פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 902
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו (19 במרס 2026), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> היעדר טיסות חילוץ מאתיופיה במהלך מבצע "שאגת הארי" << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
פנינה תמנו – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
עודד פורר
מוזמנים:
אליהו יפרח
–
סמנכ"ל האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
סלי רבקה ביינה
–
יועצת לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה
משתתפים באמצעים מקוונים:
שמעון סוויסה
–
המשנה למנכ"ל, משרד התחבורה
יוסף הבטאמו
–
נציג הסוכנות היהודית, מנהל פרויקט אתיופיה
שמואל זכאי
–
מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית
אפרת פוקס
–
מתאמת כנסת וממשלה, חברת אל-על
מיכל רז
–
מנהלת מידע עסקי, חברת אל-על
הילה הרמולין-רונן
–
סמנכ"לית שיווק ומכירות, חברת ישראייר
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> היעדר טיסות חילוץ מאתיופיה במהלך מבצע "שאגת הארי" << נושא >>
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בוקר טוב. אני פותחת בעיכוב קל של עשר דקות את הדיון החשוב שלפנינו, היעדר טיסות חילוץ מאפריקה ומאתיופיה במבצע שאגת הארי, כאשר אנחנו מדברים על דיון שהוביל חבר הכנסת, חברי עודד פורר, בחתימות שליש מחברי הכנסת, ואני כמובן איתו, אחרי ששמע על פעילות אינטנסיבית סביב האירוע הזה.
לחברים בזום, התנצלותנו על פתיחה בעיכוב כתוצאה מהאזעקות שהיו בדרך. אפתח על תוכן האירוע. להיות ישראלי, התנאי הוא לא לדבר עברית. יש לנו כאן נציגים של משרד החוץ, אלי יפרח, סמנכ״ל קונסולרי. אפריקה היא יבשת חשובה גם ביחסים הדיפלומטיים, אבל גם בהתייחסות שלנו ליבשת הזאת. ובוודאי לא יכול להיות מצב שישראל נמצאת תחת מלחמה, כאשר אלפי, אם לא עשרות אלפי ישראלים מגיעים ומבקרים באפריקה, אולי אפילו יותר, מאות אלפים, אני לא יודעת, אולי מיליונים, אבל העובדה שזו לא פעם ראשונה שמתעלמים מהיבשת הזאת.
העובדה שזו לא פעם ראשונה שמתעלמים בנחיתה וסיוע לישראלים שנמצאים באדיס אבבה, כי הרי אתיופיה היא פנינת אפריקה, היא דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, אבל אני ארחיב אחרי שאתה תדבר. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, חברת הכנסת תמנו שטה. אני חייב לומר שנחשפתי לדבר הזה ונדהמתי. אני באמת חושב שראוי לציון העובדה, קודם כול, שאזרחי ישראל רוצים לחזור לכאן בזמן מלחמה. אנחנו כל הזמן אומרים, אנחנו המדינה היחידה בעולם שכשיש מלחמה, טיסות החילוץ הן לתוך המדינה ולא החוצה ממנה. ואני רוצה לברך את הפעילות לטובת טיסות החילוץ של חברות התעופה הישראליות, שמוכיחות כמה חשוב שיש תעופה ישראלית בימים האלה, כדי להחזיר את הישראלים מכל מקום שהוא.
אבל שפתאום אנחנו מגלים שטיסות החילוץ היו טיסות חילוץ מאירופה, מארצות הברית, מאסיה, אין טיסות חילוץ מאפריקה. מה לעשות שכשאנחנו מדברים על ישראלים, בין אם זה בביקורי משפחות באתיופיה, בין אם זה בגלל עסקים שם, ובין אם זה אנשים שנוסעים שם לחופש או לכל סיבה שהיא, מתברר לי שתקועים שם מאות אנשים, מאות. תקועים שם בתנאים לא תנאים, עם חוסר יכולת להגיע לכאן, ובדרך כלל גם אלה שנמצאים שם לא יכולים לתמרן בכל מיני טיסות "נמצא קומבינה, נטוס למקום אחר באירופה, ומאירופה נחזור לפה". ופה אני חושב שמשרד התחבורה - - - משרד התחבורה איתנו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כרגע יש לו קושי, נציג רשות התעופה האזרחית כאן.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נשמע, נציג רת"א. אבל אני רוצה לשמוע את משרד התחבורה. כשמוציאים את האירוע הזה של טיסות חילוץ, האם לא חושבים על כלל הישראלים? רק על מי שטס לאירופה? מי שטס לאפריקה אין פתרונות לטובת העניין הזה? ויש יכולת, והייתה יכולת להפעיל את חברות התעופה. המטוסים שלהם לא עובדים במלוא התפוסה בתקופה הזאת. ולכן אני חושב שהיה ראוי שתהיה יוזמה של שרת התחבורה להוציא טיסות כאלה מאתיופיה לישראל. אני מבין שהייתה אחת כזו בעקבות פנייה שלך, חברת הכנסת תמנו שטה, אבל זה לא האירוע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא אליה, אגב, היא לא עזרה לי בכלל. עזרו ישראייר, ופה זו גם הזדמנות לומר יישר כוח ענק לאורי סירקיס, המנכ״ל, הילה הסמנכ״לית שנמצאת כאן. אני חייבת לומר לך, לא ראיתי דבר כזה, אבל אתה תסכם ואני אספר לך, כי אני גם רוצה להשמיע לכם משהו כדי שתיכנסו בכלל לאירוע, כל הגורמים המדינתיים וגם חברות התעופה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה לשמוע את משרד התחבורה, לפי איזה פרמטרים החליטו מהיכן מוציאים טיסות חילוץ ומהיכן לא מוציאים טיסות חילוץ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה רבה. אבל לפני כן אני רוצה להשמיע לכם הקלטה. אני אשתדל, חלק לפחות מהקלטה, ואני אתרגם לכם תוך כדי ההשמעה, כי גם, כמו שאמרתי, להיות ישראלי, התנאי הוא לא לדבר עברית בהכרח.
(השמעת הקלטה בשפה האמהרית)
"מה שלומך, אחותי פנינה? מה שלומך, נשמה? היום הפסדתי את הטיסה", שזו הטיסה של אתמול, "בבקשה, תעזרי לי להירשם. אני הבאתי ילד חולה לאתיופיה. אני לא יודעת לקרוא, אני לא יודעת לכתוב. אני נמצאת באדיס אבבה. בבקשה, תעזרו לי. אל תיטשו אותנו. אבל בבקשה, לטיסה הבאה, רק כי אני לא יודעת לקרוא ולכתוב, שלא יהיה מצב שאני אישאר מאחור. אני עם הילד שלי חולה. עוד פעם, אני מתחננת, אני באדיס אבבה. אני ממש מטורטרת ומיואשת. נגמרו התרופות. תראי איזה ייאוש אני נמצאת. מה אני אעשה? אני ממש במצוקה. אנשים כותבים וקוראים. אני לא יודעת לקרוא ולכתוב. תחזירו אותנו הביתה".
אם מישהו חושב שזה חריג, הוא חי בסרט. והאישה הזאת, אני משערת לעצמי, הבן שלה נלחם אולי עכשיו באחת הגזרות. יש אלפי קשישים ומבוגרים יוצאי אתיופיה שמגיעים לאדיס אבבה, במיוחד בגלל המצב הבריאותי, כי יש רפואת מרפא צמחית, אלטרנטיבית.
אותם אנשים שלא בעל כורחם, שומעים את האישה הזאת, שאגב, זה לרגע הזכיר לי את אימא שלי. אמרתי, אם אימא שלי בת ה-86 הייתה באתיופיה, אין סיכוי בעולם שהיא באה דרך מדינה שלישית, לא דרך יוון, לא דרך אירופה ולא דרך המעברים, היו נעלמים במצרים או בירדן. ואם אנחנו כחברה לא יודעים להיות רגישים, בטח הממשלה שצריכה לדעת לטפל באירוע הזה - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
סליחה, זה קודם כול אחריות של משרד התחבורה באירוע הזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון. מבחינת הטיסות, משרד התחבורה. מבחינת הארגון של האנשים שיקבלו מענה, זה משרד החוץ, ואלי יפרח, אנחנו מאוד מעריכים שאתה נמצא פה, אבל אנחנו רוצים לשמוע גם את נציג הסוכנות היהודית, שהיא תספר לנו לפני כן, הבטאמו יוסף, מה קורה שם עם המבוגרים, ואחר כך אנחנו נעבור אליכם, נציגי המשרדים.
