פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026), שעה 11:00
סדר היום:
<< נושא >> סיור ועדת הבריאות במרכז הרפואי לצפון (פוריה) ובבית חולים רמב"ם << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יונתן מישרקי – היו"ר
חברי הכנסת:
יעל רון בן משה
מוזמנים:
ד"ר פיראס חאיק
–
חטיבת רפואה, משרד הבריאות
יוני דובנוב
–
סגן וממלא מקום, רפואת מחוז, לשכת הבריאות, חיפה
ד"ר רמי שגיא
–
רפואת חטיבת בתי חולים ממשלתי
יוסי אוקנין
–
סגן ראש עיריית טבריה
ד"ר נועם יהודאי
–
מנכ"ל, המרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה)
פרופ' אבי פרץ
–
עוזר מנהל, המרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה)
שמעון סבח
–
מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה)
רועי בן משה
–
מנהל כלכלה ותקציב, המרכז הרפואי צפון ע"ש פדה (פוריה)
ד"ר מיכל מקל
–
מנהלת הקריה הרפואית, הקריה הרפואית רמב"ם
ד"ר אבי וייסמן
–
סגן מנהלת בית החולים, הקריה הרפואית רמב"ם
ד"ר נתנאל הורוביץ
–
סגן מנהלת בית החולים, הקריה הרפואית רמב"ם
פרופ' יעל שחור-מיוחס
–
סגנית מנהלת בית החולים, הקריה הרפואית רמב"ם
זהבה טלמור
–
עוזרת מנכ"לית, הקריה הרפואית רמב"ם
שגית זאבי
–
מנהלת שירות לעבודה סוציאלית, הקריה הרפואית רמב"ם
גילה היימס
–
מנהלת האחיות, אחות ראשית, הקריה הרפואית רמב"ם
שלמה פשקוס
–
סמנכ"ל כספים, הקריה הרפואית רמב"ם
נורה ליבס שנייד
–
מנהלת אגף כלכלה ופיתוח עסקי, הקריה הרפואית רמב"ם
דוד רטנר
–
דובר, הקריה הרפואית רמב"ם
דנה ויטנר
–
החטיבה
ד"ר ינינה רוטצקי
–
רופאת נפת כינרת
בני
–
חייל מטופל, הקריה הרפואית רמב"ם
אסף רעני
–
לשכת יו"ר הוועדה
יגאל אמיתי
–
דובר הוועדה
מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל
שירה טמן – סגנית מנהלת הוועדה
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור ועדת הבריאות במרכז הרפואי לצפון (פוריה) ובבית חולים רמב"ם << נושא >>
(1. המרכז הרפואי צפון ע"ש פדה, פוריה)
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
שלום לכולם. תודה רבה על ההזמנה לביקור ועל האירוח. תודה לך חברת הכנסת יעל רון בן משה שהצטרפת ובאת. חברי כנסת אחרים כנראה בשל המצב, אלה שאישרו השתתפות לא הגיעו, כל אחד וסיבותיו עימו. מכובדי מנכ"ל בית החולים, ד"ר יהודאי. אנחנו ידידים ברמה האישית, גם ברמה הלאומית מקצועית שלנו ומשתדלים לעשות טוב. לי יש אליך הערכה רבה וגם למוסד הזה, ולא מהיום.
אני לא יכול לדבר רק על דברים אישיים שנעזרתי עבורם במוסד, אלא בעיקר על האוכלוסייה שאותה הוא משרת, תושבי הצפון שאני כל כך אוהב ומעריך. יש גזירים רבים מאוד לבית החולים הזה. עם זאת יש יכולות רבות שהוא מפגין ועשייה מבורכת. הבוקר הזה, בוקר קשה מאוד לעם ישראל, הנפילה במשגב עם גבתה מחיר יקר. אתמול בלילה מדינת ישראל חוותה בדרום אירוע משמעותי מאוד. אנחנו מתפללים שתסתיים המלחמה הזו.
בינתיים אנחנו צריכים לחזור ולחדד כל הזמן את החשיבות הגדולה שיש במיגון ושמירה על הכללים של פיקוד העורף. זו גם הזדמנות טובה ונפלאה להודות לכם, הצוותים הרפואיים שעושים עבודת קודש יוצאת מן הכלל במסירות אין קץ. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם, הורים לילדים קטנים, צוותים רפואיים שעוזבים את הבתים לטובת טיפול מסור. לפעמים זה בתנאים לא תנאים, בפרט עכשיו. אני מניח שנראה בהמשך כשיורדים לקומות החניונים, לא תמיד נוח. תמיד צפוף.
הצוותים עושים את העבודה שלהם במסירות יוצאת דופן. זו הזדמנות לומר לכם תודה על עבודתכם. המרכז הרפואי צפון לקח על עצמו יוזמות גדולות מאוד במהלך השנים האחרונות. אני בטוח שעוד אשמע היום במהלך היום את אירוע השיקום של הצפון, שהוא בהחלט אחד מהפתרונות הגדולים שמדינת ישראל הייתה צריכה כאן באזור ואתם לקחתם זאת על עצמכם בתעוזה גדולה.
גייסתם משאבים שהם לא רק של המדינה. פילנתרופיה, כוח אדם, ואתם עומדים במשימה הזו בצורה יוצאת דופן. אני פה כדי לשמוע לצרכים, לראות מה אפשר עוד לסייע. אתה יודע שהדלת שלי תמיד פתוחה בפני המרכז. אני רוצה לשמוע את המצב עכשיו, בפרט בעתי חירום. את הצרכים, קצת סטטוס על בית החולים, מה קורה, איך אנחנו צריכים להתקדם ואת שאר הצרכים שצריך פה במסגרת בית החולים.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
בוקר טוב ותודה רבה לך יו"ר הוועדה וחברת הכנסת שקיבלו אותנו הבוקר בביקור, אחרי ערב ובוקר קשים מאוד שבהם התרחישים שמהם אנחנו כל הזמן חוששים, מתריעים עליהם ונערכים לקראתם, לצערנו גם מתממשים למרות המאמצים האדירים של כוחות הביטחון, מערך ההגנה האווירית, ועדיין אנחנו רואים שהאירועים האלה קורים.
חבריי בבית חולים סורוקה עמדו בחזית הלילה פעם נוספת ועמדו בזה בצורה מעוררת כבוד, כבית חולים שנפגע בעצמו בסבב הקודם וממתין לשיקום, ועדיין מצליח לתת את המענה לתושבי הדרום. אני למד מכך וזה מחדד לי את המשימה שלנו כאן בצפון. אנחנו כמובן מאחלים שהמלחמה תסתיים ושלא יהיו עוד נפגעים אבל התרחיש של אירוע רב-נפגעים, חלילה, באחד מיישובי הצפון הוא תרחיש שאנחנו מכירים אותו ונערכים אליו.
המשימה העליונה של המרכז הרפואי הזה נכון לעכשיו בחירום, להיות ערוכים בכל רגע נתון לאר"ן גדול, לאירוע רב-נפגעים משמעותי, לצד המענה לכוחות הביטחון, לחיילי צה"ל שנלחמים בזירה הצפונית וכמובן מענה לציבור, לתושבי הצפון, לרפואת שגרה.
גם בחירום יש רפואת שגרה ולפעמים זה נדחק הצידה מעט כאשר המיקוד הוא על מענה בחירום. לצערנו אנחנו למודי ניסיון מהשנים האחרונות, מהקורונה בואכה המלחמה שמלווה אותנו בשנתיים וחצי האחרונות בזירות שונות, כשבריאות הציבור והתוצאות של שבועות וחודשים של מענים מוגבלים לרפואת שגרה, יש להם מחירים. אני שמח להגיד שכאן במרכז הרפואי שלנו, אנחנו מצליחים לשמר כמעט את כל המענים עבור תושבי הצפון בשירותים קריטיים מאוד, ותכף נראה את ההיערכות שלנו בחירום.
זה המקום להודות לקודמיי בתפקיד, לפרופ' אורן וגם לד"ר פרבשטיין, שהחזון שלהם לראות את הנולד, לבנות ולתכנן את הפיתוח של המרכז הרפואי הזה, כך ששירותים קריטיים נבנים בו בצורה ממוגנת, אני, התושבים, עמיתיי להנהלה והצוותים פה מסוגלים היום ליהנות מזה גם בפריסה של האשפוז וגם בפריסה של שירותים שבחלקם הגדול אנחנו נסייר בביקור הנוכחי.
מרכז רפואי צפון, כפי שהזכרת, לקח על עצמו פרויקט לאומי משמעותי מאוד, הובלת תחום השיקום בצפון, תחום שנמצא בפער בכל מדינת ישראל. כמו כל פער שקיים ברמה לאומית, כשנודדים צפונה או דרומה, הפער רק מתגבר ומתעצם. בניית מרכז השיקום ולאחר מכן גיוס כוח האדם למרכז השיקום ופתיחת המחלקות במרכז השיקום, הם בשורה אדירה לצפון בתקופה שבה הצורך בשיקום רק הולך ועולה. לצערי אנחנו רואים את זה יותר ויותר.
אתגרי השיקום והאתגר בלפתוח מרכז שיקום כפי שכבר הוצג בעבר לוועדה וגם עלה לאחרונה בדיונים על חוק הקאפ, מוכרים לך, לחברי הוועדה, מוכרים כמובן לחטיבת בתי החולים שד"ר שגיא מייצג אותה כאן ולפיראס שמייצג את משרד הבריאות. מי שנכנס בשערי בית החולים ומי שנוסע על הכביש בסמוך לבית החולים לא יכול שלא להבחין במרכז הזה. מעבר לבניין מפואר, מעבר לטכנולוגיות, מעבר לאנשי צוות מהשורה הראשונה שגייסנו ועוד נגייס המרכז הזה צריך להיות מלא במטופלים.
כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להתגבר על כמה וכמה חסמים, ביניהם בראש ובראשונה האינטראקציה מול קופות החולים, מול המבטחים ולאחר מכן להשלים אתגרים של תקינה. זה מתחבר עם תוכניות שלנו להכשרת כוח אדם, לאיתור כוח אדם ולתמריצים. דברים שאנחנו עובדים כתף אל כתף עם המשרדים השונים, משרד הבריאות, גם משרד האוצר. יש לנו שם שותפים מצוינים. לצערי גם בזמן חירום אנחנו עדיין לא מצליחים לפתור חלק מהאתגרים האלה ולהביא להרחבה של שירותים.
עם זאת שמנו את זה בצד וכהחלטה שלנו, עם המשרד והחטיבה, פתחנו בשבוע שעבר מחלקת שיקום גריאטרי במרכז רפואי סמוך בוותיקי טבריה, שנמצא כעשר דקות מבית החולים, בידיעה ברורה שאין מה לעשות, גם בזמן חירום יש לזה נספח כלכלי, והמטופלים שיאושפזו שם, לא נקבל עליהם את התמורה שאנחנו צריכים לקבל עליה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
של מי המר"ג הזה?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
המר"ג הוא גוף עצמאי.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה שיתוף הפעולה שלכם איתו?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
אנחנו שכרנו ממנו את המחלקה הממוגנת האחרונה שנותרה לו והעברנו לשם גם מטופלים וגם את אנשי הצוות שלנו כדי לפתוח שם שיקום גריאטרי שהמענה הזה ובכלל המענים לשיקום מתחילת המלחמה, הצטמצמו בצורה משמעותית מאוד. עדיין היות שהאינטראקציה המובילה בצפון היא מול קופת חולים כללית שהיא המבטח של קרוב ל-80% מהאוכלוסייה בצפון, עדיין לא הצלחנו להבקיע את סיפור ההנחות ההיסטוריות וזה לא מה שמונע מאיתנו לתת את המענה.
אנחנו ניתן את המענה, נשבור את הראש אחר כך יחד עם שמעון המנהל האדמיניסטרטיבי שלי ואנשי הכספים. זו הזדמנות אדירה כדי לפתור גם את הסוגיה הזו שהיא רק דוגמה אחת לאתגרים שיש למרכז הרפואי מול קופות החולים. אני אגע בזה במידה מסוימת בעוד מספר דקות.
אם לסגור את נושא החירום, אנחנו ערוכים פה. יש לנו כ-230 מיטות אשפוז ממוגנות על מלא, במרחבים שהם לא חניונים, במרחבים שהם אולמות, שבהם גם הצוות וגם המטופלים יכולים לשהות לאורך זמן. מלחמות ארוכות, זה משהו שפחות היכרנו בעבר וההתאמה של מערך האשפוז חייבת לקחת בחשבון שהמלחמות כנראה כבר לא יהיו מלחמות של שבוע וסיימנו, אלא אירועים ממושכים יותר. האתגר של אנשי צוות וגם של מטופלים, בשהייה במקומות שלא מותאמים לכך בשגרה, היא מאתגרת מאוד.
אני יודע שאחרי הביקור אצלנו אתם נוסעים לבקר במתחם התת-קרקעי של מרכז רפואי רמב"ם. זה פרויקט לאומי אדיר וכולו מבוסס על חניונים. כשתראו את מרחבי האשפוז שלנו תהיה לכם נקודת מבט על שני הסוגים של היערכות לחירום. הדרך המנצחת היא לבנות בשגרה ממוגן. יש לזה משמעויות כלכליות לאורך זמן ולצערי השכונה שבה אנחנו גרים, כנראה לא תשתנה, ולקראת העתיד וההיערכות שלנו אנחנו חייבים להבין את זה.
כמו שאמרתי, יש לנו כ-230 מיטות אשפוז ממוגנות. אנחנו נבקר בעוד כמה דקות בסוף החלק הפורמלי הזה, נרד וסייר. אנחנו נמצאים בתוך בניין שכולו ממוגן. החדר הזה עצמו הזה לא ממוגן. הדלת שמובילה למרחב הממוגן, נמצאת ממש פה בסמוך. אנחנו נמצאים בקומה של טיפול נמרץ שנפתחה ב-8 באוקטובר 2023, יום אחרי 7 באוקטובר ונותנת מענה לטיפול נמרץ ממוגן בשגרה לחולים בטיפול נמרץ כללי, נשימתי.
במלחמה גם טיפול נמרץ לב עלו לפה ו-12 המיטות שבשגרה, אנחנו מפעילים תשע מתוכן. פערי שגרה וזו תקינה של שלוש מיטות קריטיות ביותר של טיפול נמרץ. זו תשתית לאומית שנמצאת בחסר בכל מערכת הבריאות. בחירום אנחנו מעלים לפה את הצוותים של טיפול נמרץ לב שהם באזור לא ממוגן.
מחלקים עד כמה שניתן שווה בשווה את המשאבים ביניהם וממשיכים לתת מענה כל התקופה הזו לניתוחי לב מורכבים, צנתורים, פעולות פולשניות בתחום הלב, לצד מענה למטופלים שצריכים טיפול נמרץ, בין אם זה ניתוחים אונקולוגיים שעשינו פה, טראומה, כי אחרי שבוא ראשון של מלחמה שהציבור היה ספון בבתים, תאונות הדרכים חזרו ולצערי האלימות בחברה הערבית חזרה.
אנחנו מקבלים ומטפלים פה בפצועים, גם מתאונות דרכים וגם מאלימות כמעט על בסיס יום-יומי. מתחתינו נמצא המיון הממוגן שלנו, חדר מיון שיכול לתת מענה גם תחת איום ישיר. הוא לא מיטבי. רחבת האמבולנסים לא ממוגנת. הכניסה אל חדר המיון לא ממוגנת וזה פער שאנחנו נצטרך בעתיד לראות איך אנחנו משלימים אותו. מתחמי הטיפול כולל חדר ההלם שלנו, ממוגן. חדר הלם שנכון להיום כולל שלוש מיטות.
אנחנו פועלים עכשיו, עוד לפני המלחמה, להרחיב אותו לכחמש עמדות כדי לשקף נכונה את הצרכים שלנו בחירום השגרה שלנו. מתחתיו נמצא מתחם האשפוז הממוגן הוותיק יותר של בית החולים, שישה אולמות שביום-יום משמשים כשירותים אמבולטוריים ובחירום חוזרים להיות אולמות אשפוז.
שם נמצאת הדיאליזה הממוגנת שלנו שנותנת מענה לכלל המרחב הצפוני, כולל מכונים שנסגרו כתוצאה מזה שהם לא ממוגנים והמטופלים מגיעים אלינו ובמשמרות אנחנו מסוגלים לתת להם את המענה. כל הקומפלקס הזה מחובר גם במעליות ממוגנות כך שיש תנועה בין האתרים השונים כולל חדרי הניתוח שנמצאים באזור ממוגן, ההתאוששות שנמצאת באזור ממוגן.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה לא נמצא באזור ממוגן?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
נכון להיום מבחינת שירותים רפואיים, שני הדברים המובילים שלא ממוגנים ועדיין אנחנו מבצעים בהם פעילות, זה מכון הצנתורים שלנו שנמצא במערך הלב, הוא נותן מענה גם לצנתורי לב וגם לצנתורי מוח, זה עוד שירות שאנחנו מובילים בו בצפון לצד בית החולים בנהריה. שני המקומות היחידים צפונית לחיפה שנותנים את המענה הזה.
אנחנו מקרים דחופים, הצוותים שלנו תחת אש, מבצעים צנתורים שהוחרגו על ידי פיקוד העורף כתשתית חיונית שאין לה תחליף. אנחנו חושבים עוד מעם כלביא על איך לבנות חדר צנתורים ממוגן כדי שנוכל להמשיך ולתת את הפעילות הרציפה הזו בלי לסכן את הצוותים שלנו.
אני עוד לא נתקלתי באיש צוות שתחת אש ותחת משימה אמר שהוא לא נכנס לחדר צנתורים. זה עניין של דוגמה אישית. מנהל המערך עומד שם, הוא הראשון שמתייצב שם. הצוות הסיעודי המוביל, האח האחראי, נמצאים איתו שם. זה מה שמביא אחריהם את שאר אנשי הצוות. זה משהו שראוי מאוד להערכה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה עוד?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
הדבר השני שלא ממוגן זה ה-IVF, מכון הפוריות, שם אנחנו ממשיכים לתת את המענה גם בעת הזו במגבלות בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. חדרי הניתוח ששם לא יכולים לשמש אותנו כי הם לא ממוגנים, אנחנו מבצעים את הפעילות הרלוונטית בחדרי הניתוח הממוגנים.
יש תשתיות תומכות כמו למשל מעבדות, בנק דם, כל התשתית של הגזים הרפואיים שהם לא ממוגנים ואונקולוגיה שלא ממוגנת. אומנם זה מכון יום, ועדיין אלה מטופלים שמחוברים לעירויים, מטופלים שקשה מאוד לנייד אותם. זו תוכנית שנמצאת על השולחן לבנייה והרחבה של המכון בצורה ממוגנת.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה עושים איתם היום?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
אנחנו איתרנו אתר חלופי. בהתחלה באחד הממ"דים בבית החולים. משרד הבריאות מאפשר היום לתת את השירות הזה לצד מרחב מוגן. אנחנו נותנים להם את המענה הזה באותם מרחבים קומתיים שפינינו כשהורדנו מחלקות לאשפוזים הממוגנים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה אמרת קודם על המיון? תחזור - - -
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
המיון עצמו ממוגן. מיון מהלכים לא ממוגן. מיון שוכבים ממוגן. מיון ילדים לא ממוגן. הפעילות מתכנסת פנימה אם יש אזעקה. כל רחבת הכניסה, כל הפריקה של המטופלים, נעשית באזור לא ממוגן.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יש לכם תוכניות פה?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
אלה לקחים בעיקר מעם כלביא כשהשתנה תרחיש הייחוס מהמוגן ביותר שיש ורמזור כזה או אחר של אזורים ממוגנים, להבנה שזה או מוגן או לא מוגן. אין אמצע. יחד עם משרד הבריאות, עם אורי גולדשטיין והצוות שלו, אנחנו עמלים על פרויקט שגם מיועד להרחיב את המיון שקטן על מידותינו.
זה מיון שמתקרב לכמעט 100,000 ביקורים בשנה. 94-93 זה הרבה מאוד בבית חולים בגודל שלנו. לצד הצורך במענה בשגרה, להכין אותו גם לחירום ולחבר אותו לפרויקט הבא שאנחנו עמלים עליו, מרכז בריאות נפש. ההנחיה של המשרד, שהמיון של בריאות הנפש יהיה בצמוד למיון הכללי. זו תובנה של אנשי המקצוע. כדי לאפשר את זה נצטרך להרחיב את המיון הקיים. נכון לעכשיו אין לי שם מקום לשים מיון פסיכיאטרי.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
כמה אמור לעלות הפרויקט הזה של מיגון המיון? הפריקה של אמבולנסים.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
זה חלק מפרויקט גדול יותר, שאם אתה יודע לתת - - -
<< דובר >> שמעון סבח: << דובר >>
זה רק רחבת הכניסה כמו שיש בנהריה, שהרחבה ממוגנת, סדר גודל של 9-8 מיליון שקלים. זה לחפור יסודות. זה לא רק לשים משהו. זה לחפור יסודות, כלונסאות , לצקת. לשים משטח רחב יותר בהיבט של האמבולנסים. זה משתלב עם מקום צר מאוד.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
זה אמור להשתלב עם פרויקט רחב יותר כולל קומה שנייה לחדר המיון ואם נבנה קומה שנייה, מתחתיה אפשר יהיה לבנות רחבה ממוגנת.
<< דובר >> שמעון סבח: << דובר >>
אנחנו מנסים לראות איך אנחנו ממזערים את ההוצאה באופן כזה שנממש את הפוטנציאל באופן מלא, מרבי ולא סתם.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
אחד הדברים שאנחנו גאים מאוד בו בהקשר הזה של מיגון שגרה, זה כל החלק של נשים יולדות. גם חדרי לידה שלנו ממוגנים, הפגייה שלנו ממוגנת, גם מחלקת יולדות. יש לנו מתחת לחדרי לידה אולם שמשמש ליולדות ולתינוקות. כל הציר הזה של נשים ויולדות מאפשר לנו המשך מענה רציף בתנאים הרגילים, לא באלתורים, לא באוהלים, לא בשום קונסטלציה אחרת, אלא בחדרי לידה רגילים.
ראינו פה בשבועות האלה תושבות מכלל הצפון, מגיעות לכאן כי הן חיפשו מקום שמאפשר לידה בתנאים רגילים ובטוחים. כל מה שדיברתי עד עכשיו, יכול להיות שחלק לא הזכרתי, אנחנו נראה בעיניים. העניין הוא שהמלחמה תסתיים. אני מאמין בעזרת השם, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים. הניחוש של כל אחד מאיתנו כנראה מבוסס על אותם נתונים ועובדות ובעיקר, על אותה משאלת לב של כולנו.
אנחנו נחזור לשגרה ונחזור להתמודד עם אתגרי שגרה. אתגרי שגרה של ניהול בית חולים בצפון הם אתגרים לא פשוטים. שאלו אותי בעבר, מה קל יותר, לנהל בית חולים גדול במרכז או לנהל בית חולים בפריפריה הצפונית או הדרומית. אני חושב שכל מי שיושב פה מסביב לשולחן יודע מה התשובה.
זו הסיבה שגם באתי לכאן, לא חיפשתי חיים קלים אלא חיפשתי אתגרים ומצאתי אותם בשפע. יחד עם חבריי להנהלה אנחנו מתמודדים עם זה על בסיס יום-יומי. בין אם זה גיוס כוח אדם איכותי שיגיע לצפון, בין אם פתיחת שירותים והנגשה שלהם לתושבי הצפון. כשאנחנו נתקלים בתהליכים רוחביים שלא לוקחים בחשבון את ההבדל בין בית חולים שפועל בצפון לבין בתי חולים שפועלים במרכז, זה משהו שכל פעם, לא אגיד מפתיע אותנו מחדש, אולי קצת מאכזב אותנו.
אני מתייחס לתהליכים שנראים לא קשורים למציאות הנוכחית, אנחנו במלחמה ועסוקים כולנו לתת לה מענה. אני אומר שיגיע היום שאחרי. גם בדיונים שניהלנו במסגרת חוק הקאפ הדאגה הייתה שבתי החולים בצפון יקבלו את המענה במסגרת חוק ההסדרים ויקבלו תקצוב ראוי, כולל פתיחה של שירותים חדשים שנפתחו, דיברנו על זה רבות.
זה משהו שמחובתנו המשותפת לדאוג שהוא יקרה. גם ביום שהחוק נחתם ויוצאים לדרך, בעיקר מרכז השיקום שלכאורה לא נכנס בכלל בחישובים שלהם ובנוסחאות שלקחו בחשבון, שנת יסוד שהוא עדיין לא פעל, זה משהו שכדי שימשיך להתפתח, חייב לבוא לידי ביטוי.
לצד זה אתן שתי דוגמאות של דברים שקורים עכשיו. האחד, תמחור מחדש של צנתורי הלב. השני, משהו שנמצא על השולחן, תמחור של ניתוחי אף אוזן וגרון. זה תחום שאני מכיר אותו, אני רופא אף אוזן וגרון במקצועי המקורי. למה מקורי? עדיין. המשמעות של התהליכים האלה, עד כמה שאני יכול לנסות ולהבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם, לא לוקח בחשבון דבר אחד, שהצפון מתנהג אחרת לגמרי ממה שמתנהג המרכז.
המשמעות של שינוי התמחיר של הפעולות האלה יביא בצורה מהירה מאוד לסגירה של מחלקות ולסגירה של שירותים שעמלנו במשך שנים להקים אותם. מערך הלב במרכז רפואי צפון הוא אחד המערכים המובילים במדינת ישראל, בכל התחומים שלו, בין אם זה צנתורים וצנתורים מבניים, פעולות פולשניות בתחום של אלקטרופיזיולוגיה ועוד.
בשנה שעברה השתלנו פה שני לבבות מלאכותיים, זו הרמה שהגיע אליו המרכז הזה. שינוי המחירים יביא לכך שפעם אחת נוכל לבצע פה פחות צנתורים ופעם שנייה אנשים מעולים שהבאנו לפה וחלק מהמניע שלהם להגיע לפה, מה לעשות, זו גם העבודה במשך שעות היום, גם עבודה בשעות אחר הצוהריים, לא למטרות של רווח יוצא דופן אלא לתת מענה לביקוש האדיר שיש לשירותים האלה.
התמחור מחדש שעד עכשיו שמעון ואני סופגים אותו, עוד לא הבאנו אותו לכדי מימוש בפעימה הראשונה שלו כדי להבין לאן זה הולך. ברגע שהפעימה השנייה תיכנס ולא תהיה לנו ברירה, אני צופה ירידה דרסטית בזמינות השירות הזה לתושבי הצפון. אני צופה עזיבה של אנשי צוות מובילים שהגיעו לפה מהמרכז ויחזרו חזרה.
ישאלו אותי, רגע, גם במרכז משנים את המחירים. נכון, במרכז יש גופים פרטיים שיודעים לנהל את זה, יודעים לגרוף את השמנת, לקחת אליהם את המקרים הקלים יותר שהתשומות שמושקעות בהם נמוכות יותר ממה שקורה בבית חולים ולבתי החולים ישאירו את החולים המורכבים, את אלה שצריכים אחר כך טיפול המשכי וכולי ואת כל האביזרים שלא נכללים בתוך התמחור הזה של הצנתורים. בשורה התחתונה אנחנו נסגור את שירות הצנתורים בצפון מדינת ישראל.
אני אומר את זה בצורה חד-משמעית, זה מה שהולך לקרות. אם התמחורים של אף אוזן וגרון לדוגמה ייכנסו גם, נגיע למצב שאין בית חולים בצפון מדינת ישראל שמסוגל לנתח ניתוחים פשוטים כמו ניתוחי מחיצה, ניתוחי סינוסים. כלכלית אי אפשר יהיה לקיים את הפעולות האלה. לצערי הרב לשם זה הולך ואין דיפרנציאציה בין צפון לדרום בהקשר הזה כי מחירון זה מחירון.
כדאי להשקיע בזה מחשבה פעם נוספת לפני שממשיכים בתהליכים האלה. להחזיר את הגלגל אחורה זה יהיה בלתי אפשרי. בלתי אפשרי יהיה להביא שוב לכאן את אנשי הצוות שהצלחנו להביא לפה בעמל רב, אם נאבד אותם לטובת מרכז הארץ פעם נוספת, ויכול להיות שאנחנו נאבד אותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אני מעלה את החשש הזה, אני שומע את עמיתיי למקצוע הזועקים את הזעקה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה לא חשש באוויר.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
זה לא חשש באוויר. הייתי בכנס מנהלי בתי חולים לפני שלושה חודשים ויושב-ראש איגוד אף אוזן וגרון נתן הרצאה שבה הוא הציג מספר שאותי הדהים, של עשרות מומחים באף אוזן וגרון שעזבו את הארץ בשנים האחרונות. חלק מהתהליכים קשורים לתהליכים חברתיים, פוליטיים כאלה ואחרים. חלק מזה זו ההבנה שלאט-לאט מצמצמים להם את יכולת ההשתכרות במסגרת מערכת הבריאות כאן.
בחוץ מציעים להם תנאים טובים בהרבה, במקומות אקזוטיים כמו ניו זילנד ועוד. קשה מאוד להתחרות עם זה. עדיין אני אומר, לא מאוחר להסתכל על זה שוב ולראות איך אנחנו מסוגלים להתמודד עם זה, במיוחד בצפון, אבל כשאני אומר צפון אני גם מתכוון לדרום. עמיתיי בדרום חווים את אותו אירוע.
