פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 506 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו (19 במרס 2026), שעה 08:00 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], של ח"כ מישל בוסקילה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר מוזמנים: עידו מור – רפרנט מים וסביבה, אגף תקציבים, משרד האוצר ישי יהונתן לנדסמן – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נטע דרורי – עו"ד, יועמ"ש, המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה אפרת ברנד עו"ד, יועמ"ש, מינהל התכנון כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי מאיה קרבטרי – מנהלת תחום סביבה וקיימות, פורום ה-15 משתתפים באמצעים מקוונים: רפ"ק שי מליחי – ס' רמ"ד הגנת הסביבה מ"י, המשרד לביטחון לאומי עידו צ'פניק – מנהל אגף מתודולוגיה ובקרה במנהל לשלטון המקומי, משרד הפנים בתאל בן עזרא – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים זינה פרפליצין – אגף בכיר לתכנון ארצי, מינהל התכנון מירה סלומון – עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי הילה אקרמן – עו"ד, מנהלת אגף חקלאות ואיכות הסביבה, מרכז השלטון המקומי חיים ביבס – ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות רועי גבאי – ראש עיריית יבנה נפתלי קאיקוב – ראש אגף רישוי עסקים, מכרזים ושילוט, עיריית נתניה ינאי שני – רכז תשתיות, מחלקת תכנון, מרחב דרום, קרן קיימת לישראל שחר נסיזרדה – מנכ"ל, התאחדות משנעי הפסולת ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר גלעד קרן – סגן היועמ"ש לוועדה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מתחילים. בוקר טוב. היום ראש חודש ניסן, יום חמישי, א' בניסן תשפ"ו, 19/03/2026. אנחנו בפרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב)]. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סיימנו את הדיון אתמול בטרם השלים המשרד להגנת הסביבה את תשובותיו לנקודות שעלו לגבי ההגדרות. אני מציע שהוא ישלים את התשובות ונוכל להמשיך. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> תזכירו לי על מה זה היה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על הדחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נתחיל עם ההגדרות של כלי האצירה. ההערות לגבי כינוי ההגדרה ולגבי תוכנה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> השבתי על זה אתמול שאנחנו נבדוק עוד פעם את ההגדרות כמו שיש בדירקטיבות באירופה ככל שישנן ובחוקי העזר ואנחנו נציע משהו מסודר. כמובן לא הספקתי לעשות את זה מהישיבה של אתמול להיום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לגבי נושא כלי הרכב? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> נושא כלי הרכב? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לעניין פסקה (1). אמרו שעלולה להתעורר בעיה לעניין קבלן שבבעלותו הנכס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהנכס בבעלותו או בהחזקתו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חושבת שהמסקנה הייתה שצריך להוסיף בסוף שהטיפול בה לא נעשה דרך עיסוק בין שהוא עיקרי ובין שהוא נלווה. אם אתם רוצים לבדוק את זה שוב, נבדוק את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היה גם בעוסק בפסולת להוריד את המילה בניין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הם כבר ענו על זה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> גם לגבי ההגדרה של הרשות המקומית, בהקשר הזה אמרנו שצריך לעשות בדיקה נוספת לנוכח ההערות של מירה ולחשוב אולי על חלופות שונות של ההגדרה. עלתה שאלה לגבי מחוץ לתחומה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא של אספקה. את אומרת שאין לך את הרשימה המלאה של הדברים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, אני רשמתי את כל מה שהיה אתמול בדיון. מבחינתי כל הדברים האלה הם דברים שנצטרך ללבן אותם ולבדוק אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר גמור. אנחנו יכולים להתקדם. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> גם אמרנו שנבדוק את ההגדרה של פסולת גושית. הכול רשום אצלי. יש לנו שורה של דברים שאנחנו נבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים לתיקון עצמו. החלק של התיקון הוא תיקון בחוק הקיים, שנועד להבהיר הבהרות שנוגעות למהו אתר לטיפול בפסולת ולהגדיר כותרות של סימנים בחוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> (2) לפני סעיף 7 יבוא: "סימן א': אתרים לטיפול בפסולת". (3) בסעיף 7 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "לסילוק או לריכוז וטיפול" יבוא "לטיפול"; (ב) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר טיפול בפסולת המורשה לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור – הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר, ואולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות סימן ד'." << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החלק הראשון מפנה להגדרה כללית. כמו שאתם זוכרים, הוגדר טיפול שכולל את כל האפשרויות שעשויות להתבצע באתר לסילוק פסולת. סעיף קטן (ד) שקיים היום ומגדיר את ההוראה המהותית שאסור לפנות פסולת אלא לאתר שפועל כדין – זה לב לבו של חוק שמירת הניקיון – דויק והובהר. מדובר באתר פסולת מורשה לפי החוק. היום חוק שמירת הניקיון לא קובע חובת רישוי לאתרי פסולת אלא הוא קובע שצריך לפנות לאתר שפועל כדין. זו האמירה של חוק שמירת הניקיון היום. מכיוון שמוסיפים פה את חובת הרישוי, מובהר שהוא צריך להיות אתר שיש לו רישיון או אם אין לו רישיון – ויש מצבים כאלה שתכף המשרד יסביר את החלופה של אתר שלא נדרש לרישוי – אנחנו נבקש הבהרות מבחינת הנוסח למונח הרשות המקומית הנוגעת בדבר. אני מניח שהכוונה היא לא רשות המקומית שהאתר נמצא בתחומה אבל נצטרך להבין למה הכוונה הנוגעת בדבר. כמו כן, נבקש שתוסבר הסיפא שמסייגת את הדברים לגבי פסולת בניין. אנחנו צריכים שיסבירו את שני הדברים האלה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> נטע דרורי, המשרד להגנת הסביבה. אם אפשר אני אלך כמה צעדים אחורה לגבי תיקון סעיף (7) לחוק. סעיף (7) בנוסחו הקיים אומר שרשות מקומית תיקבע בכפוף לכל דין אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בניין, גזם, צמיגים וגרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו, בתיאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר. קביעה כאמור יכול להיות שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול להיות שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה. לאחר מכן בסעיף קטן (ד) נאמר לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא לאתר שנקבע לכך למפעל טיפול באשפה, למפעל מחזור או למשרפה או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר. כלומר ההסדר שנקבע בסעיף (7) מטיל על רשות מקומית לקבוע אתרים ייעודיים שאליהם אפשר לפנות וצריך לפנות את אותם זרמים של פסולת שבדרך כלל הרשות המקומית לא מפנה בעצמה או שמפונים על ידי גורמים אחרים שהם זרמים של פסולת בניין, גזם, צמיגים וגרוטות רכב. סעיף קטן (ד) אומר שיש חובה שלא לפנות לאתרים שלא נקבעו לכך. במסגרת השינויים שאנחנו עושים לגבי פסולת בניין וגם שינויים נוספים שאנחנו עושים בהצעה אנחנו מבהירים כמה דברים. אחד מהם הוא התאמת המונחים כפי שתומר אמר קודם. הדבר השני הוא עדכון הניסוח של סעיף קטן (ד) והתאמתו לנוסחים החדשים. החובה לפנות פסולת לגבי אותם סוגים היא רק לאתר טיפול שמורשה לטפל לפי כל דין. הדין הזה יכול להיות החוק הזה או חוק אחר ויש מצבים בהם האתר לא טעון רישוי. למשל אם יש אתר לעודפי עפר הוא לא טעון רישוי אבל הוא יכול להיות מיועד לכך לפי הוראות חוק עזר. חוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר הכוונה לרשות המקומית שבתחומה נמצא אותו האתר. הסייג לעניין פינוי פסולת בניין הוא מכיוון שכאן יש הסדר ייעודי בחוק ומובהר שיחולו הוראות סימן ד' שהוא הסימן בו ייקבעו ההוראות לעניין פסולת בניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לעתים גם עודפי עפר הם במסגרת היתר הבנייה והם מנוידים או מוטים למילוי של בורות. הכול במסגרת ההיתר. השאלה היא אם צריך לציין כאן מפורשות לגבי הפינוי של עודפי עפר שצריך להיות כדין או לאתר מורשה. אני שואלת אם צריך לכתוב פסולת, לרבות עודפי עפר, שהיא כדין או לאתר שלא דורש רישוי. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> מירה סלומון בזום והיא אומרת שהיא יכולה להסביר. אפשר לתת לה את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> השאלה האם לכתוב פסולת לרבות עודפי עפר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו נדבר עוד על הסוגיה של עודפי העפר. אנחנו נתייחס לנקודה הזו גם בהקשר הזה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> שלום לכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק תציגי את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני רוצה להסביר את ההערה שלנו בעניין הזה, לא את העמדה של המשרד להגנת הסביבה, כמובן, אין לי יכולת לעשות את זה. בעניין "מורשה לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין", ויש תוספת שאם האתר אינו טעון רישוי כאמור – הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית. מורשה לטפל באותו סוג פסולת, הוא יכול להיות מורשה גם מכוח חוק עזר וחוק עזר גם הוא דין. אני לא כל כך מבינה למה יש את הכפל הזה. אם יש צורך להבחין בין מורשה לטפל בסוג פסולת על ידי המשרד להגנת הסביבה לעומת מורשה לטפל באותו סוג פסולת על ידי גורמים אחרים, אולי זו ההבחנה שצריך לעשות. אבל גם חוק עזר של רשות מקומית הוא דין. ההבחנה הזו והסיוג הזה לא ברורים לנו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מירה אלה ההוראות של הדין הקיים. כך זה כתוב גם היום. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני מסתכלת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תמיד רק חוק עזר. אם זה עודפי עפר זה במסגרת היתרי בנייה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני אגיד שוב. סעיף קטן (א) אומר שרשות מקומית קובעת את האתרים. יכול להיות שהאתר - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה לא נכון. אני מבקשת להתייחס למה שאמרה היועצת המשפטית למשרד להגנת הסביבה. בסעיף קטן (ד) כיום כתוב – "לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, מפעל מחזור או למשרפה או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק העזר של הרשות המקומית". אין כאן את לפי כל דין שיש כעת בנוסח הנוכחי. נקבע לכך, זו שאלה איפה נקבע ועל ידי מי נקבע אבל זו שאלה שאפשר להבין אותה כיוון שהשר שאחראי על הסדרת הניקיון - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לפי סעיף קטן (א), הסברתי את זה קודם. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל גם זה נקבע לכך בכפוף לכל דין. זה בסדר. אין כאן את ההחרגה של או. זה לא אותו הדבר וזו לא אותה הטכניקה. אני לא יודעת אם אני מסבירה טוב. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לכפור בהסדר שקבוע בסעיף 7(א) במובן הזה. זה קשור לסיפא של סעיף קטן (ד) שמחריג אתרים לטיפול בפסולת בניין. החוק כפי שהוא מובא עכשיו יוצר מסגרת לרישוי של אתרי פסולת אחרים ולאו דווקא של פסולת בניין. אני לא רואה את יצירת הסנכרון בין ההסדר המוצע לבין סעיף 7(א) שקובע שהרשות המקומית היא זאת שתקבע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני אגיד שוב מה הרציונל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא עניין של הרציונל. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה לא שהיא זאת שתקבע. היא קובעת בכפוף לכל דין, זה לא לפי דין ומחריגים את חוק העזר. הקביעה של הרשות המקומית לפי סעיף קטן (א) היא לא קביעה לפי דין והחרגה של חוק העזר, אלא היא קובעת בכפוף לכל דין ולכן יש צורך בהתייחסות בסעיף קטן (ד) שאומר, שאם היא לא קבעה את זה בדרך של סעיף קטן (א), זה יהיה בהתאם לחוק העזר ולמה שכתוב בו. זו לא הטכניקה שיש כרגע בסעיף קטן (ד). היא לא עושה חיקוי של הדברים וכמו שאמר היועץ המשפטי לוועדה היא לא מתייחסת למה שנקבע בסעיף קטן (א). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההסדר הקיים בחוק מטיל את הסדרת התחום על הרשות המקומית באופן שהיא זו שקובעת את אתרי הפסולת. היא לא קובעת לאיזה אתרי פסולת, שזו שאלה אחרת שאפשר לחשוב עליה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא. הרציונל שעומד מאחורי סעיף 7 (א) הוא שהרשות המקומית באותם מצבים שבהם לא היא עושה ממילא את הפינוי, היא צריכה להגיד לתושבים שלה לאן הם אמורים לפנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל היא לא יכולה להחליט - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה מה שאומר סעיף קטן (א). למשל אני רשות מקומית מסוימת, התושבים שלי מבצעים עבודות בנייה באמצעות קבלנים או בעצמם ואני לא מפנה להם את פסולת הבניין. תדעו לכם שאני קבעתי שאתם מפנים למקום א'. המקום הזה יכול להיות בתוך השטח של הרשות והוא יכול להיות גם בשטח של רשות אחרת. הקביעה הזאת צריכה להיות בכפוף לכל דין. כלומר הרשות לא יכולה להגיד לתושבים שלה שיפנו את הפסולת שלהם לאתר פיראטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לטעמי לפחות המינוח בסעיף קטן (א) לא משקף את מה שאת אומרת אלא הוא משקף קביעה שעומדת לעצמה. היא לא מופנית לתושבים או למי שמייצרים פסולת בתחומה ואומרת להם לפנות לשם, אלא היא קובעת אתר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ההוראה היא הוראה לרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר. אבל גם ההוראה לרשות המקומית צריכה להתייחס לנפקות הקביעה. הקביעה שלה היא לא שהיא הופכת את האתר הזה - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה בסעיף קטן (ד). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך להגיד את זה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כך כתבו את זה ב-1984. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אנחנו עכשיו מתקנים. דבר שני, מה קורה בשטח שהוא אינו שטח של רשות מקומית? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> שטח שהוא לא שטח של רשות מקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בשטח גלילי. למשל שדה תעופה כזה או אחר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם אין רשות מקומית שנוגעת בדבר, היא צריכה לקבוע את זה במקום שהיא מורשית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי יקבע? לא הבנתי. יש שטח שאין עליו שיפוט מקומי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אין מי שיקבע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לתקן את זה. מה זה אין מי שיקבע? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חייבת להגיד שבעיניי זה לא הדבר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו הרבה שטחים שהם שטחים שאין עליהם שיפוט. << דובר >> עידו מור: << דובר >> עידו מור, אגף תקציבים. יש את כל אזור השטחים שהוקצו לאיגוד ערים דן לתברואה ולביוב. באזור המרכז אין הרבה שטחים היום ללא שטח שיפוט כי היה מהלך לאורך השנים של משרד הפנים לצמצם את זה. אבל האזורים שהוקצו לאיגודי הערים אגב החוק הזה לפסולת ולביוב הם שטחים ללא שטח שיפוט, הם שטחים גליליים. כל האזור של שפד"ן, כל אזור חירייה ונתב"ג הם אזורים ללא שטח שיפוט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, נטע, לגבי פינוי פסולת לא לאותם אתרים שהרשות המקומית קובעת בחוק העזר. אני אומרת שזה נקבע במסגרת היתרי בנייה. זה נמצא בחוק העזר? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה לא משנה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> גם תוכנית היא דין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היתר הוא לא דין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, ההיתר לא יכול לקבוע את זה אלא אם התוכנית מאפשרת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ההיתר לא קובע איפה לפנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נגיד שבמסגרת היתר בנייה מניידים עודפי עפר בכדי להגיע לגבהים או כשעושים תשתיות. יש כאן ניוד במסגרת ההיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא בתוכנית אני מניח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה לא בתוכנית. זה חלק מעבודות ההקמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עבודות הביצוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה במסגרת ההיתר ויש ניוד. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם זה בתוך האתר שלגביו ניתן ההיתר, אין פה שום - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לפעמים מניידים. כשסללו את כביש 6 ניידו עודפי עפר למחצבות נטושות במסגרת היתר לאומי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, או שזה במסגרת התוכנית אם זה שטח שהוא לא מיועד לכך או שלאתר הקולט יש תוכנית שמאפשרת לו לקלוט או איזשהו הסדר אחר. בכל מקרה זה חייב להיות בהיתר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בהיתר עצמו רק בודקים שהוא נפטר מזה כדין ושהוא ויסת את זה. אי-אפשר לומר למישהו לבנות הר במקום אחר במסגרת היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שאפשר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> חייבת להיות תוכנית שמאפשרת את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת שאלה אחרת. התוכנית שקובעת את האתר הקולט לא אומרת שמהאתר שבונים בכביש 1 צריך לפנות אליו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> למה לא? היא כן אומרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה נכון שלעתים תוכנית התשתית אומרת לאן לפנות או איך לערום את עודפי העפר ואיפה. לעתים זה קורה, זה נכון. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה מה שאמרתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל לא תמיד. ובטח שלא בבנייה רגילה. הרשות לא עוסקת בנושא והוא מוסדר בשלב ההיתר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כן, אבל גם בשלב ההיתר אתה לא יכול לשנות את פני הקרקע במקום אחר אם אין לך תוכנית שמאפשרת לעשות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני לא משנה את פני הקרקע. אני צריך לפנות את זה לאיזשהו מקום. חברת הכנסת אומרת ובצדק - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> פינוי האשפה חייב להיות לפי דין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור שהוא חייב להיות לפי דין. אבל הוא לא לפי חוק עזר ולא שום דבר אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת ההבחנה שאני שואלת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אנסה לתרגם את תהייתה של חברת הכנסת למציאות. יש בנייה של שכונה חדשה. התוכנית של השכונה לא מתייחסת לאן יפונו עודפי העפר. ההיתר קובע והוועדה המקומית קבעה עליכם לפנות את עודפי העפר לאתר מסוים שהוא מורשה לפי תוכנית כזאת או דין אחר. אבל זה לא נקבע בחוק העזר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל זה נקבע בחלופה של לפי דין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> והיתר בנייה זה דין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא הנותנת. אומרת גברת סלומון ובצדק שזה אותו דבר. שניהם דין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא הבנתי מה הפער. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הכוונה היא שסעיף קטן (א) לא משקף היום את המצב. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הוא משקף את החובה שמוטלת על הרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברת דרורי, השאלה היא הרבה יותר עקרונית. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני רוצה להסביר שוב. סעיף קטן (א) מטיל אחריות על הרשות המקומית להגדיר שהתושבים שלה ידעו לאן הם אמורים לפנות את זרמי הפסולת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת הכפירה העקרונית שלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אם הוא רוצה לפנות למקום אחר שהוא מוסדר? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם הוא רוצה לפנות מוסדר אחר אומר את זה סעיף קטן (ד). אדם רשאי לפנות לאחד המקומות האלה או לאתר אחר שמורשה לכך לפי דין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא מסתדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ממש לא מסתדר. הדין הקיים של סעיף 7 לחוק שמירת הניקיון מטיל עליי חובה כתושב שאם יש לי פסולת בניין אני צריך לשאול את הרשות המקומית כביכול לאן עליי לפנות אותה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אתה צריך להפנות למקום מורשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לפי החוק הקיים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לאתר שנקבע לכך לפי סעיף קטן (א) למפעל לטיפול באשפה או למשרפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל אני רוצה עכשיו לפנות לאתר. אני קבלן שעובד במקרה בתחום הרשות המקומית הזאת. יש לי פסולת בניין. לפי הדין הקיים אני צריך לשאול את עצמי מה הרשות המקומית קבעה לי. האם מותר לי לפנות לדודאים או למקום אחר? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לאתר מורשה אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא כתוב. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה כן כתוב. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם הרשות המקומית קבעה שאתה חייב ללכת - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, אתה לא חייב. כתוב בסעיף קטן (ד). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למה יש את סעיף קטן (א) שרשות מקומית קובעת? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אם יורשה לי להסביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שנייה מירה, נטע באמצע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> סעיף קטן (א) הוא הוראה לרשות המקומית שהיא צריכה להגיד לתושבים שלה. נגיד שיש למשל מרכזי איסוף. הרשות מציבה מרכז איסוף. אתה לא חייב לנסוע 100 קילומטר לרשות שיש בה מקום אלא הרשות קובעת לך מרכז איסוף לגרוטות. היא מאפשרת לך לפנות אצלה. זה יכול להיות באתרי איסוף שלא חייבים להיות אתרים מורשים. אתה יכול לפנות אליהם. זה השירות שנותנת לך הרשות המקומית וגם היא יכולה שלא לתת לך את שירות האיסוף. היא יכולה שלא לתת והיא יכולה להגיד שהיא קבעה עם רשות מקומית שכנה שאפשר לפנות לשם. זה ההיגיון שהיה בבסיס של סעיף קטן (א) במקור. עכשיו סעיף קטן (ד) נאמר לפרט, אתה יכול לפנות לכל אחד מהאתרים שהרשות המקומית אמרה לך שהיא מעמידה לרשותך, או לאתר חוקי אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אני צריך את הקביעה הזאת? לאיזה צורך? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הצורך הוא הוראה לרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? מה המטרה של ההוראה הזאת? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> המטרה שהרשות תיתן שירות לתושבים שלה ותגיד להם לאיזה מקומות לפנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אני צריך שתיתן את השירות הזה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה צריך. כראש רשות אני יכולה לומר לך שהרשות המקומית מפנה את הפסולת הביתית וגזם ביתי. לגבי כל השאר, האזרח לא יודע מה לעשות. אם הוא מחליף אסלה הוא לא יודע מה לעשות. הוא לא יכול לזרוק בפח הצהוב, הירוק או הכתום. הוא לא יודע ממי לקבל את המידע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש הבדל בין מתן מידע לבין קביעה מחייבת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל יש חשיבות במידע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הרשות יכולה לפרסם את האתרים המוכרים בקרבת הרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או במקום אחר, זה לא משנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היידוע הוא חלק מהשירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השלטון המקומי והאזורי יעשו דף עם כל האתרים המורשים ויפרסמו לתושבים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני חושב שיש פה כוונה שרשות מקומית מחויבת לפנות חלק מהפסולת ומחויבת לייצר מקומות אליהם מפנים את שאר הפסולת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא לא מחויבת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כך אני מבין את סעיף (א). הוא אומר שהרשות המקומית תקבע אתרים שאליהם הולכים. זו חובה שלה אל מול תושביה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, זה לא תקבע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זו לא חובה להקים. זו חובה שהיא תאתר עבור התושבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. אם היא רוצה היא תקים בעצמה ואם היא רוצה היא תסתכל מה יש מסביבה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> סעיף קטן (א) לא קובע מה הוא הסטנדרט המינימלי שהרשות צריכה לעמוד בו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא הנותנת. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל היא כן חייבת - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא צריכה ליידע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מטרת הקביעה? שירות מידע לאזרח? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה לא רק שירות מידע. זה שהרשות המקומית תדע שיש מענה לפסולת שנוצרת בתחום שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל הקביעה מחייבת אותי כאזרח? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כן, בסעיף (ד). << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כאזרח סעיף קטן (ד) קובע שאפשר ללכת לכל אחד מהאתרים שהרשות המקומית קובעת כאפשרי או ללכת לאתר חוקי אחר. זו הייתה הקביעה של המחוקק. הוועדה כמובן יכולה להחליט שלא ניתן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא תמיד בחוק עזר. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> הרעיון היה שיש ברירת מחדל. הרשות נותנת לא רק את המידע אלא היא אומרת לאזרח מה אתר הפסולת שלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא צריכה להתקשר עם אתר הפסולת? << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> או אתר חוקי אחר. אבל האזרח לא יכול להגיד שאין אתר פסולת ושהוא לא מצא. הרשות המקומית חייבת להגיד לו, זה אתר הפסולת כברירת המחדל. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם הוועדה תאשר הסדר של רישוי אוניברסלי לכלל האתרים במסגרת של תיקון החוק הזה, אפשר להגיד שברגע שיש רישוי אוניברסלי עם מרשם שיפורסם לציבור, ייתכן שההסדר הזה מתייתר. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> צריך לזכור שהסעיף נכתב בזמן שהיו מעט מאוד אתרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשלא הייתה הסדרה חוקית של זה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> לא הייתה הסדרה, היו מעט אתרים והטענה שאין אתר חוקי הייתה חוזרת ועולה מאזרחים ומקבלנים קטנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם היה מקובל שכל רשות מקימה את המזבלה של עצמה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בשביל זה יש לך את סעיף קטן (ד). סעיף קטן (ד) אומר שאתה צריך לפנות לאתר מורשה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה ברור. בסעיף קטן (ד) לא אמרתי שצריך לפנות. אמרתי שבסעיף קטן (א) ככל שיוחלף בזה שלא רשות מקומית תצטרך לקבוע, אלא שיהיה רישוי אוניברסלי לאתרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין קשר בין הדברים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש קשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות המקומית לא יוצרת את החוקיות של האתרים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ברור שהיא לא יוצרת את החוקיות של האתרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא רק מפרסמת מידע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> היא לא רק מפרסמת מידע. היא צריכה לדעת שיש מענה לפסולת שנוצרת בתחום שלה בזרמים האלה שהם זרמים שהיא כלל לא פינתה בעצמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני פותחת סוגריים. נגיד שיש מוקש בגודל הבית הזה. לפי ההגדרה הזאת, זה כולל פסולת חקלאית. אתם מכירים את האירוע של הפסולת החקלאית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה את יכולה להתייחס להערה הזאת ושנתקדם הלאה? תתייחסי, נשמע מה עמדת השלטון ונוכל להתקדם. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה אדוני. סעיף קטן (א) היום מייצר את הבסיס של רשות מקומית ומתייחס לסוגי פסולת שבשגרה הרשות המקומית לא אחראית על הפינוי שלהם, למעט גזם במשקי הבית. אני מזכירה שגזם זה לא רק במשקי הבית ולכן זה כן נמצא בסעיף 7(א). הוא מדבר על זרמים של פסולת בניין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב. סוגי הפסולת האלה הם סוגים שהרשות המקומית בשגרה לא מטפלת בהם אלא מטפלים בהם הגורמים שמייצרים את הפסולת. לכן סעיף 7(א) אמר שהרשות המקומית תקבע בכפוף לכל דין. לכן אין פה צורך בהתחכמויות וזה לא קשור לרישיון אוניברסלי. בכפוף לכל דין היא קובעת את האתרים לסילוק או לריכוז וטיפול של סוגי הפסולת האלה. בסעיף קטן (ד), מאחר שהרשות קבעה, עשתה את השירות לתושב – אפשר לשנות את זה לרשאית לקבוע וזה בסדר גמור – יש לתושב או העוסק את החובה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יצרן הפסולת. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון, מייצר הפסולת. מוטלת חובה על האדם שמייצר את הפסולת בסעיף קטן (ד) לפנות את הפסולת הזו מאחד מהסוגים שבסעיף קטן (א) לאתר שנקבע על ידי הרשות המקומית או למפעל טיפול באשפה או למפעל טיפול או למשרפה או לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר. לאותו אדם נפתחות חלופות רבות ושונות. הנוסח הנוכחי שמוצע בהצעת החוק מייצר איזושהי אי-בהירות. זה בסדר שלא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא לאתר טיפול בפסולת המורשה לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין. זה בסדר. זה חסך לנו את מה שכתוב בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ד). אבל אם האתר אינו טעון רישוי כאמור או מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית, זה לא נכון. חוק העזר של הרשות המקומית הוא זה שהרשה את ההובלה לאותו אתר טיפול פסולת והוא נעשה כמובן לכל דין – חזקה על כך שחוק העזר נעשה לפי כל דין – אבל הכפילות כאן מיותרת. הוא מורשה לפי חוק העזר. אם הוא מורשה לפי חוק העזר, הוא מורשה לפי כל דין. הכפילות הזו היא מיותרת ומבלבלת. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> צר לי מירה, אני חולקת עלייך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם האתר לא טעון רישוי כאמור, מה את מציעה לנסח? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> כתוב מורשה לטפל. מורשה לטפל זה לא האתר המקבל רישיון. גם לגבי מקבל רישיון לפי כל דין, אני יכולה לתת רישיון להפעלת האתר שקבעתי אותו לפי סעיף קטן (א) או כל דבר אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כלומר המורשה זה מספיק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. יש לנו פה איזושהי הצעה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש לי הערה על הסעיף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא מורשה בין אם נדרש רישוי ובין אם לאו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חולקת על מירה. אני חושבת שיש הבדל בין מצב שבו האתר הוא אתר שמקבל רישיון, שזה הרישא של הסעיף, לבין אתר שמיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר. לרוב בחוקי עזר הרשות קובעת שהמפקח, הממונה או ראש העיר קובע מרכזים שהם מכוח חוק העזר אבל הקביעה עצמה של האתר שהוא מרכז האיסוף או הריכוז לא נעשית בחוק העזר עצמו אלא בהוראה מכוחו. לכן זה הנוסח שהצענו ואני חושבת שהוא נוסח ברור יותר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל כתוב מורשה ולא מקבל רישיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב, נתקדם. רשמנו שנדרש לדייק את הנוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נטע אני מחזירה אותך להגדרה של הפסולת. הגדרה של פסולת כוללת גם פסולת חקלאית. לא כתוב מפורשות אבל כתוב "גזם וכל פסולת מסוג אחר למעט פסולת בניין". << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> סעיף קטן (ד) מפנה רק לסעיף קטן (א). סעיף קטן (א) מדבר רק על פסולת בניין, גזם, צמיגים וגרוטות רכב. הוא לא מדבר על פסולת באשר היא. כמובן אפשר להרחיב את זה, זה גם בסדר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> פסולת חקלאית צמחית זה לא גזם? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה בסדר להגיד גם את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למשל לאן אני מפנה פסדים? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש כמה הסדרים לגבי פינוי פסדים בפקודת מחלות בעלי חיים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל פה לא. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב. אנחנו נחשוב על זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש לי שתי הערות. אחת, בדיון הקודם נדונה השאלה של מי שמפנה פסולת לעצמו ולא נדרש להסדרים של שינוע הפסולת, הרישום והרישוי. מקריאת הסעיף הזה יכול להיות שלעניין פינוי פסולת בניין או לעניין כל פינוי פסולת שמוסדרת פה בחוק, צריכה להיות רק באמצעות מי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> עידו מור: << דובר >> רגע, אני אומר את דעתי, תומר. באמצעות מי שיש לו רישוי. אם אני התקשרתי עם קבלן מורשה שלוקח את זה לאתר מורשה וכל ההסדר החוקי ההוליסטי שיש פה חל, זה יכול להיות מוחרג מההוראות הפרטניות שיש לעניין קביעת המקומות על ידי הרשות המקומית. אם אני לא עושה את זה באמצעות גורם מורשה ואין לי הסדר מלא שהחוק הזה מייצר, אני חושב שכן נכון לשמר את המצב הקיים היום שרשות מקומית רשאית או קובעת אתרים שאליהם הפסולת צריכה להגיע. זה יכול לייצר מצב שיש לאדם עשרה קילוגרמים של פסולת בניין והוא ייקח את זה לאתר שהרשות המקומית יצרה ולא יהיה לנו את החשש הזה שהוא הולך לאתר מורשה אחר שאנחנו לא רואים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה אכפת לך? אתה לא עוקב אחריו ואתה לא יודע מה הוא עושה. הוא צריך ללכת לאתר מורשה, אין ספק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> דרך המלך שהייתה ונכון שתהיה לפסולת קטנה היא שרשויות מקומיות היו מגדירות אתרים בשטחן עד גודל מסוים של פסולת והיו אוספות את הפסולת. זה היה הדבר ההגיוני. לא הגיוני שאדם עם 50 קילוגרם פסולת ילך לחפש אתר בדודאים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הסעיף אומר במפורש עוד משנת 1984 שהיא יכולה לקבוע מחוץ לתחום שלה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אמרתי מה דרך המלך. אנחנו בדיון חקיקה. בדיון חקיקה אפשר לחלוק על הדברים הנורמטיביים שקיימים כרגע בחוק. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אמרת מה הייתה הכוונה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני לא אומר מה הייתה הכוונה, אני אומר מה אני חושב. אני חושב שזה יכול לעשות הרבה סדר כי זה ייתן לנו פתרון לפסולות הקטנות. היה פה דיון לגבי אם אתר אינו טעון רישוי כאמור ומיועד להוראות. משתמע שרשות מקומית יכולה בחוק עזר לקבוע אתר לא מורשה. לא ברור לי איך. אם אתר טעון רישוי, הוא טעון רישוי גם אם הרשות המקומית קבעה חוק עזר לעניינו וגם אם לא. לא ברור איך רשות מקומית יכולה - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה בכפוף לכל דין. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל איך? כתוב אם אתר אינו טעון רישוי הוא מיועד לכך להוראות שנקבעו בחוק עזר. אני אסביר מה הבעיה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מכיוון שהוא אתר שלא טעון רישוי והוא עדיין חוקי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כמו איזה אתר? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> נגיד שיש לך מרכז איסוף לקרטונים. הוא צריך אישור? לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפילו לבקבוקים. הכלובים של הבקבוקים שהיו הם מקום שהרשות המקומית אמרה שלא צריך אישור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה שוב חוזר לוויכוח שמירה אמרה שמורשה לפי כל דין זה לא רישוי בהכרח. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> נכון, ואכן כתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא מדברת ברישא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כתוב, "אלא לאתר טיפול בפסולת המורשה לטיפול באותו סוג של פסולת". << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל כל אתר טיפול טעון רישוי ולכן זה אותו הדבר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, כרגע זה רק פסולת בניין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא רק פסולת בניין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כרגע לפי הצעת החוק יש מסגרת אבל חובת הרישוי חלה רק לאתר טיפול בפסולת בניין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, חובת הרישוי לכל דין היא חובת רישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא החוק שקובע היום את חובת הרישוי לכל אתרי הטיפול בפסולת באשר הם. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> יש לי בקשה. אני היחיד פה פיזית מהשלטון המקומי, אני מבקש כמתווך לאפשר למירה לדבר וגם למאיה קרבטרי מפורום ה-15. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שההגדרה ברורה, עידו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הבעיה היא לא ההגדרה. לגבי אתר שאינו טעון רישוי זה לא משהו מהותי. אני רק אומר שזה מייצר פה חוסר סדר. לגבי פינוי פסולת בניין שאנחנו מחריגים את זה להוראות סימן ד', כאמור יש פה את כל מי שיכול לפנות בעצמו שאנחנו לא עוקבים אחריו. אם זה לא הולך לאתר שהרשות המקומית אמרה שזה האתר שאליו לוקחים את הפסולת, אנחנו מייצרים פה הסדר חסר, שהשלטון המקומי התריע עליו קודם ולא נכון להחריג בצורה מפורשת שאם זו פסולת בניין, הרשות המקומית לא יכולה לקבוע מקומות שאליהם מפנים את הפסולת. זה פשוט מייצר חוסר הוליסטיות של ההסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי את ההערה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אתן דוגמה לא בחקיקה אלא אני אסביר אותה מהחיים. יש למישהו קוב פסולת. ברור לנו מה יקרה בקוב. אם נקרא את כל החוק, יהיה לנו ברור מאוד מה עושה מי שיש לו קוב פסולת בניין. למי שיש פחות מקוב יש חובה כללית ללכת לאתר מורשה. לגבי מי שיש לו פחות מקוב ואנחנו לא עוקבים אחריו, הסדר הגיוני יותר היה אומר שאם יש לך פחות מקוב תשאל את הרשות המקומית לאן לפנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כי אנחנו לא רוצים שמשאיות עם 500 קילוגרם, 300 קילוגרם או 200 קילוגרם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איזה משאית תצא עם קוב? << דובר >> עידו מור: << דובר >> הכוונה היא שאם אנחנו מדברים על פסולות קטנות, היינו רוצים במצב הרצוי שמי שיש לו פסולות קטנות יפנה אותן לפי הוראות של הרשות המקומית. יכול להיות שהיא תגיד לשים את זה ליד הפח הירוק ויכול להיות שהיא תגיד שיש אזור ריכוז לפסולת בניין בשכונה. כך אם אנחנו תופסים מישהו עם 0.3 קוב של פסולת בניין באוטו והוא בדרך בין תל-אביב לאילת, הוא לא יגיד לנו שהוא פשוט בדרך לנימרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא יגיד שהוא ישים את זה מחר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה חושב ששוטר יעצור בדרך לאילת, יראה אסלה בתא המטען וישאל אותו איפה הוא זורק את זה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, זה הרבה יותר פשוט מזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם אין לשלטון יכולת לדעת מי עושה שיפוץ בבית שלו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני יכול לומר שאדם לא יפנה פסולת – זו תכלית החוק – אלא למקום עם רישיון אם הוא עוסק מורשה ואם הוא לא עוסק מורשה, לאן שהרשות המקומית אמרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיזה צורך? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כמו הוויכוח של ניטור כל הטנדרים בארץ ועל כל טנדר שתוציא מהחברה תשים GPS כי יכול להיות שבדיעבד על הארגז אתה יכול לקחת - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה בדיוק מה שעלה פה בוויכוח עם השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש איזשהו גבול. רשות מקומית תודיע לתושבים. יש את זה וזה קיים. יש רשויות – בעיקר במושבים – שהמועצה אומרת איפה אפשר לזרוק את הפסולת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אתה צודק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא יכול גם לנסוע עם האסלה לנתניה ולזרוק אותה שם. זה שירות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל יושב-הראש, כרגע האופן שהסעיף מנוסח לא מאפשר יותר לרשות המקומית לקבוע נקודות איסוף לפסולת בניין כי אתה מחריג אותן. אתה אומר שלעניין פסולת בניין יחולו הוראות סימן ד' ושהרשות המקומית לא תוכל לקבוע בחוק עזר. זה יכול להיות גם ברשאי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל יש הסדר בסימן ד' לגבי הרשות המקומית. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לעניין פינוי פסולת בניין, אתם מחריגים את זה מהאפשרות של הרשות. נכון היה – ודיברה על זה קודם מירה שיכול להיות שיהיה כתוב רשאי – שרשות מקומית תהיה רשאית לקבוע נקודות ריכוז לפסולת בניין. בעיניי היא גם יכולה לקבוע חובה למי שנמצא מתחת למשקל מסוים להעביר דווקא לשם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. ההערה נרשמה עידו. אנחנו מתקדמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הערות נוספות לסעיף הזה? << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> יש הערות בזום של מאיה קרבטרי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק הערות ספציפיות. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> תודה רבה יושב-הראש. אני מזכירה שזאת הערה שהובטח שאוכל להשלים מהדיון הקודם. אני מתייחסת להגדרה של רכב לפינוי פסולת בהמשך למה שאמרנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא חוזרים אחורה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> סליחה תומר, הובטח לי שאני אוכל להשלים. אני הגעתי במיוחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> בהתייחס להגדרה של רכב להעברת פסולת ובהמשך למה שאמרה מירה עמיתתי בשבוע הקודם, אני מבקשת להבהיר שהסעיף הזה מוציא את כל פסולת השיפוצים. ההגדרה של מטר אחד מעוקב לא מספקת. הפסולת יכולה לשקול טון אחד או שניים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה מ-2024 פסולת השיפוצים מהווה כ-45% מכלל פסולת הבניין. ההערכה היא שחלק השיפוצים מתוך הפסולת שמפונה בצורה פיראטית הרבה יותר משמעותי. כלומר, לא רק שפסולת השיפוצים היא כמעט חצי מכלל פסולת הבניין אלא שמתוך הפסולת שמושלכת בשטחים הפתוחים, החלק שלה הרבה יותר משמעותי. קביעת הגדרה של כלי רכב לפי ההגדרה הזו תוציא את פסולת השיפוץ. הדבר כתוב בדברי ההסבר בנוסח שעבר. אני יכולה להקריא לכם שחלק משמעותי מהפסולת המושלכת מקורו בשיפוצים שאינם דרושים בהיתר. דו"ח מבקר המדינה דיבר על שהיעדר אסדרה מותאמת לאופן הטיפול בפסולת בניין הנוצרת תוך כדי שיפוצים תיפגע באפקטיביות של הצעת החוק. אני יכולה להמשיך ולדבר אבל לא אגזול את זמן הוועדה. אין ספק שההסדר הנוכחי לא נותן מענה לפסולת שהיא המפגע החמור ביותר לשטחים הפתוחים. על כן קידום הצעת החוק ללא ההגדרה הזאת תאיין אותה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק אציין שוב שההצעה שהצעתי קודם הייתה נותנת מענה למה שמירה אמרה. אפשר לתת לרשות מקומית או שהיא תהיה רשאית לקבוע אתרים שמי שנמצא בשטחה מחויב לפנות אליהם את הפסולת ושזה יהיה בשטחה. רשות מקומית תוכל לקחת אחריות לפסולות קטנות – אם היא בוחרת בכך – ולקבוע למשפצים להעביר אותם לצומת - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא ייתן מענה. הוא יגיד שהוא יפנה את זה לאתר שקבעה הרשות המקומית מחר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל אפשר בסעיף 7(4) יחסית בקלות בהיבט הזה להוסיף שאדם ייפטר מהפסולת שלו באותו יום שהוא הוציא אותה משטחו. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> הדרך היחידה למנוע את זה ולטפל בו היא שהרשות המקומית תיתן את השירות הזה. תחייבו את הרשות המקומית לתת שירות לכל מי שעושה שיפוץ ולהגיד שכל מי שעושה שיפוץ – כמו מי שעושה גזם – להתקשר ואנחנו נעשה זאת בתשלום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה היה תיקון ההצעה מ-2014. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אני מבין שהשלטון המקומי לא רוצה את זה. אבל עכשיו עולה מהשלטון המקומי ומאגף תקציבים כאילו יש לקונה בזה. אפשר לפתור אותה בקלות. אם השלטון המקומי מתנדב או מכיר באחריותו לטפל בפסולות האלה אפשר להכניס סעיף שמחייב את הרשות המקומית לתת שירות ולפנות. אם זה לא מחייב, בן אדם יכול או לא יכול. הוא יכול גם ללכת לשדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאיה מה ההצעה שלכם? אתם רוצים להוריד את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה סתם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, זה לא סתם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרשות המקומית לא תפנה פסולת בניין של שיפוצים, נקודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, מטי. אני רוצה לחזור על ההערה של מאיה על אחד מטר קוב. יש פה הערה נכונה על הכמות. סתם בשביל הספורט עשינו חשבון. אחד מטר קוב של חול ים שוקל 1.7-1.6 טון. זה המון וזו כמות גדולה. זו כבר הריסה של חדר רטוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תסתכל על דו"ח מבקר המדינה. המשרד אמר לו ש-38% מפסולת הבניין מקורה בשיפוצים. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> כן, אבל זה לא אומר שזה פחות מקוב. רוב השיפוצים הם מעל קוב. כמה אנשים עושים שיפוצים קטנים שמתחת לקוב? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אפשר לחלק את ההובלה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אפשר לחלק, נכון. אפשר ולא רצוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נוריד את הנפח ואם הם רוצים הם יחלקו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 1.5 טון זה הרבה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> מכולה של פסולת בניין סטנדרטית עולה 1,200-900 שקל ומכילה כמה וכמה קובים. יש של שמונה ו-12. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מכולה קטנה היא שמונה קוב. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> מה השאלה? האם השלטון המקומי יטפל בזה? התשובה היא לא. מי שיטפל בזה הוא קבלן השיפוצים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאיה, מה הנפח שראיתם? << דובר >> עידו מור: << דובר >> בעבר גם השלטון המקומי הציע שבפסולות קטנות רשות מקומית – אפשר להגיד אם היא חייבת או רשאית – תקבע בשטחה מקומות שאליהם הולכים. אלה יכולות להיות מכולות ויפנו לשם. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אתה מדבר על כוח לקבוע אתר שאליו מגיעה הפסולת? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא קביעה מבחינת להגיד "תלכו לדודאים". אלא לפזר מספר מכולות שאפשר לפנות אליהן את הפסולת. יש לך כרשות מקומית יכולת להסתכל שהן בתוך שטחה ואנשים הולכים לאתרים האלה. כרגע אתה מחריג את זה מחוק העזר והם לא יוכלו לעשות את זה. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> עידו אני לא מכיר את זה ואנחנו לא הצענו בעבר דבר כזה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני מכיר שזה מה שהיה ב-2014 אבל בכל מקרה זה מה שהגיוני לעשות. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אנחנו לא הצענו ולא מציעים דבר כזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נעשה רגע סדר כדי שנוכל להתקדם. מאיה, מה הנפח שהייתם חושבים? << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> יצרן פסולת צריך להיות אחראי על הפסולת שלו וההסדר הזה חייב לחול על כל הפסולות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא יהיה אפשרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הרשות המקומית לא צריכה לקחת שום אחריות? << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> הרשות המקומית יכולה באופן וולונטרי לקחת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולם כן ורק הרשות המקומית לא. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> החוק הזה מבוסס על מודל אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המזהם משלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות המקומית היא רק צופה בעניין? << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> לא, לרשות המקומית יש אחריות לפינוי פסולת בזרמים אחרים והיא עושה את זה מצוין. כאן מדובר בפסולת בנייה, בין אם מדובר בבנייה גדולה או בפסולת שיפוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות המקומית אחראית לניקיון העיר ולא כתוב בפקודת העיריות שזה קשור רק לפסולת ביתית. לא כתוב בחוק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בנוסח הנוכחי כרגע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא צריכה לדאוג לניקיון העיר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בנוסח המוצע אנחנו מונעים מרשות מקומית לקחת אחריות כרגולטור ולא כמבצע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בזה אתה צודק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אפשר לומר שלא חייבים להטיל חובות חדשות על השלטון המקומי אבל אנחנו מונעים מהם את היכולת לקחת אחריות. כרמיאל למשל כן אוספת פסולת בניין לתושביה. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> כי היא רשאית לעשות את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל עכשיו הצעת החוק מבטלת את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הסייג שאת רוצה? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הסייג שנקבע שעידו התייחס אליו, שלעניין פינוי פסולת בניין יחולו הוראות סימן ד'. במקור בסימן ד' היה הסדר ספציפי לגבי רשויות מקומיות שעכשיו אני רואה שבמסגרת ההתדיינות אנחנו הורדנו אותו. אפשר במקום זה לכתוב "לעניין פינוי פסולת בניין בכמות הקטנה מאחד מטר קוב יחולו הוראות סימן ד'". בהתייחס להערה של עידו על הפער מבחינת הכמויות לפחות ייפתר ולא תהיה לקונה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא תהיה לקונה ביחס למצב הקיים. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> בסימן ד' גם מופיעה הוולונטריות והאפשרות של הרשות לטפל בפסולת בניין בשטחה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בתוספת למה שנטע אמרה אני מציע להגיד שלעניין פסולת בניין בפחות מקוב אחד, רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע אתרים בשטחה ולא אתרים בכל מקום אחר. אם היא קבעה כאלה, התושבים יהיו מחויבים לפנות לאותם אתרים. אחרת אנחנו עדיין נשארים עם הסדר חסר שאם יש למישהו 200 קילוגרם הוא יהיה בדרך לנימרה ולא נמצא אותו. אם רשות מקומית לא רוצה להיות רגולטורית לפסולת הבניין לשיפוצים היא לא תהיה. אבל אם היא החליטה להיות, התושבים שלה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מטולה תקים בשטח שלה אתר לכל זרם. אתה מבין את העניין? זו רשות מקומית. מטולה זו רשות מקומית. << דובר >> עידו מור: << דובר >> היא לא תקבע. כתוב רשאית, היא לא חייבת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת שאלה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מטי היא יכולה לקבוע מחוץ לתחום שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא מציע שלא. הוא מציע בתחומה. אני אומרת לך את זה מניסיוני. במועצה אזורית שצריכה לקבוע אתרים - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> אל תקבעי. אבל קבעת שהתושבים שלך יהיו חייבים לפנות לשם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת. לפעמים זה לא התושב אלא הקבלן שאוסף מכמה אתרים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל הקבלן בשטחך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם עוד הערות לסעיפים שהיו אתמול? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא יכול להיות כתוב אלא לאתר טיפול פסולת המורשה לטפל באותו סוג של פסולת לפי כל דין ובסוגריים להגיד אם ברישיון, אם ברישוי ואם לאו. אתר מורשה יכול להיות דרוש רישוי או לא. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני רוצה להסביר שוב כי אני ניסיתי ולא הצלחתי. אתר טיפול היום הוא אתר שטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים 51/ג כמדומני לצו רישוי עסקים – עסקים טעוני רישוי. זה המצב עשרות שנים. אלה העסקים טעוני הרישוי. כאשר אנחנו מטפלים על אתר רישוי מורשה לטפל לפי כל דין אנחנו מדברים על זה. כאמור יש הסדרי רישוי נוספים שיהיו בחוק הזה, אני שמה את זה רגע בצד. בנוסף בכל רשות מקומית יש נקודות איסוף ואתרי איסוף. הם לא אתרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> את יכולה לא לקרוא לזה אתר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הם לא אתרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם כתבתם באם האתר לא טעון רישוי. אם זה לא אתר זה משהו אחר. תקראו לזה במילה אחרת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אתר זה מקום גיאוגרפי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, האתר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> האתר מתייחס לטיפול בפסולת שדיברנו עליו קודם. אם אתה אומר לאתר פינוי בפסולת, כשאתה אומר האתר, אתה מתייחס אליו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל בהגדרה של אתר לטיפול פסולת היא הוסיפה גם איסוף. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, הכוונה היא לאתר שהוא לא אתר פינוי לפסולת כי זה לא טעון רישוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי את החלופה שהציעה הרשות המקומית. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אלה הוראות שנקבעו בחוק עזר. אנחנו שעה בדיון הזה ואני חושבת שלפחות בתחושתי מיצינו. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> יש בקשה של ראש עיריית יבנה בזום לדבר גם הוא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כפיר יש מנהלת ועדה ויש צוות שלם שעובד. שיפנו לצוות הוועדה. הם מעבירים לי את הבקשות. זה לא צריך להיות פה בגלגל מסתובב. אנחנו מתקדמים הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסכם רק ברשותך את העניין. גם סעיף קטן (א) צריך לעבור חשיבה מחדש בהקשר לקביעה ואם רוצים שתהיה אפשרות כמו שציין נציג אגף התקציבים זו תהיה אפשרות של רשות. הסעיף המקורי חי באקלים אחר של הסדרה בו הרשות המקומית הסדירה את הטיפול בפסולת שהיא לא עוסקת בפינויה בעצמה. אנחנו נמצאים באקלים הסדרתי אחר בהצעת החוק וגם עוד בטרם הצעת החוק הזאת. אנחנו במקום אחר. אנחנו כבר לא בשנת 1984. לכן צריך לסדר את זה בצורה אחרת. ההצעה שהציע נציג אגף התקציבים לגבי מתן רשות לרשות המקומית להציע לתושבים או ליצרני הפסולת שמייצרים את הפסולת בתחומה אתרים מהסוג הזה או מקומות שבהם אפשר לאסוף פסולת או לרכז פסולת, היא הצעה שנשמעת הגיונית. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל הסמכות הזאת קיימת. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> למה חושבים שכרגע היא נמנעת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שהרשות המקומית יכולה לעשות את זה היום. אבל יש לך גם חובה - - - << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> זה הסדר שהוא קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רבותיי, לרשות המקומית יש חובה לפי דין לדאוג לניקיון הרחובות בלי קשר לשאלה איזה סוג פסולת מלכלכת את הרחובות. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> יש פסיקה שאומרת באיזה סוג פסולת היא צריכה לטפל. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> סעיף (א) הוא חובה של הרשות המקומית לקבוע. זה שהיא יכולה לעשות הרבה מעבר, ברור שהיא יכולה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה אנחנו צריכים את החובה הזאת? לאיזה צורך? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ברוב הרשויות המקומיות יש חוק עזר איכות הסביבה ויש חוק עזר טיפול בפסולת. הן קובעות הסדרים גם לגבי הצבה של כלי אצירה, כלי איסוף והסמכה של המפקח. יש סמכות לראש העיר לקבוע אתרים לאיסוף פסולת. זה לא מחליף את כל זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לגבי סעיף קטן (א) שצריך לחשוב עליו מחדש. לגבי סעיף קטן (ד) שהוא הסעיף החשוב יותר כי הוא מופנה לכל אדם וקובע את חובתו לפנות את הפסולת שלו לאתרים מורשים בלבד, זה סעיף חיוני וצריך לדייק אותו. אם הכוונה היא לאתר שיש לו רישוי, צריך לדבר על אתר שיש לו רישוי ולא מורשה כי מורשה יכול להיות כמו שאומרת גברת סלומון גם מורשה מכוח הדין עצמו. הכוונה של הניסוח כאן הייתה שמורשה הוא מי שיש לו רישוי. לכן צריך אולי במילה אחרת להגיד את זה וזה ייתר את הוויכוח הזה. לגבי סיפא של פסולת הבניין, צריך למצוא את ההסדר שרוצים כדי לא לאסור - - - << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אין לנו התנגדות עקרונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אני אומר. אני רק מסכם את הדברים. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אם אפשר לסכם את עמדת השלטון המקומי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מסכם את עמדת השלטון המקומי. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אני לא חושב שזה היה לגמרי מובן ולכן ביקשתי לחדד את הדברים. אנחנו מבקשים שבסימן ד' תוסדר כל פסולת הבניין לרבות השיפוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולל חובותיה של הרשות המקומית בעניין זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לי הערה על הכמות שצריך לבחון אותה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נדון בזה בסימן ד'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבקש שהמשרד יעשה את העבודה ויציג בפנינו עבודה מקצועית שמראה בכמה כמויות מדובר ומה הם היקפי השיפוץ שאתם צופים שיש בהם נפח פסולת בניין שכזו. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> כלומר בשונה מהקוב שהצענו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יושב-הראש אומר שמבחינתו זה נראה כמות גדולה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> היה איזון עם משרד המשפטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זו לא שאלה משפטית. << דובר >> עידו מור: << דובר >> מבחינת פרטיות, זה היה הדבר העיקרי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא שמשרד המשפטים אמר שמטר קוב היא הכמות. אנחנו חשבנו שזה כמות מתאימה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> זה מתחלק לבלות. בלה זה קוב. זה לפי כלי האצירה הסטנדרטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המינימלי בדרך כלל. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> כן, זה מה שמשתמשים. אני לא מדבר על דליים או שקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נראה הרבה. תעשו עבודה ותציגו. התקדמנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רק אומר לחברים ששומעים ורוצים להעיר הערות. הסיבה שהמתנו 21 יום בהצעת חוק כזו היא כדי שההערות כבר יועברו ומי שלא העביר הערות, אנחנו מתקדמים בהתאם לדרך שהוועדה תבחר לנכון. זה היה הרבה מעבר לזמן הרגיל והסטנדרטי בכנסת להערת הערות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר אולי להגיד קוב ושלא יעלה על משקל מסוים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל לא שוקלים את זה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אנחנו רוצים שזה יהיה פרקטי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אי-אפשר לשקול את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה משהו שהאדם הנורמטיבי יכול להגיד. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> בלה מלאה זה קוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם יעבירו ונבחן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עוברים לתחילתה של ההסדרה החדשה. ההסדרה החדשה נועדה ליצור הסדר חדש כפי שהוצג בדיונים הכלליים והיא מטפלת בשחקנים בתחום הפסולת. ככל שכרגע החוק מציע לגבי פסולת בניין, הוא יוצר את המסגרת שתאפשר בעתיד אם יימצאו לנכון ויימצאו המשאבים והצידוקים לכך להרחיב את זה לפסולות אחרות. כרגע זה יתייחס לכל התחום של פסולת הבניין. ההצעה ממפה את השחקנים השונים בתחום וקובעת לגבי כל אחד מהם את הדרך שבה הוא צריך לפעול במסגרת ההסדרה שתוטל עליו. החלק הראשון הוא הסדרה של רישום השחקנים והחלק השני עוסק ברישוי שחקנים מסוימים אחרים. חובת הרישום היא חובה רחבה ואני מציע שנתחיל בה. זו יצירת מרשם מרכזי לסוג של שחקנים בתחום הפסולת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> (4) אחרי סעיף 7 יבוא: "סימן ב': מרשם ורישיונות לעוסקים בפסולת חובת רישום במרשם 7א. (א) לא יעשה אדם, דרך עיסוק בין כעיסוקו העיקרי ובין כעיסוק נלווה לעיסוקו העיקרי, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם. (ב) לא יעשה אדם שימוש דרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), בעצמו או באמצעות אחר, אלא בכלי אצירה וכלי רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים בחלק ג' בתוספת השנייה שנרשמו במרשם ולפי הוראות לפי חוק זה. (ג) בעל כלי אצירה או בעל כלי רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים בחלק ג' בתוספת השנייה, ירשום במרשם כלי אצירה או כלי רכב להובלת פסולת כאמור, לפי העניין, המיועד להצבה או לשימוש, לפי העניין, דרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב אחד. תנאים לרישום 7א1. השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה והטיפול בפסולת בהתאם למטרות חוק זה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור. מרשם פסולת 7ב. (א) הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של בעלי רישיון ושל כלי אצירה ושל כלי רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים בתוספת השנייה (בחוק זה – המרשם); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה. (ג) מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף 7ב או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה. (ד) הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים אודות פעילות העוסקים בפסולת, בהתבסס, בין היתר, על מידע שדיווחו לו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 15כה(ד), בשינויים המחויבים. בקשה לרישום במרשם 7ג. (א) המבקש להירשם במרשם, יגיש לממונה בקשה, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה. (ב) המבקש לרשום את כלי האצירה או כלי הרכב כאמור בסעיף 7א(ב) יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או כלי הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בכלי. (ג) הודיע בעל כלי האצירה או כלי הרכב לממונה כאמור בסעיף זה, יודיע לו הממונה על מספר הרישום של הכלי, ובעל הכלי יסמן את המספר האמור על הכלי באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת המאפשרת זיהוי דיגיטלי שעליה הודיע לו הממונה. (ד) נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם; (ה) מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם לרבות לפי הוראות סעיף 7ז, יודיע על כך למבקש, בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה ולעניין סעיף 7ז יחולו הוראות סעיף זה. (ו) החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, ואולם, רשאי הממונה להאריך את המועד למתן תשובה ב-30 ימים נוספים אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור. ביטול או התלייה של רישום 7ד. הממונה רשאי, בכל עת, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה: (1) הרישום במרשם ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה; (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נשוא הרישום; אני מפנה לתוספת השנייה, עמוד 50. חובת הרישום במרשם שכתוב שזה מפנה למי חייב להירשם במרשם. מפנים בעמוד 5 בסעיף קטן (ב), לא יעשה אדם שימוש דרך עיסוק כאמור. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לאן את מפנה עכשיו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מפנה לתוספת השנייה ואני מקריאה אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסבירי איפה זה מופיע. הקראנו את זה כבר? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק תפני אותם, את לא צריכה להקריא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> פעולה טעונה רישום זה בהגדרות בעמוד 3 מוגדרת כפעולה בפסולת מסוגים המנויים בחלק א' בתוספת השנייה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ובסעיף 7א(א) כתוב שאדם לא יעשה דרך עיסוק פעולה בפסולת טעונת רישוי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשוב כי זה משלים את כל המסגרת של הרישום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בחובת הרישום במרשם בסעיף 7א(ג) כתוב שבעל כלי אצירה או בעל כלי רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים בחלק ג' בתוספת השנייה, ירשום במרשם כלי אצירה או כלי רכב להובלת פסולת כאמור, לפי העניין, המיועד להצבה ולשימוש. גם הבעלים צריכים לרשום את כלי הרכב וכלי האצירה שמנויים בחלק ג'. לכן אני אקריא את חלק א' ואת חלק ג'. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> תקריאי מפסקה 17 בתוספת לחוק העיקרי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אפשר גם. עמוד 50. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, עמוד 49 למטה. תתחילי מ-(17). << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> (17) בתוספת לחוק העיקרי, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה", ולאחריה יבוא: "תוספת שנייה מרשם עוסקים בפסולת (פרק ג', סימן ב') חלק א' (1) הצבת כלי אצירה לפסולת בניין; חלק ג' (4) כלי אצירה לפסולת בניין לפסולת בניין – בכמות העולה על 1 מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור; (5) כלי רכב להובלת פסולת בניין או פסולת גושית בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור; אני רואה שגם ב-(4) צריך להכניס פסולת גושית. לא צריך להוסיף גם פסולת גושית בכלי האצירה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אנחנו כממשלה אמרנו בתיאום עם השלטון המקומי שאנחנו מוכנים להוריד את הפסולת הגושית מפה. ברור שזה הסדר חסר אם את עושה את זה רק לכלי רכב ולא לכלי אצירה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כרגע זה אמור לחול. (היו"ר מטי צרפתי הרכבי, 10:14). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני עכשיו אסביר על מה אנחנו מדברים. יש לנו הסדר שהוא אסדרה רכה במובן שהוא מחייב רק רישום. לא צריך לקבל רישיון אלא צריך להודיע בהתקיים להודיע שהתקיימו בך התנאים מסוימים כפי שהוקראו והשמאי רושם אותך. יש לו שיקול דעת לא לרשום את ההודעה שלך אבל בעקרון זו הודעה בלבד. הוא לא מתנה לך תנאים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה מיועד לקטנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה תכף נדבר למי זה מיועד. להבדיל מחובת רישוי המרשם הוא אסדרה רכה יחסית. ברישיון אתה קובע תנאים ומפקח בצורה הרבה יותר אדוקה. האסדרה הזאת חלה על שלוש אוכלוסיות של מפוקחים בהקשר שלנו. האוכלוסייה הראשונה הם אנשים שמתעסקים בפסולת כפי שמפורט כרגע. החוק מתייחס רק למי שעוסק בפסולת בניין וכפי שתראו בהמשך אפשר יהיה לשנות את זה. כרגע ההצעה היא להטיל את חובת הרישום רק על העוסקים בפסולת בניין. האוכלוסייה השנייה הם כלי רכב שמשתמשים בהם לצורך פסולת בניין או פסולת גושית. האוכלוסייה השלישית הם כלי אצירה שמשמשים לפסולת בניין או פסולת גושית כפי שהובהר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> צריך להוסיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אני אתייחס קודם כול לשתי הקבוצות החפציות – כלי הרכב וכלי האצירה. אם אתה משתמש בכלים כאלה אתה צריך לרשום אותם. כלי הרכב כבר מורשים מכוח פקודת התעבורה ומכוח חוק שירותי הובלה. הם כבר מקבלים סוג של רישוי והם מפוקחים ברמה הרכבית שלהם על ידי משרד התחבורה. כלי האצירה הם הכלים שבאמצעותם עושים את כל הפעולות שאנחנו רוצים לאפשר עליהם פיקוח ולכן נדרש רישום שלהם כדי שהמעגל יהיה סגור במובן שכל השחקנים הפיזיים בתחום הם ידועים ומפוקחים. (היו"ר יצחק קרויזר, 10:17) << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לטובת הזיהוי הדיגיטלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא רק, גם לטובת האיכון. כרגע ההצעה שמונחת בפניכם מתייחסת לכלי אצירה ולכלי רכב שמטפלים בפסולת בניין ובפסולת גושית. לגבי העוסקים בפסולת, כרגע ההצעה מתייחסת רק לעוסקים בפסולת בניין והם אלה שיהיו חייבים ברישום. כפי שאמרתי, התוספת היא תוספת שניתנת לשינוי. אם יימצא בעתיד שיש רצון להרחיב את התחולה למקומות אחרים זאת תהיה הדרך. זאת ההצעה כרגע. הסעיפים השונים שהוקראו מסדירים את אותו הרישום ואותו ההליך שבעיקרו, באופיו ובכוונתו הוא טכני ולא מטיל חובה כבדה על המפוקחים אלא חובה בסיסית ופשוטה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. חיים אתה שומע אותנו? בוקר טוב. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> בוקר טוב. לגבי החוק הזה. זה חוק שלדעתי התחיל עם אלקין, גילה, תמר - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סליחה, אני רק מוודאת שאתה לא נוהג. קיבלנו הוראה שאסור להעלות בזום בנהיגה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> יש לי נהג, הכול בסדר. היינו בחוק הזה לפני העברתו עם אלקין, הוא היה אמור לעבור והוא נתקע. הוא נשאר תקוע כי לצערנו חברינו באוצר תמיד בדקה התשעים מנסים להכניס איזו עז. צריך לוודא שהעז יצאה עד הסוף. זה כמו שבזמנו הכניסו עז בסיפור הנגישות, אדוני יושב-הראש. קבעו שנגישות צריכה להיעשות בכל מקום. לא קבעו מפתח ולא עלות. נשארנו עם המיליארדים ועם האחריות. אף אחד לא מבצע נגישות במדינת ישראל כי אין. המספרים נעים בין 8 ל-10 מיליארד שקלים. יש על פסולת הבניין תהליך מסודר מאוד. סיימנו הכול. יש הסכמות מלאות והכול עובד כמו שצריך. לגבי פסולת גושית, כמה דברים צריכים להתקיים. אחת, צריכה להיות הסטה של כל קרן הניקיון לשבבים, מעקבים, שמע וכדומה כדי לייצר משהו אחר. יש דבר נוסף שאנחנו דנים עליו שנכנס עליו בפרק הזה והיא רשות הפסולת. על כן הפסולת הגושית צריכה לצאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מדבר על מימון של כל הניטור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל זה סוכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עידו מה אתה אומר? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כפי שנאמר בישיבה לפני שהפצתם את הנוסח שהוא לא הנוסח הממשלתי, אנחנו בעבר הבנו – גורמים אחרים באוצר – שיש הסכמה עם השלטון המקומי להכניס את הגושית. לפני הדיון הקודם הבנו שהייתה אי-הבנה לגבי מהות הסכמה עם השלטון המקומי והם ביקשו להוציא את הגושית. כיוון שאנחנו נמצאים בתהליך יחסית מתקדם ויש כוונות טובות עם השלטון המקומי להסדרת המשק בכללותו, ראינו לנכון לקבל את הבקשה שלהם ולהסדיר את זה במסגרת הסדרת המשק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אני לא מדבר על הגושי. אני מדבר על מימון הניטור. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הניטור של פסולת הבניין? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר >> עידו מור: << דובר >> פסולת בניין כיום בכל מקרה לא חלה על השלטון המקומי. אני מקווה שנעשה סיכום תקציבי עם המשרד להגנת הסביבה אבל אנחנו כן מצאנו מקור למימון המערכות. העלות עצמה של הניטור אמורה להיות מגולמת על ידי העוסקים, כלומר מי שעושה אצירה של מתקן משלם על השבב שנדרש בשביל המתקן שלו. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> הכוונה היא בכל מקרה להוציא את הפסולת הגושית מהחוק ולהסדיר אותה ברשות הפסולת. לא בחוק הנוכחי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חיים זה לא מה שסוכם איתכם לפי מה שאני מבין. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לשלטון המקומי אין עלויות בפסולת בניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כנראה בשל הסיכום שהיה עם האוצר שהוצג בפני הוועדה אומר חיים את מה שהוא אומר. אם האוצר חוזר בו מהסיכום זה בסדר אבל שהוועדה תדע שזה מה שקורה פה. היה סיכום שדווח לוועדה שהאוצר ימצא את המקור התקציבי לסייע לשלטון המקומי בניטור ובאיכון של הפסולת הגושית. מר ביבס אומר שכנראה האוצר חזר בו מהסיכום הזה ולכן הוא חוזר בו מההסכמה שלו לנושא של פסולת גושית. זה בסדר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה לא מדויק. אני אנסה להגיד בדיוק מה היה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> שנייה, נעשה סדר. ישי בן אלי לקראת הגשת החוק אצל אלקין או אצל תמר אמר שהוא רוצה להביא מימון לפסולת הגושית, לניטור ולכל הדברים מסביב. הוא הלך ולא חזר עם תשובה. על כן לא היה מעולם סיכום. הסיפור הזה לא רלוונטי. זו עז שדחפו אותה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק רוצה חיים לענות לטענה כי נאמרה פה טענה שהאוצר חזר בו מהסיכום. יושב-הראש שאל לגבי פסולת בניין ויש את השאלה לגבי פסולת גושית ופסולות אחרות. לגבי פסולת בניין, המודל הכלכלי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אותן משאיות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, זה לא אותן משאיות. אני אסביר. מי שנושא בעלויות פינוי פסולת הבניין הם יצרני הפסולת כלומר הקבלנים. לכן לא היה לשלטון המקומי - - - << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> או הדיירים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא היה לשלטון המקומי התנגדות לעניין העלויות שנובעות מהחוק הזה בפסולת בניין והן עלויות הניטור שאמורות להיות מגולמות על ידי המשתתפים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, כי זה לא יוצא ממנו. נכון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לגבי פסולת גושית, היה פה דיון מהתקופה של אשר שנשאל מה העלות העודפת של הסדרה על פסולת גושית. הוצגו שתי עלויות. דבר אחד היא עלות השבבים שהיא לא עלות משמעותית. בשעתו המשרד להגנת הסביבה עשה אומדן ודובר על כ-20 מיליון שקלים ל-20-15 שנה. אנחנו אמרנו שניתן יהיה למצוא מקור תקציבי לעלות השבבים. זה היה בשנת 2024 לדעתי. כפי שאמר חיים הדיונים לא הסתיימו. ישי ניהל אותם – אני לא הייתי בחדר – ובדיונים שנעשו באותה העת השלטון המקומי הציג עוד עלויות שנובעות מהתייקרויות עקב שינוי המכרז ועלויות של ניטור ובקרה שהשלטון המקומי רצה. זה כבר יצר עלות משמעותית מאוד. מלבד העובדה שזו עלות משמעותית מאוד, הייתה התפתחות בשנתיים וחצי האחרונות והבנו שאנחנו סבורים שנוכל להגיע להסדרה של המשק בכללותו בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי ולכן לא ראינו לנכון להתעקש את מה שבהחלט התעקשנו עליו לפני שנה וחצי. לא חזרנו בנו – חשוב לי לציין – מכך שאם העלות הייתה רק השבבים בעלות של 20 מיליון שקלים היינו מוצאים לזה מענה. אלה לא כלל העלויות וזה לא מה שהשלטון המקומי הבין מצדו כמה שסוכם. לכן אנחנו ראינו לנכון לקבל את בקשתם להוריד את הפסולת הגושית על אף שנכון תמיד לייצר הסדרות הוליסטיות יותר. אבל לא חזרנו בנו משום הסכמה שנעשתה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> אדוני יושב-הראש, יש פה אחת משתיים. או להפריד ולהעביר את פסולת הבניין, שאני לא חושב שזה נכון לעשות, או לחלופין, לחכות להקמת רשות הפסולת. אני חושב שלאור הזמן שהמתנו עם זה עדיף להעביר את פסולת הבניין כי זה אקוטי. אנחנו נתקדם ונחזור אליכם. ברשות הפסולת נצטרך לא מעט דברים. צריך לדבר בצורה מפורטת יותר על נושא הניטור והבקרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן אבל פה אנחנו חוזרים לבעיה אם אנחנו מוציאים את הפסולת הגושית החוצה. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> למה זו בעיה? זה בדיוק מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות. שהחוק יעסוק רק בפסולת הבניין. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> סליחה אדוני יושב-הראש. המשמעות של מה שאתם עושים היא שלא יקרה כלום ואני אסביר לכם למה. אם לא סוגרים את החלק התקציבי של קרן הניקיון המשמעות תהיה כמו בנושא הנגישות. עשו חוק שמאחוריו אין שום דבר. זו הטעות הקלאסית שתמיד עושים. מייצרים איזו עז בדקה האחרונה והיא הורגת את החוק. אם זה מה שרוצים, זו המשמעות. השלטון המקומי לא יהיה חלק מזה. צריך להביא לזה עשרות מיליונים, בקרה וניטור. צריך לשים את הכול בצד וללכת לחוק ההוליסטי כמו שאמר נציג האוצר בצדק או לחילופין להעביר את פסולת הבניין, לסיים את הסאגה הזאת שנמשכת שנים עם העז החדשה שנכנסה בלאו הכי נכנסת לתוך נושא רשות הפסולת ואפשר להעביר את זה. צריך להחליט האם רוצים רק כותרת שלא תיקרה או משהו יותר רציני. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רוצה להזכיר בנושא הזה יושב-הראש שכשקידמנו את החוק הזה היה ברור לנו שכשתהיה הסדרת משק פסולת כללית כמובן שהחוק הזה יצטרך להיות כפוף לה ובמסגרתה. אם תהיה דרושה הוליסטיות בין זה לבין הגושית וכו', נצטרך לתקן. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> בהמשך לדברים של חיים, מאחר ועדיין יש פערים בחוק – שלא קשורים לפסולת הגושית – אני מציע במקום לכלות את זמננו על פסולת גושית, דברים שאין בהם הסכמה ושלא קשורים לפסולת הבניין שנפתור את החורים שקיימים על השיפוצים, ערמות העפר וערמות האדמה. נשקיע את הזמן בדברים האלה. זה לא מה שנוח לשלטון המקומי, זה מה שהחוק אמור לפתור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש הגדרה של פסולת גושית על מנת שנוכל להחריג אותה. זו ההסכמה שהייתה וכרגע אנחנו מדברים על פסולת בניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר מה ההשלכות של זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בהגדרה שהגדרנו פה בחוק הזה לפסולת הגושית. לא הבנתי את הסיפא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההגדרה כפי שאמרת צריכה לעבור רוויזיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> של הפסולת הגושית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אמרנו את זה בדיון הקודם. צריכה להתקבל הגדרה מדויקת יותר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מטי התייחסה לזה שבהגדרה הנוכחית אין הבחנה בחוק הקיים בין פסולת גושית לפסולת בניין. זאת טעות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מחקנו את הפסולת הגושית בהגדרה של החוק המקורי והגדרנו עכשיו פסולת גושית מחדש ובנפרד. החוק הזה לא עוסק בפסולת הגושית שאנחנו הגדרנו כפעולה שמקורה במשקי בית בעלי נפח גדול כגון רהיטים, אביזרים, ציוד ביתי למעט ציוד אלקטרוני, סוללות ופסולת בניין. זה מצוין. האויב של הטוב הוא הטוב יותר. אנחנו לא מטפלים בפסולת הגושית במאפיינים שהגדרנו וזה בסדר כי אנחנו רוצים להתקדם עם פסולת הבניין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כממשלה הסכמנו לפצל ולבודד את הסוגיה של פסולת הבניין. הדיונים בשאלה מה הן הסיבות והשיקולים לכלול אותם עלו בדיונים קודמים ואני לא חושבת שצריך לחזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה המקום. זה בדיוק העניין. השאלה היא בוודאי שאלה של מדיניות ומה רוצים להסדיר. רק צריך להבין את ההשלכות. עמדת הגורמים הרלוונטיים בממשלה עד לא מכבר הייתה שהטיפול בפסולת גושית שלוב באופן משמעותי בטיפול בפסולת בניין ובעיקר בהיבטי האכיפה. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> דרך אגב זה לא נכון. לא, זה חוסר הבנה של המערכת. עם כל הכבוד, פסולת בניין מטופלת בפיקוח על הבנייה ובמסלול אחר מפסולת מאשפה שמטופלת תחת שפ"ע ואיכות הסביבה. אלה שני דברים שונים לחלוטין. אל תגידו דברים שאתם לא מבינים אם אתם לא מבינים. אם אתם רוצים לראות איך זה עובד אני מזמין אתכם. אלה שני דברים שונים לחלוטין. אין לגושית שום קשר לפסולת הבנייה. רצו להכניס את זה כדי להחיל את כל מהלך הבקרה. האוצר הבין שמדובר בהוצאות הרבה יותר גדולות ומשמעותיות ולכן אלי ישי לא חזר. לא הייתה הסכמה. יש שתי אפשרויות. אפשר שלא להכניס את נושא הפסולת הגושית, מדינת ישראל במילא מתנהלת בנושא איכות הסביבה כמו מדינת עולם שלישי, שתישאר כך עוד כמה שנים. או לחלופין, אפשר להעביר את חלק א', להסדיר את זה במסגרת רשות הפסולת ובא לציון גואל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשים את הדברים על השולחן. מכיוון שלרשות המקומית יש אחריות על הפסולת הגושית, לא נכון שיסדירו את זה, זה נכון. אני רק אומר שהוועדה צריכה להבין את ההשלכות של זה. השחקנים שמטפלים בהובלה ובשינוע של פסולת בניין הם בדרך כלל אותם שחקנים שמטפלים בפסולת הגושית באותם סוגים של כלי רכב ואותם שחקנים מופיעים בשני ההיבטים. אם הפסולת הגושית לא תהיה בתוך העניין, האכיפה תהיה כמעט בלתי אפשרית מכיוון שבכל מקרה שיתפסו מישהו שמוביל יהיה לו במשאית קצת גזם מעל פסולת הבניין והוא יגיד שזו פסולת גושית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד על זה משהו. אני יכולה לומר משהו? תומר בפרקטיקה - - - << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> זה לא אותן משאיות. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> פסולת בניין וגזם זה לא אותן משאיות. זה לא אותו הדבר. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> זה לא אותן משאיות. אני אגלה לך סוד, יש כאלה שמסיעים ירקות ומתחת יש שב"חים. מה לעשות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם זה נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תומר אני רוצה להגיד משהו מהפרקטיקה האישית. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> אל תמציאו דברים. אם רוצים לתקוע את זה, בבקשה. יועצים משפטיים יודעים לתקוע הכול, הכול בסדר. תומר אתה יודע שאנחנו כבר שנים רצים על זה. אפשר לפתור את בעיית פסולת הבנייה ולהתקדם בגושית. אנחנו מתקדמים יפה עם האוצר. אני מבין שיש גם אנשים אינטרסנטים שמנסים להפסיק את שיתוף הפעולה עם האוצר אבל יחד עם זאת אם רוצים להגיע לפתרון טוב זה הזמן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף משהו מהפרקטיקה שאני מכירה כראש רשות. כמועצה הייתי מפנה כמובן פסולת ביתית, גזם וגרוטאות ביתיות. גרוטאות ביתיות נפלו כאן על ההגדרה של הפסולת הגושית. אני חושבת שנכון לכתוב בהגדרה של הפסולת הגושית, פסולת שמקורה במשק הבית היחיד הבודד ולא בבניין שקרס שיש בו הרבה מאוד רהיטים וזה חלק מפינוי הבניין. כראש רשות הייתי מפנה פסולת ביתית, גזם וגרוטאות ביתיות. אם נגיד פסולת שמקורה במשק הבית הבודד ושמרכיביה בנפח גדול, רהיטים, אביזרים וציוד ביתי למעט ציוד אלקטרוני ופסולת בניין, זה מצמצם את זה לפרקטיקה של פינוי הפסולת של הרשות המקומית. למשל אם אתה מפנה בניין שקרס כתוצאה מטיל איראני ויש בו הרבה דברים שנופלים תחת הגדרה של פסולת גושית, זה יוחל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> חברת הכנסת אני אגיד שזה נדון בדיון הקודם לגבי קביעה בהגדרה. יש פסולת גושית שהיא לא רק ממשק בית אלא היא יכולה להיות משבט צופים, מארגון מסחרי או מהרבה מקומות שהם לא במשק בית. בנוסף יש קושי כשאתה רוצה לעשות אכיפה להגדיר את מקור הפסולת או את תכליתה. ספה היא ספה. זה בסדר לומר שפסולת בניין לא כוללת ספה ואם מישהו לקח ספות בפסולת הבניין - - - << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> זה רק ממחיש עוד כמה צריך לדייק את ההגדרות בחוק. פסולת גושית היא פסולת גושית ואנחנו יודעים מה היא. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק מתייחס להצעה שחברת הכנסת אמרה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> הדוגמה הזאת זניחה כל כך. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לגבי ההצעה לשינוי ההגדרה, זה נדון בפעם הקודמת והוועדה הציעה הפוך. היא הציעה להוריד את משק הבית בכלל כי יש עוד מקורות לפסולת גושית שהם לא רק משקי בית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן אבל זה יכול להיות נפחים שנופלים תחת ההגדרה. תכתוב משק בית או מבנה ציבור. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל איך את בודקת? אם את עכשיו פקח של העירייה ומגיע רכב, את יודעת לשאול אותו אם הפסולת שלו מגיעה ממבנה ציבור? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לומר שכשאני זורקת את הספה מהבית שלי אני שמה אותה בנקודות איסוף שהעירייה או המועצה סימנה לי. האיסוף שלה הוא איסוף שמוגדר על ידי הרשות המקומית כחלק מהשירות. זה בנפחים קטנים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הפתרון לכאורה לבעיה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין את ההבדל? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כן, זה הבדל שאי-אפשר לאכוף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן נטע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש עמדה מקצועית, עובדתית וניסוחית איך מגדירים פסולת גושית לעומת פסולות אחרות. אמרתי אתמול שגזם זה לא פסולת גושית אלא זה גזם. מבחינת דיוק ההגדרות בצורה הנכונה ביותר, אנחנו נבדוק ונציע הצעה לשיפור. יש שאלה על מה הדין יחול. בהקשר הזה עלו בדיונים הקודמים חששות בעיקר במישור של משאיות המנוף שיכולות להוביל גם בניין וגם גושית וייווצר פער פיקוחי-אכיפתי. זה סיכון מסוים. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אבל מה זה יכולות? הן לא מובילות. אלה משאיות שונות. גם אני יכול ברכב הפרטי שלי לשים גזם. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> פסולת גושית מרימים עם מנוף. זה סוג אחר. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> אפשר לעשות לכם סדר? אתם כנראה לא יודעים איך זה עובד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שנייה חיים, תן רגע לנטע לסיים. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> אבל הם לא בכיוון בכלל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל תן לה רגע לסיים. חיים רגע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני עוד לא אמרתי מה שכן בסיום, אולי תיתן לי לסיים. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> לא, אתם מדברים על דברים שהם לא נכונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל תן לה לסיים. היא באמצע המשפט. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> אין בעיה. אם זה לא משנה, תעשו איזה חוק שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אולי היא הולכת להפתיע אותך? << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> זה מראה את הניתוק שיש בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אמרה חברת הכנסת שהייתה ראש רשות – שהיא יודעת מה היא אומרת – שפינוי של פסולת גושית היא בחדר האשפה או באזור האשפה. פינוי של גזם הוא באזור הגזם. פינוי של פסולת בנייה הוא במכולות. רק מה ההבדל היום? אדם מביא מכולה – אם לא הוא יחטוף דו"ח – ומתנהל על זה מעקב, אין כלום ובסוף הוא שופך את זה ביער ליד. זה כל העניין. עכשיו מסבכים את הדבר הפשוט. מנסים לרבע את המעגל וזה לא נכון. זה הדבר היחיד שצריך לעשות. תעשו את ההפרדה. בלאו הכי הדיון על הגושית שונה לחלוטין מפסולת הבנייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. נטע את רוצה לדייק? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני אגיד ואלעד יוכל להשלים. אמרתי שבדיונים הקודמים עלו החששות לגבי האפשרות התיאורטית להשתמש באותן סוג משאיות מנוף גם לפינוי פסולת בניין וגם לזה. מצד שני, זה נכון ואין חולק על כך שמסלול הפינוי אמור להיות שונה, מי שמבצע את הפינוי אמור להיות שונה והרשות המקומית היא לא אותם עוסקים פרטיים שמפנים את פסולת הבניין בהכרח. יש הבחנה. אף אחד לא אומר שאין הבחנה, שזה אותו דבר ושזה בהכרח כך. עם זאת, יש סיכון מסוים של שימוש לרעה. יש החלטת מדיניות בעניין הזה. כל אחד יכול לחשוב מה עמדתו ואם נכון בכל זאת להתקדם עם ההסדר העיקרי שעוסק בפסולת הבניין עם כל ההסדרים הכלכליים-הכספיים המורכבים שאנחנו מציעים פה, שלא אמורים לחול על הגושית או עם ההיבטים האכיפתיים שהם מרכזיים בהצעה הזאת. כפי שאמרתי בדיונים הקודמים, אנחנו הסכמנו להצטמצם לזה כממשלה כדי לפשט את התהליך. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> שאת אומרת לזה למה את מתכוונת? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לפסולת בניין. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ברור שככלל היה עדיף שכל זרמי הפסולת יוסדרו ברגולציה שמתכתבת זו עם זו. ככל שהם יותר דומים זה לזה - - - << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> זאת הסיבה שרוצים לקדם את הסדרת הפסולת במסגרת רשות הפסולת. אנחנו תומכים בזה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה ההקשר. אנחנו מדברים על דיון שהיה לפני שנתיים. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אדרבה, אנחנו מסכימים. פסולת גושית וגזם לא מתנהגות באותה צורה ולא מתפנות באותם כלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כשאנחנו מדברים על פסולת הבניין אנחנו מכלילים בפנים את עודפי העפר וענף השיפוצים. זה הכיוון שלכם, בסדר. שמענו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במסגרת הסכמי הקשר של הרשות עם הקבלנים, יש את הקבלן שמפנה את הגזם והגרוטות הביתיות. זה מאוד מוסדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החשש הוא במשאיות מנוף עם הרמסות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם יש פסולת גושית במשאיות עם הרמסות לא מקורה במה שרצינו להחריג. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שאפשר לפתור את זה. המסה הגדולה של פסולת הבניין לא תעלה על משאיות המנוף. פה מדובר על השיפוצים הקטנים יותר. השאלה אם יש איזשהו ניסוח נכון בהגדרה של ענף השיפוצים - - - הרי המשאית הזאת תגיע והוא לא יעשה איזה יום איסוף. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> הם כן עושים איסוף מכמה מקומות, זה דווקא קורה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לכתוב במפורש על ידי כלי הובלה שהסמיכה הרשות המקומית. זה מחריג את זה בכלל. פסולת גושית היא פסולת שמקורה במשקי בית ומבני ציבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> העבירה שלו תהיה אם הוא משאית מנוף שאוספת גזם וגושית ותהיה לו פסולת בניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פסולת גושית שמובלת על ידי הרשות המקומית. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אפשר לערבב את הפסולות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יכולה להיות פסולת גושית שגם אדם מפנה. אין איסור על אדם לפנות לעצמו את הפסולת הגושית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא יפנה לאתר מורשה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ברור שהוא יפנה לאתר מורשה. הוא גם יכול להיות קבלן. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על אדם פרטי שיפנה לבד. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כרגע החוק קובע שההסדר הוא על מי שמכיל יותר מקוב פסולת בניין. גם אם יש ספות או פסולת בניין, אם לקחת יותר מקוב פסולת בניין החוק חל עליך ואם לא החוק לא חל עליך. אם יש עירוב של הפסולת החוק יחול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. שמענו את נציגי הממשלה ואת חיים. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אני מדגיש, ככל שמישהו בחר – אולי זו לא הפרקטיקה – לעשות שימוש דואלי הוא לקח על עצמו את ההסדרים של פסולת הבניין. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אני יכולה לחדד? זה לא אינטרס של מי שמפנה פסולת בניין גם לפנות פסולת גושית כי זה הורס לו את המשאית. זה הורס את המכולה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אנחנו לא תמיד ערים לכל האינטרסים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו נעבור לסעיפים. יש הערות לסעיפים שהוקראו? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כן. בסעיף 7א(1) בנוסח שאנחנו הצענו התנאים הנוספים לרישום המרשם היו בהתייעצות שר האוצר. זה היה סעיף אחר. לגבי תנאים נוספים, לא לגבי האופן שעושים את המרשם אלא תנאי סף לרישום המרשם. זה היה בהתייעצות עם שר האוצר לגבי העלות המשקית הנובעת מהתנאים האלה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני לא חושבת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני חושב שכן. אני אסביר למה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה שאלה מקדימה. למה ההערות האלה באות היום? << דובר >> עידו מור: << דובר >> כי אנחנו ב-21 יום להערות הציבור לא מעבירים הערות ממשלה. אנחנו נמצאים בדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מגישים הצעה מוסכמת לפחות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ההצעה המוסכמת שהעברנו לוועדה שהיא לא הצעה ממשלתית אלא הצעה שאנחנו ומשרד הסביבה הסכמנו על העקרונות שלה – גם לא סגרנו את הנוסח בשעתו – כללה שלעניין תנאים נוספים לרישום המרשם – תנאי סף – הדבר ייעשה בהתייעצות עם שר האוצר לעניין העלות המשקית הנובעת מאותם תנאים. זו הייתה הסכמה שהעברנו. הוועדה ראתה את מה שהעברנו והחליטה להפיץ משהו אחר. אנחנו פה כדי להציג כמובן את הערותינו. יושב-הראש אני מקבל את ההערה שנכון יותר שנעביר את ההערות מוקדם ככל האפשר. אני מעיר את זה כרגע כי זה המועד שהגענו לזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אשמח שתפנה אותי בנוסח שלכם לאמירה הזאת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אין בעיה. אתה רוצה שאני אעשה את זה עכשיו או אחר כך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, פשוט זה סעיף שלא היה בהצעה הזאת, זה מעניין שאתה אומר את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> היו תקנות לתנאים נוספים למרשם. זה היה סעיף 7ז(א). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא צריך כרגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לשר תפקיד מרכזי בנושא. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק אסביר את ההיגיון ואת ההבדל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש ב-7ח. << דובר >> עידו מור: << דובר >> 7ח זה נושא אחר. אני אסביר את ההיגיון וההבדל. יש פה חלקים ניכרים בהם השר קובע בסוגיות טכניות, איך עושים את המרשם ובדברים שאנחנו לא ראינו לנכון לתקן כתקנות שדורשות אישור שר אוצר. לגבי סוגיות שהן תנאי, תנאי יכול להיות משהו רחב מאוד. תנאי רישום במרשם יכולים להיות גם הכשרה, תלוי איך שקוראים את הסעיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה ששר האוצר יאשר הכשרות? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, תומר אני אגיד את מה שאני רוצה. אחר כך אתה יכול להעיר את דעתך, היא כנראה קובעת יותר. קביעה של תנאי סף היא כמו קביעה של תנאי סף למכרז. יש לקביעה של תנאי סף לרישום השפעה משמעותית על התחרות בשוק הזה ועל היכולת של יזמים להיכנס אליו. במסגרת כל המחלוקות שהיו בינינו לבין הגנת הסביבה במקור אנחנו רצינו שזה יהיה באישור שר האוצר. התפשרנו בשעתו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> די זה סתם, זה לא לעניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה ההערה השנייה עידו? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לפני שאני עובר להערה הבאה, חשוב לציין שהחלופה האחרת היא הגבלה מה הם תנאים לרישום. אם בתנאים לרישום הכוונה היא לאיזה טפסים הוא שולח, מובן שזאת לא הכוונה. אבל אם אנחנו יכולים לייצר תנאים מהותיים של הכשרה ותנאי סף דרך תקנות אנחנו רוצים שזה יהיה בהתייעצות עם שר האוצר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר בקבלת הרישיון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הדבר השני היא הערה כללית שנוגעת בעיקר לסעיף 7ג. הרבה מהדברים האלה לאורך השנים גם בחקיקות אחרות מתיישנים לא טוב. דברים משתנים ונכון לקבוע דברים כאלה מראש בתקנות. אם לא רוצים לחכות לתקנות כדי שהחוק יירשם, אפשר למשל כמו בחוק תאגידי מים וביוב ליצור סמכות – במקרה הזה לשר להגנת הסביבה – לשנות הסדרים ספציפיים באופן הרישום בתקנות. לא סביר שאם עכשיו תשתנה הרגולציה ובמקום זיהוי דיגיטלי או מספר רישום יהיה צריך זיהוי אחר צריך לפנות לכנסת חזרה בשביל זה אלא נכון לעדכן את זה בתקנות. כהצעה כללית אני חושב שדברים שנעביר לתקנות יקצרו את החוק ויאפשרו לסיים אותו בלוחות זמנים יותר טובים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח שתסביר את זה קצת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תסביר לאיזו הוראה ספציפית אתה מתייחס. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תגיד מה אתה חושב בתוך סעיף 7ג שנכון למחוק ולהעביר לתקנות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הבעיה היחידה במחיקה היא שעד שייקבעו תקנות יהיה הסדר חסר. הדבר הנכון בחוק מסוג כזה הוא שיהיה כתוב שהמבקש להירשם למרשם יעשה את זה לפי תקנות או יעשה את זה במתכונת שייקבע השר. כלומר שניתן לקבוע את סעיפים 7ג(א)-(ו) בתקנות. למשל ברישוי במשק החשמל כל אלה קבועים בתקנות. הם לא קבועים בחקיקה ראשית. זה הסדר מפורט מאוד לחקיקה ראשית ויש לזה שני חסרונות. אחת, משך הזמן של הדיונים בכנסת. שתיים, היכולת לעדכן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל עידו למשל ב-(א) כתוב יגיש במתכונת שיפרסם הממונה. יש לך את הגמישות שהוא קובע את המתכונת והוא יכול לשנות אותה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הדבר היחיד שאני יכולה אם אתה לא רוצה שזה יהיה זיהוי דיגיטלי הוא למחוק את המילה דיגיטלי אלא מאפשרת זיהוי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיפים (ד) ו-(ה) מפנים לסעיף שמאפשר בעקבות מידע מודיעיני מהמשטרה לא לרשום במרשם. זה משהו שצריך הסמכה מפורשת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הסמכה, זה צריך להיות קבוע בחוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ב-(ב) רק כתוב איזה פרטים צריך לכלול. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, גם משך הימים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, ההסמכה היא לממונה לפסול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הוראה שחייבת להיות בחקיקה ראשית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לכן אני אומרת שזה חייב להיות בחוק. אני חושבת שאתה מדבר על (ב) ו-(ג). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, גם ב-(ב) אין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר למחוק את המילה דיגיטלי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הוא שלכאורה כרגע זה מפנה לפרטים של כלי האצירה כי זה הרישום במרשם. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל הפרטים של כלי האצירה תמיד יהיו. זה לא שכתוב מה הם הפרטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את זה יקבע השר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא צריך לקבוע את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני לא חושב שיש מניעה שזה קבוע בחקיקה ראשית. אני אומר כהצעה לצורך ייעול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צופה פני עתיד. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> איך זה מייעל את זה? אנחנו מדברים על זה כבר עשר דקות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אנחנו לא מדברים על זה עשר דקות, אני מדבר על זה חצי דקה. זה נכון לעוד סעיפים בחוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר למחוק את המילה דיגיטלי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ההערה היחידה פה היא שאפשר להסמיך את השר לקבוע בתקנות שינויים נדרשים בסעיפים 7. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא משנים חוק בתקנות. אני חושב שההערה נכונה לגבי סעיף קטן (ג) סיפא שמתייחס לזיהוי במתכונת דיגיטלית או זיהוי בדרך אחרת שעליה הודיע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר למחוק את המילה דיגיטלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אוקיי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי המינוח של מספר הרישום. למה לא מספר רישוי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש רישום ויש רישוי. אלה שני מנגנונים שונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערות נוספות? יש לנו בזום הערות לסעיפים הספציפיים שהוקראו? לא, התקדמנו. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> לא הגענו לאכיפת רשות הרישוי? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אבל כפיר הקריאו את התוספת. אם יש לכם התייחסות לתוספת אתם צריכים להתייחס אליה עכשיו. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> יש סעיף שמדבר על - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> עוד לא הגענו אליו. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> בסדר, הוא ענה לי והשבתי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אגיד כי הייתה לכם הערה והיה על זה דיון מהותי. הייתה פה קריאה של התוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא אומר להם מה להעיר עכשיו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אני רק אומר להם שידעו שהקריאו את הסעיף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התקדמנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בחלק א' של התוספת, הצבת כלי אצירה לפסולת בניין מוסיפים או פסולת גושית? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כרגע לא, נחליט על זה בהמשך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> חובת קבלת רישיון 7ה. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן 7א, לא יעשה אדם, דרך עיסוק, בין כעיסוקו העיקרי ובין כעיסוק נלווה לעיסוקו העיקרי, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. (ג) לא יינתן לאדם רישיון אלא אם מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא אינו קטין או פסול דין; (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, או לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, בהתאמה; (4) היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור; (5) הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב בתוספת השלישית, אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; (6) לעניין עיסוק בהובלת פסולת – יש בידו רישיון מוביל לפי חוק שירותי הובלה, אם נדרש רישיון כאמור; (7) לא נפתחה בעניינו חקירה פלילית, לא הוגש נגדו כתב אישום, והוא לא הורשע, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון. בסעיף זה – " גוף מוסדי – "מבטח או חברה מנהלת ; "חברה מנהלת – " כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל; בקשה לרישיון 7ו. (א) בקשה לרישיון תוגש במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו של עוסק בפסולת בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון. שיקולים שבטובת הציבור 7ז. השתכנע הממונה על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בכיר, כי מגיש הבקשה לרישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לתת רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר בשיקולים אלה: (1) מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה; (2) הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בתחום הפסולת; (3) ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה; (4) חלוף הזמן מביצוע המעשים; (5) היקף המעשים. חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על העוסק בפסולת 7ח. (א) השר, באישור ועדת הפנים, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לקבלת רישיון, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה והטיפול בפסולת בהתאם למטרות חוק זה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה בעניינים אלה: (1) החובה להחזיק ולהשתמש במסגרת העיסוק בפסולת במיתקנים או בציוד מתאימים, ולקיים מערכת להבטחת איכות; (2) החובה למסור למזמין הובלה או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה של פסולת, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת; (3) תנאים נוספים לרישום במרשם, למתן רישיון או לחידושו, בין השאר כדי להבטיח טיפול נאות בפסולת, למנוע פגיעה בסביבה ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול; (4) בהסכמת שר האוצר, הוראות לעניין קביעת אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם; (5) כי הממונה יהיה רשאי לשקול, לעניין מתן רישיון, את מהימנותו המקצועית של המבקש, על יסוד אמות מידה שקבע השר. (א1) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם השר האוצר – לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 יום, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו. (ב) הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בתקנות לפי סעיף קטן (א), למעט לפי פסקה (4) ו-(5), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי פרק זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעצור רגע? - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערה מהותית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דברים קטנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמור לסוף. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מתן הוראות ברישיון לעניין אספקת שירות לעוסק בפסולת 7י. המנהל רשאי לתת הוראות לעוסק בפסולת, על מנת להבטיח את לתפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים כמפורט להלן: ולעניין פסקאות (1) ו-(2) אם מצא כי הדבר חיוני ובמידה שאינה עולה על הנדרש. (1) ההיקף השנתי או המצטבר של העיסוק; (2) זמני פעילות ומתן שירות, בעיתות שגרה וכן במצבי חירום או מחסור משקי באספקת שירות פסולת; (3) סוג הפסולת המותרת לטיפול וכמותה; (4) סוג הטיפול המותר בפסולת; << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> (5) יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת הבניין באתר טיפול בפסולת בניין המבצע פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים בסעיף 7כ(ד); (6) הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת והוראות לעניין העברה והובלה של תוצרי טיפול, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט לעניין קביעת המחיר. (7) חובות לעניין תיעוד, רישום ודיווח. תנאים ברישיון 7יא. (א) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, או לסרב לתת רישיון תוך מתן נימוקים לדחייה ולאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו והכל לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ולמניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נשוא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה בחוק אוויר נקי, שעליה יש להתבסס בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור. (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים בסעיפים 7יג ו- 7יד, וכן בעניינים האלה: (1) מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות; (2) אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן. (3) חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים; (4) חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המתקן, לרבות רישום קנייה ומכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים; (5) חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נעצור כאן להתייחסויות. אני רק אגיד מסגרת כללית. התחלנו כאן את כל המסגרת של קביעת התנאים לרישוי. יש כאן – זו הערה כללית שלנו – מסגרת מאוד מורכבת ומסובכת בקביעת התנאים. ככלל, יש שלוש אפשרויות. יש את המסגרת הכללית בה השר קובע בתקנות את ההוראות והתנאים ברישיון. יש את הוראות המנהל שאלה הוראות מעין מרחפות כרגע. לא נקבע מתי הן יכולות להיקבע אלא הן יכולות להיקבע בכל עת. הן לא מוסדרות באמירת גג, הן יכולות להיות לא שוויוניות ולהינתן בהוראה פרטנית לכל עוסק ועוסק. אנחנו רואים בכך בעייתיות. יש את הוראות המנהל שיכולות לכאורה להיקבע גם פרטנית אבל הן צריכות להיקבע במסגרת הרישיון של אותו עוסק בפסולת. צריך להבין שמבחינת הוודאות והיעילות של העוסק בפסולת יש כאן קושי ויש בעייתיות מבחינת הסדרת העיסוק במיוחד לעניין הוראות המנהל. לכן נקבעה ההוראה לעניין פסקאות (1) ו-(2) בסעיף 7י. הן מאפשרות את קביעת ההוראות האלה רק אם המנהל מצא כי הדבר חיוני ובמידה שאינה עולה על הנדרש. << אורח >> ישי יונתן לנדסמן: << אורח >> אשמח להתייחס. ישי לנדסמן, משרד המשפטים. אנחנו עדיין בתהליכי שיח מול המשרד להגנת הסביבה על אפשרויות להגביל יותר את התחולה של הסעיפים האלה אולי רק למתקני הקצה ולהוציא את המובילים. מבחינת מתקני קצה זה יותר מובן למה אולי צריך הוראות דרסטיות כאלה שקובעות לעוסק מתי הוא יעסוק וכמה הוא יעסוק. אם סוגרים מתקני קצה מאוד קשה למצוא חלופות ולעומת זאת במובילים כנראה אפשר למצוא פתרונות יותר פרטניים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אגיד בהמשך למה שישי אמר. הוא התייחס עכשיו רק למובילים ולאתרי הקצה אבל נזכיר שהחוק כחוק מסגרת כרגע חל. אולי אקריא את התוספת השנייה שמחילה כעת את חובת הרישיון לעניין המובילים ואתרי הטיפול בפסולת. לכאורה זה יכול לחול על עוד עוסקים נוספים בטיפול בפסולת וגם לגביהם המסגרת הזאת רלוונטית. אני אקריא את חלק ב', כרגע זו פעולה טעונת רישוי. חלק ב' (2) הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין (3) הובלה של פסולת בניין או פסולת גושית בכמות העולה על 1 מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור; << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כפי שישי אמר ואמרנו את זה בדיונים הקודמים, השיח במספר נקודות מול משרד המשפטים לא מוצה וכן במהלך הדיונים שלנו מול משרד האוצר. אנחנו עדיין מלבנים את הסוגיה הזאת במקביל. זה מתכתב עם הדברים שרוני אמרה על כך שיש פה סוגיה של חופש עיסוק שאנחנו כמובן כולנו מבינים שיש לה משמעויות. אנחנו חושבים שהיא פתירה בשורה התחתונה, השאלה בדיוק איך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה משהו מהותי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אשמח להתייחס מהותית להסדר הזה. אנחנו ביקשנו בשעתו בדיונים בינינו לבין הגנת הסביבה שהתנאים שנוגעים לעיסוק המשקי כמו שעות הפעילות וחובת קליטה יוסדרו לא במסגרת הרישיון הסביבתי שכולל את התנאים הסביבתיים אלא במסגרת היתר או רישיון אחר. כרגע מה שכתוב כאן לא תואם את מה שאנחנו הסכמנו עם הגנת הסביבה. אנחנו ביקשנו שבמקביל לרישיון הסביבתי יהיה היתר או רישיון שניתן על ידי המנהל. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בהחלט כן, אם צריך נביא את כל הגורמים שהיו בחדר באותה העת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר את זה תלבנו ביניכם. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק אסביר את הכוונה כי השאלה היא פחות מה הייתה ההסכמה אלא מה המהות. בוודאי אני מסכים מאוד עם מה שאמרה עורכת הדין רוני שאנחנו צריכים לייצר ודאות למי שמקבל רישיון או רישום לתחום מסוים לכל תקופת הפעילות שלו ככל הניתן. הדרך לעשות את זה היא שכשהוא מקבל את הרישיון הוא יקבל גם היתר שמדבר על כמות שעות הפעילות שהוא צריך לפעול מהמנהל. לא הייתה כוונה שבכל רגע נתון ניתן יהיה להגיד למישהו שהוא עובד היום בלילה אלא אם כן זה נקבע לו בתנאים מראש. בתנאים מראש בהיתר ניתן לומר דע לך שיש לנו זכות להגיד לך לעבוד או לא לעבוד בשעות מסוימות. כרגע זה מופיע בחוק בצורה שמרחפת ואפשר בכל רגע נתון להתערב. זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה היא שזה יהיה היתר ומי שמקבל רישיון כזה צריך לדעת את התנאים המסחריים בהם הוא יפעל במועד קבלת הרישיון. הוא לא יכול לקבל תנאים שמאפשרים לו להקים פסולת בניין ויגידו לו שהוא חייב לעבוד 24/7 גם אם אין לו עובדים. זאת לא הייתה הכוונה. אנחנו מסכימים מהותית עם האמירה. זה לא מה שהוסכם ולא העברנו נוסח מוסכם אלא העברנו עקרונות מוסכמים. כאמור המהות היא חשובה ואותה אני מציין פה. בנוסף ברגע שזה היתר מראש שנקבע בצורה רוחבית לסוגים מסוימים של מתקנים ושידוע מראש לתקופה, גם הקושי שהציף משרד המשפטים שיש התערבות קונקרטית במקרים מסוימים פוחת. יש פה תנאים מסחריים שאתה יודע מראש כשקיבלת את הרישיון. זו הערה אחת. יש לי הערה שנייה על נושא אחר אם אנחנו כבר עוברים על הערות. בסעיף 7ה(ג)(7) יש סעיף שאומר שלא נפתחה בעניינו חקירה פלילית, לא הוגש נגדו כתב אישום והוא לא הורשע. אחר כך בסעיף 7ז יש שיקולים שבטובת הציבור שמאפשרים על פי אינדיקציה מודיעינית לפסול. אי-פתיחה של חקירה פלילית היא סף מאוד מוקדם למנוע מאדם לעסוק בתחום מסוים. המשמעות של זה היא שאם פותחים מול מישהו חקירה פלילית אני מונע ממנו לעסוק בתחום. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> יש אפשרות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, להבנתי מהאופן שזה כתוב – יכול להיות שאני טועה בהבנה – ברגע שנפתחה בעניינו חקירה פלילית הוא לא יכול לקבל רישיון יותר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא מה שכתוב. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אומר איך הבנתי. אפשר להבהיר שנאמר אחרת אבל כרגע כתוב שהתנאי הוא לא נפתחה בעניינו חקירה פלילית. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה לא תנאי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למעט חומרתה, מהותה ונסיבותיה. זה בהחלט נתון לשיקול דעת של הממונה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> זה בהחלט מתכתב עם הרצון לצמצם את גורמי הפשיעה בתחום הפסולת. זה מתכתב גם עם גורמי האכיפה השונים בממשלה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם זה שיקול דעת, אני מסכים שיש היגיון בכך שניתן שיקול דעת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חומרתה ונסיבותיה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני קראתי את זה כך שלא נפתחה חקירה פלילית. חקירה פלילית יכולה להיות גם בנסיבות חמורות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עדיין זה בשיקול דעת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם זה בשיקול דעת, ההערה שלי פחות רלוונטית לנושא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה גם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כתוב גם ב-7ז(2). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה מעוררת תמיהה כיוון שהיא מקובלת באסדרת עיסוקים לפי דרישת הממשלה בשורה ארוכה מאוד של חיקוקים. יש בהחלט שאלה שבמקרים מסוימים המחוקק אומר שהוא לא מוכן ללכת לרף הנמוך הזה ולתת שיקול דעת במצב הזה אלא לעתים המחוקק אומר שהוא מוכן לתת שיקול דעת רק בשלב כתב אישום וכשיש ראייה מנהלית חזקה שיש בעיה. לפעמים אפילו גם זה לא מספיק. למשל בעניין נושאי משרה מסוימים נקבע שרק הרשעה מונעת מתן רישוי. זאת שאלה של מדיניות של המחוקק לאיזה שלב הוא רוצה להגיע. בהצעה הזו הלכו לרף עוד יותר נמוך – לדעתי בצדק כי אנחנו מכירים את השוק שאנחנו עוסקים בו – שאין בו חקירה פלילית אלא יש ידיעות מודיעין. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם זה שיקול דעת זה בסדר מבחינתנו. אני מוחק את ההערה שלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אז ניתן שיקול דעת שלא לתת רישיון על סמך מידע מודיעיני שמעבירה משטרת ישראל. השאלה איזה רף בוחרים כרף שמאפשר שיקול דעת. ככל שאומרים שאין שיקול דעת לפונה או למבקש יש זכות קנויה לקבל את הרישיון אם הוא עומד בתנאים האחרים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני רציתי להשיב להערה בנושא של הוראות המנהל לעניין היבטים של היקף העיסוק. אמרתי קודם שאנחנו נמצאים בשיח סביב זה. ברור שאלה הוראות מאוד מגבילות. אני רוצה להגיד שקביעה גורפת ברישיון מלכתחילה של היקף העיסוק ושל אופן הפעילות היא לא פחות מגבילה את חופש העיסוק אלא במובנים רבים היא מגבילה יותר את חופש העיסוק. לכן אנחנו חשבנו שלא נכון להגביל באופן גורף לגבי כלל העוסקים את ההיקפים של עיסוקם ולקבוע להם את הסטנדרט במצבים שבהם הפעילות העסקית שלהם אינה דורשת את זה. חשבנו שיהיה נכון להתערב במצבים של כשל. מצבים כאלה אכן קיימים בשוק ואנחנו חווים אותם גם היום. במצבים בהם קיים פער בין הסטנדרט של השירות המינימלי שמחויב והכרחי לצורך הציבורי ובמידה שאינה עולה על הנדרש אנחנו נוכל להתערב. ככלל אנחנו לא נגביל את הפעילות העסקית-התחרותית השוטפת של העוסקים. לכן חשבנו שזה פתרון מאוזן יותר שיש בו פחות פגיעה בחופש העיסוק מאשר קביעה גורפת מראש. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק אגיד שבהצעה המקורית הדבר הזה היה שלוב ברישיון. ביקשנו להוציא את זה מהרישיון ושזה יינתן בהיתר אחר. לבקשת המשרד להגנת הסביבה כדי לא לבלבל אין שני רישיונות אבל זה אמור להיות היתר. ההיתר יכול לומר שאין מגבלה אלא אם כן הממונה ייקבע במועד ההיתר. אבל האדם צריך לדעת את התנאים האלה כשהוא מקבל את ההיתר לכל תקופתו, לרבות שעות פעילות או כל סוגיה אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה שאדוני אומר. עד עכשיו רציתי להצטרף להערה של אדוני. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אגיד שוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה הקשר בין המסגרת הפורמלית. << דובר >> עידו מור: << דובר >> תומר הדיון הזה התקיים כבר לדעתי בשעתו אצלך בחדר. אנחנו סברנו שמי שנותן את התנאים המסחריים – ההיקף השנתי, זמני הפעילות וסוג הפסולת – אמור להיות המנהל או גורם שרואה את הראייה הכוללת הארצית ולא התנאים הסביבתיים הפרטניים שנמצאים במתקן. לכן אלה שני גורמים שונים שנותנים את ההיתרים. לא הייתה לנו כל כוונה שהדבר הזה יהיה הוראה מרחפת. יש פה היתר נוסף או רישיון נוסף שמי שמחזיק את העסק או את האתר יודע מה התנאים המסחריים והמשקיים שהוא צריך לפעול על פיהם לתקופת העיסוק. זה לא מונע את העובדה שבמסגרת הרישיון או במסגרת ההיתר המשקי ניתן לקבוע מקרים שהממונה יכול לתת בהם הוראה פרטנית. אבל הוא צריך לדעת מראש מה הם המקרים האלה והם צריכים להיות כתובים לו במסגרת ההיתר. לכן סעיף 7י כפי שכתוב עכשיו לא תואם את ההיגיון כפי שעובר בנוסח הישן לוועדה, שאם זה היה אותו גורם זה היה באותו רישיון. אלה שני גורמים שונים שנותנים את התנאים ואין פה כוונה לייצר שונות בזמן או באופן שהתנאים ניתנים בהם. << אורח >> ישי יונתן לנדסמן: << אורח >> אני רק אשלים עוד התייחסות מצידנו. לגבי מה שנטע אמרה, שאם הסמכות היא רק לתת הוראות פרטניות במקרים מסוימים זה פחות פוגעני מאשר הוראות רוחביות, כן יש אלמנט של פגיעה פחותה מבחינת זה שזה פרטני ולא רוחבי. אבל מצד שני כמו שאמרו משרד האוצר כשהעוסק יודע מראש – גם כשזה רוחבי – למה הוא נכנס ולמה הוא מתחייב, זו פגיעה פחותה מאשר שבמצב מסוים יאמרו למקרה פרטני שהוא חייב להמשיך לעסוק. אולי המקרה הקיצוני ביותר שחשבנו עליו הוא שאם יש עוסק בפסולת שרוצה להפסיק לעסוק בפסולת ולטוס לפנסיה בתאילנד, המנהל יוכל לומר לו "לא, אנחנו חייבים אותך ואתה חייב להמשיך לעסוק בפסולת". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מתאר מציאות שקרתה אך לאחרונה. << אורח >> ישי יונתן לנדסמן: << אורח >> זו סמכות מרחיקה לכת . << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק אציין שיש סעיף נוסף שמסדיר את נושא ההנחיות הפרטניות ואומר שזה יינתן בנסיבות מיוחדות ובכפוף לשימוע. גם בהצעה שלנו זיהינו שמתן הוראות פרטניות צריך להיעשות במשורה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אין חולק על כך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ב-7ה לחובת קבלת הרישיון, אתם זוכרים שאתמול עלה האדם מהקבלנים ודיבר על נושא של אריזות פסולת בניין? אולי כדאי להוסיף בתוספת החמישית סעיף ב(6) שיש תוכנית להפרדה במקור מפינוי של פסולת אריזות כהגדרתה בחוק להסדרת הטיפול באריזות ולכתוב מפורשות שיש תוכנית כזאת. כלומר חובת קבלת הרישיון היא בכזאת תוכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בכפוף להגשת תוכנית כזאת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, שהיא קיימת. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, זה לא אותו עוסק. הרישיון זה לעוסקים בפסולת. מי שמגיש את התוכנית הוא אתר הטיפול והוא זה שמטפל בפסולת. התוכנית שדיברנו עליה לעניין הפרדה של פסולת האריזות לא חלה על מי שעוסק בפסולת אלא על הקבלן שמבצע את עבודת הבנייה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא אותו קבלן, הבנתי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אלה לא אותם גורמים. הקבלן שמבצע את עבודת הבנייה לא מקבל רישיון. יש לו סטנדרט טיפול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה הסטנדרט שבתוספת? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. לגבי 7ו, בקשה לרישיון תוגש במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות. הממונה רשאי לדרוש ממגיש הבקשה פרטים נוספים. בחוק אוויר נקי יש אמות מידה למתכונת של הגשת הבקשה סעיף 18(ב). אולי צריך להתייחס לזה כמשהו בדומה לסעיף הזה ולקבוע את אמות המידה למתכונת של אותה הגשת בקשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו לא מתכונת שם. זה עקרונות שצריכים להופיע בבקשה. זה משהו אחר לגמרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני קוראת מתוך חוק אוויר נקי, "השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה". אולי גם פה צריך לקבוע את אותן אמות מידה בדומה אם אנחנו רוצים לעשות איזושהי סטנדרטיזציה בתפיסה של איכות הסביבה. הסברתי את עצמי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, צריך לשמוע את עמדת המשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אגיד את כל ההערות ביחד או אחת-אחת? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תגידי את כולן. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> איך שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי תסיים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> השיקולים שמפורטים ושצריכים להיבחן במסגרת בחינה של בקשה להיתר פליטה בחוק אוויר נקי הם בעל בסיס הדירקטיבה הרלוונטית של הרישוי האינטגרטיבי. הם קובעים את התכנים המהותיים שנקבעו בדירקטיבה לגבי סוגים כאלה של בקשות. המקבילה של השיקולים האלה בפסולת – לא בפסולת בניין – הן הדירקטיבות האירופאיות שעוסקות בהסדרת הפסולת ובעיקר דירקטיבת המסגרת. כמובן שיש פה שאלה אם הוועדה מעוניינת לקבוע את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם התיישרנו לדירקטיבה בחוק אוויר נקי אנחנו צריכים גם להתיישר לדירקטיבה בנושא הזה לפי אמות המידה המקובלות בעולם. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני צריכה לבדוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי אלעד יכול להעיר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> צריך להבין את פרטי הדירקטיבה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חושבת שהדברים שבעינינו מהותיים כללנו בתכנים ואלה הסטנדרט, הטיפול וסוג הטיפול. אם הוועדה תרצה אנחנו יכולים לבדוק אם יש לנו הצעה מבחינת הדירקטיבה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> זה הקו המנחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> באופן כללי זה הקו המנחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לכתוב את זה מפורשות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> חברת הכנסת, אנחנו לפחות כממשלה היינו רוצים או כמשרד האוצר ולדעתי גם את כחברת כנסת לראות את הפרטים של הדירקטיבה לפני שאת מאמצת או לא מאמצת אותה. זה לא אימוץ אוטומטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברור. דרך אגב אני נוטה להאמין שאנחנו קצת מפגרים אחרי אירופה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> תלוי איפה באירופה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני סומכת על אלעד שאם יש משהו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בנושא הפסולת באירופה אני חושבת שאפשר להסכים לזה ללא הסתייגויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. בהחלט אפשר לאמץ משהו וזה גם מיישר קו כתפיסה של ניהול. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> בכלל בחקיקות זה המצפן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דבר נוסף, ב-7ו(ב) כתוב השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה. למה השר ולא הממונה או המנהל? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ההבחנה היא בין המתכונת הטכנית לדרישות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תקנות ותקנות זה שר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. לא בהתייעצות עם המנהל או הממונה? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, המתכונת היא עניין טכני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שזו הפרקטיקה? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אלה הטפסים וזו הניירת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. לגבי 7ח, ב-(5) כתוב כי הממונה יהיה רשאי לשקול לעניין מתן רישיון את מיומנותו המקצועית של המבקש על יסוד אמות מידה שקבע השר. למה השר קובע את אמות המידה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תקנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה עוד פעם אותן הוראות מלפני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בהקשר הזה צריך גם תקנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה על יסוד תקנות שקבע השר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה שכתוב קבע השר זה תקנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, הבנתי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש לי רק הערה אחת ששכחתי, סליחה. ב-7ח השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים וזה מוגבל רק לדברים שנמצאים ברישיון. נכון שיהיה ניתן לקבוע תקנות גם לעניין מה שהמנהל יכול לקבוע בהוראות. אם רוצים לקבוע בצורה רוחבית תקנות לעניין תנאים משקיים, זה צריך להיות גם עם אפשרות להיקבע בתקנות ולא רק בהוראות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם זה יהיה היתר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם זה יהיה היתר, נכון שהשר יוכל לקבוע אם מתקן צריך לפעול לפחות עשר שעות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לסיכום הערותיי, רק נושא אמות המידה שאלעד יחזור אלינו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כפיר אתה רוצה? << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> כן, בשמחה. בעניין הרישוי או פסילת הרישוי על בסיס עבירות פליליות ומידע פלילי, אני מזכיר שזו הייתה הבעיה שממנה רצינו להסדיר את פסולת הבניין. אנחנו מקבלים את עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה ותומכים בה ובנוסח הנוכחי. אנחנו חושבים שצריך להכניס גם משקל לתפיסה של הקלות רגולטוריות בכל מה שקשור להוראות הממונה. איתנו בזום נפתלי קאיקוב ואני מניח שהוא ישמח לפרט בעניין הזה. מה שאמרתי עכשיו נוגע לתוספת. בנוסף הערה כללית שהבענו אותה ונביע אותה שוב, אנחנו מתנגדים להגדרה של פסולת בתוך הנוסח הכללי ודורשים שהנוסח ידבר על פסולת בניין. כלומר שתהיה בגוף הנוסח התייחסות לפסולת בניין. עוד סוגיה שציינו והיא חוזרת בנוסח הזה, אנחנו מעוניינים להוציא את הפסולת הגושית מנוסח החוק. שההגדרה תהיה פסולת בניין בלבד ולא פסולת בניין וגושית. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כרגע מופיע פסולת וסוגי פסולת. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> שיהיה רק פסולת בניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפירוט מופיע בתוספת, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ינאי אתה רוצה להתייחס? אני רק חוזר, הערות לסעיפים. << דובר >> ינאי שני: << דובר >> ההערות שלי הן לסימן ד'. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. הילה אקרמן. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> שלום, תודה רבה. הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי. יש לנו אתגר ברשויות המקומיות ביחס לאתרי פסולת בניין. לרוב שביל הגישה שלהם הופך להיות חלק מהאתר עם מפגעים סביבתיים רבים מאוד. לכן אנחנו מבקשים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיזה סעיף את מעירה? << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> אני חושבת שההערה שלי מתאימה לסעיף 7יא, אבל אם זה מתאים למקום אחר, אין לי בעיה גם להכניס את זה למקום אחר. אנחנו מבקשים להכניס איזושהי הוראה לגבי אתרי הטיפול בפסולת בנייה שאומרת שהאתר לרבות דרכי הגישה שלו יכללו גם אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כדי שהאתר ידאג שלא להציב שם מכולות ושלא תהיה שם פסולת כמו שקורה באתרים רבים מאוד של פסולת בניין. היום הרשות המקומית נאלצת לפעול כנגד זה ללא הצלחה יתרה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה מופיע. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> שביל הגישה לא מופיע. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אבל ברישיון ההוראות כתוב מניעה וצמצום של סיכונים כולל השפעות שליליות אחרות על הסביבה. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> אבל זה לא כולל באופן מפורש את שביל הגישה שזו הנקודה החשובה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> גם היום למשל באתר בנייה צריך לצמצם מפגעים אלעד בשטח שצמוד במדרכה. זה אפשרי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> המשמעות היא שאם מישהו שם מכולה שלא בשטח המתקן שלו על שביל הגישה, הוא פועל שלא כדין מראש. הכביש לא שלו. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> נכון, אבל נגיד שיש לי אתר פסולת שפועל בשטחי ומייצר לי מפגע בשבילים. זה מוטל על הרשות המקומית כשזה - - - << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אנחנו מבינים ומכירים. אני רק חושב שהיכולת להחיל את החוק מחוץ לגבולות העסק והתוכנית זה רחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כמו להגיד שנכתוב שאסור לשרוף את הפסולת כי יש זיהום אוויר שנגרם. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> לא, הם אומרים שתחום ההשפעה של העסק יהיה גם לשביל כלומר הרישיון שלו, האפשרות לאכוף עליו ולשלול לו את הרישיון תהיה גם על כביש הגישה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אפשרי. יש השפעות שליליות רבות שעלולות להיווצר. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהגישה והכניסות לאתרים הופכים להיות הלכה למעשה חלק מהעסק. הם משתמשים בתחום הצמוד כאילו הוא חלק מהעסק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה אחריות הריבון על הכביש, הרשות המקומית או נתיבי ישראל להסדיר את זה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> למשל יש לנו חנות מתחת לבית שלי בתל-אביב ויש לה פסולת של עסק מחוץ לחנות. זו גם אחריות של העסק. תומר משפטן והוא יכול להסביר את זה טוב ממני. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, זה נוגע קצת לסעיף שנדון קודם. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> זה לא קשור לזיהום אוויר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> רק כדי שנבין, ברור שיש בעיה. כמו שדנו קודם, רשות מקומית יכולה לקבוע לאן מפנים פסולת. היא יכולה לקבוע מרכז איסוף בכניסה לאתר ולא בתוך האתר. זה תחום אחריות של רשות מקומית. אני לא יכול להגיד לעסק להסדיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה יכול. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני יכול אבל זה מאוד לא סביר להגיד לו להסדיר את הכביש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אפנה את תשומת לבה של הוועדה שפקודת העירייה קובעת שעל רשות מקומית לקבוע שחובתו של בעל עסק לנקות את המדרכה שלפני עסקו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הרשות המקומית קובעת את זה, אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא מטילה עליו חובה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> היא מסדירה את שטח השיפוט הציבורי. אנחנו יכולים להגיד לעסק שילאים את הכביש והכביש יהיה פרטי שלו. אבל אם הוא כביש ציבורי, איך אני יכול להגיד לו? << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אתה יכול להגיד שכל מה שחל בתחום העסק חל ברדיוס של 20 מטר מתחום העסק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הוא לא הריבון בשטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא מה כוונת העירייה. מה היא מצפה שיוסדר? << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> אני מבקשת שהרשות המקומית תוכל לדרוש מהעסק להסדיר את זה גם אם זה מחוץ לשטח העסק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרשות המקומית יכולה לעשות את זה. למה היא לא יכולה? << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> היום זה לא עובד. זה קורה באין-ספור אתרי בנייה. יש על זה ויכוחים. הרשות המקומית לא יכולה לשלול את העסק על זה כי זה מחוץ לתחומיו ולכן יש ויכוחים אין-סופיים. אנחנו מבקשים סעיף שמחיל את האמצעים למניעת מפגעים סביבתיים בדרכי הגישה ומאפשר לרשות המקומית לאכוף את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני לא מבין. יש חנות פרחים שמשתלטת על המדרכה לפני החנות ושמה שם עציצים. ברור שהרשות המקומית יכולה לפעול. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> לא, זה לא אותו הדבר כמו חנות פרחים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבהירי. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> תציעי הצעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבהירי למה את מתכוונת כי לא הצלחתי להבין. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> יש כביש ראשי ובדרך כלל מתוך הכביש הראשי יש שביל גישה שמוביל לאותו אתר פסולת בניין. בשביל הגישה הזה ובמקטע בין הכביש הישיר לשאר המפעל לרוב יש פסולות שמושלכות. שביל הגישה הזה בדרך כלל מטונף ומדי פעם יש שם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה בעל העסק אחראי על זה? זה לא הוא שם, נכון? << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> פעמים רבות זה הוא ששם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא עובר על החוק. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> או אנשים שנמצאים בדרך אליו ומשליכים את זה שם. זה קורה לנו פעמים רבות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש היגיון רב במה שאת אומרת. אם הוא מציב מפגעים שנגרמים כתוצאה מהעסק שלו - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> ברור. אבל גם היום בית קפה שחורג מהשטח שלו, הרשות המקומית נותנת לו קנס. אפשר להגדיל את הקנסות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. עוד הערות? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בעולם יש מקומות שזה מקובל בהם ולא מדובר רק בעסקי הפסולת. מקובל להשית על בעל עסק אחריות גם לגבי הסביבה הצמודה לעסק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שאמרתי, גם בארץ בנושא המדרכות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> במדרכות זה במצבים בהם יש הסדר ספציפי בחוקי העזר, למיטב ידיעתי ויש הרחבה של האחריות. אני לא מכירה שיש קביעה גורפת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בחוק עזר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אפשר לבדוק וללבן אולי אם הסנקציות שיש לרשות מקומית בחקיקה לגבי חריגה ולכלוך לא חזקות מספיק ואפשר להגדיל את הקנס כדי שתהיה אכיפה אפקטיבית. אבל זה לא בחוק הזה. אפשר לעשות תיקון עקיף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם יש אתר בנייה שנבנה ומחוץ לגדרות יש קלקר ודליים של שליכט צבעוני, הקבלן של העירייה מגיע ואומר לקבלן תאסוף או שאתה מקבל דו"ח. << דובר >> עידו מור: << דובר >> נכון, השאלה רק מה גובה הדו"ח. ברור שזו האחריות שלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש אתרים שאם אתה לא מקבל היתר - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> מה שאני מבין שהילה אמרה הוא שאולי אין להם מספיק סמכויות. אני לא יודע, לא עסקנו בזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תבדקו. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> השאלה אם החוק מאפשר את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> על פניו כן. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> קיימים בחוק שמירה על הניקיון כלים לרשות המקומית. זה לא מתבצע מסיבות כאלה או אחרות. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> יש מקרים שהאתר סגור את שעריו וליד הכניסה לאתר משליכים פסולת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל זה אסור. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> איזה כלי החקיקה תיתן יותר ממה שקיים היום? אנחנו רוצים לתת כלים שלא קיימים היום. גם היום אם יבוא פקח של המשטרה הירוקה כשהאתר סגור, הוא לא יעמיס את המכולה וייקח אותה. אנחנו חושבים שאת מעלה בעיה אמיתית - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> את מעלה בעיה אמיתית אבל השאלה מה חסר. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> מבחינתנו לא חסר כרגע כלום. << דובר >> עידו מור: << דובר >> גם היום אם מחוץ לבית שלי מוציאים פסולת גושית לא בימים ייעודיים לכך, תיאורטית אפשר להעניש את ועד הבית. השאלה איזה כלים חסרים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כרגע יש את החובה לקבוע תנאים ברישיון. לכאורה תנאים ברישיון יכולים לכלול תנאים שימנעו? << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> לא יאחסן בעל העסק דברים מחוץ לעסק שלו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> כלומר אל תהיה עבריין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אולי צריך לשאול את הילה למשל איזה הוראות היא חושבת שנכון לקבוע כתנאי ברישיון. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אולי נבקש משהו קונקרטי של נוסח, למשל בסוף יום עבודה כל המכולות יהיו בתוך העסק. זו רמה מאוד פרטנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הוראה די לגיטימית. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הבעיה שהילה מצביעה עליה מורכבת יותר והיא להשית על בעל העסק אחריות כלפי צדדים שלישיים שאולי רצו להגיע אליו ולא הגיעו. זה מעט מורכב יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא דיברה על מפגעים ולא על לקוחות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם מדובר בבעל העסק ולגבי הפעילות שלו עצמו, אין ספק שאפשר לקבוע תנאים ולא צריך לקבוע הוראה מפורשת. ניתן להשית עליו חובות גם מחוץ לשטח המוגדר של העסק שלו. אם הוא שם את הגדר במקום מסוים אבל הוא חורג ממנו או גורם למפגעים מחוץ לתחום שלו, אפשר לאסור עליו ולהגביל אותו ברישיון. לגבי זה שמגיעים אליו גורמים אחרים שסיכמו איתו שהם יגיעו ב-15:00, הם הגיעו ב-16:00 והוא כבר סגר זו בעיה שקשה יותר לפתור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולם מכירים בקיומה של הבעיה. אני מציע שגברת אקרמן תציע לנו איזה נוסח, היא הייתה רוצה לראות - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> שמירה תציע. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אנחנו נציע בשם כל השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעולה. שחר אתה שומע אותנו? << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> שלום לכולם, שלום ליושב-ראש הוועדה ולכל משרדי הממשלה. ברשותכם אני רוצה להתייחס לסעיפים 7ה ו-7ג על החקירה הפלילית. אמרתם שיש שיקול דעת אבל אני לא רואה שרשום בסעיף 7 את המילים שיקול דעת. אני שואל על מסתמכים בפרשנות שיש שיקול דעת. אני מבקש הסבר על הקשר בין סעיף (7) לסעיף 7ז ששם כן מצוינים שיקולים לטובת - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע שחר, איזה סעיף (7)? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיזה סעיף אתה מתכוון? << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> 7ג, חקירה פלילית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה הבנו. אחר כך עברת לסעיף אחר לעומת סעיף 7ז בהערה השנייה שלך שהתחלת להגיד. תגיד את ההערה, אולי אתה מתייחס רק ל-7ז ונבין. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> כתוב, "לא נפתחה בעניינו חקירה פלילית, לא הוגש כתב אישום והוא לא הורשע בעבירות שמחומרתה ומסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, ביקשת שנסביר לך למה זה שיקול דעת. תעבור לשאלה השנייה שלך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה רוצה לדעת את היחס בין זה לבין סעיף 7ז? << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> כן, אני רוצה לשאול אתכם שאלה על הסעיף הזה. יש עסקים שעובדים 40-30 שנה. נניח שלפני עשר או 15 שנים הוא הורשע, קיבל את הקנס ושילם את חובו למדינה. עבר זמן והוא עובד כחוק בצורה מסודרת. אתם תפנו אליו ותגידו לו שעבר חוק עכשיו, אתה עובד אומנם עד כה בצורה מסודרת אבל בגלל מה שעשית בעבר – אתם לא מגדירים פה זמן – לא תוכל לעבוד. הבנתי נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשלים את ההערות וננסה להסביר. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> אתם מבינים שפה אתם תצמצמו את המובילים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מאמינים ש-99.9% מהמובילים מעולם לא עברו עבירה פלילית. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> אין בעיה. אבל אתה חייב להגדיר איזשהו פרק זמן כמו חצי שנה, שנה, שנתיים וכו'. אני מבין. אבל נגיד שבן אדם עבר על עבירה לפני חמש שנים או עשר שנים ופתאום למרות שהוא עובד מסודר שנים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההערה הובנה שחר. מה ההערה השנייה? ננסה להסביר תכף. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> לגבי שיקול הדעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, מה שאמרת כבר. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> סיימתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם יהיו לך עוד הערות אנחנו כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ננסה להסביר. אני לא אתייחס כרגע לשאלת הוראת המעבר שתתייחס לספקים קיימים או למובילים קיימים כי זו הוראה שצריכה להיות מושלמת. אנחנו מקווים שהמשרד יעשה זאת בזריזות ויציע לנו הצעה לגבי הוראת המעבר. בהחלט יש שאלה לגבי אנשים שכבר עוסקים בתחום ואיך מתייחסים אליהם. כרגע עדיין לא התגבשה דעה לגבי זה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, דווקא לגבי הסוגיה הזאת התשובה היא מאוד פשוטה. ממילא אנחנו באזורים שיקול הדעת וההסדר הראשי בנושא הזה הוא הסדר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יכול להיות שצריך להיות יחס שונה לשחקן חדש לעומת שחקן ישן. כשנגיע להוראות המעבר נצטרך לטפל בעניין הזה. לגבי השאלה שלך. כפי שכבר הוסבר – אני אחזור על ההסבר בקצרה כיוון שזה כבר נאמר – מצבים בהם יש חקירה, הרשעה או כתב אישום הם מצבים שמאפשרים שלא לתת רישיון. זו לא חובה אלא זה נתון לשיקול דעת של הממונה שנותן את הרישיון. מובן שעליו להפעיל שיקול דעת סביר. אם אדם הורשע – כמו רבים לצערנו – בעבירות תעבורה ושילם קנס תעבורה או קנס על חניה שלא כדין במקום חניה אסור, מן הסתם אני יכול לומר שהדברים האלה לא יובאו בחשבון בכלל. במוביל ייתכן שעבירות תעבורה מסוימות יובאו בחשבון אבל עבירות חניה לא יובאו בחשבון בכלל. << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> אין בעיה. רק שיהיה כתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, אנחנו לא בשיח. אני מנסה להסביר. כמובן שאם אדם הורשע לפני זמן רב יש את מה שמכונה חוק ההתיישנות. העבירה מתיישנת ואסור להביא אותה בחשבון. אם עדיין לא עברה תקופת ההתיישנות של העבירה יש שיקול דעת למי שנותן את הרישיון שלא לתת את הרישיון. הוא יסתכל על העבירה, על התאריך שהיא נעשתה, על הנסיבות, על מה שבית המשפט חשב על המעשה הזה ועל העונש הוא הטיל. כל הדברים האלה יובאו בחשבון ובסוף תתקבל החלטה. ברור שאין פה עניין של אוטומטיות שכל הרשעה או כל כתב אישום יביאו לפסילה של אדם מעיסוק בתחום. חזקה על הממונה שעוסק בנושא הזה שיפעיל שיקול דעת כמתחייב ויתחשב בעובדה שמדובר בחופש העיסוק. בכך שהוא מסרב לתת לאדם רישיון זו פגיעה בחופש העיסוק של אותו אדם. הוא צריך לאזן בין שני הדברים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני אשלים רגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לשאלתך השנייה לגבי סעיף 7ז, כאן מדובר ברף עוד יותר נמוך ממצב בו נפתחה חקירה פלילית. אנחנו יודעים שבמצבים מסוימים ובעיקר במקומות בהם פועלים ארגוני פשיעה קשה מאוד להשיג ראיות קבילות בבית משפט. לעומת זאת דווקא בתחום של פסולת – אני לא מתייחס ספציפית לפסולת בניין אלא בשוק הפסולת בכלל – לצערנו אנחנו יודעים שקיימת תופעה נרחבת של מעורבות ארגוני פשיעה. ההצעה מאפשרת לממונה לקבל מידע מודיעיני מהמשטרה. אם על סמך אותו מידע הוא מבין שמדובר במבקש שמעורב בארגון פשיעה או בפשיעה חמורה הוא יכול לא לתת לו רישיון. זה מקרה שצריך להיות מבוסס מאוד ברמת הראיות מנהליות וכמובן שכל החלטה מסוג זה – זו תשובה שמסכמת את כל העניין הזה – נתונה לביקורת שיפוטית. החלטת הממונה אם לפסול אדם בגלל מעשה פלילי או חקירה נתונה לביקורת שיפוטית. מציינת עורך דין טיסר שיושבת לצידי שייתכן שגם תינתן לוועדת ההשגות – שהיא עוד לפני בית המשפט – סמכות לבקר את זה. כשנגיע לוועדת ההשגות יש מקום לשקול את זה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לגבי מי שלא נפתחה בעניינו חקירה פלילית, יכול להיות שנכון בדומה למה שקיים בסעיף 7ז לבקש שגם אם נפתחה חקירה שתהיה המלצה ממי שפתח את החקירה. אני אומר מנקודת מבט קצת אחרת. בעבר כשהייתי רפרנט אנרגיה הגיעו סוגיות דומות לגבי פליליות של מבקשי רישיון. קשה למי שעוסק בתחום ברמה המקצועית לשפוט את הקשר בין החקירה הפלילית בלי המלצה מפורשת לרישיון הרלוונטי והאם זה ישפיע או לא. יכול להיות שצריך לכתוב את זה בצורה מפורשת יותר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אם אפשר רק להשלים את ההתייחסות לסוגיה הזאת. לגבי ההסדר העיקרי של השלב הראשון – פתיחה וחקירה פלילית, הגשת כתב אישום או הרשעה בעבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה – מדובר בהסדר די שכיח בהסדרי רישוי. תחת מעטפת היישום שלו אנחנו פועלים מכוח חוק המידע הפלילי ותקנת השבים. החוק קובע את המסגרת שבמסגרתה הממונה על המידע הפלילי במשרד צריך לקבוע נהלים ואמות מידה ולפרסם אותם לגבי מה הם השיקולים ואיך נבחנים ההיבטים של המידע הפלילי אודות המבקש. הדברים האלה כאמור מפורסמים מראש. יש לנו כמה דוגמאות של מסמכי אמות מידה כאלה שכבר מפורסמים לגבי עיסוקים שונים, למשל לעוסקים באזבסט וגם בתחום הפסולת בחוקי המשרד יש הסדר. יש מתודולוגיה סדורה מאוד – לא רק של המשרד – ומעטפת רחבה של יישום שיקול הדעת. המידע נשקל בין היתר ברזולוציות השונות, אם המידע הוא הרשעה, מובן שהוא יותר ודאי. אם המידע הוא רק על פתיחה בחקירה, יכול להיות שזה לא מספיק חזק ומשמעותי כדי למנוע מאדם רישיון. כל השיקולים האלה נשקלים. בין היתר חוק המידע הפלילי קובע את התקופה בה הרגולטור יכול להיחשף למידע הפלילי שמופיע במרשם. אם לאחר מספר שנים אין מידע חדש, המידע לא מופיע בפני הרגולטור גם אם הוא קיים במרשם הפלילי של המשטרה ואנחנו בכלל לא נדע עליו. אם הייתה הרשעה לפני שנים רבות ואחריה לא היה שום מידע נוסף והוא לא הורשע פעם נוספת, אנחנו לא נראה את המידע הזה, לא ניחשף אליו ולא נוכל לשקול אותו לפי חוק המידע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי ממשרד הפנים? << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> רגע עוד לא סיימתי, יושב-ראש הוועדה. אני מבקש שיהיה רשום בסעיף קטן (7) שיקול דעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באיזה סעיף? לגבי אותו הסעיף שאתה מדבר עליו? << דובר >> שחר נסירזדה: << דובר >> לגבי העבירה הפלילית. אני מבקש שיהיה זמן מסוים ושתהיה הגבלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שחר אבל זה בדיוק מה שנטע הסבירה עכשיו. משרד הפנים, מי שומע אותנו, בתאל או עידו? אנחנו רואים אתכם. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> שלום, עידו צ'פניק ממשרד הפנים ואיתי עורכת דין בתאל בן עזרא מהלשכה המשפטית. אנחנו מתנגדים עם מרכז השלטון המקומי לכלול את הפסולת הגושית בחוק לאור היקף העלויות הגבוה שלא ברור כיצד ימומן. אנחנו דבקים בעמדת ועדת שרים שהחוק צריך לכלול התייחסות לפסולת בניין בלבד. אני חושב שהדיון פה ממחיש את הצורך שלא לאפשר הרחבה על דרך התוספת אלא לעשות תיקון נקודתי כשרוצים להכליל זרם פסולת כזה או אחר בהצעת החוק. יש פה מגוון הסדרים רחב שלא מתאים לכל סוג פסולת. לגבי הסעיפים הפרטניים שעוסקים ברישוי, אנחנו מניחים שהרשויות יוחרגו מהעיסוק בפסולת כפי שדובר אתמול. אחרת יש לנו קושי בשל החובה של הרשויות לפעול בתחום לפי 242 לפקודת העיריות. זו חובה שהן לא תוכלנה למלא במקרה שמסיבה כזו או אחרת הן לא יקבלו רישיון. ביחס לאפשרות לתת הנחיות פרטניות לעוסקים בתחום, מדובר כמובן בסיכון ובהתייקרויות נוספות. העוסקים בתחום לא יודעים מראש אלו הנחיות פרטניות הם צפויים אולי לקבל בתקופת ההתקשרות עם הרשויות המקומיות וזה סיכון שכמובן יגולגל על השלטון המקומי. יכול להיות שרשויות חזקות יצליחו לעמוד בזה ורשויות חלשות לא יצליחו לעמוד בזה. זה דבר שמעורר לטעמנו קושי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא הבנתי את ההערה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> לגבי חוסר הוודאות של הרשות המקומית לאור האפשרות לתת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור מאוד מה שהוא אמר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> עידו, אתם התייחסתם לסעיפים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, הוא ממשיך את הערתו של מר מור ואומר שלא רק שזה יוצר אי-ודאות לספק אלא זה יוצר גם אי-ודאות למזמין. אי-הוודאות הזאת תגולגל אל המזמין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> איזו אי-ודאות? << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> שאפשר לשלול לו את הרישיון ולתת לו הוראות מיוחדות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא לשלול, ההוראות של המנהל שלא ניתנות לפני מתן הרישיון אלא יכולות להינתן בכל עת. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> להפך, ההוראות האלה מגדילות את הוודאות עבור המזמין. הן לא מורידות את הוודאות עבור המזמין. זה בדיוק הפוך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במידה מסוימת היא צודקת. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כל הרעיון של ההסדר וההתערבות במצבים של הכשל נועד להגן, בין היתר, על רשויות המקומיות וגם על מזמיני עבודה נוספים מפני מצבים - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא מוגדר ככשל, נטע. זה לא מוגדר בנסיבות מיוחדות או במקרים של כשל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה גם לא נועד רק לנסיבות מיוחדות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אם הכוונה שזה יהיה בנסיבות מיוחדות - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל זה מה שהסברנו בכל הדיונים. הסברנו מה ההיגיון. ההיגיון הוא שכאשר יש מצב של כשל אתה מחויב כלפי מזמינים, רשויות מקומיות או הציבור לתת היקף מסוים של שירות לציבור שיכול להיות בכל מיני רזולוציות ואתה מונע את השירות. יש לך כוח כרגע לא לספק את השירות. זה דבר שצריך למנוע אותו וזה מגדיל את הוודאות למזמיני העבודה. היום אם אתר סוגר את שעריו מחליט לנסוע לתאילנד, גם אם מפנים אליו הוא קם והולך, כי לא בא לו. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אני סוגר ב-20:00. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> או אני נוסע הביתה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> או זו מלחמה ואני לא יוצא לעבודה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נטע את כל הנושאים בהוראות המנהל נכון לקבוע במצב של כשל אבל יכול להיות שנכון לקבוע את כל ההוראות האלה ברישיון או לחלופין בהסדר כדי להסדיר אותם אם אתה יודע אותן מראש. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל אתה לא יודע אותן מראש, זה המשמעות של כשל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> נטע אבל זה לא רק כשל. כשל זו הגדרה קשה מאוד. יכול להיות מצב חירום ונניח שאנחנו נמצאים במצב שחסר לאן לפנות, נותנים הוראות פרטניות ואפשר להגדיר את החריג הזה. אבל באופן כללי יכול להיות שמסתכלים על התמונה המשקית ואומרים שצריך שהאתרים האלה יהיו פתוחים עד 20:00 כי אין מספיק אתרים. זה לא מקרה של כשל ספציפי אלא מקרה שרוצים לקבוע בו תנאים לאתרים כאלה בגלל מיקומם או כי הם מונופול. לגבי מה שאמרת, תומר, נטע צודקת שחלק מוסיף ודאות אבל מצד שני גם כל אי-ודאות ליזם – נראה לי זה מה שאומר משרד הפנים והשלטון המקומי – תמיד מייקרת את העלויות. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> במקרה הזה אני מסכים עם עידו. 10% מפסולת הבניין מיוצרת בעקבות עבודות של השלטון המקומי. לכן כל אי-ודאות או כל חוק חדש שיש בו אי-ודאות מבחינת החלטות הממונה – זו הסיבה גם שדיברתי שאנחנו רוצים שתישקל תפיסה של הקלות רגולטוריות – מייקרת את העלויות. החוק הזה מייקר את העלויות. אנחנו מכירים בזה, אנחנו יודעים את זה ואנחנו כבר בתוך זה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל אתה לא מבין שזה מגן עליך? אם הוא ינצל את הכוח שלו אפשר יהיה לתת לך עזרה שהיום אי-אפשר לתת לך. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אני מבין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אתמול היינו בדיון בדיוק על זה. << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אני מבין שהחוק הזה נועד לפתור בעיות שגם אנחנו הצפנו אותן. אנחנו בעד חוק פסולת בניין. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אתם הצפתם אתמול את אותה בעיה בדיוק של מצב שלא נותנים לכם שירות, סוגרים את השערים ולא נותנים - - - << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אנחנו מבקשים אבל ודאות. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> איזה ודאות היית רוצה? << דובר >> כפיר מצוינים: << דובר >> אתה רוצה שעכשיו אני אנסח לך את הסעיפים? << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> נוצר מצב בימים האלה שיש חג מוסלמי, חג יהודי וגם מלחמה ביחד. השלטון המקומי מבקשים שנורה לאתר הפסולת להיות פתוח בשבת. אין לי סמכות להורות לו. אני רוצה את האפשרות - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אלעד, אתם מדברים עכשיו על מצבים של כשל. מה שאתה תיארת עכשיו זה נסיבות מיוחדות וצריך לתת הוראות פרטניות. אני מפנה אתכם לסעיף של הוראות המנהל. הוראות המנהל בין השאר מאפשרות לקבוע הוראות לעניין סוג הפסולת המותרת לטיפול וכמותה, סוג הטיפול המותר בפסולת, יעדים איכותיים וכמותיים. זה לא נכון שזה לא מצב של כשל. זה משהו שאתה צריך לקבוע מראש. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> סליחה, בואו נחדד. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני מדברת על 7י, הוראות המנהל. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ב-7י יש שני מרכיבים. יש מרכיבים שהם קבועים שמבחינתנו היה נכון לקבוע אותם במסגרת הרישיון, זה מ-3 ואילך. יש את הסעיפים של התערבות בכשלים המשקיים שהם (1) ו-(2) שעליהם דיברתי בהיבטים של - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> נטע אבל גם חלקו של (2) כתוב בעתות שגרה ובמצבי חירום. שגרה זה שגרה וחירום זה חירום. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אוקיי, אני אתחיל מההתחלה להגיד את מה שאמרתי ואני אגיד את זה הפעם ברצף, אני מקווה. יש מרכיבים בהוראות שהם קבועים ונכון שהם ייקבעו במסגרת הרישיון הסביבתי לשיטתנו. זה כולל את סוג הפסולת שמותרת לטיפול וסוג הטיפול. זו הייתה כוונתנו ושזה ייכלל ברישיון. מה שהוסף והוא בעיניי עיקר הדיון הם סעיפים (1) ו-(2) שהם התערבות במצבי כשל כמו בדוגמה שאלעד נתן ובדוגמאות שעלו פה. יש מזמין עבודה שרוצה לקבל את השירות ובעל האתר משיקוליו סוגר את השער או מצמצם את השעות וזה דבר שצריך להתערב בו. לגבי המצבים האלה, אני לא חושבת שיש פה עניין של ודאות או חוסר ודאות אלא להפך. זה נועד להגן על השוק ועל מקבלי השירות מפני התנהלות של בעל העסק שהיא התנהלות שפוגעת. אבל אם קובעים את הדברים האלה מראש – כמו שעידו אמר למשל שכולם צריכים לפתוח עד 20:00 – זו התערבות מהותית בפעילות העסקית. זה לומר שגם אם לא רווחי לך לפתוח אחרי השעה 16:00 ואין בזה צורך אני קובע לך לפתוח עד 20:00. למה שאני אעשה את ההתערבות הזאת? אם אתה יכול להתחרות בעסקים אחרים ולנהל את התוכנית העסקית שלך על בסיס של השעות האלה, להיות יעיל ולתאם עם הלקוחות שלך. כל זמן שאתה לא פוגע באף אחד הכול בסדר. אני לא חושבת שצריך להתערב בזה. כאשר אנחנו מדברים על מצבים שיש שימוש לרעה, צריכה להיות לדעתנו סמכות להתערב, וזה נאמר בכוכבית שאנחנו בדיון מול משרד המשפטים כדי לדייק חלק מהדברים. לגבי שאר הדברים כמו סוג הפסולת, יעדי הטיפול וסוג הטיפול הם חלק מהפשרות שלנו עם האוצר. אנחנו חשבנו שזה צריך ואפילו חייב להיות חלק מהרישיון הסביבתי והאוצר התנגד. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אתייחס שוב כי אני רוצה לדייק חלק מהדברים. אנחנו גם סבורים כמו שאמרתי קודם שזה צריך להיות רישיון או היתר. ההבדל היחיד שזה לא אמור להיות בשונה – זה נוגע לטווח הרחוק ואיך נראית הסדרה באופן כללי – מתנאים שמשפיעים סביבתיים מסביב כלומר שאתה לא מייצר אבק או מפגעים. במקרה הזה השיקולים לסוג הפסולת שמותר למתקן לטפל, סוג הטיפול המותר והיעדים שלו הם שיקולים משקיים. הם שאלה כמה קיבולת יש לנו בישראל, איפה היא נמצאת והאם אנחנו יודעים לתת לה מענה או לא. לכן זה היתר נפרד. לגבי הטענה שנאמרה פה עכשיו שההיקף השנתי או המצטבר לזמני מתן שירות בחירום או בשגרה – כתוב פה בצורה מפורשת בשגרה – היא מעורבות בעייתית. כשנותנים את זה ניתן לקבוע שלא קובעים שעות לסוגים מסוימים שיש להם יתירות. זה אפשרי. אבל יש לזה ערך משני היבטים. אני אסביר את שאלת הסיכון של התמחור. יש ערך כשיזם מבקש רישיון הוא יודע מראש מה רמת הזמינות שהוא צריך לתת לה מענה. יש לזה ערך כי האדם מקבל את ההחלטה במועד בו הוא מחליט לעסוק בתחום או לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על האתרים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רוצה להסביר למה אני חושב שמה שנאמר עכשיו על ידי נטע שזו מעורבות חמורה מדי הוא לא נכון. עלתה על ידי השלטון המקומי שאלה של בעל עסק לפסולת בניין ומתחילים להיערם לו דברים מחוץ לשטח. יכול להיות – זו אמירה סבירה – שיגידו לאתר לטיפול בפסולת בניין שהוא צריך לקלוט פסולת בניין בכל שעות הפעילות של אתרי הבניין בישראל כדי שלא יצטברו פסולות בחוץ. זה הגיוני ואגב בתחנות כוח שזו דוגמה טוב – כי זה גם כן מתקן שיש לנו במחסור – יש חובת זמינות. המתקן לא יכול לפתוח ולסגור מתי שהוא רוצה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא אותה דוגמה. פה הוא מייצר אנרגיה למדינת ישראל ופה אם הוא סגור, אף אחד לא יבוא אליו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם מטמנה סוגרת ב-15:00 ונותר תור ארוך מחוץ למטמנה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא יעבדו איתה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ולאן ילכו? יש לנו יתירות של מתקני מיון? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה מונופול שמנצל את הכוח שלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל זו דוגמה שכבר הייתה. הייתה התערבות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל לא הייתה סמכות להתערב. גם אם יש התערבות - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זו בדיוק הסיבה שאנחנו רוצים את זה. במצבים שיש מישהו שיש לו מונופול והוא מנצל אותו, פה אפשר להתערב. זה לא אומר שבגלל זה אני צריכה להגיד לכל האתרים בארץ שייפתחו עוד ארבע שעות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> את לא חייבת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> עידו אומר שאת לא חייבת. אבל אם את יודעת מראש - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בטח שהיא יודעת מראש. מונופול זה לא מצב תמידי, זה מצב זמני. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא רק שאני לא יודעת מראש אלא שבטח ובטח באתרים של פסולת הבניין יש פעילות שהיא עסקית. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> רוני אני לא מצליח להבין. אתם רוצים שהכלל יהיה שהדברים האלה יהיו קבועים ברישיון? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא ברישיון, בהיתר. שהתנאים האלה ייקבעו בהיתר. הם יכולים לקבוע גם שבחגים אפשר לתת הוראות מיוחדות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. תכף נדייק את זה. משרד הפנים היה באמצע ההערות שלו. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> אמרנו את כל ההערות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. יש עוד הערות בזום? כן מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא מזמן כשהגדירו את המשק לשעת חירום הוסיפו את אתרי הבנייה גם ככאלה שפועלים בשעת חירום. אני לא מדברת על תקופות שגרה. אני חושבת שהמשרד להגנת הסביבה צריך לתת דעתו על אתרי קצה. האם חלקם מוגדרים – אולי כן – כעסק חיוני או כעסק בשעת חירום? במיוחד שעכשיו אתרי הבנייה נוספו כמשקי שעת חירום. אני רגע מחוץ לעניין, אני חושבת שצריך לוודא שתהיה רציפות תפקודית גם באתרי הקצה. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> זה נכון שזה קיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה קפץ לי כתוצאה מזה שהוסיפו את אתרי הבנייה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יושב-הראש רק אם אפשר להשלים, לא סיימתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בקצרה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אולי נכון להפריד מבחינת הנוסח פה בין דברים של שגרה כמו מונופול אזורי שיכול להיות שיוחלט על השעות שלו – מובן שאם אפשר להחליט שלא, אז לא – לבין הגדרת מצבים של חירום משקי. זה לא חייב להיות מלחמה אלא מצב בו יש הצטלבות של חגים ואין לנו מספיק קיבולת. במקרי קיצון כאלה יש היגיון במתן הוראות פרטניות. ככלל, יכול להיות מצב – ברוב אתרי הטיפול וההטמנה וכן ברוב התשתיות יש מאפיינים של מונופולים מקומיים – שירצו לקבוע תנאים כאלה כשגרה. זה צריך להיות בהיתר מוסדר שידוע מראש ולא בהוראות פרטניות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> רק בקצרה, אנחנו מבינים את הצורך בקביעת ההוראות כהוראות כלליות וכהוראות מיוחדות בפסולת בניין. אנחנו רק אומרים שצריך להפריד את זה מההוראות שחלות על פסולות אחרות כי הפסולות האלה מתנהגות אחרות וכן סוגי הפינוי מתנהלים אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אלה אותן בעיות. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> לא, אלה לא אותן בעיות ואנחנו סבורים זה לא נכון כמי שעוסקים ומייצגים את הארגונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה של מונופולים בפסולת? << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> לא, במקרים החריגים, מתי יש כשל ומתי מתנהגים בצורה שונה. צריך לבחון את זה וזה לא נבחן. זה נבחן ברגעים אלה בשיח בוועדה הבין-משרדית על משק הפסולת. זה תהליך שנעשה. שם זה המקום לבחון את זה וזה לא נעשה פה כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי ההערות הפרטניות שנשמעו וקיבלו התייחסות לא אחזור על כך. אני אתייחס לוויכוח הגדול שמתנהל פה לגבי סעיף 7י. אני חושב שעמדת נציג האוצר היא עמדה נכונה. ההוראה כפי שהיא מנוסחת כרגע היא הוראה גורפת מדי ומתערבת מדי מצד אחד. מצד שני, צריך לגדר בצורה יותר מדויקת את ההצעה שהוצעה להפריד לחלקים שמתייחסים למצבים רגילים או למצבי כשל. לגבי מצבי השגרה כמו שתוארו כאן, אני לא רואה מניעה שבהוראת החוק ייכתב שתנאים ברישיון הנוגעים לדברים האלה ייקבעו על ידי המנהל. זה יהיה אותו רישיון אומנם כי אנחנו כמובן לא נוכל להבחין בין הסנקציות שמוטלות על הפרת רישיון לבין הפרת משהו אחר. יהיה רישיון אחד. לגבי התנאים שצפויים להיקבע מראש, אני לא רואה מצב בו סוגי הפסולת שמטופלים באתר מסוים שמקבל רישיון לא יאמרו לו מראש ואחרי שבועיים שהוא קיבל רישיון יאמרו לו שהוא יטפל רק בפסולת מגודל כזה וכזה, זה לא מתקבל על הדעת במצבי שגרה. לגבי החלק השני של מצבי חירום או דווקא לא מצבי חירום אלא הגדרה יותר מדויקת כפי שאמרה גברת דרורי של מצבי כשל, אלה יכולים להיות מצבים צפויים וידועים מראש כמו המצב שתיאר עמיחי לגבי ימינו אלו עם חגים שמצטלבים. אלה דברים שקורים לא מעט וצריך לטפל בהם. צריך לתת מענה למצבי "כשל" מהסוג הזה או מצבי חירום. המצבים האלה צריכים להיות מגודרים מאוד בנסיבות בהן מותר להשתמש בסמכויות האלה וצריך להגדיר את הנסיבות בצורה מאוד מדויקת. לא ייתכן שכל מצב שיש בו מחסור לכאורה ייחשב כמצב של כשל. צריך לראות מה הנסיבות שאנחנו מאפשרים את הסמכות הזו כי זו התערבות משמעותית בהתנהלות של גורמים פרטיים. צריך לגדר את הסמכות בצורה מדויקת ולהבטיח שהיא לא תהיה במידה העולה על הנדרש. יש דברים שאפשר לתת בהם סמכות לטפל במסגרת המשרד להגנת הסביבה ויש דברים שגם אם הם גורמים לכשל בשוק הזה עדיין יכול להיות שזה לא בתחום הטיפול של המשרד להגנת הסביבה. למשל בפיקוח על המחירים. אנחנו יודעים שבתחום הזה של פסולת הבניין וגם בתחום הפסולת בכלל יש בעיה של הפקעת מחירים. יש חוק שמתייחס לזה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש הסדר נפרד בהצעה הזו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אין. הוא ירד. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא פיקוח על המחירים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שבמצבים מסוימים יידרש כאן פיקוח על המחירים או סוג של רמת פיקוח אחרת שמופיעה בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. זה דבר שמטופל בחוק אחר שאפשר יהיה להפעיל אותו במקרה הצורך. לקבוע את מחירי השירותים שאנשים נותנים היא התערבות מאוד בוטה בחופש העיסוק של אנשים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אחת הסיבות שזה ירד כאן היא שהמקומות היחידים בהם הפקיעו את הסמכות של פיקוח על המחירים מהוועדה לפיקוח המחירים ומהשרים היא כשיש מועצות של רשויות עצמאיות. במים, בחשמל ובגז יש את הסמכות הזאת. אני כן אציין לגבי הסוגיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קביעת תעריף. << דובר >> עידו מור: << דובר >> נכון, זה הרבה יותר דרקוני. תעריף הוא מחיר. יש את כל סמכויות פיקוח המחירים כשקובעים תעריף. אגב, באחד הגלגולים של זה הצענו שהמועצה תוכל לקבוע. אני רק אציין לגבי מצב החירום, בחוקים אחרים יש הגדרה של מצב חירום משקי. למשל במשק הגז הטבעי זה לא בהכרח מלחמה. הסמכויות שאתה מבקש לייצר פה כמו להורות לבעל מתקן לפעול בצורה אחרת ממה שהוא היה רוצה באינטרסים העסקיים שלו נמצאות במשק הגז הטבעי כשיש מחסור בגז טבעי. צריך למצוא את המינוח אבל מצב חירום משקי הוא משהו שקיים במספר חוקים. בדרך כלל מי שמכריז עליו הוא השר או גורם כזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא נציע להשתמש במילים לענייני חירום. אנחנו מצויים מספיק במצב חירום כללי ובמצב מיוחד אחר. זה עניין של מינוח. אני חושב שהוועדה צריכה לבקש מהמשרדים לבוא בדברים כך שהדברים האלה יופרדו. תהיה סמכות אחרת מהממונה בדברים שייקבעו ברישיון לפי דרישת האוצר אבל הם עדיין יהיו תנאים ברישיון. יש חשיבות לא רק ברמת הודאות אלא גם ברמת ביצוע החוק שהדברים האלה יהיו מוסדרים ברישיון. זאת לעומת מצבים חריגים שגם אותם צריך להגדיר ולגדר כך שהפגיעה שתיעשה במצבים האלה תהיה מוצדקת ובמידה שאינה עולה על הנדרש. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני אגיד בהקשר הזה – סליחה שאני קוטעת תומר – שטבעם של מצבי הכשל שאתה לא יכול לצפות באיזה צורה הם יבואו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא חייבים לצפות מה גרם למצב. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> לא מה גרם אלא מה יהיה הכשל. האם פתאום נוצר סוג של חומר מסוים שאתה לא יכול לקלוט וצריך למצוא לו מקום. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לכן נותנים סמכות. בדרך כלל שר מכריז על זה והאחריות היא מיניסטריאלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עדיין צריך להגדיר מה הוא. מן הסתם כאנשי מקצוע אתם יכולים להגדיר מה הוא המצב שאתה סבור שקיים בו כשל. לא למה הוא נגרם ומה התוצאה הפרטנית של הכשל. יש צורך להגדיר את ההדק שמפעיל את הסמכות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> נחשוב על זה, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במצבים האלה יש מקום לתת הוראות שכמובן צריכות להיות מוגבלות בזמן ככל שצריך אותן כדי להתגבר על אותו הכשל. צריך לגדר אותן מבחינת הזמן, ההיקף והגורם שנותן אותן. זה אירוע דרמטי של התערבות בשוק פרטי. משעה שהמדינה החליטה ששוק הפסולת או שוק הטיפול בפסולת הוא שוק פרטי –שזה לא הכרח שזה יהיה כך אבל כך הוחלט – יש לזה מחיר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כן הוגדר שזה חיוני בשעת חירום. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, זה לא. אין לזה קשר למצב הזה. ברגע שיש חוק רישוי כזה, המדינה הודיעה שזה לא מוסדר על ידי השוק הפרטי אלא על ידה. בהיבט הזה העובדה שמראש אנחנו הופכים את זה לשוק מורשה הופכת את זה לדומה לכל משקי התשתית האחרים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא נכון אבל לא נכנס לזה כרגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד את זה על כל רישיון עסק שאתה מוציא והוא עדיין פרטי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הכול פרטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד שגם הרפורמה ברישוי עסקים היא הסדרה ברגולציה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש הבדל בכך שהממשלה – המשרד להגנת הסביבה למשל – מסדירה את הסידור בתחום מסוים בכל הארץ. ברור יש פה ספקטרום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להיות רופאת שיניים עם רישיון. זה בכל דבר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זו שאלה קצת תיאורטית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר להתקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם צריכים להציע לנו הצעה יותר מדויקת בנושא הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם רוצים לסכם את מה שקראנו עד עכשיו ומה שביקשתי לגבי אמות המידה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה משהו שצריך להיבחן. אנחנו רושמים את כל ההערות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש לנו שיעורי בית לכמה חודשים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יוצאים לפגרה. הם אמרו שהם יבדקו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני בעמוד 13 בסעיף 7יב. השגה על תנאי בעל השפעה משקית 7יב. (א) עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות סעיף 7י, או הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 7יא או לפי סעיף 7כ, בתוך 21 ימים ממועד קביעתו, אם התקיימו לטענתו אחד מאלה: (1) התנאי נושא ההשגה עלול לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקת השירות; (2) התנאי נושא ההשגה עלול לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים. (ב) חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, הגורם המקצועי הבכיר במשרד להגנת הסביבה המופקד על תחום הפסולת, ונציג שר האוצר. (ג) השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה. (ד) המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב הראש. (ה) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. (ו) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. (ז) קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה וביניהם היושב ראש. תוקפו של רישיון 7יג. תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, והממונה רשאי לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם. סירוב לחדש רישיון, ביטולו או התלייתו 7יד. הממונה רשאי, בכל עת, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את הרישיון, לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה; (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או, לפי העניין, שהוא חדל לעסוק בעיסוק נשוא הרישיון; (3) העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה; (4) פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת. (5) בשל שיקולים שבטובת הציבור לפי הוראות סעיף 7ז. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יחס להיתר פליטה או להיתר רעלים 7טו. על האף האמור בסעיף 7א ו-ו-7ג – (1) עוסק בפסולת המבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, אשר טעונה כולה או חלקה, היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, או היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993 (להלן – היתר רעלים), יגיש לממונה כהגדרתו בחוקים האמורים, בקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד, לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי הוראות חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר כאמור. (2) בבקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד כאמור בפסקה (1) יכללו מידע ופרטים לפי סעיף 7ג לחוק זה. (3) ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה אחוד או היתר רעלים אחוד, הממונה יהיה רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה. (ב) ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים ירשום הממונה את העוסק במרשם. יחס לחוק רישוי עסקים 7טז. (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים (בסעיף זה – רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן הרישיון כאמור. (ב) ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1 (א)(1) לחוק רישוי עסקים; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי החוק האמור ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, "נותן האישור" – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון, שרואים אותו כאישור לפי חוק רישוי עסקים, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי חוק רישוי עסקים; ואולם – (1) הסמכויות לפי סעיפים 19א ו-19ב לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור בסעיף 19א לאותו חוק, גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה; (2) הסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לאותו חוק, גם לעניין רישיון כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 28ב לחוק האמור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המשכנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אסביר את שני הנושאים העיקריים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשעה זו נשמעת התרעה של פיקוד העורף. הוועדה יוצאת להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 12:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו חוזרים מההפסקה כדי לנעול את הישיבה. מועד הדיון הבא יפורסם בקרוב. << דובר >> אלעד עמיחי: << דובר >> אפשר להגיד לאן הגענו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הגענו עד לעמוד 16 לסימן ג': אמצעי איכון ובקרה. לא שמענו הערות עד עמוד 14. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מ-7יב. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני לא חושב שהגענו עד סימן ג'. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהקראה כן ובהערות אנחנו לפני 7יב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:02. << סיום >>