<< דובר >> יוסף הבטאמו: << דובר >>
צוהריים טובים לכולם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
צוהריים טובים חברי, חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש הוועדה, אפתח בלהודות לך ולמנהלת, סליחה הבטאמו, שאני קוטעת אותך. אני יודעת שלא עשית את זה רק בגלל הדיון שלי, כי אני יודעת כמה אתה רגיש לאוכלוסיות מוחלשות, במיוחד כשמדובר ביוצאי אתיופיה. יכולתם לעשות את זה עוד עשרה ימים אחרי שכבר היינו מסיימים, לחלץ את כולם, אבל אתה בחרת לכנס בדחיפות, עם העבודה המסורה של עדית, אני מודה לך גם על זה שאתה נותן לי לנהל את זה. בבקשה, הבטאמו.
<< דובר >> יוסף הבטאמו: << דובר >>
צוהריים טובים. הבטאמו יוסף, מהסוכנות היהודית, מנהל פרויקט אתיופיה, אחראי על כל העלייה והקליטה מאתיופיה
כשהתחיל המצב המלחמתי, מכיוון שהיה לנו ניסיון בטיסות חילוץ קודמות, התחלנו אני וחברת הכנסת פנינה לקבל טלפונים ממשפחות, מקשישים שנמצאים ותקועים כרגע באדיס, וחלקם גם באזורים בגונדר, מרוחקים מעיר הבירה. מה שמאפיין את האוכלוסייה, יש שם מגיל שנתיים ועד גיל 90, קשישים, חלקם בקבוצות סיכון עם מחלות כרוניות למיניהן, מושתלי ריאה, כאלה עם היסטוריה רפואית, כאשר בתוכם יש גם עולים חדשים ממרכזי הקליטה שלנו, ושם הבנתי יותר את התמונה.
כל טיסות החילוץ האחרות שהוצאו לכל מי שנמצא באתיופיה הן לא רלוונטיות, כי זה מצריך ממך יכולת דיגיטלית בתפעול וברכישת כרטיסים ולהגיע דרך מדינה שלישית. כמות ההודעות הקוליות וכמות הטלפונים שאנחנו מקבלים היא פשוט לא תיאמן. אני מעריך שיש באזור שם בין 400 ל-500 איש באדיס ובאזורים שונים, ומצבם מורכב מאוד.
מורכב להם גם לעשות את תהליך רכישה והגשה, שהיה בהתחלה דרך משרד התחבורה להשבת חריגים, אבל בעיקר מורכב להם להשמיע קול ולהגיד "אני עדיין תקוע שם". ואני שמח מאוד גם על היוזמה של חברת הכנסת פנינה, לעשות את טיסת החילוץ גם לישראייר. אתמול הייתה טיסת החילוץ הראשונה, אבל בעיקר הרגשנו את הלחץ מכאלה שלא הספיקו להגיע לטיסת החילוץ הראשונה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה רבה לך. שמואל זכאי, משרד התחבורה. זו הזדמנות לומר גם לך תודה. כשאנחנו אומרים משרד התחבורה, אנחנו מדברים קודם כול על המדיניות של משרד התחבורה, שיוצאים ואומרים מאיזה מדינות מחלצים, אבל אתה התגייסת לנושא הזה לכתחילה והבאת את כל האישורים, כולל עכשיו, ואני יודעת שאתם עובדים ומגישים אישורים נוספים לאתיופיה. בבקשה.
<< דובר >> שמואל זכאי: << דובר >>
בזמן שגרה כשאין מלחמות, החברה היחידה שמתפעלת טיסות ליבשת אפריקה זו חברת אתיופיאן איירליינס. יש לנו יחסי עבודה מצוינים גם עם רשות התעופה האזרחית באתיופיה וגם ישירות עם אתיופיאן איירליינס. מכיוון שאנחנו יודעים שזאת חברת התעופה האפריקאית היחידה שמפעילה טיסות לאדיס אבבה, ומשם הנוסעים יוצאים בקונקשיינים לשאר מדינות אפריקה, אישרנו להם להגדיל את מספר הטיסות לישראל ומישראל, מעבר להסכם הבילטרלי בין המדינות. זו השגרה.
בשביל שחברה ישראלית תפעל ליבשת אפריקה, או באופן ספציפי לאדיס, היא מקבלת את ההחלטה, בשגרה, על בסיס השיקולים המסחריים שלה. ואני מזכיר לכולם שבשביל לתפעל טיסה ישראלית לכל יעד בעולם, לא מספיק שמקבלים אישור ממדינת ישראל וממדינת היעד. צריך ביטחון ישראלי, כולנו מכירים את זה כשאנחנו טסים בחברות ישראליות. ואני מגיע תכף לטיסות לאדיס בזמן מלחמה.
הדבר הראשון שהיה צריך לעשות זה להקים תחנה של צוות בידוק ואבטחה ישראלי בשביל לאפשר, בהתאם לכללים וגם לרמת הסיכון, לתפעל טיסות ישראליות שבשגרה לא פועלות לאפריקה בכלל וגם לא לאדיס אבבה.
סדר עדיפויות בביצוע הטיסות. יש מפקדה, קוראים לה מפקדת אלון, היא פועלת מאז תחילת המלחמה, היא מרכזת את תמונת הישראלים בעולם, וסדר העדיפויות בהכוונת החברות הישראליות לטיסות נגזר דבר הראשון מרמת האיום שיש על הישראלים. איחוד האמירויות וכלל מדינות המפרץ מותקפות על ידי איראן גם הן. והדבר הראשון בטיסות חילוץ, זה היה לחלץ את הישראלים שהיו באיחוד האמירויות, וכאן, בשיתוף פעולה עם הממשלה האמירתית ועל חשבונה, חולצו הנוסעים הישראלים מאיחוד האמירויות, שממש ירו עליהם, כמו על כלל התושבים באמירויות.
במקביל, והמספרים שנאמרו פה זה מאות לעומת אלפים ועשרות אלפים שהיו בתחילת המלחמה בכל מיני יעדים בעולם, כ-120,000 מהם כבר חזרו לישראל, בהחלט נוצר פה אתגר להפעיל טיסות לאדיס אבבה, שבניגוד למילאנו, ניו-יורק ובנגקוק, שהחברות הישראליות מתפעלות אליהן טיסות בשגרה, ויש שם תחנות של גורמי הביטחון הישראליים ואבטחה וכל מה שצריך בשגרה – אדיס אבבה הייתה באמת אתגר.
אני חייב לציין שהשלטונות האתיופיים שיתפו איתנו פעולה בצורה מדהימה, ונענו לכל הבקשות שלנו. יצאה כבר טיסה אחת של ישראייר, ואנחנו מטפלים גם באישורים, ואני מאמין שנקבל אותם, לטיסה השנייה. אני מבין את כל מה שנאמר כאן. הטיסות מאפריקה לכלל המדינות באירופה, שמהן מתופעלות טיסות ישראליות, פתוחות. ואזרח ישראלי, או כל אזרח אחר, יכול לתפוס טיסה מכל יעד באפריקה שיש אליו טיסות לאירופה, ומשם להגיע בטיסה לישראל.
אנחנו מבינים את כל מה שנאמר כאן, גם לגבי מגבלות השפה והאינטראקציה הדיגיטלית. כל הדברים האלה ברורים, וברור לנו שצריך להפעיל טיסות לאדיס אבבה, לאור המצוקות האלה. אנחנו נפעיל עוד טיסה אחת בשבוע הבא. אם נצטרך יותר, אנחנו גם נתגבר.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה לחכות? הרי שם זה לא אירוע של עשרות אלפים. יש שם אירוע של מאות - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אגב, אין רישום.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל אנחנו יכולים להעריך שמדובר במאות ולא באלפים, לפחות בשלב הראשון, כדי לשחרר את הלחץ. למה שלא לתת אפילו, אתה יכול לעשות גם שתי טיסות ביום, לגמור את האירוע הזה ביומיים. אני לא מבין למה לחכות עוד שבוע. צריך לזכור שטיסת החילוץ הראשונה שיצאה אתמול, יצאה בערך שלושה שבועות אחרי תחילת האירוע, כשכבר שבועיים יש טיסות מכל העולם. אנשים שם כבר זמן רב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תכף גם נגיע לעובדה שאתיופיה המדינה היחידה שקונסת ב-30 דולר ליום את כל מי שחלף התאריך שבו הוא היה צריך לצאת מהמדינה.
<< דובר >> שמואל זכאי: << דובר >>
חברי הכנסת, כמו מיעדים רבים בעולם, הרי לא לכל מדינה או עיר מופעלות טיסות ישראליות, כמו ישראלים רבים בעולם שהיו בכל מיני מקומות, הגיעו ליעדים שיש מהם טיסות, גם מאפריקה אפשר להגיע ליעדים האלה. אני לא מתעלם לחלוטין מהבעיה שנאמרה כאן. אנחנו מבינים אותם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אתם לא יכולים, שמוליק, יש לי כבוד רב אליך. אתם לא יכולים, סליחה. בקורונה אישרתם אותם. אתם יודעים טוב מאוד מה הבעיה של המבוגרים יוצאי אתיופיה. אני רוצה לספר לך שאתמול באחת בלילה מתקשרת אליי ילדה בוכה, צעירה בוכה, שאבא שלה מאוד מבוגר, והיא שלחה אותו דרך אתונה, והם נעלמו שם, והיא עכשיו לא מצליחה לצאת כי יש את המגבלה של ה-30 דולר. ודיברתי איתך, אלי, זה לא יקרה.
אף אחד פה לא עושה טובה לקהילה האתיופית, ולא לאף אחד, ולא לאפריקה, ולא לאתיופיה. כמו שהילדים שלהם משרתים, והם שווי חובות, הם יהיו שווי זכויות. ויש פה סוגיה שחייב לפתור אותה. התקדמנו, אני לא אומרת שלא. אבל אני חושבת שצריך היה שהמדינה תרים קודם כול רשימות מסודרות, כי השגרירות סגורה, כונסים אותם כל יום ב-30 דולר, נגמרו להם התרופות, אין להם לאן ללכת. אתם לא פילנטרופיים.
<< דובר >> שמואל זכאי: << דובר >>
לא, לא. הדבר האחרון שאני טענתי, זה שאנחנו עושים טובה למישהו. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו למלא את תפקידנו. וצריך להבין שכמות הנחיתות וההמראות בנתב״ג היא מוגבלת, משיקולים ברורים. כולכם יודעים מה קרה וקורה בנתב״ג. בתוך כל סל האילוצים הזה, שהוא אילוצים, אני בטוח שגם אתם, כמוני, מקבלים טלפונים ופניות מישראלים רבים בכל מיני מקומות. חלקם נמצאים במצב של מצוקה. אין ספק שהטיסות לאפריקה הן אתגר, והסברתי למה. התחילה כבר טיסה ראשונה, תהיה בשבוע הבאה טיסה נוספת, וככל שנצטרך לתגבר בסל האילוצים שאנחנו חיים בו, ואנחנו נמצאים בתוך סל אילוצים מאוד מאוד גדול, אנחנו נבקש מחברות התעופה, ואני גם כאן חושב שישראייר הבינה את אתגר הזה והרימה אותו באמת בזמן מהיר.
צריך להבין שהיה צריך לעשות פה זמן התארגנות, להטיס מאבטחים, בידוק ביטחוני, להקים תחנה כדי לאבטח את הטיסה הזאת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שהם פעלו בצורה מופתית, ושלחו כמה ימים לפני את האנשים שלהם. אנשי הביטחון, יחד עם בר שלך.
<< דובר >> שמואל זכאי: << דובר >>
נכון, ואת יודעת שהיינו מאוד פעלתנים בשביל להקים את הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון, אבל המטרה בסוף זה גם, אחת, לחלץ את כולם, ושתיים, שהמדינה תגיע לאנשים האלה. אני רוצה לספר לכם, לא שאני מתבכיינת. אני עד 03:00, עודד, הייתי בשיחות טלפון עם מבוגרים. אין לי בעיה, אני אוהבת אותם, הם בני הקהילה שלי, ואני שם, ואני משרתת ציבור. אבל אני לא שרת התחבורה, אני לא משרד הרווחה, ואני בטח ש משרד החוץ. ואי אפשר כל פעם, חברי כנסת - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו הופכים להיות המוקד של הממשלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון. תודה, זכאי. אלי יפרח, סמנכ״ל קונסולרי.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני אוסיף ואני אשלים למה שנאמר על ידי זכאי, אבל אתחיל קודם בכך שאני גם חבר בוועדת ההיגוי של מפקדת אלון, אני מכיר את הדברים משני הצדדים. אני חייב להודות שנחשפתי רק בימים האחרונים לריכוז כה גדול של ישראלים באדיס. אני יודע להגיד שהקונסוליה עושה כל שרק אפשר - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
היא סגורה או פתוחה שם, הקונסוליה?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
צריך לזכור שהיא הייתה סגורה די הרבה זמן.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
בשל סיבות ביטחון.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה אמורים לעשות האזרחים ששם, כשהקונסוליה סגורה?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אחת הסיבות שהוקמה מפקדת אלון היא לאפשר לכל אזרח ישראלי לרשום את עצמו כמי שרוצה לשוב ארצה. יותר מזה, גם מי שרוצה לצאת מישראל החוצה. עבדנו על זה קשה מאוד, שעות רבות, עוד בסיבוב הקודם של מלחמת 12 הימים ואפשרנו לכל ישראלי להירשם.
יש לפעמים קשיים של שפה, כמו שנאמר פה על ידי חברת הכנסת תמנו שטה, וגם לכך מצאנו היום, אבל רק היום, פתרון של דוברת אמהרית במפקדה, שיכולה לקבל בקשות ולסייע במילוי טפסים. הנציגות עצמה קיבלה עשרות רבות של אימיילים. בפועל, נכון להיום, רשומים אצלנו 51 בלבד. היו מי שעלו כבר לטיסה, וחלק מהם כבר טסו - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן ופה צריך לאמוד את הפער. אצלי יש 450, ולקונסוליה, שהיא רשמית, יש רק עשרות בודדות. זה מלמד אותנו שלא השתמשתם בכלים הנכונים עם האוכלוסייה הזאת.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתה מלמד שיש נתק בין הקהילה לבין המדינה באירוע הזה.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני אגיד עוד כמה דברים. תיתנו לי, ברשותכם, כי זה ארוך. זה דבר גדול, והוא מתבצע לא רק ממה שקורה באדיס, אלא בכל העולם. כל הקונסוליות רתומות לסיפור הזה של החזרה הבטוחה של ישראלים. וזה לא רק מאדיס, זה גם מדובאי, מאבו דאבי, מתאילנד וממדינות אחרות.
אנחנו עושים כמיטב יכולתנו במסגרת כל האילוצים הביטחוניים, ולמרות הכול אנחנו נותנים את השירות כל עוד שאנחנו נדרשים לכך או יודעים על מצוקה. אני רוצה להגיד שהיינו שותפים גם לתיאומים הנדרשים של הביטחון ושל הטיסה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון, הקונסולית פעלה מההתחלה לקבל את אישורי הנחיתה יחד עם רת"א.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
כל עוד משתפים אותנו ונותנים לנו את המידע, אנחנו תמיד זמינים. זה התפקיד שלנו. אנחנו רואים את זה כחובתנו, למרות שהיא לא רשומה בשום מקום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אלי השגריר וגם הדס היו באמת מאוד פרודוקטיביים, אבל יש בעיות מבניות שאתם צריכים לפתור אותן. באמת הם עזרו כל מה שהם יכולים בסיפור של הנחיתה, אבל זה לא העניין. העניין הוא שבזמן שהם שם, ויש אנשים שנגמר להם כסף, והיו לנו שיחות על זה, יש אנשים שבעצם השגרירות סגורה, למי הם פונים? נגמרו להם התרופות.