הזכרתי קודם את עניין קופות החולים. אנחנו בסביבה עסקית מאתגרת מאוד של מונופסון. כמעט 80% מהמבוטחים בצפון, במיקום שאנחנו יושבים בו, הם חברי קופת חולים כללית. יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד עם המחוז, ביום שישי האחרון קיימתי שיחה עם מנהל המחוז וכשהוא שמע שהיום אנחנו פותחים תשתית ממוגנת לפעולות גסטרו, הוא ביקש לבחון אפשרות שנשאיל להם את התשתיות האלה בשעות הערב ואחר הצוהריים.
בשמחה נעשה את זה, הפערים שהצטברו בקהילה הם פערים מטורפים של אלפי ועשרות אלפי בדיקות שלא התקיימו. לצד זה אנחנו נתקלים בקושי רב אל מול הנחות היסטוריות. דיברנו על זה במסגרת הדיונים בוועדה, הנחות היסטוריות לפעמים ברמות שקשה להאמין שהן עדיין קיימות בשנת 2026, ולעיתים מגיעות לכדי 60% ו-70% מהמחיר שבו אנחנו נדרשים לתת שירות וגם לקחת בחשבון את כל העלויות שקשורות בהקמתו ובהפעלתו.
אני לא כלכלן, יושב איתי פה רועי בן משה, אחד מאנשי הכלכלה המנוסים במערכת הבריאות, גם הוא לא הצליח עדיין לפצח איך אפשר לתת שירותים בלי לקבל עליהם תמורה. זה מלווה אותנו כמעט בכל שירות. זו לא רק ההנחה, מילא. ההנחה הזו גוררת בצידה את חוסר היכולת להרחיב פעילות מכיוון שאנחנו נמצאים בסד מוגדר מאוד. זה בסדר, אנחנו צריכים להראות איתנות כלכלית, יציבות כלכלית.
אם על כל שקל שאני אמור לקבל נכנסות לי 30 אגורות, קשה מאוד לנהל את האירוע הזה ועתיד המרכז הרפואי הזה והיציבות הכלכלית שלו תלוי בין היתר גם ביכולת להגיע להבנה עם המבטחים המובילים, במקרה שלנו קופת חולים כללית פה באזור, שצריך לפתוח דף חדש.
חשבתי שהאירוע של המלחמה יסייע לנו ונוכל להבקיע. גם שותפיי במשרד וגם בחטיבה היו מעורבים בזה ואנחנו עושים את הכול בצורה שלא באה להטות את הכף לטובת מישהו אלא לאזן את הדברים, לצערי עדיין לא הצלחנו. בחודשים האחרונים אני מזהה תהליכים, שמתחילים להידמות לתהליכים שקורים בבתי חולים נוספים שאתה מכיר היטב. דברים שקורים בבני ציון, באסף הרופא, בהלל יפה.
אני מזהה את זה אצלי פה בצפון בתחומים מסוימים שסומנו עלי ידי הקופה ולאט-לאט אתה רואה את המחוג הולך ויורד ויורד עד שהוא ייעצר על מספר עגול, על אפס. זה קרה לי בתחום הניתוחים הבריאטריים, זו דוגמה שגם הצגתי בוועדה. הם ניסו להגיד שהתרופות חיסלו את הניתוחים. הכול נכון חוץ ממספר אחד שלא בא לידי ביטוי בשום נוסחה הגיונית, וזה אפס. לא נעלמו הניתוחים הבריאטריים מתחום המענה - - -
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מי נהנה מזה, העמק?
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
גם העמק לא נהנה מזה. במקרה הזה מי שנהנה מזה, זו במסגרת השב"ן. הסטה של השירות הזה לשב"ן, לבתי חולים שיכולים לפעול בשב"ן. רמז, אלה לא בתי חולים ממשלתיים. לי אסור לפעול בשב"ן. יש גם בתי חולים ציבוריים עצמאיים שכן יכולים לפעול בשב"ן והם נהנים מזה. אני מזהה את אותו תהליך עכשיו בתחום עיניים בצורה מובהקת של ירידה דרסטית בהפניות לניתוחי עיניים. משאב שנדרש לכל הדעות במדינת ישראל ואנחנו מזהים את זה שם.
בצורה שיטתית זה יעבור תחום-תחום. צריך להיות פה מענה מסודר שלא במסגרת השיח שלי מול מנהל המחוז או השיח של שמעון מול מנהל הכספים, אלא משהו מסודר בהרבה. זו לא רק קופת חולים כללית שהיא הקרובה לנו, אני מזהה תהליכים דומים גם במאוחדת, במכבי. אין להם הפרדה בצפון בין מחוזות. הצפון כולו מחוז אחד. הצפון נראה גדול, מי שלא יודע, מרחק הנסיעה מטבעון אלינו למרכז הרפואי, הוא יותר קצר מאשר אם מישהו שצריך להיכנס בשעות השיא למרכז רפואי בתוך חיפה.
הנגישות פה היא לחלוטין חלק מהעניין והקופות האלה באופן די גורף לא מפנות את המטופלים מעבר לאגן הניקוז הקרוב. גם במקומות שאנחנו מציעים איכות, זמינות, טכנולוגיה, אנשי צוות מהטובים ביותר, אנחנו לא רואים את זה. השיקום גם פה נכנס כדוגמה בולטת מאוד. שאלו אותי לא מזמן אם אני יכול לתת דוגמאות של מטופלים של קופת חולים מכבי, שקיבלו סירוב כשהגיעו לשיקום אצלנו, אמרתי להם, אני לא יכול לתת דוגמאות, אפס מטופלים הופנו אליי. אני לא יודע להגיד למי סירבו.
התשתיות פה הן לא תשתיות של מרכז רפואי צפון, הן תשתיות לאומיות, במיוחד תשתית השיקום. היא תשתית לאומית. זה פרויקט שבא לעולם כתוצאה מהחלטת ממשלה. אנחנו צריכים פה מהלך סדור מאוד כדי להביא לדברים האלה פתרון. אני אסיים ברשותך בתודה. תודה לך ולחברי הוועדה. זה בא לידי ביטוי בצורה יפה מאוד בדיונים האחרונים על ההבנה, הראייה הרוחבית, על הזיקה הבלתי מתפשרת הזו לצפון ולמחויבות שלכם לצפון.
בימים האלה כשאנחנו מדברים גם תוך כדי מלחמה על שיקום הצפון ועל הצורך בצפון חזק, אגיד כאן, אנחנו לא צריכים לשקם את הצפון. אנחנו צריכים לבנות את הצפון מחדש. כדי לבנות את הצפון מחדש אנחנו צריכים לדאוג לשלושה דברים מרכזיים, חינוך, תעסוקה ובריאות. אני יכול להגיד שאנחנו כאן לוקחים חלק בכל השלושה האלה. אנחנו המעסיק הגדול באזור, עוסקים רבות בחינוך ולאו דווקא רק חינוך בהיבט של סטודנטים לרפואה.
יושב פה איש צנוע בפינה, פרופ' אבי פרץ שמזה עשור מוביל תוכניות ללימוד רפואה בבתי ספר בטבריה בחסות המרכז הרפואי, משהו שלא קורה הרבה, ובוודאי בתחום הבריאות, כשאנחנו רואים את עצמנו כמי שאחראים על החוסן הבריאותי של תושבי הצפון גם בשגרה ובוודאי בחירום. אנחנו צריכים את הגב ואת הרוח הגבית של הוועדה כדי להמשיך ולהיות מסוגלים לעשות את זה. ברמה האישית תודה רבה. בהמשך הפתיח שלך אתה בהחלט שותף ומעורה במה שקורה כאן. אני מודה לך מאוד על כך.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
תודה רבה. אתגרים רבים מאוד. הסקירה מעמיקה מאוד. לפני שאני מבקש מנציגי משרד הבריאות לדבר, אני מציע שנחכה להסתכל על התמונה השלמה. כפי ששמעתם בדיוני הקאפ, דיברנו על כך שוועדת המחירים צריכה לסיים את הפעילות שלה תוך פרק זמן של אולי חודשיים קדימה. אנחנו מקווים שזה מה שיקרה ושם נוכל לראות את התמונה הכללית של כל התמחורים כולם.
יכול להיות שבפרוצדורה מסוימת אתה מפסיד ובפרוצדורה אחרת אתה תרוויח יותר. כך לכאורה אמורה להיראות התמונה בסוף התהליך. אני רואה שרועי לא מאושר ממה שאני אומר. המשרד מבין שיש עוגה. זו לא בדיוק עוגה, המחירים צריכים להישאר לפי החזון, פחות או יותר באותו סדר גודל, לא לגרום לזעזועים גדולים מדי במערכת.
<< דובר >> רועי בן משה: << דובר >>
כאשר אתם מקבלים את המחירים הללו והדוגמה של צנתורים היא דוגמה טובה, צריך להסתכל איך זה משפיע על הבריאות או על תפוקות הבריאות שאנחנו כבית חולים מייצרים. אם עושים שינוי בסכום אפס בצנתורים ובטיפול נמרץ, כספית אולי אני לא איפגע?
אני כן איפגע כי הצנתורים גמישים למחיר, בדיוק כפי שהסביר ד"ר יהודאי, המצנתרים ילכו והתפוקות ירדו. טיפול נמרץ לא משתנה. לא יהיו לי עוד חולים אם המחיר יעלה. לאורך זמן השינוי הזה לא יהיה באפס, והיום השינוי יהיה באפס. זו הנקודה שאתם צריכים לדרוש. זה לוקח קוד בריאות וטיפולים מתושבי ישראל. זה שינוי שבטווח הארוך לא מתאזן.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אני מסכים איתך, בכל זאת עדיין אני חושב שצריך לחכות ולראות את התמונה השלמה בהקשר הזה. לגבי האירוע של ההנחות. אני מצפה, ואמרתי את זה כל הזמן גם בדיוני הוועדה, שלרגולטור יהיו שיניים משמעותיות יותר באירוע הזה של ההנחות. אני לא יודע איפה צריך לעבור הגבול. ראינו את זה בבני ציון, זה בא לידי ביטוי בצורה משמעותית מאוד גם באסף הרופא ועכשיו אתה גם מתריע שזה גם עומד בפניך.
אני לא יודע אם זה במנגנון הסדרי בחירה או באיזה מנגנון. הרגולטור צריך להיות פה משמעותי בהרבה ולראות איפה יש אנומליות. אני מתכוון להיכנס ולצלול לסיפור הזה יותר לעומק אחרי התחייבויות של חיים הופרט בדיוני הוועדה ולראות איך אנחנו מביאים לידי ביטוי את האירוע הזה. אני לא יודע אם נפרק את כל נושא ההנחות מתחילתו ועד סופו. אבל לעשות ריענון לכל מה שהיה פה עד היום.
המשאב הזה הוא לא משאב של ד"ר יהודאי ולא של אף אחד אחר. זה משאב לאומי וצורך לאומי. זה מענה, כשאנחנו נצטרך אתכם, אתם תהיו שם, אתם שם כבר היום. החובה מוטלת על הרגולטור לעשות את השינוי בעניין הזה.
דיברנו על כל נושא המיגון. אני זוכר את הסיור הקודם שלנו פה. הסתובבנו וראינו, מבנה השיקום עדיין היה בחיתולים, הכול היה עדיין בהקמה, היום הדברים נראים טוב בהרבה. אני מבין שיש הרבה לעשות עוד. יש למדינה קופה שמתעסקת בנושא מיגון ומתעדפים לפי אזורים ולפי מקומות. צריך לתת פה דגש. לפחות לפי הבנתי הדלה, המיון חייב להיות ממוגן מתחילתו ועד סופו, זה מקרין חוסן לאזרחים.
עבור בית החולים זה נושא משמעותי מאוד. להאיץ פה תהליכים בהקשר של שאר המקומות שלא ממוגנים. אלה משאבים גדולים. אם אתה עושה תוכנית רב-שנתית, אתה יכול לכסות את זה בפרק זמן סביר. זהו לדעתי. יכול להיות שאני איזכר בעוד כמה נקודות. פיראס, אם תרצה לומר דבר, בשמחה.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
בוקר טוב, תודה על ההזמנה. כמו שאמרת ד"ר יהודאי, בית החולים הזה עומד בחזית. הוא בית חולים קטן, יש לו אתגרים גדולים מאוד בכלל, ובפרט בתקופה הזו. אני חייב לציין לפרוטוקול שבתקופה הזו לא הייתה פנייה אחת שאתגרה אותנו אל מול בית החולים. השירותים ממשיכים לעבוד, חלקם תחת אש.
זה לא דבר מובן מאליו. ביחס לנושא של ההנחות, זה נושא כבד מאוד. אני לא יכול עכשיו להתייחס אליו בצורה מספיק רצינית ואני לא רוצה להגיד דברים סתם. את המסר אני אעביר לאנשים שלנו ובכלל זה חיים הופרט. בנושא הנתונים הבריאטריים, אני מבקש אחרי הישיבה שאנחנו נשוחח על זה. יש פתרון ואני רוצה שנשוחח עליו. כאן להגיד תודה רבה על ההזמנה וגם על ההתעלות שלכם. אנחנו נמצאים שם בשבילכם. תודה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
תודה רבה. יושב פה לצידך יוסי אוקנין, סגן ראש עיריית טבריה.
<< דובר >> יוסי אוקנין: << דובר >>
פעם ראשונה שאנחנו נפגשים. הזדמנות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אני מתאר לעצמי. אני רוצה להחליף לו לרגע את הכובע, לכובע של נציג כללית כמי שמייצג מגזרים מסוימים בכללית. בשמך יוסי, באמצעותך אני מעביר את המסר להנהלת המחוז. יש פה בית חולים שמשמש את התושבים שהם בעיקר של קופת חולים כללית. אם נדבר במונחים של שכונה, צריך לדעת לכבד ויש כברת דרך שצריך לעבור פה ביחסים בין הקופה לבין בית החולים, לטובת תושבי הצפון. אמרתי בצורה העדינה שאפשר. תעביר את המסר הזה להנהלת המחוז, זה חשוב.
<< דובר >> יוסי אוקנין: << דובר >>
זה יעבור. מאז שאני מכיר את בית החולים פוריה, הוא עבר תהליך מדהים, הן ברמה המקצועית, הן בשירות. ד"ר נועם יודע שגם ב-03:00-02:00 אני שולח לו הודעות והוא פותר בעיות בצורה מדהימה. השם של בית החולים קיבל שם חדש, שם איכותי. כל הנושא של קרדיולוגיה, צנתורי מוח, יולדות, ברמה, הייתי אומר בין-לאומית ובארץ בכלל. אני מקבל פניות רבות ודרישות דווקא לעשות בבית החולים פוריה, מה שבעבר לא היה. האוזן הקשבת של מנהל בית החולים עם כל הצוות שלו עושים פה מהפך, גם אנשי המקצוע שמגיעים. זו ברכה לצפון. תודה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יישר כוח. דיברנו במהלך דיוני חוק הקאפ על הנושא של אשפוזי בית. כשישבנו ביחד, אמרת לי שבית החולים יפעיל את זה, זה קשה מאשר בסביבה אורבנית, המרחקים פה גדולים וכולי. לפי מה שאני מבין, הוראות המנהל הולכות לדבר על כך שתוכלו להפעיל צוותים שהם חיצוניים, שורדים פיקוח של בית החולים. תוכלו להשתמש בזה. זה יכול להיות כלי עזר מטורף, יכול ליצור מהפיכה באזור.
