פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 306 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026), שעה 11:20 סדר היום: << נושא >> היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום, דוח מיוחד 2015 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר יוראי להב הרצנו מוזמנים: מרסלו בז – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה מיכל קלה בן חמו – מנהלת אגף הערכות לשעת חירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רוברט שימחייב – ממונה על היערכות לחירום, רכבת ישראל ליהי אהרון פלקוביץ – מבקרת פנימית, רכבת ישראל גיא ליכט – סמנכ"ל תפעול, דן – חברה לתחבורה ציבורית משתתפים באמצעים מקוונים: עמיחי סגל – רח"ט מיזמים ביטחוניים, משרד ראש הממשלה עמיחי לוי – מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פיני בן מויאל – תא"ל, רח"ט לוגיסטיקה, צה"ל אוהד דורפמן – סמנכ"ל תפעול ראשי, מטרופולין תחבורה ציבורית מאיר מכלוף – רת"ח משרדי הממשלה, רשות החירום הלאומית - רח"ל צחי רביבו – סמנכ"ל משאבים וניהול, נתיבי ישראל אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית אריק סיני – יו"ר חברת קווים, התחבורה הציבורית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום, דוח מיוחד 2015 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לנמצאים כאן ולנמצאים בזום. היום יום ראשון, ד' בניסן תשפ"ו, 22 במרס 2026. ראשית, אני רוצה להשתתף באבל הכבד של קיבוץ משגב עם על נפילתו של פושקו, איש חקלאות ותיק, קיבוץ שלפני ארבעה-חמישה עשורים ספג פיגוע קשה, וכעת שוב. החיבור הזה של בין האדמה, ביטחון המזון, תפיסת הקרקע, הנחישות שאפיינה אותו בחזרה אחרי השנה-שנתיים הקשות, הוא עבורנו השראה גדולה. וכמובן, משתתפים בצער ובדאגת המשפחות על עשרות הנפגעים ביממות האחרונות, ומקווים שהפעילות הצבאית המתמשכת תישא פרי. ובינתיים בעורף, הפעילות שלנו ממשיכה, צריכה להימשך, תחת מגבלות ההתגוננות הנכונות. ואנחנו ממשיכים כאן בוועדה הזו לבחון סוגיות שונות שקשורות בעמידה בחירום, ואני חושב שעברו מספיק שבועות כדי להבין שאנחנו באירוע מתמשך, שמצטרף כמובן לשנתיים וחצי מאז אוקטובר 2023, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. הפעם אנחנו בנושא היערכות התחבורה, למצבי חירום. זה על בסיס הדוח המיוחד מלפני שנים, אבל בחרנו להשתמש בו כדי להבין מה קורה כרגע. המציאות שאנו חווים בימים אלו מדגישה ביתר שאת את חשיבותו של מערך תחבורה נגיש ומתפקד. במצבי חירום התחבורה היא עורק החיים של המדינה, היא זו המאפשרת את התנועה החופשית של כוחות הביטחון וההצלה, פינוי אזרחים ושינוע ציוד חיוני ותרופות. במצבי חירום כל עובד מדינה או רשות מקומית שמוגדר כחיוני נדרש להתייצב למשימתו, גם בשבתות וגם בחגים. וכאשר מדובר בשימור התפקוד הרצוף של המשק, בהצלת חיים, מדובר בפיקוח נפש שדוחה שבת וחג. ואני מזכיר את זה משום שרק עכשיו, בשבוע שעבר, ביום ראשון, הייתי בנתניה, במרכז הפעלה בבית ספר. ומי שהיה צריך להקים בשבת 28 בפברואר את כל המערך וכולי, כולל אנשים חובשי כיפות, דתיים במוצהר, הבינו שכאזרחים זאת משימתם. אני לא נכנס לסוגיה, זה לא תפקיד הוועדה הזו לעסוק בעקרונות של דת ומדינה, אבל כפי שכוחות הביטחון וההצלה, יודעים משמעות של פיקוח נפש, כך ראוי שבתחום התחבורה הציבורית, ואני אומר את זה למל״ל, רח"ל, משרד התחבורה, ודרכם לכל גופי התחבורה הציבורית. צריך לקבוע קריטריונים בהירים מה מופעל לעת חירום, כאשר ברור לגמרי שהסעת חיילים, כוחות ביטחון וגם אזרחים שצריכים לתפקד בזמן חירום, זה חלק מהעקרונות של פיקוח נפש וצריך לקבוע לזה הגדרות ברורות. גם על זה אני מבקש שנשמע היום. דוח המבקר הצביע בעבר על היעדר גורם מתכלל ועל פערים בתיאום בין חדרי המצב של הגופים השונים. הדוח הוא ישן ואשמח לשמוע עדכונים. במבצע הנוכחי אנו עדים לקושי בהגעת חיילים סדירים ומילואים לבסיסיהם. כך היה בשבת הראשונה, צריך לשמוע מה קורה בהמשך. בעוד שרכבת ישראל פעלה בשבת שבה התחיל המבצע, אני רוצה לשמוע פרטים על זה. המחסור בכוח אדם עקב גיוס מילואים הוביל לצמצום התדירות ובהמשך לסגירת תחנות. מערך האוטובוסים לא עבד, אני מניח שהכוונה היא בשבת, וכשחזר לפעולה פעל במתכונת מצומצמת. מה שאילץ הורים רבים להסיע את ילדיהם לבסיסים, הכוונה היא לחיילים כמובן, לעיתים תחת אש וירי טילים. נרצה להוסיף ולשאול כיצד מתנהלים מערכי התחבורה והעסקים ומהם הלקחים שיושמו בשבועות האחרונים. מכיוון שהדוח הוא ישן וקרו שם כמה דברים, אני כראש המועצה האזורית בשער הנגב מבקש להגיד שאני מכיר את הנושא של מיגון קווי הרכבת. הדוח עסק בקו הרכבת בין אשקלון לשדרות. בינתיים, במקום למגן את קו הרכבת השתלטנו על בית חנון, והרכבת, אני מבין, עובדת בלי קשר, אבל אם יש איזשהם עדכונים מה הסטטוס הביטחוני בהקשר הזה של הקו שעובר כל כך קרוב לרצועת עזה, נשמע. במערכה הנוכחית אנחנו שומעים על שימוש יצירתי, ואולי מתוכנן מראש בחלקו, בתשתיות כמו הפיכת תחנות הרכבת הקלה, התת-קרקעיות, למרחבים מוגנים, כפי שקורה בחניונים אחרים בערים, מתוך הנחה שהדבר פוגע בתחבורה הציבורית, או לפחות מטיל עומס כבד של ניהול, של לוגיסטיקה, גם של התנועה של המכונות וגם המעבר של נוסעים לצד החיים תחת התקרות המגינות. צריך לשמוע איך זה עובד, כיצד אפשר לקיים את זה לאורך זמן במציאות של דו-שימוש. בנוסף, שאלה לגבי הנושא התשתיתי, עמידות גשרים. ראינו אנשים שיושבים מתחת לגשרים, שמענו הנחיות שלא להיות מתחת לגשרים, אם אפשר לחדד את הנקודה הזו. חיוניות של צירים, צירים אסטרטגיים. האם אנחנו שבעי רצון ממה שקורה, כיצד באים לידי ביטוי במערכה הנוכחית הלקחים מאז 7 באוקטובר, אילו פערים תפעוליים ומשפטיים עודם קיימים, ומהם הפתרונות המיידיים שמוצעים להם. אני אבקש ממרסלו לפתוח. לאחר מכן נעבור למשרד ולנציגים השונים. << דובר >> מרסלו בז: << דובר >> שלום יושב-ראש הוועדה, שלום לכולם. כפי שהזכרת, מדובר בדוח ישן, דוח שפרסמנו לפני 11 שנה בנושא של היבטים שונים ושל התחבורה בחירום. אני לא אציין את הליקויים השונים שציינו בדוח. רק אגיד שבתחילת המלחמה, לבקשת המבקר, עשינו סקירה של ענף התחבורה, וראינו למשל את הנושאים של היערכות של התחבורה הציבורית עם מפות שירות, ואולי מיכל או הנציג של חברת דן יסבירו איך התחבורה הציבורית אמורה לפעול. עדיין חלק מהליקויים משמעותיים במובן של חשיבות התחבורה והכבישים הפתוחים לכל התנועה ולתפקוד המשק. אחד מהדברים החשובים זה שבמהלך הסקירה המבקר הבין שהנושא של התעופה הוא חשוב ביותר. יש לנו דוח מוכן בנושא של היערכות לחירום. הדוח מוכן, מחכה לסוף המלחמה כדי לפרסם אותו. יש כמה סוגיות, כמו שהזכרת, שרלוונטיות היום. למשל עניין של קו הרכבת אשקלון, הנושא של התעופה לשדה המשלים שצריך לקום, וכבר שנים דוחים את ההחלטה. וגם בסופו של דבר, החשיבות, אם הדוח הזה התחיל כתגובה לסופת שלגים שסגרה כבישים, סגירה של כבישים יכולה להיות תוצאה גם של טיל שנופל על הכביש, והשאלה איך כל המערך יודע לטפל בזה, גם גשרים. באופן שוטף, על פי הנחיית המבקר, אנחנו עוקבים אחרי הנושא. המנכ״ל של המשרד עושה גם כן סיורים בנושא של תחבורה כדי לקבל תמונה מעודכנת, ונשמח לדעת מה המצב המעודכן היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי הדוח שממתין, אתה יודע, צריך להחליט מתי נגמרת המערכה. מה האות? << דובר >> מרסלו בז: << דובר >> כן, כנראה שבינתיים מחכים לסוף פסח, אבל זאת החלטה של המבקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, לא צריך להמתין יותר מדי, אבל בסדר, נחכה שבועיים, שלושה, זה בסדר. אני אתחיל עם המל״ל, עם עמיחי סגל, בזום. << דובר >> עמיחי סגל: << דובר >> בוקר טוב. לצערי המל״ל לא רלוונטי לכל הדיון הזה. ביקשנו שחרור, לא שחררתם, אתם פשוט מבזבזים לנו את הזמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמיחי, מה קרה? תהיה קצת יותר נחמד. הנושא הזה, הכללי, הוא רלוונטי. אם אתה רצית לקבל שחרור, דבר איתי אישית, אנחנו לא מבזבזים את הזמן. אני מניח שאתה עושה דברים חשובים. הכנסת, תפקידה לעסוק בכך, ואני מבקש, אם אתה לא רוצה להשתתף, תודה. אנחנו נשתדל להסתדר גם בהמשך, ואני, אם כך, סוגר את השתתפותך. תודה רבה. תמסור ד"ש למוקירי זכרנו במשרד ראש הממשלה. כן, רח"ל, בבקשה. תודה רבה - - - משרד התחבורה, מיכל קלה בבקשה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> שלום לכולם, צוהריים טובים. משרד התחבורה עבר תהליך ארוך מאוד של הפקת לקחים מאז עם כלביא, תוך כדי עם כלביא, תוך כדי המבצע של עכשיו, כדי לשפר את עצמנו כל הזמן בתנועה. יש תוכניות רבות מאוד בים, באוויר וביבשה, וראינו שצלחנו את האירוע הזה מהר, ומאפס למאה ניתן שירות, בין אם זה בתחבורה הציבורית. נמצאים איתי פה חבריי מהרכבת, ובזום נמצאים רשות תחבורה ציבורית. יש פה את דן ואת מטרופולין, שיתייחסו אחר כך גם בהמשך. קודם כול יש לנו תוכנית שנקראת מפות שירות לחירום, הם יודעים לעבוד באפס שירות, ב-20% שירות, 75-50. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בזמן שלא שמענו את רח"ל, את יכולה אולי את לתת מהזווית שלך את הנושא של רמת השירות הנדרשת, או איך ההגדרה, מה הם מדדי השירותים שצריך? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> רח"ל עובדת בשגרה לצורכי חירום על תרחיש ייחוס, וכל העת גם הם עשו את כל ההכנות המקדמיות והעבודה אל מול משרדי הממשלה, כדי שנוכל לתת מענה לכל אירוע שהוא, תוך כדי מלחמת תקומה. הם מגדירים לנו את תרחיש הייחוס, אנחנו קובעים את רמות השירות, בין אם זה באוויר, בים וביבשה, בין אם זה כל שאר משרדי הממשלה, ואנחנו מתאימים את התוכניות שלנו לתרחיש הייחוס. תרחיש הייחוס זה סיפור המעשה, ואנחנו צריכים לתת את המענה. כמה ימי שירות, כמה בכל שעה, וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לנסות לחדד, למשל, בשבת, 28 בפברואר, זה נכון שעד אותה שבת לא ידענו, אבל מרגע שיצאנו למערכה יזומה, איך זה קורה? מה אתם מקבלים? מה אומרים לכם ומה אתם מחליטים בעצמכם? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אין בעיה. היו מעט מאוד שותפי סוד לתחילת המערכה. ומרגע תחילת המערכה, אמרתי שנמצאים פה רשות תחבורה ציבורית, הם יפרטו. התחילו ממש שעות בודדות אחרי תחילת האירוע לתת שירות. משרד התחבורה, אחד הדגשים העיקריים שלו זה לתת שירות בתחבורה ציבורית, בין אם זו רכבת ישראל, בין אם זו רשות תחבורה ציבורית ובין אם זה ההיסעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה היו ההנחיות לשירות בשבת, זה מה שאני רוצה להבין, באותה שבת? גם השבת וגם החירום. יש פה שני פרמטרים שונים. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אם אתה רוצה פירוט על תחבורה ציבורית, אני אעצור. אני רציתי לתת סקירה כללית על תחבורה, וניתן פה את החלק של תחבורה ציבורית. אני רגע אתן את הכללי ואגיד שגם בדגש על תחבורה ציבורית, כי זה מיקוד הדיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, את צודקת. אני מצמצם מדי את התחום, כן. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני יכולה גם לא לפרט על המרחב, אבל כדאי שאתם תכירו רגע את התמונה הכללית. משרד התחבורה הוא אחד המשרדים הגדולים שתומכים במערכת הביטחון בפרט ובמשק בכלל, ולכן עשינו את כל העבודות המקדמיות כדי לתת את המענה בהתאמה. כמו שאמרתי, מאפס ל-100, תוך שעה נפתח אצלנו חדר המצב, וכל הרשויות פתחו את חדרי המצב שלהן ונתנו שירות לכל מה שנדרש. כל ההכנות והתיאומים עם מערכת הביטחון נעשים לפני כן, ולכן נתנו שורה של מענים, בדגש על היסעים לטובת מערכת הביטחון, ואחר כך בהמשך גם תחבורה ציבורית. אני לא אקח פה את המקום של הרכבת, אבל לדוגמה, יש הנחיה שהרכבת עובדת 24 שעות גם אם היא ריקה, כדי שתהיה תנועה לכל אזרחי מדינת ישראל, וגם לחיילים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה שתחדדי לי, כי אני כאזרח מצוי שנהנה הנאה מרובה מעוטף עזה, 2013-2012, כשהקו התחיל לעבוד, זו הייתה מהפכה ממש. הרכבת 24/7 מאז 28 בפברואר, תסבירי לי את מה שאמרת. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> לא. עוד פעם, אנחנו נכנסים לפרטים. אם אתה תרצה שאני איכנס רק לתחבורה ציבורית, אני אדבר על תחבורה ציבורית. את הרכבת נראה לי בשבועיים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נחכה לרכבת. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> או שתחכה לרכבת, אני אסיים את שלי, וניתן להם את המקום, כי הם בכל זאת עזבו את מקום עבודתם ברגעים חשובים אלו ובאו לפה, כדאי שהם ידברו. מבחינת משרד התחבורה כולו, יש לנו מספר נושאים שהם במיקוד. דרך אגב, זה גם הנושאים של רשות חירום לאומית. האחד, זה כל הנושא של שירות למפונים בבתי המלון, וכל תמיכה מעבר ככל הנדרש. השני, שירותי תחבורה ציבורית בצפון, בדגש על 9-0. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מפונים, למה הכוונה? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אנחנו שולחים נציגים לכל בתי המלון, נציגים של רישוי ותחבורה ציבורית, כדי שינפיקו להם רישיונות, כדי שייתנו להם שירותי רב-קו. העברנו החלטת ממשלה שמאפשרת נסיעות בחינם. אנחנו עושים עבודה מרובה, ולצורך העניין, עבודה מקדימה, מה שלא קורה בשגרה לא קורה בחירום. החלטת הממשלה לרב-קו, למשל, הייתה מוכנה. רק היינו צריכים לעבור משאל טלפוני, ונתנו את השירותים בחינם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מחר או מוחרתיים אנחנו יושבים בסוגיה של המפונים. הם כנראה יגידו, בליאונרדו בירושלים, יש בין שאר המשרדים גם משרד הרישוי. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> ותבדוק אותי. אם יש טענות או מענות, אנחנו פה לשירותם. אנחנו עובדים גם על מענים פרטניים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> הנושא השני במיקוד אצלנו זה השירותים 9-0 בתחבורה הציבורית, תמיכה במערכת הביטחון, כמו שאתה ציינת לפני כן, זה בראש ובראשונה לתת להם שירות, והיערכות לחג הפסח בכל ההיבטים, בין אם זה יצוא, יבוא, שחרור אוניות ומכולות בנמלים וכדומה. לגבי הגעה לבסיסים ולגבי כל מה ששאלת על תחבורה ציבורית, אנחנו נתחיל ברשותך ברכבת, ונמשיך אחר כך עם רשות תחבורה ציבורית שנמצאים איתנו על הקו. ואני רק אתייחס לעוד שני נושאים נוספים שדיברתם פה. אחד זה הנושא של התשתיות, הדרכים. אני לא איכנס פה לתוכניות עם מערכת הביטחון, אבל יש תוכנית אסטרטגית של צירים אסטרטגיים במדינת ישראל, כ-21 צירים. חברת נתיבי ישראל וחברות התשתית עובדים כל הזמן על הצירים האלה כדי שיהיו נגישים, תקינים, אוויריים לטובת מערכת הביטחון והמשק. וזה קורה כל הזמן. התיאומים האלה קורים גם בשגרה וגם בחירום, ועכשיו כל חברות התשתית עובדות ונותנות מענה, פעם אחת. פעם שנייה, היכן שאנחנו יכולים לקדם עבודות תשתית, דווקא בתקופה הזאת, אנחנו עובדים בהתאמה למיגון שקיים ולמגבלות פיקוד העורף, אנחנו עובדים גם כדי לקדם תשתיות, שלא נקום יום למוחרת, ונמצא את עצמנו תקועים עם פרוייקטי התשתית. מבחינת האוויר, יש את תוכנית כנפי הארי, שגם זו הייתה תוכנית מוכנה, ומקרות האירוע העבירו אישור ממשלה להחלטת הממשלה. מפקדת אלון בפיקוד העורף תומכת בנו בשירותים האלה, ואנחנו מנהלים אותה עד היום, כניסות ויציאות לחריגים, אזרחי ארצות הברית, ולכל מי שנדרש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לתת סטטוס של התקועים למיניהם? תקועים בארץ ותקועים בחוץ. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> כן. יש מתווה כתוב ומוסדר של יוצאים ונכנסים. הדבר הזה מנוהל על ידי רשות תעופה אזרחית ועל ידי רשות שדות התעופה, בהנחיית השרה כמובן, בשיתוף עם רשות תחבורה ציבורית. כל המתווה הזה מתואם עם רכבת ישראל ועם רשות תחבורה ציבורית, כדי שמי שמגיע בנתב״ג ישר יש לו רכבת או היסעים, גם אם זה בשבת. בשבת יש תגבור של היסעים לערים המרכזיות, והתנועה זורמת. כנ״ל לגבי ההוצאה וההכנסה מהמעברים היבשתיים. אנחנו תומכים גם שם בתחבורה ציבורית, בהיסעים, במעברים היבשתיים. מי שמגיע מהמעברים לא מתעכב וממשיך עם תחבורה, הכול במימון ממשרד התחבורה. לא הייתה פה שאלה, זה מהרגע הראשון קרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם, המעברים מהמזרחיים, כמובן, מהירדן. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> כן, ואם אתה רוצה נתונים מפורטים, יש לי פה שקפים מוכנים, אני אעביר לכם בסוף הדיון, על כמות הפונים למפקדת אלון של פיקוד העורף. זה מתנהל יפה מאוד, יש שם ועדת היגוי, שמנהלת גם חריגים, גם עובדים חיוניים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הציבור מכיר? כי אני לא מכיר את פיקוד אלון. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, לא מכיר את הטלפון שלהם. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> 4515*. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מפורסם? מי שמחפש ימצא? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> כן, בוודאי. בדגש על הבוקר, שוב סנכרון של כל האתרים, עם אתר משרד התחבורה, כל המידעים ב-QR, אתה סורק את הקובץ, מגיע לאן שאתה רוצה. כוכבית 4515 של משרד התחבורה אתה מתקשר, ויש לך שם הפניה לכל דבר שתרצה. רישוי, תחב״ץ, מפונים, חריגים וכולי. מהבחינה הזאת, החמ״ל שלנו, כמו שאמרתי, עובד 24/7, והחמ״לים של כל הרשויות היהודיות אצלנו, ונותנים מענה שוטף לדבר הזה. ואם תרצו, עכשיו העמקה בתחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, רגע לפני שאת עוברת, אני רק רוצה, מכיוון ששאלתי בהתחלה, התחלת להגיד, אבל אני רוצה להבין את עקרונות הפעולה בשבת וחגים. מה משתנה בזמן חירום? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> מה שמשתנה בזמן חירום בעצם לא משתנה, כי אנחנו ממשיכים שירות רגיל, בין אם רכבת, בין אם תחבורה ציבורית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> תכף החברים פה יפרטו. אבל לאור מצב חירום, ולאור העובדה שקודם כול חיילים צריכים להגיע לבסיסים, וכחלק מהפקת לקחים שהייתה מעם כלביא, שיפרנו כולנו את הדבר הזה. אנחנו מקבלים אישור לעבודה בשבת ממי שצריך, משרד העבודה ואחרים, שמים כוננים או עובדים בהתאם לצורך, והחברים שלצידי יפרטו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. פיני בן מויאל נמצא בזום. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. אני פיני בן מויאל., אני מצה״ל, אני במילואים. ראש או אחראי על מכלול התנועות הלאומי, שעושה את מה שאתם מדברים עליו בחירום. אני זה שהייתי אחראי יחד עם אט"ל על ריכוז הסד״כ, כל מה שקשור להפעלת אוטובוסים בשבת האחרונה של המבצע האחרון. ככלל, שתכירו, הפעלנו 1,400 אוטובוסים בתיאום עם משרד תחבורה, ללא שום בעיה, בשבת. זו לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה. אני, מילואימניק שנתיים, אבל לפני כן הייתי בסדיר, וגם לפני כן עשינו הפעלות רבות מאוד עם משרד התחבורה. יש פק"ל משותף שלנו במשרד הביטחון, והדבר הזה עובד. זה מה שיש לי להגיד כרגע על העניין הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האוטובוסים שגויסו לטובת המבצע הזה נלקחו מסד״כ האוטובוסים של ההסעה הכללית של אזרחי ישראל? << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> יש לנו בתיאום עם משרד התחבורה מדרגות הפעלה, שככל שהן עולות, קרי, ככל שהיקף האוטובוסים עולה, כך יש פגיעה בתחבורה ציבורית. הדבר נעשה בתיאום עם משרד התחבורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל לגבי זה ספציפית, לא באופן כללי. כשלקחתם עכשיו 1,400 אוטובוסים, וטוב שלקחתם, מניין זה הגיע? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> זה לא צה״ל צריך לענות, זה אנחנו צריכים לענות. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> מי שעושה את זה, זה משרד התחבורה. זה בתיאום עם משרד התחבורה. הם מביאים את זה לחניונים, אנחנו אוספים את זה משם, ככלל זה עובד, וזה עבד, עוד פעם, כפועל יוצא, או כלקח מעם כלביא, עבד ממש טוב הפעם. היחידות הגיעו למעט, בסוף להביא סד"כ כזה בכמה שעות לבסיסים, תמיד יהיו לנו חריגים, וגם פה למדנו, אבל ככלל אני יכול להגיד - - - עבד מצוין. אנחנו אחרי הפקת לקחים עם כלל היחידות שלנו לכלל היחידות שהופעלו, ובניגוד לעם כלביא, פה זה עבד ממש-ממש טוב. והתיאום עם משרד התחבורה. משרד התחבורה, מתייעץ איתנו בכל פעם שהוא נוגע במדרגות, או רוצה לגעת במדרגות הפעלה במשק, הוא שואל את צה״ל לפני כן מה הוא צריך, ובהתאם לזה, כמובן שהאינטרס של כולנו הוא פגיעה קטנה ככל האפשר במשק, והמשך קיום תקין של המשק, לכל שנקרא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני אשמח להוסיף על פיני שהביקוש של התחבורה הציבורית יורד במצבים כאלה. אזרחים לא יוצאים באותה תדירות מהבית, ואנחנו יכולים לתת כלים רבים יותר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עכשיו פחות אנשים יוצאים מהבית? כשהמשק פועל, איך אנשים אמורים להגיע לעבודה אם לא בתחבורה? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> מגיעים בתחבורה ציבורית. לא שמענו תלונה אחת על תחבורה. אנחנו עובדים ב-100% שירות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא שמעת תלונה אחת? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> לא. עכשיו לא - - - תכף ידברו חבריי, אני לא אקח את מקומם לדבר, אבל אנחנו עובדים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כרגע זה עובד ב-100% תפוסה גם ברכבות, גם באוטובוסים? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> הביקוש הוא נמוך בהרבה מהרגיל, תכף יציינו פה חבריי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל לגבי ההיצע. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> ההיצע הוא 100%. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הפעילות שלכם היא 100% כאילו מדובר בימי שגרה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> נכון, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה מאוד. נשמע את עמיחי לוי. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> שלום. נמצא איתי פה גם אסי סזנה מהרשות לתחבורה ציבורית, שאחראי על כל הקשר עם משרד הביטחון ורח"ל בהיבט של החירום ושל הגיוסים לצה״ל. אני אנסה להתייחס יותר לשגרת הפעילות בתחבורה הציבורית. ואם יש שאלות בנוגע לעבודה עם צה״ל, אסי גם יצטרף. אני מנהל את אגף הרישוי והתפעול ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, שזה אומר הטיפול בכל הפעילות השוטפת בעולם האוטובוסים. איתכם פה גם נציגי הרכבת, אם יהיו שאלות על הנושא הרכבתי. ואני אנסה להתייחס באופן כללי מאוד. כמו שמיכל אמרה, יש לנו תיאום מקדים עם פיקוד העורף, עם כל גורמי החירום, רח"ל, לגבי מדרגות ההפעלה לפי תרחישים שונים, כדי שלא בכל תרחיש ותרחיש נצטרך לחפש הגדרות ופירוט לקווים שעובדים או שמושבתים. נעשתה עבודת הכנה נרחבת מאוד עם מפעילי התחבורה הציבורית, חלקם פה, כדי שהם יכינו מה שקרוי מפות הפעלה לפי כל תרחיש ותרחיש, כאשר אנחנו נצמדים למדרגי ההתגוננות של פיקוד העורף, ירוק, צהוב, כתום ואדום, ועוד תרחיש אחד שהוא אפילו פחות מהאדום. ובמקביל אנחנו נדרשים גם להיות מוכנים לתת אוטובוסים לצה״ל במדרגות שונות. השילוב בין שני המדרגים האלה, גם מדרגי ההתגוננות וגם מדרגי המסירה של אוטובוסים למערכת הביטחון, הוא הבסיס להכנת המפות שהמפעילים הכינו, שחברות התחבורה הכינו. והשתמשנו בזה בפעם הראשונה בעם כלביא, וזה עבד בצורה טובה, והפעם עשינו בזה שימוש נוסף, וזה עבד אפילו טוב יותר. צריך להגיד פה לשבחן של החברות, שבאמת בתוך זמן קצר נתנו להן את ההנחיה לעבוד לפי התרחיש המסוים שנקבע, והם מהר מאוד ידעו להיערך ולהעמיד את השירות. אני אתייחס לשאלה שלך, יושב-ראש הוועדה, בהתחלה, איך נקבעה המתודולוגיה למדרגות, או מה עם סדרי העדיפויות. כמובן שבמדרגה הנמוכה ביותר של 15% הפעלה, שהופעלה ביום הראשון של עם כלביא, ביוני 2025, המיקוד הוא על שירות לבתי חולים בבסיסי צבא בלבד. ככל שעולות המדרגות, יש לנו מתודולוגיה גיאוגרפית שפורסת יותר ויותר את השירות, כדי שלא ינותקו שכונות ויישובים. רק תיקון קטן למה שמיכל אמרה, היום אנחנו עומדים על בין 60% ל-75% הפעלה, לפי מדרגי ההתגוננות. היכן שיש מדרג צהוב, אנחנו על 75%, באזורי מדרג כתום, אנחנו על 60%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול, לחדד את העניין. זאת אומרת, אתם עובדים כמובן על פי הנחיות ביטחון, אבל האם יש מגבלה, האם הגעתם למגבלה של מספר אוטובוסים? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> אין מגבלה על מספר אוטובוסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל, אני מבין שהבעיה היא התרחיש הביטחוני או ההתגוננות. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> זה פוגש את שני הדברים. גם מצאי הנהגים לא מלא, כי יש נהגים שמגויסים למילואים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה נהגים חסרים? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> כרגע יש כ-500 נהגים שהם עובדי תחבורה ציבורית שמגויסים למילואים. יש את המוכנות לתת אוטובוסים לצה״ל, ויש את השיקולים האחרים, שבאמת הביקושים נמוכים מאוד ביחס לשגרה, וכל נהג שיוצא לכביש, המערכת, המפעיל, המדינה, דורשים ממנו להיות בעבודה כל היום בחוץ, ויש פה שיקול דעת שנקבע מראש, שהמדרגות האלה מותאמות לתרחיש. ברור שאין אפשרות לתת שירות מלא, אבל צריך להגיד, כבר במקומות שאנחנו עובדים 75% שירות, רק לשם ההמחשה, בקו עירוני שעובד ארבע פעמים בשעה, כל 15 דקות בשגרה, עכשיו הוא עובד על כל 20 דקות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו רגע נסכם. למשל אם היום אנחנו במצב של אזעקות, ואתה אומר, 65%-75% סדרי גודל. האם המגבלה כרגע היא ההנחיה, נקרא לזה, הביטחונית, הצבע, או מספר האוטובוסים או מספר הנהגים? הרי זה לא חופף. מהו המגביל כרגע? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> זה לא חופף כל יום. זה שני הדברים ביחד. גם הדרישות מצה״ל יכולות להשתנות מיום ליום, במהלך שלושת השבועות האלה, ופיני יוכל להעיד, היו גלים, עליות וירידות בכמות שצה״ל דרש מאיתנו להעמיד. מערכת התחבורה הציבורית היא מערכת כבדה ומסועפת. אי אפשר מיום ליום לתזז אותה, ולכן אנחנו שומרים גם סוג של עתודות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והציבור באמצעים הדיגיטליים, יכול להכיר את העדכניות של המערכת? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> נכון. יש לנו תמיד בעיה ביום הראשון של ההפעלה, שהמערכות לא מעודכנות, כי כאמור, אנחנו לא שותפי סוד. בשבת הראשונה היה פער, אנחנו פתרנו אותו כבר עד יום ראשון. מי שנכנס לאתרים ביום ראשון בבוקר, ב-1.3, כבר ראה מידע עדכני. אנחנו מעדכנים אותו בקבועי זמן קצרים יחסית, כלומר, בטווח של יומיים-שלושה קדימה, ולא של שבוע קדימה כמו בשגרה, בגלל הצורך להשאיר יתירות וגמישות. אבל כל מי שבודק באתרים, באפליקציות, באותו בוקר רואה מידע עדכני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, בלג הזה של יומיים-שלושה, אתם מתאמצים לשמור על הסדר, על לוח ההיסעים. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> המידע שקוף ואמין לנושא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקן אותי אם אני טועה, אין הבחנה בנוגע לחזרה למשק, לעבודה בין אזורים שונים בארץ. חיפה חוזרת כמו תל-אביב, משגב עם חוזר כמו באר שבע, כולם נדרשים לחזור לעבודה. למה יש הבחנה בין היכולת או הצורך לספק תחבורה ציבורית לכל חלקי הארץ? ומהי אותה הבחנה בין אזורי הארץ? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> יש פה מומחים ממני בתחום, אבל יש - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שהרגולטור יענה לי על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה טובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולגביך, אמרת שחסרים 500 נהגי אוטובוס כי הם גויסו למילואים, קודם כול שילכו לשלום ויחזרו לשלום. אבל מתוך כמה? כמה נהגי אוטובוסים פועלים כרגע בישראל? ומתוכם, כמה אחוזים כרגע לא זמינים לעבודה? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> מתוך כ-21,000 נהגי אוטובוס שפועלים היום בתחבורה הציבורית, יש 500 מגויסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי השאלה, מי יוכל לענות מהנוכחים? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני לא רוצה לענות על כל השאלות, אני פשוט מקצועית ובקיאה בידע. אבל זה לא אנחנו, זה פיקוד העורף. מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף שונה מאזור לאזור, ולכן אנחנו מתנהגים בהתאם למדיניות ההתגוננות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרת שיש 100% שירות, גברתי. אין 100% שירות. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני מתכוונת ל-100% שירות בהתאם לביקוש. זה לא סותר, מה שאמר עמיחי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה נסיעות חסרות נרשמו בתקופה האחרונה, בשבוע האחרון, למשל? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> עמיחי יענה אם הוא יודע לענות, וזה לא רלוונטי, כי מה שצריך להגיד זה שאנחנו נותנים שירות הרבה-הרבה מעבר למה שנדרש. אין מצב שאנשים עומדים בתחנות ולא מקבלים שירות. אנחנו מתגברים גם את זה, אנחנו מתגברים עוד היסעים במעברים, אנחנו עושים שירותים רבים שהם מעבר לרגיל עבור האזרחים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה תפקידך? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> ראש אגף חירום במשרד החירום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ראש אגף חירום. שוב, את לא מתגברת מעבר ל-100%, כי הרגע אמרת שאת לא נותנת 100%. ולכן אני מבקש להבין כמה אחוזים נותנים, וכמה נסיעות חסרות. חבר הכנסת מבקש לשאול שאלות, תחליטי מה רלוונטי, מה לא רלוונטי. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני לא אגיד, עמיחי יענה. בשמחה אדוני חבר הכנסת - - - אני אענה לכל מה שהוא רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לדעת כמה נסיעות חסרות נרשמו. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> ה-100% שאמרתי, אני רק רוצה להבהיר, זה 100% בהתאם לביקוש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מה ששאלתי, לא שאלתי כמה נסיעות נרשמו. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> בשמחה, אדוני, עמיחי פה, הוא יענה. הוא הגורם המקצועי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. כמה נסיעות חסרות נרשמו בשבועיים האחרונים? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> זה משתנה מאזור לאזור בין 60% ל-75%. אם אני מסתכל על ממוצע ארצי אנחנו על כ-67% נסיעות יומיות ביחס לשגרה, שני שליש מהשגרה. אבל שוב, זה לא נכון לדבר ברמה ארצית אלא ברמה אזורית, כי הביקושים גם משתנים מאזור לאזור. בגוש דן למשל, אנחנו על 60% שירות, אנחנו רואים פחות מ-35% ביקוש ביחס לשגרה. כי גוש דן זה אזור יחסית מטווח, התנועה דלה. גם אם חלק ממקומות העבודה פתוחים, אין מוסדות חינוך, רבים נשארים בבית, יש פחות מסחר. באופן כללי יש פחות תנועה באופן דרמטי ביחס לשגרה. אף שאנחנו שומרים על ה-60% שירות, האוטובוסים רחוקים מלהיות מלאים, גם מפעילי התחבורה הציבורית פה ויוכלו להתייחס. אנחנו בקשר רצוף עם הרשויות המקומיות, ובכל מקום נקודתי ספציפי שיש בקשות לתגבור שירות כזה או אחר, אנחנו מתייעצים עם פיקוד העורף, ובדרך כלל גם נענים בחיוב, אם אין איזו מגבלה מיוחדת. ואנחנו עושים גם את המעקבים בשטח. אני אתן דוגמה, מיום חמישי האחרון שנרשם עומס בבאר שבע בקו 470, תוגבר מיידית על ידי חברת אגד, וכבר מהיום הוא מתוגבר באופן קבוע בלוחות הזמנים שלו. אנחנו עושים כל הזמן את המעקבים האלה, ונראה לי כדאי שבאמת נשמע גם את מפעילי התחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עמיחי, עדיין איתך, פיקוד העורף לא זמין לנו כרגע. אני רוצה להבין את ההנחיות אליך, השאלה של השונות, או הפער בין ההנחיה השווה, כפי שציין חבר הכנסת יוראי, כולם נדרשים לחזור באותה מידה, אבל המענה ניתן באופן דיפרנציאלי, כנראה על פי האיומים, או על פי הגדרות פיקוד העורף. זה גוזר עליכם, בגלל אותו מרכיב, אותו קריטריון של צבע, של רמת האיום, זה גוזר עליכם הקטנה של מספר הקווים, של רמת השירות? << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> נכון, מדויק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה להבין את הרציונל, מתוך ההנחה שלמרות שנדרשים להגיע, בפועל מגיעים פחות, או - - - אני רוצה להבין את הרציונל, בקיצור. כי דווקא יש היגיון אחר, וזה להוסיף קווים כדי שיהיה אפשר להקטין את רמת הפגיעה באוטובוס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו שאלה של ביצה ותרנגולת, אני לא נוסע בימים אלה באוטובוסים וברכבות, כי אני יודע שהשירות הזה מצומצם, ואני לא רוצה לחכות בתחנה יותר מכפי שאני צריך כשיורים טילים על ישראל, ואני נדרש להגיע לעבודה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שהחברים מבינים את העניין, בוא נשמע, עמיחי. << דובר >> עמיחי לוי: << דובר >> אני אתייחס. אני אומר שוב, כשאומרים מוסיפים קווים או מתגברים קווים, זה לא אוטובוסים אוטונומיים. יש נהג מאחורי ההגה, ואנחנו כולנו שולחים אותו לכביש בלי אמצעי המיגון, וכאמור, אל מול ביקושים שהם נמוכים דרמטית מהרגיל. גם כשאומרים נדרשים לצאת, נדרשים לצאת לעבודה, כמו שאמרנו, כל מוסדות החינוך סגורים, גם מקומות עבודה פתוחים תחת מגבלות, וחבל שאין פה נציג פיקוד העורף, אבל כשיש מגבלות התקהלות של 50 איש, זה אומר, למשל, שמפעלים גדולים, מוגבלים בכמות העובדים. לא כולם יכולים ונדרשים לצאת לעבודה. הורים רבים נשארים בבית גם אם מקומות העבודה פתוחים, כי פשוט אין להם ברירה. לא סתם אנחנו רואים שהביקושים נמוכים. מסחר נמוך מאוד, מקומות מסחר חלקם סגורים. אי אפשר להגיד שהשוק פתוח באופן מלא, גם אם המגבלות מאפשרות פעילות ברמה מסוימת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, הממשלה החליטה שכל הארץ היא מקשה אחת בעניין פתיחת המשק לעבודה. כל אזרחי ישראל - - - << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> סליחה, אדוני חבר הכנסת, המדינה מחולקת לאזורי התרעה. עוד היה שינוי השבוע באזורי ההתרעה שנותנים כדי לאפשר את פתיחת המשק. אני לא נציגת פיקוד העורף, אני לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אולי נשאל אותם. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אין בעיה, הם לא בדיון פשוט, אבל אנחנו ערוכים לתת מענה ככל שיידרש בהתאם למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף. כל הנהלים במדיניות ההתגוננות ומענה תחבורתי ומענה של שאר רשויות משרד התחבורה תואמו לפני האירוע הזה ועוד הרבה לפני האירועים האחרים, ומתעדכנים כל הזמן אונליין. סתם אני אתן לך דוגמה, עודכנו רק לאחרונה, מה נהג האוטובוס עושה בהתראה המקדימה. זה כל יום, כל היום, חשיבה מחודשת לזה, וזה נספח שנמצא במדיניות ההתגוננות, זה קבוע מראש. צריך לפנות פה לגורם של פיקוד העורף, למה המדיניות היא כזו או אחרת, לא אלינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שאני לא פונה לצבא, אני פונה לממשלה. אתם לא הגורם הממשלתי שצריך לענות לי על זה, אבל אם הממשלה החליטה במשרד הכלכלה או במשרד ראש הממשלה שחוזרים לעבוד, אני מצפה שהתחבורה הציבורית שמאפשרת לאנשים להגיע למקום העבודה שלהם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מאפשרת. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> הפעילות של החזרה היא מדרגית ומצומצמת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, זה ברור. מה שאני מזהה פה, אני רשמתי לעצמי אופטימיזציה בין צורכי או דרישות ההתגוננות, פתיחת המשק ורמת הביקושים. וברור לגמרי שצריך לייצר פה איזשהו איזון. אני לא ראיתי שמספר האוטובוסים וכמות מספר הנהגים הם הבעיה. כמו שאמרתי, יש פה איזשהו סוג של איזון שצריך לקיים. אני לא יודע להעריך אם האיזון הוא מיטבי, אבל אם המשמעות היא בכלל אצבע שבמקום לחכות 15 דקות מחכים 25-20 דקות, זו שאלה, כבר כל אחד יחליט האם זה הגיוני או לא, מתוך הנחה שמספר הנוסעים הוא לא אותו דבר, אין את אותו עומס. הדרישה לקיים את אותה רמת שירות בדיוק כפי שהייתה ב-26 בפברואר, היא לא האפשרות היחידה. אני מקבל את זה שמותר לקבל החלטות תוך כדי התבוננות. אבל הנה, בעצם השאלה שמציג חבר הכנסת יוראי זה האם לא ראוי, ואני מוסיף, מטעמים של דילול מספר הנוסעים, לשמור על אותה רמת היסעים, למרות - - - או בגלל דווקא, בגלל שיש פחות נוסעים. בסדר, זה נשאר פתוח. זה התפקיד שלכם, זה מה שאתם צריכים לעשות, ותפקידנו, כל אחד יגיד מה דעתו על זה. כן. אני מבקש שנעבור לרכבת ישראל. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> שלום, רוברט שימחייב, ממונה על ההיערכות לחירום ברכבת ישראל. << דובר >> ליהי אהרון פלקוביץ: << דובר >> ליהי, מבקרת הרכבת, כבר נפגשנו. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> רכבת ישראל פועלת, כפי שהוצג, גם אנחנו פועלים על פי מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף, ובהתאם לרמות השירות שדורש משרד התחבורה כרגולטור, ואנחנו כמובן מתאימים את עצמנו. רכבת שומרת על רציפות תפקודית מלאה מתחילת המלחמה, מה גם שאנחנו פועלים היום ברמה של 24 שעות. שאלת לגבי הנושא של מה עשינו ב-28 בפברואר, הדבר הראשון שעשינו, מעבר כמובן לאיוש של כלל העמדות וחדר מצב, כמו גם בעם כלביא, אנחנו פינינו את הנוסעים מנתב״ג. הועברה פנייה ממשרד התחבורה להסדיר רכבות כדי שנוכל לפנות, כי באופן טבעי היו לא מעט נוסעים בעקבות ביטולי טיסות, סייענו בנושא של פינוי נוסעים מנתב״ג, זה הדבר הראשון שעשינו. לגבי הנושא של התפעול שלנו, אנחנו מפעילים בין 60% ל-70% רכבות ביחס לשגרה. יש לנו לא מעט מאבטחים מגויסים, קצת פחות משליש מהמאבטחים שמגויסים, ואנחנו עדיין שומרים על הרציפות התפקודית, וזה עולה כל פעם במדרגים. לגבי הנושא של הסיוע לגורמי חוק, אנחנו באופן יזום, כרכבת, יזום פונים גם לאט"ל וגם לאמ"ץ לגבי הנושא של סיוע בהסעת חיילים בשינוע ציוד צבאי. מעמידים לרשותם גם כוננים במידת הצורך, גם בשבתות. כל שבת יש לנו את הכוננות שלנו, בין אם פינוי אותם נוסעים שמגיעים מנתב״ג, ובין אם תגיע פנייה ממערכת הביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באותה שבת ב-28 היה צורך? הייתה פנייה מצה"ל? << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> לא. אני אזכיר כאן שאנחנו פונים בכל סוף שבוע למערכת הביטחון. כרגע הם לא צריכים את הסיוע שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, לשאלה הראשונית שלי בהקשר הזה, זה פק״ל ידוע. אם צורכי צה״ל, המערכת הביטחונית קיימת, אתם תדעו להעמיד גם בשבת את הנהגים ואת המכונות. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> אני אגיד יותר מזה, יש לנו גם פק״ל עם משרד הבריאות, שאם חלילה בית חולים מסוים נפגע, אנחנו יודעים כי זה גם תורגל ויש נוהל משותף, פנינו גם למנכ״ל משרד הבריאות עוד ביום הראשון של המלחמה, במידת הצורך להסתייע בנו בפינוי פצועים מבית חולים אחד לאחר, בהתאם לצורך שלהם. גם כאן עשינו את זה. לא היה צורך, לשמחתנו, אבל במידת הצורך אנחנו כמובן זמינים לכל תרחיש בכל אירוע. לגבי הנושא של הגיוסים, גם אצלנו יש נהגים שהם מגויסים. נהג רכבת זה לא משהו שאפשר למצוא אותו כמובן בשוק החופשי מבחינת התעסוקה. ולכן כל נהג שמגויס, מוריד לנו מהסד״כ. ועדיין, אני רק רוצה לסבר את האוזן שאנחנו עומדים בממוצע על 30% ביקוש ביחס לשגרה. ואנחנו מתחילת המלחמה מעמידים יותר מפי שניים היצע מבחינת הרכבות, בטח מבחינת תחנות רכבת וכולי, ונותנים את כל המענה הנדרש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לפי החשבון הפשוט שלי, עם אותם 60%-65% של קווים, הרכבת היא בחצי תפוסה. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> יש נקודות שיא כמובן. כמו בכל תחבורה יש נקודות שיא, למשל יום ראשון בבוקר, יום חמישי, אדוני מכיר את זה, יש נקודת שיא, תנועה של החיילים וכולי, אבל בכל שאר ימות השבוע תנועת נוסעים מדוללת. ולגבי הנושא של ההתאמה, מה שנאמר גם כאן, בסוף אנחנו, כולנו, מותאמים למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף. והמדיניות, נכון להיום, מוגדרת מדיניות מצומצמת. זאת אומרת, עם כל זה שאנשים עדיין נדרשו לחזור לפעילות, עדיין במשק הכללי פיקוד העורף מגדיר את זה כמצומצמת ומטיל כל מיני הגבלות. בגלל זה אנחנו רואים שהתנועה, גם בכבישים, גם אצלנו נוסעים וכולי, היא יחסית נמוכה לעומת השגרה, 30%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות. ראשית כול, מתי הייתה הרכבת הראשונה ביום שבת של פתיחת המלחמה, ב-28 בפברואר? << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> הרכבת הראשונה ב-28 בפברואר הייתה לפינוי של הנוסעים מנתב״ג. היא הייתה בסביבות השעה 11:00-10:00. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשפניתם לצה״ל ושאלתם אם זקוקים לשירותי הרכבת, נעניתם בשלילה. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> עד היום, כן. כמובן, בשגרה יש גם רכבות, ואם צריך, אנחנו גם יודעים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם בשבת? << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> רגע. ביום-יום אנחנו כמובן מפעילים את הרכבות הרגילות, ואנחנו אומרים מעבר לזה. אם הצבא צריך, גם בשעות הלילה, גם בשבת, יש לנו כוננות עם הצוותים, עם הרכבות, שבמידת הצורך אנחנו יודעים להפעיל כמעט בזמינות מיידית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שגם ביום שישי לא תוגברו המערכים, המערך של הרכבת. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> תוגברו לטובת מה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צורכי הביטחון. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> אני מדגיש שוב פעם, אנחנו מיוזמתנו בכוונה פונים לצבא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שמח לשמוע שאתם פונים. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> אני עונה. אם הם צריכים, הם יודעים לתת לנו מה הם צריכים ואנחנו - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לגבי עיבוי המערך בימי שישי, התשובה היא לא. << דובר >> רוברט שימחייב: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> כשאין רכבת אנחנו מתוגברים ממערך היסעים מהיכן שצריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. פיני, בבקשה, רצית להשלים. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> כן. התיאום שלנו פה עם החברים ברכבת ישראל, נתיבי ישראל, משרד התחבורה סזנה, שנמצא פה בתוך הדיון, הוא יום-יומי. יש שיח שוטף, יש חברות של שנים, יש פעילות של שנים, יש הפקת לקחים מאירועים קודמים, החל מ-7 באוקטובר וגם אחורה. ומה שנאמר פה על פינוי נתב״ג, זו גם משימה צבאית, אני גם הכנתי לזה אוטובוסים. כי בפינויים קודמים, ופה בגלל האפקטיביות של הרכבת, לא נדרשנו לאוטובוסים האלה וידענו להפנות אותם למשאבים אחרים. כמו שאמרת על אופטימיזציה, זה באמת לנהל אופטימיזציה, גם למול תמונת המצב במשק, גם למול צורכי הצבא, והדבר הזה הוא דינמי. מה שנאמר פה זה שככלל אנחנו מייצרים פק"לים מתואמים לפי תרחישים בשגרה, ובהפעלה אנחנו יודעים לעשות את האדפטציות. כמי שמכיר את המערך הזה לפחות עשור, אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה מאוד, שיש גם פתיחות וגם גמישות, והסיפור הזה של המשק הוא באמת למול תפיסות נמוכה כרגע של המשק. צריך לשאול מה יקרה, בהינתן מצב שהמשק יחזור לתפקוד מלא, זה כמו אקולייזר שמנהגים אותו ביחד. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה, גם למשרד התחבורה, גם לרכבת ישראל, גם לנתיבי ישראל, משטרת ישראל. אנחנו בחירום פועלים כגוף אחד, ולדוגמת הפינוי של נתב״ג, זה נעשה בשיח משותף, בהתייעצות משותפת בזמן אמת, וזו החלטה שהיא חבלה, וזה קרה ממש מהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה של חבר הכנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, זה לא רק מרגש לשמוע את הדברים שלך על שיתוף הפעולה והפרגון למשרד התחבורה, זה חשוב שאתם תעבדו בשיתוף פעולה. ובהקשר הזה, למה לא ביקשתם להפעיל את מערך הרכבת ביום שבת של ה-28, ולתגבר את המערכים בסופי שבוע, גם של הרכבות, מתוך הנקודה שיצאת ממנה, שהמערכת של הרכבת היא יעילה ואפקטיבית, ובמידה מסוימת גם אפשר לסמוך עליה, בניגוד לאוטובוסים, שאתה צריך אפליקציה חיצונית. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> בניגוד לתרחישים קודמים, פה היה לנו תיאומים עם הרכבת גם לפינוי של יחידות צבאיות. מפאת הסיווג, אני לא אגיד את זה פה, שזו פעם ראשונה שזה נעשה, ואנחנו מתואמים וסגורים על הדבר הזה. פה עשינו הערכת מצב בזמן אמת. יחד עם משרד התחבורה, ויחד עם רכבת ישראל. רכבת ישראל בפריסט בהפעלת חירום הייתה הפעלה ביום שבת ב-8:00, וב-8:30 היו נציגים של הרכבת אצלנו. רכבת ישראל, נתיבי ישראל, אנחנו יושבים באותו מקום, מדברים את אותה שפה, מפעילים את הכל מאותה נקודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והתרשמת שכדי שמילואימניקים יוכלו להגיע לבסיסים שלהם, לא צריך את רכבת ישראל, אלא הם מספיקים אוטובוסים. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אני לא אמרתי את הדבר הזה. אני יכול להגיד לך שמשרד התחבורה הקצה לנו אוטובוסים בהיקפים נורא גדולים באותה שבת. אנחנו באיזשהו שלב אפילו עצרנו אותו למול התיאום. נדרשנו בפחות ממה שתיאמנו. עשינו הארכת מצד בזמן אמת על הרכבת, לא נדרשה רכבת. אגב, אם היא הייתה נדרשה, אני מתואם פה עם נציג רכבת ישראל שיושב אצלכם. תוך ארבע שעות הוא יודע להעמיד לי רכבת בכל מקום. אנחנו מתואמים על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. תודה רבה. אני מבקש ממאיר מכלוף מרח"ל, רת"ח משרדי הממשלה. מאיר, שלום לך. מאיר אתה שומע? טוב, אנחנו נמשיך עם החברים שאיתנו. מיכל, תציעי את הסדר הנכון. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> נמצאים פה נציגים של מטרופולין ודן, מטרופולין, אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> אוהד דורפמן: << דובר >> צוהריים טובים. אני אוהד דורפמן, סמנכ״ל תפעול לחברת מטרופולין. אני אשתדל לא להוסיף על מה שנאמר כבר פה. חברת מטרופולין, כמו שאר מפעילי התחבורה הציבורית, ערוכה לחירום ונערכת לחירום גם בשגרה, כמובן. גם בעם כלביא ביוני החברה הופעלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה אומר מבחינתכם להיות ערוכים לחירום? << דובר >> אוהד דורפמן: << דובר >> זה אומר שאנחנו מכירים את התרחישים של המשרד, מכירים את מדרגות ההפעלה, נמצאים בקשר קבוע עם אגף החירום של המשרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם יודעים לצבוע מראש, לפי המדרגות, איזה מספרי רישוי, איזה אוטובוסים ואיזה נהגים יהיו בכל מדרגה? << דובר >> אוהד דורפמן: << דובר >> מייד עם הפעלה בכוננות הנוכחית קיבלנו אינדיקציה שהולכת להיות הפעלה בתקופה הקרובה, וזה בדיוק מה שעשינו. צבענו את האוטובוסים ואת הנהגים להפעלה הראשונה. אנחנו הפעלנו בשבת, ה-28 בחודש, מאות אוטובוסים לטובת צה״ל בשלושה חניונים מבאר שבע ועד רעננה, כפר סבא. מהקריאה ותוך ארבע שעות, עמדו האוטובוסים, הגיעו והצבא קיבל אותם והם היו לרשותו ולשימושו. וגם היום אנחנו עומדים בהפעלה ומוכנים לכל תרחיש. כמובן שההפעלה השוטפת של התחבורה הציבורית נעשית בהתאם להנחיות המשרד ברידוד הקיים. זהו, עד כאן. << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> גיא ליכט, סמנכ״ל התפעול של חברת דן. אני רק אוסיף בקצרה על מה שאמרו. גם אנחנו פועלים על פי תרחישי ההפעלה שמכתיב משרד התחבורה, בהתאם לנדרש. שאלת קודם לגבי מגבלה. המגבלה היא לא של אוטובוסים ונהגים, המגבלה היא של הצבע, של התרחיש שבו אנחנו פועלים. בגוש דן אנחנו פועלים בתרחיש המרבי במדרגה הכתומה, שזה בסביבות ה-60% הפעלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, שלא נתבלבל. מרבי זה אומר מה? << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> מרבי במדרגות ההפעלה. רמות ההפעלה מחולקות לארבע רמות, לפי סוג הפעילות, ולגבי רמות עצימות יש 13 תרחישים שונים. גם בפעילות מצומצמת, בהתאם לדרישה, יש 40%, 50%, 60%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כתום. כמה אחוזים זה? << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> או 40%, או 50%, או 60%. אנחנו מפעילים 60%. היתרון במפות ההפעלה האלה, שזה לקחים שבאמת הופקו במהלך תקופה, מה-7 באוקטובר, כולל משחק מלחמה בדרך. המפות האלה הן מפות שלדיות, מפות שקיימות. מרגע ההפעלה אנחנו מוכנים אליהן בזמן אפס. מעבר לאנשים ובעלי תפקידים וכן הלאה, המשמעות של המפות האלה, שברגע שהן מוכנות ונשתלות במערכת הרישוי, כל אזרח במדינת ישראל, דרך האפליקציות ודרך האתרים, רואה את הלו״ז המדויק. הפעם היחידה שזה לא קורה זה באמת ביום שבת עצמה, ביום ההפעלה, שבעצם מפעילים מפה דומה ככל האפשר, אבל מאותו רגע, בהתאם לרציפות התפקודית, יש מידע מלא, יש שיתוף פעולה ברמת השעות, מול המשרד ומול שאר הגורמים הרלוונטיים. וכמו שאמרו קודמיי, אנחנו פועלים על פי הנחיות פיקוד העורף. אנחנו יכולים להגדיל את הפעילות. באזור גוש דן, אם אנחנו מפעילים 60% מהתחבורה, אנחנו מזהים ביקושים של באזור ה-55%. זאת אומרת, יש התאמה, פחות או יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק משהו מבלבל אותי. אמרת על פי הנחיות פיקוד העורף, אבל הנחיות פיקוד העורף זה איך אתם מתגוננים. ההנחיות לשיבוץ או לסדר ההסעות, צריך לבוא אליכם מהרגולטור, ממשרד התחבורה. << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> ממשרד התחבורה. כשאני אומר פיקוד העורף, פיקוד העורף קובע את סוג הפעילות הכתום. משרד התחבורה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. מי שבמירכאות, יוצר את האופטימיזציה או מתמקח בין הווקטורים השונים, זה המשרד, מן הסתם. << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש שונות בביקושים בחלקי הארץ? יש חלק מסוים שאתם רואים ביקושים של 120% ואחד של 30%, או שגרוסו מודו זה אותם ממוצעים של תפוסה בכל חלקי הארץ? << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> אני אתייחס לאזור המרכז. הרוב המוחלט זה פחות או יותר אותם ביקושים, אבל מפות החירום הותאמו בהתאם. זאת אומרת, אם קבענו את מפות החירום מרגע שהתחיל התהליך לפני יותר משנה, אנחנו גם מתאימים אותם לאורך הדרך בהתאם לביקושים הרגילים, כדי לעשות את זה בהתאם. וגם משרד התחבורה מאפשר לנו עוד איזשהו אחוז תגבור מסוים, שאם אנחנו מזהים, דה פקטו שיש לנו עומס מקומי, אנחנו גם יודעים להוסיף לשם נסיעות, וזה מה שאנחנו עושים היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תחדד לי, מה זה נקרא עומס כאשר מראש אין עומס? << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> כשאנחנו מדברים על רמה ממוצעת, אם אמרתי 60% הפעלה ו-55% ביקוש, יש קווים שבהם הביקוש הוא 80% ויש קווים שבהם הביקוש הוא 20%. התאמת משטר התדירות לאותה שעה, לאותו קו, זה משהו שנעשה אונליין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד, לטעמי עומס, אני נותן את הפרשנות שלי, זה אם מה שאנחנו רוצים זה לרדד את מספר הנוסעים, אם זה עובר, למשל, את ה-65%, אתם מוסיפים כבר לשם. זו המשמעות של עומס, זה עומס יחסי לאירוע. << דובר >> גיא ליכט: << דובר >> זה בדיוק מה שזה אומר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, מאה אחוז, יפה. יש לנו איזה אירוע קוסמי, לרדד את מספר הנוסעים לכמה שפחות פגיעה, הסתברות של פגיעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולחלופין, אתה רוצה לייצר פקקים? אני לא רוצה לדעת מה בן אדם צריך לעשות בפקק באיילון כשיש אזעקה. אם יהיו פחות רכבים על הכביש, אנשים יגיעו מהר יותר בשגרה ובחירום, תמיד. עדיף שאנשים יונעו באוטובוסים מאשר ברכבים פרטיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יוראי, מהסעות בעוטף, אני זוכר שהיה, בזמני חירום ניסינו לרדד את מספר - - - שם לא היו פקקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי גם לא הוציאו אנשים לעבוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זה היה בימים שדווקא - - - שלום, מאיר. תסביר לנו רגע מה החלק שלכם. הרי אתם נותנים את ההגדרות של רמת השירות, ועומדים מול משרד התחבורה. אחר כך משרד התחבורה בשוטף מול פיקוד העורף, עם ההנחיות שלו, מה החלק שלכם? << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> אנחנו מתואמים עם משרד התחבורה על רמות השירות שהם ייתנו בזמן חירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רמת שירות זה קצב ההסעות? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> כן. << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> רמות השירות זה על פי ההגדרות שקובע משרד התחבורה, כל אחד בתחומו. הוא לוקח את תרחיש הייחוס, הוא בוחן אותו, הוא מסתכל, והוא אומר, במצב הזה היכולת שלי לתת א', ב', או ג', ככה זה ב-בהיסעים שהוא קבע את המדרגות, ככה זה בנת"י כשהוא קובע את משך הזמן שהוא מגיע לכל תקלה ולטיפול בה, ומה שאנחנו רואים עד היום, במהלך כל זמן המלחמה הזאת, משרד התחבורה בכל הפרמטרים עומד בכל רמות השירות, ואפילו נותן מעבר למה שהוא הצהיר, ומעבר למה שהוא אמר מההתחלה. מבחינתנו משרד התחבורה עושה עבודה מצוינת, מיכל מרכזת את זה בצורה טובה, כלל הגופים מתואמים עם כל הגורמים מקבלי השירות, ואנחנו רואים משרד תחבורה חזק שנותן עבודה מצוינת במהלך התקופה הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, מאיר, ברגע של פתיחות, ודווקא על רקע הציון הגבוה למשרד, מה ההצעה שלך לנו, להנהלת הוועדה, איזה משרד לזמן? שם אולי יש יותר קשיים. << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> יש לנו אתגרים רבים במשק. אחד האתגרים הגדולים זה דווקא העניין של מחסה הולם. יש לנו שם אתגר שאיתו אנחנו מטפלים, הקמנו צוות מיוחד לטפל בעניין הזה, ויש עוד הרבה לשפר והרבה לעשות, ולספק שירותים לאותם אנשים שנאלצו להתפנות מבתיהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיר, השאלה הקונקרטית היא, אנחנו הרי מסתכלים ומתבוננים על הפעילות של הרשות המבצעת, של הממשלה, ואתם עובדים עם משרדים רבים. אני שואל באופן גלוי, זה לא סוד מדינה צריך להיות, באיזה תחומים, באיזה משרדים מן הראוי לשפר את רמת העמידה בתנאי השירות, ברמות השירות. << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> אני לא חושב שזה נכון שאני אציין שם של משרד, אני מציין נושא. הנושא של הטיפול - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המיגון, אתה מתכוון? << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> הנושא של הטיפול באזרח שבתו נפגע מורכב מכמות גדולה מאוד של משרדים, שכל אחד ממשיך לספק לו את השירותים לבית מלון או לאותו מקום שהוא צריך. ולכן אני לא יכול להכריז עליהם, להצהיר איזה משרד ספציפי. אני כן יכול לומר שיש נושאים שאנחנו עוד צריכים להשתפר בהם, כי מי שאמור לטפל בזה קצת נסוג מהעניין הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, ביום שלישי יש לנו ישיבה בנושא הפינויים, בדיוק על הנושא של השירות לאזרחים המפונים, ואני מבקש מאוד שתהיו בקשב לדיון הזה. זה בדיוק הנושא שאתה מעלה. בבקשה. << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> אשמח לקבל הזמנה, ומה שנצטרך לעשות, נעשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, מאיר. אני מתקשה להבין, כי הבנתי שהצרכים של התחבורה, או מה שבפועל מסופק, הוא בהלימה להוראות פיקוד העורף. אני לא מבין אם זה בהלימה גם למדיניות פתיחת משק בישראל. כי אם כן, ההיקף הקטן של אנשים שיוצאים לעבודה, מה הוא מלמד? שאנשים לא יוצאים לעבודה וסופגים את העלות הזה על כיסם? שהם כן יוצאים לעבודה, אבל לוקחים תחבורה רגילה ולא תחבורה ציבורית? על מה הפער הזה מלמד, לשיטתך? << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> אני לא יודע על התחום הזה לענות לזה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אתה צריך לפנות למשרד האוצר על זה. אנחנו עושים מה שאומרים. אנחנו נותנים מענה למדיניות הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל כשאתה לומד שהמענה שניתן על ידי התחבורה הציבורית הוא 60%, ומתוך זה יש תפוסה של 50%, איך אנשים מגיעים לעבודה? האם הם מגיעים לעבודה? אם הם לא מגיעים לעבודה, מה המשמעות הכלכלית על משק הבית, על זוגות צעירים שצריכים שניהם לעבוד כי אין מסגרות חינוך? הם לא יוצאים לעבודה, מי סופג את המחיר הזה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו בוודאי שאלה חשובה, אבל לא בהקשר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל אותו. רח"ל מבחינתי זה, הם רואים את הכול מלמעלה והם מסנכרנים את הכול. אני שואל את עצמי איפה האנשים הצעירים, עם ילדים צעירים, שאין להם מסגרות לשלוח את הילדים שלהם. ומי סופג את מס המלחמה הזה שהאוצר לא רוצה לקחת על עצמו בפיצויים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיר, תרצה להגיב? << דובר >> מאיר מכלוף: << דובר >> משרד האוצר הוא הגורם שמטפל בזה, והוא פרסם איזשהו מתווה לפיצויים. היום קיבלנו על זה אפילו סקירה מהנציג שלהם. הכי נכון לקבל תשובה מקצועית דווקא ממשרד האוצר לעניין הזה. אני מבין שהיום או אתמול פרסמו איזשהו מתווה שאמור לתת מענה לדברים האלה, אני לא יודע לתת לך תשובה מקצועית לשאלה שלך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לפחות לגבות את השאלה של חבר הכנסת, אומנם לא בהכרח לדיון הקונקרטי הזה, כי השירות שניתן למשרד התחבורה הוא בסדר, אלא שחלק מההסבר לדרישה הנמוכה זה בדיוק אותה דילמה שאנחנו כלואים בה חלקים מהאוכלוסייה. אני מהצד של הסבא וסבתא שנקראים לסייע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאיר, מה שאני אומר זה שמאחר וגילינו במלחמה הזאת יותר מתמיד שהעורף הוא החזית והחזית היא העורף, ראו אולי שרח"ל ייכנסו לתמונה גם בהסדרת החוסן של העורף. כל פעם שאני שומע שהטלפון שלי מצלצל עם אזעקות בבית, כשאני נמצא כאן ובן זוגי עובד בזום והסבא והסבתא נדרשים איכשהו לתפקד תוך כדי הטילים. לי אין הורים, רק ההורים של בן זוגי נמצאים, בקיצור, זה אירוע שצריך לראות איך דואגים לחוסן של העורף, וזה אומר גם לעשות מתווה של פתיחת משק, איך דואגים להורים שעובדים וכולי. זה לא פחות חשוב ממרחבים מוגנים, מבחינת החוסן של העורף בישראל. ושם אנחנו חסרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיר, תודה רבה. << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> נמצאים איתנו נתיבי ישראל, רביבו ותמיר. אם הם יוכלו להתייחס לנושא של הצירים הבין-עירוניים, כל העבודה בכבישים, תיאומי מערכת הביטחון וכולי. רביבו, בבקשה. << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> אהלן, שלום לכולם. צחי מנתיבי ישראל. יש לנו שיתוף פעולה הדוק מאוד עם משרד הביטחון ומשטרת ישראל בכל מה שקשור לתנועות. אנחנו מתרגלים את זה אחת לחצי שנה. יצא שתרגלנו את זה ממש באמצע ינואר, ויש לנו נציגים ושדכנים. העבודה היא שוטפת, ומה שהוצג על ידי פיני באמת זה היה אחד לאחד בכל התהליך, בכל התיאומים, וגם כיום בהסדרות. מילה לגבי רציפות תנועתית בכלל. הצוותים שלנו, של היס"מ שלנו, לכל נקודה מגיעים בזמנים קצרים מאוד. אנחנו מדברים על עניין של דקות עד עשרות דקות. מחכים למשטרת ישראל על מנת לאפשר לנו זיכוי של השטח על ידי חבלן, וחשוב לנו מאוד להחזיר את הרציפות התנועתית במדינה, תוך עניין של דקות עד שעות, תלוי בהיקף הנזק וכולי. כבר קרה לנו את זה, אנחנו על זה כל הזמן. אנחנו למעשה עובדים פה 24/7, וזה חלק מההתייחסות שנכון שנתייחס פה בוועדה החשובה מאוד הזו. ויש הרבה דברים שראינו בדוח לאורך השנים, ואנחנו על כל סעיף פה נוגעים ועוסקים. וגם נציין שיש לנו נוהל סדור לפי הדברים האסטרטגיים של המדינה, בתי חולים, בסיסי צהל, גשרים ודברים ברמות האלה. ומיכל פה משרד התחבורה מכירה את הכול, כי היא נמצאת פה בכל התהליך, והיא רואה את כל הריכוז והתכלול שמוצג אליהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. האם סוגיות של, בזמנו דובר על כך, אגב הקשר ביניכם לבין המשטרה בעניין המשמר הלאומי, וידוא פתיחת צירים עקב איומים לאומניים, האם היה צורך? האם אתם על זה? << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> הצורך היחיד שנתקלנו בו כרגע זה ניוד כוחות. איפשהו פיני דיבר על זה בחצי נקודה עם כמות האוטובוסים שגויסה. נערכנו לזה בלאפשר את כל התנועה לאזורים הרלוונטיים, ובנושא הספציפי הזה נתנו מיקוד לצה"ל אל מול הצורך שלו. אל מול מה שתיארת על - - -, לא נתקלנו ולא היה בו צורך כרגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה מאוד. אתה יכול להגיד לנו, סדר גודל, כמה אירועים של סגירת ציר לדקות או שעות בגלל נפילות? << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> בתשתית בין-עירונית היו לנו משהו כמו שלושה אירועים. היה לנו אירוע אחד שגרר אותנו עד שמונה שעות, כל יתר האירועים עניין של שעות בודדות. שעתיים, שלוש, ואני מדבר איתך על קצב עבודה מהיר מאוד, כי אתה לא סוגר את כל הכביש, אתה משאיר נתיב אחד פתוח לאזרח, ומהר מאוד עובד על נקודת החסימה של זה. זאת המשימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסבירו לנו, לצופים, לגבי הגשרים, בטוח או לא בטוח מתחת לגשר? << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> לא בטוח מתחת לגשר. הגשר הוא נקודה שאתה לא אמור להיות מתחתיה. אתה אמור לצאת לתעלות ולצאת לשול הדרך. הגשר עצמו הוא לא אזור ממוגן. צריך לפעול אל פי הנחיות פיקוד העורף. גשר זאת לא הנקודה, זו תחושה, אבל זה לא המקום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, הוא לא ממוגן לגמרי, אבל הטענה אל תהיו למטה, כי הוא יקרוס עליכם. << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> נכון - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, בסדר - - - << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לגבי הגשרים, אני רק אגיד שבדיוק אתמול ביקשתי לעשות הבהרה, כי ראיתי איזה סרטון בחדשות. רשות לבטיחות בדרכים, יחד עם פיקוד העורף, עושים כל הזמן חיבורים בהקשר להנחיות של התנהגות נהגים בצדי הדרך, וגם לגבי הגשרים, ובאמת שזה לא בטוח בכלל, עדיף לשכב על הרצפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לומר, מכיוון שנסעתי, רמת ההישמעות לאזעקה היא קצת יותר משליש אולי. << דובר >> צחי רביבו: << דובר >> אם אפשר משפט, דווקא עכשיו צריך להדגיש לאזרחים שלנו, שאסור להיות שאננים ולהקפיד עוד יותר, כי אנחנו רואים בדיוק את התעצמות המערכה, ואנחנו צריכים לשמור על חיי כל האדם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חד-משמעי. הסיכוי הסטטיסטי של כל אחד להיפגע הוא נמוך, אבל כולנו רקמה אנושית אחת, ומי שלא מקפיד, מגדיל את הסיכוי שמי מאיתנו ייפגע. אילת שלום לך. מה נשמע? << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> בסדר, אני משתתפת קבע בוועדות שלך, כמו שאתה יודע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, תודה. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> קודם כול, תודה לכם על הדיון החשוב. אני כרגיל אביא את קולו של השטח, קולן של האימהות, של ההורים, המגייסים. אני יכולה לדווח לכם מה היה בקבוצות הוואטסאפ שלנו באותה שבת של 28 בפברואר. שוב, כאוס מוחלט. ההקפצה הרי הייתה בבוקר. קיבלתי דיווח שהשאטלים התחילו בשעה 14:00. אבל יש איזשהו חוסר התאמה בין מה שנאמר פה כרגע בדיון לבין מה שהיה המצב בשטח. מילואימניקים וסדירניקים הוקפצו לבסיסים שלהם בשעות הבוקר המוקדמות, ולא היו להם פתרונות. והיה כאוס מוחלט, והיו אימהות שכתבו, "מה אני אעשה? יש לי חיילת שצריכה להגיע לבסיס בדרום, ויש לי בן שצריך להגיע לרמת הגולן. הוא רוצה שאני אקח אותו". אין הסעות, אין עוד שאטלים. עכשיו בדקתי את הודעות הוואטסאפ שנשלחו, התחילו בשעה 14:00, גם כן ממקומות מרכזיים שאליהם היה צריך להגיע. לא הייתה תחבורה ציבורית מסודרת. אנחנו מדברים שוב על אירוע שקרה בשבת בבוקר. אני מניחה שאם זה היה קורה באמצע השבוע המצב היה פשוט יותר. אבל מהעדויות שאני מקבלת, גם עכשיו וגם באותה שבת של 28 בפברואר לא היו פתרונות. 70,000 צווי שמונה הוצאו. סדירניקים שהיו בחופשת השבת בבית הוקפצו לבסיסים, ולא היה להם איך להגיע אם אבא ואימא לא לקחו את הרכב הפרטי ותוך סכנת נפשות ותחת טילים כשהתחילו, וכל החששות ולהשאיר ילדים קטנים בבית. ולחיילים לא היה איך להגיע באותה שבת בבוקר לבסיסים. אני בטוחה שחל שיפור, ושמעתי את כל הדוברים שדיברו פה, אבל באותה שבת של 28 בפברואר בשעות הבוקר עם צווי השמונה ועם הקפצת הסדירניקים לא היה פתרון מסודר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני נותן את הקרדיט שמטעמים של ביטחון שדה אי אפשר היה להכין אוטובוסים עם נהגים. אבל השאלה היא אם מה שקרה מניח את דעתכם? ולגבי נושא נוסף, זאת החלטה, זו מדיניות, שמענו על ריכוזים במספר מקומות. האם לא הייתה דרישה של צה״ל להאריך את הקווים, לא רק במספר נקודות, אלא קצת יותר? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני אתן לפיני לענות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, פיני, בבקשה. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אני אשמח להבין על מה מדובר. אני ריכזתי את כל נושא ריכוז התנועות באותה שבת. הפעלנו 1,400 אוטובוסים. אגב, צריך להגיד פה, נכס לאומי בהפעלת חירום ביום שבת. זה אירוע מז'ורי שמחייב אנשים לצאת מהבית ולהגיע לנקודת הסעה. וזה אירוע מערכתי, חברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. הרי מגדירים ק' פלוס. כמה זמן אתם צריכים? << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אנחנו בארבע שעות העמדנו אוטובוסים בתחנות הסעה. אני יכול להראות בחיתוך של תחנות הסעה. היו לי בממוצע 20 אוטובוסים עודף בכל תחנת הסעה, למול היקף האנשים שהיו בתחנת ההסעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פיני, אני רק רוצה לחדד. ההערה של אילת, בשם האזרחים, זה שב-08:15, כעבור רבע שעה אנשים קיבלו הנחיה להגיע, ואנשים רציניים, הם לא מחכים ארבע שעות שיהיו אוטובוסים, אני כרגע לא אומר את זה בהתרסה, אומר את זה לוודא שלזאת הכוונה, כן, אתם נסמכים גם על הסעות אזרחים? << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אני לא אפתח את זה פה, אבל צה"ל נסמך כולו על המשק האזרחי בהיסעים בחירום, זה ברור, ידוע לכולם, וזמן ההתארגנות שאתה מפעיל קבלן בשבת, והנהג צריך להגיע לאוטובוס וצריך להגיע לנקודת הסעה, זה פיזיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פיני, ולכן נשאלת השאלה, הרי אוטובוסים לא עובדים בשבת, ולכן הצירים הם לא צירים סדירים. מה שכן סדיר וידוע לציבור, זה צירי הרכבת. למה לא לפתוח, להחליט שבמידה שיש היקף כזה של גיוס מילואים, למה לא להחליט שמפעילים את הרכבת? וכך אדם יודע שהחל משעה מסוימת הוא יכול להגיע לרכבת כשהוא יודע מה הציר שלה, ומשם להסתדר. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> בואו ניקח את זה, זה אירוע ספציפי, בזמן ספציפי, אפשר לדייק אותו, אפשר לתחקר אותו, אפשר להציג לכם אותו, אנחנו נשמח להגיע להציג לכם אותו מול נתונים. כשאתה מנייד היקף כזה של אנשים, 70,000 איש, ברור שיהיו חריגות. אבל ככלל, אני אומר עוד פעם, אנחנו, למול היקף האוטובוסים שדרשנו, וזה היה ביום שבת בבוקר, וניתוח שעשינו גם למול הרכבת, שהסכימה להעמיד אמצעים בזמנים קצרים מאוד, אני אומר פה בתפיסות למול תחנות הסעה, היה לנו עודף של אמצעים למול אנשים, אין לי מה להפעיל רכבת. בשיקול דעת, למול הערכת מצב שעשינו. אילת פה, אני אשמח לשבת איתך, באמת. את יכולה ללמוד מזה, עזבי רגע, זה לא העניין של הוועדה, אנחנו מנסים להשתפר מפעם לפעם. האם נכון לעשות את כל התהליך הזה דיגיטלי, שאדם ידע בדיוק לאן הוא הולך ועד רמת מספר האוטובוס, אנחנו עשינו את זה בעבר, צריך לשפר את זה, אני מסכים. ועדיין נותרה שאלה שבשבת בבוקר אדם צריך להגיע לנקודת הסעה. את הנקודה האחרונה הזו, זה אירוע מערכתי, צריך לדבר עליו. צה"ל לא יודע לאסוף כל חייל מביתו בהפעלה של 70,000 איש. כשאתה משלב את שני הגורמים האלה. אחד, זה פיזיקה. חבר'ה, שמפעילים 1,400 אוטובוסים, זה לא 1,400 איש שיושבים עם קסדה ומחכים שאני אגיד להם לעבוד. זה 1,400 אנשים והמון ספקים שמפעילים אותם בשבת, שצריכים לחבור לנהגים שלהם, שהנהגים האלה צריכים להיות עם היתר ביטחוני, והם צריכים לאסוף את האוטובוס ולהגיע לתחנת הסעה. זה לוקח ארבע שעות. אגב, זה זמן שיא, תבדקו אותי. מנגד, החיילים צריכים להגיע אל תחנת ההסעה. זה מצריך אנשים להסיע אנשים בשבת, חד-משמעית, כי זה אירוע חירום וזה אירוע יזום. אם זה היה תופס אותנו באמצע השבוע, אני מעריך שלא היה לנו את הדילמה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה תופס? זה ההחלטה של צה״ל לפתוח במבצע ביום שבת ובצדק. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> נכון. ולכן בתיאום הזה שלנו, מול משרד התחבורה שדובר פה, יש פה עבודה שהיא עבודה למשך של עשור. אנחנו יודעים לעשות, היום צה״ל מפעיל שאטל, לוקח אלפי חיילים ביום ראשון בהיסעים לבסיסים שלהם, אתם מכירים את זה מצוין. כן נכון לעשות את אותו מודל בחירום וכן נכון לשפר את זה. יש לנו חמ״ל שמפעילים בזמן חירום, שנקרא חמ״ל איכות וחווית השירות, פועל ושם יש דאטה. אני אשמח לשבת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פיני, בוא ניתן לאילת רגע. בבקשה. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> קודם כול, תודה, פיני, על התשובות הכנות שדי מסתדרות עם המידע שיש לי. אני יכולה להקריא לכם מה שפורסם בקבוצות. "חייל מילואים לגיוס החירום הופעל מערך היסעים. נקודת ההסעה המפורטת בקישור". בסדר, אני יודעת שההורים צריכים להקפיץ את הילדים לנקודת הכינוס. בסדר. "ההיסע יהיה זמין בשעה 14:00". זאת אומרת שנדרשו פה יותר מארבע השעות שאתה אומר, וההיסעים היו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שש שעות. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> לפי ההודעה הזו, מה לעשות שאנחנו - - - << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אילת עוד אלמנט אחד, שאנחנו עושים אותו גם בימי ראשון האחרונים. חבר'ה, בסוף אין שום היגיון בלרכז 400 חיילי מילואים באותה נקודה, עיין ערך האסונות שקרו לנו בהיבט רציפות תפקודית. ולכן, גם באירוע הזה, כחלק מתכנון יזום, פרסנו את האוטובוסים על פני היום בשביל לא לרכז יותר מ-100 או 200 איש בתחנות הסעה. אם לא היה לנו איום רקטי והיינו באמצע השבוע, יכול להיות שזה היה קורה יותר מהר, אני מעריך, אבל תחת מעטה האילוצים שהיו לנו פה, גם התרעה על ירי בלתי פוסק על העורף, וגם היכולת לרכז אנשים רבים מאוד בזמן קצר ביום שבת, עוד פעם אני אומר, אילת, יש מה ללמוד. אני חושב שהשתפרנו מהפעם הקודמת, אני יכול גם לשבת איתך על נתונים מהפעם הקודמת, אבל אני אשמח שנשב וניפגש ונלמד ונשפר את זה לפעם הבאה, בשאיפה שלא תהיה, אבל אני מעריך שתהיה. אני מסכים איתך מצד אחד, ומצד שני, דאטה, יש פה איזה פער, צריך ללבן אותו. << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >> אני אשמח לדיאלוג, אנחנו לא באות לתקוף, אנחנו באות לעזור ולתקן ולשקף מצב לאשורו. ואני מתייחסת לא לכל מה - - - אלא מה שקרה באותה שבת בבוקר. 