יש את הסיפור של ה-30 דולר, כשאנחנו יודעים שזו לא אוכלוסייה שיש לה כסף, ואם הם לא שילמו את ה-1,000 דולר קנס, הם לא יכולים לצאת. זה הדברים שאנחנו מבקשים שתפתרו אותם, ובטח שאם יש קשישים שאומרים - - - בן אדם בן 70 התקשר, הוא אומר, "נגמר לי הכסף", מה אני אמורה לעשות?
היה בחור צעיר חמוד, אני לא ידעתי את זה, רק בדיעבד גיליתי שהוא קנה שלושה כרטיסים לשלושה מבוגרים על הטיסה של אתמול. כל אחד ב-600 דולר. מפה, מהארץ, בחור צעיר, שהוא ניסה לעזור להם, אבל זה צריך להיות פתרון שלכם, ועל זה הייתי רוצה שיהיה פתרון אמיתי ורציני.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
צריך למקד את הבקשה הזאת. הבקשה של כאלה שהם חסרי יכולת, צריך למקד אותה ולמצוא לזה פתרון. אני לא יודע לעשות את זה במסגרת האפשרויות בתוך משרד החוץ, אבל בשביל זה יש את המפקדה שצריכה לתת אולי מענה למקרים מהסוג הזה.
משרד החוץ, גם בארץ וגם בחו״ל, אנחנו עושים כל שביכולתנו, וכל עוד משתפים אותנו, מבקשים מאיתנו, ממקדים אותנו, אנחנו שם. אנחנו היינו כל כולנו שם, את אמרת את זה בפירוש, גם השגרירות וגם הקונסולית, ואני דיברתי איתך אתמול עד 23:00, אפילו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נכון. חד-משמעית. הזמינות גבוהה מאוד, רק צריך לצמצם את הפערים.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אנחנו נעשה כל שאנחנו יכולים, חד-משמעית.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כמו שאני מזהה מהדיון הזה, יש פה ארבע נקודות שחייבים לטפל בהן. הראשונה זה מיפוי. אני לא חושב שיש לכם את המידע המדויק לגבי מי נמצא שם ומי לא. ודווקא בגלל העובדה שהיבשת הזו מנותקת, כי אין לנו קונסוליה, אין לנו טיסות ישירות לשם, צריך לייצר ולשווק ולהיעזר בפנינה ובאנשי קהילה אחרים שבקשר שם עם האנשים. בטח עכשיו, כשיש סוף-סוף דוברת אמהרית שיכולה לקלוט את הפניות האלה, לשווק את המספר הזה.
לעשות זאת קודם כול כדי לבצע רישום. אני, אגב, חושב שגם מבחינת ביטחון. בסוף המקומות האלה הם בדיוק המקומות ששם אנחנו פוגשים בעיות נוספות. זה דבר ראשון שצריך להיות פה אירוע משמעותי לטובת העניין הזה, גם מבחינת פרסום, מבחינת שיווק, כדי שאנשים ידעו לפנות ואתם תוכלו למפות את האנשים.
הדבר השני הוא מענה מול אתיופיה לגבי הקנס הזה של ה-30 דולר ביום. צריכה להיות פה עבודה דיפלומטית אל מול השלטונות האתיופיים, להבין שאי אפשר, ופה גם המדינה יכולה להיכנס. הסכום עבור המדינה, אנחנו לא מדברים על איזשהו אירוע. הרי האנשים נתקעו שם בגלל משהו שקרה, שביצעה הממשלה, לא שאני חס וחלילה מטיל ביקורת, אני חושב שטוב שעשו את מה שעשו, אבל יוצאים לכזאת מערכה, נתקעו שם מאות ישראלים, שהמשמעות היא שהם צריכים לשלם קנס למדינה של 30 דולר ליום. זה לא סכום שמשרד החוץ לא יודע להתמודד איתו, וזה לא סכום שהמדינה לא יודעת להתמודד איתו, אבל בשביל אותם אנשים, 200 או 300 או לפעמים גם 1,000 דולר, זה כבר יכול להגיע לסכום גדול.
הדבר האחרון הוא טיסות, לפחות לתת משהו, ופה אני פונה לסוכנות היהודית בהקשר הזה, כי זו כבר לא המדינה, לגבי כרטיסי טיסה. צריך לייצר פה איזשהו מנגנון של, בואו נעביר אותם קודם כול לפה. אחר כך יתחשבנו איתם באירוע הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סליחה, חבר הכנסת, אני הצטרפתי עכשיו. אני כרגע בצפון, ויש לנו בעיות גדולות מאוד של אינטרנט.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר גמור. רשום לפנינו שאתה כאן.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אלה הדברים המרכזיים. משרד התחבורה צריך לטפל ביותר טיסות, שתיים-שלוש טיסות כדי לגמור את האירוע מהר ככל האפשר. משרד החוץ צריך לטפל במפקדת אלון, במיפוי ובמענה דיפלומטי מול המדינה על קנס השהייה, והסוכנות היהודית צריכה להירתם פה כדי לראות איך מייצרים איזשהו סיוע כלכלי למי שזקוק כדי להגיע לכאן.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני חייב להשיב, סליחה. החלטת הממשלה מדברת על כך שהמשרד המוביל, המשרד האחראי, הוא משרד התחבורה. כל המשרדים האחרים, בכלל זה משרד החוץ, אנחנו אמורים לסייע ואנחנו מסייעים בכל מה שאנחנו נדרשים. גם כאשר מדובר באיזשהו תשלום כספי כזה או אחר, משרד החוץ לא יודע לייצר סעיף תקציבי לדבר כזה, אבל זה באמת בשוליים. אני חושב שכשזה יגיע לשולחן המפקדה, הם כן ידעו לגופו של עניין, ואני בטוח שהם יטפלו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה, אבל מפקדה לא אומר לי כלום. באמת אני אומרת לך, מפקדה זה משהו, ואתם מכירים את המפקדה ולכן - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
קודם כול צריך להתחיל תהליך דיפלומטי מולם על ה-30 דולר. אני לא יודע מה היו הדרישות של אותה מדינה.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
זה נעשה. אנחנו הוצאנו איגרת רשמית לפני שלושה ימים למשרד החוץ האתיופי, עד לרגע זה לא קיבלנו מענה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל לא, באמת? זה מה שאתה אומר לי שנעשה? שר החוץ לא יכול להרים טלפון לשר החוץ האתיופי, "הוצאנו איגרת, שלחנו מברק"?
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
חבר הכנסת פורר, אני התחלתי את התשובה. שאלת, אני מספר. הוצאנו איגרת, וזו הדרך הדיפלומטית הרגילה המקובלת במקרים מהסוג הזה. היום ביקשנו לפנות לשגריר האתיופי כדי לטפל בעניין הזה, ואני חושב שזה גם יעלה מדרגה מעבר לזה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה לא ברמה של שגריר, זה ברמה של שר חוץ, מול שר חוץ. זה התפקיד של שר החוץ באירוע כזה. יש לו אזרחים ישראלים שתקועים שם, הוא צריך להרים טלפון לשר החוץ, להגיד לו "זאת הבקשה שלנו". זה חלק ממערכות היחסים, יש לנו מערכת יחסים עם אתיופיה, זה לא שאנחנו בנתק מהם.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
רק אתמול, בשיחה ארוכה עם חברת הכנסת תמנו שטה, נחשפתי לזה, ומשם התחלתי להוביל את זה, וזה יגיע לדעתי לשר החוץ במידת הצורך, וכמו שאני מכיר אותו, הוא יירתם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה יהיה בסיכום שאנחנו רוצים שתפנה כבר היום לשר החוץ שיתערב. אני בטוחה שאם הוא ידע, הוא גם ירים טלפון. ואנחנו צריכים לפתור את העניין הזה, כי אנחנו פועלים כל הזמן בדרכים לא קונבנציונליות. אני פניתי לאיש עסקים שמקורב להגירה, זה לא אמור לעבוד כך. אני אומרת לך, הם מרוששים. ירוששו אותם, אני מכירה את האנשים. אין להם כסף. תסתכלו על דוחות הלמ"ס, תבינו על מי אני מדברת.
