פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 508 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: איתן גינזבורג מוזמנים: מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר תמר צ'ין – רכזת פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר יעל אסיף – עו"ד, המחלקה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר תום פישר – רפרנט תכנון והתחדשות עירונית, משרד המשפטים גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי בנימין ארביב – סגן יושב-ראש מטה התכנון הלאומי ארבל אלטשולר – סמנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ד"ר איריס פרנקל כהן – עו"ד, יועצת משפטית, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אפרת ברנד – עו"ד, יועצת משפטית, מנהל התכנון שלום זינגר – עו"ד, נציג מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי ישי איצקוביץ' – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ משתתפים באמצעים מקוונים: מירי כהנא – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל רחלי בן יהודה – מנהל תחום מקצועית, שומת מקרקעין, רשות המסים ישי ולנסי – מהנדס העיר, עיריית בת ים נחמה בוגין – יושבת-ראש לשכת שמאי מקרקעין ארז קמיניץ – עו"ד, יועץ המשפטי, לשכת שמאי מקרקעין דוד סונינו – יושב-ראש הפורום להתחדשות עירונית גידי מור – מנהל מדיניות ותכנון אסטרטגי, הפורום להתחדשות עירונית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025, מ/1907 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב לכולם. לצערנו הרב, השבוע לא התחיל טוב ואתמול נפתחה לנו חזית נוספת שמחזקת את חשיבות החוק הזה. לדעתי, החוק הזה הולך להיות אחד החוקים הדומיננטיים והפעילים באופן פרקטי בשנים הקרובות גם כאשר ייפסקו בעזרת השם השיגורים במקומות הללו. ראינו איך בתוך שעה שתי שכונות בשתי ערים נפרדות באזור אחד חטפו את המכה הזו. ראינו פצועים רבים וחלקם לצערנו פצועים קשה ובהם ילדים ומשפחות שלמות. ראינו בתים שנראים כמו אחרי הפצצה של חיל אוויר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עיי חורבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעולם לא יצא לי בתור חבר הכנסת להיות מחובר כל כך לחדשות ולעשייה שאנחנו עושים כאן יחד לפני כמה ימים ומה שאנחנו הולכים לעשות היום. קודם כול, אנחנו מאחלים מכאן החלמה מלאה ומהירה לכל הפצועים וניחומים לבשורה הרעה מהבוקר באזור הצפון. התושבים שם עוברים מלחמת התשה לא רק של זמן אלא גם של אינטנסיביות. אין להם את ה"לוקסוס" של שבע ושמונה דקות לפני האזעקה ודקה חצי אחריה. מי שהספיק לברוח מהרכב מייד ניצל ומי שלא, חלילה, נספה. אנחנו שולחים ניחומים והחלמה מהירה לפצועים ומקווים בעזרת השם שכל הרע יהיה מאחורינו מהר מאוד. זה לא ימנע מאיתנו להתקדם ולסיים בעזרת השם בשבוע הזה. אני מוכרח לשבח את חברי האופוזיציה. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, אני מדבר על האופוזיציה. הם נמצאים כאן איתנו בוועדה ואני חושב שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. החוק הזה חשוב ללא קשר לאופוזיציה או קואליציה. כמו שאמרתי, הוא הולך להיות חוק דומיננטי בשנתיים הקרובות ואולי קצת יותר בכל האספקטים שלו. יהיו ערים במדינת ישראל שבהן יהיו אזורי שיקום שיוחלטו עליהם. גם המערכת העירונית והממשלתית על ענפיה יצטרכו לטפל בעניין. בדיון האחרון ביקשנו מהייעוץ המשפטי לראות אפשרות איך לנסח מה קורה במקומות שלא יהיו בהם בניינים אדומים לגמרי אלא רק כתומים. אני לא יודע איך אנחנו מגדירים את התמונות שראינו מערד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אסון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בוודאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שם שישה בניינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכאורה, בערד חלקם אדומים. לגבי דימונה, אני לא יודע. לכן יש חשיבות רבה שלחוק תהיה גמישות מסוימת בעניין הזה. אנחנו אנשים ולא מלאכים. אנחנו מנסים להכניס בתוך החוק הזה דברים שייתנו כלים לתת את כל ההטבות והדברים המיוחדים של חוק השיקום הזה גם למקומות שהם לא שחור-לבן או לא אדום-לבן. ביקשתי מהייעוץ המשפטי ואני לא מבקש לעשות על זה דיון אלא אנחנו בודקים את ההשלכות של זה. יכול להיות שדקה לפני שנאשר את החוק אני אמליץ לעשות פיצול בחוק בפרק שהוא כרגע פחות רלוונטי או חשוב כדי לאפשר אולי בעתיד במושב הבא לעשות התאמות כאלה ואחרות אם נצטרך. אני אומר את זה כאן על השולחן. אנחנו בודקים את זה. אם נעשה את אז נעשה את זה בהסכמה. אחרי ההבדלה ואחרי הבשורות הטובות פחות שהתחלנו לקבל, אמרתי שלפי התמונות אני לא יודע אם הבניין הוא ירוק, כתום או אדום. כמה שאנחנו ננסה היום, ושוב תשבחות רבות לצוות המקצועי שעובד בימים צפופים מאוד בעניין, יכול להיות שלא נוכל לסיים ולדעת את כל הדברים ולסרטט אותם נכון גם למקומות אחרים שניתן לעשות העתק-הדבק. בצפון אנחנו בכלל לא יודעים. שם זה לא מרוכז. יכול להיות שכאשר ייגמר הסיבוב הזה יתברר שיש ריכוזים של שכונות שכל אחד קיבל נ"ט בודד שלו או משהו כזה. לכן חשבתי והרמתי טלפון ליועץ המשפטי שסובל ממני בלילות האחרונים ושאלתי אותו אם זה אפשרי מבחינתנו כחברי כנסת. אז כמובן שהפיצול הוא אפשרי. אנחנו נצטרך לחשוב על זה. לא נקיים על זה כרגע דיון. אנחנו נבדוק את זה ונדבר בהמשך הדרך. עד כאן הדברים שלי. חבר הכנסת להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להמשיך את הדברים שלך בנוגע לאסון אתמול בערב ובדימונה. אתמול הגיעו לבית החולים סורוקה 175 פצועים – אבות, נשים והרבה מאוד ילדים. אני רוצה להצדיע לכוחות הרפואה בבית החולים סורוקה שאין לי מושג איך הם עושים את זה. כש-175 אנשים מגיעים כמעט במקביל זה קשה לכל בית חולים אבל בוודאי לבית חולים שחסרים בו מעל 1,700 רופאים, ששליש מחדרי הניתוח לא פעילים, ש-36% ממיטות האשפוז לא פעילות. זו תמונת המצב של בית החולים המרכזי היחיד שקיים בנגב שמשרת למעלה ממיליון תושבים. זה המצב שלו. יושבים פה סביב השולחן, באופן נדיר לוועדת הפנים, אנשי אגף התקציבים של האוצר. בשבועות האחרונים אנחנו יושבים ושומעים על הכספים הקואליציוניים שמגיעים ל-5 מיליארד שקל למושחתים ולקומבינות ולעסקנים. את סורוקה, אדוני יושב-הראש, הם שולחים לנדבנים בחוץ לארץ לקבץ נדבות. אין כסף לבית החולים היחיד בדרום שצריך לטפל ולתת שירות רפואי ראוי לכל כך הרבה אנשים וודאי בימי מלחמה. אבל אין כסף. יש כסף להרבה מאוד דברים אחרים שלא קשורים קשר קלוש לאזרחי ישראל. אני רוצה להגיד שזו תמונת המצב של הממשלה ואני מתבייש שכך נראה בית החולים הגדול ביותר בדרום. צריך לשנות את סדרי העדיפויות כאן. לא יכול להיות שכך יראה המצב בישראל בשנת 2026 תוך כדי מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שלקחת בחשבון שאני בטח אענה לך - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חייב לענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אתה לא מדבר. עכשיו אני מדבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שבטוח שלקחת בחשבון – הרי אתה לא בחור לא מוכשר – מאחר שהיית בטוח שאני אגיד לך ואני אגיד לך אפילו בחריפות בטח על שמות הגנאי שאתה קורא לדברים שאתה מכיר אותם ולא מכיר אותם ולא יודע מה המשמעויות שלהם. הכי קל לקרוא לדברים כספים קואליציוניים. זה בסדר. אני רוצה לומר לך מהיכרות אישית שהכספים הקואליציוניים האלה, לצערי הרב, הם חלק מהתקצוב שמדינת ישראל מתקצבת ציבורים מסוימים בחינוך. זה בדיוק אחד הדברים שאנחנו כל השנים נאבקנו למה התקציבים הללו שהם חינוך וכשאתה משווה אותם אחד לשני אז הם חינוך. הייתי ראש עיר ואני יודע כמה תוקצבתי לגני ילדים שהיו נקראים מוכרים שאינם רשמיים, אין להם ליבת אבל אני לא אענה לך כי אני בטוח שקיבלת הנחייה לעשות את זה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ממי? ממי קיבלתי הנחייה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא תפריע לי. אם תפריע לי אז תהיה בחוץ. תן לי לדבר. נתתי לך וספגתי בשקט אז תן לי לדבר. תודה. אני מעריך את זה מאוד. קיבלת הנחייה ממי שעושה את זה כל דקה בפושים אחרים וזה עדיין לא מגרד שישה מנדטים בסקרים. אני רוצה לומר דבר אחד, אנחנו נמצאים פה אחרי אסון שהרבה מאוד מהילדים המושחתים שדיברת עליהם נמצאים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי שילדים הם מושחתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמצאים כרגע בבית חולים או המורים שלהם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרתי שהכספים שאתם מעבירים הם מושחתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני מציע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במקום שהכסף ילך לשקם את סורוקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תפריע לי. קריאה ראשונה. אל תפריע. תכבד אותי כמו שאני כיבדתי אותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת אשר, אל תכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא קראתי לילדים מושחתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה בקריאה שנייה. אתה קורא לציבור שלם כך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא קראתי. קראתי לכספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במקום שהם ילכו לסורוקה הם הולכים למקום אחר, ליעדים פוליטיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקום שביום כזה, כשאנחנו יושבים כאן כולנו ואני משבח את האופוזיציה על ענייניות בחוק השיקום, אתה מגיע על חוק שכמעט לא היית בו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתי בכל הישיבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באת בשביל לזרוע מחלוקת ופירוד ואני לא אענה לך. עם כל הכאב, לא אענה לך. לא אענה לך. חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:15 ונתחדשה בשעה 09:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הדיון. הייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המשך הישיבה הקודמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא נחזור לדברים שנשארו פתוחים בישיבה הקודמת אלא נמשיך להציג את השינויים שנעשו והדברים שצריכים הכרעה עדיין מהמקום שבו עצרנו. לגבי החזרה אחורה, נחזור לאחר שנסיים את הסיבוב הראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, רעות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אנחנו בעמוד 28. יש לנו עוד זנב קטן מהפרק התכנוני. אני אקריא אותו ואז נעבור לפרק הקנייני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אתחיל מהדבר שכרגע לא מופיע בהצעה ואנחנו מציעים לוועדה לטפל בו גם בעקבות הדיונים שהיו פה בוועדה בהקשרים אחרים וזאת לקבוע הוראה מפורשת שבתוכנית שהיא תוכנית שיקום לא ייקבעו תנאים להגשת היתר או למתן היתר. אם נקבעו תנאים כאלה הם יהיו תנאים מפורטים בצורה מדויקת, כלומר אילו מסמכים צריכים להגיש ומתי. בנוסף ייקבע מועד שבו צריך להשלים את המסמכים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי שהמרוץ יתחיל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי שלא נקלע למצב שבו