פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 567 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026), שעה 09:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר שרון ניר מוזמנים: הילה קדר – עו"ד, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד העבודה גאולה צמח – עו"ד, הלשכה המשפטית זרוע העבודה, משרד העבודה טל פורר – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון בר שהם – עו"ד, פורום משרתי המילואים משתתפים באמצעים מקוונים: ויוי וייץ – עו"ד, מנהלת תחום חקיקה לשכה משפטית באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל אופיר טל – עו"ד, חבר, העמותה למען משרתי המילואים מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו-2026, מ/1939 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם, שבוע טוב. היום יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו, 22 במרס 2026, השעה 09:06. בטרם אפתח את הדיון היום, אבקש להתייחס לאירועי אמש הקשים בדימונה וערד, עקב פגיעות ישירות של טילים מאיראן. וממש לפני דקות הבנתי שהייתה פגיעה גם במשגב עם, שם לצערי גם נהרג אדם מפגיעה ישירה מלבנון. המציאות בעורף ממשיכה להציב בפנינו אתגרים לא פשוטים, ואנו עדים פעם נוספת למחיר האנושי הכבד. אני מבקשת לשלוח מכאן ברכת החלמה מהירה לכל הפצועים ואת השתתפותי בצער המשפחה של האדם שנרצח, ולחזק את המשפחות של כולם. בכוונתי לבקר בערד ובדימונה היום, בסיום דיוניי פה היום. לצד הכאב ובשלו, חשוב להדגיש שיש להישמע להוראות פיקוד העורף, הנחיות מצילות חיים והקפדה עליהן היא אחריות של כולנו. ולמרות הכאב, חשוב לומר כי לא ניתן לאירועים הללו להחליש אותנו. החברה הישראלית הוכיחה פעם אחר פעם את חוסנה, ואנחנו נמשיך להיות נחושים גם בעורף וגם בחזית. ומכאן נעבור לדיון שלפנינו. אנחנו מתכנסים היום לדון בהצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו-2026, מ/1939 ומשמעותה לתת מענה למציאות החריגה, מצב מיוחד בעורף והשלכותיו הישירות על שוק העבודה בישראל. ההצעה שלפנינו נועדה לאפשר הרחבה מהירה של הסכמים קיבוציים, בעיקר כאלה הנוגעים לזכויות העובדים בתקופת החירום, ובראשם משרתי המילואים ובני משפחותיהם. זאת באמצעות קיצור משמעותי של ההליכים הקבועים כיום בחוק. מחד גיסא ברור הצורך ביצירת מנגנון יעיל ומהיר שיאפשר להעניק הגנות וזכויות לעובדים בזמן אמת, כאשר המשק מתמודד עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, ומאידך גיסא עלינו לבחון בקפידה את ההשלכות של קיצור ההליכים על זכות הטיעון, על האיזון בין העובדים למעסיקים ועל תקינות ההליך המינהלי. בדיון היום אבקש לוודא כי ההצעה אכן נותנת מענה מידתי, ממוקד ונדרש, כזה שמצד אחד מאפשר תגובה מהירה למציאות החירום, ומצד שני שומר על עקרונות היסוד של הליך הוגן ואיזון בין כלל הצדדים במשק. אז אני מזמינה בבקשה את נציגי משרד העבודה להציג את ההצעה, ולאחר מכן לקיים דיון מעמיק עם כלל הגורמים. תודה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בוקר טוב, הילה, לשכה המשפטית, משרד העבודה. אנחנו מדברים על קיצור מועדים בתקופה של חירום. הקיצור להגשת הערר הוא קיצור של ארבעה ימים, עד ארבעה ימים להגשת ערר, ושבעה ימים במקום חודש לפרסום ההסכם, הכוונה להרחבה של ההסכם ברשומות. מעבר לזה, יש לנו הוראת מעבר שמתייחסת להסכם קיבוצי, שבכוונת השר להרחיב בנוגע למשרתי המילואים ובנות זוגם. ההסכם מדבר על זכויות שקשורות לאיסור פיטורים ולצבירת חופשה שנתית. הוראת השעה הזאת דומה במהותה להוראת השעה שכבר תוקנה מזמן לזמן בעתות החירום הקודמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקי. אנחנו נקרא את הסעיפים הרלוונטיים, את כל הצעת החוק, ואז מי שיש לו התייחסות לסעיף קונקרטי כזה או אחר, מוזמן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין רחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026 חוק הסכמים קיבוציים – הוראת שעה 1. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלושה חודשים ממועד סיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (בחוק זה - תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957 (להלן – החוק העיקרי), כך שאחרי סעיף 26 יבוא:" אני רק אגיד שאנחנו מדברים פה על הוראת שעה שתחול עד תום שלושה חודשים ממועד סיום תוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, על אותה הכרזה. סעיף 26א – הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף 26א (א) בסעיף זה – "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); "הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף" – הסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור בסעיף 1, נובעים בעיקרם מהמצב המיוחד בעורף שעליו הוכרז בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובכלל זה מההוראות שניתנו לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית או משירות מילואים בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף; מסבירים לנו כאן מה המהות, איזה סוג של הסכם נועד להיות מורחב, או המועדים שלגביו נועדו להיות מקוצרים בגלל המצב המיוחד בעורף. הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף 26א (א) "חוק ההתגוננות האזרחית" - חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. (ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 26 ו־34, שוכנע שר העבודה כי הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ויש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו, יחולו הוראות אלה: (1) הודעת שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם (בסעיף זה – הודעה) תפורסם ברשומות; בהודעה יצוין כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, וכי שר העבודה שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה כאמור בפסקה (2); (2) ערר כמשמעותו בסעיף 26 על מתן צו ההרחבה יוגש לשר העבודה, באופן מקוון, לא יאוחר מארבעה ימים מיום פרסום ההודעה של שר העבודה לפי פסקה (1) ברשומות, או במועד מאוחר יותר שציין שר העבודה בהודעה; (3) שר העבודה רשאי לתת את צו ההרחבה אף אם טרם חלף חודש מיום פרסום ההודעה ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהיום האמור. מתחילים את ההליך בפרסום של הודעה על ידי השר, שמדובר באותו הסכם מיוחד שהעניינים המוסדרים בו נובעים בעיקרם מהמצב המיוחד בעורף. יש פרסום ברשומות, ואחר כך יש לנו קיצור גם של המועד להגיש ערר מחודש לארבעה ימים, ואת התקופה משך הפרסום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וגם היכן נפרסם, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, הוא צריך בכל מקרה לפרסם ברשומות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל הורידו את העיתון או שלא? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, הורידו את העיתונים. והשר יכול לתת את הצו גם אם טרם חלף אותו חודש שנדרש לכך ממועד הפרסום ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים. הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף 26א (ג) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 10 ו־34 לעניין הגשת הסכם קיבוצי לרישום, פורסמה הודעה של שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לפי סעיף קטן(ב)(1), יחולו הוראות אלה: (1) טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6, הנוגעת להסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, תוגש במועד שלא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (ב)(2) ותוכרע לפני מתן צו הרחבה כאמור; אלה הליכים שאמורים היו להיות אולי בטור, ועכשיו הם מתנהלים במקביל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רק אעצור, כי מודיעים לנו שיש התראה או אזעקה בתל אביב. מבקשים שאנחנו נפסיק את הדיון עד שתיפסק ההתראה/האזעקה, אבל אנחנו לא נוכל לעשות זאת. כמובן שאנחנו לא נצביע לפני שנשמע את מי שרוצה לדבר בעניין הזה. פשוט חשוב לנו הנושא, וחשוב לנו לשמוע את כולם, כולל אותך, ויוי. אז כמובן שאני לא אנעל את הישיבה לפני שנשמע אותך. כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי טענת כשרות של ארגון עובדים, ארגון עובדים אחר שפונה וטוען שהארגון שחתם על ההסכם הקיבוצי אינו ארגון עובדים יציג. זו הטענה, וזה יכול להיעשות במקביל. הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף 26א (ג) (2) רישום ההסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו הרחבה לגביו, אם ניתן." גם כאן אנחנו הופכים הליכים שאמורים להיות בטור, הם יכולים להיות במקביל. ובלבד שבסוף, במועד מתן הצו הרחבה, ההסכם גם יירשם. חוק הסכמים קיבוציים – הוראת שעה 2. הוראות סעיף 26א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו, בתקופת הוראת השעה, בשינויים שלהלן, גם על הסכם קיבוצי כללי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים (בסעיף זה – ההסכם) שפורסמה לגביו ברשומות ביום י"ד באדר התשפ"ו (3 במרץ 2026) הודעת שר העבודה בדבר כוונתו לתת צו הרחבה המרחיב את תחולתו; זאת אומרת אחרי ההכרזה על מצב מיוחד בעורף נתנו את אותה הודעה על הכוונה לתת צו הרחבה, להרחיב את ההסכם. אבל רוצים גם פה לקצר את המועדים, שלא יצטרכו להמתין פה חודש וכן הלאה. חוק הסכמים קיבוציים – הוראת שעה 2. (1) הוראות פסקה (1) שבסעיף 26א(ב) האמור - לא יחולו; שר העבודה יפרסם הודעה ברשומות כי שוכנע שיש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו של ההסכם בצו הרחבה, בין השאר בשל המצב המיוחד בעורף שעליו הוכרז בהכרזה על מצב חירום כאמור ברישה של סעיף 1, ויציין בהודעה כאמור את המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו הרחבה כאמור בפסקה (2) של הסעיף האמור; (2) טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6 לחוק העיקרי, הנוגעת להסכם, שביום תחילתו של חוק זה טרם חלף המועד להגשתה לפי סעיף 10 לחוק העיקרי, תוגש לא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי פסקה (3); (3) התקופה שמיום פרסום ההודעה של שר העבודה בדבר כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם, עד יום תחילתו של חוק זה, תבוא במניין הימים למתן הצו כאמור בסעיף 26א(ב)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ואולם ערר על מתן צו ההרחבה יוגש עד תום שלושה ימים מיום תחילתו של חוק זה (בפסקה זו - המועד להגשת ערר(ולא יינתן צו הרחבה אלא לאחר המועד להגשת ערר, ואם הוגש ערר כאמור – לאחר החלטה בו. הוראת השעה היא איזה יצור כלאיים, כי ההסכם הוא כנראה הסכם שנחתם עוד לפני ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ההליכים כנראה התעכבו, וככה ההודעה נמסרה רק אחרי תחילת ההסכם, וכאן מנסים להכניס אותם לתוקף, אבל לא להיות כבולים להסדר. נשמח להרחבה לגבי הוראת המעבר. איך מתואמים התאריכים לגבי הוראת המעבר. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> הסכם הקודם הסתיים בסוף דצמבר 2025. ההסכם הזה הוא הסכם שמשא ומתן לגביו, הוא דומה במהותו להסכם הקודם שהסתיים אז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - חרבות הברזל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלמה הוא לא זהה? למה את לא משכפלת? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> הוא כמעט אותו דבר, אבל הצדדים ליחסי העבודה באו וניהלו משא ומתן על צרכים שהעובדים צריכים, שהשתנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משהו שלמדו לאור הסיטואציה הקודמת? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> כן, הוא דומה מאוד להסכם הקודם. חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה, מדבר על תקופת הגנה של 30 יום. אז ההסכם מרחיב את התקופה הזאת מהיום ה-31 עד היום ה-60. ועוד זכויות שקשורות לחופשה השנתית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה קורה עם מי שנפל בתפר? נגיד, רעיית אשת מילואים- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אין תפר, כי עשינו 128. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נגמר בדצמבר, ועכשיו אנחנו עושים 128 בפברואר. אלו משפחות שסוחבות על הכתפיים שנתיים וחצי, שיכול להיות בהן חודש, אבל עצם העובדה שיכול להיות מצב של ניצול ציני, שמישהי פוטרה כי בעלה נמצא הרבה מאוד חודשים בדיוק בטווח הזמן הזה. קיבלנו פניות כאלה, לכן אני שואלת. קיבלתי פניות עובר חודש ינואר של נשות מילואים שבדיוק ה-30 נגמר ופוטרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אז לפני שאת עונה לה, כשקראתי את זה וחשבתי על האירוע, למה לא לעשות את זה הוראת קבע, כלומר לא הוראת שעה, שמאפשרת באופן קבוע. למה כל פעם לחזור? אם זה זהה או דומה במהותו לאותו דבר, למה להגיע לפה, לעשות את התהליך הזה, שגם לוקח זמן, ולא לצאת באופן קבוע, הוראה קבועה בצו, שלשר יהיה צו, כמובן לבדוק את זה, לתת את כל החסמים וליצור את האיזון הנכון בהוראת הקבע, ואז הובא לציון גואל. למה צריך לחזור לזה כל פעם מחדש? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> יש פה שתי שאלות. שאלה אחת נוגעת להוראת השעה הזאת שאנחנו מדברים עליה עכשיו, ואת שאלת לגבי החוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוראת קבע זה תוצאה. אם הייתה הוראת קבע, לפחות לא היה לנו את האירוע הזה של נפילה בין הכיסאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שתי ההערות שלנו מתכתבות לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לגבי הנושא של האיסור פיטורים וההסכם הקיבוצי, שבכוונת שר העבודה להרחיב. נקודתית לגבי הנושא של נשות מילואים, אנחנו גם כן בקשר עם פורום נשות מילואים, ואנחנו מכירים את הדברים. קודם כל, כל פיטורים שהם בקשר לשירות המילואים, זאת אומרת אם המעסיק פיטר את אותה- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה נטל הוכחה, ברור. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, אבל זה נמצא בתוך חוק חיילים משוחררים. יש איסור, וגם בחוק - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו יודעים שלא יקשרו את זה, יסבירו שזה על בסיס חוות דעת ועל בסיס תפקוד וכן הלאה, אבל אם אין קשר שאפשר להוכיח אותו, אבל ברור לנו שברקע יש 200 ימי מילואים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נטל ההוכחה פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בדיוק. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, אבל נטל ההוכחה הוא של המעסיק. המעסיק צריך להוכיח שהוא לא פיטר בשל שירות- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם אחרי 49 יום? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש את החוק שקובע 30 יום, הוא כבר קבוע בחוק. לא צריך את - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אבל גם הסכם הקיבוצי הזה, הוא לא מדבר על בנות הזוג, הוא מדבר על ההגנה על המשרתים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על המילואים עצמם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל גם בנות זוג מוגנות. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> הן מוגנות בחוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחוק הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא בחוק הזה, בחוק חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שזה 30 יום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הן מוגנות בהוראה שאומרת שאסור לפטר אותם בשל שירות המילואים של בן הזוג. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> שזה גם הוראת שעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. ההוראה הזאת לא הייתה הוראת שעה. בנוסף לכך, הייתה הוראה שהייתה הוראת שעה ופקעה בסוף דצמבר 2025, שהיא נתנה להם הגנה, לאמא לילד עד גיל 14, נתנה לה הגנה מפני פיטורים ומפני הוצאה לחל"ת. וההוראה הזאת לא הוארכה בסוף דצמבר. אבל צריך לבחון אם - - - אני הבנתי ממשרד הביטחון, אפשר גם לשמוע אותם, שהם רואים את ההוראה הזאת שאומרת של איסור פיטורים בשל המילואים כמשהו הרבה יותר רחב מאשר אותה הגנה ספציפית על ההשגחה לילד בזמן שירות המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מה זה משרד הביטחון? לא מדברים רק על משרד הביטחון. המעסיקים זה לא משרד הביטחון. עם כל הכבוד למשרד הביטחון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יכול להיות שצריך להאריך את אותה הוראת שעה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אנחנו גם נשמח, ואנחנו מדברים על זה, אבל הוראת השעה הזאת בסמכות משרד הביטחון, לגבי חוק חיילים משוחררים. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> עורכת דין גאולה צמח מאגף יחסי עבודה. צריך גם לזכור שבת זוג של משרת מילואים שיש להם ילדים מתחת לגיל 14, יש לה גם הגנה מכוח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לאשת מילואים אין את ההגנה הזאת. כשעשו את התיקון בחוק חיילים משוחררים, הוציאו את בת הזוג או בן הזוג של מי שמשרת במילואים מחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, ועשו הסדר בחוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה. אין לה את אותה הגנה הכוללת מתוך המטרייה של הגנה על עובדים בשעת חירום. יש פה משהו שצריך לטפל בו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, ואחר כך הוציאו אותו מחוק חיילים משוחררים, אז מה עשינו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחוק חיילים משוחררים זו הייתה הוראת שעה. יש אפשרות להאריך אותה בצו. היא עודכנה בשנת 2024, ויש אפשרות להאריך אותה בצו במשך שלוש שנים. יש להם עוד זמן להאריך את זה בצו. הם צריכים לבדוק באיזה דרך הם הולכים, אם בחקיקה או בהוראת שעה. צריך לשמוע ממשרד הביטחון מה הם מתכוונים לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הביטחון נמצא לנו בזום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הביטחון אמרו שהם דיברו איתך, והם לא רלוונטיים לדיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכתבי להם שהם רלוונטיים, ונשמח שמישהו מהם יעלה לתת לנו תשובות. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אני רוצה להוסיף עוד משהו לגבי זה שזו הוראת שעה, והיה נכון להכניס- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, סיכום. השאלה של שרון נשארה פתוחה, זה אומר שאין להם הגנה, לנשות המילואים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שהם לא מנסים לעשות פה מחטף בחקיקה, זה לא אומר שהם לא רלוונטיים לדיון. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> ההגנה היא יותר רחבה. זאת אומרת, אם בן הזוג שלה משרת במילואים והמעסיק מפטר, הוא צריך להסביר את עצמו. בשל שירות מילואים זה משהו יותר רחב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתה הוראת שעה שאמרה שפיטורים של בן זוג של משרת מילואים והוצאתו לחל"ת דורשים היתר מיוחד של ועדת התעסוקה. עשו פרוצדורה נפרדת, אבל האיסור- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. זה היה הוראת שעה, הפרוצדורה המיוחדת, זה בוטל. ההוראה הכללית שאומרת שאסור לפטר בשל מילואים, שחל גם על בן או בת הזוג, היא כן חלה בחוק חיילים משוחררים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אני מבקשת לדייק. ההגנה הכללית לגבי הורים בחוק הגנה על עובדים, ילדים שיש להם מסגרות סגורות, היא כן חלה על בנות זוג של משרתי מילואים, כשהמסגרת סגורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשהמסגרת סגורה, אבל יש לה כל מיני תנאים. למשל, צריך להיות שאין מקום במקום העבודה של אותו אדם. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> נכון, אבל זו ההגנה הכללית שכן יש לה, כמו לכל ההורים במשק. זה לא שהיא נותרה ללא הגנה בכלל בגלל שבחוק החיילים המשוחררים זה פקע. שם גם היו הרחבות אחרות שנגעו לנשות משרתי מילואים. אז כן יש איזושהי הגנה, אומנם בסיסית, אבל יש הגנה כמו לכל ההורים במשק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים הגנה מרחיבה, כי אנחנו מבינים מה המשמעות של משפחה שהופכת באחד להיות כמו משפחה חד-הורית במשך חודשים. אין ספק שזה משפיע על התפקוד של הבן או בת הזוג בעבודה, ולכן להסתפק בהגנות מינימליות זה לא מספק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לבן או בת הזוג אין פניות לדבר הזה, להתחיל את כל התהליך, והיא או הוא הנפגעים הישירים. ברשותכם, אני אתן בזום את רשות הדיבור לבר שוהם, שהיא מפורום משרתי המילואים. עורכת-הדין בר-שוהם, בבקשה. << דובר >> בר שהם: << דובר >> שלום לכולם. תודה רבה על זכות הדיבור. ארצה להתייחס בהמשך גם להצעת החוק לגופה, אבל חשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם בהקשר של ההגנות התעסוקתיות שקיימות כיום לבני ובנות זוג של משרתי מילואים. כפי שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה, אכן כיום אין בתוקף את הוראת השעה שהייתה בחוק חיילים משוחררים, ובעצם היא עיגנה את ההגנות האפקטיביות מפני פיטורים והוצאה לחל"ת, כאשר כיום אין לנו את המנגנון של ועדת התעסוקה, שהוא המנגנון האפקטיבי לאכיפה בהקשר של פיטורים של בנות זוג של משרתי מילואים. המנגנון הזה יצא מתוקף ב-31 בדצמבר 2025. ואנחנו נמצאים ב-22 במרס, כלומר כמעט ארבעה חודשים לאחר מכן, ללא הגנות אפקטיביות לבנות זוג של משרתי מילואים, ופקיעת הוראת השעה הזאת גם כללה את איסור ההוצאה לחל"ת. זה נכון שזה מעוגן בחוקים נוספים, יחד עם זאת אנחנו רואות שההגנה הזאת לא אפקטיבית ואנחנו מקבלות עשרות פניות בנושא. אני רוצה להודות לחברת הכנסת שרון ניר שהתייחסה לנושא. לגבי התחולה אחורה, היא נוגעת בצו ההרחבה הנוכחי לימי היעדרות, לכל מיני תנאים נוספים של הגנות תעסוקתיות לנשות משרתי המילואים, אבל באופן כללי הנושא הזה דורש הסדרה בנפרד. ואני מצטרפת גם לבקשת יושבת-ראש הוועדה, לשמוע ממשרד הביטחון בנושא הזה, אנחנו נשמח. אני רוצה להתייחס, אם אפשר אחר כך, גם להצעת החוק עצמה שאני חושבת שמאד חשוב לקדם אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תתייחסי עכשיו, בר. << דובר >> בר שהם: << דובר >> תודה ליושבת-ראש הוועדה ולמשרד העבודה על קידום ההצעה. כשאנחנו נמצאים במצב חירום, יש צורך בתהליכים מואצים ביחס לנושאים שנמצאים בליבת מצב החירום, כמו תנאי ההעסקה של משרתי המילואים ובני זוגם. ההסכם הקיבוצי פג תוקף בסוף דצמבר 2025. ההסכם הזה מעגן בין היתר ימי היעדרות לבני ובנות זוג של משרתי מילואים. ההסכם כולל גם אפשרות לשעת היעדרות למי שעובדות במשרה מלאה שמפוצלת בין שני מעסיקים. לגבי הנושא הזה קיבלנו בפורום אין-ספור פניות, ואנחנו נאלצות להסביר לאלפי נשות מילואימניקים שיש כרגע הרבה חוסר ודאות ואין הוראה ברורה לגבי ימי ההיעדרות. אז אנחנו שמחות על חתימת ההסכם הקיבוצי שקרה בחודש פברואר, אבל מאז אנחנו ממתינות לכניסה לתוקף של צו ההרחבה שיחול על כלל המשק. אנחנו חוות מציאות מאד מורכבת, נשות המילואימניקים לא יודעות אם כדאי להן לצאת לחל"ת או לנצל ימי היעדרות. הן לא יודעות מה תהיה הזכאות שלהן, ולכן הצעת החוק הזאת חשובה. היא תיתן ודאות לעשרות אלפי משקי בית שבהם בן או בת הזוג נמצאים במילואים. אנחנו מבקשות לקדם את הצעת החוק למליאה בדחיפות, ומצטרפות להערה לגבי התחולה הרטרואקטיבית של ימי ההיעדרות, זה דבר שהוא חשוב כדי שתהיה וודאות וכדי שתהיה יציבות תעסוקתית לבני ובנות הזוג של משרתי המילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק אם את יכולה להגיד לנו מה פג תוקף ב-31 באוקטובר, שראוי לחדש אותו וניתן על זה את הדעת בדיון נפרד, או כפי שתחליט כבוד יושב-ראש הוועדה. << דובר >> בר שהם: << דובר >> ב-31 בדצמבר 2025 פג תוקף גם ההסכם הקיבוצי שהורחב בצו הרחבה, שזה ההסכם הקיבוצי שנדון כאן, שלמעשה מבקשים לחדש אותו ולהחיל צו הרחבה מחדש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אמרה, זה ההסכם שנחתם בפברואר, ואותו אנחנו מבקשים להרחיב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בסדר, אבל חוץ מזה, פיטרו נשים כתוצאה מזה שלא היה להם את ההסכם הרחבה הזה? את הפרוצדורה. << דובר >> בר שהם: << דובר >> אני אסביר. גם ב-31 בדצמבר פג תוקף הוראת השעה בחוק חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועדות התעסוקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמרנו. הבנתי. << דובר >> בר שהם: << דובר >> כן, אלו שתי הוראות שונות, הצו הרחבה והוראת השעה בחוק חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא יכולים פה, כי אנחנו פה רק נותנים את האפשרות על ההסכם הקיבוצי, שהסכם הקיבוצי לא כלל את ועדות התעסוקה, לכן זה פחות רלוונטי. תודה, בר. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אני רוצה להוסיף לגבי ההגנות. ההגנות בחוק חיילים משוחררים ובחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נאכפות על ידי המשרד שלנו, אז זה לא כזה בקלות שהמעסיקים מפטרים. אנחנו מודעים לבעיות ובקשר עם הפורום. ביקשנו מהם שיעבירו לנו את התלונות שיש אליהם, כי הדברים נאכפים על ידי המשרד שלנו. אז ככל שיש איזשהו עניין שהוא כן רלוונטי אז זה חשוב לנו. וכן הדברים נעשים בשיח עם ארגוני המעסיקים, הדברים נעשים בצורה של משא ומתן, ככה הדברים מתקדמים ביחסי עבודה, אז חשוב גם לשמוע את הצד שלהם. אנחנו עמלים על הרחבת ההסכם הזה ורוצים לתת את המענה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל יש עמדת משרד לגבי תחולה רטרואקטיבית? כי אני עדיין עומדת על כך שבמצב הנוכחי על אף שהיה לכאורה נקודת סיום, מצב מיוחד בעורף חרבות ברזל, ושלושה חודשים אחרי היה מצב מיוחד, עכשיו אנחנו מתקנים מצב מיוחד בעורף לשאגת הארי. לגבי משפחת המילואים, מבחינתי זה רצף. כך אני רואה את הדברים. אני אומרת לך כחברת ועדת חוץ וביטחון, שראתה בכל נקודת זמן את אותו גרף של אנשי מילואים שמשרתים, ובחודשיים האלה אף אחד לא אמר להם תחזרו הביתה, מבחינתם זה היה שקוף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שרון, אבל אני לא יודעת אם זה הדיון כאן, כי ההסכם הקיבוצי שנחתם בפברואר, שאותו אנחנו מרחיבים, הוא זה שהיה צריך להחיל רטרואקטיבית. הוא לא החיל רטרואקטיבית. לכן אני לא יודעת אם אנחנו יכולים לעשות את זה בדיון היום, כי הדיון היום נקבע רק לגבי האפשרות להרחיב את ההסכם. ההסכם אולי חוטא בחסר שהוא לא ראה רטרואקטיבית את הסיטואציה. השאלה היא איך, מה הפתרון. אם הבנתי נכון, הבנתי נכון? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנת נכון, אבל שאנחנו כחברי הכנסת חייבים - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בתוך ההסכם יש תנאי שההסכם יורחב רק אם חוק פיתוח הלאומי שיפוי מעסיקים יעבור, שזה חוק שמקודם, הוא עבר בוועדת שרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אמור להגיע אלינו ממש בימים הקרובים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אז צריך לזכור שהכול זה רצף אחד, וזה דברים שקשורים ותלויים אחד בשני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא עונה לשאלה שלה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בהסכם עצמו כתוב שהוא יחול החל מ-1 בינואר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסכם רטרואקטיבית לכאורה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> כן, כך כתוב על ההסכם. מבחינת צווי הרחבה, אי אפשר להחיל אותם רטרואקטיבית, אבל יש פה סוגיה משפטית שצריך לתת עליה מענה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על המנגנון הזה של הסכמים קיבוציים בכלל בנוגע להגנה על חיילי מילואים. מלכתחילה, גם כשהחוק הזה הגיע בסיבוב הקודם שלו, אותו תיקון לחוק הסכמים קיבוציים, תיקון 11 הגיע בהתחלה. דובר על כך שאחת ההוראות שרוצים להרחיב זה בהסכם קיבוצי, שיקבע שבמקום 30 ימים אחרי שירות המילואים, עוגן ל-60 ימים. ואנחנו הצענו להפוך את ההוראה הזאת להוראה שתיקבע בחוק. דווקא את ההוראה הזאת שהייתה בהסכם קיבוצי, והצדדים להסכם הקיבוצי התנגדו ואמרו, "לא, תנו לנו להשאיר את זה בהסכם קיבוצי". ואנחנו רואים שהמנגנון של הסכם קיבוצי הוא מנגנון יותר חלש, אין לו הוראה פלילית, הוא צריך לחכות לצווי הרחבה, הוא צריך לחכות למנגנון כזה מסובך, הוא צריך לחכות שאנחנו נתקן את החוק כדי לקצר את המועדים של מתן צו ההרחבה ונעשה את זה כל פעם מחדש וכן הלאה. אז זה מנגנון חלש, ויכול להיות שהדבר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממי הגיעה הבקשה, הדרישה, הטענה, להשאיר את זה בהסכמים הקיבוציים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מהצדדים להסכמים הקיבוציים. יש פה את ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים, הם מרגישים שיש להם פה יכולת לתרום למאמץ בדרך הזאת של הארכת המועד ל-60 ימים, אבל אפשר היה לעשות את הדבר הזה גם בחוק חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בחוק עצמו. ההסכם הקיבוצי בא להרחיב על החוק, אז אפשר לתקן את החוק, ובזה הובא לציון גואל. זה מה שאומרת נועה. ובשביל זה צריך את המשרדים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> מצד שני, שהדברים מתנהלים בצורה כזאת של משא ומתן בין ארגוני המעסיקים לבין ארגוני העובדים, יש בזה ערך, כי הצדדים רואים את מה שהם צריכים, את הצרכים שמתעוררים מהשטח ומנהלים משא ומתן, וזה בא בצורה של הסכמות. ככה הרבה פעמים דברים מתקדמים. ככה יש גם חוקים שהתקדמו על בסיס הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. אז הדברים נעשים בצורה יותר מותאמת, יותר יעילה, אולי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברור שיש ערך רב להסכמות הקיבוציות. זה דבר מאוד חשוב, אבל כמו שאמרת, זה מאוד מקדם את דיני העבודה. אבל השאלה, האם אחרי שכבר הפעלתם את זה, ראיתם - - - בכל מלחמת חרבות ברזל אפשר היה לראות את היתרונות של הדבר הזה, האם לא הגיע הזמן להגיד, בואו, אז נתקן בחקיקה את ההוראה עצמה, את ההוראה הזאת שאומרת, כשמשרת המילואים משרת 90 ימים, אז הוא מקבל את ההגנה גם למשך 60 ימים אחרי תום שירות המילואים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> העניין הזה קשור יותר לחוק חיילים משוחררים מאשר לחקיקה שלנו, וזה בסמכות שר הביטחון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון שזה קשור, אני רק אומרת שאנחנו הולכים פה באיזה תהליך מאוד ארוך ומפותל מסביב להסכם, ההבדל העיקרי הוא להגיד, בואו ניתן הערכה לחייל המילואים, גם במשך 60 ימים אחרי שהוא חוזר משירות מילואים, אם היה לו שירות למילואים מאוד ארוך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בסדר, לכן אנחנו צריכים את ממשרד הביטחון, כי היא אומרת, זה לא בסמכותה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, אנחנו צריכים להסתכל על זה מכל הרצפים. יש רצף של מעסיק ומועסק, עובדים ומעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ויש מדינה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ויש בסוף 4% משרתי מילואים בלבד, שהם נכנסים בתוך הקלחת הזו, ואנחנו, הכנסת, המחוקק, חייבים להיות המגן שלהם ולוודא שהם מקבלים את ההגנה הכפולה בתוך ההסכם הזה, שהוא הסכם מבורך, שברור לחלוטין שזה מבורך לתת חל"ת, וזה מבורך להרחיב את הצו, אבל יש פה סיטואציה למספר יחסית מצומצם של משפחות שהחיים אצלן לא מתנהלים כסדרם. זה לא יחסי עובד מעביד רגילים, זה יחסי עובד מעביד כשהמדינה מתערבת ומקשה על העובד בעוד פרמטר, ודורשת ממנו "להתנדב" לשירות מילואים חובה. ולכן אי אפשר לעשות הפרדת משתנים. הפרדת משתנים, בסוף מי שנופל בין הכיסאות זה רק איש המילואים ומשפחתו. אני חושבת שצריך לעשות איזשהו מהלך, לדרוש ממשרד העבודה בעניין הזה, לקחת בחשבון, להיות הרגולטור של הנושא, כולל מול משרד הביטחון, וכמו שאמרה פה היועצת המשפטית, ולחזור אלינו עם התייחסות ספציפית להגנה על איש מילואים במשך 60 ימים. כי מה לעשות, המצב הוא אנומלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא רק משרד העבודה, זה משרד העבודה ומשרד. אני מבינה את הקשר בין החוק שיגיע אלינו עוד מעט, שזה הנושא של השיפוי של המדינה למעסיקים, כי בואו לא נשכח, גם המעסיקים, חלקם אנשי מילואים, צריך לראות את שני הכיוונים, זה לא שזה אחד נגד השני. המילואימניקים גם יכולים להיות כאלה שיש להם עסק קטן, מעסיקים שלושה, וגם הם נתקעים. ולכן צריך את שני הדברים ביחד, אני מבינה את זה לחלוטין. עדיין, 4% ששרון מדברת עליהם, גם אם זה יותר, גם אם זה פחות. בסוף אנחנו מדברים על משרתי מילואים שמשרתים תקופה ארוכה, לא על אלה שבאים ליומית או בצורה אחרת. ולכן צריך לשמור את זה, לדעתי, כמו שאמרה היועצת המשפטית, בחקיקה ראשית, לעשות את זה קבוע. כמובן, גם את השיפוי. כלומר, באחוזים מסוימים של האוכלוסייה שעושים מילואים לתקופה ממושכת של מעל 90 יום, או שיקבע המחוקק מה שהוא יקבע, אנחנו, כן יהיה פה גם שיפוי של המעסיקים וגם את האפשרות להגן על משרתי המילואים תקופה ארוכה יותר. בעיניי זה קריטי, ובאמת חבל על הזמן של כולנו, שאנחנו כל פעם מחדש עושים את הדברים האלה. אנחנו יודעים באיזה מדינה אנחנו חיים. הלוואי שהארץ תשקוט 40 שנה, אבל אנחנו עוד לא שם, ולכן בעיניי זה קריטי וחשוב. משרד הביטחון, תציג את עצמך. << דובר >> טל פורר: << דובר >> עורך דין טל פורר, מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת אם שמעת או לא שמעת את הקושיות, דרישות, בקשות שלנו, של הוועדה פה. אם שמעת, תשיב, ואם לא, אז אנחנו נתמצת אותן עבורך. << דובר >> טל פורר: << דובר >> לא שמעתי, לצערי. סליחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, נעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאלה ראשונה שהעלתה פה חברת הכנסת שרון ניר, לגבי פקיעת הוראת השעה שפקעה בסוף דצמבר 2025. הסברנו שההוראה הזאת התייחסה למנגנון מאוד ספציפי של הפיטורים וההוצאה לחל"ת, שדרש אישור של ועדת תעסוקה, אבל עדיין נשאר על כנו האיסור הכולל, שגם