אתמול התייעצתי עם ישראייר. הסמנכ"ל משה טלמור, הבין בדיוק על מה אני מדברת. מי שרוצה, נטוס ביחד לאדיס אבבה ונראה מי הממתינים. דוד, אולי אנחנו נעשה טיסת פיקוח שלושתנו. שלושתנו נטוס איתם בטיסה הבאה, כדי שנבין. זה קרה בקורונה, זה קרה בכל המלחמות והמבצעים, וזה קורה שוב. המטרה שניקח את הדיון הזה, ובסוף לא נצטרך עוד פעם להיות באירוע הזה, ושגם חברות התעופה וכל גורמי המדינה יפעלו כמו שצריך.
אבל דיברת על כך שמי שמוביל את כל האירוע זה משרד התחבורה, שמעון סוויסה, המשנה למנכ"ל, בבקשה, באופן ממוקד, עלה הנושא שיש אנשים שאין להם כסף כתוצאה מהקנסות, אין להם כסף לשלם על כרטיס טיסה, ואני מבינה שאתם אמונים על המפקדת, כולל תקציב שקיבלתם מהאוצר. מה עושים במצב שיש אנשים, והם בודדים, אני לא מדברת, היתר שילמו, אבל הם בודדים, ואין להם איך לחזור הביתה?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אני רוצה רגע להסביר כמה דברים על המתכונת של חזרה בטוחה, כנפי הארי. ראשית, יש החלטת ממשלה שאומרת שיש ועדת היגוי, ובוועדת היגוי יש מספר משרדי ממשלה. בראש הוועדה עומד עמי כהן, נציג משרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
האם יש שם נציג של משרד העלייה והקליטה?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
ועדת ההיגוי - - - הקריטריונים על היוצאים מהארץ והחוזרים אליה. המתכונת שקבעה ועדת ההיגוי מהרגע הראשון היא שבמטוס שיוצא או שנכנס, מתוך 100% הנוסעים שבו, 85% מכורטסים ונעשים על ידי חברות התעופה. 15% מתוכם, על בסיס של הסכמה וולונטרית, וזה לא חיוב כי לא ניתן לחייב את חברות התעופה, משאירים לנו מקומות לחריגים. חריגים הם כל אלה שיש להם מחלות קשות, או לפני לידה, או חלילה וחס אבא או אימא נפטרו וצריכים להגיע להלוויה.
כל התהליך הזה מתבצע באמצעות מפקדת אלון. אנשים מגישים בקשה, יש לנו שמונה רופאים של ביטוח לאומי, הם בודקים את הפנייה, והיה והפנייה המוצדקת, הם מאשרים חריג, והמפקדה מתנהלת מול חברת התעופה כדי לשבץ אותם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שזה על ידי טופס זה טופס שמגישים אותו. ראיתי את הטופס. הוא לא מתורגם.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
כן, זה טופס שמגישים אותו מקוון. אין מגע יד אדם, הכול מקוון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל למה הוא לא מתורגם? יש עולים חדשים. רק בתקופה שלי כשרת העלייה והקליטה עלו 120,000. זו ספירה. זו מדינה קולטת עלייה. הטפסים שלכם לא רלוונטיים למי שלא מבין עברית.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אבל רגע, בעניין הזה אני רוצה לענות לך שבמפקדה יש לנו מענה קולי, שניתן גם לצלצל ולקבל סיוע למילוי הפרטים. יש לנו גם דוברי אמהרית - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש אחת, אני בדקתי. יש נציגה אחת.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
ודוברי רוסית ודוברי אנגלית, כך שמי שמתקשה למלא את הטופס, אנחנו בטלפון עוזרים לו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה המספר של המוקד של מפקדת אלון?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אני אתן לכם אותו. אתם רוצים אותו עכשיו?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, כן. אנחנו נוהגים לעשות את זה באונליין. זה התפקיד שלנו, פיקוח.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אין בעיה. אני מחפש, הכול חשוף בפניכם, מוקד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מוקד. בוא ננסה. גם אני אחפש. מוקד חילוץ.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
דקה. אני מחפש.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אם אתה מחפש, מה יגידו באתיופיה? איפה הם מחפשים?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ושם יש לפעמים גם בעיות של קליטה.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
הכול נמצא באתרים. אפשר למצוא את מספר הטלפון. זה לא זמין לי. אני אבקש עכשיו - - - שישלחו לי. בסדר?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אין בעיה. אנחנו גם בינתיים השגנו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תבקשו מענה אנושי.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה אין נתב שפות? למה לא פשוט מנתבים לשפות בהתחלה?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
כי אנחנו בסוף לוקחים רק את אלה שצריכים מאיתנו עזרה, באמצעות מענה אנושי, לוקחים את הפרטים וחוזרים אליו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל הוא צריך שפות, הוא לא מבין. מתקשר אליך עכשיו אחד שלא דובר עברית.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תראה, במקרה עודד פורר היה גם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, ואני הייתי שרת העלייה והקליטה. יש עולים רבים מאוד. היה צריך בפתיחה, לרוסית, לאמהרית.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בחרבות ברזל יצאו כל משרדי הממשלה עם מוקדים. אנחנו ניהלנו בוועדת העלייה והקליטה לדעתי חמישה-שישה דיונים, עד שהובלנו את כל משרדי הממשלה לעשות נתב שפות על כל המוקדים.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
רגע, אבל בואו בבקשה תנו לי להשלים את הסקירה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני אתן לך להשלים, רק אני אומר כזה דבר, הנגשה היא החלטת ממשלה. יש החלטת ממשלה שמחייבת הנגשה, כי אנחנו מדינה קולטת עלייה. אתמול קיבלתי תשובה מהשרה, שרת התחבורה, שלא פנו. איך יפנו? ומפה אתה יכול להשלים עד הסוף. המטרה היא שנצא מפה עם שיפורים טובים גם לעתיד.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אין בעיה. בכל אופן, מה שאני אומר זה שעיקר היוצאים והחוזרים מתנהלים אל מול חברות התעופה, למעט חריגים. במקרה הזה של האתיופים, יש לנו שתי בקשות שהוגשו. לשמחתנו, אחת מהן לא אושרה, ואחת אושרה, ולשמחתנו שתי המשפחות שהגישו הגיעו אתמול ארצה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני אספר לך, אנחנו מעורבים טוב בפניות, אני אישית, על הילד החולה שהגיש. הוא הגיש על ידי גורמים בכירים במשרד ממשלתי אחר שלקח אחריות. אבל לא אדם פרטי, הוא במקרה ילד שהוא פשוט, אני לא אפרט יותר.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
בכל אופן, אם אני נכנס רגע לגופו של עניין, אתמול הגיעו 155 ישראלים מאתיופיה בטיסה של ישראייר. לקראת שבוע הבא, ב-25 במרס, מתוכננת טיסה נוספת להביא כ-155 נוסעים. יחד עם משרד החוץ הפעלנו את הקונסוליה, מנסים לאתר רגע מתוך אלה שנותרו מי רוצה לחזור לישראל, כי לא כולם רוצים לחזור. ברגע שתהיה לנו תמונת מצב, נדע עם מה יש לנו להתמודד ונסייע באופן ספציפי. אפילו שאמרתי בתחילת דבריי שהמתכונת של ההפעלה של כל המערך נעשית באמצעות הנוסעים ישירות מול חברות התעופה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, אבל בשביל זה הקימו את המפקדת, אחרת לא צריך מפקדת - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתה לא היית בפתיחת הדיון, גם בהקשר של האוכלוסייה שתקועה שם והיכולת שלה להתנייע עצמאית. הדבר השני, גם מבחינת התמיכה שהיא נזקקת לה ברמת השפה. הדבר השלישי, יש שם גם אירוע שמייצר סוגיה כלכלית בתוך הסיפור הזה.