יש פה גופים שסקרו בפניי את הפעילות שלהם. אני נותן את פוריה כדוגמה, בגלל המרחבים הגדולים שיש כאן, גם המרחקים הגדולים. יכול להיות שיש פה הזדמנות לבית החולים, לשלוח זרועות לתוך בתי התושבים עם פיקוח צמוד שלכם בניהול. אני מציע שתפתחו את הרעיון ותבחנו את זה. את מהמחוז רוצה להגיד משהו? ד"ר ינינה?
<< דובר >> ינינה רוטצקי: << דובר >>
אני מהנפה. אין לי משהו להגיד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם בית החולים. זה יותר בעניין של מחלות מידבקות, חצבת, כלבת וכל הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יש גם מוקדי התפרצות של חצבת?
<< דובר >> ינינה רוטצקי: << דובר >>
עכשיו זה בירידה משמעותית. היה לנו מוקד התפרצות בבני יהודה, יותר במועצה של גולן, שם זו אוכלוסייה לא מחוסנת. כיום זה בירידה. בשיתוף עם יוסי עשינו רבות למען הקהילה חרדית, לחסן אותם ולהפחית את ההתפרצות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
בבקשה ד"ר שגיא.
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
תודה על הביקור. נועם עשה סקירה כל כך מקיפה ונגע בכל הדברים. חטיבת בתי החולים המשרתים מלווה את בית החולים, מנסה לתמוך ולקדם את כל האתגרים שיש. יש פה מוקד מצוינות מרשים ביותר שרק הולך ונבנה יותר. מדובר בעבר על הלב, עכשיו יש גם את השיקום. השיקום הוא בשורה גדולה, כמו שראינו, לא רק בשגרה. אני זוכר פה את הביקור בעם כלביא ואיך בית החולים היה נראה בתת-קרקע בלי השיקום, בלי 90 מיטות ואיך זה עשה את ההבדל.
נועם התייחס למה קורה כשבונים משהו עם ראייה שהוא ישמש בחירום, לעומת התאמה למשהו קיים. רואים את ההבדל. אתם תראו, רמב"ם נבנה כראייה למשהו שישמש בחירום. כשאני משווה את זה לבתי חולים אחרים שלקחו חניון ואימצו אותו, אתה רואה את מה שיש כאן, זה נראה אחרת, מרווח יותר, נוח יותר, גם למטופלים, לצוות. זה עולם אחר ואנחנו נבקר שם.
מאחר שאנחנו כבר ביום ה-23 או יום ה-24 ללחימה, התחלנו להיכנס לשגרת מלחמה וישבנו אפילו עם המרכז הרפואי צפון לתוכניות עבודה, בנוגע לקידום הדברים לא רק של מלחמה אלא גם לשגרה, מלר"ד ילדים ועוד פרויקטים נוספים. להביע הערכה גדולה. אני שמח מאוד על מה שאמר פה סגן ראש העיר. אנחנו גאים בבית החולים הזה, יש פה עבודה מעולה, יש פה צוות מעולה. אנחנו נמשיך ונתמוך ככל שאנחנו יכולים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יישר כוח.
<< דובר >> יוסי אוקנין: << דובר >>
אני רוצה להעלות נקודה אחת. אתמול מישהי הייתה צריכה לעשות ניתוח אורתופדי. משהו מפליא, הרב קוק כידוע, הוא לא חסיד של בתי חולים וכדומה. הוא אמר לה ולבעלה, "רק בפוריה". זו אמירה.
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
עדיף שיגיעו רק למרכז רפואי צפון.
<< דובר >> יוסי אוקנין: << דובר >>
אני רגיל עדיין לשם של פעם. זה משהו שלא קורה וזו עבודה של ד"ר נועם שישב איתם שעות על גבי שעות ושינה להם את צורת החשיבה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יפה מאוד. אני יודע שיש לי מחויבות והבטחה להמשיך לעקוב אחרי ההתחייבויות של המגרש של משרד האוצר סביב חוק ההתחשבנות. דיברנו בעבר באופן ערטילאי על המקדמים והייתה אמירה ברורה כלפיכם, כלפי רמב"ם, כלפי כל אלה שנפגעו בתאריך, יש להם את הבסיס. אני לא שוכח את זה. רועי, אני רואה שכולך קפוץ.
<< דובר >> רועי בן משה: << דובר >>
דרוך.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
דרוך. יהיה בסדר בעניין הזה. המשאבים שמגיעים לפוריה יגיעו לפוריה. מרכז רפואי צפון.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
בסדר. מדי פעם אנחנו מרשים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יעל, את רוצה לומר משהו נוסף כתושבת הצפון?
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מצטרפת קודם לברכות. לכל העוסקים במלאכה, למנהל, לכל הצוות. זכינו שיש לנו יום ועדת בריאות בכנסת שמחויב גם לבריאות הציבור בכלל וגם לצפון. עשינו יחד עם חברי כנסת נוספים פעילות משמעותית בעיניי, בנושא מרכזי החוסן בצפון. איחדנו אותם מהמרכזים של עוטף עזה וזה בזכות המעורבות של היושב-ראש.
המשימה שלנו היא לוודא שתושבי הצפון יזכו לסל שירותים בקהילה וגם בבתי החולים, כמו תושבים באזורים אחרים בארץ. אני שוקלת כל מילה, יש דברים שאפילו פה מתקדמים יותר ממרכז הארץ. לבית החולים פה יש אתגרים רבים כפי שהוצג. מדינת ישראל חזקה ואיתנה, וזו המשימה שלנו לראות במסגרת ההתחשבנות וגם במסגרת מרכז השיקום. כמו שאמר המנהל זה לא רק ברזלים ובניין, צריך לראות שיוצקים שם תוכן, בר-קיימא שיכול להיות גם בעיתות חירום.
לפני שבוע דיברתי עם חייל מקריית שמונה שצריך להיכנס לתהליך של שיקום. אדוני היושב-ראש, חייל ממרכז הארץ שנכנס לתהליך של שיקום, אני חושבת שזה קל לו יותר, עם כל המורכבויות, לעומת חייל מקריית שמונה. אנחנו צריכים לדאוג שגם במקומות האלה החיילים, הגיבורים, האזרחים שנפגעים, יזכו לשיקום קרוב לבית. אנחנו יודעים שיש לזה חלק משמעותי מאוד ביכולת להחלים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יש פה מרכז שיקום מהמשובחים ביותר בארץ.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מכל מיני סיבות, חלק גם צוינו כאן, החייל הזה לא מופנה לכאן. אנחנו נבדוק את המקרה הזה לגופו. זו בהחלט המשימה שלנו, לוודא שכל תושבי הצפון יהיו זכאים לשירותים קרוב לבית ככל האפשר ולשירותים האיכותיים והטובים ביותר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך להגיע לסיור, שתראו.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
כמובן שאנחנו נעשה את זה. לא הזכרת את מרכז המחקר, פורץ דרך.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
חלק מהעשייה שלנו כאן היא לא רק מתן שירותי רפואה בהקשר הרגיל שלהם אלא בצד הקלינאי פועל אצלנו במרכז מכון מחקר בשיתוף פעולה עם הפקולטה לרפואה. מי שמוביל בתחום האקדמיה מחקר וחדשנות זה פרופ' אבי פרץ, והייחודיות שלו היא המסוגלות לבצע מחקרים. מחקר בסיסי עם סטודנטים, עם PhD שעושים את ה-PhD שלהם כאן אצלנו בבית החולים לצד הקלינאים, והתוצאה היא שהם מתמקדים במחלות ובתופעות שייחודיות לאזור.
זה בעיניי מפתח פעם אחת בפריצות דרך בתחום, ויותר מכך זה מפתח להביא לפה אנשי צוות איכותיים שלצד העיסוק הרפואי שלהם ולצד שכר, שזו לא מילת גנאי, היכולת לתת להם את האפשרות לעסוק במחקר, לעסוק בחדשנות, כמובן בהוראה, זה מרכיב משמעותי מאוד בארגז הכלים שלנו. מכון המחקר שלנו, אבי, אתה רוצה להגיד עליו כמה מילים, על איך הוא הגיע?
<< דובר >> אבי פרץ: << דובר >>
לא. אתה מסכם טוב.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
הוא כבר הגיע לרוויה ביכולות שלו ובמשך מספר שנים אנחנו מנסים לפרוץ ולהרחיב אותו על בסיס הבניין הקיים, להוסיף לו קומה. יש כבר ביקוש לקומה הזו, יש לה שימושים וגם אם יהיו שתיים, גם אותן אנחנו נמלא. היכולת לאפשר גם לתושבי האזור ללמוד לתארים מתקדמים ולבצע את הפרקטיקום שלהם כאן יש לה גם מרכיב חירום. כשתל חי סגרו את שעריהם ואנשי המעבדה שם לא יכלו לעבוד, מי אירח אותם? אנחנו אירחנו אותם כאן לצד כלל תושבי הצפון, לצערנו היו מפונים רבים שהגיעו לאזור שלנו. גם את אנשי המחקר אנחנו אירחנו כאן. זה עוד משהו שמאפיין את המרכז הרפואי הזה.
מילה אחרונה על פני העתיד. הזכרתי קודם את מרכז בריאות הנפש שאנחנו עמלים עליו בימים אלה ממש, עם משרד הבריאות והחטיבה. מרכז בריאות הנפש שיוקם כאן יהיה קודם מרכז בריאות הנפש הראשון בסוגו, של מחלקות סגורות בגליל המזרחי. אין היום מענה למטופלים האלה, הם נודדים לגליל המערבי, לחיפה, לאזור חדרה.
הוא יביא את המרכז הרפואי שלנו למעמד שנקרא מרכז רפואי משולב שבו יש לך בית חולים כללי, בית חולים שיקומי ובית חולים לבריאות הנפש באותו קמפוס והם משולבים ביניהם עם אינטראקציה בין התחומים האלה. זו הדרך לבנות את כלל המרכזים הרפואיים. יש פה סינרגיה והעצמה של התחומים אחד את השני. אנחנו נהיה שם בטווח של שלוש ארבע שנים מהיום. מרכז רפואי משולב, השני במדינת ישראל אחרי שיבא. הוא היחיד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זו תפיסת עולם כמדיניות של המשרד. זה יקרה, שילובי בתי החולים של בריאות הנפש לבתי החולים הכלליים. אתה מקדים את המאוחר. בהקשר של מכון למחקר אתם פורצי דרך בהקשר הזה. אנשים רגילים להתייחס לפריפריה כאל פריפריה. אתה בהקשר הזה, מהצפון תצא הוראה. יישר כוח על זה, לי זה לא ברור מאליו בכלל. אני מדבר עליך, אני מדבר גם על הרופאים, החוקרים, כל מי שמשתתף בפרויקט המשמעותי הזה.
הבשורה לכיוון של המדינה להרחבת המיטות פה ל-45, זו אמירה משמעותית בכך שמאמינים במוסד, מאמינים במה שהוא נותן ובפתרונות שהוא מייצר ברמה הלאומית. זו הסיבה שהמדינה צריכה להתייחס למשאב הזה כאל משאב לאומי לכל דבר עם כל מה שמשתמע מכך.
דיברת על תעסוקה, על חינוך, כל חללי המבנים להקים בית חולים או לתחזק בית חולים מהסוג הזה. זה גם המחירים. יש שלל פתרונות כשהמדינה רוצה להחזיק משהו, לתחזק או לחזק אותו. יש שלל פתרונות שאפשר לדבר עליהם ולא תמיד זה רק במחיר הספציפי של אותה פרוצדורה. אנחנו נשים על זה דגש ונהיה על זה כמה שאפשר.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
כדי לממש את התב"ע שאושרה בשבוע שעבר, של 1,000 מיטות ב-2045. 2045 זה לא עוד זמן רב. הפרויקטים שנעבוד עליהם היום ובשנים הקרובות, אלה הפרויקטים שיביאו אותנו למקום הזה ואם אנחנו לא נעבוד עליהם היום, אנחנו לא נוכל לממש את התוכנית הזו ואת החזון הזה של 1,000 מיטות במטר מרובע.
לסבר את האוזן, אם היום אנחנו פרוסים על סדר גודל של 75,000 מטר מרובע, 2045, 400,000 מטר מרובע. אין בית חולים במדינת ישראל שיש לו את עתודות הפיתוח, לא מבחינת קרקע ולא מבחינת תב"ע. זה כמעט עד השמש.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה נוף ייחודי. אני טוען שחלק מהשיקום של מי שמשתקם פה זה גם הנוף שהוא רואה מהחדרים שלו.
<< דובר >> נועם יהודאי: << דובר >>
בשביל זה לכל אחד יש חלון. לכל מיטה יש חלון.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
בואו נלך לראות.
(2. רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם)
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
שלום לכולם. אנחנו נרגשים מאוד לארח את ועדת הבריאות אצלנו. אנחנו יודעים שהיה לכם חודש עמוס מאוד. לפני שאנחנו נתחיל ונצלול לתוך המעבדה, חשוב לי להדגיש את התחושה שלנו מישיבות הוועדה שעשינו בקאפ. יש כאן אנשים רבים שבילו שעות על שעות בוועדה. אבי, נתי, נורה ושלמה. הוועדה מבחינתנו הייתה עניינית, מקצועית, הביאה בשורות טובות רבות למערכת הבריאות, וגם בראי האזרח הפשוט שלא מעורב, היא התנהלה מבחינתנו למופת. אנחנו מברכים אותך יו"ר הוועדה ואת חברה הוועדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
נתחיל בסבב לפני שנצלול. אני מיכל מקל ואני מנהלת את בית החולים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יוני מישרקי, יושב-ראש הוועדה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יעל רון בן משה. תושבת הצפון וחברת כנסת.
<< דובר >> יוני דובנוב: << דובר >>
יוני דובנוב, סגן וממלא מקום, רפואת מחוז, לשכת הבריאות, חיפה.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
פיראס, חטיבת רפואה, משרד הבריאות.
<< דובר >> דוד רטנר: << דובר >>
דוד רטנר, דובר רמב"ם.
<< דובר >> דנה ויטנר: << דובר >>
דנה ויטנר מרמב"ם עד אתמול בערך, ועכשיו החטיבה.
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
רמי שגיא, רפואת חטיבת בתי חולים ממשלתי.
<< דובר >> אסף רעני: << דובר >>
אסף רעני מלשכת יו"ר הוועדה.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
שלמה פשקוס, סמנכ"ל כספים. אני רוצה להצטרף למה שמיכל אמרה על דיונים מקצועיים מאוד, ענייניים ומכובדים לציבור, הכנסת בתפארתה, אמרתי את זה לאנשים, ולהגיד לך תודה כבוד היושב-ראש על הדברים.