קבע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לפטר בן זוג של חייל מילואים בגלל שירות המילואים, וגם יש שם את הוראת היפוך הנטל, שהנטל מוטל על המעסיק להוכיח שהפיטורים לא היו בקשר לכך. זה עניין אחד שעלה. עניין שני שעלה זה ההסדר שמוסדר בתוך אותו הסכם קיבוצי, שבשבילו אנחנו עושים את התיקון הנוכחי, שמאריך את תקופת ההגנה על משרת המילואים עצמו מ-30 ימים ל-60 ימים. השאלה אם ההוראה הזאת לא הייתה אמורה להיות כבר מוסדרת כהוראה בתוך חוק חיילים משוחררים החזרה לעבודה, ולא בהסכם קיבוצי בדרך הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אחדד. השאלה הראשונה היא למה אנחנו לא מאריכים גם את המנגנון הספציפי שדיברנו על ועדות תעסוקה כי זה פקע, ואנחנו רוצים להאריך גם את זה. השאלה השנייה, לגבי רטרואקטיבי כי ההסכם פקע בדצמבר, ההסכם החדש נחתם בפברואר. יש שם הוראה, הבנו, שכן נותנת אפשרות לרטרואקטיבי, אבל צו ההרחבה לא מאפשר רטרואקטיבי. אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים בתקופת הביניים לאותם כאלה שפוטרו או ניסו לפטרם בתקופת הביניים, וצו ההרחבה לא יחול עליהם. הצענו, ופה אני רוצה גם את ההתייחסות שלך, לתקן בחקיקה ראשית, בחוק חיילים משוחררים לעבור מ-30 ל-6, תוך כדי שאנחנו קובעים בתוך החוק את מספר הימים שאותו חייל מילואים עושה, כדי לתת לו את ההגנה הגדולה יותר, הארוכה יותר, וכן בהתאם את שיפוי המעסיקים על אותה תקופה. אז אלה השאלות, פחות או יותר, ואנחנו נשמח לשמוע את התייחסותך. << דובר >> טל פורר: << דובר >> אתייחס בקצרה. בנוגע להוראת שעה שפקעה, זה היה רלוונטי רק לבנות זוג ולמי שיש לה ילד עד גיל 14 למי שבמילואים, משותף, כולל בן זוג לשעבר, וזו הייתה ההגנה של 14 ימים אחרי השירות. זה פקע ב-31 בדצמבר 2025. כשעשינו הערכת מצב לקראת סוף שנה ולקראת החלטת ממשלה של 2026, אז ראינו שזה בערך היה סדר גודל של 10% מכל ההליכים שהיו בוועדות התעסוקה, אם היו 1,500 הליכים, בערך 10% מזה זה היה בנות זוג. מה גם שצפינו באותה עת שהיקף הימים יהיה קצת יותר נמוך, או משמעותית, צפינו שיהיה יותר נמוך. ולכן היה נראה שלא יהיה צורך. עכשיו עשינו הערכת מצב חדשה על רקע המבצע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, לא הבנתי. אתה אומר שמתוך 1,500 הליכים שהיו בכלל בוועדות התעסוקה, 10% זה אומר 150 מתוכם? << דובר >> טל פורר: << דובר >> משהו כזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדיין 150 נשות מילואים. כל אדם הוא אדם. אמרתם לא ראיתם צורך. 150 זה הרבה. << דובר >> טל פורר: << דובר >> את צודקת כי ב-2025 היקף הימים שעשה משרת מילואים היה משמעותית גבוה יותר ממה שצפינו, שיהיה ב-2026. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה שאני קוטעת אותך, כי דווקא בגלל שהערכת המצב השתנתה, ואני חברה בוועדת חוץ וביטחון, אני יודעת שמאוד השתדלתם לייצר מסגרת שהיא יותר מצומצמת בשנת 2026 מאשר 2025. אבל אתה יודע, planning is everything and planning is nothing. בסוף התוכנית הזאת באמת לא לוקחת אותנו לשום מקום, כי זה לא מה שקורה, ואנחנו מבינים שיש מין סוג של רצף. השאלה אם אתם עכשיו יכולים לתקן ופועלים לתקן את זה רטרואקטיבית, ולהחיל את כל החוקים וההגנות כבר מסוף דצמבר, מהרגע שביטלתם גם לגבי אנשי המילואים וגם לנשות המילואים. << דובר >> טל פורר: << דובר >> אני אסיים עם הנושא של בנות הזוג, כי זה דברים שונים. את לגמרי צודקת, אז עשינו הערכת מצב ואנחנו סבורים שכן צריך עכשיו לקדם החייאה של הוראת השעה, או ליצור הוראת שעה חדשה. בדקתי מול הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו בודקים כרגע אפשרות להחתים את שר הביטחון על צו שיאריך את הוראת השעה. אנחנו בודקים את זה. אם זה לא יתאפשר, אנחנו נאלץ להביא חקיקה ממשלתית, כי אני מבין שאי אפשר פה פתרון עקיף במסגרת הצעת החוק הזו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צו רטרואקטיבי של שר ביטחון? << דובר >> טל פורר: << דובר >> שוב, שאנחנו נבחן את כל המשמעות בהקדם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם יש לו סמכות להאריך רטרואקטיבית. אני לא יודעת, אני שואלת. << דובר >> טל פורר: << דובר >> אני גם בספק, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חייב לקבל ביטוי. << דובר >> טל פורר: << דובר >> זה לעניין בנות הזוג. לעניין משרתי המילואים עצמו. << דובר >> טל פורר: << דובר >> לעניין משרתי המילואים עצמם, ההגנה החוקית היא 30 ימים, ובאמת מה שאתם אמרתם זה שההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה ככל שיהיה, זה עוד טוב. לכן מבחינתנו לא הייתה איזושהי בחינה של הרחבה בחוק. יכול להיות שיש מקום לעשות את זה, אבל צריך באמת לחשוב על איזשהו מודל שהוא לא גוזר איזשהו נטל יותר מדי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא שומעים אותך. << דובר >> טל פורר: << דובר >> כן לעשות איזשהו מודל אולי קצת שונה לפי היקף הימים שעשה משרת המילואים, כי בסוף גם לא הגיוני להטיל על מעסיק איסורים ככל שחייל המילואים עשה, נגיד, רק שלושה ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור לכולנו שזה ביחס להיקף המילואים. << דובר >> טל פורר: << דובר >> מאה אחוז. אז גם את זה אנחנו נבחן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. תודה. שאלות, נועה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא בהקשר דווקא למשרד הביטחון, אבל שאלה שעולה לגבי ההסכם הקיבוצי הזה. אנחנו עושים את התיקון הזה, ופה באמת צריך לציין שמשרד העבודה באמת הזדרז וניסה להעביר את התיקון הזה מהר ככל האפשר. אבל דיברתם על כך שאולי אתם רוצים לעשות איזה המנגנון שאפשר יהיה להחיות כל פעם את הצו הזה, או שזה יהיה מדי מסובך? אסביר את עצמי. עיקר התיקונים לעומת התיקון הקודם שהיה במלחמת חרבות ברזל, זה באמת השאלה מה הנסיבות, האם הנסיבות הן של מצב מיוחד בעורף, או הנסיבות הן של, אז היו פעולות צבאיות משמעותיות. השאלה הייתה מתי מפעילים את אותו מנגנון. המנגנון הוא זה קיצור לארבעה ימים, קיצור, לפחות שבוע למתן הצו, הוראת השעה שחלה, שלא מחייבים את השר לפרסם מחדש הוראה, רק להודיע שבעצם הוא רואה את ההסכם הזה כהסכם שיש דחיפות לעשות אותו בגלל המצב. אז השאלה אם לא לעשות משהו, איזשהו מנגנון, להפעיל כל פעם את ההוראה הזאת במצב חירום. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בכוונתנו כן לערוך תיקון קבע שיכלול את ההוראה הזאת. יש עוד כמה דברים שאנחנו צריכים לחשוב ולכלול בתוך התיקון קבע הזה שיהיה. יש הוראות כלליות גם בקשר להוצאה צווי הרחבה של התיקון של הזמנים גם בשגרה. ולכן אנחנו עומלים על הדבר הזה ואנחנו חושבים אותו ובכוונתנו לעשות את זה, אבל זה צריך להיות בצורה של תזכיר חוק שיופץ, בצורה מסודרת, שתכלול גם עוד תיקונים שאנחנו נרצה לעשות בזמנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה. ויוי וייץ, בבקשה, בזום. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> עורכת דין ויוי וייץ מההסתדרות החדשה. לפני שירדתי למקלט, האמת שכתבתי שככל שאין שינויים בנוסח שעבר בקריאה ראשונה, אז אנחנו מאשרים ומודים למשרד העבודה ולוועדה. יחד עם זאת, טוב שהעברתי את הזום לסלולרי ויכולתי לשמוע דברים שנאמרו גם במהלך ההתראה. וקצת חורה לי ששמעתי אמירות כאילו ההסכם הקיבוצי לוקה בחסר, ההסכם הקיבוצי לא נותן מספיק הגנה, לא רטרואקטיבי וכן הלאה. אני חושבת שהדברים האלה הם לא ממש מעוגנים במציאות, ואני אסביר. ההסכם הקיבוצי הראשון להגנה על אנשי מילואים קדם גם לתיקון 19 שנעשה בחוק החיילים המשוחררים. נדמה לי שההסתדרות הייתה אולי הארגון הגדול הראשון שחשב על כל היבט אפשרי של פגיעה בעובדים, וניסה לעשות ככל האפשר בכל המגזרים כדי שהעובדים ייפגעו עד כמה שאפשר פחות, והכול תוך משא ומתן מול ארגוני המעסיקים ולו מול המדינה. וצריך לזכור שבמשא ומתן יש קח ויש תן, ולא תמיד אפשר לעשות את הכול הרמטי, כך הדברים עובדים, כך גם בחקיקה אגב. ההסכם הראשון נחתם למיטב זיכרוני ב-04.02.2024 בעוד שתיקון 19 לחוק החיילים המשוחררים היה במאי 2024. תיקון 19 לחוק החיילים המשוחררים נעשה גם כהוראת שעה באותו עניין של איסור פיטורים לגבי נשות אנשי המילואים. לא נעשה כהסדר של קבע. כנראה מאותן נסיבות של קח ותן, מציע החוק לא יכול לבוא ולקבל את כל תאוותו. והיו שם הסכמות ופשרות וכן הלאה. ואי אפשר לבוא בטענות. מה שאפשר לעשות, נעשה. בתיקון מס' 19, לצערי, גם לא ניתנה סמכות לשר להאריך את הוראת השעה. אילו הייתה ניתנה סמכות לשר, למשל, להאריך את הוראת השעה בנסיבות מסוימות בצו, הדבר יכול היה להיעשות בצורה הרבה יותר מהירה. לגבי התיקון שעומד בפני הוועדה כיום, אנחנו בשיח מול משרד העבודה העלינו את העניין של הוראת קבע - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא צריך תמיד להיפגע מביקורת, זו ביקורת בונה. אמרת תיקון מספר 19 לא נתן לשר אפשרות להרחיב בצו. אז הערנו את הערתנו ואמרנו למשרד, והוא אמר, שהוא יבחן את זה, בהחלט הם בוחנים את זה. כלומר, זה לא שאנחנו אומרים, "נו, נו, נו, אתם לא בסדר", אלא החיים הם דינמיים. לא צריך לקחת את זה קשה. החיים הם דינמיים, וההסכם יופי, ואתם הייתם ראשונים, ובאמת כל הכבוד. ועכשיו אנחנו אומרים, רגע, צריך לחשוב כשעושים הסכם, מה קורה רטרואקטיבית. לא צריך להיבהל מביקורת, הכול בסדר. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> אני חושבת בכל זאת שצריך היה להעמיד דברים על דיוקם. ואני רוצה גם לומר שההסכם הקיבוצי הקיים, זה שאנחנו מבקשים להרחיב אותו, הוא הסכם של קבע. הינה, שוב אנחנו פורצי הדרך ואנחנו הראשונים. ועשינו את זה כהסדר של קבע. אנחנו וארגוני המעסיקים, אני רואה את מיכל מהנהנת, והיא צודקת. כי ההערכה נתונה גם לנו וגם לארגוני המעסיקים שלנו בהחלטה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה ויוי. אני מבקשת גם ממך וגם מכל הדוברים הבאים, אנחנו צריכים עוד מעט לסיים. הנושא מספיק חשוב. אנא קצרי ובואי תגיעי לנקודות הספציפיות, אם את חושבת שצריך לתקן משהו. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> גברתי, לא חזרתי על דברים. אמרתי דברים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, מאה אחוז. ההערה הובנה. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> לגבי התיקון שמונח כרגע בפני הוועדה, היינו שמחים מאוד שהוא היה תיקון של קבע. הינה, שוב, זה לא אנחנו. משרד העבודה צריך לתת את התשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז גם על זה דיברנו, אמרנו, והם יחשבו על זה. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> שמעתי את התשובה. את זה אפשר היה לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. את צודקת לחלוטין. << דובר >> ויוי וייץ: << דובר >> אנחנו גם הערנו על השינוי בהגדרה של הסכם קיבוצי. בהסכם הקיבוצי, קודם ההגדרה הייתה "הסכם שנעשה עקב פעולות איבה או פעולות מלחמה". עכשיו, צמצמו את זה ל"הסכם שנעשה עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף". שוב, קיבלנו את הדין, סוג של, כי אנחנו רוצים שהדברים יתקדמו מהר. אבל אם יש אפשרות להותיר את ההגדרה הרחבה יותר, אנחנו בעד. אנחנו בהחלט בעד להותיר אותה. אנחנו לא מבקשים משהו שלא היה. זה היה. היות שכרגע אנחנו בתוך סיטואציה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף אמרנו, זה לא משהו ששווה כרגע "לבזבז" עליו בזמן, אלא צריך להתקדם. אלה הם פני הדברים כרגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה ויוי. רחלי סונגו, שדולת הנשים, בזום. << דובר >> רחלי סונגו: << דובר >> תודה, גברתי. אני רוצה להצטרף למה שנאמר פה על הסיפור של ועדת התעסוקה. אנחנו, בשדולת הנשים בישראל, יש לנו קו של דיני עבודה. ממש ראינו איך שנגמרה ההגנה בסוף 2025, עלייה בפניות של נשות המילואימניקים על פיטורים. זה היה נראה שהיו מעסיקים שממש חיכו שוועדת התעסוקה תסתיים כדי שיהיה אפשר יותר בקלות לפטר. אני רוצה גם להגיד משהו קריטי. אנחנו בתקופת לחימה. אנחנו יודעים שאחרי תקופות לחימה ושמתחילים השיקום, הראשונות שמפטרים אותן או שמצמצמים את התפקיד שלהם זה נשים, וספציפית אימהות, ופה נשות המילואים הן בסיכון עוד יותר גדול. בגלל זה גם הנושא של ועדת התעסוקה הוא נושא מאוד חשוב. ההגנה הזאת הייתה הצעת חוק פרטית. הייתה הצעת חוק פרטית של אופיר כץ ונאור שירי, שהם עשו את התיקון הזה, ואני חושבת שנכון שבמקביל למשרד הביטחון שאמר שהוא בודק את האפשרות להאריך את הצו הזה, אני חושבת שנכון שגם תוגש הצעת חוק פרטית במקביל, ואם גברתי יו"ר הוועדה חושבת שזה נכון, אני חושבת שזה חשוב שתגישו גם הצעת חוק פרטית, כי לפעמים ההליכים של פרטים הם יותר מהירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, תודה, תודה רחלי. אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים, בזום. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> לגבי הצעת החוק, ההערה היחידה שלנו זה לגבי הרטרואקטיביות, שאני לא בטוח שאפשר לפתור אותה, אלא בחקיקה ראשית, וצריך לחשוב על זה. העובדה שהגענו למצב הזה, וגם בדיון הקודם, דיברתי על זה שאם אנחנו לא מסוגלים לתת צו הרחבה על ההסכם של המעסיקים והסתדרות העובדים, אז צריך ללכת לחקיקה ראשית. בתוקפו הוא עדיין עומד בתוקף. זה שצו ההרחבה פג ב-31 בדצמבר היה ידוע מראש. זה שהיה צריך לעשות חקיקה ראשית במקרה שאין הסכם היה ידוע מראש, ובכל זאת דבר לא נעשה. לטעמנו צריך לעשות הבחנה בין הגנות לבין תנאים שהם תנאים סוציאליים, כמו ההיעדרות או ימי החופשה. אין שום סיבה שההגנות האלה יהיו רק בצווי הרחבה, הן צריכות להיות הוראות קבועות. אני כמובן מברך את ארגוני המעסיקים וגם את ההסתדרות על היוזמות ועל הפעילות שהם עושים, והעובדה שהם מצליחים להגיע להסכמים טובים, אבל זה לא פוטר את המחוקק ואת משרד הביטחון מלקדם את הדברים האלה. הסתכלתי עכשיו בכל מיני אתרים של המדינה ושל צה"ל, לראות האם יש מקום אחד שמרכז מהן זכויות נשות המילואים או מהן ההגנות של חיילי המילואים בצורה מרוכזת, שכל החוקים נמצאים שם, לא קיים. לפחות חלק מהיושבים פה, מומחים בתחום הזה, מומחים בדין, ולא יודעים תמיד להגיד איזה חוק הוא רלוונטי. נאמר פה קודם שחוק הגנה על עובדים בשעת חירום חל על נשות המילואים, ומסתבר שלא, כי מאוד קשה להבין. הפיזור הזה הוא בעייתי, ויכול להיות שהגיע הזמן, לבצע ריכוז של הנושא הזה, לפחות, אם לא ריכוז בחקיקה, לפחות ריכוז אצל צה"ל, וגם באתר של הכנסת ושל משרד העבודה, כי כרגע זו תעלומה לגבי משרת מילואים ואשת משרת מילואים. האם הם מוגנים, מה הם מוגנים, איזה מידת הגנה יש להם, וצריך לפתור את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. כן, הילה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בקשר למה שהדובר אומר, בהחלט הוא צודק, ואנחנו עמלים בימים אלה ממש על לסדר ולהנגיש את הזכויות לעובדים. זה בעקבות הדוח של מבקר המדינה, שגם דיבר על הדברים האלה, אז אנחנו על זה. הנושא הזה של הנגשת הזכויות ולסדר את הדברים בצורה שהעובדים יוכלו ממש לגשת אליהם ולדעת בדיוק למה הם זכאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, תודה. נקווה שלא רק נגיד לך תודה ונוריד אותך ונמשיך בעוד חודש, חודשיים, שלושה, חצי שנה לשמוע את זה שוב, שאכן משרד העבודה יעשה צעד בעניין ובאמת ינגיש ויהיה אתר שכולנו נוכל לפנות אליו ולהבין את היקף הזכויות, ההגנות והתנאים סוציאליים שמגיעים לאנשי המילואים היקרים כל כך ונשותיהם ולהפך. תודה רבה, אופיר. מיכל וקסמן-חילי, התאחדות התעשיינים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, ויושבת-ראש משותפת של ועדת עבודה של נשיאות המגזר העסקי. קודם כול, לסוגיה של הרטרואקטיביות של הצו. ממילא החוק גם לא יוכל להיות רטרואקטיבי. ממילא נחתם הסכם שהוא כבר הסכם של קבע, כך שהסיטואציה לא תחזור על עצמה, נדמה לי שזו פשוט סוגיה שהיא פחות רלוונטית. וגם להזכיר שם, מדובר בהסכם שהוא לא מדבר רק על הערכה של ההגנה מפני מילואים, אלא על דברים רבים אחרים, כולל תוספת ימי חופשה. אלה דברים שהם מאוד לא ברורים מאליהם, שכרוכים בעלויות מאוד גבוהות, וכדאי שכולנו נדע להעריך אותם, זה לא ברור מאליו. וזכויות נוספות אחרות שקשורות בצבירת ימי חופשה, מי שמכיר את ההסכם וקרא אותו יודע שזה הרבה מעבר לסוגיית הפיטורים, שחשובה גם לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אמר את זה לפנייך אופיר, שיש את העניין של ההגנות מפיטורים ויש את התנאים הסוציאליים, כן. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אבל אני רוצה להוסיף משהו שהוא יותר עקרוני. אנחנו זוכרים את אנשי המילואים, כמובן, כולנו, אנחנו פה רק בזכותם. יש להם נושא כלים מאוד משמעותי, וזה המעסיק שלהם. והמעסיק שלהם כרגע לא מקבל מענה כפי שהוא אמור לקבל, ואנחנו חייבים כולנו, כל מי שאכפת לו פה מהמילואים חייב לטפל בבעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעזרת השם, ביום שני זה יעלה למליאה, ואז יגיע אלינו פה ונעשה מרתון של דיונים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אני חייבת לומר משהו גם בהקשר הזה. קודם כל, תיקון כל כך בסיסי, עקרוני, ברור מאליו, שבכלל לא צריך להתווכח עליו ולא לתת שום דבר תמורתו, שלוקח לו כל כך הרבה זמן להבין שזה קבע, אז תבינו שפה יש בעיה משמעותית שגורמת לתקלות נוספות. גם כשהוא יגיע, הוא ייתן מענה חלקי. 20%, בחלק גדול מהמקרים, זה פחות מ-50% ממה שמשלם המעסיק. העובדים מקבלים את הזכויות הסוציאליות, זה לא הסיפור של העובדים. המילואים מקבלים והם צריכים לקבל את הזכויות הסוציאליות. מי שלא מקבל זה המעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, אני איתך, ונשמור את זה לדיונים שיתקיימו בעזרת השם עוד השבוע. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אבל זה חשוב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיכל, אני איתך, אני לא אמרתי שזה לא חשוב. ההפך, גם הדגשתי שלפעמים גם המעסיקים הם אנשי מילואים. אבל זה לא הדיון. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש איזו אסימטריה באופן שבו מדברים על חיילי המילואים, שוכחים לחלוטין את נושא הכלים שלהם, וזה לא רק בנושא של חיילי המילואים, זה גם הפצועים שאנחנו שולחים להם מכל מקום החלמה מהירה, שבסוף המעסיק מתמודד עם זה לבד, אין אף אחד ברקע. אז לבוא ולדבר על הגנות מפני פיטורים זה מאוד חשוב. אגב, אף אחד לא מדבר על מה זה עושה למעסיק, ההיעדרויות הארוכות האלה, ההיעדרויות שהן גם לא צפויות, היעדרויות גם לתקופות לא צפויות. הכל בחוסר ודאות מאוד גדולה, וזה קול שאני חייבת להשמיע, אני מבינה שאת ממהרת, אבל זה חייב שייאמר לפרוטוקול, כי זה חייב להיות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני איתך לחלוטין. בכל דיון אני מציינת את זה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ואני מצפה שמשרד העבודה ומשרד האוצר, שיושבים בדיון כזה, משרד האוצר צריך לשבת בדיון כזה, ולהגיד לנו איך הוא מסתכל על האירוע הזה 360 מעלות, ולא רואה צד אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. מיכל, את צודקת, אני איתך. אנחנו בעזרת השם, אני מקווה מאוד שיום שני זה יעבור במליאה ואז יגיע אלינו לוועדה ותוכלי לדבר ונדבר, ואנחנו לא נתעלם אלא נצלול לעומק של הדבר, כי כמו שאמרתי, אין פה שני צדדים. כולנו עצם אחד, ויש מילואימניקים שמעסיקים, ויש מילואימניקים שהם פצועים, ויש הכול, מכל. כולנו בעצם תחת אותה חבילה, תחת אותה אלונקה, כל אחד יבחר את ההגדרות והדימויים שלו. תודה, מיכל. אנחנו עכשיו נצביע על הצעת החוק הנוכחית, תוך שאני חוזרת ומבקשת ממשרד הביטחון וממשרד העבודה לבחון הוראות קבע בנושאים שדיברנו עליהם, גם בנושא של ועדת התעסוקה, הגנות על נשות המילואימניקים, הגנות שיהיו הגנות של קבע לגבי הפיטורים של 60 יום. אני אומרת את זה בכותרות ולא נכנסתי לעומק, אבל בהחלט זה חשוב. ומה שהזכיר אופיר בדבריו האחרונים זה עניין של ריכוז כל הזכויות, חוקים והגנות שיש לחיילי מילואים ונשותיהם. באתר ברור, קל, להנגיש את הדבר הזה, כי היום זה באמת ומפורד, וקשה למצוא ולארגן את כל הדברים הללו. מי בעד הצעת החוק? כולנו יחד פה. אין כאן מתנגדים ואין כאן נמנעים. הצבעה אושרה הצעת החוק עברה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. אני נועלת את הישיבה. תודה רבה. שנדע רק ימים טובים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:05. << סיום >>