בלי קשר לעניין הזה, כמוקד, אני אומר לכם, אין דבר כזה מוקד שלא מאפשר שפות בהתחלה. כי אתה בוחר, אתה רוצה עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, צרפתית, אמהרית, לא משנה. יש כמה שפות בסיסיות, ובמדינת ישראל יש דוברים רבים מאוד של השפות האלה. זה הדבר הראשון ברמת נותני שירות. אם אתם נותני שירות, המוקד הזה אמור לתת שירות, ולא רק למי שדובר עברית.
אני חוזר ואומר, ההליך של המיפוי, ספציפית במדינה הזו, זו משימה של מפקדת אלון, זו משימה של משרד החוץ, אני כבר לא מוצא את הידיים ואת הרגליים שלי בממשלה הזאת, בכל פעם מפנים אותי לגורם אחר. חייב להיות לכם מיפוי במדינה הזאת, כמה אנשים נמצאים שם, תקועים שם וזקוקים לטיסה משם. אנחנו צריכים להבין, זה כבר אירוע שהוא מעבר לרגיל. וצריך גם להיכנס לשאר הדברים האחרים.
אני אבקש ממך, בסיכום, תהיה פנייה לשר החוץ להיכנס לאירוע הזה כדי לתת מענה על קנס השהייה, תהיה פנייה ליושב-ראש הסוכנות היהודית כדי לייצר מענה כלכלי פילנתרופי לטיסות, למי שנזקק, ופנייה לחברות התעופה לתגבר טיסות. זה שתיים-שלוש טיסות, נגמר האירוע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שמעון, לא קיבלתי תשובה לגבי המקרים החריגים. כשאנחנו מדברים על חריגים יש שני נתיבים. נתיב של חריגים שיכולים לקבל עדיפות בטיסה. אני דיברתי על חריגים שגם אם נתת להם קדימות, אין להם אפשרות לשלם על הכרטיס. האם יש לכם קופה קטנה? כי אני יודעת שהועברו אליכם לא מעט תקציבים מהאוצר. זכור לי שהועברו 10 מיליון שקל למפקדת. כן, שמעון.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אפשר לחזור על השאלה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דיברנו על זה שיש חריגים. אני לא מדברת עכשיו על טיסה שלמה. נגיד, בכל טיסה, שני אנשים, שלושה אנשים, שאנחנו יודעים שאין להם אפשרות לשלם על כרטיס טיסה, הכסף נגמר. זה לא מספיק שאתה אומר שיש ועדת חריגים שנותנת קדימות בטיסה, אלא מה אתה עושה במצב כזה? האם יש לכם כמפקדת, קופה קטנה שעוזרת לישראלים שאינם יכולים לבוא?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
שרת התחבורה רואה בדבר הזה יעד וצעד שהוא חשוב מאוד. אנחנו מפעילים את המערך הזה פעם שנייה אחרי כנפי לביא. אני מוכרח להגיד שזאת פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בפנייה כזאת. אנחנו נעשה דיון פנימי אצלנו, נבחן מה האפשרויות ובהחלט נעשה כל מאמץ לסייע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מצוין. הדבר הנוסף, אני ממליצה שיהיה לכם נציג, גם אם זה לא מופיע בהחלטת ממשלה, תשימו אותו כמשקיף, זה לא משנה איך תקראו לפוזיציה, אבל אתם צריכים נציג של משרד העלייה והקליטה. זה ממש חשוב, כי גם יש עלייה. אתמול או שלשום נחתו 50 עולים מצרפת. אני אומרת לכם שמדינת ישראל אף פעם לא עצרה עלייה, כולל בקורונה. אפשר לעשות את זה. הסוכנות היהודית גם כאן. ואני חושבת שאתם צריכים לשים נציג, גם לאלה שלא מבינים עברית. תודה.
אני רוצה לעבור לחברות התעופה. שוב, אני רוצה להודות לישראייר על הנכונות. אני יודעת שלא בטוח שיש לזה בכלל רווח כלכלי, ובכל זאת החלטתם לכבד את הדגל. איתנו גם נציגים של חברת אל-על, אפרת פוקס ומיכל רז מנהלות מידע. יש פה את חברת ישראייר, הילה נמצאת איתנו. ויש לנו את ארקיע? אבל אני אפתח עם ישראייר, שעבדו קשה מאוד. תודה. בבקשה. הגברת, הילה הרמולין-רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות.
<< דובר >> הילה הרמולין-רונן: << דובר >>
אחרי שאני שומעת את כל הסיפור, סיפור חשוב מאוד, ראינו את זה גם כשפנית אלינו, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, מייד נזעקנו לעזרה. הייתה היענות מדהימה של החברה בראשות אורי סירקיס המנכ"ל. אנחנו נערכנו בסוף השבוע שעבר עם אישורים, עם מוקד, עם סלוטים לטיסות. הסמנכ"ל שלנו, משה טלמור, נסע לשם כדי להביא את הטיסה, כדי לראות שהכול בסדר. אני חושבת שזה היה מבצע יפה. אנחנו ממשיכים אותו בשבוע הבא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
וגם היה מעניין, הם העמידו ביום הראשון מוקדניות. אמרו, תוך שעתיים אנחנו מתקשרים לכולם. מה שקרה זה שאף אחד לא ענה. בכלל אין נוסעים. אף אחד לא ענה. אלה שהתקשרו אליהם אמרו, לא יודעים, כי הם לא הבינו אותם. רק כדי להבין שבסוף היה צריך להתאים את זה.
<< דובר >> הילה הרמולין-רונן: << דובר >>
אנחנו נערכים גם לטיסה הבאה, ואנחנו משתפרים עם זה. אבל באמת זה היה מבצע מדהים. ותודה לך על הזדמנות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
באמת זו הזדמנות גם להודות להילי, אני לא יודעת מה תפקידה.
<< דובר >> הילה הרמולין-רונן: << דובר >>
הילי מנהלת קבוצות בנטור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מנהלת את הקבוצות מטעמכם. אני יכולה להגיד לכם שכל בעיה דיגיטלית, אנשים לא יודעים להכניס את מספר תעודת הזהות, או כל דבר. כל בעיה שאני הפניתי אליה ודיברנו על האנשים, היא ממש עזרה אונליין, ואנחנו גם יודעים לפרגן בבית הזה כשעושים טוב. אנחנו יודעים לעשות את זה ומשתדלים לעשות את זה מעת לעת. אל-על, אפרת פוקס.
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
שלום, אני מיכל, מנהלת מידע עסקי, חלק ממערך הדוברות של החברה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
קודם כול זאת הזדמנות, אני חייב לומר שזאת הזדמנות, בניגוד לסיבוב הקודם, לציין את אל-על עכשיו על מחירי הטיסות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא, אולי עכשיו, בימים האחרונים.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, עכשיו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ביום האחרון אולי. ביומיים. שלא לדבר. אני פחות מפרגנת למי שלא מתייחס לכנסת כראוי. בוא אני אספר לך שיש פה שרים וחברי כנסת שמנכ"ל צריך להתקשר לאל-על והמנכ"ל לא מסוגל לענות? איזה מין דבר זה? עם צרכים ביטחוניים. אני אומרת לך שכשאתה נתקע בחו"ל, אל תתקשר אליהם. ועוד יש מניית זהב. אבל בואו, אני לא רוצה לפתוח פה ספרי חשבונות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש לי חוויות אחרות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בבקשה, מיכל.
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
קודם כול חשוב לשקף שמאז תחילת המבצע ועד היום אל-על עובדת בערך ב-20% מהיכולת שלה. זה אומר שנאלצנו לבטל עשרות טיסות, רק אתמול הודענו לעוד 20,000 לקוחות על ביטולים. אנחנו רחוקים מימי השגרה. חייבת לציין שיצרנו לא מעט מקרים של טיסות סיוע, בין אם למטפלים, עובדים זרים שנתקעו בחו"ל, מהיעדים שמהם אנחנו פועלים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה ישראלים הצלחתם להחזיר הביתה?
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
החזרנו עד עכשיו עשרות אלפים. כמעט כל הלקוחות של אל-על תקועים בחו"ל מאז תחילת המלחמה, 20 ימים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נחתם עד עכשיו באפריקה?
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
אל-על לא מפעילה טיסות לאפריקה גם בשגרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בשגרה אנחנו יודעים, אנחנו מדברים על ימי חירום.
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
הטיסות שלנו פועלות ליעדים שמהם אנחנו פועלים בשגרה, באופן מאוד מצומצם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זאת אומרת?
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
להקים פעילות מרגע לרגע, ליעד שאנחנו לא טסים אליו, מצריך קודם כול אישורים ביטחוניים. אנחנו כפופים לכל האישורים האלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה את אומרת? את מה שישראייר יודעים לעשות, אתם לא יודעים?
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
אני אומרת שאנחנו טסים ליעדי הליבה שלנו ונותנים מענה ליעדים שחברות אחרות לא טסות אליהם, דגש לדוגמה על ארצות הברית, או טיסות למזרח.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם היו חרדים באתיופיה, הייתם טסים? אני מבטיחה לך שכן.
<< דובר >> מיכל רז: << דובר >>
זו שאלה שאני לא אענה עליה, והיא לא ראויה. אנחנו משרתים את הנוסעים שלנו, רבים מהם גם עובדים חיוניים, מפניות שונות שקיבלנו מאנשי הבית, מאנשי הכנסת. אני לא חושבת שאל-על עשתה איפה ואיפה בין נוסעים - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני רוצה לומר לך, כמי ששמים את הדגל על המטוס שלהם, כשיש ישראלים במצוקה, תלכו, תבדקו את המדיניות שלכם. אתם צריכים לדעת גם להיות מסוגלים לנחות ביעדים שאתם לא רגילים אליהם.
כי בסוף החברה הישראלית, וגם אל-על שמציגה את זה פעמים רבות, בנויה ועומדת על ערבות הדדית. כולל חברות, שאם אתם חברה שמתיימרת להיות חברה לאומית, ברור שהייתה הפרטה, אבל כמו שהזכרתי קודם, מניית זהב למדינת ישראל, אין דבר כזה לומר, "זה מצריך דברים ביטחוניים רבים".
אני אשלח אותך לעשות שיעורי בית. אני חושבת שלא יקרה כלום עם אל-על, שגזרה קופון גדול מאוד בשנה האחרונה, תנחית מטוס באתיופיה לצד ישראייר. ואולי ככה כולם יגיעו לפני פסח.
<< דובר >> אפרת פוקס: << דובר >>
אל-על לא התבקשה להנחית מטוס כזה. כמובן שמה שמיכל אומרת הוא נכון, ואני מגבה אותה, לא הייתה שום פנייה לאל-על בנוגע לטיסות לאתיופיה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ואם נפנה? הינה, אנחנו פונים ככנסת.
<< דובר >> אפרת פוקס: << דובר >>
אם נפנה, כפי שהסביר שמואל זכאי בצורה מפורטת ביותר - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זכאי הוא לא מאל-על, אני שואלת אותך, אפרת. אנחנו עכשיו פונים אליכם. אפרת, כמי שיש לה ניסיון רב מאוד במדיניות ציבורית וכנסת וממשלה, אני אומרת לך, אפשר להסתתר מאחורי פנייה כזאת או אחרת. הינה, כנסת ישראל פונה אל חברת אל-על, אף שבפעמים האחרונות לא טרחתם לענות לטלפון של מנכ"ל הכנסת וקצין הכנסת.
אני פונה אליכם בשם יהודי אתיופיה, שלא מסוגלים לטוס דרך מדינה שלישית, לשקול את המדיניות שלכם להטיס מטוס לאדיס אבבה ולחלץ יחד עם ישראייר שהרימו את הכפפה, ואולי, היושב-ראש, אני חושבת שאם ישלחו יחד איתם מטוס, לא נצטרך לחכות עד פסח. תבדקו את העניין הזה ותחזרו אלינו.
<< דובר >> אפרת פוקס: << דובר >>
אנחנו נבדוק, ואנחנו רוצים להזכיר שאנחנו פועלים תחת מגבלות של פיקוד העורף עם מספר טיסות מאוד-מאוד מצומצם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בינתיים אתם מנחיתים פה עשרות ומאות נחיתות מכל העולם, מאירופה, מאמריקה, מאיפה לא. הגעתם להודו, דובאי, מה קרה? שלוש טיסות. טיסה אחת ביקשתי מכם מאתיופיה. אני אומרת לכם לא לזלזל באינטליגנציה. לא ביקשתי מכם רכבת אווירית כמו מבצע שלמה. טיסה אחת. לכו תבדקו את זה.
<< דובר >> אפרת פוקס: << דובר >>
סליחה, יושבת-ראש הוועדה, אנחנו מטפלים באלפי פניות שמגיעות מיושבי הבית, כמו שאומרת מיכל, יחד עם דרך מאוד קלה מול אל-על. אני יכולה לומר לך שאני באופן אישי מטפלת מדי יום בעשרות פניות שמגיעות מיושבי הבית ומי שפונה אליהם. זאת אומרת, גם מהאנשים ומאזרחים - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לגבייך, אני יודעת שאזרחים אמרו לי שפנו ואת עוזרת רבות. אני רק אומרת, יש לכם טיסה אחת, לא להגיד שיש לכם מגבלות. זו טיסה אחת שזכאי אמר שהוא יעזור.
<< דובר >> אפרת פוקס: << דובר >>
לא פנו אלינו בטיסה לאתיופיה, ואנחנו גם לא טסים בשגרה לאתיופיה, כפי שנאמר. זה כל העניין שעומד מאחורי זה. כשפונים לאל-על, אל על מרימה את הדגל בכל פעם שאפשר. יש לנו אלפי סיפורים להביא בפני הוועדה שיכולים להצדיק את הדברים שלי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה. ארקיע כאן?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
לפני כן, אפשר להוסיף משהו לוועדה, בבקשה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רק שיירשם לפרוטוקול את ארקיע זה בכלל לא עניין.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היא נרשמה לדיון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל היא לא נמצאת, מההתחלה. היא הייתה מחוברת? התנצלותי. שמעון, לפני כן, אני ממש בקצרה, רוצה לסגור. נמצאת פה סלי רבקה ביינה, גילוי נאות, היא היועצת שלי. היא חולצה אתמול מאתיופיה. הייתה תקועה לפני זה בגרמניה יחד איתי במשלחת. בבקשה, קצר מאוד. מה את רואה, לא לגבייך, בכלל, לגבי המצב של המבוגרים שם, והאם בכל זאת צריך את הטיסות, וכמה לדעתך?
<< דובר >> סלי רבקה ביינה: << דובר >>
הייתי תקועה באתיופיה באזור השבוע וחצי. לא אדבר בשמי, אדבר בתור אנשים שפגשתי שם, קולות מהשטח. מרבית האנשים שנמצאים כרגע באתיופיה הם מבוגרים, בקושי דוברי עברית, שלא לדבר על אנגלית. בקושי מבינים את השפה, לא יודעים להתמצא במרחב. לכן הרעיון של לשלוח אותם דרך מדינה שלישית הוא על גבול הבלתי-אפשרי, כי הם לא יצליחו לעלות על הטיסה ולהגיע בשלום לארץ.
מרביתם מבוגרים, רבים מהאנשים שם לא הולכים לטייל או לבקר משפחה ליהנות ולנפוש, הולכים לטיפולים, הם עם המון בעיות כלכליות ואני חושבת שלשלוח אותם דרך מדינה שלישית זה יהיה לא אחראי, מסוכן מאוד בשבילם.
