פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 507 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, א' בניסן התשפ"ו (19 במרס 2026), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >>הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, של ח"כ יעקב אשר<< הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: איתן גינזבורג מוזמנים: מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר תום פישר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גיל בלולו – השמאי הממשלתי, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר שלום זינגר – עו"ד, יועץ משפטי, משרד הפנים מאיה קרבטרי – מנהלת סביבה וקיימות, פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי אפרת ברנד – יועצת משפטית, מנהל התכנון בנימין ארביב – סגן היו"ר, המטה לתכנון לאומי ארבל אלטשולר – סמנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נחמה בוגין – יו"ר, לשכת שמאי מקרקעין שרון קרני כהן – עו"ד, מנהלת מדיניות, אוניברסיטת תל-אביב משתתפים באמצעים מקוונים: רחלי בן יהודה – מנהלת תחום מקצועיות, שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר גלעד אלון – יועץ לראש מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים הילה בוסקילה – עו"ד, הנהלת בתי המשפט איריס פרנקל כהן – ד"ר, יועמ"ש, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית סיגי בארי – אדריכלית, סמנכ"לית מגורים ועירוניות, מינהל התכנון ישי ולנסי – אדריכל, מהנדס העיר, עיריית בת-ים ימית כהן – סמנכ"לית רגולציה, מינהל התכנון ארז קמיניץ – עו"ד, שדלן, קבוצת כנען ישי איצקוביץ' – עו"ד, יועמ"ש, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייעוץ משפטי: רעות בינג רוני טיסר תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >>הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907<< נושא >> << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> על סדר היום הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו-2025, פ-5929/25, מ-1907, של חבר הכנסת יעקב אשר, ממוזג עם הצעת החוק הממשלתית. בינתיים הצעת החוק גם השתנתה והשתנתה, ומתייעלת בכל ישיבה. לקראת הישיבה הזאת יצא נוסח, אחרי עבודה מאומצת לתוך הלילה של הצוות המשפטי, ולכן אתמול בבוקר יצא הנוסח. עוד לא נוסח מושלם, עוד לא גמור. אנחנו היום נציג את התיקונים ואת הדברים ויש לנו עוד דברים והתייחסויות. ננסה לעשות את זה רק מהר וברור. אני רוצה בהזדמנות הזאת באמת להודות לצוות המשפטי, ובמיוחד לבנות הצוות המשפטי ברשותך, אדוני. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> בהחלט. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כי כל אחד מהם, גם בזמן שישבו על הנוסח, עזרו להם כמה ילדים בגילים שונים. ואני רוצה לומר דבר אחד, שזה לא בגלל שמישהו הכריח אותם או מישהו כפה עליהם, אלא באמת גם האחריות שלנו וגם האחריות שלהם. ואנחנו יודעים כמה החוק הזה הוא חשוב והגיע הזמן לגמור אותו. ובאמת, תודה רבה בשם כולם. אבל אנחנו לא נחגוג עד שלא נסיים אותו, בעזרת השם. אז עד כאן ההקדמה ההכרחית מבחינתי. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> בדיונים הקודמים סיימנו לעבור על כל החוק ולשמוע את כל ההערות שנשמעו. חלק מהדברים שנדונו בדיונים הקודמים כבר הוטמעו בתוך הנוסח שהופץ אתמול, וגם אני מצטרף להערכה הרבה לרוני ולרעות, שישבו לילות כימים כדי להשלים את המלאכה, אז אני בהחלט מצטרף לתודות. הדרך שבה אני מציע שאנחנו נתנהל היא כדלקמן. אנחנו נעבור על החוק כסדרו, כסדר הסעיפים. באותם מקרים שבהם הוטמעו דברים כבר בנוסח - - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לא, לא נקריא אותם. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, ודאי שלא. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> התיקונים כסדרם. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אנחנו נקריא תיקונים שכבר הוטמעו בנוסח, בעקבות הדיונים שהיו בוועדה קודם לכן. ולגבי אותם דברים שנדונו בוועדה בישיבות קודמות וטרם הוטמעו בנוסח, כי אנחנו חיכינו/מחכים עדיין, לתשובות הממשלה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לתשובות, לרעיונות. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, לרעיונות אנחנו לא מחכים. נצטרך לקבל אותם היום. אני רק מזכיר שוב, התנאים שתדרוש רשות המיסים לגבי היזמים טרם הגיעו לוועדה. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> ארבל אלטשולר, סמנכ״ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. שלחנו את המסמך, אנחנו גם רוצים לשוחח ולהציג אותו להתאחדות הקבלנים ולאיגוד הבנקים. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אתה העברת טיוטה, אנחנו רוצים לדעת מה עמדת הממשלה. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> זה הבסיס. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, לא הבסיס. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> נעשתה עבודת מטה משותפת בשיתוף בין רשות המיסים, משרד האוצר והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. אנחנו גיבשנו את ההצעה, אנחנו מקבלים עליה כרגע פידבק, אני גם שוחחתי הבוקר עם התאחדות הקבלנים ואמרתם להם שאנחנו רוצים להעביר להם את זה עכשיו גם להתייחסות. בכל מקרה, העבודה נעשתה, ואנחנו גם שלחנו את זה גם לוועדה והצגנו לכם את מסמך הטיוטה. שוב, הוא עדיין לא מסמך סופי, הוא יפורסם זמן קצר אחרי כניסת החוק לתוקף, זו הכוונה, אבל הצגנו את הדברים. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כל מה שאמרת ברישה הבנתי, תאומים והתאחדות הקבלנים זה מצוין, אני תמיד אוהבאת השולחן העגול והזה. אבל אני לא מקבל את זה כי דיברנו שהתנאים יהיו ברורים עכשיו, ולא טיוטה, ולא שאחרי שיהיה החוק זה יצא ואז נופתע מחדש. אנחנו רוצים לדעת מה התנאים, זה הכול. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> אין שום בעיה, אם תרצו גם נוכל להסביר. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לא, אם תרצו, אנחנו רוצים. ולכן אני מציע, את שלל ההתייעצויות שיש לך לעשות ולשמוע, ואני משבח את ההתייעצויות האלה, אתם תסיימו עד היום בערב, ועד היום בערב אתם תשלחו לצוות המשפטי שלנו את הנוסח הסופי. סופי הוא תמיד יכול להיות מילה לפה, מילה לשם, וניסוחים ותיקונים. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> אני מזכיר שגם הסיבה שביקשנו לא לקבע את זה בחקיקה היא מחשש שיכול להיות שאנחנו נצטרך לעשות איזה שהם שינויים בהמשך, ושלא נגיע למצב שבו צריך שלוש קריאות בשביל לעשות - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אין מחלוקת. עד סוף היום יהיה - - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לכן מבקש היועץ המשפטי לראות, יכול להיות שיש דברים בנוסח שיישארו לאחר כך, אולי, אני לא יודע, אבל השאלה היא איזה דברים, ולכן חשוב לראות מה כן יופיע בחקיקה, ואחר כך יחליטו מה לא יופיע בחקיקה, אבל חלק ודאי יופיע בחקיקה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> כרגע לא מופיע כלום. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לא, אבל אני אומר בעיקרון, זה הרצון שלנו. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אם זה מקובל על חברי הכנסת, אנחנו נעשה את הדיון בדרך הזאת, שאנחנו נעבור כסדרו של החוק. ונציג את הדברים שיש לגביהם נוסח מתוקן. ולגבי אותם דברים שעדיין לא סגורים, אנחנו נבקש ונקווה שנקבל תשובות מלאות, שנוכל להטמיע אותן בסופו של דבר בנוסח הסופי שיובא להצבעות. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> יש איזו בקשה קטנה, אם אפשר. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כן. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לקבל את הנוסח. << דובר >>מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):<< דובר >> הוא לא בפנינו. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> עוד דקה יהיה. אנחנו נעשה הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:35 ונתחדשה בשעה 12:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. יש לכולם את הנוסח. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> אנחנו קיבלנו, תודה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> יופי. זה מפורסם באתר, פורסם כבר מאתמול, באתר הכנסת, אתר הוועדה, אז מי שרוצה לעמוד ולשבת מול זה גם כן אפשרי. אנחנו ניתן, כאמור, ליועץ המשפטי להתחיל את הסריקה, מה שנקרא. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> התיקון הראשון נמצא בעמוד 1 בנוסח בסעיף ההגדרות, בהגדרת בעל דירה. יש כאן שני תיקונים. התיקון הראשון הוא הבהרה או חידוד, שבעצם בעל דירה הוא לרבות מי שהיה בעל דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות ערב קרוב נזק המלחמה. פרשנות 1(א) "בעל דירה" – כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי, לרבות מי שהיה בעל דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות, ערב קרות נזק המלחמה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כל מה שבצהוב זה התיקונים. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> הכוונה בהבהרה הזאת, שגם מי שהיה בעל דירה ודירתו נהרסה לגמרי, ולכאורה יכול להיטען שכרגע מכיוון שאין דירה על הקרקע, הוא אינו בעל דירה, הוא ייחשב לצורך זה כבעל דירה. עלתה תהייה, מובן שמי שמכר את דירתו לפני ההכרזה והוא כבר אינו בעל זכויות במקרקעין, הוא לא ייכנס באותה הגדרה. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> אנחנו נדייק את זה בנוסח, חייבים בנוסח, כן. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> תיקון נוסף הוא הבחנה בין בעל דירה לבעל מגרש, כי כפי שתראו בהמשך הנוסח, חלות עליהם הוראות נפרדות. פרשנות 1(א) "בעל מגרש" – בעל מגרש, לרבות חוכר לדורות במגרש לפי סעיף 11(ג)(4); בהקשר הזה לבעל מגרש, אני כאן אגיד רק בקצרה, ואנחנו כמובן נדייק את זה בהמשך בסעיפים, שאותו בעל מגרש אף הוא לא זכאי לאותו הסכם יציאה, ולא זכאי להטבות המס במיסוי מקרקעין. אני עוברת לעמוד שלוש, להגדרת עסקת שיקום. כאן, בהמשך למה שאמרתי, יש הבחנה שוב בין בעל דירה לבעל מגרש. כמו כן, הבהרנו שעסקת השיקום היא עסקה שמחייבת את מכירת מלוא הזכויות במקרקעין. וכן, בהמשך להערה שנמשכה בדיון, הבהרנו את הפירוט, בדומה למה שנעשה היום בעסקת פינוי ובינוי, של הפירוט של הדברים שנדרשים להיות בתוך העסקה. ואני אקריא – פרשנות 1(א) "עסקת שיקום" – חוזה בין יזם ובין בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל הדירה או בעל המגרש למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם לשם הקמת מבנה חדש, בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות והכולל בין השאר את כל אלה – (1) העקרונות לקביעת התמורה שיקבל כל בעל דירה לפי החוזה; (2) המועדים המרביים לאישור תוכנית מפורטת, לקבלת היתר בנייה ולמסירת הדירה החדשה לבעל הדירה בהתאם לחוזה; (3) פרטים בדבר הגורם שיבצע את עבודות הבנייה בהתאם לחוזה או תנאים לבחירתו של הגורם כאמור, לרבות לעניין ניסיונו בתחום; (4) התחייבות מטעם היזם להעמיד ערבויות לטובת בעל הדירה לשם הבטחת התחייבויותיו של היזם לפי החוזה; << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> אפשר להעיר על זה? << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> רגע, רק לפני שאתה מעיר, אני רק רוצה לחדד שהגדרנו עסקת שיקום ככה עם כל התנאים, כי בסופו של דבר סופרים עסקאות שיקום. אנחנו רוצים לוודא שהעסקאות שסופרים הן עסקאות שיש בהן איזושהי מסוימות והן כוללות מינימום נדרש. לקחנו את זה מחוק פינוי-בינוי כדי שלא יהיו עסקאות שהן חסרות כל התייחסות לפרטים בסיסיים והן יספרו כעסקה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> אם יש למישהו הערות על זה בלבד, אפשר. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> תום פישר משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. ההגדרה הזאת אכן זהה להגדרה שקיימת בחוק פינוי-בינוי, אבל אנחנו זיהינו איזשהו באג בהגדרה הזאת, כי המשמעות היא שאם העסקה לא כוללת, למשל, תנאים מרביים למתן ההיתר, המשמעות שהיא לא עסקת שיקום והחוק לא חל עליה. << דובר >>איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):<< דובר >> ולכן הצעתכם היא? << דובר >>תום פישר:<< דובר >> הצעתנו לכתוב את ההגדרה בצורה כללית, כמו רק הרישה, ואת הפרטים לכתוב כהוראה נורמטיבית בתוך הסעיף בחוק ולא בהגדרה. שעדיין זה ייחשב עסקת שיקום, ועסקת שיקום בסעיף בחוק צריכה לכלול 1, 2, 3. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> ואז מה ההוראה ככל שהיא לא כוללת? << דובר >>תום פישר:<< דובר >> אז אפשר אולי להשלים אותה, אבל כרגע המשמעות היא שאם זה לא כלול, היא לא עסקת שיקום, וכאילו אנחנו לא- - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> למי יש אינטרס שזה לא יהיה עסקת שיקום? << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> בדיוק, המשמעות היא שזה לא נספר, ואולי נכון שזה לא ייספר, אם זו לא עסקה שהיא כוללת משהו מינימלי. << דובר >>איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):<< דובר >> כל מה שהוא מציע זה עניין טכני, של גיאוגרפיה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, אם זה גיאוגרפיה, אני לא מתווכח. << דובר >>איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):<< דובר >> אבל אתה מציע להעביר את העקרונות האלה לסעיף החוק ולא להגדרה. זה גיאוגרפיה. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> אם נגיד אחד מהדברים האלה לא קבוע בעסקה, אז המשמעות היא שהיזם צריך להשלים את זה, לכלול את זה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> מה זה צריך להשלים? << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> אתה רוצה שלמשל, נגיד, למנהל הרשות שלא יספור אותם? זה יכולה להיות הוראה נורמטיבית, שזה יגשים את המשמעות שאנחנו רוצים. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> עכשיו המשמעות היא שכאילו אנחנו צריכים גם לבחון את תוכן העסקאות, האם העסקה כוללת תנאים מרביים. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> ודאי, איך אתה מזהה עסקת שיקום? מה זאת אומרת? << דובר >>תום פישר:<< דובר >> בגדול, עסקת שיקום היא עסקת מכר, מכר הזכויות, על מנת לבנות בניין חדש. כל הפרטים שמנויים בה הם פרטים של דיני חוזים, שאנחנו צריכים עכשיו להיכנס לתוכם ולבדוק האם נקבעו תנאים מרביים, האם תנאי מרבי זה תנאי מתלה. יש כל מיני שאלות - - - << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> השאלות זה בסדר, אבל המשמעות, המהות שלשמה קבענו את העקרונות, אנחנו רוצים שהיא תישמר. אני משערת שגם אתם לא רוצים שאיזה צעטל'ה שמישהו חתם עליו יספר לעניין. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> ברור, אבל אין לנו אפשרות לעבור ולבדוק שכל אחד ואחד מהתנאים האלה מתקיימים בכל אחת מהעסקאות, זה לא מה שאנחנו אמורים לבדוק. כי זה אומר שאנחנו צריכים לקרוא חוזה-חוזה ולראות מה כתוב בו. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אכן, אכן. לקחתם לעצמכם את התפקיד, אז אתם תמלאו אותו. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> אין לנו אפשרות עכשיו לקרוא מאות חוזים ולבדוק שכל אחד מהם מתקיימים בו התנאים. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אז אין חוק. << דובר >>מתן יגל:<< דובר >> תומר, אבל למה אתה מתעקש? << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> הסברנו. עסקה יכולה להיות רק איזשהו סעיף שמתייחס. אין תמורות, אין ערבויות. << דובר >>מתן יגל:<< דובר >> אבל ברור שזו עסקה. מאיזה תופעה אתה חושש? << דובר >>איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):<< דובר >> זה כתוב בחוק. מה זה משנה איפה זה כתוב בחוק? אתם מעבירים את זה לפרק של הזה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> חבר הכנסת גינזבורג, אנחנו לא מדברים על גיאוגרפיה. אני לא אבזבז את זמנה של הוועדה בעניינים גיאוגרפיים. הוא מדבר על משהו מהותי. << דובר >>איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):<< דובר >> הוא אומר שהוא מצא באג במציאות הנוכחית. עם כל הכבוד למעבדה שבה אנחנו חיים בתוך הוועדה, כנראה החיים יותר זה. ולכן, אני חושב שצריך לגלות פה גמישות. אם אנחנו עומדים על העקרונות האלה ונמצאים במקום אחר בחוק- - - << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> אם אני מבינה נכון, הבאג הוא, לדוגמה, בחלק מההגנות לטובת הדיירים שלכאורה חלות על עסקאות פינוי-בינוי, הם לא יחולו אם העסקה לא כוללת את כל המרכיבים האלה. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> נכון. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> זו בעיה. אבל זה עדיין לא אומר שהפתרון לה הוא להגדיר עסקת שיקום - - - << דובר >>תום פישר:<< דובר >> נגיד עסקה שלא כוללת תנאים מרביים. בואו ניקח את הרכיב הזה. בדיני חוזים היא עדיין עסקה. יהיה עדיין התחייבות בין יזם לבין בעל דירה, היא פשוט לא תהיה עסקת שיקום. << דובר >>שלום זינגר:<< דובר >> אתה אבל רוצה פה לדעת שמי שחתם יודע על מה הוא חתם, ולכן אתה יכול לספור אותו. לכן מוגדר שזאת עסקת שיקום. עסקה זה כנראה תהיה, החוזה יחייב בדיני החוזים. יכול להיות שאתה צריך לומר, צריך לפרט יותר, כי לא כל פרט יהיה בדיוק - - - << דובר >>תום פישר:<< דובר >> את מהות, ברור שלא כל פרט. << דובר >>שלום זינגר:<< דובר >> נכון. המהות עצמה צריך. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> אני מזכירה גם שהחלק המרכזי בהצעת החוק הזו מתייחס לאיך סופרים רוב ואיך סופרים עסקאות. זה מרכיב מאוד בסיסי, השאלה היא מה העסקה. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> זה תיקון שגם בחוק - - - וגם בחוקים אחרים אנחנו רוצים לערוך. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> אני רק אציע בהקשר לזה, גם אם זה נשאר בנוסח הזה, לחדד את המילים "מועדים מרביים", כי אפשר לקרוא את זה כתנאים מתלים. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא יהיה שוני ממה שיש בחוק פינוי בינוי. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> זה לא ברור, בגלל זה אנחנו עמלים על תקנות שאנחנו - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> עמלים, אחרי 20 שנה, כן. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> המילה"מרביים" יכולה להתפרש כתנאי מתלה. מה זה מרבי? << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> אז מה אתה רוצה לתקן? << דובר >>תום פישר:<< דובר >> להוריד את המילה "מרביים". << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> מה זאת אומרת? ברור שזה תנאי מתלה. אין שאלה בכלל. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> אז לא לכולם זה ברור. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> מה כבודו רוצה? שיהיה ברור או שלא יהיה ברור? << דובר >>תום פישר:<< דובר >> בואו נרשום "תנאים מתלים". << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא צריך לרשום שום דבר. זה מאוד ברור. כולם מבינים מה זה הדבר הזה. השאלה אם זה תנאי מתלה או לא תנאי מתלה, זה לא אומר שאין מועד מרבי. יש מועד מרבי, ויכול להיות שיקבעו אותו כתנאי מתלה, ויכול להיות שהדיירים יגידו שהם לא מוכנים שזה יהיה תנאי מתלה. << דובר >>תום פישר:<< דובר >> בסדר. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> מה זה קשור? אבל מועד מתי יש איזו תוכנית צריך להיות. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> טוב, מיצינו. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> רגע, אני רוצה להוסיף עוד נקודה. אני מזכיר שהציפייה היא שבמגרש פנוי שהכנסתם להגדרת עסקת שיקום תהיה כנראה עסקת קומבינציה, לא עסקה למכירת כל הזכויות. וההגדרה של עסקת שיקום היא עסקה למכירת כל הזכויות, שזה לא מה שצפוי לקרות שם. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> צריך להגדיר את התנאים רק אם זו עסקה עם בעל דירה. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> צריך להגדיר שהוא לצורך הספירה, ואני לא בטוח שנכון להכניס אותו להגדרה. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> זאת הייתה בקשה של משרד המשפטים להבהיר את מלוא הזכויות. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> לא, לגבי התנאים הנוספים שהוועדה הוסיפה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> המאפיינים שצריכים להיות בעסקת שיקום רגילה הם אלה. צודקים המעירים שהמאפיינים האלה לא חייבים להתקיים בעסקה שמתייחסת למגרש, אבל לדעתי הנוסח שאנחנו הצענו לא מחייב את זה. << דובר >>רעות בינג:<< דובר >> נכון. אנחנו לא כתבנו בנוסח בכלל התייחסות לבעל מגרש, בארבעת התנאים הנוספים. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> אם בעל המגרש ערך עסקת קומבינציה ולא מכר את מלוא זכויותיו, הוא נספר כבניין אחד בדירה אחת או לא? << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> יש לך יועצת משפטית, תשאל אותה על הנוסח הזה. << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> אנחנו חושבים שזה מעורר כאן קושי. לא ברור לי אם הוא נספר או לא נספר במצב הזה כי העסקה היא לא עסקת שיקום, והוא אמור להיספר - - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> אז אולי היא נמצאת איתנו על הקווים? << דובר >>ארבל אלטשולר:<< דובר >> איריס אמורה להיות כאן גם כן. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> את הדברים האלה תסגרו ביניכם. זה עניין של אם זה מכסה או לא מכסה. אין פה ויכוח ברמה העקרונית. ברור שדין של מגרש זה דין אחר. לא דין של דירה. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> אין בעיה ללבן את זה אחר כך. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, אין ללבן את זה אחר כך. אין לנו אחר כך. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כן, איריס. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אני חושבת שיש בעיה בנוסח, כי עסקאות קומבינציה לא מתאימות להגדרה הזאת, והצענו במענה לנוסח פשוט להפריד. אנחנו כמובן חושבים שצריך לספור את המגרש, נכון לספור אותו, אבל לא צריך לכרוך אותו באותה עסקה, זה סוג אחר של עסקאות. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> זה נכון, זה סוג אחר של עסקאות, אבל מה מפריע לך בנוסח? << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> בעסקת קומבינציה אתה לא מוכר את כל הזכויות, אתה מוכר את חלקן ומקבל שירותי בנייה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, בוודאי שאתה מוכר את כולה, המגרש שלך לא יהיה בכלל באותו מקום שאתה היית. בוודאי שאתה מוכר את כולה. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> או שכן או שלא, אני לא יודעת מה- - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אם זה לא חלק מהמתחם, אז הוא לא יהיה חלק מהפרויקט. המטרה שרוצים להכניס מגרש לפרויקט היא לא כדי שהוא ימשיך ויעמוד במקומו. אז אם הוא מגרש שעומד במקומו, הוא לא חלק מהפרויקט, לכן הוא כן מוכר את מלוא זכויותיו, ומקבל אותם ממקום אחר. כמו שמקובל בעסקאות קומבינציה, הוא יקבל נגיד שש דירות, שמונה דירות, עשרים דירות, כמה שירצו לתת לו. אבל וודאי מוכר את כל זכויותיו. אחרת הוא לא חלק מהפרויקט. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אז אתה אומר לא קומבינציה, אלא עסקה של מכירת כל הזכויות. זה בעצם מה שאתה אומר. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, יכולה להיות עסקת קומבינציה. במינוח המשפטי עסקת קומבינציה היא עסקה שהיא לובשת לעיתים הרבה צורות ופנים. יש סוג של עסקאות קומבינציה שבה שומר בעל המגרש על זכויותיו במגרש ומקבל זכויות נוספות או אחרות במקום אחר. אבל יש גם בהחלט עסקאות קומבינציה שנכנסות להגדרה של עסקת קומבינציה, או למשמעות המובנת של עסקת קומבינציה, שבהם הוא בהחלט מוכר את מלוא זכויותיו, ומקבל זכויות במקום אחר. וזו העסקה שאנחנו רוצים כאן, כיוון שאם הוא לא ימכור את מלוא זכויותיו והוא נשאר בעל המגרש במתכונתו כפי שהייתה, אז אין סיבה שהמגרש הזה ייכלל בתוכנית במתחם הפינוי-בינוי. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אוקיי, אם זה ההסבר, אז אני מבינה שכל הזכויות יימכרו. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> אוקיי, זה מניח את דעתך כרגע. אם יש בעיה, ובערב תחשבי שלא, אז יש לך את הטלפונים של הצוות. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> בסדר גמור.תודה רבה. הלאה. << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> אני רק רציתי להעיר על ההגדרה של יזם שיקום, עלתה שאלה אם נניח שני יזמים באים בשותפות, רק לוודא שהנוסח הנוכחי מאפשר את זה, ואם לא, אז אם צריך להבהיר שזה יזם או מספר יזמים יכולים להיות מוגדרים כיזם שיקום אחד. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> יש לה יועץ המשפטי, שתשאל אותו. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> שירותי הייעוץ שלנו נסגרו הבוקר עקב שיפוצים. << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> אנחנו לא מבקשים ייעוץ אלא הבהרות לפרוטוקול. תודה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> ההבהרות בעל פה? טוב, את יודעת את הטלפון. אם זה דברים איזוטוריים. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אני מנסה לייעל, אולי אפשר להבהיר שיזם יכול להיות גם יותר מיזם אחד עם שותפים או- - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> בסדר, הובהר ויובהר והכול יהיה בסדר. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> לא, לא צריך להבהיר בנוסח. זה ברור. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> זה ברור. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> כפי שנוהגת הרשות להתחדשות עירונית לפרש את חוק פינוי-בינוי, שבו ההגדרה היא אותה הגדרה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כן, איצקוביץ'. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> שלושה דברים בהקשר שעכשיו אמרתם. אחד, אני לא בטוח שזה נכון להשאיר את זה בעסקת קומבינציה כמכירת מלוא הזכויות, משום שהסיבה שכך נכתב פינוי-בינוי היא סיבה מיסויית. הפרקטיקה היא כזו שיש לעיתים עסקאות שמשלבות קומבינציה ופינוי-בינוי. גם תמ״א 38 זה גם סוג של עסקת קומבינציה שהיא מכר חלקי. ולכן, כדי לאפשר לחוק עסקאות גם של שילוב של קומבינציה, שבסופו של דבר התמורה מתקבלת באמצעות שירותי בנייה, אני חושב שכדאי להשאיר את זה בטוח. אחר כך אתם מגבילים את האפשרויות ההסכמיות למאוד מצומצם. רוב עסקאות הקומבינציה שאני מכיר, הן מכר חלקי. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אבל הן לא חלק ממתחמי פינוי-בינוי. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> לפעמים אתה משלב פינוי-בינוי עם עסקת קומבינציה ומבקש להכריז על כל המתחם. זה קורה לא אחת, וזה שתי עסקאות שונות. אגב, בעלי מבחינה מסויית, הפטורים הם אחרים בעסקת קומבינציה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> נכון. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> אני לא בטוח שבעסקת מגרש יחולו אותם פטורים שיחולו גם על הדירה רגילה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> בטוח שלא, זה פרק אחר. למיטב הבנתי, הם לא עונים על ההגדרה של בעל דירה בפרק הפינוי-בינוי. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> אני חושב שכן, מכיוון שכמעט כל עסקות הקומבינציה שאני מכיר הן מנוסחות כמכר חלקי, הממכר מנוסח כמכר חלקי, כדי שלא יהיה פה איזשהו פאול, אם הניסוח של הממכר לא יגיד כל הזכויות, אז אתה לא שם. ולכן אני כן חושב שצריך להשאיר שם איזשהו פתח. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, יש לי איזה נוסח לגבי ההגדרה של התחדשות עירונית. שימו לב שבחוק אין שום הגדרה של התחדשות עירונית של המונח הזה. יש לזה חשיבות, כמו למשל, הזכרנו באחד הדיונים שאנחנו לא רוצים שהתחדשות עירונית בהכרח יחול על תמ״א 38 חיזוק. ולכן אני מציע להוסיף, פשוט זה לפי א׳-ב׳, הגענו לאות ה', שהתחדשות עירונית היא מיזם התחדשות עירונית כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, למעט ויהי במסגרת חוק החיזוק. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא בהכרח, יכול להיות שאנחנו כן נרצה עסקת חיזוק בהקשר הזה. בהחלט כן. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> לא בהכרח חיזוק, אבל זה יכול להיות גם חיזוק. למה לשלול את זה, איפה זה מפריע? << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> כי אז דיברנו בדיון, שיש מקרים, האם זה יכול לעכב פרויקט או לא יכול לעכב פרויקט, ואמרנו שתמ״א, חיזוק לא תוכל לעכב פרויקט של פינוי-בינוי. אתם זוכרים את הדיון הזה בהקשר? << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> כן, אנחנו דיברנו על זה בסעיף עצמו וחשבנו שהנוסח- - - << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> בסעיף של ההקפאה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אנחנו סברנו ואנחנו עדיין סבורים שהחשש הזה לא עולה מהנוסח כפי שהוא כרגע. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> טוב, דבר אחרון. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> בהקשר של שני יזמים, לא עניין של פרשנות, אני חושב שצריך לכתוב במפורש במסגרת אחד הסעיפים שמנהל הרשות יהיה רשאי לראות יותר מיזם אחד כיזם שיקום, גם אם זה קיים וגם לפי שיקול דעתו זה נדרש לצורך הוצאת הפרויקט. זו המציאות. לפעמים כבר קיימים שני יזמים ולפעמים גם כיזם שיקום יכול להיות - - - << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> אבל ברור שזאת הכוונה ואם אתה תבהיר את זה כאן, זה ישליך לגבי סעיפים אחרים שגם בהם זה נעשה עם שימוש בלשון יחיד. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> אני דיברתי עם כמה האנשים על הנוסח הזה ואני חושב שהכוונה שאין פה אפשרות. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> בחוק העידוד כאן מדובר ביזם. והאם שם נשללה אפשרות של ייזום משותף? << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> לא. אבל - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> חבר'ה, אתם חושבים שלא צריך? הלאה. כן, איריס, מה רצית להגיד? << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> זה לא רלוונטי לחוק פינוי-בינוי, אלא לחוק הרשות בהכרזה על יזם, ושם אנחנו לא מכירים בצירוף של שניים. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> זאת הבחירה שלכם. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> לא, זו לא בחירה. זה ליזם התקשרויות עם 24 יחידות לפחות, זה כן עולה מרוח הדברים שמדובר - - - . במקרים נדירים שיש שיתוף פעולה שנדרש לצורך ביצוע המקבץ, אנחנו יכולים להכיר בזה. << דובר >>שלום זינגר:<< דובר >> תומר, חוק הפרשנות בסעיף 5 קובע: "האמור בלשון יחיד, אף בלשון רבים משמע". << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> האם המעירים המתכוונים למצב שבו יזם אחד התקשר עם 20 ויזם שני התקשר עם 30, והם עשו הסכם ביניהם שהוא לא שקוף, אלא הם עשו הסכם ביניהם. זאת הכוונה? << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אם הפרויקט הוא פרויקט משותף , עשו הסכם, עשו שותפות למעשה - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> נכון, אז אין בעיה. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> נכון. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> מה שקורה בפועל זה שבמקרים כאלה זה שיהיה Joint Venture. לפעמים זה נכפה במקרים אחרים שמוסד התכנון אומר, "אני מרחיב את הקו הכחול, בואו תתאחדו ביחד". שתי החברות האלה, שאין ביניהן שום קשר ואפילו מתחרות במקומות אחרים, חותמות על עסקת Joint Venture, ואז - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> חותמות על עסקה, אז הן שותפות. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> כן, אבל לא מקימות תאגיד. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא צריך להקים תאגיד, שותפות לא צריכה להירשם. << דובר >>ישי איצקוביץ':<< דובר >> זה לא שותפות, עסקה. << קריאה >>קריאה:<< קריאה >> הם לא אישיות משפטית אחת. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> כן, עורך דין קמיניץ. << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> זה בעיקר נוגע למצבים קיימים. כי אם תגידו לעתיד שצריך אחרת, אז אחרת, אבל בסופו של דבר יש כבר מתחמים שבהם עובדים שני יזמים, הם לא מתחרים אחד בשני. הרבה מההוראות שיהיו אחר כך, יהיו על מצבים שבהם אפשר לבטל עסקאות שיקום ולהתחבר ליזמים אחרים, אנחנו לא מדברים על הסיטואציה הזאת.אנחנו רוצים לתת ליו"ר הרשות להתחדשות עירונית את האופציה לבחון את ההסכמים שיש בפניו, היזמים שיש בפניו כשהוא מחליט על יזם השיקום, ולתת לשני יזמים, או יותר, את האופציה להיות יזמי שיקום כהגדרתם בחוק. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, זה סיטואציה אחרת, שאתה רוצה חוק שיהיה פה אחד שיהיה לו 20 דיירים, אחד שיהיה לו 30, וכל אחד יעשה את שלו? << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> כי כך מתקדם התכנון. התכנון מתקדם באופן שבו לקחו שני מתחמים ומקדמים אותם תכנונית ביחד. הם לא רבים זה עם זה, זה יו"ר הרשות יוכל לראות, הם לא מתווכחים זה עם זה והם לא לוקחים אחד לשני, אבל הם מתקדמים ביחד, הם לא רוצים לעשות ישות משפטית אחת, והחוק כרגע עלול להתפרש כמצב שבו, נוכח המורכבות הזאת של יזמי שיקום, שרק כאשר זו אישיות משפטית אחת אפשר להכריז עליה כיזם שיקום. אנחנו רוצים גם את האופציה הזאת. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, זה לא אופציה - - - << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> אבל זה שיקול דעת של היו"ר. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> בוא נשמע את היועצת המשפטית של הרשות להתחדשות עירונית. היא הציגה את המצב כפי שצריך. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> אני הסברתי את זה קודם, למעשה גם היום, ברגע שיש שני יזמים שעובדים בשיתוף פעולה כדי לבצע מקבץ אחד שהוא מתחם שצריך לעבוד ביחד, אנחנו מכירים בו כיזם לצורך העניין. אבל אנחנו צריכים להשתכנע שהם באמת עובדים ביחד במקבץ. << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> לזה הכוונה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> יפה. אז זה הדין היום, וזה הדין שיהיה גם פה. << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> מאה אחוז. אם זה מובהר אז בסדר. רק בהקשר הזה, כשאנחנו מדברים על המגרש, אם הוא במושע, אז דיני המושע יחולו עליו? זאת אומרת צריך להיספר כדירה אחת? << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> יש הבהרה בהגדרה הבאה. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> כמו הדירה המוחזקת במושע. הדירה המוחזקת על ידי שני בני זוג זו יחידה אחת. << דובר >>ארז קמיניץ:<< דובר >> מאה אחוז. בסדר. << דובר >>רוני טיסר:<< דובר >> לעניין מגרש ריק, יש גם הבהרה בנוסח בהמשך. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> יש עוד הערות רק למה שהקראנו? << דובר >>רחלי בן יהודה:<< דובר >> רחלי בן יהודה, רשות המיסים. לגבי עסקת שיקום, התוספת של בעל מגרש, כפי שרוני אמרה, מגרש לא זכאי להטבות, הוא לא נכנס לפרק של פינוי-בינוי, אבל צריך לעשות פה התאמה בחוק, כי עסקת שיקום נכללת כעסקת פינוי-בינוי, ואז היא נכנסת לתוך הוראות הפרק. הוראות הפרק לא מתאימות למגרש. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> נכון. << דובר >>רחלי בן יהודה:<< דובר >> לכן צריך לעשות פה התאמה. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> לכן אני סברתי שכדאי לעשות הבחנה בין עסקת שיקום ובין הסכם לרכישת מגרש. זה יעשה סדר גם בהמשך, כי הרבה פעמים בהמשך אנחנו - - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> התקבל. << דובר >>איריס פרנקל כהן:<< דובר >> זה דיוק נוסף, זה לא הרבה מעבר לזה, וזה יאפשר יותר גמישות. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> בסדר גמור. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אני רוצה לשאול את גברת בן יהודה בעניין הזה. לכאורה, מה שצודק שיקרה במקרה הזה, שאותו בעל מגרש ריק יקבל פטור או דחיית מס על דירה אחת שהוא מקבל בפרויקט. << דובר >>רחלי בן יהודה:<< דובר >> מגרש ריק לא נכנס מטבעו לתוך הוראות הפרק. הוראות הפרק חלות על בעל דירה. זה גם יכול להיות בטל בשישים הטבה כזאת, כי ככל שהחליטו לתת הטבה כזאת, כי אם בעל מגרש יכול - - - << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> השאלה מה אנחנו רוצים שיקרה. אם אנחנו רוצים לעודד אותו להיכנס - - - << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> אז צריך להגיד שיש לו תמריץ להיכנס בכל מקרה, ושהחלופה שלו היא בהינתן שיש תוכנית - - - מבלי להיכנס פרימוס, היא להיות באיחוד וחלוקה שלא בהסכמה. זה מגרש ריק. ולכן מצבו בטח לא מורם אם אין חוק שיקום. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא, מגרש ריק יש לו זכויות בנייה, כנראה. << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> או שכן או שלא. << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> או שכן או שלא. הוא לא מממש את המגרש, אבל - - - << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> ולכן יש לו אינטרס להיכנס, כי הוא יוכל לממש את זכויותיו, והוא יוכל להרוויח הרבה יותר מבעל דירה. ולכן גם לא סביר שניצור מצב הפוך, שבו הוא מוטב יותר מאשר בעל דירה. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> מה אתם חושבים, רשות המיסים? << דובר >>רחלי בן יהודה:<< דובר >> אנחנו סבורים שאין צורך לתת פה הטבת מס לבעל מגרש פנוי. זה לא משרת את התחליף. בסופו של דבר, בעל מגרש הוא לא כמו מי שאיבד את דירתו. אלה שני אירועים שונים לחלוטין. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> אוצר, מה אתם חושבים? << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> אנחנו מסכימים עם רשות המיסים. << יור >>היו"ר יעקב אשר:<< יור >> אוקיי, זו המדיניות שלהם. שלום. אנחנו מטפלים באנשים שנחרב להם הבית, לא נחרב להם המגרש. אנחנו רותמים אותם לתוך העסק כדי להגיע למשהו טוב בסוף. אבל אם נתחיל לחלק סתם הטבות, יכול להיות שזה לא פייר ולא נכון. יבוא מישהו אחר ויגיד, "הוא בעל מגרש, לא היה לו כלום, והוא מקבל אותו דבר". ואם אומר האוצר אומר שיש לו מספיק תמריצים להיכנס לעניין הזה ואם האוצר שהוא מתכלל האירוע הזה ביחד עם מציע החוק - - - << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> אבל רגע, אני רוצה להבין דבר כזה. למיטב ידיעתי, כאשר אנחנו מדברים על עסקאות פינוי-בינוי שמתבצעות בבנייה נמוכה, שלא עונה להגדרות של החוק להתחדשות עירונית ולא מוכרזות כעסקאות פינוי-בינוי, למרות זאת נותנים פטור לדירה אחת כדי לעודד את הפרויקט הזה. << דובר >>תמר צ'ין:<< דובר >> לבעל מגרש ריק? << דובר >>תומר רוזנר:<< דובר >> לא לבעל מגרש, לבעל דירה, למרות שזה לא נכנס - - - אז איך עושים את זה? הוא כאילו לא זכאי לפי פרק פינוי-בינוי. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> בעל דירה צריך לצאת מדירתו כדי שפרויקט התחדשות עירונית יקרה. כשיש מגרש ריק, המגרש הוא ריק, יש לו רק מה להשיג מפרויקט התחדשות עירונית, ולכן מלכתחילה חוק מיסוי מקרקעין לא מתייחס אליו. הוא לא נותן לו פטור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שידיעתי מוטעית, וגברת בן יהודה תוכל לתת לנו הבהרה. למיטב ידיעתי, בעסקאות שיש בהן בנייה נמוכה, שרוצים לעודד שם בנייה גבוהה בהרבה מאד ערים ובמיוחד בזמן האחרון, נהוג לתת לבעלי הדירות, שזה לאו דווקא דירתם היחידה והם לא מנצלים פטור לדירה יחידה, נותנים להם את ההטבה של דחיית המס על דירה אחת שהם מקבלים בפרויקט. אם זה לא נכון, זה סיפור אחר. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> זה נכון, בתים פרטיים יכולים להיכנס להוראות הפרק של פינוי-בינוי ולקבל את הטבת המס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אם זו לא דירה יחידה. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> לא בוחנים אם זו דירה יחידה או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למה זה שונה כאן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז למה מגרש ריק לא יקבל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפחות את הדירה אחת? << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> אם אתה גר בבית פרטי, איבדת את הבית שלך. עדיין יש פה פינוי ובינוי. זה לא קורה במגרש ריק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אתכם, אנשי המקצוע, האם אתם חושבים שזה יכול להיות מעכב או שזה יכול להיות זרז ואם לעשות את זה או לא לעשות? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> מאז הדיון האחרון ניהלנו דיון פנים-ממשלתי על זה עם כולם, ועם הרשות להתחדשות ועם כולן, ומצאנו שאין צורך שזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. להתקדם. יש עוד מישהו שרוצה להעיר? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> בעסקת שיקום כתוב "לצורך הקמת מבנה חדש", לדעתי צריך להוסיף, "ובכלל זאת היחידה החדשה". זה גם עלה באחד הדיונים. מטרת עסקת שיקום היא בעצם למסור יחידה חדשה לפרויקט. העלתה את זה מישהי במסגרת הדיונים מחיפה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא בהכרח, אם הוא מקבל יחידה חדשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא מקבל דירת תמורה. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> בדיוק. במקום "מלוא זכויותיו" - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כתוב "התמורות" באחד המאפיינים? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> נכון. זה צריך להיות "תמורות", אבל זה לא כתוב. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> "עקרונות לקביעת תמורה". יש הבדל בין קביעת העקרונות לקביעת תמורה, ואני חושבת שהוועדה עצמה אמרה את זה בדיון הראשון, שצריך לציין כנגד קבלת דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מה שאנחנו מתלבטים, זה שאנחנו לא מוצאים את ההוראה הזאת בחוק פינוי-בינוי. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> כי איננה. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> אין הוראה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, והחוק מסתדר יפה. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> החיים יותר חזקים מהחוק, על זה. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> כתוב שזה צריך לכלול עקרונות לקביעת תמורה. אז ברור שיש תמורה. התמורה לא חייבת להיות יחידה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << דובר >> רחלי בן יהודה: << דובר >> אבל הרעיון בעסקאות שיקום שזה כן יהיה יחידה, מה שעוד מצדיק- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שעשועי משפטנים כשאין לי זמן, ואני רוצה זה. תחליטו כן או לא, צריך או לא צריך. אין צורך, הלאה. אוקיי, אם יש הערות עוד למישהו, שיצעק בזום. טוב, אוקיי, תמשיכו בבקשה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הגדרה – "רוב בעלי הדירות". עניין טכני – העברנו את ההגדרה מיקום. הבהרה, שתי החלופות זה אחד או יותר מאלה. זה לא שני תנאים מצטברים. פרשנות 1(א) "רוב בעלי הדירות" – (1) רוב בעלי הדירות שבאזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם רוב הדירות בכל אחד ממרבית הבניינים באותו אזור, ובלבד שכל בניין לפי סעיף 11(ג)(2) הוא אחד הבניינים כאמור; (2) בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבאותו אזור. לעניין הגדרה זו, יראו במגרש שאין עליו בניין כאמור בסעיף 11(ג)(4) כבניין אחד שבו דירה אחת. עוד תיקון הוא לעניין המגרש הריק שנוסף בנוסח הצעת החוק. כאן אנחנו מבהירים שלעניין מניין רוב בעלי הדירות, יראו את המגרש הריק כבניין אחד שבו דירה אחת. הוא ייספר פעם אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תום. << דובר >> תום פישר: << דובר >> תום פישר, משרד המשפטים. כפי שהציגה בדיונים הקודמים המשנה ליועצת, החלופה השנייה של רוב מתחמי של 80% מאפשרת, או אפילו נועדה לאפשר, בניין ירוק סרבן. הקושי שלנו, הקושי החברתי שלנו, נעוץ באותם מבנים ירוקים, ולכן אנחנו מבקשים שהתנאי שקובע שבבניין ירוק נדרש רוב, רוב רגיל מבעלי הדירות, יחול גם בחלופה השנייה. אנחנו כן מבינים שצריך לתת מענה למצב של וילה או של דו משפחתי, ולכן אנחנו מציעים שככל שההיעדר רוב, תכף נציע גם נוסח, אבל אם היעדר רוב נובע בגלל סירוב של דירה אחת בלבד, שזה וילה פרטית עם דירה אחת, או דו משפחתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, או דו שהוא שניים, או שני דואים שהם ארבעה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> לא. אז בדו משפחתי יהיה די בהסכמה של דירה אחת, וביותר מדו משפחתי צריך הסכמה של רוב. ככה אנחנו מציעים, אנחנו חושבים שבהיעדר הגנה על בניין ירוק, זה מעצים את הקושי הקנייני בהסדר המוצע בחוק. << דובר >> נחמה בוגין: << דובר >> נחמה בוגין, לשכת שמאי מקרקעין. אני מצטרפת להסתייגות של משרד המשפטים, אני חושבת שזה לא סביר ליצור מצב שבו בניין ירוק מתנגד כולו וכופים עליו כניסה. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אפשר גם להצטרף להסתייגות הזאת, בבקשה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צורפת. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> שרון קרני כהן מתוכנית - - - באוניברסיטת תל אביב. אני רוצה להזכיר שזאת עדיין זכות יסוד, זכות הקניין. אנחנו קצת- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל חברים, אנחנו לא בנאומים עכשיו. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> לא נאום, זאת זכות שכתובה בחוק-יסוד, וחייבים לקחת את זה כל הזמן בחשבון. הרי במצב של התחדשות עירונית רגילה הם לא יצורפו כשאף אחד לא מסכים, אז גם כאן, זה לא צריך לקרות שכל הבניין מתנגד והוא מצורף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אנחנו רוצים להזכיר שבהצעת החוק הממשלתית הייתה דרך להתמודד עם בניין שהוא בסוף סרבן. בקצה הייתה חלופת הפקעה. כרגע אין חלופת הפקעה בהצעת החוק של הוועדה, מה שאומר שאם יש דו וחצי או איזה קצה- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה לאל שאין חלוקת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. האפשרות שהמיוט פתוח זה רק לבקש רשות דיבור, ולא להפריע. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> ולכן בהצעת החוק הממשלתית היה מה לעשות אם יש דו וחצי או איזה שלושה שתוקעים מתחם שלם, שכמו שהזכרנו, פגע בו טיל. כעת אין את החלופה הזאת. ולכן בעינינו לא סביר לשים עוד שלייקס על ה-80% שכבר יש עליו שלייקס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם שומע את הביקורת הזאת, וגם מצד שני, כל הסיבה שהכנסנו מספר שקרוי 80%, שהוא לא קיים אפילו לא ב-80% הסכמה בשום מתווה ממשלתי כזה או אחר. כל זה היה כדי, כשאנחנו מתייחסים בסוף לכל המתחם, והרי זה מהותו של החוק, אז אתה שם את ה-80 בתוך המערבל הזה, בטוח לא יהיה מצב שבו רק הירוקים יהיו בחוץ ורק הזה. התעוררה אבל השאלה האחת שיכולה אולי, מה יקרה אם יש בניינים ירוקים של 10 או 12 דיירים, ואז יכול להתעורר מצב על הנייר, למרות שב-80% כנראה זה לא יתעורר, אבל יכול להתעורר מצב על הנייר ש-12 דיירים, בניין של 12 דיירים, וכולם מסרבים, לא בעל וילה או שני חבר'ה שגרים בקוטג'ים, או אפילו ארבעה חבר'ה שגרים בקוטג'ים. זה דבר שאני עוד יכול לשמוע אותו בצורה מסוימת, אני לא יודע מה הפתרון שלו עדיין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפתרון הוא שבית המשפט ישקול את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אז קודם כל יש את ההליך המשפטי אחר כך שיכול לזה. יכול להיות שאפשר, אני אומר את זה כרגע לא כהחלטה ולא כהודעה, אבל ככיוון שאולי להגדיר, להיכנס להגדרה, לרזולוציה של הגדרה של בניינים מעל ארבעה או לא יודע, כך וכך ירידות דיור, שיש שם לפחות, לא יודע, 20% הסכמה, 30% הסכמה. אני יכול לחשוב על זה גם כן, אבל אני לא רוצה לסבך לעצמנו את העניין. אני שומע את הביקורת בנקודה הזאת. היא נכונה, היא ברת פתרון, כי בסופו של דבר בשביל זה יש בתי משפט. היא לא אמורה להיות פה בגדול, כי בגדול 80% של מתחם כל כך גדול לא יכול להיות שלא יבוא לידי ביטוי הירוקים. אז אם זה יקרה וייפול על איזה שתיים-שלוש וילות. אז עם כל הכבוד, זו בדיוק כוונתנו בעניין הזה. אני לא רוצה שווילה אחת תכתיב שכונה שלמה שנפגעה מזה. אבל הסיכוי שזה ייפול על בניין רב מגורים, כולו ירוק, כולו לא תהיה הסכמה, הוא נורא רחוק. ואם הוא יקרה, יש עדיין בית משפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה שהצעתי כן מאפשרת במקרה שיש וילה עם יחידת דיור אחת- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי. אתה הצעת פה. אני הייתי קצת יותר נועז, אז לא בהצעה, אלא בחשיבה. אני וחברי הוועדה כמובן צריכים לקבל את ההחלטה. ואני אומר, אם כן, אז אולי בצורה של הגבלה ממספר יחידות- - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אדוני, אין הגבלה כזאת היום, אבל בסדר, אני לא אפתח את זה היום. מוסד תכנון מאשר תוכניות איחוד וחלוקה ללא הסכמה, גם אם- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לסגור את פרימוס. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אמרתי לפרוטוקול, מעשים בכל יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דחפת את זה לפרוטוקול. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> יעקב, אני רוצה גם להזכיר עוד משהו. בסוף אנחנו באנו עם פתרון שנותן ודאות. אתם שיניתם את זה, ואני מבין אותו. הורדתם את הוודאות, הקדמנו את הבעיה בצורה משמעותית לבקשתך. לא סביר עכשיו, גם ככה אנחנו באירוע עם סימני שאלה, לעשות עכשיו עוד סיכון ועוד סיכון ועוד סיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הצעד השני, אנחנו נקבל את ההחלטה. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אפשר גם להוריד את ה-80 ל-67. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נקבל את ההחלטה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> משפט נוסף, האם אותו בניין ירוק שכולו סרבן יהפוך להיות לשצ״פ ולדרך? האם גם אז מתעוררת הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אז יש סעיף בחוק של- - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אפתח את הפרימוס. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, לא, זה פשוט מתחת לקו בטבלאות איחוד וחלוקה. זה קורה כל יום, זה פשוט לא יאומן, זה הכול. דרך אגב, גם מוסדות התכנון מוסמכים לעשות את זה, ולמיטב ידיעתי, אם עושים את זה, אם יש איזשהו בניין סרבן, הופכים אותו על דרך השצ"פ. הרבה יותר פשוט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את זה אינני מכיר שעושים. זה בטח לא עניין של יום ביומו. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> חלילה לא יום ביומו, הכלי קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נסחפת. אני במקומך לא הייתי אומר את זה, למרות שעושים את זה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, לא. אני אגיד שוב, הכנסת חוקקה איחוד וחלוקה ללא הסכמה, להתמודד עם סרבנים. לא, אנחנו לא יכולים לא להגיד את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, מה אתה רוצה להגיד עוד? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> זה פשוט לא יאומן מה שקורה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחלקת פרוטוקול התקשרו אליי, אמרו לי, לא יכול להיות שתגיד עשר פעמים "לא יאומן". << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> רציתי להעיר רק הערה אחת. פשוטה, תראו אם אתם רוצים לפתור אותה. בהמשך למה שאמר עורך הדין איצקוביץ' שזה כולל גם עיבוי ולאו דווקא הריסה ובנייה מחדש. ההגדרה של עסקת שיקום לא מתאימה לעיבוי לפי ההערכה כעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. זה הוא צודק, אנחנו נוסיף "אור עיבוי מבנה קיים". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הוא צודק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי מה שרוני הקריאה לגבי המגרש הריק, הסיפא של ההגדרה שהיא ציינה. אני מציע שלא יהיה כתוב "בניין שיש בו דירה אחת", ויראו אותו כבניין שיש בו דירה אחת, כי אז תתעורר השאלה, איזה סוג בניין הוא, האם הוא ירוק, כתום או אדום, ולכן אני רוצה לראות אותו כמגרש שיש בו דירה אחת. בלי התייחסות לבניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הוא גם לא ייספר- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא ייספר כדירה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא לפי הזכויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, בסדר. אז תרשמו לעצמכם נקודה אחת שנשארה פתוחה שנקבל להכריע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי החלופה השנייה של הרוב הנדרש. החלופה של ה-80%. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אני רק אזכיר שבניינים ירוקים מקבלים הטבה מאוד משמעותית בחוק הזה, למרות שהם לא נפגעו בכלל, הם מקבלים- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן אני חושב שזה לא יגיע לזה גם כן. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> אני מסכים עם אדוני. הטבת חלופת היציאה, היא משפרת דרמטית גם- - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אין להם. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> יש להם, בטח. בניין ירוק. יש לו חלופת יציאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לו, יש לו. מר בלולו, אתה צודק. בעיני המתבונן הכלכלי, זה נכון. אבל יש אנשים שלא מתבוננים על החיים רק מנקודת מבט- - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> בשביל זה יש בית משפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא חולק עליכם על זה. אני אומר שזה לא בהכרח בעיני בעל הזכויות, הטבה. זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רבותיי, אני הגדרתי מקודם. לא הייתה לי התלבטות בעניין, אני רק מקשיב ושומע. וכשאני מקשיב ושומע, אני אומר אולי בעזרת מילה אחת או שתיים אני יכול גם להוריד את החששות שלכם, ואולי לא. אני מאמין באמת, כי אני הייתי חלק, אני הקטן בין כל המשפטנים הדגולים, הייתי חלק קטן בלהביא את הפתרון הזה, שבו יהיו שני קצוות שלקחנו. ואני אומר את זה לנציגת האוניברסיטה, שאנחנו הגענו בעניין הזה, הוצאנו הליכים, אני לא נכנס אם לפי החוק הקיים הם יכולים או לא יכולים, זה לא הנושא ולא הדיון ולא הסימפוזיון, אבל הורדנו פה הליכים מתוך החוק הזה, ואי אפשר לבוא עכשיו ולדבר על תהליך ההפקעות בצורה כזו או בצורה אחרת. הורדנו את זה כחלק מפשרה שאני יצרתי פה בתוך העניין. ולכאורה רוב ההגנות קיימות כאן, ובמיוחד ההגנה, אני לא תמיד מסתמך רק על ההגנה של בית המשפט. לא באתי ואמרתי, לא יצטרכו 80% במתחם, ושילכו ישר לבית המשפט. אני לא אומר את זה. אני בא ואומר ש-80% ממתחמים גדולים שחלקם הרוסים, אין ספק שבתוכו יהיו גם זה, ולא יהיה מצב שבו- - - מצד שני, אני אזכיר עוד פעם לכל שוחרי הצדק והקניין, שלפעמים אנחנו דואגים להם פה, ואחר כך מגיע עורך דין חכם בצד שני, ואומר להם, "תקשיבו, אתם הירוקים, הולך להיות לכם פה מנוף לא קטן. ואולי אתם תקבלו לא רק את כל ההטבות שקיבלתם, למרות שלא נפגע הבית שלכם, אלא תסחטו עוד כמה לירות מהיזם". אז גם שימוש לרעה זה דבר שאני לא רוצה שיקרה. ולכן אנחנו נחליט, ואנחנו נודיע לכם את זה לפני שנצביע, כמובן, שיהיה נוסח סופי. כן. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> לגבי רוב נדרש, רוב בעלי הדירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק אל תחזור על דברים שכבר אמרת פעם. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> לא, אני לא אחזור. לגבי התוספת פה, פה המקום להוסיף שדירות המדינה יראו אותן כדירות שמצטרפות באופן אוטומטי במסגרת חישוב הרוב הנדרש. דיברנו על זה גם בדיונים. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אני לא חושבת שזה דבר נכון, המדינה היא בעלת נכסים ויש לה אחריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם עושים עד היום בעניין הזה? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> עד היום אנחנו מחכים לרוב, למצטרפים, ועדיין יש לנו, כמו כל בעל נכס, אפשרות לראות האם היזם הזה ראוי או לא ראוי. כמובן שהגישה שלנו תהיה מלכתחילה הרבה יותר בעד, אבל לחייב את המדינה בחוק, לא נראה לי נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, מה אתם אומרים? התשובה כרגע "לא", תהיה חשיבה נוספת על זה, כל אחד בתחביב שלו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ההתייחסות בדיון הקודם הייתה לעניין המורשה להיתר, לא לעניין ספירת הרוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה שהמדינה לא תרצה? אני לא מבינה באיזה מצב המדינה תרצה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי היזם לא מוצא חן בעיניה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> או העסקה. אולי היא רוצה עסקה, זה המדינה. מותר לה לשקול. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> בסדר, אין בעיה, ניתן לה הזדמנות. אפשר לאזן את זה באופן שככל שיש רוב, נגיד של 25%, רק אז יפנו למדינה, שתבחר איזה חלופה היא רוצה, והיא תשיב איזה חלופה היא מעדיפה. אבל לא להתחיל את הפרוצדורה של היום, נספחים להסכם, עד שמחזירים הסכם חתום, זה הכול נדרש כדי להגיע לרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין את איציקוביץ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני גם מבין אותו. זה הרבה יותר קשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני אומר את זה להתחדשות, אנחנו צריכים לקצר את הזמנים פה, ולקצר את הפרוצדורות, כי לצערנו הרב, הרבה פעמים קורה פה במדינה, יש דבר שאפשר לעשות אותו במחשב, בשנייה אחת, בין משרד למשרד או בין בנק לבנק, אז לא, הציבור צריך ללכת, להביא, "תביא את הזה, תשלח בפקס, תחזור, תעבור אליהם, תעדכן אותם, תביא את האישור". ואם זה קשה להשיג את הסכמת המדינה בעניין הזה, אני חושב שהאינטרס שלכם כמדינה, הרי מי שאחראי על הדירות הזה זה משרד השיכון, נכון? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אני מסכימה לעמדת היו״ר ואני חושבת שיש לנו מענה. אנחנו כרשות להתחדשות פועלים יחד עם משרד השיכון וקובעים נהלים להתנהלות שלהם. יכול להיות שבמקרים האלה אנחנו פשוט נשנה את הנוהל ונקבע משהו הרבה יותר יעיל, אבל הם פועלים בעיקרון בהתאם להנחיות שלנו, הם מנהלים עבור המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש, במקום "יכול להיות", שעד הדיון האחרון שיהיה, תבואי ותגידי לנו שסיכמתם שאתם הולכים לשנות את הנוהל. עם לוח זמנים. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> ואז נקבע שאם עומדים בנוהל הזה, אז יש אישור, לא צריך לחכות לחתימה. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> בסדר, אנחנו צריכים לחשוב על הנוהל. ישי, אנחנו לא קובעים אותו כרגע. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> ברשות חברי הוועדה, אני אסביר איך זה עובד בפועל, פרויקט רגיל. פרויקט רגיל, חברת עמידר, רק אחרי שנחתם רוב מסוים, מתוך הנחה שאש כל כך הרבה אנשים מעוניינים, כנראה שהיא עסקה טובה, פונים אליה, ואז הם קוראים את ההסכם. יש להם כבר נספח היום מוסכם. יודעים מה הנספח המקובל, ואז עובר לחתימות בתוך החברה, מחוץ לחברה, זה לוקח זמן, ובלי החתימות הללו, אי אפשר לומר- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודק מאה אחוז. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> רצינו לחסוך את זה. זאת אומרת, אין בעיה שתקבעו נהלים היום, אם עומדים בהם, יראו בזה כהסכמה - - - לפחות 25% מהדיירים כנראה בסדר - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אני חושבת שחבל על הזמן, אנחנו תוך חצי שעה עד שעה נוציא משהו ממשלתי החוצה. אם היושב-ראש חושב שצריך להתקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת ייעול נהדרת, הלאה. אבל אני מסכים שצריך פה פתרון לדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, כי היום מאוד קשה להשיג את הסכמת- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי, זה חברות, הוא לא נמצא והזה לא נמצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מבחינת כללי המשפט הציבורי שחלים על החברות הללו, זה מקשה מאוד לקבל הסכמה, ובטח לא בזמן מהיר. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> נסגור את זה בנפרד ביחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסגרו, ואם יצטרכו כן להכניס את זה באיזושהי צורה בחקיקה למרות שאנו לא רוצים, אז נשקול את זה. הלאה. הדברים האלה צריכים להיסגר תוך כדי תנועה. כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הגדרה – "תוכנית לשיקום והתחדשות" פרשנות 1(א) "תוכנית לשיקום והתחדשות" – תוכנית לגבי אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי סעיף 11 שמטרתה פינוי לשם בינוי או לעיבוי הבנייה באזור לשיקום והתחדשות, שהיא אחת מאלה: (1) תוכנית כמשמעותה בסימן א' לפרק ג'; יש כאן איזה תיקון שהוא יחסית טכני. תוכנית לגבי אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי סעיף 11. פסקה 2 נמחקה, כי קבענו הוראה מהותית מאוחר יותר בהמשך הנוסח. אני מציעה שהדיון על הנושא כולו של איך להתייחס לתוכנית מופקדת, נידרש אליו שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה התיקון הוא רק טכני. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מטרה – 1א. ניסחנו מחדש. מטרה 1א. "מטרתו של חוק זה היא שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה, בדרך של התחדשות עירונית, באופן מהיר, יעיל ומיטבי תוך מזעור הפגיעה בזכויות קניין של בעלי נכסים באותו אזור ובמידה שאינה עולה על הנדרש. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> המטרה היא לא למזער את הפגיעה בזכויות הקניין של בעלי הדירות. המטרה היא להשביח להם את הנכסים או לגרום לשיקומם ולמזער את הפגיעה בזכות שלהם בחופש הקניין לא לעשות חוזים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. הקניין שלהם נעלם, הדירה נעלמת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ארז, אתה צודק שיש כאן שמירה על זכויות קניין של דיירים אחרים בתוך האירוע הזה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> נקודה נוספת, המטרה שלך היא לא למזער את הפגיעה בכל זכות הקניין שלהם. המטרה שלך היא למזער את הפגיעה בחלק מאגד הזכויות שנקרא קניין. כי אגד הזכויות של קניין זה גם השווי של הנכס, זה גם זכות האווירות, זה גם המיקום. שלא יצא מצב שהמטרה של החוק היא רק למנוע את המזעור של הפגיעה. כי יש דברים שאתה לא ממזער, אתה מעלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> איך היית מנסח? << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> בסדר, לא יודע, עזבו. בגלל שזה סעיף מטרה, אז הוא סעיף חשוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא סעיף חשוב מאוד. המטרה היא, כפי שנאמר ברישה פה, לשקם בדרך מיטבית, יעילה ומהירה. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> וזולה. אתם רוצים גם שהמדינה לא תוציא כסף, זאת הסיבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זו היעילות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות גם חיסכון, אבל זאת לא המטרה. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אוקיי, הוחלט ללכת בדרך הזאת, אני רק אומרת שזה לא מידי שמיים שהדרך היחידה זה להוסיף אותם למבחן. המדינה החליטה שלא מעוניינת להכניס יד לכיס, ולכן מוסיפים אותם, אז גם על זה צריך לזכור את זה כשמדברים על המידתיות של הפגיעה בזכות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כולם בתים ירוקים. גם בבית הירוק המטרה שלך היא לא רק לא למזער את הזכות שלו, כי חלק מזכות הקניין שלו אתה דווקא משביח. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> הוא לא רוצה שתשביח אותו, עם כל הכבוד. הוא יכול להחליט, שהוא לא מעוניין בהשבחה שאתה מציע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים. דקה. כן, תומר, תציע בעצמך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאור ההערה, שאני חושב שיש בה טעם רע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בה טעם וגם דקלרטיביות חשובה גם לנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אציע לוועדה לחשוב על האפשרות שבמקום הסיפה של מזעור הפגיעה, לומר "ולאזן את האינטרס הציבורי", שהמטרה היא "לאזן את האינטרס הציבורי בקידום יעיל ומהיר" וכולי, "עם זכויות הקניין". יש פה מתח בין האינטרס הציבורי לבין שמירה על זכויות הקניין של בעלי הדירות, של הפרט. אז לומר שהמטרה היא לאזן בין האינטרס הציבורי והאינטרס של בעלי הדירות בשיקום ובחיזוק הבניינים, לבין השמירה על זכויות הקניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה טומן בחובו את האחריות הלאומית בעקבות המלחמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת ההצעה שלי, תחליטו. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אם אפשר, רק הערה אחת להבהרה לפרוטוקול. מכיוון שההגדרה של בניין היא מאוד רחבה, והיא יכולה לכאורה לכלול גם כל חדר אשפה שמנותק מהבניין, אז שיהיה ברור שאנו נספור כמובן בניינים שיש בהם דירות. דירה זה לא רק דירת מגורים לפי החוק, אבל בניין שהוא בניין עם דירות, ולא כל יחידה בנויה בשטח. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא מחסן קטן. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> ההגדרה, חוץ מ"מחובר" ו"גדר" ו"דרך", הכל הוא בניין, ולכן חשוב להגיד את זה, כי יש פה אחוזים שנספרים מהבניינים בשטח. זה רק אמירה חשובה לפרוטוקול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הטריד גם אותנו, ואני מצטרף לאמירה שזאת הכוונה. שיהיה חשוב גם לפרוטוקול, שבהקשר הזה מגרש שיש בו תחנת שאיבה לא ייחשב כדירה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> וזה בניין לפי החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה בניין לפי החוק, בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברת ברנד, למה שלא לומר את זה בעצם? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> בניין שיש בו דירה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בניין, כהגדרתו, כשיש בו דירה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אפשר, אפילו עדיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיש בו לפחות דירה אחת. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> ברור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רגע, אבל אז אי אפשר יהיה להכניס אותו למתחם. בהגדרה של בניין? כי אנו בכתומים והירוקים והאדומים מפנים לבניין. את המגרש הזה, אז אי אפשר יהיה להכניס למתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, מגרש ריק. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אולי מספיקה ההבהרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אי אפשר לאחוז בחבל. אם אתם חושבים שהוא צריך להיכנס למתחם, אז בתור מה הוא נכנס למתחם? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> השאלה אם הוא נחשב כבניין ירוק, אם יש לי תחנת שאיבה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> או מגרש ריק, אם את אומרת שזה לא נחשב בניין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תחליטו. צריך להחליט לאיזה קטגוריה הוא נכנס, או להוסיף עוד קטגוריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחליטו וייכנס לנוסח מה שתחליטו ביחד. הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני נמצאת בעמוד 8, סעיף 11. הכרזה על-אזור לשיקום והתחדשות 11 "נגרם נזק מלחמה לבניין וקבע מהנדס הרשות המקומית, לעניין חוק זה, כי הבניין נהרס או שיש להורסו בשל אותו נזק (בסעיף זה – בניין הרוס), רשאית הממשלה, או ועדת שרים שהיא הסמיכה לעניין זה (בחוק זה – הממשלה) לפי המלצת הצוות המייעץ, להכריז בצו, בתוך 60 ימי עבודה מהמועד שבו נגרם הנזק, על שטח שבו נמצא הבניין ההרוס, לבד או יחד עם בניינים הרוסים אחרים, כעל אזור לשיקום והתחדשות שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות סעיף זה, והכול אם מצאה כי יש הצדקה לקידום או למימוש מיזם התחדשות עירונית כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית, באותו שטח, בדרך של החלת הוראות חוק זה, כולן או חלקן (בפרק זה – אזור לשיקום והתחדשות). התיקון הראשון הוא הבהרה כי הקביעה של מהנדס הרשות המקומית היא לעניין חוק זה. זאת אומרת היא לא תשפיע על הקביעות לצורך דברים אחרים בעקבות מס רכוש. רק אציין שמה שמסומן בירוק על שטח שבו נמצא בניין הרוס, זה נושא שלא תיקנו כרגע בנוסח, והוא נוגע למחלוקת האם אפשר לאפשר הכרזה כאשר אין בניין אדום אלא רק בניינים כתומים. כרגע אין אפשרות כזאת. עוד תיקון, זמן ההכרזה הוארך ל-60 ימי עבודה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אמיר דהן, קרן הפיצויים. זה מצוין שזה נכנס לעניין חוק זה, רק צריך להבהיר שאם אין כאן איזה בעיות קונסטרוקטיביות למבנה, ומהנדס העיר החליט שהוא אדום להריסה, לא הורסים אותו עד שהחוק הזה מתקדם. שהרשות לא תבוא ותהרוס בניין שמהנדס העיר החליט שלעניין חוק זה הוא אדום, ובסוף הפרויקט לא ייצא, ויש לנו ביצוע בפועל שאנו חייבים להקים בניין חדש, ולא לשקם אותו בדרך אחרת. חשוב שזה יהיה מובהר, שלמעט מקרים שמהנדס העיר לפי הסמכות הרגילה שלו קובע שזה בניין מסוכן וצריך להרוס אותו במיידי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שדעתך צריכה להיות לא מוטרדת, כיוון שהחוק הזה לא מקנה למהנדס הרשות המקומית את הסמכות להורות על הריסת הבניין. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יוכל לעשות את זה בכוח החוק הרגיל שיש לו. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> ואז יש לי את הסמכות להגיש השגה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אני חושב שכדאי שהוועדה תשקול לקבוע איזה מספר מינימום של כתומים, גם בלי אדום, שכן עדיין יהיה אפשר להתייחס לאזור הזה כאזור לשיקום. כרגע פשוט זה אומר שיכול להיות אדום אחד, ואז מסביבו לא משנה מה קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני העליתי את הנושא הזה. כל יום מתווסף - - - << דובר >> מתן יגל: << דובר >> נכון, לכן אני אמר יכול להיות מינימום של כתומים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכונה אחת ברמת גן שיש לנו כבר ארבעה, חמישה, שישה, שמונה כתומים באזור זה, ואין שם אדום אחד. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> עם הפיצולים עכשיו של הטילים זה קורה לא מעט. אז שווה לשקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו צריכים להתאים את החוק לטילים. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> מאז שזה עלה בדיון הממשלה דנה, ולפחות עמדת הממשלה, לרבות הייעוץ המשפטי של הממשלה, היה שאפשר מול שני כתומים וכל עוד יש 24 יחידות דיור במתחם. אני מבינה שזה לא התקבל, אפשר גם לדבר על מספר אחר, אבל אני מתחברת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרעיונות האלה הם רעיונות שהיה מקום לשקול אותם במצב רגיל. מה שברור לנו זה שהמצבים האלה משפיעים על תחולת החוק בכללו. הם מחייבים יצירת קטגוריות חדשות של בניינים כתומים, כי אנו לא רוצים שבמצב שבו נפל טיל ויש רק חלונות שנשברו בחמישה בתים, אז הם יהפכו להיות מתחם לפינוי-בינוי. אנו לא רוצים שנזק המלחמה יהווה התירוץ לכך שעכשיו נכפה התחדשות עירונית במסגרת החוק הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> וצריך לזכור שגם במהלך הדיונים השתנתה ההגדרה של בניין כתום, היא כוללת גם - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> ולכן יש צוות מייעץ עם ייעוץ משפטי לממשלה, בסוף יש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המדינה מאוד תשמח שתהיה פה התחדשות עירונית במקום. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> לא תמיד. לא נכון, כי יש פה גם עניין של קניין - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> הצעת החוק הממשלתית כבר הגיעה עם הגבלות קנייניות. זה ברור. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> זה בסוף לאפשר יותר גמישות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצד אחד, כשאנו מחוקקים, אני אוהב לחוקק על מציאות והמציאות משתנה לנו מול העיניים. מצד שני אני מסכים עם מה שאומר תומר, כי אם נגדיר את זה לא נכון, בסוף זה יהווה איזושהי מטרה, מה שלא חלמנו בכלל לעשות. השאלה האם יש אפשרות כאן, באיזו צורה שהחוק מסמיך את השר בהתייעצות עם הצוות המייעץ להתקין תקנות. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני אגיד מה אפשר, אבל זה לוקח זמן. במקרה כזה נזק המלחמה צריך להיות משמעותי באופן, זאת אומרת המשקל שלו צריך להיות מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משמעותי שמחייב פינוי אולי, או חייב פינוי, אולי פינוי ממושך? אני שואל עוד פעם את חוכמת השולחן. בראש השולחן או בחוכמתו, את הצוות המשפטי. האם יש איזושהי דרך לתת גמישות בעניין הזה עם גידור? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא, נניח, "סברה הרשות שיש הצדק שאין מבנה אדום ויש הצדק כלכלי לקופת המדינה להפעיל את החוק, זה יבוא לאישור" של מישהו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אילו היינו נותרים בהגדרה של בניין כתום, כפי שהציעה הממשלה בתחילת הדרך. הממשלה הציעה שבניין כתום הוא בניין שנפגע בינוני, לא קשה ולא אנוש, אבל פצוע בינוני במלחמה. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> אם זה המחיר, אז זה לא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למה לא? << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> מה שתומר אומר זה בסדר גמור, אבל זה אם אין אדום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם אין אדום. על זה דיברנו. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> אז זה מצוין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על אם המתחם מלא כתומים ונזק כשה שכלכלית זה לא משתלם. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> רגע, לא הבנתי. רוני, כשיש אדום מה שסוכם, אין אדום מה שמטי אומרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, אתה רוצה לחזור על הרעיון הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לבקשת הוועדה אנו יכולים לבחון את האפשרות לכלול באפשרות ההכרזה על מצבים שיש בהם קטגוריה נוספת של מספר בניינים, שצריך גם לחשוב על מה מספר הבניינים, שהוגדרו כתומים בהצעה הממשלתית המקורית, כלומר שהיה נזק, מצבם כפצועים בינוני, נובע מנזק המלחמה. זאת אומרת לא בגלל שהם בניינים רעועים ומתפוררים בעקבות המלחמה. יחד עם זאת, הדבר דורש בחינה מעמיקה של כל הוראות החוק ואיך זה משפיע עליהן. אינני בטוח שנספיק לבצע את הבדיקה הזאת עד המועד שבו רוצים להצביע על החוק. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אז אני מציע שככל שזה מורכב, להגדיר איזה רף של כתומים במצב הקיים, ואיתו להתקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה הכי גרוע. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> או עם פינוי ממושך, שבאמת זו אינדיקציה. זו גם אפשרות מבחינתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר את זה כסימן שאלה. אני מאוד אשמח לתת את הפתרון לדבר הזה, כי אנו כל יום נחשפים לעוד מקומות כאלה ואני חושב שזה גם נכון. אבל מאחר שאנו לא נקריב בשביל זה את כל החוק - - - אנו נראה אם נצליח, בוא נוסיף את הדבר הנכון והאמיתי בעזרת השם. הלאה. אפשר להמשיך. יש למישהו הערות? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> כן. תומר, לגבי ה-60 ימי שהממשלה צריכה להחליט. לא מצאתי מועד שבו הוועדה המייעצת מחויבת למסור את חוות דעתה, וגם מהנדס העיר. יש כל מיני לפרסום לפני, אבל אין מועדי ביניים. זאת אומרת לפי הסעיף הזה, גם ביום ה-59 הוועדה יכולה למסור לממשלה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אתה מתכוון שאין מועד שבו צריך להעביר לממשלה את ההמלצה? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> נכון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שהצוות צריך להעביר לממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש תקנון לממשלה. אנו לא ניכנס לזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מבחינת לוחות הזמנים, כן לקחת את זה בחשבון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הם לא יעשו את זה, אז נחליף את הממשלה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תחום מצד לצד, וזה מה שחשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה תחום מצד לצד, באמצע יש את הוראות הממשלה שחלות. מפה והלאה, מי שלא רוצה, שיחריב את הכל, שיחריבו את המדינה חלילה. כן, הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיף 11א, הצוות המייעץ. תיקונים שנדרשו בעקבות ההבנה שזה לא נכון לקבוע נציג לכל גורם, כדי שלא תידרש בדיקת ניגוד עניינים. הצוות המייעץ 11א (א) לשם מתן המלצה לפי סעיף 11 , יוקם צוות מייעץ (בסעיף זה – הצוות המייעץ) שחבריו הם: (1) מנהל מינהל התכנון, או סגנו והוא יהיה היושב ראש; (2) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לעניין זה; (3) מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, סגנו או מנהל אגף תכנון ברשות; (4) הממונה על התקציבים או סגן הממונה על התקציבים שהוא הסמיך לעניין זה; (5) מנהל מס רכוש או סגנו או מנהל תחום התחדשות עירונית; (6) השמאי הממשלתי הראשי או סגנו; (7) ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל השטח המיועד להכרזה או סגנו. ראש הרשות המקומית זה יהיה או סגנו, או יושב ראש וועדת המשנה לתכנון ובניה. זה לא מופיע בנוסח שלפניכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם את כותבת ככה, תחליטו שההחלטה היא של ראש הרשות. אחרת תתחילו במריבות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, ברור שההחלטה של ראש הרשות. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> רוני, רק יושב ראש ועדת משנה של הוועדה המקומית חייב להיות סגן, אז לא - - - פה שום דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג אמר שזה לא כאן. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> הוא אמר שהוא היה כשהוא לא היה סגן. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אבל החוק אומר "או אחד מסגניו". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג אמר שיש היום רשויות רבות שיש חבר מליאה שמחזיק תיק התחדשות עירונית והוא לא סגן והוא לא יושב ראש הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחזיק תיק זה שום דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לו אחריות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לו מעמד סטטוטורי כיושב ראש ועדת משנה לתכנון ובנייה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לכן מה שחשבנו לעשות, שסגנו או יושב ראש ועדת המשנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג העיד עדות אישית, שהוא היה יושב ראש ועדת המשנה ולא היה סגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שלפי החוק זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שמישהו הפר את החוק בטעות. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> הסעיף בחוק אומר שוועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה, וזה הרכבה: ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> המקום היחיד שזה יכול להיות לא כך זה בוועדה מרחבית, שאז יש נציג של הרשות המקומית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בערים זה לא קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז נחזור לנוסח כפי שהיה, "ראש הרשות או סגנו שאותו מינה ראש העיר". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או לפי סעיף זה וזה. אגב, סגנו זה סגן בשכר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. זה לא חובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם סגן לא בשכר. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני רק אגיד משפט אחד לפרוטוקול, היו תיקים בבית משפט ויכול להיות ש"חבר הכנסת" זה היה לפני שהייתה החלטה שיפוטית. כשכתוב באותו סעיף "יושב ראש או אחד מסגניו", מה שהוקרא כרגע, לא כתוב שהוא יהיה היושב ראש, זה לא כתוב בהוראת החוק במפורש. ועלתה השאלה, ויש לפחות פסק דין מחוזי אחד שקיבל את עמדת המדינה, ואנחנו הגשנו עמדה שהפסקה הזו מכוונת לזהות היו"ר באופן שמי שהוא לא ראש המועצה או אחד מסגניו לא יכול להיות יושב ראש ועדת משנה. זה לא מפורש בחוק, אבל זה עולה מהוראות החוק, וזה עמדת הפסיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי גינזבורג צודק? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל עם זאת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, פסק דין מחוזי הוא אומר, סליחה. העירייה סבורה אחרת, כמו שאתה יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה הבאת פרימוס חדש מהבית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם חנית לאחרונה בתל אביב וצילמה אותך מצלמת PNR של הרשות המקומית, היא פעלה שלא כדין, כי גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה וגם עמדת בית המשפט המחוזי הייתה שזה אסור - - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא התכוונתי לפתוח שום דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתחת, אבל אני סוגר את זה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> תומר, אם תרצה שבפעם אני לא אגיד הערות כאלה, אני לא אגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה בסדר, אל תיקח את זה אישי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עיר שיש בה מתחמים של- - - אז ימנו סגן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע מה דין של חוק שמפורשן אחרת בפסק של זה. אנחנו עכשיו צריכים לכתוב חוק. אתם יודעים להחליט מה אתם כותבים פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שנשאר בנוסח שהיה "ראש הרשות המקומית או סגנו, כפי שקבע ראש העיר". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשיושב ראש ועדת המשנה, את אומרת שהוא ב-99% מהמקרים הוא סגן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> מאיה קרבטרי, פורום ה-15 במרכז השלטון המקומי. התאכזבנו לראות שבתוספות שעשתה הוועדה לא התקבלה עמדתנו שנוסף על ראש הרשות וסגנו צריך להיות נציג נוסף לשלטון המקומי, אנו מציעים את נציג הארגון היציג של מרכז השלטון המקומי, מנכ״ל או מי מטעמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, זו בקשה לתוספת חברים? << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> כן. כדי שיהיה יותר ייצוג לשלטון המקומי בוועדה, אנחנו רואים שיש רוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רגע, עכשיו תורו של עוד מישהו שרוצה תוספת חברים, בבקשה. כן, תום. << דובר >> תום פישר: << דובר >> גם פה אני חוזר על הבקשה שלנו, שנשמעה על ידי המשנה ליועצת, להוסיף נציג שהוא חוץ ממשלתי, ובהקשר זה ביקשנו להוסיף את הנציג שמשמש כבר היום בוועדה המייעצת להפקעות, נציג האקדמיה, שזה מינוי אקסופיציו, פשוט לשלוף את אותו אדם שמונה כחבר ועדה בוועדת ההפקעות, ולהוסיף אותו כחבר בוועדה המייעצת כאן. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> כשהיא ביקשה את זה, היה הפקעות. אין הפקעות היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, דווקא בני בעד, כי ככה יהיה הפקעות. הם יבינו שאפשר להשתמש בזה. נכון, בני? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> - - - << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אנחנו גם רצינו להתייחס להרכב, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, מי זה אנחנו? << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אוניברסיטת תל-אביב, היכן שהלימודי ליבה, אין לימודי ליבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז התייחסו כבר. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> לנושא של ההרכב, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייחסו בשמך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, הם התייחסו, ואמרו שהם רוצים נציג חברתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אתם אמרתם, נציג חברתי. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אוקיי, אז כיוון שנשמעה שוב ההסתייגות, אני מבינה שעדיין הדברים לא נסגרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו לא פותחים נאומים, אני הבנתי. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אדוני, ברשותך, דווקא בגלל שלשמחתנו ירד פרק ההפקעות מהשולחן, זה דווקא נותן משנה תוקף לחשיבות של הסיפור הזה, חייב להיות איזשהו נציג שם גם של בעלי הדירות, אבל לכל הפחות שיהיה כאן איזשהו- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוועדה מייעצת בעלי הדירות? << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> זה חוק שהוא לא רק עול ממשלתי, זה סופר חשוב. זה לא יכול להיות שרק השלטון המרכזי יהיה שחקן באירוע הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אנחנו לא חוזרים עשר פעמים על הדברים שאמרנו קודם. אני אומר שוב, התקבלו הרבה בקשות לפתיחה של הזה. אני רוצה להזכיר לכם את עשר השניות הראשונות של הדיון שלנו פה. אני רוצה חוק יותר קצר, יותר פרקטי, ועדה יותר ממוקדת וברורה, שיש לה את כל אנשי התכנון שמתכננים את מדינת ישראל גם היום. כל ההליכים, הם עוברים הליכים רגילים של תכנון. עשינו גם שקיפות, עשינו את הכול, ותמיד אפשר לבקש עוד ועוד ואין לדבר סוף. - - - ולא לשכוח שראש רשות תפקידו גם להיות קשוב לציבור, אחרת לא יבחרו בו. בנקודה שהעלו משרד המשפטים בעניין הזה, כחבר אני אומר, לא, אני לא מוסיף חברים. יכול להיות שאשקול, אני צריך לראות את ההגדרות. מאחר שמדובר פה במישהו חיצוני שלא נוגע לעניין, אלא רק מגיע מתחום המומחיות של ההסתכלות, אולי אשקול כמשקיף או משהו מסוג כזה. ולא יותר כרגע. - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רוני תשלים את ההקראה של הסעיף הזה, שנעצר באמצע, שנוגע לסדרי עבודה של הצוות. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ואני מציעה, שאולי אמשיך עד סעיף 12. הצוות המייעץ 11א (ב) המניין החוקי בישיבות הצוות המייעץ הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה; החלטות הצוות המייעץ יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הצוות המייעץ. (ב1) קיום הצוות המייעץ, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הצוות המייעץ, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בו רוב חבריו. (ב3) הצוות המייעץ יקבע את סדרי עבודתו ואת סדרי דיוניו, ככל שלא נקבע ולפי חוק זה; דרכי עבודת הצוות המייעץ וסדרי דיוניו יפורסמו באתר האינטרנט של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בסעיף (ב3) - דרכי עבודת הצוות המייעץ וסדרי דיוניו יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון כי למועצה הארצית אין עדיין אתר אינטרנט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי בעתיד יהיה לה ואז אפשר לכתוב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בכל מקרה, היו"ר הוא - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף קטן (ד) – כאשר הצוות המייעץ נותן את ההמלצה, הוא יתחשב בהסתמך בין השאר על חוות דעת מהנדס מטעם רשות המיסים. הנזק זה גם הבניינים הכתומים וגם הבניינים האדומים. הצוות המייעץ 11א (ד) במתן ההמלצה יתחשב הצוות המייעץ גם בהיתכנות הכלכלית למימוש המיזם, בשטח האמור בסעיף 11, לרבות באמצעות סיוע של המדינה במימונו– בהסתמך, בין השאר, על חוות דעת מהנדס מטעם רשות המיסים, אשר ייקבע את עלותן של הוצאות שיקום הנזק, כהגדרתן בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973, שנגרם לבניינים בשטח האמור (בחוק זה – הוצאות שיקום הנזק). הסכום כאמור יכלול את הוצאות הדיור החלוף כהגדרתן בסעיף 2(ג) בתקנות האמורות. (ד1) במתן ההמלצה הצוות המייעץ ייתן דעתו לתוכניות המאושרות ולתכניות שהוחלט להפקידן בשטח האמור בסעיף 11. בסעיף קטן (ו) זה שונה ל-"21 ימי עבודה לפחות ייעשה הפרסום בצירוף חוות הדעת שהוגשו לצוות המייעץ לפי סעיף 11ב". מי שרואה את עצמו נפגע מהמלצת הצוות המייעץ, יהיה רשאי להגיש הערות בכתב בתוך 14 ימים ולא שבעה ימים מיום הפרסום, כאמור בסעיף קטן (ו), כאן זה תיקון - - - וצריך להיות "ימי עבודה". הצוות המייעץ 11א (ז) מי שרואה את עצמו נפגע מהמלצת הצוות המייעץ, רשאי להגיש הערות בכתב בתוך 14 ימים מיום הפרסום כאמור בסעיף קטן (ב6); הצוות המייעץ ידון ויכריע בהערות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה 14 ימי עבודה מועד להתנגדויות? כי פה כתוב ימים - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הערות. נכון, רעות מתקנת שבהמשך למה שנאמר בדיון, הכל היה ימי עבודה. תיקון נוסח – הצוות המייעץ 11א (ח) הצוות המייעץ יגיש לממשלה את המלצתו לעניין האזור המומלץ להכרזה, בצירוף ההערות והכרעותיו לעניין ההערות כאמור בסעיף קטן (ז). << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אחד-אחד. אפרת בבקשה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אפרת ברנד, היועצת המשפטית של מינהל התכנון. לגבי סעיף (ב3), שהצוות המייעץ צריך לקבוע את סדרי עבודתו, אני מציעה לקבוע שהצוות המייעץ רשאי לקבוע את סדרי עבודתו, וככל שהוא קבע זה יפורסם, כיוון שחלק גדול מסדרי הדין - - - רשאי לקבוע, ואם הוא קבע, אנחנו נבחן בכינוס של הצוות אם יש צורך להוסיף על מה שהחוק קבע. לגבי הפרסום, כרגע שונה ל-14 ימי עבודה, אבל יש שלושה אמצעי פרסום, אתר האינטרנט של מינהל התכנון - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רגע, 21 ימי עבודה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> האפשרות להגיש הערות זה תוך 14 ימים מיום הפרסום שמפנה לשלושת סוגי הפרסומים. מה שאני מציעה, שזה יהיה 14 ימים מיום הפרסום האחרון מבין הפרסומים באתר האינטרנט, כאמור בסעיף, כיוון שהצבת שלטים לוקחת זמן ויש פה מניין ימים קצוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה מקובל. לפי המועד האחרון. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> לפי המועד אחרון מבין הפרסומים באינטרנט. זהו. עד כאן לסעיף הזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מצוין. כן, תום. << דובר >> תום פישר: << דובר >> תום פישר, משרד המשפטים. הערה קטנה ממש. בסעיף (ב), פעם אחת כתוב יושב-ראש הוועדה, ופעמים אחרות כתוב יושב ראש-הצוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יושב ראש-הצוות. ברור. תודה תום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ישונה ליושב-ראש הצוות. עוד הערות פה בחדר? ואם לא, אז מי בזום מבקש? אין. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיף 11ב בעמוד 10. "הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות". כאן זה תיקון רוחבי שנעשה לאורך מספר פסקאות. מי שעושה את עיקר העבודה המקצועית זה הצוות המייעץ. הוא מרכז את חוות הדעת, מקבל אותן, דן בהערות שהוגשו לשיתוף ציבור וכולי. המלצתו עולה לממשלה. הממשלה מחליטה האם לקבל את המלצתו כפי שהיא, אם לאו. בסעיף 11ב במקום "הממשלה", "הצוות המייעץ". "יכלול" במקום "תכלול" ועוד תיקונים קטנים. כך גם בפסקה (1), במקום "הממשלה", "הצוות המייעץ קבע", הוא עושה זאת בהסתמך על חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית. וכאן אקרא תיקון נוסח שעלה בעקבות הערה של מינהל התכנון, שאמרו שהבחינה היא לא של שיקום הבניין, אלא של עבודות הבנייה. הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות 11ב (1) מגרש שבו בניין שנגרם לו נזק מלחמה ואינו בניין הרוס, הצוות המייעץ קבע, בין השאר בהסתמך על חוות הדעת של מהנדס הרשות המקומית, כי עבודות בנייה שלא בדרך של הריסתו ובנייתו מחדש מחייבות עבודות כאמור בהיקף נרחב, באופן המצדיק את הריסתו על פני שיקומו כאמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא ברור. עבודות הבנייה למה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> - - - להבהיר את זה. בעקבות הערות שנשמעו כאן, הובהר שבעצם הבניין מחייב הריסה ובנייה מחדש, לא בגלל נזק המלחמה שמצריך, נזק המלחמה הוא מה שמצריך שיקום, המילה "שיקום" נסובה לנזק המלחמה. כאן ההריסה והבנייה מחדש נדרשות בגלל דברים אחרים, התפוררות, רטיבות, כל הדברים האחרים. לכן המילה "שיקום" היא לא נכונה. יכול להיות שצריך להתייחס, להשתמש במונח אחר, אבל המונח "שיקום" הוא לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עבודות הבנייה צריך להגיד למה הן נועדו. מהו התפוח שאנחנו משווים לתפוח של הריסה ובנייה מחדש? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> קימום. כדי שהוא יוכל להיות ראוי למגורים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נגיד, בסיטואציה של זה, זה יכול להיות תיקון החלון. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> תיקון החלון ברור לגמרי שזה דבר לא נבחר, אבל לא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אבל זה הכוונה, זה מה שהובהר, שכן לפעמים - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> זה הרי גם לא אומר שאם זה עולה יותר מזה, אז לא נעשה את זה. כמו עם פרופורציות. לבנות בניין שיהיה טוב עולה לך סכום מסוים לבנות בניין, אז קימום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה משווים למה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל זה לא להחזרת המצב לקדמותו. זה בדיוק מה שניסינו להימנע. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> קימום, נדמה שזו המילה הנכונה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה נשמע כאילו תיקון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה לא תיקון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל זה תיקון נזק המלחמה? לא, אז אנחנו אולי נבנה את זה אחרת. קודם כול, המהנדס נותן חוות דעת למצבו הפיזי ליציבות. והתיקון של אותם פגמים, היציבות, הבטיחות וזה, בהשוואה להריסתו ובנייתו מחדש, הן עבודות בהיקף נרחב. כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לאחד את הרישה ו"החוות דעת"? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. ה"חוות דעת" תהפוך להיות הרישה, כלומר התנאים שבה, וסביבה כל - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שזה בשל נזק מלחמה, ואחר כך את - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אוקיי. אז את זה אני לא אקריא, כי אנחנו צריכים לנסח מחדש. - - - בפסקה (2), במקום "הכרח" המילים "נחיצות מובהקת" הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות 11ב (2) מגרש שבו בניין שלא מתקיים לגביו האמור בפסקה (1), ואם מתקיימים כל אלה: (א) על פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול את המגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם התחדשות עירונית באזור; בפסקה (3) – הבהרנו – הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות 11ב (3) מגרשים ציבוריים הגובלים במגרשים כאמור בסעיף זה ושיש הצדקה תכנונית לכלול אותם בהתאם לחוות דעת של מתכנן המחוז; בפסקה זו, "מגרש ציבורי" – מגרשים המיועדים לצורכי ציבור כהגדרתם בסעיף 188(ב)(1) לחוק התכנון שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל או רשות מקומית. גם לעניין המגרשים הריקים תיקנו במקום "הכרח", "נחיצות מובהקת". הנושא של ה-25% הוא במחלוקת. בסעיף (ד) במקום "לפי סעיף קטן (ג)", "לפי סעיף זה". הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות 11ב (ד) חוות הדעת שיוגשו לצוות המייעץ לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון בתוך 3 ימים מיום הגשתם לצוות כאמור ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה לפני העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה. אפשרות ההארכה ב-45 ימי עבודה תתאפשר גם בשל נסיבות מיוחדות, לא רק בשל מצב מיוחד בעורף. הכללת מגרשים באזור לשיקום והתחדשות 11ב (ה) שר האוצר רשאי בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף 11 בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימי עבודה, בשל נסיבות מיוחדות לרבות בשל מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, הערות על 11ב. << דובר >> תום פישר: << דובר >> תום פישר, משרד המשפטים. לגבי התיבה "נחיצות מובהקת". אנחנו חשבנו שהמילה "הכרח" משקפת יותר נכון את הכוונה, אבל חשוב לי להבהיר למה הכוונה כשאנחנו מדברים על המבחן המהותי של ההכללה של בניינים ירוקים. זה כשהנחיצות לא נדרשת בשביל תכנון מיטבי או בשביל לעמוד בציפוף שהצוות רוצה לקבוע כציפוף מינימלי, אלא שמבחינה תכנונית ומבחינת המצב בשטח, אי אפשר יהיה לקדם התחדשות עירונית מתחמית, במצב של מתחם פינוי-בינוי, לולא הכללת אותו מגרש שבו נמצא הבניין הירוק. זאת הכוונה שלנו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה נראה לי נחיצות מובהקת. << דובר >> תום פישר: << דובר >> אז רק שיקפתי את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בבקשה. שם לפרוטוקול. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> ארבל אלטשולר, סמנכ״ל הרשות. לעניין סעיף 11ב(ג)(4), לעניין הכללתם של מגרשים ריקים, אציין שנאמר כאן כבר שישנה מחלוקת, שאנחנו חושבים שנכון להעלות את המגבלה ל-50%. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, אז זה לגבי המחלוקת. אבל לפני שנדבר על המחלוקת של ה-25%, סיגי בזום. << דובר >> סיגי בארי: << דובר >> תודה רבה. אני מתנצלת שאני בלי מצלמה. המגרשים הריקים, יש להם חשיבות של הטבה מאוד משמעותית להתחדשות עירונית. האינטרס הוא ווין-ווין של שני הצדדים במקרה הזה. כלומר, הבניינים שנפגעו יכולים להרוויח מההצטרפות של המגרש, והמגרש בוודאי שיכול להרוויח מההצטרפות של המגרשים. דבר ראשון, אני רוצה להמשיך או בעצם לטעון על דבריו של תום ממשרד המשפטים ולומר שפה, במקרה הזה, אני רוצה להציע להוריד את המילה "הכרח", בגלל שממילא הצירוף שלהם יכול להיטיב עם כל הצדדים. דבר שני, אחרי שלמדנו את המתחמים שנפגעו, היינו שמחים שזה יהיה בצירוף או עד 50% שלא יצא מצב שבניינים ירוקים ומגרשים ריקים מתאחדים ביחד ל-25%. אנחנו רואים שבבת ים זה על הקשקש ממש, ויכולים להיות מצבים כאלה שזה עובר את ה-25 אם מצרפים את שני הצדדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, גם זה יכול לעבור את ה-50 - - - << דובר >> סיגי בארי: << דובר >> יעבור אם נותנים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברת בארי, אנחנו מדברים על אזורים בנויים שבהם יש מגרשים ריקים. מניסיונך, אני לא חושב שבשכונות, ובטח לא בשכונות ותיקות, אנחנו מוצאים ריבוי של כמויות משמעותיות של מגרשים ריקים בשכונות ותיקות. << דובר >> סיגי בארי: << דובר >> אתם לא תאמינו כמה יש כאלה. תסתכלו על תצ"א של ערים, ואפשר לראות ממש. זה חניה לפעמים, זה לפעמים משמש בתור משהו אחר, אבל יש כאלה. יש. עובדה שיש לנו את הסיטואציה הזאת לא רק בבת ים, יש אותה גם ברחובות, יש אותה גם בחיפה, במתחם שלא הבשיל להכרזה על קו כתום, אבל רואים את זה. זו תופעה שקיימת בערים. זה כן מצב שקורה, וכשהוא קורה זה ווין-ווין לכל הצדדים. זאת אומרת, להבנתי לא צריך לסייג את זה כמו בניין ירוק, שיש פה באמת פגיעה קניינית, אני מבינה את ההסתייגות, אבל נניח שכן מחליטים לסייג את זה, כדי לא להפוך את התוכנית לרק אבן. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה ברור, הגברת בארי, יכול להיות שזה לא 25%, אולי נסכים על 30%, נשמע פה אם יש הערות, ואז זה ייתן עוד טיפה שפיל, כי באמת אנחנו מדברים על שטח שהוא בצפיפות אורבנית. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> עמדת הממשלה, גם על דעת הייעוץ המשפטי של הממשלה, אני לא מדברת רק בשמי, הייתה שהמגבלה הקיימת בחוק, מדברת על 25%, על ירוקים, שבאמת יש שם פגיעה קניינית. אנחנו לא חשבנו שצריך להכניס את המגבלה על מגרשים ריקים לתוך ה-25, אלא או לדבר על 25 אחרים, נוספים, או לדבר על, לפחות שמרבית המתחם, על 40-50, אנחנו חשבנו שזה צריך להיות 50%, 49%, לפחות גם גורמי המשפט בממשלה וגם הגורמים המקצועיים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יש מקרים כאלה שיש כל כך הרבה - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> שיש חניון. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> אבל חבל שחניון אחד ידפוק את המתחם הזה. אומרת פה סיגי שבלא מעט תוכניות היא נתקלת בסיטואציה הזאת. זה לא אנשים שגרים בבית והוא ירוק ולא קרה שום דבר. זה בסך הכל קרקע שגם ברור שתושלך מהדבר הזה. זאת אומרת, זה win, בדרך כלל הקרקעות האלה מתות להיכנס לתוך תוכניות כאלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רוצה רק להבין את ההערה. יש שתי אופציות, אולי לא הבנתי נכון. כרגע הסעיף לא מאפשר שיחד עם הבניינים הירוקים זה יעלה על 25%, משטח התוכנית. השאלה, האם אתם רוצים שלא תהיה מגבלה או שתהיה מגבלה של 50% על המגרשים הריקים, או שביחד - - - << דובר >> תום פישר: << דובר >> אני אסביר את העיקרון ונראה לי שזה יהיה מובן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יישאר 25%. פשוט להוריד את פסקה (2), זאת אומרת שבמצטבר זה יכול להגיע ליותר. נכון? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> כלומר נשאיר 25% ירוקים ו-25% של מגרשים ריקים. << דובר >> תום פישר: << דובר >> זה לא חייב להיות או-או. אסביר, 25% של הבניינים זה 25% ממספר הבניינים ולא משטח, כאן מדובר על אחוז משטח, ואנחנו רוצים להבטיח שעיקר השטח, רוב השטח טעון שיקום. זה מגרשים שנדרשים לשקם אותם. מגרשים ירוקים ומגרשים ריקים לא נדרש לשקם. ולכן אנחנו חושבים שאת התנאי שמדבר על הכללת מגרשים ריקים, יחד עם מגרשים ירוקים, אפשר להעלות את זה לעד מחצית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו לא חושבים ככה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> בסדר. אני מציג את העמדה שלנו. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> סיגי הבהירה ברמה התכנונית. לנו יש ניסיון מר עם תכנון דרך חוק. יש לנו את הניסיון הזה דרך חוק המטרו. אתה מוצא שמגיעות תוכניות. יש תכנון מיטבי טוב, ואי אפשר לעשות את זה בגלל מגבלות של חוק. פה כל החשש שהועלה לגבי בניינים בהיבט הקניינית לא קיים. ולכן אם אומרת פה סיגי שאפשר לעשות תכנון מיטבי יותר עם מגרש ריק, אנחנו חושבים שלא נכון לייצר את המגבלה הזאת בחוק, כי אז נבוא עם תוכנית ונצטרך להפוך אותה לתוכנית פחות טובה בגלל מגבלה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו גם לא רוצים שבסוף, באילוצים התכנוניים, זה יהיה מורכב כולו, רובו ממגרשים ריקים. ולכן אין ברירה, צריך לשים איזשהו גבול. ואז זה מתחם גם את ההסתכלות התכנונית. יש לי הצעה, בואו נחסוך זמן. כתוב 25%, מטי הציעה 30%. אתם ביקשתם 50%, אני מציע 40%. תודה רבה. הלאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שמה שחשוב זה ה-25% של הירוקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, עם הירוקים ביחד. אז היועץ המשפטי לא הבין אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדיין נשמר התנאי שבמספר הבניינים יש רק 25% בניינים ירוקים. זה נשמר, זה לא קשור לשאלת השטח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובסך הכל הירוקים עם הריקים לא יעלה על 40%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יעלה על 40%. ואז אני שומר רוב, לא רוב מלא, אבל רוב משמעותי. ותכנוני, תמצאו את הפתרונות. וכאן יבוא ויזכיר תכף זה, שתמיד יש לכם את האפשרות. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, את זה אני לא אזכיר עכשיו, אבל כיוון שפה נאמר משפט, אז אני רק רציתי לשאול. אם לא משתמשים בפסקה של המגרשים הריקים, המגבלה היא 25% ירוקים, כמו שנאמר בפסקה 2. ושם זה בניינים ולא שטח. בהחלט ייתכן מצב ששטח המבנים הירוקים הוא יותר מ-25%. זאת אומרת, סופרים את המבנים זה 25%, אבל בשטח קרקעי זה יותר. עם זה אין שום בעיה, אני רק מבהיר שוב, זה מה שכתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שבמקרה כזה, ה-40% יהיה יותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בפסקה 2 יש שני מרכיבים שבודקים אותה. צודק עורך דין ארביב, לגבי החלק הראשון של מספר הבניינים, סופרים מספר בניינים בלי קשר לשטח. 25% ממספר הבניינים במתחם. ולגבי החלק השני, זה שטח שמתייחס לשטח המגרשים האלה, והשטח של המגרשים הריקים. יחדיו. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אז אני רק מוודא, אם אין מגרשים ריקים, הם משתמשים רק בפסקה 2, סופרים בניינים בלבד, ואפשר להעלות גם על 25% בשטח ואפילו גם על 40%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, כי זה מספר בניינים, זה בהגדרה, זה כתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אין מגרשים ריקים. יש לך 25% בניינים ירוקים, שהסך הכול שלהם בשטח הוא 45%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בהחלט אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו, זה מה שהוא אמר. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כי בהחלט בבניינים הקיימים יכול להיות מגרש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, כי האינטרס הראשון של התוכנית הזאת הוא לטפל בבניינים - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> ברור. האם צריך לחדד שזה השטח שהבניינים הירוקים יושב עליהם? זה כאילו לחבר שטח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המגרשים שלהם, כן, ברור. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אדוני, יש פה הערות של עיריית בת-ים שאני אמור לייצג אותן. שנוגעת לשאלה איזה מגרשים אפשר לכלול בהכרזה. השאלה היא אם להעלות את זה עכשיו או שנחכה בסוף כסדרת הערות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנוגעת לזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. היא רוצה לדבר על הנושא שאמרנו שבית המשפטי ייתן לזה עדיפות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה הסעיף הזה או לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא הסעיף הזה, זה בהמשך. אבל אם אתה רוצה לתת לה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היא תחכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מה שאלת? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> שאלתי על בת-ים. השאלה אם עכשיו אדוני רוצה או בסוף הזה, כי פה זה לא שאלה של נוסח, אלא שאלה של קונספט. זה אמור להיות מוסדר בסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אתה מדבר על הנושא שדובר עליו - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> של חילוף שטחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חילוף או ניוד. נשאיר את זה לסוף. וגם ביקשתי מראש העיר שרצה לעלות קודם עם הדברים שלו. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> נכון, מאה אחוז. לכן שאלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אנחנו קודם כל מתקנים וגומרים את כל העבודה הסיזיפית. הערות נוספות לזה? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> הייתה פה הערה אחת, אתם החלפתם את המינוח "הכרח", ב-"נחיצות מובהקת". ומשרד המשפטים רצה להסיק מזה ש"הכרח" היא נחיצות מובהקת. ואני רוצה לומר שהייתה כוונה במפורש לא לומר "הכרח", אלא "נחיצות מובהקת". ולכן, אין זהות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תגיע איתו לבית המשפט הזה, אני אבוא להעיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן, אני מאשר את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו בזום רוצה להעיר על מה שהוקרא עכשיו? << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אני שמעתי ברוב קשב את דברי מינהל התכנון, גם את המתכננים וגם את היועצים המשפטיים, לעניין המגרשים הירוקים. אני חושב שאם כך מתייחסים למגרשים ירוקים, על אחת כמה וכמה צריך להתייחס לבתים ירוקים נוספים שתורמים לתכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעבר למתחם? << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה פעם קודמת, נחסוך לך את ההמשך. תתכבד הרשות ותגיש תוכנית מסודרת על פי החוק הקיים, ולא על פי חוק שיקום טילים. הלאה. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> ישבתי עם אפרת לגבי הגן שהגענו ב-60 ימים, ובדקתי איפה נכנסת ההיתכנות הכלכלית. כשמאי ממשלתי, כדי לעשות תקן 21 ולהגיד אם בתוך הקו הכתום יש היתכנות כלכלית או אין היתכנות כלכלית, אני צריך קודם כל את הנתונים של מס רכוש, להגיד לי כמה הנזק. אמיר אמר לי עכשיו שזה לוקח לו שבועיים לפחות להגיד לי כמה אומדן הנזק מבחינתנו שאנחנו כבר- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה, הוא לא יודע היום כבר מה אומדן הנזק? סתם ככה, במקומות שהוא כבר יודע? << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרי אמיר לא מחשב את ההלאה. אתה מחשב את ההלאה, אתה אומר, אבל אם ייקח שבועיים עד שאקבל- - - << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> לא, מה שקרה קרה, אבל מה שיקרה נניח. קרא נזק עכשיו, הוא צריך שבועיים, אחרי שהוא עושה את השבועיים, אני צריך, המינימום שבמינימום, לפחות עוד שבועיים כדי לעשות את הבדיקה, כי הרי זה מה שישאלו אותנו. המלצתם על קו כתום, יש היתכנות או אין היתכנות? אני צריך לעשות את כל הבדיקות המקיפות. ייקח לי שבועיים לעשות את זה. ואפרת אומרת לי שהשבועיים פלוס השבועיים, זה לא מתכנס בלוחות זמנית של 60 יום. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל אני מזכירה שזה ימי עבודה. אם זה שבועיים, זה שמונה-תשעה ימים ועוד תשעה ימים. זה אמור להתכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לטעמנו זה מתכנס. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> איך זה מתכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי זה ימי עבודה. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> ה-60 הם ימי עבודה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. 60 ימי עבודה זה כמעט שלושה חודשים. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני סומך על המילה שלך, לכן אני רוצה שתגיד לי אם אתה. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> לא, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לרצות אותך, אני רוצה שזה יהיה אמיתי. אוקיי. הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיף 12ב – תוכן ההמלצה על אזור לשיקום והתחדשות 12ב (א) המליץ הצוות המייעץ לממשלה להכריז על אזור כאזור לשיקום והתחדשות, תחליט הממשלה האם להכריז על האזור או לאו. בסעיף קטן (ב), תיקנו בהתאם למה שאמרנו, ל-60 ימי עבודה. תוכן ההמלצה על אזור לשיקום והתחדשות 12ב (ב) הכריזה הממשלה על אזור לשיקום והתחדשות לא יינתנו באזור כאמור היתרי בנייה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתקופה של 60 ימי עבודה מיום ההכרזה או עד לקביעת תנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון, לפי המוקדם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 60 ימי עבודה זה הסעיף שמאפשר הקפאה, למשך הקפאה גורפת של ההיתרים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הקראתי עכשיו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 12ב(ב), בעקבות ההערות שנאמרו. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ההקפאה תהיה אוטומטית, ללא קשר לסיכול. הרי בנוסח הקודם ההקפאה הייתה, אלא אם כן, אין בכך כדי לסכל. ומה שנאמר בוועדה, שאנחנו רוצים שזה לא יהיה הקפאה של חצי שנה, אלא הקפאה קצרה יותר, של 60 ימי עבודה, אבל גורפת. עד להכרעת - - - << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> מצוין. רק סליחה, הערה קלה לסעיף הקודם. אנחנו מבקשים, בין היתר בגלל הגנט המאוד צפוף שהשמאי הממשלתי הצביע עליו, כרגע יש סמכות לשר האוצר להאריך ב-45 ימים. אנחנו מבקשים כדי לייעל את העניינים של יושב ראש הצוות המייעץ, הוא יוכל להאריך בעשרה ימי עבודה, ובדלתא מעבר, שר האוצר. אחרת נצטרך להגיע עם חלק גדול מהמתחמים לתחום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שר האוצר, כמה זמן יש לו אפשרות להאריך? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אותו דבר, עד 45 ימי עבודה. - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל סך הכל זה לא יכול להיות יותר מ-15. זאת אומרת שיושב ראש הוועדה יוכל גם בלי שר האוצר להאריך לעשרה, ואם הוא יצטרך יותר, שר האוצר יוסיף לו רק חמישה, זהו. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> לא, מהעשרה ל-45. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> את רוצה את הארכה או את ה-60 ימים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה הסמכות של השר להאריך, 45 ימי? << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מבקשת שעד עשרה ימים בתוך הסמכות הזאת. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> יש לי נוסח, אם אתם רוצים, אני יכולה להקריא נוסח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זאת אומרת, נגיד הוא האריך בעשרה ימים, אז השר יוכל להאריך 35 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. זה אני מסכים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נראה לי כדאי להקריא את הנוסח. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> "יושב-ראש הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף 11, בתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימי עבודה. שר האוצר רשאי בצו להאריך את התקופה האמורה בסעיף 11 בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימי עבודה בשל נסיבות מיוחדות, לרבות בשל מצב מיוחד בעורף, כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. האריך יושב-ראש הצוות המייעץ את התקופה כאמור בפסקה 1, תבוא תקופה זו במניין הימים האמורים בפסקה זו". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. ישי, בבקשה. שם ותפקיד. << דובר >> ישי ולנסי: << דובר >> ישי ולנסי, מהנדס העיר בת-ים. ההתייחסות שלי לסעיפים שכבר עברו. אחד לגבי הנושא של המגרשים הירוקים והשטח שאפשר להוסיף לתוכניות כאלה, אז המקרה של בת-ים הוא לגמרי מקרה שאנחנו יכולים להראות לכם שיש היקף כזה של מגרשים שהם פנויים או מגרשים ירוקים או בניינים ירוקים, שלחלוטין ראוי, מהבחינה התכנונית, להוסיף אותם. אנחנו ממש יכולים להראות לכם דוגמאות קונקרטיות, אני בטוח שתשתכנעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שלפי המצב אצלכם, נגיד, כרגע ניקח את זה כפיילוט, אז מה המצב של כמה אחוז הבניינים? << דובר >> ישי ולנסי: << דובר >> 25% לא מספיק, וההצעה שלך, אני חושב שאנחנו נדע לחיות איתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אין על מה לדבר, אם עם ההצעה שלי אפשר לחיות. << דובר >> ישי ולנסי: << דובר >> שתיים, הייתה סוגיה שעלתה לגבי מבנים כתומים ומה הציפייה לגביהם. מבחינתנו הציפייה היא שלכל הפחות שמדובר במבנים שהם טעוני חיזוק והם לא עומדים בתקינה, אין להם מרחבים מוגנים, זה המינימום היחסי שהמבנים האלה, כשנכנסים לעבודות בהם, חייבים להיות לכל הפחות מחוזקים וממוגנים. זה חייב להיות המינימום ההכרחי ולא פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא כל כך הבנתי. היא תנסה להסביר לי, ואם לא, אתה תנסה עוד פעם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני חושבת שהבנתי את זה. הרי הצעת הפשרה שעלתה לעניין המבנים הכתומים הייתה כי יהיה אפשר להניע את התהליך גם כשאין בניין אדום, אם יש בניינים כתומים. אנחנו אמרנו שהבחינה האם בניין הוא כתום לעניין הזה כשאין בניין אדום, האם נזק המלחמה הוא הגורם המשמעותי שהוביל לצורך של הבנייה וההריסה מחדש, למצבו הפיזי, הרעוע וכולי. הוא אומר שמבחינתם זה לא משנה אם זה נזק המלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. בחוק הזה, גם במקום שיש אדומים וכתומים, ההגדרה של כתומים, ההצדקה עליה לבנות אותם מחדש היא לא רק נזקי המלחמה, גם היושן שלהם ושאין להם חיזוק וכולי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> וכשיש אדום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכשיש אדום. עכשיו, הוא שואל מה קורה. זה במקרה לא קשור לבת ים כרגע, נכון, ישי? << דובר >> ישי ולנסי: << דובר >> נכון. בינתיים לא קשור לבת ים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בינתיים לרגע זה. אז הוא בתור מהנדס אחראי, אומר, אני דואג גם למקומות אחרים. אבל אני עכשיו שואל, בתור זה שיזם את ההכנסה עכשיו גם למקומות שבהם רק כתומים, למה לא להכניס גם את - - - זאת אומרת הפוך, אני הייתי עושה את זה כתנאי אפילו. אם זה יהיה בניין כתום שקצת נהרס והוא בניין חדש, בניינים חדשים, אז אני לא אצטרך את החוק הזה, אבל אם הוא באמת ישן ואין לו חיזוקים ואין לו כלום, זה יכול להיות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל התנאי הראשון, אדוני, שהיו נזקי מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אנחנו תיארנו סיטואציה בה יכול להיות לך גם שלושה, ארבעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם למה אני צריך את זה? אם יש נזקי מלחמה, אז הוא כבר נכלל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אם אין אדום אתה לא יכול לעשות הכרזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כשאין אדום, מתי אפשר לעשות הכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לדבר איך הגדרנו קודם את הכתומים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד לא הגדרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרנו שנחשוב על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שתחשבו, אם כל המתחם כתום. ואני הצעתי איזשהו רעיון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז רק לטובת תומר שלא היה פה בשנייה הזאת. אמר ישי שצריך להכניס גם את השיקול, למרות שזה לא קשור לעיר שלו. ישי, יש לך עוד משהו? << דובר >> ישי ולנסי: << דובר >> סיימתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. הלאה. << דובר >> גלעד אלון: << דובר >> גלעד אלון ממטה התכנון. לגבי ההערה שנאמרה עכשיו, כדי שיהיה כתום, עדיין צריך שיהיה נזק מלחמה כלשהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל אנחנו לא עכשיו בזה. אני מציע לך לעמוד בקשר עם השותפים שלך, כי דיברנו על זה שזה עלה מקודם, זה ייבחן. אם נצליח עוד לעשות את זה במסגרת החקיקה הזאת, דבר שהוא בסימן שאלה, שאני מאוד רוצה להפוך אותו לסימן קריאה, אבל אני לא בטוח. אז תדבר עם הצוות. << דובר >> תום פישר: << דובר >> יש לי שתי הערות לפרוטוקול לעניין הסעיף שמדבר על ההקפאה האוטומטית של ההיתרים. אחד, זה שככל שהוועדה המקומית ומבקש ההיתר היו זריזים, וניתן ההיתר לפני מועד ההכרזה, ההיתר יעמוד בתוקפו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הקפאה לפני ההכרזה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> בדיוק. לפני ההכרזה אין הקפאה, ולכן ככל שניתן ההיתר לגבי בניין שנכלל בשטח ההכרזה לפני מועד ההכרזה, ההיתר יעמוד בתוקפו, וניתן יהיה להפוך את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נכון על כל הקפאה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> הערה שנייה, שזה לא מונע ממבנה ירוק שנשבר לו איזשהו חלק בקיר החיצוני, להגיש את הבקשה להיתר ולהתחיל את הליכי הרישוי ולקבל את ההיתר לאחר שתפוג ההקפאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה היא, אכן כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל בפועל אני לא יודע מה הרשויות עושות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא יכולים לתת. הם לא יטפלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, זה הבהרה לפרוטוקול לידיעת ראשי הרשויות. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו בסעיף 15א בעמוד 14, סעיף שמתייחס לפרסום של הרשות המקומית על ההכרזה. כאן הוספנו, בעקבות ההערות, שמנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יפרסם נוסח, שאותו תפרסם הרשות המקומית. היא יכולה להסתמך על זה. זה סעיף קטן (א) – פרסום על ידי הרשות המקומית 15א (א) הרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה, תפרסם, בתוך שלושה ימי עבודה מיום ההכרזה, הודעה בנוסח שיקבע מנהל הרשות הכוללת את כל אלה: (1א) הודעה על ההכרזה ובה תוכן ההכרזה כאמור בסעיפים 11 ו-12. (1) פרטים בדבר המנגנון לרכישת זכויות במקרקעין מבעלי הדירות באותו אזור בידי יזם שיקום, לפי פרק זה, במסגרת חלופת היציאה,ובכלל זה הדרך למתן הסכמה לרכישת זכויות במסגרת החלופה האמורה ותוצאות מתן ההסכמה, לרבות התנאים שבהתקיימם תושלם רכישת זכויותיו של בעל דירה כאמור בידי יזם השיקום וישולם לו סכום הרכישה; (2) פרטים בדבר התנאים שעל יזם שיקום לעמוד בהם כדי לקבל סיוע מהמדינה לפי סעיף 51; (4) זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להגיש השגה על השומה, לפי סעיף 49 , והדרך להגשתה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק להוסיף כאן שמנהל הרשות יפרסם את הנוסח באתר האינטרנט של הרשות בתוך 60 ימי עבודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם הרשות מפרסמת באתר האינטרנט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקיי. 60 ימי עבודה מתחילתו של החוק. סעיף קטן (ב) חידדנו שהפרסום יהיה בשלט במקום בולט. רק הוספנו את המונח. וכאן הוספנו עוד משהו בעקבות ההערות, שגם "במקום שאליו פונו רבים ממי שהתגוררו באזור לשיקום והתחדשות ערב קרות נזק המלחמה, ככל שישנו". זאת אומרת, אם יש ריכוז של אנשים מפונים מאותו אזור, אז נכון גם לפרסם שם. פרסום על ידי הרשות המקומית 15א (ב) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשלט במקום בולט באזור כאמור,בהתחשב ככל האפשר במצב באזור, בין השאר, עקב נזק המלחמה; במקום שאליו פונו רבים ממי שהתגוררו באזור לשיקום והתחדשות ערב קרות נזק המלחמה, ככל שישנו ובאתר האינטרנט שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול, הרי הרשות המקומית יודעת מי אלה האנשים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא תמיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד סעיף, תכף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף קטן (ג), שינוי נוסח, השלמה להבהרה – פרסום על ידי הרשות המקומית 15א (ג) הרשות המקומית תפעל למסירת הודעות, נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א), גם באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכתובתו של בעל דירה או בעל זכויות במגרש באזור לשיקום והתחדשות, או בשליחת הודעת טקסט למספר הטלפון הנייד של בעל דירה או בעל זכויות במגרש כאמור, אם פרטים אלה לגבי בעל הדירה או בעל הזכויות במגרש מצויים ברשותה. סעיף 16 – תוספת. זה סעיף בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שמתייחס לביטול הכרזה – אזור לשיקום והתחדשות – מתחם פינוי ובינוי 16 בכפוף להוראות סעיף 14(ו) לחוק הרשות הממשלתית, יראו אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי סעיף 11 גם כמתחם פינוי ובינוי שהוכרז לפי סעיף 14(א)(1) לחוק האמור; ויקראו את סעיף 14(ו) כך שבמקום "מנהל הרשות רשאי" יבוא "הממשלה רשאית". סעיף 16א – הוספה. מתן עדיפות בעניינים הנוגעים לאזור לשיקום והתחדשות 16א. על אף האמור בכל דין - (א) גורם מוסמך או גוף תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023 ייתן עדיפות לטיפול בבקשה שעניינה קבלת אישור פעולה כהגדרתה בחוק האמור, תיאום, התייעצות, מסירת מידע, או כל פנייה אחרת של יזם שיקום או של מוסד תכנון רשות מקומית, הקשורות לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות . (ב) בית משפט, ועדת ערר או שמאי מכריע כהגדרתם בחוק התכנון יתנו עדיפות לטיפול בהליך הנוגע לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות על פני טיפול הליך אזרחי או מנהלי אחר . זה סעיף שהוספנו כדי לקבוע את התיעדוף. סעיף קטן (א) נמצא היום גם בחוק תשתיות לאומיות, והוא קובע עדיפות לטיפול בבקשות שקשורות לקידום מיזם התחדשות עירונית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במנהלי אני מבינה, אבל אזרחי זה גם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בבתי המשפט. וסעיף קטן (ב), מתייחס לערכאות שיפוטיות ולוועדות ערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמצאת איתנו נציגת הנהלת בתי המשפט? << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> אני כאן, שלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום. שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> הילה בוסקילה, מהנהלת בתי המשפט. אני עורכת דין בלשכה המשפטית. קראנו את הדברים, אנחנו מבינים היטב את הרצון לייצר קדימות להליכים הללו ואת החשיבות בטיפול המהיר שלהם, אבל אנחנו חושבים שיש קושי עם ההצעה. המערכת שלנו פועלת תחת אילוצים של משאבים מוגבלים, מה שנהוג לכנות עקרון השמיכה הקצרה, ומתן עדיפות להליך אחד בהכרח יבוא על חשבון הליכים אחרים שגם הם לעיתים דחופים ובעלי השלכות. אני רוצה להציג לדוגמה את ההליכים שנדונים בבית המשפט המחוזי, שעוסקים בפיקוח על עברייני מין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה הליך פלילי, לא אזרחי. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> זה ספציפית הליך שמתנהל בפני שופטים אזרחיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא הליך אזרחי. נו, באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, כי את אמרת שאת משמשת כיועצת משפטית, כעורכת דין. השימוש שאת עשית עכשיו הוא יותר לבית ספר לתקשורת מאשר לזה. סליחה שאני אומר, ואני מכבד מאוד את בתי המשפט. אף אחד לא בא ואמר שבגלל הפרויקטים האלה יפסיקו לעצור או לקדם- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בפלילי אנחנו לא מתערבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפלילי אנחנו לא מתערבים. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> אני לא מדברת על הליך פלילי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדוגמה היא לא טובה, אז בואי תחזרי בך מהפרוטוקול. סתם, בשביל האסתטיקה שלי. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> הרעיון הוא שבסוף כשנותנים קדימות להליך אחד, המשמעות היא שהליך אחר יהיה נדחה. זאת המשמעות מבחינה אופרטיבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. אם כרגע בבתי המשפט מתנהלים 200 תיקים של התחדשות עירונית שהגיעו לבית המשפט, אני חושב שאלה שבאו בעקבות חוק כזה, שהוא אחרי טיל איראני, צריכים לקבל עדיפות. איך תבנו את העדיפות, אני לא מתערב לכם. אבל אנחנו מצפים מרשות שופטת, שאנחנו רוצים שהיא תהיה המחסום האחרון לבדוק שמישהו לא ינצל את החקיקה לצורה לא טובה, שתגידו שאנחנו נתגייס לעניין הזה. לא ביקשנו התחייבות כרגע כמה שעות ביום זה יהיה, אבל אתם צריכים להתגייס. אתם לא שמורת טבע עצמאית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם יהיו מקרים בודדים, המקרים האלה שיגיעו לבית המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, זה גם מקרים בודדים. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> וגם אי אפשר לאכוף את זה, אף אחד לא יודע אם נתתם או לא. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> אנחנו מכירים בחשיבות של הדברים, ולכן לדעתנו הגישה הנכונה היא להותיר בידי בית המשפט את השיקול לנהל קדימות לפי נסיבות כל מקרה, ולא לעגן קדימות גורפת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, התשובה היא לא. אם אתם רוצים לערער על זה, אני אתן לכם את זכות הערעור. אם יופיע מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, אם הוא רוצה להופיע בפני הוועדה בזום ולהסביר, לשמוע אותנו עוד פעם, ואז נקבל החלטה. אבל התשובה היא כרגע שזה הנוסח. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> מבקשת רק לציין שלעמדתנו יש לזה משמעות תקציבית, שהקדימות לא מתקיימת רק ברמת ההצהרה, היא מחייבת הקצאה פועל של משאבים - - - << דובר >> מתן יגל: << דובר >> את אוחזת פה בחבל משני קצותיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, קצת הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להזכיר להנהלת בתי המשפט, אנחנו נמצאים בזמן מלחמה עם תוצאות של מלחמה, גם אם הן לא יהיו בזמן של מלחמה. ומבחינתנו, החקיקה הזאת, אנחנו יושבים כאן בימים הכי קשים, ויושבות פה יועצות משפטיות שעל הקצה מפקירות את משפחתן כדי שנוכל להגיע לדבר הזה, ואתם באים כאילו לא קרה כלום, ועלויות תקציביות וכולי, עד היום אפילו לא התייחסתם. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> - - - וגם אנחנו עובדים תחת אזעקות עם ילדים בבית. אני פשוט מתייחסת להצעה לגופה. המשמעות היא הסטת משאבים מהליכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסטת משאבים זה נכון, זאת המטרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסטת משאבים זה חלק מכלי הניהול שכל מנהל לומד וודאי אם הוא מנהל בתי משפט איך לנהל את העדיפויות הפנימיות. ודאי אף אחד לא בא ואמר. ולכן גם הזהרנו בהגדרות. לא הלכנו על דברים פליליים, בטח לא ביטחוניים, בטח לא דברים של פיקוח נפש. אלא יש דברים עם אופי כלכלי ומשמעויות כלכליות שיכולים לקבל עדיפות. כרגע מדובר לא על כל כך הרבה פרויקטים, שמתוכם יכול להיות שאף אחד מהם גם לא יגיע בסוף. אנחנו עשינו את כל המאמץ להיטיב עם האנשים ועם התהליך כדי שלא יגיעו לבית משפט. אבל יכול להיות שבסוף יצטרכו להגיע אחד או שניים מתוך כל המערכת. ביקשנו רק את ההירתמות שלכם וזהו. התשובה היא, זה נשאר כרגע ככה. משום כבודו של מנהל בית המשפט, אם הוא ירצה עדיין להעיר על הדבר הזה, אפשר עוד עכשיו בשעות הקרובות. << דובר >> הילה בוסקילה: << דובר >> זאת עמדת המערכת שלנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקי. אז תודה רבה. הערות נוספות מהזום? << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> מתנצלת מראש אם פספסתי משהו, כי אני בתנאים קצת קשוחים פה. אני רוצה לבקש שמשלוח ההודעות לא יהיה או במייל או בסמס, שזה שמוצע, אם הבנתי נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנוסף. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> האם בנוסח המוצע זה חובה לשלוח סמס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. ככל הניתן. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> אז אני מבקשת ממש לחדד את העניין הזה. הרבה פעם זה מטעה, כי יש הרבה אנשים מהעשירונים הסוציו-אקונומיים הנמוכים, אנחנו רואים את זה הרבה, יש להם כתובת מייל, אבל אין להם שום שימוש ואין להם גישה לכתובת הזאת, איך זה קורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לכן גברתי - - - << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> שנייה, אדוני, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא שנייה, הזמן שלי הוא יקר פה. << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> גם הזמן שלי יקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני רוצה לחסוך לשנינו. התוספת של המייל והמסרון הוא על הדברים הקיימים שהם חובה, שאת מכירה אותם, לשלוח הודעה וכל הדברים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, מה ההצעה הקונקרטית שאת מציעה? << דובר >> שרון קרני כהן: << דובר >> ההצעה הקונקרטית, זה נחמד ששולחים את זה במייל, זה חשוב, אבל לטעמנו, אם אפשר, שיהיה במידת האפשר חובה לשלוח את זה במסרון, כי אנחנו מדברים על אוכלוסיות שהן יתפזרו לכל עבר, והאסמס, ממה שאני רואה היום בעבודה שלנו עם דיירי דיור ציבורי, עם ראשי הקצבאות, האסמס זה הכלי האפקטיבי ביותר. אנשים לפעמים נאלצו לפתוח כתובת מייל לפני שלוש שנים - - - בפורטל הממשלתי, והם לא יודעים אפילו מה הסיסמה למייל שלהם - - - האסמס הוא מאד אפקטיבי, גם אנשים שהתפוצץ להם הבית, הם עדיין בדרך כלל אוחזים באמצעי תקשורת שיש בו מסרונים, גם אם זה חרדים שאין להם טלפון חכם, גם אם זה כל חתכי האוכלוסייה, זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע בנוסח זה "או". אנחנו נעשה "גם וגם". << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רק שבסעיף הזה, כמובן, "נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (א) ו-(ב), העברנו אותם לסעיף קטן (ב) הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. שלטון מקומי, בבקשה. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אנחנו מברכים על התוספת לגבי האימייל והאסמס, אנחנו חושבים שזה מאוד סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, הברכות בסוף. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> בפרקטיקה, הרשות המקומית אכן אוספת את הפרטים האלה כאשר היא בשיח עם המפונים. אבל, לגבי השלט, אנחנו סבורים שזו הוראה לא ריאלית. אנחנו מדברים למשל בעם כלביא. אין שום קשר בין מתי איפה שהאנשים היו בערב קרות הנזק לבין איפה שהם נמצאים עכשיו, הרבה חודשים אחרי, והם לא מדווחים לרשות המקומית שהם עברו להורים, לסבים, לדודים. אין לי שום דרך לדעת איפה רוב האנשים נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ביקשנו שלט איפה שרוב האנשים. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> זה מה שכתוב. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שלט במקום בולט באזור. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> במקום שאליו פונו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מתכוונת לתוספת שהוספתם, שאם ידוע על מקום מסוים, שהוא מספיק, יש בו רבים, אז כן. את האמת, את התוספת הזאת אני לא אוהב, בגלל שבסוף מישהו יכול להתלות בזה, "היינו חמש משפחות במלון מסוים", והם יסבירו שחמש זה הרבה, ואני אגיד שזה קצת. אני לא הייתי מציע את זה. אם אנחנו מכסים את כל זה גם עם מיילים ומסרונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע, במקום "ככל שישנו", כי זה עובדתי, "ככל שידוע לרשות המקומית". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אנחנו מסבכים את עצמנו, לדעתי. הייתי מוותר על זה. כי בסוף אני יותר שהרשות תהיה במודעות לזה, שהיא תגיע לכל אחד ברמה האישית, ושלא תצא לידי חובה עם כל מיני. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז הורדנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מנהל הרשות. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> שתי הערות. אחת אולי בחלק של השונות ולא בחלק הזה, לעניין סעיף מסירת מידע. אם הוא בחלק של השונות. הערה נוספת, כרגע נמחק לחלוטין הסעיף של הפקיעה. כלומר, אין יציאה של אזור מתחולת החוק בשום סיטואציה. כדי שלא יקרה מה שקרה בשכונות שיקום שנשארו לנצח תחת הכללים של שכונות שיקום. אני חושב שנכון יהיה להחזיר את זה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודק. זה היה בפרק והוא הושמד? הורד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הושמד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אני אבהיר. יש את הפקיעה של ההכרזה שבנוסח הממשלתי היה 5 שנים ואז אמרנו שאולי עדיף - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מחקנו את זה. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> נכון ואמרנו שנכון לעשות את זה תקופה ארוכה יותר ולא שזה יהיה לנצח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> - - - זה כרגע לא נכנס בנוסח. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> הבנתי ולכן זה בדיוק מה שארבל מעיר עליו. הוא אומר שלפעמים זה יוצר קשיים טכניים שאין ערך מהצד השני להם, להבנתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי פה שהוא רוצה הכרזה של 15 שנה. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> כדי שלא נמצא את עצמנו עם הכרזה לנצח ומסתבכים, כמו שקראנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. ההכרזה יש לה משמעויות - - - << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> גם קנייניות וגם מיסוייות וגם היטלי השבחה וכולי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> שקצובות בזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שקצובות בזמן, ואם הן לא מתקיימות והכרזה לא - - - << דובר >> תום פישר: << דובר >> הכוונה פה, אם יש מצב שאנחנו מגיעים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה השלכה יש לזה? << דובר >> תום פישר: << דובר >> אז יכול להיות, סתם דוגמה, אם תהיה התחדשות עירונית בעוד הרבה מאוד שנים, עדיין יחול ההסדרים שקבועים פה, בגלל שזה עדיין תחת ההגדרה של אזור שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה הסדרים? לא הבנתי. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> שירצו לחדש את החידוש - - - << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> של דייר סרבן, של רוב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה קשור? אנחנו מדברים על נזק מלחמה, אנחנו מדברים על תנאים מסוימים שיתקיימו. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> ההכרזה ממשיכה לחול. << דובר >> תום פישר: << דובר >> ההכרזה ממשיכה לחול, ויש לה מועדים. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> על פניו אני מסכים עם היועץ המשפטי, כיוון שיש תוכנית לשיקום והתחדשות שיכולים להגיש אותה ולהפקיד אותה ולאשר אותה, ולכן, בהגדרה, זאת אומרת, ההכרזה נשארת בתוקף לנצח, לצורך העניין, אבל הנפקות שלה והסמכויות של הוועדה המקומית והסמכויות של הותמ״ל ובהמשך ההסדרים הקנייניים תקפים לתוכנית לשיקום והתחדשות, שבהכרח צריכות להיות בהמשך להכרזה אחרי איקס זמן. בקיצור, התרחיש הזה לא בדיוק מתעורר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פטור מהיטל השבחה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> מהיטל השבחה זה גם לא רלוונטי, כי זה בדיוק אותה תוכנית שיקום וכפי שדיברתי עליו הרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> פרק ג', מתחיל בעמוד 15, אבל בפועל השינויים מתחילים בעמוד 16, סעיף 16ב. הוראות לעניין תוכניות באזור לשיקום והתחדשות 16ב. הוכרז אזור לשיקום והתחדשות, וקיימת תוכנית מאושרת שמטרתה פינוי לשם בינוי או לעיבוי הבנייה, שגבולותיה זהים לגבולות ההכרזה על האזור לשיקום והתחדשות, ואשר כוללת את כל המגרשים באזור לשיקום והתחדשות לפי סעיף 11 ו-11ב(1), (2) ו-(4) ויכול שתכלול את המגרשים הציבוריים כאמור בסעיף 11(ב)(3), יראו את התוכנית האמורה כתוכנית שאושרה לפי הוראות פרק זה ומתכנן המחוז יודיע על כך ליושב ראש הוועדה המקומית; הופקדה תוכנית כאמור או הוחלט להפקידה יחולו הוראות אלה: (א) יודיע על כך מתכנן המחוז ליושב ראש הוועדה המקומית בתוך 7 ימי עבודה ממועד ההכרזה ויראו את התוכנית כתוכנית שהוגשה לפי הוראות פרק זה; (ב) הודיעה הוועדה המקומית בתוך 21 ימי עבודה כי היא מעוניינת לדון בתוכנית, תועבר התוכנית לוועדה המקומית והיא תמשיך לדון בה לפי הוראות פרק זה מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון שדן בתוכנית. (ג) הודיעה הוועדה המקומית כי אינה מעוניינת לדון בתוכנית או שלא הודיעה בתוך 21 ימי עבודה כי היא מעוניינת לדון בתוכנית, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים והיא תמשיך לדון בה לפי הוראות פרק זה מהשלב שאליו הגיע מוסד התכנון שדן בתוכנית. הסעיף הזה עוסק בסיטואציות של תוכנית מופקדת או מאושרת שגבולותיה זהים לגבולות ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסדר הוא, קודם כל הנוכחים כאן, משרדי ממשלה, ואחר כך התייחסות מהזום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק לפני, גם בנושא של התוכנית המאושרת, ההודעה של מתכנן המחוז, שאנחנו מציעים שהוא זה שיקבע את העניין הזה, תהיה גם בתוך שבעה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה כתוב רק על המופקדת משום מה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> לי יש הצעה חלופית בהקשר של הסעיף הזה. אני מרשה לעצמי לומר, גם על דעת היועץ המשפטי של הוועדה שאני חושבת שהיא יכולה לייעל יותר את ההתייחסות לתוכניות שכבר הוחלט על הפקדתן, או שהופקדו בפועל קודם להכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כי כל הסעיף הזה בא בבקשה שלכם, שהיא מוצדקת והיא נכונה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> נכון. לגבי תוכנית מאושרת באמת הגבולות זהים, אבל לגבי תוכנית שהופקדה או שהוחלט על הפקדתה, ההצעה שלנו זה שאם הגבולות של ההכרזה זהים לגבולות ההכרזה של התוכנית שהופקדה או שהוחלט על הפקדתה, מוסד התכנון יוכל להמשיך ולדון בתוכנית. ככל שמדובר בוועדה המחוזית, אנחנו נקצוב זמן של שמונה חודשים לאשר את התוכנית ממועד ההכרזה, כיוון שלה אין זמן קצוב לפי החוק, וככל שהיא לא תעמוד בזמנים זה יועבר לוותמ״ל ואז יחולו הוראות החוק. וככל שגבולות התוכנית לא זהים לגבולות ההכרזה, יהיו חייבים להתאם את התוכנית לגבולות ההכרזה, ופה יש שתי חלופות: אם מתכנן מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית יודיע תוך שבעה ימי עבודה למנהל מינהל התכנון שאפשר להתאים בלי צורך בהפקדה חדשה של התוכנית, אז שוב הוא יוכל להמשיך וייקבע זמן כמו המנגנון הראשון. ואם לא ניתן יהיה להתאים ויהיה צורך בהגשת תוכנית חדשה, כבר יחולו הוראות החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מקובל, אבל אני רק אבהיר שהשוני המשמעותי בין ההצעות הוא שההצעה שהוקראה נותנת את הבחירה לוועדה המקומית להחליט אם היא רוצה להמשיך מהמקום שאליו הגיע מוסד התכנון הקודם, וההצעה החלופית נותנת למוסד התכנון שדן בתוכנית קודם להמשיך מאותו מקום. זו החלטת מדיניות מי רוצים שיקבע, אם אתם רוצים לתת את התוכנית לוועדה המקומית או- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה עניין של מי יצר את התוכנית. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> בדיוק. לטעמי היעילות פה, שזו מטרת החוק, לעמדתנו מחייבים שמוסד התכנון, ככל שהגבולות תואמים או אפשר להתאים בלי צורך בהגשה מחודשת, שההליכים ימשיכו במוסד התכנון ולא להעביר את זה לוועדה המקומית, שאז תמיד הרשות המקומית תהיה יוזמת. יכול להיות שהיא תצטרך לשנות את התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי הולך על האפשרות הזאת, ואת הניסוח תעבירי להם וזה יופיע, אלא אם כן יש למישהו הערות על זה. תיכף נשמע. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> כן, יש לי הערות אדוני. ברגע שהתוכנית מאושרת, נעשתה לה בדיקת היתכנות כלכלית. אבל ברגע שאתה סוטה, תוך שבעה ימים לבוא ולהגיד אם זה אפשרי או לא אפשרי - - - << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> לא, זה לא לגבי המאושרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא לגבי המאושרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק על מופקדת. << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> ברגע שהיא מאושרת, כבר עשו לה בדיקת היתכנות כלכלית. ברגע שאתה סוטה מגבול המתחם- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא על המאושרת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> המאושרת חייבת להיות בגבולות ההכרזה אחד לאחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וגם לא פותחים אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תום, משרד המשפטים. << דובר >> תום פישר: << דובר >> תום פישר, משרד המשפטים. לגבי העניין של גבולות זהים, אנחנו מבינים את הכוונה של הוועדה לגבי זה שזה לא יכול לסתור. חשוב לי לחדד שיש תוכניות, בעיקר תוכניות התחדשות עירונית, שמוגשות על ידי רשויות ממשלתיות, כמו הרשות להתחדשות עירונית או רשות מקומית, והן תוכניות רחבות היקף. אפשר ללמוד מהתוכנית הוותמ״לית של בת ים, שהיא תוכנית שחלה על שטח הרבה יותר גדול מהמתחם שנפגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, פי כמה וכמה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> ולכן בתוכניות כאלה יש מתחמי משנה. יש מתחמים נפרדים לאיחוד וחלוקה, או מתחמים נפרדים כשהם לפי חוק פינוי-בינוי הם מקבץ פינוי-בינוי ולכן לא בהכרח שהקו הכחול של אותה תוכנית שמאושרת יהיה זהה לשטח ההכרזה, אלא המתחם- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על תוכנית משנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בדיוק מה שהעיר מר בלולו. כשאתה עושה את - - - << דובר >> תום פישר: << דובר >> בחינת כדאיות כלכלית נעשית לכל מתחם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אנחנו לא יודעים. << דובר >> תום פישר: << דובר >> מכיוון שבכל מקבץ כזה יכול להיות יזם שונה. זה לא שיש יזם- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - - << דובר >> תום פישר: << דובר >> כדאיות כלכלית לפי תקן 21 נעשית בעיניים של יזם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר פישר, אני לא מעריך שהוותמ"ל חילקה את - - - בבת ים לפי היזמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. חד-משמעית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור, אז אי אפשר. << דובר >> תום פישר: << דובר >> השמאי הממשלתי יוכל לציין, אם יש באותה תוכנית כמה מתחמי התחדשות עירונית, הבחינה לפי תקן 21 נעשית לכל מתחם התחדשות עירוני בנפרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככה זה גם אצלנו, גם בעולמות השלמת הכדאיות למקבצים, אנחנו - - - לתתי מתחמים ולכל אחד בנפרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קצת מאוחר לנו להיכנס לעניין הזה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> התוכנית הוותמ"לית של בת ים הייתה כבר בשלב הפקדה. המשמעות היא- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בהפקדה אין בעיה, הוא אומר. הלאה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> גם בהפקדה אתם צריכים שהגבולות האלה- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תבדקו את עצמכם אחר כך כשיצא הנוסח הזה, או לפני, בדרך שאתם יודעים לעשות את זה. עוד מישהו פה בשולחן? לא. מישהו בזום רוצה להעיר? << דובר >> סיגי בארי: << דובר >> אני רוצה לחזק את הדברים של תום. בותמ"ל, במתחם בת ים פיצלנו לא בגלל שיש יזמים שונים, אלא פיצלנו מבחינה כלכלית ותכנונית. אחרי שיש את התכנון, אנחנו מסתכלים ורואים איזה מקבצים יכולים. בשביל לאפשר לדברים להתממש במקביל, ולא לגרום לכולם להיות במתחם איחוד וחלוקה אחד. לכן יש בדברים האלה טעם, ואני חושבת שתוכנית מאושרת, אם היא מתחם איחוד וחלוקה נפרד, אגב שהקו הכחול של התוכנית יכולה להיות גדול יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיגי, יש בהם טעם, ואמר אותם גם תום, אבל ההיתכנות שזה ייפול בדיוק בצורה כזאת היא נמוכה, ואנחנו לא נוכל להתחיל להיכנס לכל ההתאמות של זה עכשיו. אז הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לחזור לאופן הפרסום בהמשך לתוספות שהוספתם. אם אפשר, בבניינים ירוקים לטובת אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לשים להם פתק בבניין זה לא הצהרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האינטרנט יהיה מותאם שפתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באינטרנט אתה חייב שזה בהנגשה. באתר הרשות זה חייב להיות בהנגשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באזור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, באתר הרשות המקומית יש הנגשה מובנית על פי חוק. אבל הרעיון הוא של לתלות שלט בבניין הירוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש שלט באזור. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושהכול יהיה בהתאמה שפתית לטובת אנשים שאינם דוברי עברית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> סעיף 17, עמוד 16. הבהרה מה תוכנית המתאר המקומית צריכה לכלול. ככל שהוכרז על מגרשים שהם בסעיף 11(1), (2) ו-(4) שזה הבניינים האדומים, כתומים והמגרשים הריקים, התוכנית צריכה לכלול את המגרשים האלה. זאת אומרת, לא יהיה אפשר להגיש תוכנית שכוללת רק חלק מההכרזה. זאת אומרת, התוכנית שתוגש למוסד התכנון תצטרך לכלול את כל המגרשים האמורים. הייתה הערה שיכול שתכלול את המגרשים הציבוריים, מכיוון ששם זה לא משפיע על הזכות הקניינית ועל ספירת הרוב, ולכן אין חובה שזה ייכלל בתוכנית. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> רק טכני, 11ב רבתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, 11ב רבתי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסדר גמור. בעמוד 17, פסקה 2, הוספה "חובה על הגשת תוכנית בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה, או כאשר לא הופקדה תוכנית לשיקום והתחדשות". שונה השם של החברה הממשלתית ל"חברה הממשלתית שעיקר עיסוקה בתחום הדיור להשכרה". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קשור הדירה להשכיר פה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מה שהם ביקשו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה פתאום דירה להשכיר יוזמת תוכניות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דירה להשכיר מגישה תוכניות לוותמ״ל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוכניות של מתחמי פינוי-בינוי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מתכננת מתחמים מסוימים בתמ״א 70 במתחמי ההשפעה שלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אבל אפשר לעשות את זה רחב יותר. ולעשות את זה למגורים או לדיור באופן כללי, ולא רק להשכרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. (היו"ר ח"כ מטי צרפתי הרכבי, 14:50) << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> לך תדע איזו חברה ממשלתית תוקם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אוקיי. הובהר בעקבות הערות שברירת המחדל והעדיפות היא להגשת תוכנית. ככל שהיא לא מוגשת או הוועדה המקומית לא עומדת במועדים, תהיה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. אך אם משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לחוק או חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה למגורים הודיעה שבכוונתה להגיש תוכנית כאמור תוך שבעה ימי עבודה, הגורמים האלה יוכלו להגיש את התוכנית. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> לא, זה בסדר, רק השאלה למי ההודעה. כלומר, זה לא קול קורא בחלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה נכון. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> למי אתם רוצים שהם יעבירו? אליכם? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אנחנו מתחילים לעבוד מייד, זו נקודת המוצא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למנהל הרשות זה בסדר? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> מצוין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי החברה הממשלתית, כדי לפשט את הדברים ולאור ההערה המוצדקת, פשוט נכתוב חברה ממשלתית שהנושא בתחום עיסוקה. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> מצוין, בסדר גמור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> "חברה ממשלתית שזה עיקר עיסוקה", אולי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא "עיקר עיסוקה", שזה בתחום עיסוקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. בתוך שבעה ימי עבודה מחליף. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בפסקה (3) מוסדר הנושא של הכרזה בתחום של שתי רשויות מקומיות. הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות 17 (3) על אף האמור בפסקה (1) ו-(2), תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת באזור לשיקום והתחדשות שבתחומן של שתי רשויות מקומיות או יותר, תוגש לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בתוך 3 חודשים ממועד ההכרזה. כאן אני מתקנת – "בהחלטה מנומקת בכתב". אנחנו נוסיף בתקופה אחת שלא תעלה על חודשיים – הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות 17 (3) יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, להאריך את התקופה האמורה להפקדה בפסקה (2), בחודשיים נוספים, מטעמים שיירשמו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, הערות. איריס. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> הערה לגבי הלו"ז. זו פעם ראשונה שרוצים להגיש פה תוכנית. בסיבוב הקודם, כשדובר על תוכנית שנעשתה על ידי ועדה מקומית ועברה לרשות הממשלתית, נתנו לנו חודשיים. פה נתנו לנו שלושה חודשים כשלא נעשתה שום עבודה. אני חושבת שלוח הזמנים הוא מאוד-מאוד קצר. כשיש בוועדה המקומית, אולי עוד נוכל לדעת מה הסיכוי שזה יגיע אלינו. פה זה נוחת עלינו. אז להגיש בשלושה חודשים תוכנית זה מאוד צפוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה ועדה מקומית נתנה להגיש תוכנית? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> כמו ועדה מקומית, אנחנו רוצים חצי שנה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> להגשה, יש שלושה חודשים לוועדה המקומית. ההפקדה היא בתוך חצי שנה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מישהו בחדר רוצה? << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> עורך דין ארז קמיניץ. בסעיף 17(1) כתוב תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת שהיא תוכנית לשיקום והתחדשות, וב-22 אנחנו מדברים על תוכנית מפורטת. השאלה אם זה גם תוכנית מתארית או רק מפורטת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אנחנו אומרים שהתוכנית חייבת לכלול הוראות המאפשרות הוצאת היתר בנייה מכוחה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אוקיי, אז תוכנית מתאר מקומית היא לא ממש כזו. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לא, הכוונה היא תוכנית מתאר מקומית שכוללת הוראות מפורטות מבחינת ההיררכיה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אז בסדר, אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככה זה בחוק התכנון והבנייה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> יש הוראה בהמשך שהתוכנית שתוגש לפי החוק תהיה תוכנית שכוללת את כל ההוראות שמאפשרות היתר מכוחה ללא צורך באישור - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> צריך לכתוב תוכנית מתאר מקומית בגלל ההיררכיה, יש פסקי דין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. וכך כבר כתוב בסעיף 22א גם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה מר קמיניץ. ארבל. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> שתי הערות. אחת, אני אציין כאן שבמהלך אותם שבעה ימי עבודה אנחנו רוצים לוודא שגם אנחנו, בתור רשות ממשלתית, נוכל להודיע שאנחנו עובדים על התוכנית ובכוונתנו להגיש אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> לגבי האפשרות של גוף אחר להודיע במהלך אותם שבעה ימי עבודה, האם גם אנחנו נוכל להודיע במהלך אותם שבעה ימים שאנחנו עובדים על התוכנית ובכוונתנו להגיש אותה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> להודיע לרשות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להודיע לעצמם. רק השאלה למי תודיע בדיוק? << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> גורי יודיע לי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אז צריך לדייק את הנוסח, אם זו הכוונה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נאמר לפרוטוקול, אבל כתוב כרגע שזה בתוך חודשיים, נתקן את זה לשלושה חודשים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לגבי ההגשה לוותמ"ל של רשות ממשלתית. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> ואין כאן את הסנקציה. כלומר אי הגשה במועדים, אני רוצה לוודא שאינה מונעת הגשה. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אם לא, אז אין תוכנית. אני שוב רוצה להזכיר שהקדמנו את הבאיי-אאוט. המדינה בסיכון של מאות מיליונים. זה לא סביר שכי מישהו לא הגיש תוכנית ביומיים, אז פתאום אין תוכנית ואין התחדשות עירונית בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המדינה לא בסיכון כלשהו - - - << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> היא שילמה באיי-אאוט כבר בשלב הזה. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> היא שילמה באיי-אאוט לפי דירה חדשה והיא תקבל דירה ישנה כבאיי-אאוט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> איך היא שילמה? הבאיי-אאוט משולם רק בהפקדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחרי ההפקדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 90 ימים אחרי ההפקדה גם. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> חוזרת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי. עוד מישהו בחדר? כן בבקשה אדוני. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני חושב שיש קצת בעיה עם הסיפור הזה שבמקום שיש שתי רשויות מקומיות זה הולך ישר לותמ"ל. לראש הרשות המקומית יש מעמד גם ב-11א. לגבי ההכרזה, כל רשות תביע את דעתה בנפרד. אותו דבר לגבי הבניינים שיש בפנים, זו החלטה של מהנדס הוועדה המקומית לגבי הבניינים. זה הרי לא בניין אחד, זה שני אזורים. יהיה שתי תוכניות, אחד לזה ואחד לזה, אם יחשבו שאי אפשר לעשות, יבואו להתחדשות עירונית, אבל זה סתם. שלא לדבר על זה שהצפיפות המינימלית, גם אם היא משתנה מרשות לרשות, בואו נעשה שתי תוכניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לא צריך את החוק. במצב הזה אין חוק. הדין הרגיל. פעם הייתה סיסמה: "תוכנית אחת בוועדה אחת". אנחנו לא נעשה שתי תוכניות בשתי ועדות. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> עורך דין זינגר אמר, שאם יהיה אזור הרס שחוצה שתי רשויות, סביר מאוד להניח שזה יהיה שני קווים כתומים. כמובן צריך לעמוד בכל הוראות החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זה סביר מאוד להניח? כי אם יש שני קווים כתומים, אז סבבה. אז החלטה נפרדת, ואין בעיה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> גם בצוות המייעץ אפילו לא התייחסתם לראש הרשות ולמצב כזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, כי זה במצב שהתוכנית בתוך קווים כתומים של- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דווקא כן התייחסנו לזה, כי אם יש יותר מרשות אחת, יבואו כולם. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> צריך להסתכל על הקו הכתום בלי קשר לגבולות מוניציפליים בין ערים. זה אזור שקרה בו משהו. קבענו קו כתום ולדוגמה הוא מכיל רחוב מעיר אחת ורחוב מעיר אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. מי אתה רוצה שיטפל? << דובר >> מתן יגל: << דובר >> זה מאוד הגיוני שאם נקבע הקו הכתום לשניהם, זה יחולק לשתי תוכניות שונות, כי אחרת לא נצא מזה ראש. ראש רשות אחד והשני אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תכריזו שתי הכרזות שונות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אז למה שהרשות להתחדשות לא תיזום שני צוותים מייעצים - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> זה מהנדס העיר. ראש העיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם יזמינו את שניהם. אין בעיה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הם יזמינו את שניהם ויעשו את ההכרזות. חברים, אפשר להכריז על שני קווים כתומים בגבול, ובמידה ולא, זה ילך לוותמ"ל. (היו"ר ח"כ יעקב אשר 14:58) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לשמוע מה מינהל התכנון אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא אמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> פשוט מכריזים על שני קווים כתומים עם הגבול, ואז כל אחד בפני עצמו בונה אוטונומיה. ואם לא- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 18, סעיף 19. תיקון מבהיר. שינינו במקום "בחוק התכנון" ל-"לפי חוק התכנון", כדי שיהיה ברור שכל הסמכויות ולא רק לפי החוק, אלא גם מכוח תקנות או תוכניות. סמכויות הוועדה המקומית 19. הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי הוועדה המקומית או על ידי הרשות המקומית כאמור בסעיף 16(1), יהיו לה, לגבי אותה תוכנית, כל הסמכויות הנתונות לפי חוק התכנון לוועדה מקומית ולוועדה מחוזית, בכפוף להוראות אלה: פסקה (1) שינינו את לממשלה, כי את הצפיפות קובעת הממשלה כחלק מההכרזה. סמכויות הוועדה המקומית 19. (1) הצפיפות שתקבע בתוכנית לא תפחת מהצפיפות שקבעה הממשלה לפי סעיף 12(א)(2); פסקה (4) – הבהרה. זה יימשך לאמירה שמתייחסת לתוכנית שאושרה. סמכויות הוועדה המקומית 19. (4) תחום התוכנית לשיקום והתחדשות יהיה תחום האזור לשיקום והתחדשות שנקבע בהכרזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בהתאם להערות על המגרשים הציבוריים שהם לא חייבים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וה-10% הזה שמסומן כאן, מהו? השטח הכולל המותר לבנייה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה משהו שנשאר פתוח. אנחנו נצטרך לדייק שהמגרשים הציבוריים לא חייבים להיות- - - אפשר להעיר או שאתם רוצים בסוף? << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> תחום התוכנית לשיקום והתחדשות, כתבתם שזה תחום האזור לשיקום והתחדשות. תחום התוכנית יכול לא לכלול את המגרשים הציבוריים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה נאמר וזה יחודד בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקדימו אותך תלמידיך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות שאני לא מבין מה התכלית של זה, אבל בסדר. אם רוצים שהמגרשים הציבוריים לא יקרה איתם כלום, שיכללו אותם ולא יעשו עליהם שום הוראה. מה התכלית של לא לכלול אותם בתחום התוכנית? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> שלא יהיו מובלעות, ואם זה באמצע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם חושבים שאין צורך לגעת בהם, הם יהיו בתחום התוכנית ולא יהיה בהם שום שינוי. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אבל אם הם בשולי התוכנית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הם בתחום ההכרזה? מה אכפת לך שהם יהיו בתחום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה מפריע לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מפריע לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מפריע לך, אז בוא נתקדם. קיבלת קמיניץ. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף 22 – הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות 22 (ב) כללה תוכנית לשיקום והתחדשות שאיננה תוכנית לרישוי מהיר, הוראות איחוד וחלוקה ללא הסכמה, לפי פרק ג' סימן ז' לחוק התכנון, יחולו הוראות אלה: (1) על אף האמור בסעיף 124 לחוק האמור, יקבע בתוכנית כי תחילת תוקפה של החלוקה החדשה, תהיה ביום הגשת בקשה להיתר ראשון במתחם האיחוד והחלוקה התואם את החלוקה החדשה. הוגשה בקשה להיתר ראשון כאמור, והודיע מהנדס הוועדה המקומית על אי קליטת הבקשה בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק התכנון, לא יהיה בכך כדי לפגוע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוחה. (2) הודעה על הגשת בקשה להיתר ראשון כאמור, תימסר למינהל התכנון בתוך 3 ימים ממועד הגשת הבקשה, ותפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה כאמור. (3) הוראת סעיף קטן זה תחול גם על הגשת בקשה להיתר ראשון במתחם כאמור, שהוגשה על ידי מורשה להיתר לפי 158 נ. (ג) כללה תוכנית לשיקום והתחדשות, מבנה שאינו בניין הרוס, תכלול התוכנית הוראה לפיה עד להריסת המבנה, ימשיכו להיות מותרים השימושים שהיו מותרים במבנה ערב תחילתה של התוכנית, בכפוף לכל דין. סעיף (ג) נוסף בעקבות הדיון הקודם. שני עקרונות שנכנסו אליו, שאם יש תוכנית איחוד וחלוקה שלא בהסכמה, היא תיכנס לתוקף רק בהגשת בקשה להיתר ראשון ושהשימושים מותרים עד להריסה. בסעיף קטן (ב) – הוספנו אפשרות הארכה לאישור תוכנית: הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות 22 (ג) (ב) מוסד התכנון יחליט לאשר תוכנית לשיקום והתחדשות או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת מוסד התכנון, להאריך את התקופה האמורה, בחודשיים נוספים, מטעמים שיירשמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם בוותמ״ל זה גם תקף? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובימים זה ימי עבודה? כשכתוב שלושה ימים, שבעה ימים זה ימי עבודה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה אמור להיות ימי עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכול יהיה ימי עבודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בהגדרה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, את צודקת, זה ימי עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההסדר הזה הוא מבורך בעיניי והוא פריצת דרך. האם זה לא נכון לאפשר את זה גם באיחוד וחלוקה בהסכמה? כי גם שם יש מקום לדחיית הכניסה לתוקף. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אם מישהו הסכים, הוא הסכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסכים, אבל אני לא בטוח שהוא רוצה שירשמו את זה. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אז שלא יסכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא רוצה לעודד את הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן או לא? חבל על הזמן. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> תומר (ג) חל. (ב) לכאורה, במה אנחנו מתערבים להם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מתערבים להם כי הם רוצים שהעברת הזכויות לא תהיה לפני שמתממשת התוכנית. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אין בעיה, אז או שלא יסכימו או שיהיה תנאי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים לעודד את אי ההסכמה, נכון? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> הם יכולים לקבוע את זה בתוכנית. היום קובעים את זה בתוכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הם יכולים לקבוע את זה בתוכנית אם לא נאמר את זה. יש הגורסים שסעיף 124 קובע - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> עושים את זה מאז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הגורסים. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אם תרצו אני אסביר את הסעיף הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש הגורסים שתוקף - - - אין שיקול דעת. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא. אכן, תומר, יש הגורסים בגלל הוראת הסעיף 124 לחוק, אבל ההנחיה שמינהל התכנון הוציא בתיאום עם משרד המשפטים לפני מספר שנים, בדיוק כדי לצמצם את התקופה שאפשר לקבוע את זה בתוכניות, ועשרות תוכניות אושרו על ידי המדינה. עם ההוראה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל למה יש מניעה לכתוב שזה גם - - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אין מניעה, אני רק חושב שהבעיה לא קיימת, כי- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי שנהיה על הצד הבטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מניעה, זינגר? ראיתי שאתה מנפנף עם הראש. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני חושב שכשמדובר על הסכמה, זה לא צריך להיות חובה, כמו שכתוב כאן, אלא זה צריך להיות לבחירתם. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> הם פשוט ייתנו את ההסכמה שלהם בדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איצקוביץ', מה אתה אומר? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> אני חושב שנכון דווקא להתיר את הנושא הזה, כמו שתומר אומר, כך שאחרי המילים החלוקה החדשה, להשאיר אותו עם הסכמה של כלל בעלי הדירות הרלוונטיים. אם במועד הזה כבר יש 100% הסכמה, אז למה לא לאפשר את זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני הערתי הפוך. אני הערתי שצריך לאפשר, או במקרה של הסכמה, לפחות לאפשר, בהוראה מפורשת, כי יש על זה ספק, את דחיית כניסתה לתוקף של החלוקה החדשה למועד מתן ההיתר. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> אם באותו מועד יש כבר 100% הסכמה של בעלי הדירות, אז לא צריך. הסכמה, כבר יש הסכמים חתומים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שיש הסכמים חתומים, אבל אני לא רוצה להיפרד בזכותי הקניינית כל עוד אני לא רואה שיש ליווי בנקאי. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> אבל חתמת על הסכם בהתחייבות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חתמתי שאני לא אוותר על הזכות שלי לקניין שלי, כי אני לא בטוח כל עוד אני לא מובטח בליווי בנקאי. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> לדעתי זה סתם מעכב, זה גם יכול למנוע ליווי בנק, חבל. ההנחה היא שמי שחתם על הסכם פינוי מלא והכול, ויש 100% הסכמה, כולם מסכימים, אז לבוא ולהגיד שהוא לא ויתר על הזכות כפוף לליווי בנקאי, ברור שההסכם כפוף לקיום התחייבויות. הרי היזם לא יירשם כבעלים אם הוא לא ימלא את ההתחייבויות נראה לי זו החמרה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא. זו הערה אחרת, זה שתי הערות נפרדות לחלוטין. לגבי ההערה של תומר, קודם כל, לי אין התנגדות להוסיף את זה, אני רק חושש מהסדר שלילי, כי אתה לא מתכוון לכפות בהסכם. רק לאפשר. ואם תאפשר פה, ישתמע באמת שאותה עמדה שהמדינה לא נוהגת לפיה היא זה, ולכן זו הבעיה שלי עם ההצעה של תומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. ולגבי ההערה של איצקוביץ'? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> מה שעורך דין איצקוביץ' מבקש זה משהו אחר לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משהו אחר לגמרי הבנו. מה אתה אומר על זה? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני אסביר מה, כי אני לא בטוח שכולם יבינו. אנחנו מבינים שהחלוקה החדשה תידחה. תוקפה של החלוקה החדשה, שינוי המערך הקנייני בתחום האיחוד וחלוקה, יידחה למועד הגשת בקשה להיתר ראשון. ואז הוא אומר, לא, זה צריך להיות או זה, או הסכמת כלל בעלי הזכויות במתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דעתך? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> זה תחום מועד של ההיתר כבר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא שם. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> - - - הסכמה בהיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יופי, אנחנו הורדנו את האפשרות של חלוקה בהסכמה שלא בתוכנית. אז זה לא על השולחן כרגע. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> הוא אומר שמוסד התכנון, שאתה מחייב אותו לדחות את החלוקה החדשה, זה יהיה לפי המוקדם מבין השניים, או הגשת בקשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הבנו, הסברת אותו מצוין. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> זה מה שהוא ביקש, אני רק אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, דעתך? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> בתיקון הראשון שנעשה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדעתו של היועץ המשפטי לא, אז הלאה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אבל יש רק הערה קצרה אחת, הדברים האלה תואמים הנחיות שהוצאנו, כפי שאמרתי לפני רגע. זו פרקטיקה שקיימת כבר היום. עבדכם הנאמן, בתיאום עם משרד המשפטים, הוציא את ההנחיה הזאת בתפקידי הקודם, לפני מספר שנים, בדיוק כדי לצמצם את פרק הזמן של שינוי המערך הקנייני. זו הייתה הסיבה להנחיה הזאת. ואכן כך אנחנו נוהגים. וההוראה הזו היא נכונה כמובן, קל וחומר, אנחנו עוסקים בחוק הזה, אבל היא ודאי נכונה בכל התחדשות עירונית, פשוט לא עוסקים בה. היא נכונה מקל וחומר, כי פה רוב המבנים הם כתומים ואדומים ולא גרים בהם. היא מוכוונת בעיקר לבתים הירוקים, והיא אכן מבחינת קל וחומר זה, רק החוק לא עוסק בזה ושם זה הנחיה, וכנראה כשנגיע לכתוב את פרק האיחוד בחלוקה, מי שיהיה, אז אנחנו- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> הערה שנייה, כמובן מובן מאליו, הגשת בקשה ליתר ראשון היא לא מותנית בהסכמה מלאה של כלל בעלי הזכויות, זו הוראה מפורשת בתקנות הרישוי, פרקטיקה רווחת, כל בעל זכות במקרקעין לפי החלוקה החדשה, וזה מה שנקרא גיטו וידו באים כאחת. המערך הקנייני והזכות להגיש את הבקשה להיתר באים כאחד, זו בדיוק הכוונה כאן. וכל בעל זכות בחלקה לפי החלוקה החדשה יכול להגיש בקשה להיתר, זה הדין וזו הפרקטיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> לגבי הסיפא של (ב)(1), שמדבר על מצב שבו הוגשה בקשה והיא לא נקלטה, כמו שבני אמר כרגע, כל בעל זכות במקרקעין יכול להגיש בקשה להיתר. המשמעות של ההוראה הזאת זה לעקר את כל המנגנון, בגלל שזה אומר שכל אחד יכול בכל שלב להגיש סתם מסמך לוועדה המקומית, לקרוא לזה בקשה להיתר, לדחות לו את הבקשה להיתר בגלל שהיא לא עומדת בתנאי סף, והמשמעות תהיה שהחלוקה נכנסה לתוקף, זה לא הכוונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קליטה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> נכון, אז בבקשה שישנו את זה לקליטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ישונה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> נסביר, אין בעיה מהותית עם מה שתום אמר, יש אפילו צדק. הבעיה היא שאין לו מעמד להגיש רק לפי החלוקה החדשה, זה ביצה ותרנגולת. אז תקבעו מפורש שיראו את זכותו להגיש בהתאם לקליטה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> בתקנות כתוב מי שזכאי להירשם, לא לפי חלוקה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כן, אבל זה בגלל שהחלוקה החדשה נכנסת לתוקף. << דובר >> תום פישר: << דובר >> לא, הוא זכאי להירשם לפי החלוקה. נראה לי שאפשר לפרש את בעל הזכות בתקנה 36 גם כן. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אז אני אומר, שלא יהיה ספק, התקנות מתייחסות- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו אומרים לפרוטוקול שהכוונה היא, כפי שאמר מר אביב, הזכות נגזרת מהחלוקה החדשה, אף שאינה עדיין בתוקף במועד הגשתה, כי תחילתה במועד הקליטה. << דובר >> תום פישר: << דובר >> ויימחק הסיפה של ב(1)? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, הדברים צריכים להיות ברורים. אני לא אומר סתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בחוק או בהבהרה לחוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שאפשר להסתפק בהבהרה ובפרשנות של תקנה 36 של תקנות רישוי בנייה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> הזכות להגיש את הבקשה להיתר, למרות שבמועד זה לא משתכללת. או הפוך, אחרי הקליטה, הזכות היא מההגשה. זו הכוונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. זאת הכוונה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כמובן, מובן מאליו שאם הבקשה נקלטה וההיתר נדחה, אז קל וחומר שהחלוקה החדשה נכנסת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור, הקליטה משכללת. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כן. << דובר >> תום פישר: << דובר >> אוקיי. אז הסיפה תימחק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. כנראה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> המהות הובהרה, ואנחנו נבחן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ותבחנו את זה כשיצא הנוסח המהודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי שתי רשויות מקומיות, הכוונה היא גם במקרה שהן באותה ועדה מקומית אחת. בוועדה מרחבית. וגם הכוונה לשלול את ההתערבות הזאת. זה לא יהיה שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כוועדה מרחבית אין פה יתרון לרשות המקומית הספציפית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה. הלאה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אני לא הבנתי רק את ההחלטה למחוק את הסיפה של ב(1). << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני אגיד שוב לטובת הפרוטוקול. העיר עורך דין תום פישר הערה שיש בה טעם שלא צריך לדבר על קליטה, על הגשה פיזית, על ההגשה הראשונית, כי אולי זה באמת צעטל'ה. ולכן הוא ביקש שזה יהיה קליטה. השבנו לזה שאי אפשר להגיש רק לפי החלוקה החדשה. ולכן מה שסוכם שבאמת שינוי המערך הקנייני יהיה ממועד קליטת הבקשה להיתר, אבל הזכאות להגיש את הבקשה להיתר היא לפי החלוקה החדשה, למרות שהיא לא בתוקף במועד ההגשה אלא במועד הקליטה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> כן, אבל עכשיו יש לנו ויכוח, ואני לא רוצה להיכנס לוויכוח מה התוקף הקנייני, אבל עדיין כתבתם בסיפא של ב(1) שאין פגיעה בזכויות שנרכשו מכוחה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כן, זה ציטוט מסעיף 125 מהחוק לדעתי. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> בסדר. אז אם מדובר בזכויות שהן זכויות שנובעות מטבלאות הקצאה ואיזון, ואין לדעת מה המעמד הקנייני של הטבלאות האלה והפסיקה תגיד את מה שתגיד, אז זה בסדר. אבל כשכותבים זכויות שנרכשו מכוחה, כאילו יש פה רכישה של זכות קניינית. רכישה של זכות קניינית חסרה ברישום, לא נעשית לפני הרישום. עד הרישום יש זכות מעין קניינית, על זה יש ויכוח. אני חושב שלכתוב את המילים "בזכויות שנרכשו מכוחה" סתם פותח את זה לוויכוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צודק. אנחנו לא רוצים להכריע. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אז תמחקו את המילים. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני אסביר למה לא כדאי למחוק. זה ציטוט מהוראות החוק מסעיף 125(ג), ואני אקריא אותו. סעיף 125 לחוק התכנון והבנייה מדבר על המועדים שבהם צריך לרשום את החלוקה החדשה, שמונה חודשים וכולי, מי שמכיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. ובגלל זה כתוב, שאי-עמידה במועדים. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> זה ציטוט משם, "אי-שמירת המועדים לא תפגע בתוקפה של החלוקה החדשה ובזכויות שנרכשו מכוחה, במקום סעיף 124", זו הוראת החוק המפורשת. כפי שאמר עו״ד קמיניץ, אכן יש מחלוקת בפסיקה, שלדעתי הוכרעה, אבל לא ניכנס לזה. מה המעמד הקנייני מתחילת תוקפה ועד לרישום, לא נטייה, פסיקה ענפה מאוד, שוודאי עורך דין קמיניץ - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שסותרת את חוק המקרקעין, כן, הלאה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא, בתי המשפט התייחסו לזה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> לא, היא סותרת את חוק פינוי-בינוי. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> היא לא סותרת. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> בעיניי כן, אבל לא משנה, לא ניכנס. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אבל יש שאלה בפסיקה לגבי המעמד הקנייני של חלוקה החדשה ממועד- - - << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> זה לא כתוב "מכוחה", כתוב "מכוח סעיף 124". איפה אתה רואה מכוחה? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> זכויות שנרכשו מכוח סעיף 124. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אז תכתבו כך. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> הכוונה אותו הדבר. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא מכוחה, אלא מכוח סעיף 124. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר ארביב, למה יש חשיבות לציין את הזכויות שנרכשו מכוחה? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> בסעיף 124- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שמעתי, אני שאלתי למה אתה חושב שיש חשיבות- - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> למה זה כתוב בסעיף- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עוד לא הנימוק להגיד- - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כי אם יש הסדר שמדבר על המעמד הקנייני של- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מדבר על אי עמידה במועדים. אז אין חובה ללכת אחריו בעניינינו. אנחנו יכולים, לא יפגע בתוקפיו. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> בני אני בזום וזה קשה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני מקבל את ההערה שלך, נכתוב מכוח סעיף 124 ולא מכוחה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> מאה אחוז, אין בעיה. 124 מתוך כמה? אם זה 124 מתוך אלף, אז אני לא- - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני מקריא שוב. סעיף 124 אומר, תחילת תוקפה. אני מקריא שוב את הוראות החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נסתפק במילים "לא פוגע בתוקפה של החלוקה החדשה". התוספת הנוספת לא קשורה לענייננו. אני לא שמעתי נימוק. זה שזה כתוב בסעיף אחר זה לא נימוק. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> לא הבנתי. יש הוראת חוק. כל מילה פה חשובה. בסעיף 125 כתוב, "בזכויות שנרכשו מכוח זה", ופה אתה לא כותב. הפוך, למה אתה משנה? זו השאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא משנה. זה פה סעיף חדש שמתייחס בכלל לא לשאלת אי עמידה במועדים ולא לשאלה אחרת. זה לא פוגע בתוקפה של החלוקה החדשה. אני לא רואה שום בעיה עם זה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אם זה חסר משמעות, אז זה חסר משמעות. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני רוצה להסביר. כשאתה כותב בסעיף "אינו פוגע בתוקפה של החלוקה החדשה", גם קודם לא, גם לפני הקליטה זה לא פגע בתוקפה, כי התוקף קיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא לא תקפה זה כל הרעיון. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> החלוקה החדשה היא גם כתוכנית. בין אם הוגשה בקשה להיתר, בין אם לא הוגשה בקשה, החלוקה קיימת. מה שלא קיים, זה התוקף הקנייני שלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התוקף שלה, לא הקנייני, התוקף שלה. זה הוויכוח. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לא בטוח שזה הוויכוח אפילו. זה ויכוח חדש, אני לא חושב שזה יהיה ויכוח. אתה רואה שגם ארז מסכים שזה יהיה לכוח 24, כי זה קיים. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אני לא מסכים שיש תוקף קנייני, יש תוקף מעין קנייני - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לא, זה נכון, גם אנחנו לא אומרים שזה קנייני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם הוא לא אומר קנייני, הוא אומר רק את הסעיף. נסגר. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> הערה נוספת לאותו סעיף, שאלה. בסוף, אני מבין שסוכם שהקליטה תהיה המועד, או שההגשה תהיה מועד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קליטה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אבל זה לא מועד. השאלה שלי היא אחרת. אם זה לא מפורסם, האם הפרסום הוא המועד הסטטוטורי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מועד הקליטה הוא המועד הסטטוטורי. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> אבל כתוב אחר כך שאתה צריך לפרסם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפרסום הוא לא קונסטיטוטיבי, אנחנו מבינים את זה. << דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >> הפרסום הוא לא קונסטיטוטיבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. לגבי כן 124, לא 124, כרגע עמדת הייעוץ המשפטי היא בלי זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נעיין בדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שקילה מחדש. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 20, סעיף 22א, שמתייחס להעברת תוכנית למוסד תכנון אחר. אנחנו מדברים על מצב שהתוכנית מועברת לוועדה למתחמים מועדפים, כי לא עמדו בלוחות זמנים שהחוק קבע. העברת תוכנית למוסד תכנון אחר 22א (א) הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית ולא אושרה במועד האמור בסעיף 22(ב), תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים; הוועדה למתחמים מועדפים רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה למתחמים מועדפים תחליט אם לאשר את התוכנית או לאשרה בשינויים,לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו התוכנית הועברה אליה; יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה למתחמים מועדפים, להאריך את התקופה האמורה, בחודשיים נוספים, מטעמים שיירשמו כאן הכוונה היא שאפשר להמשיך בתוכנית מהמקום שבו היו, והכול בדומה לסעיף 109א. סעיף (ב) זה תיקון טכני יותר. ההגדרה של ממשלה היא גם ועדת שרים. העברת תוכנית למוסד תכנון אחר 22א (ב) הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים ולא הופקדה או אושרה במועדים הקבועים בחוק זה, ידווח יושב ראש הוועדה למתחמים מועדפים לממשלה או לוועדת שרים שהוסמכה לפי סעיף 11(ב) ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על כך שבעה ימים מיום שחלפו המועדים הקבועים בחוק זה. בסעיף 24 – חידוד שמדובר במימוש התוכנית לשיקום והתחדשות, כמובן שזו הייתה הכוונה. כל הסעיפים שנוגעים לתוכנית מצומצמת נמחקו. הגבלה על הגשת תוכנית נוספת 24 אושרה תוכנית לשיקום והתחדשות, לא תוגש ולא תאושר בתקופה של עשר שנים מיום האישור תוכנית אחרת בשטח שבו חלה התוכנית לעניין שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור, אם יש בה כדי לעכב את מימוש התוכנית לשיקום והתחדשות; בסעיף קטן זה, "תוכנית" –למעט תוכנית נושאית כהגדרתה בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון. עמוד 25, סעיף 35. אנחנו מדברים על תוכנית לרישוי מהיר. כאן הייתה בקשה לתקן את הנוסח ככה שיהיה אפשר להגיש תוכנית במסלול של רישוי מהיר, אם הבקשה להיתר חלה על כל שטח התוכנית. תוכנית לרישוי מהיר 35 (ב) בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא "ושהבקשה להיתר חלה על כל שטח התוכנית; ואולם, יזם שיקום כהגדרתו בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, רשאי להגיש בקשה כאמור עד להפקדת התוכנית." בעקבות ההערות שעלו, שבשלב של הגשת התוכנית לא בהכרח יש יזם שיקום, ולא תמיד מי שמגיש את התוכנית יבקש להגיש גם במסלול של הרישוי מהיר, אז מאפשרים כאן ליזם שיקום, אחרי שהוא נבחר, לבקש להגיש את התוכנית במסלול של רישוי מהיר, למרות שזה בשלב מאוחר יותר ממה שהחוק היום קובע, שהוא מתייחס להגשה. << דובר >> אפרת ברנד: << דובר >> אני רק אגיד בהקשר הזה שאנחנו נפעל לתיקון התקנות בהקדם כדי להוסיף לתקנות רישוי מהיר את המסלול הזה, כי היום יש שם דברים שלא מותאמים, היות ופה דחינו את זה לשלב של אחרי החלטת ההפקדה, ואנחנו נפעל בהתאם לתיקון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אוקי. פסקה (2) – שינוי שעשינו בדיון הקודם. תוכנית לרישוי מהיר 35 (2) בסעיף קטן (ד) במקום "מגרש אחד או שני מגרשים רצופים" יקראו "עד שישה דונם"; סעיף 36, בעקבות הערה שעלתה בדיון הקודם, קבענו שגם סעיף קטן (ד) לא ייקרא, זה סעיף שמתייחס לתשלום לרשות מקרקעי ישראל. הוראות מיוחדות לעניין גורמים מאשרים וגורמים מוסרי מידע 36 (א) (2) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – לא ייקראו סעיף 37. גם בעקבות הערה שעלתה בדיון הקודם, תיקנו. שהכוונה שכשמדובר בערר על היתר שנתן מורשה להיתר, ברירת המחדל היא שלא יינתן היתר עד להחלטה בערר. לגבי מורשה להיתר, שינינו שיש צורך בהסכמה של לפחות 51% מבעלי הזכויות שלגביהם מבוקש ההיתר. זו התנעה של התהליך, יכולה להיות כבר בשלב הזה. הוראות מיוחדות לעניין ערר שהוגש 37 (1) פסקה (1) – לא תיקרא, למעט לעניין היתר שנתן מורשה להיתר; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הערות? << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> בהתייחס לשינוי ההגדרה לגבי הרישוי המהיר, לשישה דונם במרחב עירוני, במיוחד במרחב עירוני צפוף, זה יהיה אפילו יותר מחמישה מבנים במגרשים. לא שיפרנו ולא שום דבר, אנחנו סבורים שזה רק החמרה של ההסדר שאנחנו לא סברנו שהוא בהכרח - - - עבור חמישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנו. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> בהסדר המקורי זה מגרש אחד, הוספנו שני מגרשים, ואז אתם מוסיפים עד שישה דונם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מוסיפים, במקום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במקום חמישה מגרשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הגבלה לרישוי מהיר לא תלויה במספר המגרשים. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אלא הדונמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> בשישה דונם בעיר צפופה, יכול להיות המון מגרשים. איך הקפיצה פתאום- - - זאת ההערה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי את ההערה. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> ההערה אומרת שהקפיצה משני מגרשים לשישה דונם היא קפיצה נחשונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה שלה? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> כי יש בעיה בכלל עם רישוי מהיר. העסק הזה עד עכשיו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מורשה להיתר. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> סליחה, רישוי מהיר. יש בעיה עם רישוי מהיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה סוחב את הפרימוס הישן שלכם. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לא, רישום מהיר זה אנחנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה הבעיה? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני אצטרך לתרגם אותה, לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל מה הבעיה? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> הבעיה היא שאתה עושה הסדר בחוק ואתה מגביל אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה חושב שזה הרבה מדי? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> הרבה מדי, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מינהל התכנון, תסבירו. מנכ"לית רגולציה, ימית, בבקשה. << דובר >> ימית כהן: << דובר >> בגדול, הנושא של השטח הוא בעיקר כדי לאפשר לרשות העירונית ולוועדה המקומית להרחיב את הפוטנציאל של רישוי מהיר, של קידום תוכנית והיתר במקביל, ללא הגבלה של מספר מגרשים מועט מדי, או אם היא מוצאת שיש מקום, ואנחנו יודעים שיש אפשרויות כאלה של פרויקטים שהם רק של מגורים. ועשינו בדיקה כזו אל מול גם אזורים שנפגעו וגם בכלל אפשרויות של קידום תוכניות למגורים, הרי אנחנו מדברים פה למגורים בעיקר. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> כמה תוכניות של רישוי מהיר אתם מכירים? << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> זה פשוט דיון כללי על נושא שאני לא חושבת שהוא ייפתר במסגרת החוק הזה, והוא גם לא רלוונטי. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> הוא גם לא רלוונטי. << דובר >> ימית כהן: << דובר >> הוא אמור לתת למהנדסי הוועדות כלי נוסף לשיקול דעתם לקידום תוכנית והיתר במקביל. ויש לזה תנאים מסוימים, זאת אומרת חייב להיות מקודם בהיתר אחד. ככל שמהנדס הרשות סבור שזה לא ניתן בהיתר אחד ונדרשים פה תנאים אחרים, אז הוא לא יקדם את זה ברישוי מהיר. זה לטובת מהנדסי הרשויות, כמו שהם חושבים - - - << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> ואם התוכנית מקודמת במסלול ותמ"ל? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, אין רישוי מהיר. אם יש תקנות, אפשר לקרוא. << דובר >> מאיה קרבטרי: << דובר >> אוקיי, אז אני חוזרת בי. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> בסעיף 38, פסקה (1), להתייחס לעניין שלא לוקחים בחשבון את דירות המדינה, זה דבר שנאמר במפורש באחד הדיונים ולא מופיע בטקסט. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אנחנו בחנו את מה שנאמר בהתחדשות עירונית. שם זה לא שהם רואים אותם כמאשרים, אלא שהם לא נלקחים בחשבון. ואז לפי מה שהבנו, מספרית, במקרים מסוימים, הדבר הזה דווקא יכול לפגוע בהיתכנות של מימוש הפרויקט. כי הם לא נלקחים בחשבון. דווקא בדרך כלל בגלל שהם כן מסכימים, וגם הרשות - - - << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> - - - בפועל הם לא משחק בשלב הזה. פונים אליהם רק כשיש הסכם חתום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא הזה של ההתייחסות לנכסי המדינה או דירות של המדינה, אמרה עורכת דין פרנקל כהן שהם יטפלו בזה בתוך הנוהל של הרשות. אני מציע שגם בנושא הזה של ההירתמות שלהם לבקשה שתוגש למורשה היתר, גם היא תוסדר במסגרת הזו, אם זה מקובל עליכם. על הרשות להתחדשות עירונית אני מדבר. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> זה מקובל עלינו. אני אגיד גם שבשולי הדברים אנחנו כרגע מנהלים שיח עם משרד הבינוי והשיכון לגבי הדירות הציבוריות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קצת בעיה שאתה מקיים שיח עם עצמך. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אנחנו ומשרד השיכון זה שני גופים שונים בעניין הזה, אבל אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זו אחת הבעיות. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> רק נציין שגם אם היא קבעה נוהל כזה, עדיין היא תידרש לפרוצדורה של חתימות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, מטרתו של הנוהל תהיה להסדיר איך המדינה תחתום על דברים כאלה כשהיא רוצה לחתום, או כשצריך שהיא תחתום. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> זה עדיין יהיה תלוי בה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואיך היא תקצר את זה? << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> רגע, אני רק רוצה לשים את הדברים בפרופורציה, כי להגיד שהמדינה לא עומדת בזמנים זה קל, אני בדרך כלל גם מסכימה לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המדינה באמצעות החברות. אנחנו יודעים שזה ככה. איריס, לא צריך להזכיר את זה. יש בעיה. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> לא, אני לגמרי לא מבינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז צריך לפתור את זה. אם תכירו בבעיה, תמצאו את הפתרון. << דובר >> איריס פרנקל כהן: << דובר >> אני מסכימה לגמרי. אבל להגיד שהמדינה פשוט צריכה להסכים, זה מחליש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא שם. הסכמנו שזה לא הפתרון הנכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הפתרון הנכון. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מגיעים לנושא של היטל השבחה, ואני הבנתי שאדוני רוצה לדבר עליו לפני שאנחנו מקריאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עלה פה הנושא של היטל השבחה. אני אמרתי את דבריי מתוך הרגשה שלי, כי אנחנו יושבים פה ורותמים את משרדי הממשלה ואת המדינה ואת מס רכוש, אפילו את בתי המשפט, ניסינו לרתום. אני כל פעם מתפעל מחדש שזה קורה, ובסוף הם מקבלים את זה. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> תקווה שאנחנו יכולים לתת עדיפות, כמו ל-50%, אנחנו הסכמנו. אותו סיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסעיף שהיה בהצעה הממשלתית דיבר לפי מה שקיים היום, שרשות מקומית יכולה להחליט, או רבע, או 50% או 0%. ולהשאיר את זה בצורה הזאת. ואני אינטואיטיבית אמרתי את דעתי, שאני חושב שהרשויות גם צריכות להירתם לעניין. לא שאני חושב שהיטל השבחה הוא לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולכן ההצעה שהונחה בפעם הקודמת, שהוקראה בפעם הקודמת, דיברה על כך שזה יהיה 25% ואפשר רק להפחית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאפשר יהיה להפחית ולא זה. זאת אומרת, אני כאילו התלבשתי על הקיים, אבל הגבלתי אותו בזה. ואני עשיתי חשיבה בימים האחרונים, כי אני מצד אחד לא רוצה לקבוע הלכות חדשות בהיטל השבחה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע לזה. אבל מצד שני, אני חושב שלא יכול להיות שיש דברים שיתקתקו רגיל, בגלל כל הדברים הללו, ובגלל שיש כאן מעורבות ממשלתית, תקציבית, הלוואות, סיפורים והכול, אז היחיד שלא יטבול את ידיו ויגיד, "אני גם תורם משהו לעניין הזה", זה הרשויות המקומיות, זה קצת לא כל כך אהבתי. אבל מצד שני, כמו שאני אומר, אני גם לא אוהב, אני לא רוצה לגעת בנושא של היטלי השבחה. כל עיר תחליט לעצמה, כמו שהחליטה קודם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היזם או הדייר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי שאני לא רוצה לגעת בזה. אבל חשבתי, ואני מעלה את זה כרגע כנושא, אני אשמח לשמוע חוות דעת, אני הייתי רוצה, שאם זה יחייב את הרשות המקומית, לא יודע עוד איך לעשות את זה מבחינת ההגדרה, להתחייבות על כך שאם הולכים על 50%, אז ש-25% או 30% מזה תהיה התחייבות של הרשות שכספי ההיטל וההשבחה האלה יהיו לטובת הפרויקט הזה בלבד. כי הרי אנחנו רוצים לתת תשובת המשקל לאיראנים, אנחנו רוצים להפוך את המקום הזה להתחדשות עירונית והכול. אז הרשות המקומית תתגייס איתנו לעניין הזה, תקבל את ה-50% שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יינתן לה הגרייס מאפס עד 50%, ובכל מקרה חצי מזה ילך- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היה מחליטה על 50%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היא מחליטה על 50%. אם היא מחליטה על 25% או היא מחליטה על 0%, אני לא מבקש את זה, אם היא מחליטה על 50%, אז לא יודע, 25%, 30% - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ילך להשבחה- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מסכים? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני מסכים, לא רק שאני מסכים, באורח פלא יש לי גם ניסוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא מה שכתוב כאן, הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. מתן, רצית להגיד משהו. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אפשר להתלבש פשוט על ההצעה הממשלתית. הרי אנחנו הצענו שזה יהיה 25% ככלל, ואם רשות רוצה, היא יכולה לעלות. ואז זה אומר, ככל שהיא רוצה לעלות מ-25% ל-50% - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אני תמיד מתלבש על הממשלתי. אני מטייב אותו כשאתם כבר לא מכירים אותו אפילו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז זה אומר שהרשות בדרך כלל תעדיף ללכת- - - << דובר >> מתן יגל: << דובר >> לבריאות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לקופתה ו-25% - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה לא לקופתה. יכול להיות שיש רשויות שכל ה-50% ילכו לפרויקט. יכול להיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה אבל פה לדעת שהם ידעו שפה למשל בתי הספר, שם יהיו עם צבע יותר יפה, עם מזגנים יותר משוכללים, הכבישים יותר שקטים, כי אנחנו רוצים להראות לאיראנים. זה הכול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי אחלה. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אני חושב שגם התרומה של הרשויות באירוע הזה, שהם לא יצטרכו לעשות מטלות יזם. אז מצד אחד הם יקבלו היטלי השבחה מאד גבוהים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף אני הולך לגעת בסעיף שקיים עכשיו. ולכן כרכתי את זה. בשעה זו נשמעת אזעקה של פיקוד העורף. הוועדה תצא להפסקה עם תחילת האזעקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:33 ונתחדשה בשעה 15:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הדיון. הצעתי את ההצעה שאנחנו גם ננסח אותה בצורה הזאת, ולא צריך לחזור עליה, אדוני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על ההצעה לא. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני יכול להציע את הניסוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו רוצים שיהיה לפי הצעה ממשלתית. הבסיס הוא הצעה ממשלתית. אז אנחנו רק נוסיף. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתלבשים על הצעה ממשלתית שדיברה- - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את מה שקיים היום בהתחדשות עירונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עוד לא מוכן סופית, כי אנחנו צריכים גם להבהיר את נושא המטרו, וגם את מה שהציע אדוני היושב-ראש לגבי איחוד של איזה אחוז בסופו של דבר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, על המטרו לא דיברנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דובר בישיבה הקודמת שאין מטרו. אנחנו רק צריכים לנסח את זה בצורה מדויקת יותר. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> אבל זה לא מה שסגרנו. אמרנו שהחלק היחסי, וככל שיורדו, שיהיה אפס, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שומע. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> על המטרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא יהיה מס מטרו פה. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> זה לא מה שדיברנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני דיברתי לפחות. והנאום שלי לגבי היטל השבחה היה אחרי שאמרתי את זה. מטרו לא יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז יכול להיות שהוא עכשיו יגבה יותר היטל השבחה, מאשר אם היה לו חוק. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> זה מצחיק. לרשות המקומית הייתה 40, ועכשיו יהיה לה 50? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הייתה 40, בהתחדשות עירונית אין 40. הייתה עד 50. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> מעולה, הייתה עד 50. היה חלק יחסי של המטרו. ועכשיו אין חלק יחסי של המטרו, ויהיה לה יותר. תקנו אותי אם אני טועה במנגנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להכביד על- - - << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> גם אני לא. אבל אם צריך להפחית, שיפחית על כולם. כולם יכולים להיכנס מתחת לאלונקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אתה רוצה להיות שוויוני כמו הרשות המקומית? << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> לא, אני לא רוצה תקדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא תקדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז אנחנו מביאים את הקטע הזה של המטרו. אתם רוצים להקריא- - - << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> לא, אנחנו לא מוכנים להקראה לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להקראה, אבל העיקרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההסדר פה לגבי היטל השבחה, כפי שאדוני הסביר, הוא כמו בהתחדשות עירונית רגילה, וכפי שהממשלה הציעה בהצעה המקורית. ברירת המחדל היא 25% היטל, הרשות המקומית יכולה לבחור לעלות ל-50% או לרדת לאפס. היא מוגבלת לתקופה של חמש שנים אם היא רוצה לשנות את הקביעה, ולכן אנחנו כן מאפשרים לה במקרה של הפרויקטים האלה, שהם בלתי צפויים, לשנות את הקביעה גם בתקופת חמש השנים. בנוסף, כפי שאדוני אמר, אז אנחנו נצטרך לקבוע הוראה שאומרת ש-30% מהמס. אם הרשות המקומית העלתה ל-50% אז 30% מהתקבולים של היטל ההשבחה יוקדשו למטלות ציבוריות בתוך - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> זה מתחיל מהתכנון, זה התכנון, הביצוע והזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שזה בסך הכל 15% מתוך ה-50%. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> - - - אנחנו מתכננים, אל תאפשרו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, לא צריך לפרט. אגב, היטל השבחה אתה מקבל גם לתכנון, גם מתוך הכללי גם. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> לפעמים כן ולפעמים לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר עם מישהו שמכיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, זהו. זה הובן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולגבי המטרו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואין מס מטרו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש היטל השבחה ו-0 מס. אוקיי, ומה היטל ההשבחה? גם על אותו מתווה? << דובר >> תום פישר: << דובר >> אם רוצים לנסח את זה כך, צריך להיות ברור מה שיעור היטל ההשבחה, מכיוון - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במטרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין מטרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי את זה בישיבה הראשונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סימן ג לפרק ג לחוק רכבת תחתית מטרו, לא יחול. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> רק להבין רגע במציאות. אם עכשיו היה מתחם שהיה בו 50% היטל השבחה, הם תכננו לגבות איקס כסף. 50% מתוכו היה מופרש השליש למס מטרו, נכון? במציאות הנוכחית פגע טיל, יותר כסף יגיע מהיטלי השבחה מאשר לפני פגיעת הטיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> זה לא הגיוני. יש גבול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הם יכולים לקבוע מחדש. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> לא, אם היה 50 לפני ויהיה 50 אחרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשנו את זה בחוק המטרו. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> לא, אבל חוק המטרו הוא רוחבי על הכול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> במטרו אפשר לעלות גם ל-72. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אני מבינה, אני רק שואלת אם זה המצב. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אפשר להציע הצעה, יעקב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> שככל שעולים ל-50, אז כן יהיה. ואם זה 25 או 25, אז זה שלא יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה גם ככה לא יהיה. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> לא יכול להיות שאתם מקבלים יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בטח שיכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי כשאני באתי ואני משאיר את היטל השבחה כמו שהוא, אני עושה משהו שלא עושים בהיטל השבחה. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אז אנחנו גם מוכנים שהחלק במס מטרו ילך לפיתוח המטרו במתחם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> נו, יעקב. גם אני יודע לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תמכור לי כסף מכור. אוקיי, עכשיו, כהשלמה לזה, יש בנוסח סעיף 60. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שני דברים. אני אזכיר לאדוני שאתה אמרת שאתה כורך אותם בנושא היטל השבחה. אחד זה הנושא של שיעור ההפרשה לקומה מבונה שהממשלה הציעה, 10%, שיעור מזכויות הבנייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד 10%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד 10% לקומה מבונה, מה שאנחנו קוראים קומה ציבורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובנוסף היא הציעה, הצעה מפתיעה, סעיף 69 להצעת החוק, שאפילו בהחמרה על מה שנהוג בחוק רכבת תחתית מטרו, שאסור לה בשום פנים ואופן לבקש את ההשתתפות של היזם במימון הדבר הזה. ברגיל, הנוהג המקובל הוא- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההגדרה כמו שמופיע במטרו, איך זה מופיע במטרו? << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אה, עכשיו חוק המטרו טוב? << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> רצית שיחילו את חוק המטרו, אז הוא מחיל - - - << דובר >> מתן יגל: << דובר >> הבנתי. בשינוי המתאים לשלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מי העביר את חוק המטרו? << דובר >> מתן יגל: << דובר >> שניים. הייתה גם יושבת ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא העבירה את זה, עוזי - - - היא נתקעה עם זה. והפה שאסר הוא הפה שהתיר, ולכן הורדנו את זה. זה המס שלי על מס מטרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איך אנחנו רוצים שזה יופיע, במקום הסעיף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחוק המוצע כאן החמירו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החמירו, ואני לא עושה חידושים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפילו על מה שעשו בחוק רכבת תחתית, וקבעו שגם על קומה מבונה אסור בשום פנים ואופן לחייב את היזם. קרי, לפי הנוהג המקובל, מטילים על היזם את המטלה לבנות את הקומה הציבורית, ואז מביאים את זה בחשבון בבסיס ההשבחה, ולכן המשמעות המעשית היא שהיזם נושא ב-50% עלות הבנייה של הקומה הציבורית. הממשלה, בהצעתה, מבקשת לאסור על הפרקטיקה הזאת במקרה הזה, ושלא ניתן יהיה לעשות את הפרקטיקה הזאת. בדקנו ומצאנו שאפילו בחוק המחמיר ביותר בנושאים האלה, שזה חוק הרכבת תחתית, קבעו שלגבי הקומה הציבורית זה לא יחול. זאת אומרת האיסור לחייב את היזם במחצית עלות הבנייה, לא יחול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואנחנו מאמצים את הסעיף שם. כן מתן. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אני רוצה רגע להסביר את האבסורד שיוצא פה בסיפור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבהיר, ההגדרה של עבודות פיתוח בסעיף זה תהיה זהה להגדרה בחוק רכבת תחתית, קרי סעיף 28 לחוק רכבת תחתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להקריא אתו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא לא מוכן להקראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מתן בבקשה. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> נוצרה פה סיטואציה לא הגיונית בסיפור של היטלי השבחה, ואני אסביר. לפני החוק הנוכחי, שהיה התחדשות עירונית במקומות סביב המטרו, נגיד בעיר שהיה לה היטל השבחה 50%, אז היזם לצורך העניין שילם 50%, שלח שני שליש לרשות ושליש הלך למטרו. עכשיו אתה אומר, "אני רוצה לעזור יותר לפרויקט, ולכן אני לא רוצה לגבות מס מטרו", אבל באותו משפט אתה לוקח את כל החלק של מס המטרו ופשוט מגדיל לרשות משני שליש לשלם. זה לא הגיוני. אם היית בא ואומר שהכסף הזה לפחות יהיה את הפרויקט היותר זול - - - << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אתה מבטיח שהכסף הזה ילך לתוך הפרויקט, מה שאין בעיה ברגע. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אני גם יכול להבטיח, בואו, אני לא - - - אני גם מבטיח שזה הולך למטרו, המטרו זה יהיה שם. בואו, זה אותו דבר. זה לא סביר, אתם סתם לקחתם פה בלי קשר, זה לא מקל על הפרויקט בשקל, זה פשוט מעביר כסף של המטרו לרשות המקומית. למה? הרשות המקומית מראש הייתה מקבלת שם שני שליש. אין סיבה שהיא תקבל יותר. שלום, הרי גם שאתם רציתם לעלות ל-50%, ידעתם ששני שליש מזה הולך אליכם ושליש הולך אלינו. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> אני לא מכיר את חוק המטרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שני שליש לרשות המקומית, שליש למדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה- 150%. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> כל סכום שלא יהיה זה שני שליש ושליש. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> לכן אני אומר, אם היית מוריד, אז אני יכול להבין, אבל פה אתה סתם לוקח מהמדינה ונותן לרשות משהו שהיא גם לא קיבלה אותו בלי קשר לחוק הנוכחי, זה לא סביר. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> וזה מה שהיה בנוסח, ולכן הופתענו מהאמירה עכשיו, כי הנוסח עוד דיבר על 25% להוריד. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> ושוב, אם הרשות מורידה, שתוריד בלי לשאול את המדינה, היא יכולה להוריד לאפס, אנחנו מקבלים אפס ושותקים. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> היא יכולה לעלות, אבל היא לא תקבל יותר מאשר- - - << דובר >> מתן יגל: << דובר >> זה מה שאמרתי. אני מוכן 100% בפרויקט, לא 30%. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אבל הפרויקט זה לא על החפירה למטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי. מה קורה בהתחדשות עירונית אם הרשות לוקחת רק 25%? << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> תמיד זה שני שליש. כל סכום שלא יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ודאי לא מקובל. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אז מתן מציע, לא ב-25%. רק ב-50%, זה מה שהוא אומר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואת ה-25% הרשות מקבלת, בדלתא של ה-25% - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה שמעתי. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> שזה כן צריך לתקן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שהוא אומר, שבתוך ה-25% מעל ה-25% זה יתחלק שליש למטרו ושני שלישים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטי, אני מעדיף להגיד את המילים שמעתי. לא רוצה להכתיב את ההחלטה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מניח שמוסכם על הממשלה שלא תהיה האפשרות להעלות את המס הכולל ל-72%. << דובר >> ארבל אלטשולר: << דובר >> לא על הפרק. << דובר >> מתן יגל: << דובר >> אבל בהתחדשות? אין בעיה להגיד שאי אפשר במתחמים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אנחנו נכין שני כיוונים ואנחנו נקבל החלטה. אוקיי. והקומה הציבורית, שיעור האחוזים יהיו עד 10%, כמו שמופיע כרגע בנוסח. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> יש פה בעיה, כי אם אדוני יוריד לנו את היטל ההשבחה מ-50 לשליש, צריכים לפחות שירימו לנו את זה. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> הוא לא מוריד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כבודו עוד לא הוריד. תשאיר לי את מחשבותיי להמשך הדרך. כבודו רק אמר את המילה "שמעתי". שהיא גם התקדמות. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> גם אני רק אמרתי. לבקשה של עורכת הדין רוני טיסר אני אגיד שוב. 10% היו עד 10%, כרגע כמו שבנוסח. כרגע היטל השבחה, הצענו הצעה, יש השגה של האוצר שעניתי עליה, "שמעתי". הנוסח של כמה הרשות המקומית יכולה לחייב את היזם, יהיה כמו שמקובל בכל הפרויקטים של פיתוח וכולי, כמו במטרו. נקודה. ניצה פרקש, בבקשה. << דובר >> ניצה פרקש: << דובר >> אני מקרן שחר. אנחנו שותפים בשולחן העגול למדיניות בהתחדשות עירונית. אני פה כבר מעל ארבע שעות, ואתה אמרת די בתחילת הדיון שאנחנו נשמע תגובה מהאוצר לגבי הסוגייה של הליווי הקהילתי החיוני מאוד שנדרש לאירוע הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא הגענו לזה. << דובר >> ניצה פרקש: << דובר >> מתי נגיע לזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בישיבה הבאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האוצר חייב לנו התייחסות, לבקשת היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. הכיוון שלי, בכל תוכנית, גם אם לא זה, אבל בטח באזורי שיקום, ובטח ובטח בעניין הזה, חייב איזשהו ליווי קהילתי נכון לצורך העניין, והוא חייב להיות משולב בכל הפרוצדורה הזאת של ההתחדשות העירונית והכול, לאו דווקא בפן התכנוני כמו בפן האנושי של התהליך עצמו, של לשמוע את האנשים, לראות שהם באמת מקבלים את הזה, להבין ולהסביר להם, הרבה מאוד הסברה. ולכן, בגלל שזה כל כך נכון, אפילו האוצר, באמצעות סגן הממונה על התקציבים, שנמצא איתנו כאן, וגם הוא ארבע שעות כאן היום, הוא אמר שהוא יציע איזושהי הצעה בעניין. ואני חושב שפה צריך להיות שילוב ידיים של מדינת ישראל, קרי האוצר, של הרשות המקומית. אני חושב שכל רשות מקומית גם צריכה, לדעתי, כמו שיש היום מחזיקי תיקים בזה, צריך להיות מחזיק, עיר כזו שעברה דבר כזה, מחזיק תיק שיקום, שיהיה לפחות עם איזו הגדרה מסוימת, אולי אפילו תואר מסוים, נדבר על זה אולי בהמשך. << דובר >> שלום זינגר: << דובר >> תעשה אותו סגן בלי שכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רעיון נחמד. רעיון יפה, למשל. << דובר >> ניצה פרקש: << דובר >> אז אני מפנה את תשומת הלב. יש לנו הערה קונקרטית לדבר הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראינו את המסמך ששלחתם. << דובר >> ניצה פרקש: << דובר >> מה שחשוב זה שאנחנו מדברים לא על התייחסות רק לפרט ולטראומה האישית ולפרוצדורה האישית, אלא התייחסות לקהילה כקהילה. התפרקה פה שכונה, התפרק פה בניין, לא רק בן אדם נפצע - - - הסביבה שלו התפרקה ומתפזרת, ולכן ההתייחסות חייבת להיות קהילתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש על זה אמרה שאומרת, כולם ביחד וכל אחד לחוד. כי ה"כולם ביחד" מורכב מ"כל אחד לחוד". << דובר >> ניצה פרקש: << דובר >> נכון, אתה דיברת - - - ואני מאוד אהבתי את הביטוי הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> לגבי היטל השבחה, אנחנו מבקשים שתתווסף הבהרה, או הוראה שאומרת שלצורך אישור בתל השבחה, ששווי המקרקעים במצב הקודם - - - לשווי הבנוי ולשווי המצב טרם המלחמה, ולא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, כן, זו הערה שכבר לא רק נשמעה, אלא גם הוסכמה. עוד הערה, איצקוביץ'? << דובר >> ישי איצקוביץ': << דובר >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי שיש תוכנית מאושרת שהחליטו שהיא תיחשב תוכנית שיקום, גם הסעיף הזה חל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בהחלט. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אכן אלה שתי הערות שצריך לדבר עליהן. הראשון זה תוכנית מאושרת שכבר יש לה כדאיות כלכלית, והשאלה אם שם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לא צריך לדבר עליהן, יש הסכמה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לפני שהוא העלה את זה, זה לא עלה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> בסדר, אז שני הדברים האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. שני הדברים האלה יטופלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא צריך. בתוכנית מאושרת התשובה היא כן, זה חל, כי רואים אותה כתוכנית שיקום לדיני חוק. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> למרות שהיא כנראה כלכלית, ולכן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אבל יש פה אירוע שקרה גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכול להיות שהשיעור היטל השבחה אפס לפני כן, אז עכשיו תיתן - - - << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> מועד אירוע המס הוא מועד אישור התוכנית, יכול להיות שהיו מימושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש את החלק הזה לנסות להגיע עם משהו בנוסח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היו מימושים אז התוכנית לא רלוונטית. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> למה לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככה. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> היה מכר, לא יותר, מכר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני הבנתי. אבל אם רוצים, לכל קיצור יש מחיר. אתם ביקשתם שתוכנית מאושרת, אז אל תסבכו את העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר את החבל משתי הקצוות. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אין לי דעה. רק שלא נצטרך להוציא כל מיני זה- - - ההערה השנייה, היותר חשובה, כמו שנאמר פה על ידי עורך דין איצקוביץ', זו הערה טובה. היטל השבחה זה כמובן ההפרש בין המצב התכנוני הקודם לחדש. במצב התכנוני הקודם זה לא רק לפי התוכניות המאושרות, כמובן יש שווי משמעותי למחוברים, ולכן במבנה שנהרס, ובמקרקעין שיש שם הרס, ככל שלא ייכנס התיקון שהתבקש, המשמעות היא שהמצב הקודם יתחשב אחרי ההרס ללא שווי המחוברים, מה שיעלה את היטל ההשבחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה עושה עם הירוקים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא יהיה. << דובר >> תמר צ'ין: << דובר >> אין להם הרס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הירוקים אין בעיה, כי הם קיימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, אני חושב שהתיקון הזה הוא תיקון שהוא נכון לכל חוק התכנון והבנייה, ולאו דווקא לחוק הזה. כי גם אם אני עכשיו מוכר זכויות בבניין שנהרס במלחמה, שלא במסגרת חוק שיקום, אלא במסגרת- - - << דובר >> גיל בלולו: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ככל שזה מוסכם, יש נוסח שאפשר להציע, אם אתם רוצים כבר להקריא. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> יש נוסח שאני יכול להקריא, שבדיוק מתייחס גם להערה שאמרת הרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יאללה, יקריא כבודו. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> "על אף האמור בהגדרת השבחה שבסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון, ובסעיף 4.7 לאותה תוספת, במקרקעין שאירע בהם נזק מלחמה, תחושה והשבחה כאילו ערב תחילתה של התוכנית לא אירע נזק המלחמה באותה מקרקעין". ההוראה הזו שהקראתי עכשיו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זו תוכנית השיקום. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> זהו, זה בדיוק העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מתקן את חוק השיקום, הנוסח שלך מדבר גם על נזק מלחמה, והוא בתוך חוק השיקום. ולכן זה כן- - - זה לא פשיטא, צריך לחשוב על זה, מכיוון שהשאלה היא מה היחס בין התוכנית לבין נזק המלחמה. כשמדובר בתוכנית שיקום שבאה מיד אחרי הנזק או סמוך מאוד לאחר הנזק, אז זה די ברור. לגבי תוכניות אחרות זאת שאלה אחרת. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני מסכים לגמרי, הנוסח הראשון שכתבתי התייחס רק לתוכנית לשיקום והתחדשות. בגלל הטענה שאמרת לפני רגע וכדי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה לא יכול להיות אותו הסדר. << דובר >> בנימין ארביב: << דובר >> אני מבין, אבל אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ניכנס עכשיו לניסוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אני רק אומר לך, חשבתי שיש לו נוסח שמתייחס לשתי הסיטואציות. אבל כיוון שלא, אנחנו נצטרך ללבן את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ללבן, לנסח, ובדיון הבא נכין כבר נוסח, ותשתדלו להגיע, כבר מתואמים עליו. אוקיי, אני מסיים את הישיבה, כי זה מה שהבטחתי לצוות העובדים המסור פה. הישיבה הבאה מופיעה כרגע ביום ראשון בשעה 12:30. כמובן, תקבלו הודעה אם זה ישתנה לכאן או לכאן. אם אנחנו לא נסיים ביום ראשון, לא נוכל להצביע ביום שני או ביום ראשון בסוף האירוע. אבל נעשה עכשיו את ההתייעצות. הפסקה לשתי דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:10 ונתחדשה בשעה 16:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון כדי לסיים אותו. שיהיה לכם לילה טוב. תצא הודעה מעודכנת. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:13. << סיום >>