<< דובר >> שגית זאבי: << דובר >>
שגית זאבי, מנהלת השירות הסוציאלי של בית החולים.
<< דובר >> זהבה טלמור: << דובר >>
זהבה טלמור, עוזרת של מנכ"לית, של ד"ר מקל.
<< דובר >> נורה ליבס שנייד: << דובר >>
נורה ליבס שנייד, מנהלת אגף כלכלה ופיתוח עסקי. תודה רבה, הייתה חוויה מדהימה ומרשימה. תודה.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
נתי הורוביץ, סגן מנהלת בית החולים. אחראי על מקצועות הבריאות בין השאר ועל איכות בטיחות הטיפול. גם אני מצטרף לתשבחות לעבודת הוועדה ביום שנכחתי.
<< דובר >> יעל שחור-מיוחס: << דובר >>
יעל שחור, גם סגנית של מיכל. אחראית על הרופאים ועל שעת חירום.
<< דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >>
מיכל דיבנר כרמל, מנהלת ועדת בריאות.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
אבי וייסמן, סגן. רוצה להצטרף לברכות. כאזרח אני חושב שדיוני הוועדה הוכיחו על רמה מקצועית. בדרך כלל קל מאוד לתת ביקורת רבה לכנסת על התפקוד. בדרך כלל שומעים רק על פוליטיקה. בא פה מקצוע ניטרלי. היה תענוג לשמוע את הרמה, ההבנה העמוקה של חברי הכנסת בחומר הפתיעה לטובה. התרשמתי ביותר ואני טורח לספר את זה לכל אחד שאני פוגש.
<< דובר >> גילה היימס: << דובר >>
שלום. סליחה, הייתי בבדיקת רופא. מתנצלת. אני גילה, אחות ראשית של בית החולים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
תודה רבה על הדברים החמים ועל קבלת הפנים הזו. לא ציפיתי וזה אפילו מרגש אותי. בסך הכול אנחנו בשליחות ציבורית, אני חושב שכולנו עובדים מול ציבור, לטובת הציבור, ומשתדלים לעשות את זה בצורה הטובה והעניינית שאפשר. אני שמח לשמוע מאנשים שהניסיון שלהם רב משלי, את המילים החמות הללו. תודה רבה על זה.
השתדלנו. אני יודע שלא כולם היו מרוצים. אולי בגלל זה החוק הזה כל כך היה נכון. תודה רבה על זה. תודה רבה. חוץ מקבלת הפנים החמה והטובה הזו, מעטים הם מנהלי בתי החולים בסדר גודל הזה של מרכזי-העל שבאו ולא רק שלחו את האנשים שלהם. פה אני רוצה מילה קטנה וחשובה בהקשר של הניהול של בית החולים, לך, ד"ר מיכל מקל.
הגעת ללשכה ודיברנו. ירדת לפרטים היית מצויה בכל דבר קטן ולא הסתפקת בשליחת האנשים, ויש לך מקצוענים פה, בקלות רבה יכולת להסתפק בלשלוח אותם. למרות כל זאת בנחישות גדולה ובהבנה עמוקה, באת ודיברנו. זה תרם בעיניי בצורה משמעותית. בסך הכול כשאני רואה מחויבות, כשאנחנו חברי הכנסת רואים מחויבות אנחנו פועלים בהתאם.
זה היה משמעותי, נכנסת לתפקיד מכובד מאוד ומשמעותי מאוד עם אחריות גדולה מאוד. אני רוצה קודם לאחל לך בהצלחה וגם לומר לך תודה על שאת קשובה, על כך שאת יודעת לשים את הדברים באופן ישיר, מולנו חברי הכנסת. אני מקווה שבתקופה המאתגרת הזו תביאי את הניסיון שלך לידי ביטוי.
אי אפשר שלא להזכיר את האירוע הקשה מאוד הבוקר במשגב עם, עופר מוסקוביץ', פושקו, זכרו לברכה, הוא ההרוג מהפגיעה. אנחנו כמובן שולחים תנחומים למשפחה שלו. אי אפשר שלא להזכיר גם את האירוע אתמול בלילה בערד והיום באזור המרכז. הפצועים הרבים, שתהיה להם החלמה מהירה. אנחנו הולכים לדבר על חירום. בהתאם להוראות סעיף 120ד לתקנון, אנחנו נוכל לחשוף פרטים. אני אומר את זה גם עכשיו, זה חל גם על הישיבה הקודמת. לא הזכרנו את הסעיף.
אנחנו נחשוף פרטים שצריכים להיות חסויים. באנו היום בתקופה מאתגרת. בפעם שעברה שהייתי פה לפני שנתיים, גם הייתה תקופת חירום. אנחנו מתנהלים מתקופת חירום לתקופת חירום במלחמות לצערנו הרב. זו הזדמנות והזמן הנכון לומר יישר כוח לצוותים. מההנהלה הבכירה, רופאים, אחיות, כל העובדים כולל עובדי המשק כולם נרתמים. פה זו הנחיה לרידוד, שם זו תקופת לחץ כזו או אחרת.
יישר כוח ומלוא ההערכה. עם ישראל כולו, כל אזרחי מדינת ישראל, כולם גאים, סומכים, בטוחים. החוסן הנפשי של אזרחי מדינת ישראל תלוי בכם ואתם עושים את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. על כך יישר כוח. באנו לפה לראות, לשמוע, להבין את הצרכים וגם לראות את ההיערכות שלכם בזמן חירום. אין כמו מראה עיניים.
אני יודע שהמשמעות של חניונים זה לא פשוט, בפרט כשאתם מארחים בתי חולים נוספים. זה עוד נדבך בתוך כל המסירות הגדולה הזו שהזכרתי קודם. אנחנו פה כדי לשמוע וגם כדי לסייע. אני רוצה להזכיר שבמהלך חוק הקאפ הבנו מייד ברגע הראשון שישנם פערים שנוצרו בעקבות שנת הבסיס. היה מאתגר.
אני שמח שהצלחנו להביא עוד קצת כסף למקדמים כדי לדאוג לבית החולים. אני יודע שזה קצת ערטילאי, אלא סיסמאות ואנחנו צריכים לדאוג שזה יקרה בפועל ואנחנו נעשה את זה, גם מול אגף תקציבים באוצר וגם מול אנשי האוצר. ההתחייבות הייתה לפרוטוקול ואנחנו נדאג שהכספים האלה יגיעו לשיפוי שמגיע לכם כל כך. מפה אני אשמע ואגיב כשאני אוכל, כשאני ארצה.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
תודה על המילים החמות. עשיתי מה שאמרו לי החברים. אני גם ארצה להתחיל בהיערכות שלנו פה לחירום ומה עשינו פה בשלושת השבועות האחרונים מפריסת בית החולים התת-קרקעי וההיערכות הכוללת של בית החולים. בתוך זה יש לנו כאן גם את שגית זאבי, היא מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים. אנחנו יודעים שרציתם לשמוע לגבי הנושא הזה. ניתן לשגית לספר על העשייה שלהם וגם בנושא של אשפוז בית, עם ובלי קשר למצב החירום, שלמה ירחיב לגבי המצב הזה.
אני אעדכן בנגיעה על הפרויקט שנכנסנו אליו בקריית שמונה לבקשת המשרד, אחר כך אשמח לקחת אתכם לסיור. רציתי להראות לכם גם מחלקה ממוגנת אחת שלא צריך לרדת לתת-קרקע. נלך לטיפול נמרץ ילדים ולאחר מכן נלך לראות את הפריסה בעוד בית חולים בתת-קרקע. יש לנו תוכנית.
ביום שבת, 28 בפברואר, עם האזעקה הראשונה הגיעו לכאן מאות אנשי צוות לבית החולים. אני אציין שכהיערכות מקדימה, היינו כל הזמן בשיח שוטף עם המשרד. לא רק שלא נדרשנו להיערכות, גם אמרו לנו שלא להיערך, לא לפרוס שום דבר. בשבועיים האחרונים שלפני 28 בפברואר, כן כשהייתה התחממות מסוימת, החלטנו ביוזמה עצמאית לסגור את קומה מינוס שלוש בלילות ובסוף שבוע בכלל.
הדבר הזה היה משמעותי מאוד. שבת בבוקר כשהיינו צריכים להגיע וזו פעם ראשונה. היינו בשנתיים האחרונות פעמיים בבית החולים התת-קרקעי במסגרת מלחמה. פעם אחת זה היה ספטמבר 2024 במבצע חיצי הצפון ואחרי כן ביוני 2025 בעם כלביא. תמיד גם בחיצי הצפון היה זמן להיערכות וגם בעם כלביא היה זמן להיערכות. זו פעם ראשונה שנדרשנו לרדת כשבחוץ יש סירנות ומתקפת טילים.
למרות זאת הגיעו מאות אנשי צוות לבית החולים. אחד הקשיים העיקריים בתחילת פריסת בית החולים התת-קרקעי היה שצריך לפנות מכוניות מחניון מינוס שתיים. אנשי צוות רבים שחנו שם והיו צריכים לצאת בזמן אזעקות, להוציא את הרכב. גם לזה ניסינו לתת פתרון, דבר שמלמד אותנו שגם בהיערכות וכשהכול רשום, מה רשימת הדברים שאנחנו עושים, דברים יכולים להשתנות בהתאם לתרחיש.
הקומה מינוס שלוש הייתה ריקה ונקייה. כדי להוריד לשם מטופלים צריך להעביר לשם מאות מיטות שמאוחסנות אצלנו במגדל שלא מאויש עדיין ואת כל המטופלים מהמחלקות. כשבית החולים תוכנן, בית החולים התת-קרקעי, ונבנה אופן ההעברה משגרה לחירום, תוכנן ב-72 שעות המעבר הזה.
אנחנו כבר עשינו את זה בזמן קצר יותר בעם כלביא, 15 שעות. עכשיו עשינו את זה תוך 11 שעות. תוך 11 שעות כלל המטופלים של בית החולים היו במחלקות ממוגנות. כ-150 מטופלים במחלקות יכלו להישאר פחות או יותר במחלקות מעל הקרקע, מחלקות ממוגנות ושאר המטופלים ירדו לבית החולים התת-קרקעי.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
איך עשיתם את זה?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
אחת, מוכנות, תרגול, וניסיון של הפעמיים הקודמות. שתיים, הקומה מינוס שלוש הייתה ריקה ויכולנו להתחיל מייד בפריסה של המיטות ולא היה צריך לפנות את הרכבים ממינוס שלוש. שלוש, מאות אנשים שהגיעו מהבית, בעלי תפקידים ולא בעלי תפקידים, כוננים ולא כוננים שבאו להשתתף במאמץ. ארבע, עזרה משמעותית מחיילי חיל הים, אנחנו בקשר איתם. גם בעם כלביא וגם עכשיו הם שלחו אלינו כ-220 חיילים מצוינים שבאו לפה וסחבו מיטות, גררו מיטות והורידו מטופלים.
זה בכוחות משולבים. אנשים לא הלכו הביתה אחרי משמרת בוקר ונשארו. ב-21:00 סיימנו להוריד את כלל המטופלים של בית החולים רמב"ם. הצוותים נשארו כדי לקלוט את המטופלים של פלימן ואת המטופלים של כרמל. היה ברור שיש לנו כאן אחריות לקלוט גם את המטופלים של בתי החולים האחרים.
מייד כשסיימנו את אלה זה היה כבר בשעות הבוקר, וקלטנו מטופלים מהלל יפה. בהקשר לזה אציין שבעם כלביא, בזמן המלחמה, כשבית החולים נבנה, הוא נבנה למסגרת צפונית. חשבו שהאיום הגדול עלינו זה החיזבאללה. בעם כלביא הבנו שיש פה עניין ארצי והתחלנו לקבל מטופלים מהמרכז. משער מנשה ומוולפסון רצו להעביר מטופלים. אחרי המבצע אמרנו שאנחנו רוצים שתהיה תוכנית לאומית, שנדע בדיוק מי המטופלים שאמורים להגיע לכאן.
יש לזה חשיבות בכמה היבטים. ההיבט הראשון הוא שלא חשבנו שנכון שנחליט את מי לקלוט, את מי לא לקלוט. זה התחיל כי אני רוצה להעביר מונשם או לא מונשם. אנחנו לא אמורים לעשות את הסדר הזה. ההיבט השני הוא שיש חשיבות גדולה מאוד כשאתה נערך מראש לקלוט בית חולים. בית חולים שיודע שהוא מגיע לכאן, מעביר מראש את אנשי הצוות שלו שאמורים להיקלט.
במשאבי אנוש יש קליטה של הצוותים. הם מכירים את המערכות. הקשר הראשוני נוצר וקל יותר לעשות את הקליטה. ההיערכות הלאומית הזו גם במי שבא וגם בהיערכות שלנו מול בתי החולים הייתה חשובה מאוד. קלטנו שלושה בתי חולים נוספים, פלימן, כרמל, הלל יפה - - -
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יש להם אוטונומיה בניהול של המחלקות שלהם?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הם מתנהלים כאן כבית חולים פלימן. ממש כל בית החולים כאן. הם מקבלים תמיכה לוגיסטית מאיתנו ותשתיתית כמובן. יש כל מיני הסדרים, בשבוע הראשון אנחנו מספקים להם תרופות עד שהם מתארגנים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
כל הידע הרפואי, מחשוב, כל הדברים הללו?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הם עובדים במערכות שלנו על מערכת התיק הרפואי שלנו. כל המערכות המחשוביות, הם עובדים כאן.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
איך הידע מועבר ממה שמופיע אצלם במערכות, כל התיקים הרפואיים וכדומה?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הם מגיעים, מביאים את הגיליונות המודפסים של המטופלים עם התרופות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה את אומרת? אין לזה פתרון אחר?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
לפלימן זה יותר קל, הם גם משתמשים באותו תיק רפואי. בתי החולים כרמל והלל יפה משתמשים בתיק רפואי אחר. נתי, יש לך משהו שאתה רוצה להרחיב בנושא הזה? נתי אחראי על החיבור.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
אנחנו מרוצים מאוד מזה שהם עברו לעבור במערכת שלנו. היא יותר ידידותית למשתמש.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אולי ניוד מידע יפתור את הסיפור הזה.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
לכשיהיה בוודאי. גם כדי לעבוד איתנו, הרי הם ירדו לפה מחלקות פנימיות בעיקר. כל מקצועות הכירורגיה מקבלים ייעוץ וגיבוי שלנו. לבקש את הייעוץ זה במערכת שלנו.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
לא כדאי לייצר משהו לעתות חירום, ממשק טכנולוגי שייצר שיח משותף או שיביא את המידע?
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
מה שעובד בשגרה עובד טוב מאוד בחירום. תוך 48 הם השתלטו על זה. אנחנו כמובן נותנים להם גם אנשים שיעזרו להם להטמיע. היום הם כולם עובדים במערכת שלנו.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
הם לא ירצו לעזוב.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
זו פעם שלישית שלהם.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
דווקא בגלל זה אני חושב שצריך שיהיה סנכרון בין המערכות, לפחות שיוכלו לשאוב את המידע מהתיקים הרפואיים שם, שילכו לטפל.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
גם בדיקות הדמיה הם עושים פה ואנחנו משדרים את זה לכרמל למעלה והם נותנים כתב פגיעה - - - משם, מה שהוא לא בדיקה דחופה. מה שדחוף אנחנו נותנים את הכיסוי. יש ממשקים טובים מאוד עם המוסדות.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
בשלב כזה או אחר אתה מגיע לשגרת עבודה בבית חולים. אנשים רגילים מאוד. אתה רואה את האנשים באותו מקום. מבחינתם זו עבודה בשגרת חירום. יש לנו בממוצע בכל רגע נתון, 950-900 מטופלים בבית החולים התת-קרקעי. אלה שתי קומות. קומה מינוס שתיים וקומה מינוס שלוש, בנוסף בסביבות 170-150 מטופלים במחלקות שהן מעל הקרקע.
מבחינת הצוותים צריך לתת להם את המענה. יש לנו שמרטפייה שעובדת עם 250 ילדים מגיל שלושה חודשים עד גיל 12. מגיל שלושה חודשים עד גיל שלוש זה נעשה על ידי נעמת שהביאו לפה את הציוד עם מתחם שנסגר עבורם. גיל 12-3 אלה צוותים, גם סייעות מעיריית חיפה ועובדים של בית החולים. יש בני ובנות שנת שירות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
איפה הם מאוכסנים?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
במינוס שתיים, אנחנו נשמח להראות לכם.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מעניין.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
בטח עניינים שפתיים בגנים, לא ניכנס לזה.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
יש גם במטפלים נציגים. השמרטפייה פתוחה לילדי כל המטפלים, מכל בתי החולים, גם אלה שחברו אלינו. יש פעמים רבות שיש שני בני זוג שעובדים כאן או שבן זוג אחר צריך לצאת מהעבודה. מבחינת הצוותים זו חובה. הם מדגישים את זה שבלי זה הם לא היו יכולים להגיע לעבודה.
יש לנו כאן עוד שלושה מכוני דיאליזה. בבית חולים התת-קרקעי יש 95 עמדות דיאליזה ואנחנו נותנים דיאליזה ברמב"ם וגם למכון דיאליזה אסותא, מכון דיאליזה ביאליק שאנחנו נותנים לו מענה בשגרה ומכון דיאליזה של כרמל. הם עובדים פה במשמרות סביב השעון.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
איפה הם נמצאים בשגרה?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
בקריית ביאליק.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
רק עכשיו בחירום הם התחילו.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
בחירום הם פה אצלנו במינוס שלוש. צריך לקחת בחשבון שיש כמה השפעות למלחמה ככל שהיא תתארך. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא כמובן על איכות הטיפול שאנחנו נותנים למטופלים ועם זה שיש לנו את בית החולים התת-קרקעי המדוגם ביותר במדינת ישראל ובעולם. הייחוד שלו זה שהוא נבנה כבית חולים שמשמש בשגרה כחניון. אתם תראו את זה למטה.
כל התשתית נבנתה כשנבנה המקום הזה עם הצנרת הנדרשת, חשמל, חמצן, כל הגזים הרפואיים, מערכת שאיבה, מערכת מיזוג אוויר, ארבעה חדרי ניתוח בבית החולים התת-קרקעי. זה נבנה כבית חולים תת-קרקעי. עם זאת, זה לא בית חולים עילי וככל שאנחנו ניאלץ לשהות שם יותר, כך יש פגיעה מסוימת באיכות הטיפול.
אחת הדוגמאות שאפשר להביא זה בנושא של זיהומים. אנחנו יודעים וראינו את זה גם במבצע הקודם בעם כלביא, ששיעור הזיהומים בחיידקים עמידים עלה בתקופת המלחמה. אנחנו כל הזמן בוחנים ומתקנים את עצמנו גם עכשיו בהחלטות שלנו, מה לעשות עם המטופלים המזוהמים, איך לקבץ אותם, איפה למקם אותם, מונשמים ולא מונשמים, היה מושפע מהניסיון הקודם וגם תוך כדי השהות כאן אנחנו כל הזמן משנים כדי לנסות לקבץ את המטופלים המזוהמים כדי למנוע התפשטות.
מבחינתנו זה אחד הסיכונים העיקריים. יש פחות כיורים בבית החולים התת-קרקעי מאשר שיש בבית חולים העילי. צפיפות גדולה יותר. אתם תראו, המטופלים סמוכים זה לזה יחסית, זה אחד הדברים המשמעותיים. אנחנו בבית חולים רמב"ם משופעים יחסית בחדרי ניתוח ממוגנים. יש לנו 22 חדרי ניתוח ממוגנים, עוד שני חדרי פעולות. זה למעלה בעל-קרקע, החדרים שבשגרה. יש לנו עוד ארבעה חדרי ניתוח למטה בבית החולים התת-קרקעי.
הדבר הזה מאפשר לנו לשמור על 80% פעילות ניתוחית, עם זה שמיקמנו בכל מיני מקומות, 80% מהפעילות האמבולטורית, מכונים, מרפאות. זה לא קיים בחלק גדול מהמקומות שאין להם את הלוקסוס הזה של חדרי ניתוח ממוגנים. הניתוחים נעשים כמובן לפי תעדוף. ניתוחים דחופים, סמי-דחופים, אונקולוגיים והלאה.
עם 80%, ברור שיש כאן מטופלים שנפגעים והטיפולים שלהם מתעכבים וככל שהמלחמה תתארך כך הפגיעה במטופלים תהיה גדולה יותר. יש גם אי-נוחות בהיבט של התנאים למטופלים. המקום הוא מואר למרות שבערב מחשיכים קצת ויש רעש, הוא חשוך ומטופלים שנמצאים שהות ארוכה אין יום ואין לילה. גם עבור המטפלים, זו שגרה שונה.
אנחנו מנסים לעשות דברים רבים כדי להקטין את השחיקה. פעילויות הפגה, פנאי, קצת ניתוק לצוותים המטפלים. הנושא של בית החולים התת-קרקעי, אנחנו נכנסים לשגרה. לצד זה יש לנו את האירועים הנוספים שאנחנו מתמודדים איתם, אחד מהם זה הנושא של קבלת פצועים מאירועים. היו לנו כאן מטופלים שמגיעים בטפטופים מפגיעות בעיקר בדרך לממ"ד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
המיון ממוגן?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
המיון ממוגן. המסות העיקריות היו אחרי הפגיעה בזרזיר. הגיעו כ-30 מטופלים במצב קל, בעיקר נפגעי חרדה. הגיעו גם משפרעם, בעיקר נפגעי חרדה. כשיש אירוע כזה של נפגעי חרדה, העיקריים שצריכים לקחת ולשאת בטיפול זה הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים. אולי זה זמן מתאים לעבור לשגית לספר לנו. גם באירוע של זרזיר עם 30 מטופלים, שגית התייצבה עם צוות של חמש עובדות סוציאליות. אולי זה זמן לספר קצת על העשייה שלכן.
<< דובר >> שגית זאבי: << דובר >>
תודה ותודה על ההזדמנות לשבת כאן. מרגע שהודיעו על פתיחה של המתחם התת-קרקעי אנחנו כמובן התגייסנו. מאותו זמן, יש לנו פה נציגה קבועה 24/7. אנחנו רואים בעשייה של בית החולים חלק בלתי נפרד, אנחנו פה כל הזמן. האתגר שלנו נכון לעכשיו הוא לשמור על זרימת מטופלים בבית החולים. החיים פה ממשיכים. מספר המיטות פה מצומצם.
לקחנו על עצמנו את כל הנושא, אנחנו עושים את זה גם בשגרה, עכשיו עוד יותר בהקפדה, הנושא של שחרור מטופלים ורצף טיפול כשאנחנו יודעים שהמוסדות שאנחנו עובדים איתם בקהילה, הכול מצומצם. זה דורש מאיתנו משאבים נפשיים גדולים בהרבה, זה מצריך לא מעט ויכוחים עם משפחות שלא רוצות לשחרר את המטופלים. לא רוצים לשלוח אותם למוסדות רחוקים.
אני מרגישה, עומדים על המשמר, לשמור על הזרימה הרגילה של בית החולים. אם היו יכולות להיות עוד מסגרות בקהילה שהיינו יכולים לעבוד מולן, מה טוב. משפחות מפחדות לשחרר מטופלים שאין להן ממ"דים. משפחות לא רוצות לשלוח את היקירים שלהם למקומות רחוקים. אנחנו בקושי גדול מאוד.
כל בוקר נפתח עם כמה מטופלים יש בבית החולים וכמה מטופלים אנחנו יכולים לנסות לשחרר, זה חשוב מאוד. כמו שד"ר מקל אמרה, כל הנושא של חירום, כל מסוק שמגיע אנחנו שם, מלווים את המשפחות ביחד עם ר"מ 2. אנחנו בקשר עם בתי חולים אחרים כמו שהיה השבוע עם המטופלים מקריית שמונה. אישה הייתה בזיו, הגבר הגיע אלינו. לחבור, לעבוד בשיתוף פעולה. אר"ן זרזיר.
גם כשהרופאים בעצימות יותר נמוכה, אנחנו מגיעים ונכנסים, זה לא פשוט. זה להרגיע את האנשים, לחשוב לאן הם הולכים, לעבודה עם הרווחה, עם ביטוח לאומי ולראות איך אנחנו מתחילים לעזור להם אחרי כל הבלגאן שהם הגיעו ממנו, להתחיל לייצר שגרה ומשהו יציב בחזרה. אנחנו נמצאות בכל המקומות הקריטיים. משתדלות מאוד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אנחנו מלאי הערכה. לא מזמן היה יום העו"סים, נכון?
<< דובר >> שגית זאבי: << דובר >>
בשבוע שעבר.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
הזכרנו גם את הפעילות הגדולה שלכם. יש משמעות מן הסתם גם לפערי תרבות מול אוכלוסיות. הזכרת אם זרזיר. בזה אני חייב לציין את בני קלר, הוא לא פה עכשיו. הוא היוזם והדוחף הגדול לחקיקה שהגשנו, כדי לתת סמכויות למאבטחים, גם של בתי החולים, גם של המשטרה, בשל התפרעויות בבתי חולים. אנחנו מתכוונים לקדם את זה בעזרת השם ממש בקרוב. זה כבר הונח. אסף נכון? עבר ועדת שרים.
<< דובר >> אסף ריעני: << דובר >>
עבר ועדת שרים לפני טרומית.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
עבר ועדת שרים. אנחנו לפני טרומית. אני מקווה מאוד שאנחנו נצליח לקדם את זה. זה ייתן סמכויות רבות מאוד וכלים, פה למאבטחים בבתי החולים עם קנסות משמעותיים. אנחנו חושבים שזה יביא להרתעה. מקווה שנצליח. יישר כוח, תודה רבה.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
אני כן רוצה להגיד שהמשרד עושה מאמצים רבים בנושא של לפתוח מקומות לטיפול המשכי ממוגנים. מבחינתנו, א', היה לנו טוב שפלימן היו פה. אומנם הכול נשאר תחת קורת גג אחת. פלימן הגיעו לפה 80 והיום הם 150. הכול מטופלים שהם ספגו, לא רק מרמב"ם, גם בתי חולים אחרים וגם מבחוץ. גם המשרד פתח שני מקומות בעוספיא ובדליה כדי לתת לשיקום. כן יש חשיבה בנושא הזה וכן יש אופציות.
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
אנחנו באנו עכשיו מפוריה, אנחנו פה ותיקי טבריה. זו עוד אחת מהדוגמאות של שלוחה להגדיל את השיקום.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש היום חיילים פצועים שמקבלים?
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
הינה בני.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
עכשיו דיברנו עליך. במקרה.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הוא אמר שאתה בסדר. אזכיר את הנושא של החיילים. בהקשר של אירועים רבי-נפגעים, אנחנו נמצאים פה בהיערכות מתמדת והיו אירועים ואנחנו מוכנים ומתאמנים כל השנה. אנחנו גם מתאמנים במהלך התקופה הזו כדי להיות מוכנים לאירוע רב-נפגעים, לאירוע טוקסיקולוגי חלילה אם יש פגיעה של חומרים מסוכנים.
היה לנו פה תרגיל גדול מאוד עם יחידת חילוץ של פיקוד העורף של נפילת טיל בתוך שטח בית החולים. כל הדברים האלה הם תרחישים שמבחינתנו יכולים לקרות. אנחנו כל הזמן עוסקים גם בתרגול. זה הדבר השני. הדבר שלישי, נושא הפצועים. התחילו לזרום פצועים חיילים והתחילו לזרום פצועים מלבנון ומאזור הצפון. עד עכשיו קיבלנו חיילים, שבעה לדעתי.
<< דובר >> זהבה טלמור: << דובר >>
בסך הכול היו שמונה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
הם מבודדים משאר המטופלים?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
לא. הם שוכבים במחלקות.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
כל אחד עם אזורי פציעה שונים. יש טיפול נמרץ, יש מחלקות אורולוגיות, אורתופדיות, כירורגיות.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
כמובן שהם מקבלים פה מעטפת טובה מאוד. אנחנו גם ערוכים לזה, לטפל בכל הפצועים, יש לנו ניסיון. זה בהקשר לחיילים. אנחנו נלך אחרי זה לראות, נסתובב קצת. בואו נזכיר את הנושא של אשפוז בית.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
לפני כן, איפה המנחת פה? כמה הוא קרוב?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
המנחת על הים. מטופלים שמגיעים במוסק, מפונים עם אמבולנס לחדר המיון.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
כמה זמן זה משם?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
מהמנחת?
<< דובר >> זהבה טלמור: << דובר >>
ארבע דקות.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
משפחות של חיילים יכולות להישאר כאן?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
אנחנו בגדול לא מגבילים כניסת מבקרים לתוך המתחם. היה לנו ניסיון עם זה מהפעמים הקודמות. הבנו שאין שליטה על האירוע הזה, אנחנו לא יכולים להגביל. יש כניסות רבות ואנחנו מאפשרים כניסת מטופלים. אם משפחה רוצה להישאר היא נשארת על הכורסה, זה לא שיש מיטה. אנחנו מאפשרים את זה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
באזורים ממוגנים כמובן.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אשפוזי בית.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
כמה מילים על אשפוז בית. התחלנו להפעיל אשפוז בית באופן משמעותי בעם כלביא. היה לנו שיתוף פעולה קטן עם מכבי. אנחנו ייחודיים יחסית בבתי חולים שהקמנו את השירות מלא מקצה לקצה על ידי עובדי רמב"ם. התמקדנו בהתחלה במטופלי פנימית ומהר מאוד התחלנו להוציא אזור, בין עשרה ל-12 מטופלים בכל רגע נתון בבית, עם צוות של רמב"ם, רכבים של רמב"ם שמסתובבים, אחיות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
בפריסה גיאוגרפית.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
הצלחנו להגיע פחות או יותר עד כרמיאל, הקצה של הקריות, עכו, דרומה זיכרון יעקב. פחות או יותר זה תא השטח. ממש רחוק אנחנו כבר לא מקבלים, יש גבול כמה אנחנו יכולים להגיע. יחסית תפסנו תא שטח גדול מבחינתנו. לאט-לאט אנחנו מתרחבים בתחומים. התרחבנו קצת למחלקת עור, אורתופדיה וכירורגיה. אנחנו לאט-לאט מתרחבים. לפני כמה ימים הייתה לנו מטופלת ראשונה מהיריון בסיכון שיצאה. עשינו שיתוף פעולה יפה עם בית חולים שיבא. אנחנו עושים שיתוף פעולה, לפני יומיים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
מה סיפקתם? ציוד רפואי?
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
מספקים לה מוניטור ואולטרסאונד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אתם עוקבים מכאן מרחוק?
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
מעקב אחות מבוצע בשיבא, יש להם מוקד. אמרנו שלא נקים נכון לעכשיו מוקד נוסף שלנו. מעקב אחות מבוצע בשיבא, מעקב רופא אצלנו. אנחנו מחלקים בין הרופא, שהוא רופא שלנו שמסתכל על התוצאות, לבין האחות שהיא בשידור חי עם המטופלת. מישהו צריך באותו רגע עם המטופלת לבדוק ולהיות זמין 24/7. המוקד שלהם זמין 24/7. הרופא עובר ועושה איתה ביקור פעם ביום.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אתם שואפים לפתח את זה ליכולת עצמאית בהקשר הזה?
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
אם זה יצליח ונראה שזה היקף גדול. הקמת תשתית. אתה לא מקים תשתית, אנחנו עושים פיילוט לראות מה ההיקף. אם זה יישאר מטופלת שתיים ביום, יכול להיות שנישאר בטווח.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אני חושב שאנחנו בדרך לשם.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
זה תחום מתאים מאוד. אשפוזים יחסית ארוכים של אנשים בריאים. נשים בריאות שבסך הכול רוצות לעקוב אחרי העובר, שהעובר במצב תקין.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
לא צריך לטלטל אותן.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
להיות בבית חולים, יש לזה חסרונות נוספים גם בחוויה האישית, גם בצד הבריאותי. בהקשר של המלחמה, בשבוע ומשהו הראשונים עצרנו את השירות. היה חשש גדול מאוד של הצוות להסתובב. זה צוות שצריך להסתובב ומנהלת בית החולים קיבלה את החשש הזה ולמשך שבוע ומשהו אמרנו לצוות בסדר, יש לנו מיגון.
החולים יהיו פה, זה לא נורא. החזרנו את זה אחרי כשבוע וחצי. עכשיו השירות פעיל. על הקנה שלנו גם בעולם ההמטולוגיה פתרונות. אחרי השתלת כרטיס החולים יכולים להיות בבית במעקב. אי-ספיקת לב, יש לנו תוכנית - - -
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
זה לא אחרי השתלה. זה במהלך.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
מהלך ההשתלה. לא מהלך ההשתלה, זה אחרי שהיא מקבלת את האינפוזיה היא עושה את המעקב בבית. המשך התהליך בבית, סליחה. נתי המטולוג ואני לא. אני עברתי רק שלב א'.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
זה יפה שהוא מכיר בזה.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כבוד היושב-ראש, להגיד שבהקשר של הוועדה, יצאתי קצת חצוי מהתוצאה של אשפוז בית בוועדה. מצד אחד הבאת סכום כסף יפה מאוד לתחום הזה. בירכתי אותך גם בדיון. מצד שני, המנגנון שמאפשר לקופות, אנחנו נצטרך כל חולה לעשות תהליך עם הקופה לראות עם היא יכולה או אנחנו, מנגנון שיאתגר מאוד את כל הנושא הזה. מחכים פה להוראות של משרד הבריאות, של איך בדיוק לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
גנבת לי את המילים. לא הייתי מחזיק מעמד בוויכוח בין הקופות לבתי החולים והיינו ממשיכים עוד עכשיו לשבת בדיונים. באיזה שלב, האם ארבע שעות וחצי, האם סופי שבוע כך? זה אירוע שגדול ממני ולכן הוראות המנהל היו בעניין הזה. אמרתי גם קודם, אף אחד לא בלע את הכול בצורה הטובה ביותר. השתדלתי להביא את המשאבים ואת הקמת המנגנון.
את הפרטים הקטנים אני בטוח, אני אומר לך מה נראה לי ומה אני מבין מרצון המשרד. פיראס כאן יגיד לי, יאשר בהנהון. המשרד ירצה מאוד שבתי החולים ינהלו את המערכה. תקימו תשתית עצמאית שתוכל לעקוב מרחוק ולא תצטרך להסתמך על אף אחד אחר וצא לדרך. יש היום מספיק חברות בשוק שייתנו לך אוקיי. אני לא טועה, נכון?
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
לא. זה היה רעיון שלנו. האגף הספציפי שאני עובד בו.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
אני רוצה להפיג עוד חשש קטן שעלה בדיוני הוועדה. אמרו, בתי החולים הגדולים, גם כך הם גדולים, עוד ישתלטו על בתי החולים הקטנים, ילכו לאזורים שלהם. להפך. אני סיפרתי בוועדה שכבר התארחו אצלנו בתי חולים קטנים ללמוד את השיטה ואנחנו נשמח, במיוחד פה בצפון, לשתף פעולה גם עם נהריה, עם פוריה וצפת ביחד, לעשות את העסק הזה. נדבר על זה קצת בהמשך בעניין קריית שמונה, נקשר את הכול בשמחה. נשתף פעולה שיעשו את החולים שלהם. כל אחד יכול לתמוך בשני, לתת תמיכות משותפות. זה יופי של דבר. עניין הנגישות, זה פותר הרבה מאוד.
<< דובר >> נורה ליבס שנייד: << דובר >>
נקודה אחת להוסיף. אנחנו עובדים על פיתוח אשפוז בית פוסט-טראומה לזכאי משרד הביטחון, גם זה משהו שאנחנו עכשיו נוכחים לדעת. הקמנו מרחב מרכז פוסט-טראומה לזכאי משרד הביטחון שעובד ברמב"ם כבר 30 שנים ועכשיו לאור המלחמה ובכלל, יש מטופלים שנכנסים למצב שמחמיר ולא מאפשר להם לצאת, אנחנו גם מפתחים יחד עם הצוות של מרכז אשפוז בית.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה טיפול אחד על אחד מרחוק?
<< דובר >> נורה ליבס שנייד: << דובר >>
בונים עכשיו הוראת הפעלה, זה מקצועי מאוד. הם צריכים התערבות גם של מקצועות הבריאות ורופא. זה לחברים שמתקשים - - -
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אני יכול להרגיע אותך שלמה בעניין הזה. אנחנו כמובן נעקוב, נקבל את הוראות מנהל. נשמע אותכם, את הקופות, נבין אם ישנם פערים. היוזמה טובה, הרעיון טוב, הוא פותר הרבה מאוד, הכול מכל הסיבות. גם הטרטור והדבקות וכל מה שיכול להיות מסביב, אנחנו חושבים שזה דבר נכון. ניסינו לאזן בין הגופים השונים. אתה עדיין חצוי, אני מבין. אני מקווה שתגיע לשלמות בהקדם.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
אני צריך לייצר פה מנגנון. אנחנו נחכה להוראות.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אני מסכים. זה בדיוק האתגר שעבדנו עליו כל השבוע.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
אמרת לאורך כל הדרך, לא כולם יצאו מרוצים מהכול. בסך הכול יותר מרוצים מלא מרוצים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
הלב שלי מונח ברמב"ם. אתה לא יכול להגיד את זה לפרוטוקול כשאתה נמצא מול אחרים.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
זה יהיה חסוי.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הזכירו היריון בסיכון. אני אזכיר בנושא של הלידות. גם הלידות אצלנו נערכות בבית החולים התת-קרקעי בקומה מינוס שלוש, שם כלל המערך המיילדותי והגניקולוגי. אנחנו משתמשים בחדרי ניתוח בקומה מינוס שלוש בשביל ניתוחים קיסריים בהולים. כאמור, יש לנו 22 חדרי ניתוח לכל הניתוחים שצריך אבל כשצריך ניתוח קיסרי בהול ותינוק צריך תוך 8-7 דקות להיות בחוץ, זה המקום שבו אנחנו משתמשים בחדר הניתוח למטה ויש צוות שעומד שם מוכן ומחכה רק לאירוע הזה. זה בהקשר הזה.
מילה על קריית שמונה. לפני כמעט שבועיים פנו אלינו ממשרד הבריאות. המנכ"ל פנה והגר מזרחי, להיכנס לנושא של שירותי רפואה דחופה בקריית שמונה. שירותי הרפואה הדחופה שניתנים בקריית שמונה מבוססים על ביקור רופא. בשעות הבוקר זה קופות חולים שנותנות את המענה של הקופה ומשעה 17:00 יש ביקור רופא שעובד עד 07:00 כל יום ובסופי שבוע מ-23:00 עד יום ראשון ב-07:00.
הבקשה הייתה להיכנס ולנסות לעבות את השירות הזה מכיוון שמה שניתן בביקור רופא, הרופא הוא לא רופא מומחה, הוא רופא תחומי. יש צוות סיעודי. אין שם מומחיות בנושא של רפואה דחופה, מה שמאלץ להעביר את רוב המטופלים שמגיעים לביקור רופא, לבית חולים זיו בצפת.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה 40 דקות, 45 דקות.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
אנחנו נכנסנו, לקחנו את הפרויקט, אמרנו שנתגייס. מבחינתנו זו ראייה גם לטווח ארוך. נכון לעכשיו אנחנו נותנים את המענה הדחוף. אנחנו כן מסתכלים קדימה ויש תוכנית להקים בעיר, מרכז מיון קדמי והיינו רוצים מאוד להשתלב. בשלב הזה נכנסנו על התשתית של ביקור רופא וצירפנו לשם.
בכל יום יש שם רופא מומחה ברפואה דחופה מבוגרים. ברוב הימים גם מומחה רפואה דחופה ילדים. יש אח או אחות עם קורס על בסיסי ברפואה דחופה ולפעמים גם מומחה אח, אחות מומחים עם מומחיות קלינית ברפואה דחופה. הבאנו לשם ציוד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
ממתי זה פועל כל העסק הזה?
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
כל העסק שבועיים. הבאנו לשם ציוד שלא היה, שמאפשר גיבוב במקום. תפירה, דפיברילטור שמאפשר טיפול בהפרעות קצב שאפשר לטפל במקום. הכנסנו לשם שירות ברפואה מרחוק שמשרת שתי מטרות. אחת, שילוב של הכוננים שלנו והמומחים מכל הדיסציפלינות. אם צריך ייעוץ של רופא ספציפי, יכול בעזרת טלמדיסין בכל שעה לתת את המענה.
הדבר השני הוא לפניות בנושא חרדה, לסטרס. אנחנו מקשרים עם הפסיכולוגיות שלנו שכונניות בכל הזמן שביקור רופא עובד, הן זמינות לתת ייעוץ בנושא הזה. חשוב מאוד. אני רוצה לציין בהקשר לזה שאצלנו הצוות ממש רבים על מי ייסע לקריית שמונה ויש תחושה, למרות שפה הם עוסקים בעבודה משמעותית של שליחות, אנשים רוצים לעשות את העוד משהו, לנסוע לתת שירות במקום שאין לו שירותי רפואה דחופה. זה מדהים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה מדהים בעיניי הסוגיה של קריית שמונה וחדר מיון קדמי. זו סוגיה שכבר שנים, מאז שאני זוכר את עצמי בכנסת אני זוכר את הסוגיה הזו עולה ויורדת כל הזמן. כל הזמן ויכוחים מאיפה התקציב. למה וכמה. פילנתרופיה שהביאו וכמה אחוז מדינה וכולי. בעיית כוח אדם זו הייתה סוגיה שהייתה תמיד על השולחן. כשרופאים מכאן עושים את הצעד הזה זו רוח התנדבות מטורפת. זה גם לא אזור קל עכשיו בתקופה הזו.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
עד מתי זה אמור?
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
עד מתי זה אמור להמשיך כך, זה מה שאת מתכוונת?
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
לנצח.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
הכוונה היא לפתוח שם וגם נבנה שם מרכז. הכוונה שלנו היא לשלב גם את הצוות שלנו וגם לבנות על צוות מקומי. אנחנו שילבנו בתוך זה לדוגמה שני רופאים שעברו מאזור המרכז מתוך ציונות, לגור בקריית שמונה. שניהם מומחים ברפואה דחופה ילדים ושילבנו אותם.
יש לנו רופאים שעבדו אצלנו ועובדים שם עכשיו בכל מיני מקומות, בין אם בזיו או בקופה בקריית שמונה, גם אותם שילבנו בפרויקט. אנחנו רוצים להשתמש כמה שיותר בכוח אדם שהוא חלק מהמקום וגם להכניס את המומחיות והיכולות הייחודיות שלנו כמרכז-על.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זו הברקה מטורפת. השילוב של הידע שלכם והפלטפורמות שאתם יודעים לתת עם הרופאים. לא יודע איך לא חשבו על זה עד עכשיו.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הרוח של הצוות ושרק לא נפריע להם.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
אנחנו הבנו שהסוד להצלחה זה צוות מקומי. אנחנו עם בית חולים זיו, עם בית חולים פוריה. מי שירצה, כולם ביחד נתגייס למשימה הזו ונעשה אותה. אני מקווה מאוד שמשרד הבריאות יאפשר לנו.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יוצא מן הכלל.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
בוא נראה אם יש עוד הערות, משהו להוסיף. יעל אחראית אצלנו על שעת חירום.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
היא מנהלת את העסק פה, יעל.
<< דובר >> יעל שחור-מיוחס: << דובר >>
אני אגיד כמו שמיכל ציינה. אחד האתגרים הגדולים היה לפני כן. אנחנו ב-11 שעות האלה, עד שאחרון המטופלים והצוות היה למטה, היינו במתח גדול מאוד. ההתגייסות הייתה משמעותית מאוד. ככל שאתה מתכונן יותר עם מה שאתה יכול, זה חלק משמעותי מאוד. יחד עם זאת האתגרים הנוספים שצוינו, אם זו פגיעת טיל בשטח בית חולים, אירועי סייבר שמאיימים כל רגע ורגע. באפיזודה הקודמת היה לנו גם אולי צונאמי.