כרגע נותרו באתיופיה, אני חושבת, מאות אנשים, ומעבר לזה שצריך לחלץ אנשים מאתיופיה, כי הם נמצאים באתיופיה, יש שם אנשים רבים באפריקה שמגיעים לאדיס אבבה בתור מקום שממנו תהיה טיסת חילוץ. כך גם אנשים מהמזרח שמגיעים לאדיס אבבה, האירוע פה לא מדובר רק ביהודי אתיופיה, אלא באנשים שנמצאים באפריקה ומגיעים מכל העולם לאדיס בהנחה שתצא משם טיסת חילוץ. המצב שם קשה מאוד, וגם הרשויות באתיופיה לאו דווקא מאפשרות ליהודים שתקועים שם גמישות כי לא מבינים שהם שם בגלל מלחמה ושהם תקועים, מכל כיוון שלא תסתכלו על זה, זה קשה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יופי, יישר כוח, שיקפת את המצב. לפני שאני מסכמת, שמעון, בבקשה.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, כדאי לומר את הדברים לאשורם. אנחנו בשבוע השלישי של המבצע, יותר מ-120,000 חזרו ארצה, יותר מ-120,000 ובתוכם תיירים יצאו מהארץ. אנחנו עושים את העבודה, עבודת הקודש, וגם צריך להבין שמשרד התחבורה הוא חלק מוועדת היגוי. התקציב שניתן לממשלה ניתן למשרד הביטחון כדי לתפעל את מפקדת אלון, ובסופו של יום כל חברות התעופה הן חברות פרטיות, הן לא קשורות למשרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש להן אחריות תאגידית, אתה יודע.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
עם זאת, לא מעט משלחות נכנסו ויצאו, ומשרד הקליטה יודע לעשות את זה. כשמשרד הקליטה פנה אלינו בקשר לעולים חדשים מצרפת, עזרנו. אני מציע שיחד עם משרד הקליטה, להם יש את הכלים ואת האמצעים, נשמח לסייע כדי לעזור למי שיכול וצריך לבוא ארצה, להביא אותו ארצה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה אתה מדבר לגבי העולים החדשים שעוד לא הגיעו לארץ. אנחנו מדברים על הישראלים.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אני מדבר גם על כאלה שאין להם אמצעים והם עדיין עולים חדשים. תפקיד משרד הקליטה לסייע להם. חשוב שנפנה את זה למשרד הקליטה, ואני מוכן באופן יזום לסייע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה שמעון. דווקא מכיוון שאתם מתפעלים את זה בצורה טובה בהרבה מאשר בעבר, את כל החילוץ של הישראלים, צריך לומר את הדברים כהווייתם, אנחנו רואים את זה, אנחנו גם מפרגנים על זה. באמת החילוץ הפעם הוא מהיר בהרבה, מסודר יותר. דווקא בשל כך מתחדד וצורם שכמה מאות בודדות מוזנחים ונשארים מאחור.
אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כול להודות לכל מי שנכח בדיון. לומר לכם שלעולם לא נזניח ולא ניטוש את בני הקהילה האתיופית, בטח שתורמים בכל תחום במלחמה, בכל חזית, קרביים, בני קהילה שהם יקרים, לא נזניח אף אחד מהעולים גם אם לא דוברי אמהרית.
והמטרה היא שתיקחו מכאן את המושכות ותייצרו נוהל שבפעם הבאה לא תצטרכו שנגיד לכם ששכחתם מישהו מאחור. לא שוכחים אף ישראלי, אף יהודי שצריך אותנו. הוועדה מבקשת לרשום כסיכום שתתקיים פנייה למשרד החוץ ולמפקדת אלון, ליצור פנייה יזומה ופרסום ערוצי פנייה למוקד כדי למפות את מספר האזרחים הזקוקים לחילוץ. זה מצריך שיתוף פעולה.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אני חייב להעיר. פנייה למשרד התחבורה. משרד התחבורה אמור להוביל את זה, לא משרד החוץ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אלי אתה יודע, אנחנו יושבים בוועדה לקידום מעמד האישה, ואני הייתי יושבת-ראש שלה. אף אחד לא כותב לנו איך לסכם, ואתה לא מעביר את זה לצד השני. מי שאמור לעשות את הרישום באתיופיה, זה קודם כול הקונסוליה. סלי, מה עשית כדי שייכנסו אנשים לקבוצת ואטסאפ שלי?
<< דובר >> סלי רבקה ביינה: << דובר >>
ניגשתי לבית חב"ד, יצרתי קשר עם הרב המקומי באדיס אבבה, וכך הצלחתי להשיג המון אנשים שתקועים באדיס אבבה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מה שאני באה להמחיש, זה צריך להיות שיתוף פעולה.
<< דובר >> אליהו יפרח: << דובר >>
אבל סלי עשתה את זה על דעת עצמה, דרך אגב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כן, אני יודעת שהיא עשתה, והיא רצתה לעשות, אבל לשלוח מייל לאנשים, ולהגיד, תשלחו במייל שנתקעתם? מה שאני אומרת, זה שאתם צריכים בשיתוף פעולה לחשוב על דרך יצירתית שאתם משיגים את הרשימות של האנשים שתקועים. תשימו מוקד כלשהו שהוא רלוונטי להם. תפתחו קבוצת ואטסאפ, נעזור לכם, אבל תדעו מי תקוע.
הוועדה פונה לשר החוץ, הפנייה כמובן לסמנכ״ל אלי יפרח כדי שיפנה לשר החוץ, על מנת שיפנה לשלטונות אתיופיה, כדי לפתור את בעיית תשלום הקנסות הגבוהים של 30 דולר ביום, שמצטברים לאלפי דולרים. שיחה כזאת תפתור את העניין.
אנחנו מנחים את משרד התחבורה לפעול להנגשה שפתית. אפשר בנתב טלפוני, וחשוב גם שיהיה תרגום של הטופס.
אני קוראת למשרד התחבורה לבדוק עם חברת אל-על, שביקשנו מהם לפעול להנחתת מטוס נוסף. במידה שהם לא ירצו, אני מאמינה שישראייר יתגברו, אבל המטרה היא להביא את כולם בשבוע הבא, כי אנחנו לקראת פסח. כולם רוצים בפסח להיות בבית. צריך לדאוג שהתוכנית הזאת של הטיסות, היא תהיה כזו שמחזירה אותם לפני פסח. אף אחד פה לא היה רוצה שלא להיות בפסח בביתו, מה גם שלדעתי, מישהו סיפר לי השבוע שהמצווה היחידה שאתה חייב לסעוד עם המשפחה שלך, החובה מהתורה, זה רק בפסח.
הוועדה פונה ליושב-ראש הסוכנות היהודית באמצעות הבטאמו יוסף על מנת שיפעיל מערך סיוע כלכלי-פילנתרופי. קופה קטנה, עם הבדיקה של שמעון, משנה למנכ״ל משרד התחבורה, לאנשים שאנחנו יודעים שהם חריגים. שמעון, אתה איתנו, נכון?
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אני איתכם - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש לי שני אנשים שתקועים. אחד, לדעתי, מתקרב לגיל 80. השני, בחור צעיר, כנראה מתמודד נפש. הם תקועים בלי כסף. אני אעביר לכם את שני המקרים, ותמצאו דרך לפתור את זה הומניטרית.
<< דובר >> שמעון סויסה: << דובר >>
אנחנו נעבוד מול משרד הקליטה, כפי שאמרתי, וננסה לסייע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בסדר גמור. אגב, זו הזדמנות להודות למשרד הרווחה, שלמשל היה ילד ששילם 5,000 שקל לממן את כל הכרטיסים של המשפחה, שלא היה להם שקל.
הוועדה מבקשת שמפקדת אלון תהיה נציג משרד העלייה והקליטה. תשימו משקיף. כמובן, אתם לא יכולים להפר החלטת ממשלה, אבל לשים משקיף.
ולסיכום, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הנכונות לקיים את הדיון. לך, מנהלת הוועדה, לחבר כנסת עודד פורר, אנחנו נמשיך לעקוב. תודה. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:07. << סיום >>