70,000 צווי שמונה סדירניקים שנדרשים. המפקד בשטח, זה לא מעניין אותו, ואתה יודע את זה. הוא רוצה את החייל, את הצוותים בשטח, ולא החל מהשעה 14:00 שמגיעים להסעות, וזה אומר שיכול להיות שחלקם יגיעו לבסיס רק בערב, הוא רוצה אותם כאן ועכשיו. אנחנו כאירוע של הביטחון של המדינה חייבים להבין שכשהדברים האלה קורים בשבת, יש פה בעיה שצריך להבין להבא איך פותרים אותה, כי אם היית רואה גם את קבוצות הוואטסאפ, אימהות חסרות אונים, לחץ מטורף, "איך אני יוצאת", או אבות, לא לכולם יש שני רכבים בבית, צריכים להביא לפה, מישהו צריך להישאר עם הילדים הקטנים בבית, מישהו צריך להקפיץ את החייל. אתה מכיר את החבר'ה הרי, הם מקפיצים אותם, הם כאן ועכשיו מרגישים צורך להתייצב, ואם השאטלים מתחילים רק ב-14:00, שש שעות אחרי שהתחילה המתקפה, וחלילה אני לא אומרת עכשיו צריך לרכז מילואימניקים בנקודת כינוס אחת, כמובן שלא, אבל רק שנבין פה בדיון הזה בוועדה הזו, שברגע האמת בשבת בבוקר ארך שעות רבות עד שהחיילים הצליחו להגיע לבסיסים, ומה שקרה זה שהורים יצאו לדרך ולקחו את הילדים, לא לנקודת הכינוס של השאטלים ב-14:00, שזו שעה יחסית מאוחרת, אלא פשוט יצאו לדרך תוך סיכון עצמי ולחץ עצום של החבר'ה, של הילדים, של הלוחמים שלנו, להגיע לבסיסים. האם הביטחון של מדינת ישראל עדיין תלוי בזה שלאימא או לאבא יש רכב בבית והם יוצאים לדרך תוך סיכון עצמי? התשובה היא כנראה כן. ועל זה אנחנו צריכים לשבת ולדבר. ובאמת, צריך להגיע לאיזשהו פתרון מושכל, כי רגע האמת הוא בשבת ב-08:00 כשהתחילה המתקפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אילת. האם מישהו רוצה להוסיף עוד דברים? << דובר >> מיכל קלה בן חמו: << דובר >> אני רק אסכם, ברשותך, את כל המוכנות וההיערכות של משרד התחבורה. זה ברור פה שהיה שיתוף פעולה עם מערכת הביטחון, וכמו שאמרתי, זה אחד הנושאים במיקוד שלנו, בהנחיית השרה ומנכ״ל המשרד, קודם כול לתת שירותים למערכת הביטחון ואחר כך למשק. הנושא של הפקת לקחים זה תהליך שנעשה ארוך, ממושך, אבל באמת הביא את זה לידי ביטוי, כי כל התהליכים פה שופרו ותוקנו, והמענים ניתנים בדגש על המשק במערכת הביטחון. לא דיברנו פה על הרכבת הקלה תל-אביב, אבל אני אגיד שמשרד התחבורה ראה לנכון והכיר בצורכי מערכת הביטחון, בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף, אנחנו מאפשרים את הרכבת הקלה תל אביב למחסה. החל ממחר ייפתח הקו העילי בלבד, והתת-קרקע יישאר למחסה. זה רק מסביר שלמרות שהאחריות שלנו היא תחבורה ציבורית ולאפשר נגישות, אנחנו מבינים גם את צורכי המערכת ואת הצרכים הלאומיים, ואנחנו מאפשרים גם שהמתקנים שלנו יהיו למחסה, אבל בהתאם למתווה שאושר בסוף השבוע, ביום שני זה ייפתח. בשבועיים האחרונים, בהתאם להנחיית המנכ״ל, הרכבת עובדת 24 שעות, ואפילו אם היא עובדת ריקה, כדי לוודא שאין אף אחד על הצירים וכלי'. ואנשים פה עושים את עבודתם ימים כלילות. אני בהזדמנות הזאת מודה לכל האנשים שהשתתפו איתנו בדיון מטעם משרד התחבורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אריק סיני, יו״ר קווים. << דובר >> אריק סיני: << דובר >> אני מלווה את הענף הזה כמה שנים, ומורגש שיש שיפור והפקת לקחים משמעותית במשרד התחבורה מעם כלביא. אנחנו מרגישים שהעסק עובד מסודר, יש מפות, הם עובדים מול פיקוד העורף, מקבלים את מה מותר, ובהתאם לזה מופעל. יחד עם זאת, אני חייב לומר שאני דווקא מתחבר לשאלות ששואל חבר הכנסת יוראי בהקשר מה הציבור צריך. כי אם אני מסתכל כרגע, הנתונים שנאמרו על ידי עמיחי הם מדויקים. מפות ההפעלה שאנחנו מפעילים, לפי הנחיית משרד התחבורה, נעים בין 60% ל-75% באשכול מסוים, לפחות אצלנו ואני רואה שגם כמות הנסיעות נוסע הן בהתאמה. זה אומר ששיעור הנוסעים מתאים לשיעור הנסועה. וזה אומר שלא בהכרח אנחנו יודעים לתת מענה לצורך של הנוסע. זאת אומרת, אם היום נוסע נאלץ להמתין לאוטובוס בגלל שהתדירות היא נמוכה יותר, מישהו צריך לתת החלטה, וזה לא אנחנו, אנחנו כמפעילים נבצע מה שיאמרו לנו, אבל כשאני שומע מנוסעים, יש להם את הבעיה של להמתין לאוטובוס והם ממתינים חשופים, הם לא ממתינים באיזשהו מקום ממוגן. שאלת הביקוש לתחבורה ציבורית היא שאלה שצריכה להיבחן, ובהתאם בעצם לתת את השירות שנדרש. אני יכול לומר שכמפעילי תחבורה ציבורית אנחנו יודעים לתת גם את הביקוש, כפי שנאמר כאן, של משרד הביטחון בקריאות שלהם, בלו״ז שלהם. עד כה זה לא הפריע לנו לתת את השירות של התחבורה הציבורית בהיקף שנדרש. גם אם מחר נעלה לרמת שירות של 90% לדוגמה, ולרגע מסוים משרד הביטחון יבקש כמות אוטובוסים גדולה יותר, ברור לנו שהעדיפות היא קודם מה שצה״ל צריך, ולאחר מכן את השירות, ונדע גם לדלל. אנחנו גם גמישים מאוד בהפעלה. לדוגמה, היום היינו אמורים להפעיל את כל הסעות לתלמידים, ובבוקר הודיעו לנו שלא. אנחנו עובדים כמו צבא, אנחנו יודעים להרחיב ויודעים לכווץ ויודעים לעמוד בדרישות של משרד התחבורה, ובכל רגע נתון. כרגע, להערכתי, בענף התחבורה הציבורית יש אלפי נהגים שממתינים שיקראו להם, ככל שמישהו יחליט שצריך להעלות את רמת השירות, כדי לתת שירות טוב יותר לאנשים שרוצים להגיע לבתי חולים או לעבודה, ולא להסתמך רק על הרכב הפרטי. המשפט המסכם שלי אומר שצריך לבוא ולבחון מה הציבור צריך בזמן מלחמה, ואולי זו גם שאלה אוצרית, מה נכון יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה מאוד. תודה רבה. פיני, התייחסות אחרונה להיום כנראה. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אני רוצה עוד פעם להביע הערכה רבה לכל השחקנים, כמי שנמצא במגרש הזה שנים רבות מאוד, משומר חומות, מבצעים רבים מאוד. אני חושב שהיום אנחנו נמצאים בנקודה טובה מאוד, וצריכים גם להגיד מילה טובה. איפה שאנחנו צריכים ללמוד, אני מייד אדבר על מה צריך ללמוד, אבל גם משרד התחבורה, גם רכבת ישראל, נתיבי ישראל, רשות החירום הלאומית, אני חושב שיש פה שיפור משמעותי. גם מה שדובר פה על נושא הצירים, יש פה למידה והשתפרות באמת דרמטית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פיני, אולי רק כדי שלא נטבע בים של סוכר, תן איזה יעד לשיפור. << דובר >> פיני בן מויאל: << דובר >> אני בדיוק עכשיו הגעתי לזה. על אף שהנתונים שאני מחזיק לא פוגשים את התחושות של אילת, אשמח מאוד לשבת עם אילת, ואנחנו נעשה למידה על העניין הזה. הצבא לוקח מאוד ברצינות את הסיפור של ריכוז סד"כ, בטח בהפעלה חירום, בטח אחרי 7 באוקטובר. ועל אף שאני מחזיק נתונים אחרים, בצניעות ראויה, אנחנו ניפגש איתה, נלמד מהסיפור הזה, ואם יזדמן לנו להציג את הלמידה מהסיפור הזה, אנחנו נציג. אבל כן, אנחנו נפגוש ונלמד ונשפר את התהליך הזה, בטח של הפעלה בשבת. על אף שעוד פעם אני אומר, מהנתונים שאני מחזיק, עבד יחסית טוב, אבל אנחנו נלמד, ניקח את זה ונסדר את זה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך ותודה על הפתיחות. יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ולהצדיע אולי בשם כל חברי הכנסת לכל עובדי התחבורה הציבורית בארץ, לעובדי נתיבי ישראל שנדרשים לצאת מהבית שלהם, ובניגוד לעובדים האחרים שנמצאים בסמוך למרחב מוגן, נדרשים להסיע את האנשים כשהם לא סמוכים למרחב מוגן, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. תודה לכם שאתם עובדים בסיכון כדי לעשות את העבודה שלכם ולהסיע אותנו לאן שאנחנו צריכים, בין אם זה לצבא או למקום העבודה, או לכל מקום אחר. לקובעי המדיניות, אני חוזר ושב על האמירה שבעיניי צריכה להיות כלל אצבע, שפתיחת התחבורה הציבורית צריכה להיות בהלימה לפתיחת המשק לעבודה. לא יכול להיות שדורשים מאזרחי ישראל להגיע לעבודה, אבל מעמידים רק 60% מהיקף התחבורה הציבורית, ואומרים, אבל אין ביקוש. יכול להיות שמדובר בביצה ותרנגולת. אם אזרחי ישראל לא יודעים שיש להם תחבורה ציבורית מתוגברת בשעות מלחמה, יכול להיות שהם יוותרו עליה וייקחו את הרכב הפרטי, מה שיכול לייצר פקקים, ופקקים מסכנים לדעתי את ביטחון הנוסעים והרכבים הפרטיים. ולכן אני קורא למשרד התחבורה, למרות שהוא עובד בשיתוף פעולה באמת יוצא מן הכלל עם הגופים השונים, לראות איך אתם מתגברים את שירותי התחבורה הציבורית למי שצריך לצאת מהבית שלו, בין אם זה לצבא או למקום העבודה, גם את הרכבות וגם את האוטובוסים, גם בסופי שבוע. זה נכון, כמובן, לא בשעות חירום, אבל ודאי וודאי גם בשעות חירום, שהדברים הם דינמיים ושאנשים צריכים להגיע לבסיסים או למקומות העבודה או לכל מקום אחר, התחבורה הציבורית צריכה להיות מתוגברת. וכמו אגב שבימי השגרה אין התאמה לעומסי תנועה. כשאתם רואים 100% אתם לא מתגברים עוד, ברוב המקרים. אני נוסע בתחבורה ציבורית הרבה, או לפחות משתדל, וצריך לתגבר אותה ולשפר אותה הרבה מאוד גם בימי שגרה, ודאי בימי חירום. זאת הציפייה היחידה שלי ממשרד התחבורה, לוודא שיש כמה שיותר אמצעים להגיע למקומות, כשאנחנו צריכים להגיע אליהם. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יוראי, תודה על הדברים בהתחלה. אני רוצה להצטרף על ההוקרה של האנשים, של הישראלים, שיוצאים דווקא בזמן החירום הזה. זה דורש אומץ ותחושת שליחות. ותודה על הניסיון של כל הגורמים לשפר. התחבורה הציבורית ככלל היא חלק משירותי הבסיס של מדינה, מדינת שרווחת התושבים שלה חשובה להם. אנחנו פה עסוקים גם בסוגיות של הנעת חיילים לבסיסיהם, אבל גם במתן מענים לאזרחים לצורכי משק, ולא רק. אני מזהה, ושמענו על החתירה לאופטימיזציה בין צורכי ההתגוננות, פתיחת המשק ורמת הביקושים. וניכר שהמערכת שאתם בונים בוחנת את הקריטריונים באופן הדוק. אני גם מבין שלפחות מבחינת רח"ל, שהיא המגדירה את רמת השירות, אתם עומדים באמצעות הרגולטור, וניכר היה שנותני השירותים ממש רוטטים ובוטשים ורוצים להעניק יותר, ויש אפשרות, וזה חשוב מאוד. אני מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת יוראי בהקשר של לבחון כל הזמן, האם צורכי האזרח או צורכי המשק ראוי שיקבלו בשקלול הזה מקום הולך וגדל על ידי הגדלת השירות. אני מזהה באמת את התיאום בין המערכת, משרד התחבורה לצה״ל, וזה חשוב. הוועדה שמעה על זמינות הרכבת להפעלה בשבתות וחגים במצבי חירום. עם זאת, צריך לומר שב-28 לחודש היו בשעות הראשונות פערים מובנים, בין אם זה ארבע או שש, ואני שייך לאותם נבחרי ציבור שרוצים ודורשים להגיד את הדברים בצורה ברורה. ואכן כן, כדי לגשר על הפער של אותם ארבע עד שש שעות, ולהיענות לדרישה של הבנים שלנו והבנות שלנו להגיע, בהחלט נדרשת התגייסות. זו המשמעות. נדרשת התגייסות של כולנו. אנחנו עושים את זה כל הזמן. האזרחים כבר שבועות נותנים. אנחנו חלק מהמאמץ המלחמתי, ואי אפשר להקטין את החשיבות, אבל גם את ההתבססות המדינתית. לכן חשוב לבחון את האפשרות, למשל, אותה שבת כדוגמה, אבל יכולים להיות מקרים אחרים, של הערכת פיזור יתר, עוד נקודות למרכזי הערים וכולי. תמיד יש מקום לשיפור, ואותה פגישה שנחכה לה בשקיקה בין פיני לאילת יכולה אולי להניב לא רק יחסי אמון, אלא גם אולי כמה רעיונות טובים כדי להדק, לשפר את אותה אופטימיזציה. אני מודה לכם על העשייה, מוקיר אותה ומקווה לשיפור מתמיד, וכמובן לבשורות טובות ולמינימום נפגעים. אני מודה לכם ונועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >>