנים ואני מכיר את זה. בסדר, תודה. עוד הערות לסעיף 5 בבקשה? אסתר קרמר בבקשה. << דובר >> אסתר קרמר: << דובר >> תודה על רשות הדיבור. רציתי לחזק את מה שאמרה עירית שביב-שני לגבי מורשי הנגישות. מורשה הנגישות שמוצע פה הוא רק מורשה נגישות מבנים ואין פה מורשה נגישות השירות, מה שאומר שאנשים שיש להם צרכים שהם לא מוגבלות פיזית אלא מוגבלות אחרת לא יקבלו את ההתאמות שלהם כי אין שם מורשה נגישות שיבדוק שהם מקבלים את ההתאמות. זה חשוב מאוד. אם יאשרו לא לתת נגישות ועכשיו אדם אם מוגבלות יחשוב שיש נגישות והוא יגיע למקום שלא יהיה נגיש כי הם קיבלו החרגה באישור המשטרה, אז אנשים עם מוגבלות לא יוכלו להגיע למקומות מסוימים. היה וקורה כזה דבר – אפילו אם לא הייתה ברירה – איך אדם עם מוגבלות יידע שהוא לא יכול להגיע לאותו מקום? זה יכול לייצר אפליה וקושי מאוד משמעותי לאנשים עם מוגבלות. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך. אם הבנתי נכון את מה שעירית אמרה, היא דיברה על שני התפקידים של מורשי הנגישות, גם שירות וגם מבנים. אני אוודא ששניהם יהיו שם. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני רוצה להתייחס. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורקט להתנגד הסדרי נגישות ולמרות זאת אני ארשה לעצמי להתנגד נחרצות לכל תוספת או שינוי מהמצב הקיים. ככל ומוסיפים לחוק הקיים סעיפים רבים הוא לא נדרש. יש מספיק אירועים במדינת ישראל שנעשים בלי חוק. נעשים אירועים גדולים ומשמעותיים עם הליכי רישוי מוסדרים, למשל פריט 77A או אירועים שונים ברשויות מקומיות. כל זה קיים. הסיבה לפיה עשינו חוק ייעודי שמעקר ומוציא מתוקף היתרי בנייה, שמייתר או שולל את 77A עם הסדרים מיוחדים היא כי האירוע הזה מאוד ייחודי. יש לו מרכיבים ייחודיים, הן תשתיתיים, הן בקהל שמגיע אליו והן במיקום שלו. זה לא נולד כי החוקים האחרים או ההסדרים האחרים לא טובים. הם מצוינים וטובים, אבל לא לנו ובהקשר הזה. כשבעתיד תשתיות הקבע במירון יוסדרו והמלצות ועדות החקירה על עניינים תשתיתיים יושלמו – הם משמעותיים וארוכים ולא בטווח הקרוב – אני מניח שלא יצטרכו את כל הפרק הזה ויהיה אפשר להוציא רישוי מלא בצורה סדורה שקיימת בהליכים אחרים. זאת המטרה. אנחנו מחריגים בחוק הסדרים שקשורים לערכי טבע ומייתרים בחוק הסדרים רבים שנמצאים בהיתרי בנייה לא כי אנחנו פורעי חוק או כי אנחנו פועלים בניגוד לערכי טבע או ערכים אחרים. לשם זה נועד החוק הזה. שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא ערך עליון וחשוב בכל אירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל לפני רגע העפת ללא הינד עפעף. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני אסיים. זה ערך עליון שלנו כחברה, בטח שלנו כממשלה. זה צריך להיעשות בצורה הכי טובה שיש. הגבלה של יכולת האירוע עם אישורים כאלה ואחרים שקשורים לנגישות חוטאת לאירוע. בהתחשב במורכבות ובמוגבלות השטח גם האישור כרגע הוא המירב האפשרי. מי שחושב שיש פה חס ושלום זלזול בערך הזה אז אני רק אסקור מה עשינו בשנים האחרונות ואיך זה נראה. שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חשוב לי באופן אישי. שני ההורים שלי מילדותם עם שיתוק ילדים – פוליו מי שמכיר. שניהם חלו וגדלתי להורים נכים. אני יודע את המשמעות ואני יודע לאן לא יכולתי ללכת או להיכנס עם ההורים שלי. אני יודע מה זו התחושה לקחת אימא בכיסא גלגלים לקניון ולחשוב אם נצליח למסעדה או לא. אם מי שחושב שהוא נלחם פה בשם השוויון לאנשים עם מוגבלות ועושה את הדבר הנכון אז הוא טועה. אני מרשה לעצמי להגיד את זה. זה ברמה האישית. ההורים שלי התקשו להביא ילדים. הם הבטיחו