כל הדברים האלה מאתגרים, יחד עם ניהול שגרה. אנחנו רוצים מצד אחד לתת למטופלים ולמבקרים שמגיעים אלינו לשירות אמבולטורי, את הטיפול שהם ראויים לו, גם לעשות את זה בצורה בטוחה. ככל שההתרעות יתקצרו מעשר דקות לשלוש, ארבע דקות, כל דבר כזה אנחנו צריכים להמשיך ולדייק. ההזדמנות הזו שיש פה בית חולים שהוא ממוגן, חדרי הניתוח הרבים שעוזרים לנו מאוד להסדיר את הפעילות האמבולטורית, כמובן צוות שכל כך מגויס, זה משהו משמעותי וחשוב ביותר.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
היכולות שלכם זה שם דבר. אני לא אומר את זה סתם. פיראס.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
תודה על ההזמנה. תודה לחברים מרמב"ם. אין מילים לתאר את החיבוק הזה שמערכת הבריאות בצפון קיבלה מבית חולים רמב"ם. מקריית שמונה עד כמעט נתניה. זה לא מובן מאליו. יש פה אנשים מצוינים שרוצים לתרום את החלק שלהם במערכת הבריאות. אני כן רוצה להתייחס לנושא של השירות האמבולטורי דווקא בתחום הקהילה.
זה היום הראשון של השבוע הרביעי של המלחמה הזו. אנחנו רגילים למלחמות קצרות משמעותיות ובשלב מסוים אנחנו משתחררים. כנראה שזה לא המקרה. יש פעולות רבות מאוד שמתבצעות או התבצעו בקהילה שהן כבר בדחייה של כמו שאמרתי, שבוע רביעי. אם הדחייה הזו הייתה מסתיימת תוך שבועיים שלושה, ניחא. מכיוון שכך, אנחנו מתחילים לחשוש שאנחנו מפספסים מחלות רבות מאוד שצריך לגלות אותן בקהילה.
אני מתכוון לפעולות שהן קצת יותר מורכבות מאשר בדיקת עיניים לכל - - - עצמאי. אני מדבר על פעולות שעושים אותן בסדציה. אנחנו מפספסים בחודש, קרוב ל-10,000 בדיקות כאלה בקהילה. סטטיסטית אנחנו יודעים, מתוך 10,000 בדיקות כאלה, אנחנו מגלים כמות מסוימת של מחלות סרטניות. ברגע שאנחנו מתחילים לפספס אותן אנחנו בבעיה גדולה. בשבוע האחרון, הנושא הזה מעסיק את המנכ"ל כל יום, יום-יום. אנחנו רוצים, חושבים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
שבתי החולים ייכנסו - - - ?
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
אנחנו כבר שם. אני מניח שבית חולים רמב"ם נותן את החלק שלו. זה הפוקוס שלנו עכשיו. הסיפור הזה שהמלחמה מתארכת ואתם רואים מה קורה בחוץ, זה יכול להתרחב. הקצב, האש, לא ממש דועך. אנחנו מוטרדים מהסוגיה הזו. אנחנו מאיצים את כל בתי החולים להתחיל לחשוב על לתת שירות לקופות החולים מעבר למה שנותנים.
כל החולים האלקטיביים שבאים לעשות קולונוסקופיה, בית חולים זה דרך הקופה. הקופות מפעילות בקהילה מכונים - - - עכשיו שהם מושבתים. לא תהיה ברירה אלא להכניס את בתי החולים לגוף הזה כדי שיוכלו לשלוף מטופלים, שאם לא הייתה המלחמה, היו עושים את הבדיקות האלה בקהילה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
לא עבדנו אף פעם בשגרת חירום כזו, נכון?
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
לא. אנחנו לא הגענו לרמות האלה. המלחמה של עם כלביא הייתה משמעותית, אך שבועיים. זה לא נורא. מישהו שצריך גסטרוסקופיה ימתין שבועיים, לא יקרה שום דבר, או שלושה שבועות. אנחנו לא רואים את הסוף בינתיים. אנחנו לוחצים על בתי החולים לעשות משמרות כפולות, להביא צוותים ולתת שירות. להגדיר את מתן השירות הזה שמטריד אותנו.
זה בעיקר קולונוסקופיה, גסטרו. כל מה שעושים בקהילה ומה שעשו בקהילה בהרדמה ונכון לעכשיו אי אפשר לעשות אותו. אי אפשר להרדים מטופל תחת אזעקות. צריך שהוא ירוץ. הוא לא יוכל - - -
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
קיבלנו פניות כאלה גם מהמשרד. ברמה המקומית, הקשרים שלנו לדוגמה עם קופת חולים כללית, כל כך טובים וחזקים שפנו אלינו כבר לפני שבועיים והתחלנו לבצע עבורם בדיקות קולונוסקופיה כאן שלנו, עבור קופת חולים, לדוגמה, ואנחנו יכולים להגביר. פיראס, הבעיה היא שלא רק הקהילה מבקשת. גם בתי החולים רובם, שאינם ממוגנים, אין להם יכולת לתת את השירות שהם עצמם היו נותנים.
הצרה היא גדולה ומכופלת ממה שאנחנו חושבים. אולי צריך לשנות מעט את הפרדיגמה. לדוגמה, מ-21:00-20:00, אנחנו יוצאים מפה עד 21:00-20:00 כל יום. אנחנו יכולים מ-21:00-20:00 ועד הבוקר כן לעבוד. אין כל כך הרבה נכונות נכון לעכשיו, צורך או רצון, כי לא רגילים. זה קשה, בטח שלא אותו צוות.
אולי לחפש מקומות שהם לא בתוך בית החולים, שממוגנים, ושם לבנות תשתית. לבצע סדציה זו לא הרדמה כללית. אפשר לא להתפשר, אבל אפשר כן לבצע את זה. צריך לחשוב, אנחנו מוכנים לחשוב ביחד איפה יש מקומות כאלה. מקומות ממוגנים כאלה שכן אפשר לבצע. למרות כל הרצון זה די מוגבל. אנחנו כן חושבים איך להכניס לפה עוד פעילויות כאלה עבור קופות החולים מהאזור, שיפנו אלינו.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
יש להם רופאים, הם יכולים לבוא לעבוד. אם היית מצליח לגייס אותם פה לפרק זמן מסוים. הוא עכשיו יושב בבית, הוא לא עובד. מה שהוא היה צריך לעשות הוא לא עושה. הכסף של הקופה לא יוצא לשום מקום. הכסף נשאר בתוך הקופה. לקחת את כל המכלול הזה של כוח האדם והכסף, להשתמש - - -
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
אתה צודק. בלילה הם לא רוצים. נכון לעכשיו הם עוד לא רוצים.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
התשתיות שלנו מנוצלות עד אפס, אנחנו לא השארנו כלום. אנחנו עושים את הגסטרוסקופיות וקולונוסקופיות. הקצינו לזה שני חדרי ניתוח, בוקר ואחר הצוהריים, בדיוק בשביל המקרים האלה שלא יכולים לחכות. מעבר לזה אתם תראו ואני אקח אותכם לראות, בקומה מינוס שלוש פתחנו שם מתחם לגסטרוסקופיה של מאושפזים כדי לא לתפוס את הבדיקות האלקטיביות. אתם תראו, זה אי, סוכה, בתוך בית החולים התת-קרקעי לגסטרוסקופיות. ניסינו לעשות פה מחשבות רבות. כן בלילה יש.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
יש יתירות בלילה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
זה דורש גמישות.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
זה מישהו שמחכה לגסטרוסקופיה. אין שום דבר. עכשיו לשכנע אותו לבוא בשעה 01:00?
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אם זו הברירה, כנראה שהוא יבוא.
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
MRI באים 03:00, חופשי.
<< דובר >> יעל שחור-מיוחס: << דובר >>
MRI ב-22:00 מטופלים מגיעים, אין להם בעיה.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
רואים תהליך של חזרה, של המטופלים. שבועיים ראשונים אתה רואה. גם האנשים מבינים, מטופלים מבינים שזו מלחמה ארוכה. אתה רואה אותם חוזרים.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
הם לא באים אליכם, הם באים לקופה. לא תמיד הם באים אליכם.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
בעולם שלנו, לא קשור לזה. האם אנשים דוחים? הם כבר מפסיקים לדחות בשלב מסוים.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
אי אפשר לדחות יותר מדי.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
איזה מצב.
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
אני בעצמי צריך גסטרו-קולונו.
<< דובר >> שלמה פשקוס: << דובר >>
עליי - - -
<< דובר >> פיראס חאיק: << דובר >>
זה לא דחוף. צריך לעשות את זה מתישהו. אני כבר כמעט חודש אחרי זה. מתחיל לחשוב, צריך לעשות את זה.
<< דובר >> יעל שחור-מיוחס: << דובר >>
אנשים מוותרים גם על בדיקות דם פשוטות, כדי להגיע, בטח במרכז, שם יש יותר - - -
<< דובר >> אבי וייסמן: << דובר >>
בטח שם חמור בהרבה.
<< דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה על כל העבודה המאומצת ביום-יום בשגרה ובטח בעת הזו ועל היצירתיות והרוח שמביאה מהעובדות הסוציאליות ועד ההנהלה, ובטח שההירתמות לקריית שמונה. אני אומרת את זה כמי שגרה ביישוב קו עימות קדמי. זה נותן מוטיבציה, יש לי עם מה לחזור היום הביתה.
בנקודה הזו לגבי המרכז, אני רוצה להגיד את זה בייחוד לך אדוני היושב-ראש ולנציגי משרד הבריאות. החזית פה היא חזית כפולה. היא איראן וגם חיזבאללה. המלחמה עם איראן, יכול להיות שהיא תהיה קצרה יותר. אני לא יודעת, יש סיכוי כזה שהיא לא תימשך עוד שבועות רבים, נגיד כך, בזהירות.
אבל יש תרחיש שהחזית הצפונית תימשך עוד שבועות ארוכים. אני לא רוצה אפילו לספור את זה בשבועות, אנחנו מבינים שיש פה מלחמה לדורות, כך אומרים לנו. בית החולים רמב"ם הוא בחזית גם של המלחמה הצפונית.
לכן כאשר במרכז הארץ אדוני היושב-ראש וגם בירושלים ואני מקווה מאוד שגם בדרום, יוכלו לחזור לשגרה מסוימת, אני לא יודעת מה יהיה המצב פה, לא מבחינת היכולת לעלות חזרה למחלקות ולא מבחינת הצוותים הרפואיים, לא מבחינת השירותים בקהילה. משרד הבריאות, אני מקווה, שמתכונן לתרחיש הזה, פיראס, כשיהיה בעוד שבועות ארוכים המצב מרמב"ם צפון, אני לא יודעת להגיד על הלל יפה, בוודאי שמרמב"ם צפונה. זה יצריך גם תשומות נפרדות. היום אולי איכילוב נראה כמוקד. בסבירות לא נמוכה, אני אומרת את זה בזהירות כחברה בוועדת חוץ וביטחון, התרחיש הזה יהיה תוך שבועות מעטים, מאחורינו. שאיכילוב יהיה המרכז ובתי החולים הצפוניים ובראשם רמב"ם, יצטרכו תשומות לעוד תקופה.
<< דובר >> נתנאל הורוביץ: << דובר >>
מפחיד.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
חטיבה.
<< דובר >> רמי שגיא: << דובר >>
הגעתם למרצדס של הרפואה. כך צריך להגיד על הבית חולים פה, מקום של מצוינות ובטח לשעת חירום. מי שחסר פה ליד השולחן זה הנציגים של בתי החולים שמתארחים פה. אם הם היו פה, היית שומע כמה הם מכירים תודה על הקליטה, המרחב של העבודה, שיתוף הפעולה. יש פה סגן שלם שעוסק כל הזמן איך לסדר את הממשקים בצורה הטובה ביותר. זה בולט מאוד, אנחנו שומעים את זה גם מפלימן וגם הלל יפה וגם מבתי חולים נוספים שהם לא של הרשת.
סוגית המיגון. הם ממקסמים פה בזכות המיגון, הם ממקסמים את הפעילות, גם האמבולטורית, גם הניתוחים. עובד פה באופן מלא כל הזמן. כשדיברנו עם אבי, בנוגע לנסות לתת לקופות חלונות זמן נוספים, אפשר קצת בלילות פה ושם, עושים את המקסימום כדי לתת יותר, כדי כמו שפיראס דיבר, ליצור את הרציפות התפקודית ולהשלים את שירותי הרפואה שעד עכשיו יחסית נעצרו.
לגבי קריית שמונה, הייתי בתוך הצוות של הגר מזרחי, זה חשוב מאוד בייחוד אחרי שתושבי קריית שמונה, חלקם הגדול היה במרכז, נחשף לרפואה שבמרכז, לזמינות, לנגישות והכול. חלק מהעניין פה לקבל רפואה ייחודית של מרכז שלישוני רמב"ם. כמו שאבי אמר, בשיתוף עם גורמים מקומיים, זיו וכל מי שיכול לתרום. כל הכבוד גדול. תודה.
<< יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >>
אין מילים. תענוג. לא דיברנו על השגרה והצרכים של בית החולים. אתם יודעים שהדלת פתוחה לכל מה שצריך. אני מניח שיש בקשות כאלה ואחרות, מה שנכון לעכשיו אתם לא עסוקים בהן בגלל המלחמה. אתם יכולים להרגיש בנוח. יש לוועדה כלים להציף נושאים וגם לדאוג שהם יגיעו לידי פתרון. על אף שאנחנו במלחמה עכשיו, תזכרו שאנחנו פה בשבילכם מתי שצריך וכמה שצריך.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
תודה רבה. אני רוצה שנצא לסיור, תגידו לי כמה זמן יש. אני רציתי שנראה מחלקה ממוגנת אחת. רציתי שתחושו את ההבדל בין מה זה כשהמחלקה ממוגנת ומה החשיבות היום למגן מחלקות או להוריד מטופלים. הורדנו למטה את המטופלים הקשים ביותר שלנו. 18 מטופלים מטיפול נמרץ כללי. 17 מטופלים טיפול נמרץ נוירוכירורגי. מטופלים שגם הטיפול בהם למטה מורכב יותר וגם הדרך, המעבר הזה הוא משמעותי מאוד.
היום אנחנו בונים טיפול נמרץ חדש ממוגן מעל חדרי הניתוח שלנו, עם 24 מיטות, אחד מהפרויקטים המשמעותיים, גם המשרד תמך בזה. אמור להיות מושלם ב-2027. זה קריטי מאוד. רציתי שתקבלו את התמונה. מעבר לזה בטיפולים נמרצים אפשר לבנות חדרי לחץ שלילי.
אחד הדברים שעלו היום בהקשר של המלחמה זה הנושא של חצבת. זו החזקה של מטופלים עם חצבת במתחמים תת-קרקעיים והדבקה. כשבונים מתחמים כאלה כולל בטיפול נמרץ ילדים שלנו, יש חדר עם לחץ שלילי ויש לך אפשרות לבודד אנשים, גם במקרים כאלה. היה לי חשוב שתראו, תגידו לי כמה זמן יש לכם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש לנו 20 דקות בערך.
<< דובר >> מיכל מקל: << דובר >>
נראה לי שנרד למטה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:17. << סיום >>