שם אצל רבי שמעון ושנה לאחר מכן נולדתי. תאריך הלידה המשוער שלי היה בל"ג בעומר. אימא שלי נותחה שבועיים קודם בניתוח חירום ותאריך הלידה שלי הוא כ"ח בניסן. אבא שלי לא מגיע כל השנים בל"ג בעומר למירון. הוא מוגבל ואני יכול לעזור לו. יש מספיק בני משפחה שיוכלו לסייע. זה חשוב לו, זה ערך עליון בשבילו והוא לא מפספס את זה. ל"ג בעומר לא עובר והוא - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תגיד שכל הקהילה שלו כן באה באלפיה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> 3-4 ימים אחרי ל"ג בעומר הוא מגיע באופן קבוע למירון. האירוע הזה מסוכן ומורכב. מי שחושב שנכון כרגע לגרום להבאת המונים של אנשים עם מוגבלות לצערי הרב חוטא לקהילה הזאת. זה ברמה האישית. אחרי שאמרנו את כל זה, נחזור לפרקטיקה. הערך הזה חשוב לי באופן אישי ואני נלחם פה באתרי תיירות ותיקים בירושלים שפטורים מהסדרי נגישות שיעשו הנגשה, גם אם לפעמים זה לא אסתטי לשים רמפה או שזה מורכב הנדסית ועולה הרבה כסף. עשיית הקבלות במקום כזה עלולה להיות עם מחיר. אני חולק מקצועית על האמירה שנאמרה פה על ידי עירית שאם זה לא מותאם לאנשים עם נגישות זה בהכרח אומר שזה גם מסוכן לקהל הרחב. נהפוך הוא, התאמה כזאת או אחרת לאנשים עם נגישות עשויה לגרוע מהבטיחות הכללית בניגוד לכל מיני הערות לחוק שעלו סביב מכל מיני גופים שנגרמו כתוצאה מלקונה או כתוצאה מאירוע שלא טופל מספיק. אני אתן דוגמאות. למשל רשות המים ביקשו לתקן את סעיף הכניסה של הפקחים שלהם ולחינם כי שנה שעברה הפקחים שלהם ניסו להיכנס ונכנסו. היו עוד גופים כאלה ואחרים שהעירו על החוק בהתבסס על לקחי העבר. את חלקם אנחנו מסדירים בהסדרי צד ללא קשר אם זה מופיע בחוק וחלקם אכן לקונות שאנחנו מתקנים. לא כל מה שלא כתוב בחוק אומר שאנחנו רומסים את הנורמה, את החוק הרלוונטי או את התקנה הרלוונטית. לראייה, ב-2023-2025 החזקנו שם באישור נגישות. היה מורשה נגישות שאנחנו הבאנו – מורשה נגישות משני הסוגים – שהיה איתנו בשטח ונתן הערות והנחיות בשלב בניית התוכניות. ההערות האלה יושמו. כולם יודעים וזה לא סוד שיש הסתכלות מקרו והסתכלות מיקרו. בהסתכלות מיקרו, האם כל מטר מונגש? לא, גרם מדרגות לא יכול להיות מונגש אבל האירוע בכללותו מונגש ואנחנו עומדים על זה. למרות שיש קשיים ויש אתגרים אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים הסדרים מיוחדים לאנשים עם מוגבלות בצורה נרחבת, לא רק כאלה עם כיסאות גלגלים אלא גם כאלה שמגיעים בתחבורה ציבורית. יש מסלולים מיוחדים. היו לנו קשיים עם המשטרה איך אפשר להביא אנשים עם קלנועיות מלמטה שנכותם לא הוגדרה וממוסמכת. אנחנו מחזיקים באישורים האלה ועושים ככל הניתן ויותר מהניתן למרות שזה לא מופיע בחוק. מי שיכניס את זה לחוק ויביא עוד רגולציה חוטא לאמת. אני אקריא משפט אחרון מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שמרכז את כל ענייני הנגישות והצרכים. אנחנו עושים מעבר ומי שיטיל רגולציה נוספת בדבר הזה יפריע לקיומו הבטוח של האירוע. עד כאן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שנכון עשתה הממשלה וצריך להגיד את זה, שהיא הכניסה את התנאי של קבלת חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים. ברמה העובדתית הייתי רוצה להבין מה הקושי בהכנסת התייחסות של מורשה נגישות לשירות. אני הבנתי את תשובתך ברמה העקרונית. אני גם מבינה שאתם עושים את זה לאורך השנים. אם עושים את זה לאורך השנים אז ממה נפשך? בוא נקבל את העמדה של מורשה הנגישות לשירות. השאלה מתרכזת בעיקר בסעיף ההחרגה, סעיף (ג). סעיף (ג) אומר שהשר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן אלא אם הוא סבור שלא ניתן לקיימן בשל השיקולים המצויינים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2). כלומר בהתאם לבקשת המשטרה או בהתאם להתניה של רשות הכבאות והצלה. אם הגופים האלה התנו שלא ניתן לקיים את האירוע כי יש בו התנגשות בין התאמת הנגישות לבין האישורים שנותנת המשטרה או רשות הכבאות, אז מה שיקול הדעת הנוסף של השר במקרה הזה? צריך לעצב אותו. העיצוב הזה כבר קיים. הוא קיים בחוק שעוסק באנשים עם מוגבלות. לעמדתנו לכל הפחות אם הוועדה מחליטה להשאיר את סעיף ההחרגה הזה צריך לעצב את שיקול דעתו של השר באופן דומה לאופן שבו נעשים הדברים בחוק לאנשים עם מוגבלות ולהכניס את השיקולים מתי השר יכול לפעול בניגוד לחוות דעתם של הממונה על מבנים. אני אשמח גם לקבל תשובה למה לא ניתן להכניס התייחסות גם למורשה נגישות לשירות בהתאם לבקשת הנציבות. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אני אענה לשאלה האחרונה ואחרי זה אענה על השאלה הראשונה. באופן אישי אני מתנגד למילים כמו הבניית שיקול הדעת, עיצוב שיקול הדעת, הסללה או - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבל זה מה שדורשת החקיקה. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> למרות זאת בדיון הקודם שדיברנו אנחנו בהחלט חושבים שנכון ואפשרי לעצב את זה לפי חוק שוויון זכויות בהגדרה של נטל כבד מדי. זה עונה על כל מצב שאני יכול לדמיין אותה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבל בפועל כשכתבתם את הסעיף הזה למה התכוונתם? מה הוא צריך לשקול? את הנטל הכבד או ההוצאה הכלכלית? << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> הנטל הכבד לא מדבר רק על הוצאה כלכלית. אני מקריא מהוראות החוק. נטל בלתי סביר בנסיבות העניין, בהתחשב בין היתר בעלות ההתאמה וטבעה, בגודל העסק ומבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, במקורות מימון ותקציב לביצוע ההתאמה. יש לזה הרחבות רבות וזה לדעתי נותן מענה לכל מצב. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא סגור. אני מציעה שנחשוב לקראת הדיון הבא. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> מה רע במה שמגדיר החוק? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> שימי אולי לדיון הבא נביא נוסח בצורה מסודרת? זו ההצעה שלי. נוכל לקראת הדיון הבא – כמו שעורכת הדין לוי נחום אמרה – להביא נוסח מסודר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה כל מה שביקשנו. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> נטייב אותו לדיון הבא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נשמע גם מה אומרים על זה הנציבות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם היו לי הרבה סימני שאלה לגבי הנושא הזה, ברגע שאתה התחלת לדבר וסיפרת את סיפורך האישי לי פתרת את הבעיה. ברור לי שהדברים נעשו פה מתוך מחשבה ולפעמים זה יותר חשוב מהכול. לא תמיד המילה הכתובה היא החשובה אלא לפעמים גם מה שנאמר חשוב ושופך אור על העניין. אם אנחנו נדאג שכל אותם נכים וכל אותם אנשים עם מוגבלות יהיו עם מסך שיוכלו לראות את ההדלקה בקבר הרשב"י כשהם יישבו במקום נוח אחר שלא גורם להם לעמוד בסיכון, כולנו הרווחנו. תמצאו את הדרך. אני לא מבקש אתכם לחרוג עכשיו מכל הדברים או לייצר סיכונים מיותרים. בואו נחשוב על זה. גרמת לי להבין שאתה חושב על זה וזה היה יותר חשוב מהכול. עוד הערות לסעיף 5? עירית שביב-שני, בבקשה. << דובר >> עירית שביב-שני: << דובר >> נראה לי שאמרתם גם את מה שרציתי להגיד. בואו נדאג שתהיה נגישות לאנשים עם מוגבלות בצורה שלא תסכן אותם ונוכל להזמין גם את אבא של שימי, שתהיה נגישות ושהכול יהיה מסודר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עירית אני מבטיח לך שהאנשים יישבו על זה ויגבשו עמדה מוסכמת על לדיון הבא ביום רביעי. תודה. << דובר >> עירית שביב-שני: << דובר >> אנחנו גם נהיה שותפים לדיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, איזו שאלה. עוד מישהו? סעיף 6 בבקשה. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> אישור למתחם שבו יתקיימו אירועים נוספים 6. (א) הוגשה לשר חוות דעת מאת הממונה על ההילולה שעל פיה מתקיימים, לגבי מתחם מן המתחמים, כל אלה, רשאי השר לתת אישור לאותו מתחם לצורך קיום אירועים נוספים בשטחו (בחוק זה – מתחם מוכר): (1) תנאים שהתנה קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה, שהסמיך לכך מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, לקיום אירועים נוספים במתחם מוכר – על יסוד שיקולים של שלום הציבור או ביטחונו; (2) תנאים שהתנה ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה לקיום אירועים נוספים במתחם מוכר – על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות; (3) לגבי הכנה או הגשה של מזון בלא תשלום במתחם מוכר או שימוש בתשתיות מים או ביוב או סילוק פסולת במתחם מוכר – תנאים שהתנה רופא מחוז הצפון במשרד הבריאות או סגנו – על יסוד שיקולי תברואה; (4) אישור למתחם מוכר שנתן מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום הבטיחות של אסיפות ועצרות עם לעניין חוק הבטיחות – לעניין בטיחות קיומם של אירועים נוספים במתחם המוכר, לרבות יציבות אמצעי העזר לאירועים, הקיימים במתחם המוכר ולמעט אמצעי עזר שהוא מערכת הגברה פרטית; (5) ניתנה חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ובוצעו התאמות הנגישות לפיה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5), השר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן אם הוא סבור שלא ניתן לקיימן בשל השיקולים המצוינים בסעיף קטן (א)(1) עד (3) או שלא יהיה ניתן לקבל אישור הניתן לפי סעיף קטן (א)(4) אם ההתאמות יבוצעו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 6, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לפי מה שאני מבינה השינוי בהצעת החוק הזו מהחוק שהוגש שנה שעברה הוא שהסעיף הזה מדבר על אישור אירועים נוספים. הוא מייצר מצב בו נותנים אישור למתחם שיתקיימו בו כמה אירועים נוספים. האם כשכל הגורמים שמצוינים כאן – זו שאלה לגורמי המקצוע בעיקר כמו המשטרה והכבאות – נותנים אישור לאירוע למתחם אין הבדל בין מצב בו מתקיימים במתחם איקס אירועים – נגיד 50 אירועים – לעומת מצב שבו מתקיימים 100 אירועים? למרות שנתנו אישור למתחם יש הבדל במספר האירועים שמתקיימים באותו המתחם. איך אנחנו מבקרים את זה? << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> זה לא סותר. יש אישור למתחם כמתחם וגם אישור לאירועים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני לא הבנתי את זה כך. זו הבהרה חשובה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> יש את סעיף 7, זה לא בא במקום. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אז תסבירו את זה בבקשה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אולי שמשרד ירושלים יסבירו את המתווה הכולל. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אשאל בצורה יותר פשוטה. אם נותנים אישור למתחם אז זה אומר שגם לכל אירוע בפני עצמו צריך לתת אישור? << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> כן, זה בסעיף 7. אנחנו עכשיו בסעיף 6. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר, זו הבהרה חשובה. סעיף 7. << דובר >> אסף הייזלר: << דובר >> הגבלות על קיום אירועים נוספים 7. (א) לא יארגן אדם ולא יערוך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן נתן לו השר אישור לעריכת האירוע ובכפוף לתנאי אותו אישור. (ב) השר רשאי לאשר אירוע נוסף, לסרב לאשרו או להתנותו בתנאים נוספים על התנאים האמורים בסעיף זה; והכול כדי להבטיח את ההתנהלות הבטוחה והתקינה של ההילולה ולאפשר לכמה שיותר אנשים המעוניינים בכך להשתתף בהילולה. (ג) לא ייתן השר אישור לקיום אירוע נוסף במתחם מירון, בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים בו אחד מאלה: (1) האירוע מתקיים במתחם מוכר ועומד בתנאי האישור של המתחם; (2) האירוע מתקיים מחוץ למתחם מוכר והוא נוכח לדעת לפי חוות דעת מאת הממונה על ההילולה כי התקיימו לגבי האירוע הנוסף התנאים והאישורים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) של סעיף 6(א), בשינויים המחויבים. (ד) (1) בקשה לעריכת אירוע נוסף תוגש לממונה על ההילולה עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל; בהנחיות אלה ניתן לכלול, בין השאר, הוראות בנוגע למועדים שבהם ימולאו התנאים לפי סעיף קטן (ג)(2). (2) הממונה על ההילולה יעביר את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה, הכוללת, בין השאר, את לוחות הזמנים המפורטים של כל אירוע, מיקומו, מאפייניו ומספר המשתתפים הצפוי לבחינת הגורמים המנויים בסעיף 6(א)(1) עד (4) לא יאוחר מיום א' בניסן התשפ"ו (19 במרץ 2026). (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי הממונה על ההילולה לעדכן בעת הצורך את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה באישור הגורמים המנויים בסעיף 6(א)(1) עד (3). (4) הממונה על ההילולה יגיש את הבקשות לאירועים נוספים ואת הבקשות לאישור מתחמים כמתחמים מוכרים לאישור השר, ויצורפו להן אישורים המעידים על קיומם של התנאים שהתנו גורמי המקצוע לפי סעיף 6(א)(1) עד (3), ואישור מהנדס רשוי לפי סעיף 6(א)(4) או האישורים האמורים המעידים על כך לגבי האירוע הנוסף כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג)(2), לפי העניין. (ה) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל את רשימת האירועים המתוכננים להתקיים בזמן ההילולה. (ו) אישור המועצה האזורית מרום הגליל או בעל תפקיד בה לא יהיה תנאי לקיומו של אירוע נוסף או לאישורו של מתחם מוכר לפי סעיף 6, והמנויים בסעיף 6(א)(1) עד (3) לא ידרשו אישור כאמור כתנאי לקיום אירוע נוסף או לאישור מתחם מוכר לפי סעיף 6. (ז) הממונה על ההילולה יוודא כי במהלך אירוע נוסף שאושר לפי סעיף זה מתקיימים התנאים לגבי המתחם המוכר שבו מתרחש האירוע הנוסף לפי סעיף 6(א)(1) עד (4), או מתקיימים התנאים לגבי האירוע הנוסף על ידי הגורמים המפורטים בסעיף 6 (א)(1) עד (4) כפי שהוחלו בסעיף קטן (ג)(2), לפי העניין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 7, בבקשה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> צריך להתאים את המועדים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> המועד של 1 במרס 2026 חלף וגם המועד של 19 במרס הוא היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה המנכ"ל. << דובר >> שמעון אלבום: << דובר >> אנחנו נתאים את המועדים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> תעבירו לוועדה אפילו לפני הדיון הבא את המועדים המתוכננים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שימי אני רושם את כל ההערות האלה. אני לא רוצה להגיע לדיון הבא כשההערות האלה לא מתוקנות. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני מניח שהמשטרה תגיד לנו שהם צריכים את רשימת האירועים בדחיפות. אז רק כדי להבין בפרקטיקה, רוב רשימת האירועים ידועה עוד לפני שהוגשה הבקשות כי התבחין הוא תמיד מסורת. אין לרשימה הזאת תוקף ומבחינת תוכנית עבודה ותוכנית פעולה הרשימה ידועה. על כן זה כבר הועבר למשטרה או יועבר. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> הועבר למשטרה שבוע שעבר. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אני רק מציין שזה הועבר כבר. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> אבל אמרנו להם שצריך דיוקים. יש למשטרה את הסדר. << דובר >> אהרון שפיץ: << דובר >> אם יתווספו עוד גופים וזה ישנה כמובן נעדכן את זה מול המשטרה. << דובר >> מיכאל פרנקנבורג: << דובר >> אני מבין שרוצים להתייחס ממחוז צפון, זה מולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מחוז צפון בבקשה. << דובר >> נוח סגס: << דובר >> אנחנו גם מצטרפים לעניין המועדים. אני אגיד לזכותו של משרד ירושלים שיש שיתוף פעולה מצוין איתם. יש פה סוגיות מבצעיות שאנחנו מדברים עליהן וזה בסדר. לגבי רשימת ההדלקות, קיבלנו טיוטה. אנחנו רק מבקשים לדייק אותה מבחינת כמויות אל מול החסידויות. קיבלנו מספרים וימים של ההדלקות אל מול שעות וימים. אנחנו רק מבקשים לדייק את הכמויות לכל הדלקה. יש לכך היבטים מבצעים. ככל שזה יהיה עד הדיון אנחנו יכולים לחיות עם זה וזה בסדר גמור מבחינתנו. אם אפשר קצת יותר מוקדם אז זה יהיה עוד יותר טוב. << דובר >> יוסף דייטש: << דובר >> אין לנו אפשרות עד הדיון הבא להעביר את הדיוקים. אנחנו יכולים להגיד לך פחות או יותר בכל הדלקה. אנחנו יכולים לכמת לך את כמות המשתתפים בכל הדלקה אבל לדייק לך בשעות זה דבר שלא נוכל עד אחרי חג הפסח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בסדר. אנחנו גם נשלים כל פעם פערים נוספים. אם בפעם הבאה נקבל גם את המספר המשוער של כל הדלקה אני חושב שזה יעזור לך מאוד. אני מזכיר רק שביום רביעי הבא יש את הדיון הבא וביום חמישי אני מסייר במירון ושנציג שלכם ילווה אותי בסיור הזה בבקשה. << דובר >> נוח סגס: << דובר >> בוודאי יושב-הראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה אוסקר. << דובר >> אוסקר פוקס: << דובר >> בוקר טוב לכולם. ראשית אני רוצה להגיד שסעיפים 6 ו-7 מדברים על אירועים נוספים וכבר עברתם על כך שיש מועדים וכמות קהל. אני רוצה לדבר על מועדים אחרים שכן צריכים בכבאות ואלה המועדים להגשת כלל האישורים של ההפקה אלינו כדי שיהיה לנו מספיק זמן לעבוד עליהם. זה יכול להיות ממש סמוך להילולה עצמה אבל זה צריך להיות תחום במועד כדי שנספיק להגיע מוכנים ליריית הפתיחה של ההילולה ולא נצטרך לעכב את ההתחלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. אתה יכול להעביר לי בינתיים מתי אתה רוצה את זה? מה תאריך-הגג להגשת האירועים? << דובר >> אוסקר פוקס: << דובר >> אפשר להחריג את האישורים של היום האחרון שאלה תמיד אישורים של המהנדס והחשמל. אבל שאר האישורים יכולים להיות כמה ימים לפני 4 במאי ולקראת סוף השבוע שלפני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר אם קבענו שכבר מיום שישי, 1 במאי, המתחם של הר מירון כבר סגור אז ביום הזה או יום לפני אנחנו רוצים את האישורים? << דובר >> אוסקר פוקס: << דובר >> כן. זה גם יעזור למשרד ירושלים ומסורת לשים את המסגרות הנכונות להפקה כדי שהם יעבדו בלוח זמנים סדור ואז הכול יעבוד כמו שצריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, תודה אוסקר. אני מוציא את הוועדה להפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>