יש תוכנית תקועה בגלל מה שקרוי תוכנית בינוי, למשל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי שם את תוכנית הבינוי בהקפאה. לא את עצם המושג של תוכנית בינוי אלא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שבתוכניות גדולות מאוד יצטרכו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ודאי שיצטרכו משהו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אנחנו רוצים לתחום את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי איפה התחימה. אמרת שלא יאושרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יהיו תנאים אבל יש צורך בתנאים מהסוג הזה במקרים חריגים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יקבע מהם המקרים החריגים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוסד התכנון צריך לקבוע שאלה מקרים חריגים. יהיה צורך בפירוט מדויק של המסמכים שצריך להגיש ומי הרשות שמאשרת אותם שזאת אומרת, רק רשות הרישוי ולא מוסד התכנון במליאתו. בנוסף יש לתחום את זה בתקופה של שישה חודשים. אני רוצה לשמוע את עמדת מנהל התכנון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תומר, אתה מדבר על תנאים לתוכנית או לתנאים לרישוי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תנאים לרישוי. יש תופעה שהתגלתה במלוא חריפותה בדיוני הוועדה במסגרת החוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לה שני שמות – תוכנית בינוי ותוכנית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פיתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. יש לזה עוד שם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> עיצוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוכנית עיצוב. יש מקומות שזה לוקח שנתיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עיצוב בעי"ן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עיצוב בעי"ן ועיכוב בעי"ן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, יש גם הנחיות מרחביות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש כל מיני שמות. בהנחיות מרחביות זה לא חוקי לפי החוק הקיים. לקבוע תנאים לאישור או התייעצות או תיאום במסגרת הנחיות מרחביות הם לא חוקיים אבל קיימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תוכנית בינוי היא חלק מהתוכנית. היא לא חלק מרישוי. עצם ההיתר הוא הבינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קיים. לצערי, אנחנו מכירים את זה. אני מתפלא שאתה לא מכיר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהוסבר לנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכיר תוכנית בינוי בתב"ע ולא ברישוי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה הגשר בין התוכנית לבין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבין מה מקור הבלבול של חבר הכנסת. יש מה שנקרא נספח בינוי שאתה צריך לצרף להיתר של הבנייה שלך. נספח הבינוי מראה איך הבניין נראה. זה נקרא נספח בינוי. יש מוסד שהתפתח עם השנים שנקרא תוכנית בינוי. בתוכניות גדולות מאוד-מאוד בדרך כלל, אבל לא תמיד, אומרים שהתוכנית היא בתוך מתחם אורבני קיים וצריכים לראות איך מתחברים לתשתיות קיימות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העיצוב של האזור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך השכונה תהיה מעוצבת באופן כללי ולא כל בניין. זה נקרא תוכנית בינוי. זה נקרא גשר, כלומר תוכנית גישור בין התוכנית הסטטוטורית לבין לשלב ההיתר. זה קיים מסתבר בתוכניות לא מעטות ומכיוון שזה לא סטטוטורי אין לזה מועדים. יש מצבים שבהם אתם צריך להגיש את תוכנית הבינוי לשביעות רצונו של מהנדס העיר, כך כתוב בתוכנית. מהנדס העיר לא מרוצה זמן רב אם הוא לא רוצה את התוכנית. אין לך מה לעשות. אתה אפילו לא יכול להגיש ערר על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה לא ימים להגיד את זה, אבל לפעמים מהנדס העיר לא מרוצה כי אומרים אל תהיה מרוצה לאיזו תקופה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אנחנו רוצים למנוע את התנאים אז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את התופעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לצמצם את התופעה, לפחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי מה שהוסבר לנו ממנהל התכנון וגורמי המקצוע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי נשמע אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחר כך נשמע הערות. בבקשה, מנהל התכנון. שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אפרת ברנד, היועצת המשפטית של מנהל התכנון. כפי שהסביר היועץ המשפטי של הוועדה, לפעמים הכלי של תוכנית בינוי הוא כלי הכרחי בטח כאשר מדובר בתוכניות שהן רחבות היקף. הוא בא לגשר על הרזולוציה של תוכנית במעבר להיתר. לכן סברנו שמה שנכון לעשות בהקשר של התוכניות האלה שהן באמת תוכניות דחופות, כפי שהסביר היועץ המשפטי, הוא לקבוע בחוק שככול שנדרש תנאי כזה אז יפורט בתוכנית מה בדיוק צריך להתקיים כדי התנאי הזה יתקיים. בנוסף יש לקבוע תקופה שלא תעלה על חצי שנה וככול שבזמן הזה לא ניתן האישור יראו את התנאי כאילו הוא אושר. באופן הזה מצד אחד אנחנו לא נהרוג את הכלי במקרים שהם הוא נדרש כדי לטייב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא נדרש אז ידעו לעשות את זה מיידית. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> מיידית וככול שלא יעמדו בזמנים יראו אותו כאילו הוא אושר והדבר מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וכמובן שהגורם היחיד שאישורו יידרש בהקשר הזה הוא רשות הרישוי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> כתוב כבר בחוק. לא ייקבע תנאי אלא באישור רשות רישוי ועל זה אנחנו רוצים להוסיף שגם אם נקבע תנאי כזה והוא לא אושר בתוך המועד שהתוכנית קבעה אז לא יאושר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל תנאי נקבע על ידי רשות הרישוי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לא. לפעמים כתוב שתוכנית בינוי היא באישור ועדה מקומית. חלק גדול מהתוכניות עוברות אישור ועדה מקומית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אם הבקשה היא בוועדה אז רשות הרישוי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה תנאים להיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני ההיתר. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> ההיתר נדון ברשות רישוי. לפעמים תוכניות קובעות, ואפילו חלק גדול מהתוכניות קובעות, שתנאי להגשת בקשה להיתר הוא אישור תוכנית בינוי על ידי הוועדה המקומית או על ידי אישור המהנדס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה מאפשרים את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התפרצת לדלת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לדלת פתוחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פתוחה אלא קרועה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, זה בסמכות מנהל התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עכשיו. חבר הכנסת גינזבורג, אני רוצה לעבור שיקום. אחר כך נשקם את שאר המדינה. רגע, זינגר היה לפניך. שם ותפקיד. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שלום זינגר, מייצג את מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 ועיריית בת ים. זה מה שאני זוכר כרגע. אני רוצה לומר שני דברים. אני לא מתנגד עקרונית ועכשיו אומר איפה יש בעיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם היית מתנגד זה לא היה עוזר לך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לכן אני לא מתנגד. אני כבר מכירים יומיים. אני אומר איפה יש בעיות שצריך לשים לב אליהן. מדובר פה במרקם בנוי בדרך כלל. ניקח את המקרה של ערד. אתה נמצא במרכז בנייה ואני לא יודע מה יקרה בסביבה. אני מתאר שלא ירצו לשים נזם זהב. נעזוב את הסיפור הזה. הוא צריך להשתלב בסביבה ולכן אני חושב שאם לא נאפשר לא נספח בינוי אלא משהו כזה של בינוי זה יעבור לשלב התוכנית. אז התוכנית תיקח זמן רב יותר. זהו מחיר שצריך לקחת אותו בחשבון כי כשאתה עובד במרקם בינוי אין ברירה אלא לעסוק בבינוי. אני חושב שכאשר אתה עובד במרחב פתוח כל נספחי הבינוי והוראות הבינוי הם חשובים הרבה פחות כי אתה יכול לעשות קונטור. תן לאנשים לעשות מה שהם רוצים. זה לא נכון במרקם בנוי. צריך לקחת בחשבון שיהיה לזה מחיר באורך זמן התוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אנחנו מתחמים את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> דקה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ונותנים זמן. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה תנאי להיתר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם אתם תטילו מגבלות על הדרך לאשר את זה בתנאי להיתר אז ישימו את זה בתוכנית כי צריך לשים את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שישימו את זה בתוכנית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שזה עוד יותר טוב כמו שאומר היועץ המשפטי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תוכנית בינוי לוקחת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי לעזור לך. אין בהחלטה הזו כדי לקדם החלטה נוספת שתהיה מעבר לאזורי שיקום למרות שאני מודיע לך שאני חושב שצריך לשנות את זה גם בימים כתיקונם וגם חבר הכנסת גינזבורג חושב וכל מי שבא מרשות מקומית ואפילו - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפילו אני הקטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואפילו אתה הקטן. עם זאת, בהסכמתך כאן אתה עדיין ממשיך לייצג בגאון את עמדת השלטון המקומי בכל עידן ועידן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מסכים להכול חוץ מאשר בגאון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יופי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אומרים שזה קצוב בזמן וזה בסדר אבל אפשר גם לסרב. נניח שמגישים לרשות הרישוי ובעיקר למהנדס, כי לראש הרשות אין הרבה מה לומר בעניין הזה, תוכנית בינוי שהיא לא טובה. הוא יכול לסרב ואז לא יראו את זה כהסכמה. זה ברור לגמרי. אני חושב שצריך לקצוב את הזמן אבל צריך לו גם לאפשר לו גם לסרב. תארו לכם שמגישים לו תוכנית שהיא לא טובה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יום אחד לפני תום חצי השנה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> התוכנית לא טובה והוא יגיד שאני לא מאשר לך. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לכן כהשלמה לקציבה של הזמן, אמרנו גם שייקבעו בדיוק התנאים שצריכים להיות כמו מה המסמכים שצריך להגיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן קודם. יכול להיות שחצי שנה לא תהיה - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אם הוא לא עומד בזה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפרת, קשה לקבוע בשלב - - - אנחנו רוצים לעשות תוכנית מהר מאוד. אני לא בטוח שבשלב התוכנית אפשר. אני לא יודע איזו רמת רזולוציה את רוצה שתיקבע בתוכנית. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> שלום, השאלה מה החלופה? האם החלופה היא לקצוב 12 חודשים לאישור התוכנית ואז להשאיר את התוכנית הבינוי לשנתיים? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תשאירי את תוכנית הבינוי לשישה חודשים. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה מה שאמרנו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא תוכלי להיכנס לרזולוציות של האם אנחנו רוצים לקבוע גם את החיפוי או לא קובעים את החיפוי בתוכנית הבינוי. את לא יכולה לעשות את זה כי זה משתנה מאוד ממקום למקום. זה משתנה ממקום למקום. רמת הרזולוציה היא שונה. מרקם בתוך תל אביב שהוא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו את הכיוון. מה התשובות שלכם? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אגיד משפט אחד. מה שעורך דין זינגר אומר הוא כמובן נכון שאפשר לסרב. אפשר לסרב לאשר את תוכנית הבינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם לא רוצה שהסירוב יהיה ביום האחרון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> על פניו זה נושא מורכב ויש פסיקות של ועדות ערר. לגבי השאלה האם יש זכות ערר על סירוב לאשר תוכנית בינוי, כי כאילו זה כמו סירוב להיתר, אני מציע לא להתעסק בזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> החלטות סותרות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה נושא מורכב בפני עצמו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה אם מגישים את זה בשבוע האחרון יומיים לפני תום המועד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה שאולי יגדירו שלפחות חודש קודם יצטרכו ושתהיה אפשרות - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רוח הדברים היא שזה תלוי נסיבות. אם זו תהיה תוכנית קטנה ששטחה עד חמישה, שישה דונם ואולי בהלימה לרשות רישוי אז על פניו, וזה גם רוח ההנחיות היום, התוכנית לא תקבע נספח תוכנית מחייב וייקח עוד חודשיים. זה פחות מחצי השנה שדיברנו לפני רגע. אם זו תוכנית ששטחה גדול אז כנראה אין ברירה ועדיף לעשות את זה כתנאי לרישוי ולא בשלב התוכנית וכמו שחברתי אמרה שישה חודשים. זה נכון שבסירוב יש כנראה זכות ערר וזו כנראה תרופתו של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניתן לחיים לעשות את שלהם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הערה קטנה, ברשותך. ישי איצקוביץ' מהתאחדות בוני הארץ. התאחדות מברכת על התיקון הנוכחי ומבקשת לוודא שלא יהיה תנאים בהקשר הזה גם לצורך לקבלת צו התחלת עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא נכנסים לזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מתוך ניסיון שלהם לגבי תנאים שהוצבו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ניכנס לזה. בימים כתיקונם הייתי נכנס לזה ועכשיו לא. כבר נכנסנו לזה פעם אחת. לא יודע אם סידרנו את זה עד הסוף אבל אני חושב ששיפרנו. קודם כול, הורדנו משתי חתימות - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בנוסף, שלא יעבירו את תוכנית העיצוב לשלב תחילת העבודות כתנאי. זה החשש של ההתאחדות לאור היצירתיות של הרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשרי אדם חושש תמיד אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. אני חושב שזה יותר מדי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הם רוצים לדכא את היצירתיות של הרשויות המקומיות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אנחנו רוצים שהרשויות יעבדו לפי חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבעיה שאתה נותן להם רעיונות כל הזמן. הלאה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אנחנו בעמוד 28 בסעיף 41. זה סעיף שמדבר על החלת הוראות. מדובר על החלת הוראות של חוק הוותמ"ל. היה כתוב שהן יחולו על תוכנית שתוגש לוועדה למתחמים מועדפים לפי פרק זה ואנחנו הוספנו או שהועברה אליה לפי סעיף 22א(א). במקרה שבו לא מאושרת תוכנית בתוך הזמנים אז זה עובר באופן אוטומטי לוותמ"ל וזה דיוק. אנחנו עוברים לפרק ד', לחלק הקנייני. אנחנו בסעיף 42ב באותו עמוד. כתבנו הגדרה מדויקת יותר להסכם לחלופת יציאה ואני אקריא אותה. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 42ב. (א) בחוק זה, "הסכם יציאה" – הסכם בין יזם ובין בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות אשר על פיו מתחייב בעל הדירה למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם בתמורה הכספית האמורה בסעיף 42 ב(ב)(1) או בסעיף 43ד(3), לפי העניין. הגדרנו את ההסכם הזה כהסכם בין יזם לבין בעל דירה, כלומר בעל מגרש לא זכאי להסכם היציאה. הדגשנו שמדובר במכירה של מלוא זכויות. זו הגדרה די דומה למה שהגדרנו בעסקת שיקום. בסעיף קטן ב' הבהרנו שמדובר ב-90 ימי עבודה בהתאם למה שהוחלט כאן. פסקה 1 היא נושא שהוא עדיין פתוח. מדובר בהסכם יציאה מוגדל שאמרנו שהוא בגובה השומה בתוספת מסוימת. אני אסיים את הסעיף. הוספנו את סעיף קטן ג'. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 42ב. (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב) בהסכם יציאה, יראו את ההסכם ככולל הוראות אלה. אלה הוראות שמתייחסות לתוספת, להסכם יציאה מוגדל ולהוראה שאומרת שאם אושר יזם שיקום אחר אז אותה התחייבות מומחית ליזם השיקום. אנחנו אומרים שגם הסכם לא כולל את ההוראות האלה אז בעצם הסעיף הזה מהווה סעיף השלמה להסכם שיכלול את שתי ההוראות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעניין הזה אנחנו מחכים להבהרה או יותר נכון להצעה של ממש. אני לא יודע אם היא ניתנה עד עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא ראיתי. אולי היא ניתנה אבל אני לא ראיתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ניתנה ההצעה של השמאי הממשלתי. דיברנו על ממה יורכב הפלוס וצריך להגיע להחלטות. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בוקר טוב. גיל בלולו, השמאי הממשלתי הראשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם למישהו יש הערות אחרות חוץ מהנקודה הזו? כן, התחדשות עירונית? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אדבר אחרי גילי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפני שתי ישיבות אדוני נתן לי משימה להגיע לנוסחה שעושה שכל. היא לא מעמיסה על ההיתכנות הכלכלית והיא גם מוסכמת על רובם. אחרי התייעצות עם חבריי לממשלה ועם נחמה בוגין, יושבת-ראש לשכת השמאים, והתאחדות הקבלנים הגענו לנוסחה לפיה חלופת היציאה תחושב לפי שטח הדירה הקיימת לפי תקנות צו המכר בתוספת ערך של שלושה עד ארבעה מטרים. ההצעה הזו מבוססת על העקרון שאמרתי שהוא לא לפגוע בהיתכנות הכלכלית. ברמה הרעיונית דיברנו על זה שחלופת היציאה דומה במהותה לחלופת הקשיש. אם בתוכנית התחדשות עירונית רגילה רק לקשיש יש חלופת יציאה, פה אנחנו רוצים לתת חלופת היציאה לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נושא של חלופת יציאה לקשיש הוא דבר שלא סגור. בחוק פינוי-בינוי כתוב שווי היוון דירת התמורה והדבר הזה נתון לפרשנות משפטית ומעורר קשיים רבים. במסגרות אחרות שבדקנו חלופת קשיש היא שוות ערך לסדר גודל של 15% פלוס מינוס. זה נובע מכך שמצד אחד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, לא קלטתי את המשפט האחרון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> פלוס סדר גודל 10%, 15% וזאת אם אני מדבר על חלופת שוות ערך מבחינה כלכלית. מצד אחד, היזם חוסך את דמי השכירות. הוא חוסך את הערבות לדיירים, ערבות אוטומטית וקרן אחזקה. מצד שני, יש לו עלויות מימון, ערבות חוק מכר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לו עלויות מימון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לדירות שהוא מוכר וכולי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אילו עלויות מימון יש לו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מקבל הלוואה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע, אני מדבר על חלופת קשיש רגילה. כמו שאדוני העיר, מאחר שעלויות המימון שלו הן בהטבה בסוף הוא מחזיר רק הצמדה לכן להערכתנו זה סביב 10%. איך הגענו לשלושה, ארבעה מטרים? אם נניח בהערכה גסה מלמעלה ותיכף אני אתן שונות, דירת תמורה בדרך כלל בהתחדשות עירונית היא סדר גודל של 85 מטר ועל פי המדיניות, התמורה הקיימת ברוב הוועדות המקומיות היא סדר גודל של 12 מטרים. אם ניקח את 85 מטר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בכולן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא בכולן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש כאלה שאפס ויש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בערד יהיה הרבה יותר ובתל אביב יש מקומות שאין בכלל. איך אנחנו מגשרים על זה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, תיכף אני אסייג. אני רוצה להגיד איך הגענו לנוסחה הכוללת ואחרי זה נעשה את ההסתייגויות. אם אנחנו לוקחים את 85 מטרים האלה ואנחנו מפחיתים את אותם 10% אנחנו מקבלים הפחתה של 8.5 מטרים. מתוך 12 מטרים שהוא נתן לו בסוף נשאר לו ערך נוכחי של 3.5 מטרים. לכן מוצע לקבוע שטח דירה הקיימת בתוספת של שלושה עד ארבעה מטרים. כמובן שאם הדירה הקיימת היא קטנה יותר ודירת התמורה היא סדר של גודל של 80 מטרים אז יוצא בערך ארבעה מטרים. אם היא בגודל 90 מטרים אז זה יוצא שלושה מטרים. אדוני אמר לעשות נוסחה פשוטה שיוצרת ודאות ולכן מוצע לקבוע תמורה אחידה. העירו חבריי ובצדק שלא יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תקשיבו טוב כי זו נקודה אקוטית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> העירו חבריי ובצדק שלא יותר משליש ממדיניות התכנון של הוועדה המקומית. לצורך הדוגמה, כמו שאדוני אמר, אם בתל אביב מדיניות התכנון היא אפס והחוק הזה צופה פני עתיד ויכול להיות שבעתיד ירדו התמורות. לכן מוצע שזה יהיה שלושה עד ארבעה לפי החלטת החברים פה ולא יותר משליש ממדיניות התכנון. הנוסחה באופן כללי למעט הסתייגויות כאלה ואחרות היא מקובלת על כולם גם על חבריי לממשלה, גם על התאחדות הקבלנים וגם על לשכת השמאים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, סליחה. בניסוח הזה הדבר לא מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> שלא יגידו שזה מקובל עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא יגידו כלום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להתחרט שפתחתי את המיוט. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. אני רוצה להבין. דיברת על החישוב של שלושה וארבעה מטרים וזה נכנס לתוך אחוז בצורה כזו אחרת. אמרת גם או מדיניות - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא יותר משליש, אדוני. לא יותר משליש ממדיניות התמורה של הוועדה המקומית באותו אזור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה שליש? אם אתה הולך על - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אסביר. אם מדיניות התמורה המקובלת היא 12 מטרים שלפיה עשינו את החישוב אז שלושה עד ארבעה מטרים הם שליש מהמדיניות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כמי שלא שמאית לקח לי רגע להבין ואני אנסה להסביר את מה שהבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תמר צ'ין מאגף תקציבים במשרד האוצר. היה יכול גיל, השמאי הממשלתית להגיד שאנחנו נותנים דירת תמורה. מלכתחילה אומרים שאנחנו לוקחים דירת תמורה עתידית ואז מהוונים אותה אחרונה. דה פקטו זה דומה לחלופת קשיש. נניח שאנחנו אומרים שמדיניות התמורה היא 12 מטר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההיוון מקלקל את הכול. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדיוק. אז הוא אומר שיש לי שתי חלופות. דירת תמורה ומהוונים אותה וזו חלופה אחת או החלופה השנייה היא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהניסיון עם הקשישים הדבר לא עובד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הדבר לא עובד. החלופה השנייה היא להגיד שאני מלכתחילה מייצר מעין ממוצע היוון. לוקח את הסיכון עליי. עשיתי את כל המתמטיקה, לקחתי את ההיוון עליי ובגדול זה מגיע לשווי הדירה היום עם שלושה מטרים. זה שווה ערך בכסף אם הייתי לוקח בממוצע את דירת התמורה העתידית ומהוון אחורה בלי הסיכון של ההיוון. אם הריבית תשתנה אז הסיכון הוא על המדינה ומצד שני זה מייצר פשטות. צריך להגיד שיש בזה יתרון של פשטות והחיסרון הוא שזה בולע את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי נדבר בעברית פשוטה. את אומרת ששלושה, ארבעה מטרים נוספים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. ללא היוון אחורנית משקף - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדיוק. זו המתמטיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול לשקף גם 12 מטר? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוא משקף. נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני אגיד עוד משהו. למה לא הלכנו על דירת תמורה פחות 10%? אמרנו שאנחנו לא יודעים באמת מה תהיה דירת התמורה כי את השומה לחלופת היציאה אנחנו עושים בשלב מוקדם. מה גם שיש מדיניות תמורה ולכן הנוסחה הפשוטה כדי שנעשה את זה היא לקחת את שטח הדירה הקיימת ולהוסיף עליו מספר מטרים מסוימים. את אותם מטרים חישבנו לפי מה שאמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שואל היועץ המשפטי למה מספר מטרים ולא אחוזים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם אתה לוקח אחוזים אז צריך לדעת מה התמורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. הדירה הקיימת פלוס איקס אחוז. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה אף פעם לא איקס אחוז. בהתחדשות עירונית, אדוני, גם אם יש לך דירת שלושה חדרים וגם ארבעה חדרים הם מקבלים תמורות אחידות של 12 מטרים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בחישוב אחוזים, דירה קטנה תפסיד ודירה גדולה תרוויח. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> צריך לזכור שיש לך גם בעלי דירות פרטיים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בעבר היו אחוזים ובשנים האחרונות וזה כבר שנים רבות זה אבסולוטי 12 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה יותר נכון? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אחד עושה עוול לדירות קטנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התכוונתי לשאלה של תומר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זו הטבה לדירות קטנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, שאלתי את איצקוביץ'. עד שהוא הגיע לפה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> תוספת אבסולוטית פלוס הסייג שגם אדוני יושב-הראש ציין בהתאם למדיניות. אם בירושלים או בערד המדיניות תהיה של 25 מטר אז כמובן יש לזה השפעה. אני חושב שזה הדבר הכי מדויק והוא תואם את ההסכמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באחוזים יש לזה יותר השפעה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ההסכמים - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הבעיה שכולם בחדר מדברים ואני לא יכולה לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בתחילת הדרך עסקאות פינוי-בינוי באמת נחתמו באופן שהתמורה היא אחוז משטח הדירה הקיים. זה כבר לא קיים בשנים האחרונות אלא תמיד זה 12 מטר או 18 מטר או 25 מטר. אין ביטוי לאחוזים בשנים האחרונים בשוק. ברגע שתתחיל עם אחוזים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא אחוזים משטח הדירה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אלא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחוזי פיצוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבין שגם לצרכים אחרים אנחנו נצטרך לקבל הצהרה של מדיניות התמורה העירונית המקובלת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה חוזר בעיניי לפשטות. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הסיבה העיקרית שזה לא התנאים המצטברים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק דקה. אם אומר השמאי הממשלתי הראשי שמה שנכון הוא שליש ממה שנהוג במדיניות הקבועה או המקובלת אז אולי ברמה הכלכלית זה נכון אבל בתור מי שמתבונן מהצד זה לא אטרקטיבי לאנשים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. נחמה בוגין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תודה. קשה כשבחדר מנהלים דיונים ובזום לא מאפשרים לדבר. סליחה שאני מתלוננת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היית יכולה להעז ולהגיע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מבקשת שיהיה איזון בדיון. כל פעם אני צריכה לבקש ובינתיים מתנהל דיון ועם כל הכבוד יש פה עניין מקצועי שצריך להבין אותו. קודם כול, בשיחה שלי עם השמאי הממשלתי הראשי, גילי, נוסחת הבסיס הייתה השטח העתידי שאמור אותו דייר לקבל בתוכנית פינוי-בינוי בהפחתה של 10%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יותר הגיוני. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נוסחת הבסיס הזו היא הדבר היחיד שמקובל עליי. מפה אני ממשיכה. אני חייבת להגיד שאני לחלוטין מעריכה את הגמישות והנכונות של השמאי הממשלתי הראשי להקשיב גם לקולו של הציבור ולנהל שיח. חברים, זה חשוב שתהיו איתי. גם כך זה קשה מרחוק. הלחישות שלכם נשמעות חזק מאוד בזום. סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. תתמקדי כי אנחנו מאבדים אותך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם יאפשרו לי לדבר שלוש דקות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יאפשרו לך. כבר דיברת שלוש דקות רק על האפשרות לדבר. יש לך את כל הזמן. נחמה, תני לי רגע להרגיע אותך. אני האיש שמרגיע פה. אנחנו נשמע אותך עד תום ואנחנו נדון בעניין כמו שאני עושה תמיד. בבקשה אל תתייחסי ללחשושים גם אם הם שלי ושל היועץ המשפטי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תודה. בשיחה שלי עם השמאי הממשלתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה אמרת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נוסחת הבסיס הייתה הפחתה של 10% מהשטח העתידי שעתיד הדייר לקבל בדירת התמורה. דובר על זה שהשטח השכיח ואני מסכימה לזה הוא של 12 מטר ולכן כאשר מפעילים את הנוסחה של הפחתה של 10% על 12 מטרים בממוצע מתקבלת תוספת של ארבעה מטר ולא בין שלושה לארבעה ולא שלושה וחצי אלא ארבעה. יש עדיין לא מעט מקומות בארץ שהתוספת על פי המדיניות היא יותר גבוהה מ-12 מטר. בשיחה שלי עם השמאי הממשלתי הגענו לאיזושהי הבנה שננסה לדבר על איזשהו ממוצע כדי שתהיה נוסחה פשוטה. מקוממת אותי מאוד התוספת של האוצר שהתווספה עכשיו ולא דובר קודם לכן שיש מקסימום. אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו. אם יש מקסימום אז צריך להיות גם מינימום. ארבעה מטר הוא איזשהו ממוצע. יש דיירים שבחישוב של הפחתה של 10% היו צריכים לקבל יותר מטרים אבל אדוני בצדק מבקש נוסחה פשוטה ולכן ניסינו להגיע למשהו כזה. אני מתנגדת בכל תוקף שיהיה מינימום וזו הערה ראשונה. הערה שנייה שיש לי בעניין הזה, מכיוון שמדובר בסכום שקובעים אותו היום במועד קובע מסוים שיהיה בסמוך לכניסת החוק לתוקף אני חושבת שצריכה להיות הצמדה פלוס ריבית סבירה שאני סומכת על אדוני שיחליט על משהו סביר. זאת משום שעד שהפיצוי יתקבל בפועל יכול לחלוף זמן רב מאוד. הפיצוי בפועל אמור להינתן רק במועד הפקדת התוכנית. אני כמו כולנו מקווה מאוד שזה יהיה מהר אבל כולנו מכירים את הליכי התכנון במדינת ישראל זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן. הערה נוספת, אולי פספסתי אבל אני מבקשת לוודא כי נאמר לי שזה ההסדר, שעד לקבלת הפיצוי בפועל יקבל הדייר מהמדינה שכירות חלופיים. דבר נוסף ואחרון בעניין הזה, אני מבקשת ש - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. הוא מקבל. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם הוא מפונה כמובן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם הוא מפונה הוא מקבל. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בוודאי. ברור. אולי פספסתי אבל לא ראיתי כתוב בשום מקום - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נחמה, סעיף 68. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסעיף 68 לחוק. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מצוין. אם זה כתוב אז מצוין. דבר אחרון, לא ראיתי בשום מקום ואני יודעת שזה מקובל וגם מקובל על גילי שהדירה החדשה או בסיס החישוב יהיה לפי דירה עם ממ"ד, חניה ומעלית. אני לא רוצה שתהיה פה עוד הברקה וסליחה על הציניות בהמשך שפתאום הדברים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כתוב בנוסח. זה מה שנאמר לי על ידי הייעוץ המשפטי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא כתוב מרפסת אלא כתוב מאפיינים של דירה חדשה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כתוב מאפיינים של דירה חדשה וכתוב כללים - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, לגבי מאפיינים של דירה חדשה, אני מבקשת מכיוון שאנחנו למודי ניסיון בדיונים מהסוג הזה ממילא זה מקובל על גילי והוא הגורם המקצועי. למשל על חניה יכול להיות ויכוח ואני לא חושבת שצריך להיות ויכוח כי היום דייר בפינוי-בינוי מקבל תמיד חניה ואם יש בעיה של תקן חניה בסופו של דבר זה מושלך על דירות היזם ולא על דירות הדיירים. אני הייתי מבקשת - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני אתייחס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לכתוב לרבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתחיל מהסוף. תנו לי שנייה לנהל. גם אני עוד לא הבנתי. אני עוד לא יודע להבין את ההבדלים. נתחיל מהסוף. אני שואל שאלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש, לדעתי נחמה עוד לא סיימה את דבריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא סיימה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא סיימה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> עוד הערה אחרונה. אני אגיד את כל ההערות עכשיו. יכול להיות שזה לא קשור לסעיף הזה אבל זה קשור לסעיפים הקרובים. בסעיף 48(ב)(2) שלדעתי הכוונה היא אותה כוונה אבל איזושהי בעיה קטנה בניסוח. משתמע מהסעיף כאילו השמאי הממשלתי הראשי יכול לקבוע כללים גם לגבי מדידת השטח. זה כמובן לא המצב אבל הייתי מבקשת שהנוסח בסעיף הזה יותאם לכוונה שהכללים הם לגבי קביעת השומה ולא לגבי חישוב השטח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב לפי חוק המכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כתוב שהכללים הם לפי חוק המכר אבל בכל מקרה תבדקו אם צריך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני הערתי על זה בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם השמאי עצמו העיר על זה. יש תמימות דעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הערת בפעם הקודמת? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> השתמע לי שאני יכול לקבוע כללים רק לגבי השטח שעוד לא הגענו לזה ולא לגבי המאפיינים של הדירה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתה אמרת לי שאתה יכול לקבוע כללים לגבי כל המאפיינים של הדירה ולא רק לגבי השטח. נחמה, עוד לא הגענו לסעיף הזה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כתוב שלעניין חישוב שטח הדירה יחולו ההוראות לפי סעיף 3 לחוק המכר. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הכוונה להמשך. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אפשר להעביר את זה לפסקה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תמצאו את הפתרון ואחר כך נדבר על זה. תענה על הדבר האחרון קודם כול ואחר כך על הדבר המרכזי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אענה, אדוני. בסוף אנחנו רוצים את המאפיינים של דירה חדשה. בבאר שבע עשינו את הפיילוט של ה-buyout וכתבתי פרק עקרונות שלא כולל רק התייחסות למרפסת אלא התייחסות לדברים נוספים. ישנם שני דפים של הנחיות. לא רצינו להכניס את הפירוט הזה בחוק. בסוף אם דירה חדשה באזור הזה תכלול חניה אז ניתן חניה. אם בממוצע דירות חדשות - - - נניח שבעתיד יהיו דירות חדשות שלא יכללו חניה אז לא ניתן חניה אלא ניתן מאפיינים של דירה חדשה וזהו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> באותו אזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי דירה חדשה באזור. אם מחר יורידו את תקן החניה כי יבוא קו - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. אם מקובל לתת מרפסת אז ניתן מרפסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מקומות שלא נותנים. אנחנו לא רוצים אפליה הפוכה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכיר הפוך. אני מכיר שגם אם אין לך חניה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא מדויק. אני חייבת להגיב בנושא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה, נחמה. אם אין לך חניה היום - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין פרויקט פינוי-בינוי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> שדייר לא מקבל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נחמה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם היית כאן בתוך החדר לא היית נותן לך להפריע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע שהיום אם לדייר אין חניה בבניין ובגלל תקן החניה יש בעיה אז הוא מקבל חניה והחניה יורדת מדירת היזם. היזם נשאר לדירה ללא חניה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שהיא אמרה אבל זה לא מה ששמעתי כאן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה לא סותר. חבר הכנסת גינזבורג, הוא אומר אני אתן לו דירה חדשה באזור. אם בדירה חדשה באזור מקובל עם חניה אז ניתן לו עם חניה. אם מחר בבוקר דירה חדשה באזור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מה שמקובל באותו אזור הוא בלי חניה אבל בפינוי-בינוי הוא עם חניה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם תקן החניה הוא אפס - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, רגע. מתן, זה לא כל כך קל. יש לפעמים למשל אזור מתע"ן שיש בו תחבורה ציבורית המונית ואז אומרים ניתן לכם מעט מאוד חניות לבניה. לא אומרים אפס. ניתן חניות אבל מעט מאוד. חלק מהדירות מקבלות וחלק לא. מה שאומר חבר הכנסת גינזבורג שנהוג בפינוי-בינוי שמי מקבל אותם הם הדיירים של פינוי-בינוי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זו לא דירה של פינוי-בינוי. זו דירה חדשה בסביבה שהיא לא בהכרח פינוי-בינוי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת. זה חלק מהתמורות שאתה מקבל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בבאר שבע נתנו - - - אני נותן לך סכום שמאפשר לך לקנות דירה חדשה בשכונה, בסביבה. אנחנו נעשה את הבדיקה בשכונה החדשה. אם רוב הדירות או מה שמקובל על פי רוב יהיו דירה חדשה עם חניה אנחנו ניתן לך את החניה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם בפרויקט הזה הספציפי - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא קשור לפרויקט הזה. גם אם בפרויקט הזה אין חניות, אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא הבנתי אותך כך בהתחלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש מעט חניות אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש מעט אז היזם ישמור לעצמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באם בסביבה מקובל לתת רק למעט דירות חניות בגלל שזה קרוב לתחבורה המונית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יקבע את העדיפות? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שייתן חלק יחסי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה יחסי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה כסף. אנחנו לא נותנים פה חצאי חניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מקובל לתת לדיירים - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אין לי עניין לעשות עוול אף אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני יכול להגיד לאדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד ואחר כך נשמע את נחמה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני יכול לשלוח לחברי הוועדה את מה שקבעתי בבאר שבע ושלחתי את זה גם לנחמה. כולם אומרים שאנחנו משתדלים להיות הוגנים. בסוף אנחנו מסתכלים מה מקובל. לא מעניין אותנו הפרויקט הספציפי הזה. מעניין אותנו מה מקובל בסביבה. אם בסביבה מוכרים דירות חדשות ומחיר הבסיס מגלם מרפסת וחניה אנחנו ניתן לו כסף כולל מרפסת חניה. אני אקבע את זה בכללים. בגלל זה נתנו לי את הגמישות לקבוע בכללים. אנחנו לא יכולים לקבוע נוסחה חלוטה כי אנחנו לא יודעים מה מקובל בסביבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי בעיה עם הגמישות. יש לי בעיה שהגמישות הזו תהפוך לעיוות בסוף. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> היא לא תהפוך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם יש בכלל מקום לשיקול דעת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא משאיר שיקול דעת. הוא אומר אקסיומות. אם זה אזור שזה עובד עם חניה וכולי אז כך צריך להיות. השאלה אם זה לא יכול להיפתח בתוכו. בוא נשמע את נחמה. כן, גברת בוגין? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תודה. בהנחיות בבאר שבע היה כתוב ברחל בתך הקטנה שיש לכלול חניה ולכן בירכתי על ההנחיות האלה. אני רוצה להגיד לחברים שבכל הסכם פינוי-בינוי מצוין שיש קדימות לדיירים בקבלת חניה. אם יש דייר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מציעה ללכת על הנוסחה שאמר השמאי אבל להוסיף קדימות לבעלי הדירות? מה את מציעה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אנחנו גוזרים את הפיצוי הכספי מהשווי העתידי של דירת התמורה. דירת התמורה תמיד כוללת חניה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא תמיד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מכיר שלא תמיד. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> ברחל בתך הקטנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתל אביב נותנים חניות? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני אדבר באופן פחות ממלכתי. אני לא רוצה לתת לאוצר מחר את ההזדמנות להגיד שלא מגיע להם חניה. ארבעה מטר הם מספיק פשרה בפני עצמם ואני חושבת שאסור לפגוע גם במרכיב של חניה שהוא משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מזכיר שמשרד האוצר הוא זה שיזם ודחף את החוק. לבוא ולהגיד שמשרד האוצר רוצה לעשות עוול לדיירים זה לא במקום, עם כל הכבוד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אזכיר שבנוסח המקורי היה אישור שר האוצר ובנוסח הקיים אין אישור שר האוצר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אנחנו דחפנו את חלופת ה-buyout ואנחנו מוכנים לחלופת הקשיש שהצעת בהתחלה ומוכנים לתת יותר. אני לא מוכן להאשמות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אני חושב שזה היה מיותר, לדעתי. עד עכשיו זה עובד בצורה מסונכרנת. אני שואל שאלה כשאת באה ואומרת שמקובל חניה. זה נכון בחלק גדול מאזורי הארץ אבל בתל אביב זה לא מקובל. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גם שם נותנים עדיפות לדיירים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש. תקשיבי, אני רואה בכם יועצים טובים מאוד לוועדה ואני רואה גם אחרים. אני לא רוצה לעשות עיוות. שווי של חניה בתל אביב הוא כמו דירה בערד בערך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 400,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלוי. אני משקיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ב-400,000 אני קונה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> חברים, אנחנו מדברים פה על חוק כלל ארצי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון שהוא חוק כלל ארצי ולכן אמר השמאי מה שאמר. יכול להיות שעל ההצעה שלו אפשר בניסוח מדויק יותר לנסות לעצב את זה נכון יותר ולעשות לעניין הזה תוכנית עיצוב. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשמח לשמוע כל עצה טובה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, התלבטנו בזה כי לא מדובר רק בחנייה, מרפסת, ממ"ד ומעלית. אני יכול למנות פה עוד הרבה מאוד-מאוד פרטי פרטים שניכנס אליהם. אני מוכן לשלוח לכם את הדבר הזה. לא נכון להיכנס בחוק לפירוט כזה. נכון לתת את העקרון ואת הגמישות הכללית. ראיתם את זה בבאר שבע. קבענו את הרעיון. אפשר לנסח את הרעיון אולי בצורה שתיקלע לניסוח אבל מאפיינים של דירה חדשה אני חושב שזה ניסוח שכולל את הכול. אני אומר את זה לפרוטוקול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך נוסח? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> קבענו אותו. קבענו את הנוסח בחוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאפיינים של דירה חדשה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מאפיינים של דירה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באותו אזור? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן, באותו אזור. קבענו את בנוסח. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו בנקודה הזו. מצד אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כאילו לא אמרת עד עכשיו בנקודה הזו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> תסיימי כי אני רוצה לשמוע גם אחרים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה יהיה קצר. אני רק רוצה להגיב על מה שנאמר עכשיו. מצד אחד, אם מקובל באזור ויש אזורים שבהם מקובל יותר מ-12 מטר, אומרים שיש תקרה. מצד שני, כשאפשר להגיד שלא מקובל חניה - - - מפריעה לי הגישה הלא מאוזנת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בזה היא צודקת. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם יש משהו מקובל שהוא מעבר לא מביאים אותו בחשבון. אם יש משהו שאפשר לטעון אולי שהוא פחות מהממוצע שעליו דיברנו, אני חושבת שאם מסתכלים על כל התמונה כולה ועל הפשרות שיש גם בארבעה מטרים האלה ויש פשרה משמעותית בארבעה מטרים - - - זו אחת הסיבות שזרמתי עם הפשרה הזו זה כי הנחתי שמדובר בדירה עם כל מה שיש בדירה חדשה לרבות חניה. אחרת האיזון מופר, לדעתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אני רוצה להתייחס למה שהיועץ המשפטי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם לחלק הראשון של ארבעה מטרים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תומר, אני רוצה לענות לאדוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה, תן להם רגע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני רוצה לענות ליועץ המשפטי. הוא העיר שלדעתו זה ההצעה הזו אטרקטיבי פחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כך זה נראה על פני הדברים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> על פני הדברים. אגיד לאדוני שקודם כול, לדעתי המקצועית זה אטרקטיבי מאוד. בסוף הוא מקבל על פי רוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אטרקטיבי לתושב? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לתושב. אטרקטיבי לתושב. מניסיוני, דירות התמורה הן גדולות מ-85 מטרים ולפעמים הן מגיעות גם ל-90 מטרים ו-100 מטרים. ב-100 מטרים לפי החישוב שלי זה צריך להיות שני מטרים וכן הלאה. ככול ששטח הדירה עולה ואתה מפחית 10% מהוון אז כמעט לא נשאר לך כלום ממדיניות התמורה. דבר שני, אני רוצה להגיד לאדוני שתמיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי את החישוב. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תיכף אני אחזור עליו. תמיד - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, ככול שאתה מהוון אחורה סכום גבוה יותר אז ההיוון שוחק יותר כסף. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אתן דוגמה. אם מדובר ב-100 מטרים - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כשדיברנו על ההיוון אמרו לנו שהרבה מהקשישים לא הולכים על אופציית הקשיש בגלל שההיוון הופך את זה ללא משתלם מבחינתם - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה מה שנאמר לנו. אנחנו לא רוצים לייצר חלופה שזהה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אבהיר בעברית איך שאנחנו הבנו את ההצעה. במקום להגיד שאני מהוונת ומשאירה סיכון על ההיוון, אני מלכתחילה אומרת שאני לוקחת 10% פלאט שהוא פלאט. אני נותנת לך באופן ודאי ממחר בבוקר סכום כסף שהוא שווה מעל 30% ממה שהדירה שלך הייתה שווה ערב קרות הנזק. הנזק קרה והדירה שלי הייתה שווה 2 מיליון שקל, ה-buyout המוצע הוא לפחות 30% מהערכות שעשו שמאים מהשווי שהיה אתמול כי זו דירה חדשה. אם יש לדירה חדשה מרפסת וחניה אז גם מרפסת וחניה ועוד שלושה או ארבעה מטרים הם מבטאים היוון ממוצע בלי סיכון של 12 מטר עוד שלוש שנים. זו המתמטיקה של 10%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי איך 10% מתפרש - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם אתם מבקשים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> 10% הוא על - - - רגע, נחמה. אנחנו היינו בשקט שדיברת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את יכולה להסביר לי את זה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם אתם מבקשים מהלך שדיירים ירצו ללכת ולבצע אותו אז הורדת חניה - - - אף דייר לא ילך להסכם הזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רעות, אם זו דירה של 100 מטרים לצורך הדוגמה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני רוצה להציע ניסוח אחר. יכול להיות שהניסוח צריך להיות לפי המקובל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. השתלטת לי לא רק על הדיון אלא תיכף גם תשתלטי לי על הפטיש של יושב-הראש. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סבלנות. לא מצביעים עוד חמש דקות. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> התחלתי להגיד שזה אטרקטיבי מאוד. הרבה פעמים הדירות הקיימות הן מעל שלושה חדרים, כלומר דירות התמורה הן לפעמים גם 90 ו-100 מטרים. כאשר זה 100 מטרים ואנחנו לוקחים 10% אז מדובר בהפסד של עשרה מטרים. מתוך 12 מטרים נשאלת לך תוספת של שני מטרים. אני חוזר ואומר שתמיד תמיד עומדת לדייר חלופת עסקת ההתחדשות. זה לא מונע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם היזם מציע תמורות גדולות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להזכיר את זה. זה נכון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה נכון. אנחנו לא כופים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תהיה פריצה של המוסכמות דווקא בפרויקט הזה - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. אם תהיה פריצה אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכולם ימתינו. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בדיוק. אנחנו רוצים לתת חלופה שתהיה הוגנת, פשוטה וקלה ליישום. זה מה שחשוב בחוק הזה. רעות, זה בדיוק מה שאמרת, שהדבר לא כמו חלופת הקשיש שאמרו שזה משהו אמורפי שעד היום הוא לא קורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו איתך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש בעיות רבות בחלופת הקשיש. אנחנו מקבלים דיווחים - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה באמת הוגן. תחשוב על המחירים של היום ואתה מציע לאדם קח 10% פחות. עוד שלוש, ארבע שנים הדירה תהיה קיימת אז תיקח הכסף הזה. אפילו אם תשים אותו בהשקעה אתה תקבל 10% בקלות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשים כאלה בדרך כמו קשישים וכולי לא עוסקים בהשקעות. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני נותן לו כסף שיקנה דירה חדשה. אני עשיתי את הבדיקה הזו בבאר שבע. בלי תוספת שטח אנחנו מדברים על עליית ערך לפחות של 30%. היה לנו משהו משהים בבאר שבע. שבוע לפני קרות האירוע בבאר שבע מישהו מכר את הדירה שלו. היה לנו את החוזה והוא מכר את הדירה. עשיתי לו שומה ל-buyout שבוע אחרי זה והייתה תוספת 30% ביחס למחיר מכירה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מקרה קיצון ולא מקרה רגיל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בדקנו את כל הדירות ביחס - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כולם 30%? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו נותנים מעבר - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לקחת דוגמה אחת. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא מחפש להוריד אלא אני מחפש לתת חלופה הוגנת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. התחדשות עירונית ואחר כך נחמה לתגובה סופית או הצעת פשרה כמו שאמרת. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו כמובן שותפים להצעה של גילי. כמו שאמרתי חלופת הקשיש וההיוון שם בעייתיים מאוד. אנחנו מקבלים פניות על הרבה דרכים שונות מאוד של היוונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אותך בתור אחד שמטפל בהתחדשות עירונית ואמור לראות - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוספת מטרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם זה דבר שהוא אטרקטיבי לאנשים ל-buyout? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא אטרקטיבי מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאלה שחוששים ורוצים יותר ויותר אז אין לי בעיה שיחכו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הם ימתינו לעסקת שיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו רצינו שה-buyout יהיה אטרקטיבי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אטרקטיבי יותר, פשוט יותר ונכון להסתכל על שווי הדירה כחדשה בתוספת מטרים מאשר ללכת לחלופות של היוון. אנחנו רואים את הפניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. השאלה היא אם ללכת עם ההצעה הזו או שאתה חושב שאפשר לשפר אותה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שההצעה הזו היא אטרקטיבית. החלופה האטרקטיבית ביותר היא עסקת השיקום אבל החלופה הזו היא אטרקטיבי דיו. היא תאפשר לאדם להתחיל את חייו במקום אחר. ההגדלה הזו יכולה לפצות על עיבוי הקירות כתוצאה מתקני בנייה או מהוספת ממ"ד ולכן גם מהבחינה הזו יש בה היגיון מתוספת המטרים שמפצה על עיבוי פוטנציאלי בעובי הדירות ולכן אנחנו חושבים שזו חלופה נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, נחמה? תנסי לסכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם שאלה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי. כן? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לנסח את זה שזה יהיה בדומה לחלופת השיקום? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הוא לוקח כסף כאן ועכשיו. אתה לא מחכה עד שיהיה לך. זה בדיוק הרעיון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חברת הכנסת, זה מה שהצענו בהתחלה ואחד הדברים שהייעוץ המשפטי העיר שהדבר הוא לופ. לפני שנחתמו בכלל עסקאות שיקום צריך להגיד מה סכום ה-buyout. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> למה את מתכוונת חלופת שיקום? לקימום? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בחלופת הקשיש מתייחסים לעסקאות אחרות שנחתמו אבל עוד אין עסקאות אחרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברגע שמתחילים לעשות תוכנית לעסקת השיקום ודירה כוללת חניה אז את כל - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הבעיה פה היא המהירות ולכן אמרנו שנלך על משהו רוחבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר אחרי שנחתמת עסקת שיקום ואחרי שנעשה העניין לעשות תיקון רטרואקטיבי לשמאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אי אפשר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אדם צריך להחליט. אם אני הולכת לפי עקרונות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתחת עכשיו ארבעה משרדי עורכי דין גדולים מאוד. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם את אומרת one stop shop - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפעמים יזמים, שלא בהתאם למדיניות התמורה, מבטיחים תמורות שאין להן בסיס. זה לא צריך לכבול אותנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה אומר שזה לפי הגובה או הנמוך? מר בלולו? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי הגבוה או לפי הנמוך? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפי איזה גבוה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שליש ממדיניות התכנון או ארבעה מטרים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפי הנמוך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי הגבוה, כמובן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אתה רוצה הגבוה. יצביעו על זה. אני חושב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הגבוה. אם בשכונה נותנים 25 מטרים - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תומר, זה צופה פני עתיד. אתה יודע מה? תקבע שליש ממדיניות התמורה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השמאי יבדוק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בלי מטרים. זה רק יסבך יותר כי אז תשאל את עצמך איזו מדיניות התמורה. מדיניות התמורה לפי הוועדה המקומית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוועדה המקומית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפי הוועדה המחוזית? אין בעיה. כל ועדה מקומית תצטרך להוציא מסמך כזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני שואלת מהעדר ידע, האם זה דבר פשוט, חד-משמעי שאי אפשר לערער עליו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדעתי, לא. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם לא אז איך נעשה את זה ב-40 יום? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ואם היא עוד לא קבעה עדיין מדיניות תמורות כלל עירונית במועד שהוא צריך להוציא את השומות? לא לכל הרשויות המקומיות - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> גילי, התכוונת שלושה או ארבעה שהוועדה הזו תחליט? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הוועדה תחליט שלושה או ארבעה. אין לי בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שלושה או ארבעה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ארבעה מטרים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארבעה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> יאללה, ארבעה מטרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי אומר חמישה ונגמור את האירוע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> חמישה כבר מעוותים את זה. ארבעה מטרים הם מטיבים. רוב דירות התמורה הן מעל 85 מטרים. ארבעה מטרים מייצגים לפי החשבון שלנו 80 מטרים ורוב דירות התמורה הן מעל 80 מטרים ולכן הדבר מטיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר. אם אני רואה גם את איצקוביץ' מהנהנן וגם נחמה דיברה על ארבעה ותיכף נשמע את ההשגות האחרות שלה אז אני חושב שלקבע את זה על ארבעה זה יהיה נכון. תומר, רצית לשאול משהו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה במצב שבו, ולצערנו במקרה של ערד זה יכול להיות סביר מאוד, שיחליטו על 25 מטר תוספת? איך זה משתלב שם? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אז ימתינו. אמרתי כאשר לא היית. אם זה 25 מטרים אז תמיד עומדת לדייר החלופה להמתין לעסקת התחדשות ובינתיים הוא מקבל דמי שכירות. הוא ימתין שלוש שנים ויקבל דירה בתוספת 25 מטרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המחוקק עדיין רוצה, כמו שאני מבין, שהחלופה הזו תהיה חלופה פיזיבילית גם במקרים האלה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אגיד לאדוני שלדעתי זה לא סביר שבערד יתנו 25 מטרים. גם כך ערד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ערד כמשל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני בכלל לא בטוח אם ערד מבחינת התחדשות עירונית מגיעה לסף כדאיות כלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> המכפיל צריך להיות שמונה או תשע ואם תוסיף עוד 25 מטרים אתה תגיע למכפיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם לא רוצה להיסחף עם כל הרעיונות הטובים. יש לי גם רעיונות טובים עוד יותר כמו חמישה, שישה, שבעה או שמונה. בסוף זה יגיע על חשבון מקומות שבהם אנחנו מפילים את הכדאיות הכלכלית. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה את זה. אני שואל בהמשך לשאלתו של תומר, האם יש לי גם מנגנון שיכול להתאים למקומות שבהם הכדאיות היא נמוכה מצד אחד ומצד שני יש סבירות שהמטרים יהיו יותר מ-12 מטרים? האם אני יודע ליצור מנגנון כזה ושלא יהיו מקומות שלמים שבהם נדחה אותם לעסקה למרות שאני לא יודע אם זה כל כך נורא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא נורא. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> עדיף שברירת המחדל תהיה ארבעה מטרים וידועה כי לא לכל רשות מקומית יש מדיניות תמורות קבועה. יכול להיות שזה יהיה גורם מעכב. גילי צריך להוציא שומות בסופו של דבר בתוך 40 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, תיכף נגיע אליך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם יש מדיניות תמורה אז זה יהיה כמו שהוא הציע ואם אין מדיניות תמורה זה היה ארבעה מטרים. זה הכי פשוט בעולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. גם זה אפשרי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מה קורה אם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להגיב אלא לחשוב שנייה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בין כה וכה, קודם דיברנו שאתה רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש מדיניות. יש ערים שיש מדיניות כזו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה לומר יותר מזה. מדיניות התמורה פה תהיה שונה ממדיניות התמורה הרגילה. ברור לנו שתהיה פה העצמת זכויות כי זה מה שרוצה המחוקק. אם יש העצמת זכויות אני מסכים לגמרי עם תומר, אנחנו רוצים שלפחות חלק מההעצמה הזו תלך לתושבים ולא רק ליזם. אנחנו לא רוצים שהיזם יפסיד. אנחנו רוצים שהיזם יהיה אטרקטיבי אבל אנחנו לא רוצים שהכול ילך ליזם. לכן צריך שברירת המחדל תהיה שאם יש ברירת מחדל אז שליש ואם לא אז ארבעה מטרים. זה מאזן לגמרי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אדוני, אם יש לי מדיניות תמורה אני יודע לעשות את המתמטיקה. לגמרי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אנחנו חושבים שהנושא של מדיניות התמורה הוא רלוונטי לא רק לנושא הזה אלא בכלל להרבה נושאים שקשורים בחוק. למשל, בהכרזה על יזם שיקום ובהקשר למה שהעלה ראש עיריית בת ים על כך שדיירים מוחתמים על עסקאות שהן לא רלוונטיות. אני חושבת שההצעה שלנו בהקשר הזה, והיא תהיה רלוונטית גם לנושא הזה וגם לנושא של הכרזה על יזם שיקום, היא שהעירייה שקרה בה נזק מלחמה תהיה מחויבת לפרסם את מדיניות התמורה בתוך 60 יום עבודה מיום קרות הנזק. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו תומכים. כאשר נדבר על נושא אישורו של יזם שיקום, רצינו לומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. גילי, אני רואה אותך. מה רצית? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שנייה. אני תומך אבל ב-60 יום לא אוכל לעשות שומות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה יהיה מקביל להכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. הם יכינו את זה קודם. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה חושב שזה נכון? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני חושב שזה נכון מאוד, אדוני. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה נכון. אנחנו גם רצינו - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון מאוד-מאוד, אדוני. אנחנו רואים היום כל מיני פרויקטים ללא קשר לנזקי המלחמה שיזמים הבטיחו תמורות. כאשר בסוף מגיעים לשלב ההיתר והם לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם. יש פרויקטים רבים כאלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רק כדי לוודא שאני מבינה, אם עד 60 יום זה גם מועד ההכרזה הרשות המקומית לא פרסמה אז הולכים עם ברירת המחדל. נכון? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> כן, זה מקובל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא רק לעניין הזה אלא גם להכרזה של היזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא משנה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> כאשר נגיע לסעיף העוסק באישורו של יזם שיקום אנחנו נבקש להוסיף שהוא יקבל אישור מהרשות המקומית שעסקאות השיקום שהוצאו על ידו בהתאם לעקרונות התמורה אינם חורגים ממדיניות הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא שואלת מה יהיה בעסקת שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין אז לא יכולים לבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה קורה אם לא יכולים לבדוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה שיקול לא רלוונטי. הוועדה המקומית תקבע את מדיניות התמורות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מקובל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגמרי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה עדיין על מסלול ההמראה. אחרי ששמעת את כל הדברים הללו, תסכמי את הדברים שלך ואם יש לך הצעה אז תציעי ובזה ננסה לסיים את העניין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יש לי הצעה שאני חושבת שהיא תהיה הצעה שתשביע את רצון הוועדה. אני חושבת שתומר צודק שצריך להיות איזשהו מנגנון של אחוזים כדי לא לכבול. בסופו של דבר כולנו ובמיוחד הוועדה רוצים שזה יהיה מסלול שהדיירים יוכלו לפנות אליו. אני מזכירה שלדיירים קרה אסון ואנחנו לא עושים פה טובה לאף אחד אלא מנסים לתת להם מוצא. אני חושבת שמכיוון שהתחשיב הבסיסי נבע מהפחתה של 10% משווי של דירה חדשה עם תוספת 12 מטר לא צריך להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לנו לשמוע. דקה. אני לא אעשה את זה בלי סוף. כן? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שאולי צריך לקבוע שזה יהיה 10% הפחתה משווי של דירה חדשה על פי מדיניות. אני שמחה מאוד לשמוע וזה נראה לי רעיון מצוין שהרשות תתחייב לפרסם מדיניות בזמן קצר שאולי עוד אפשר יהיה להפיק עליהם את השומות. זה נותן תשובה לשאלה של תומר מה קורה עם מדיניות 25 מטר. זה 10% פחות. לעניין החנייה, מכיוון שתמיד מקבלים חניה אז אני חושבת שהנושא של חניה צריך להיות קטגוריה. אם יש כוונה לכתוב לפי המקובל אז שזה יהיה לפי המקובל בעסקאות פינוי-בינוי ולא סתם לפי המקובל. המקובל בעסקאות פינוי-בינוי הוא שהם מקבלים חניה. דבר נוסף, זה צריך להיות כפוף למנגנון של הצמדה וריבית כי יכול לעבור זמן רב עד שמקבלים את הפיצוי. אם אני מסכמת את ההצעה שלי אז ההצעה שלי היא שווי דירה חדשה על פי מדיניות התכנון בהפחתה של 10% וחניה על פי המקובל בעסקאות פינוי-בינוי. כל זה בתוספת הצמדה וריבית עד למועד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. רגע, אני אתן לך. תענה אתה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אענה לנחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רציתי שגם היועץ המשפטי יענה כי הוא גם חשב ושאל מקודם למה לא ללכת על הפחתה של 10% ובסוף הגיע לתובנה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוכנע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוכנע שדווקא כדאי ללכת על האפשרות של המטרים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לנחמה. מרוב שאתה רוצה להטיב עם הדיירים על המקרים החריגים כאשר מדיניות התמורה היא מעל 12 מטרים, אם תקבע פחות 10% בסוף אתה תפגע בדיירים. כמו שאמרתי, בבסיס הרוב הוא 12 מטרים ורוב דירות התמורה הם 90 ו-100 מטרים. אם נלך על ההצעה של נחמה שהיא פחות 10% תצא בסוף תוספת של מטר וחצי או שניים במקרים רבים מאוד וזה עלול לפגוע בדיירים. אני חושב שההצעה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מסכימה לארבעה מטרים אבל בלי המינימום. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני חושב שהצעה שהעלו של שליש ממדיניות התמורה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אז צריכה להיות חניה בצורה קטגורית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, נחמה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם הולכים על ארבעה מטרים חייבת להיות חניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, שמענו אותך. זה נגמר. אני לא רוצה לבקש. את חוזרת כל הזמן לחניה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ענית על זה שיש מקומות שלא נותנים חניה. ברגע שזה נכנס לתוך המקובל והמדיניות אז מה שעושים בכל האזור יעשו גם שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השמאי אמר שהוא הוגן כלפי הדיירים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> גם הוכחתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי ארבעה מטרים אני מבין שיש הסכמה. השאלה אם יש מינימום או מקסימום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי הנמוך או לפי הגובה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי הנמוך או לפי הגובה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שלפי הנמוך. זה יכול לפגוע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט. זה מאמת אותנו עם סוגיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגבוה או הנמוך? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הגבוה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? בהנחה שהפרויקט יקבל את מדיניות התכנון המקומית הרנטה היא תמיד תהיה גבוהה מזה. אנחנו מדברים על חלוקת הרנטה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם בתל אביב זה אפס נניח - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תומר, אם מדיניות התכנון נותנת יותר מטראז' מאשר ישים כלכלית אז מה שאתה אומר הוא לאו דווקא נכון. באופן כללי מדיניות התכנון הייתה בהגדרה כלכלית ובזה אתה צודק במאה אחוז. הבעיה שזה לא כך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש מקומות שבהם ההתחדשות העירונית היא לאו דווקא כלכלית ולכן מדיניות התמורות היא כבר מלבה את זה ולא מאפשרת כדאיות. פה יש לך אפשרות להגיע לכדאיות כי יש כסף שיכול להיכנס. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אתן דוגמה לאדוני. אם נניח בתל אביב, וזה לא משהו מופרך, מדיניות התמורה היא אפס ואתה נותן ארבעה מטרים כמחיר מקסימום כולם ירוצו וייקחו. לא שווה ללכת לעסקת התחדשות. כולם ייקחו את שטח הדירה הקיים פלוס ארבעה מטרים ובסוף זה יעמיס כלכלית על הפרויקט. אני לא יודע אם זה יפגע בהיתכנות כי עדיין אנחנו מדברים על תל אביב שערכי השווי גבוהים יותר. בכל מקרה זה יעמיס על הפרויקט. צריך להיות יחס מסוים בין חלופת ההתחדשות לבין חלופת היציאה. זה צריך להיות שווה ערך. לכן לא נכון לקבוע - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם ברשויות שקבעו מדיניות תמורות עירונית ישנם מתחמים לא כלכליים. צריך לקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר למשוך את - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא תמיד ניתן לפצות על זה באמצעות זכויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לפי הנמוך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה שמציעה רעות ואני חושב שהיא טובה היא ששליש ממדיניות התכנון הוא ברירת המחדל. אם אין מדיניות תכנון אז ארבעה מטרים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי מינימום ובלי מקסימום. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני חושב שנכון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, מה אתה אומרת? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שזה יהיה הנמוך מביניהם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יש לי השגות על הפתרון הזה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> מה פתאום הנמוך ביניהם? בשביל מה אתה הולך למדיניות תכנונית? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה לעניין ה-buyout. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אי אפשר להוציא את המטרים ולהפוך אותם למינימום ואת השאר - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אפשר להתייחס לעניין הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יש לזה מורכבות נוספת. מדיניות תמורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם ותפקיד. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> איריס פרנקל כהן, היועצת המשפטית לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. אם נקבע שיעור מסוים ובסופו של דבר מוסד התכנון מסיבותיו נותן צפיפויות גבוהות הרבה יותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צפיפויות הוא לא יכול. את הצפיפויות קובעת הוועדה - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הצוות מייעץ קובע צפיפויות גבוהות. מי שיפסיד הוא הדייר. מדיניות התכנון לא קובעת ביחסים שבין הדייר ליזם. צריך להשאיר פתח לפצות את הדייר ככול שיהיו צפיפויות גבוהות יותר. מבחינת מינימום, המינימום לדעתי צריך להיות פשוט וחד – שלושה או ארבעה מטרים בלי כל מיני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את אומרת לפי הגובה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא. אני מדברת על שלושה מטר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה. עזבי את המספר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו חושבים שזה צריך להיות מטרים או שליש מדיניות התכנון אבל הנמוך מביניהם בגלל הסוגייה של הכלכליות. במקומות רבים יש מדיניות שאינה כלכלית לגבי מתחמים רבים מאוד - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אבל מדיניות התמורות לא מחייבת - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אין קשר לכלכליות. רבותיי, אתם מדברים על פיצוי לדייר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו מדברים כאן לעניין תחשיב ה-buyout בלבד. זה לא קשור לתמורות בעסקאות השיקום. אנחנו מדברים לעניין תחשיב ה-buyout. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסופו של דבר יזם יצטרך להשיב את הסכום הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נראה לי שנכנסו ללופ. נחזור למעלה למה לחשוב לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חשוב פשטות, פשטות, פשטות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בפשטות אז אני חושבת שמה שרעות, היועצת המשפטית הציעה הוא פשוט מאוד. צריך לשים בסוגריים שאולי צריך איזושהי יכולת של שר השיכון באישור הוועדה לשנות את המספר ככול שעוד 15 שנה יראה אחרת. צריך לאפשר יכולת לשנות את המספר שנקבע אם השוק ישתנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לעמדתנו, ההצעה היא בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו בעד. אנחנו בעד לתת לשר השיכון אפשרות לשנות באישור הוועדה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם הוועדה מעוניינת שתהיה עסקת buyout בפועל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נחמה. אני אתן לדבר. כן, נחמה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אי אפשר לקחת ממוצע שקוצץ את הגבוהים ואת הנמוכים ולהוסיף מינימום. חלופת המינימום - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא היה מינימום בהצעה. אני אחזור על ההצעה. אני מצטערת לקטוע פשוט אנחנו חייבים להתקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא אמרה מינימום. את לא שמעת את ההצעה שלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רעות, את רוצה לחזור על ההצעה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל כך קשה לך כשזה מרחוק שלא שמעת אותה. גם אותי את לא שומעת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נציע שוב. נחזור על ההצעה מהר. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מתנצלת. אני צריכה להיות באולם ואז יהיה לי יותר קל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. יכולת להגיע. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא נתנו לי להגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היית מנסה בכוח כמו שאחרים עשו והצליחו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא מאפשרים לנו להיכנס. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אחזור על ההצעה קרוב למיקרופון ובצורה ברורה. מה שהיועצת המשפטית הציעה הוא שאם עד מועד ההכרזה יש מדיניות תמורות כוללת של הרשות המקומית שהתפרסמה ילכו לפי שליש ממדיניות התמורה. ככול שאין במועד ההכרזה שהוא 60 ימים עסקים מקרות הנזק ילכו לפי ארבעה מטרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הכול. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו ההצעה. אין מינימום. ככול שיש מדיניות תמורה ילכו לפי שליש. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> זה לא הפתרון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שאין ילכו לפי ארבעה שזה הגבוה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, את אפילו לא נותנת לה לדבר עד הסוף ומייד מגיבה. לא נראה שזה נכון. תני לה לסיים את המשפט ואז תגיבי ואז נחליט. בסוף אנחנו נחליט. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נראה לי שהמחלוקת ברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימת? מה אמרת במשפט האחרון שהיא לא שמעה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המשפט האחרון היה שלא מדובר במינימום אלא אם יש מדיניות תמורה ברורה חד-משמעית שהתפרסמה על ידי הרשות באופן רוחבי ייקחו שליש ממנה. ככול שאין, ילכו על ארבעה מטרים שהיה גבוה בהצעה של השמאי הממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, מה דעתך לסיכום ואחר כך נשמע אחרים וזהו. תחשבי טוב קודם. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> ההצעה הזו לא טובה לדיירים. אם רוצים ללכת על הסדר פשוט זה צריך להיות ארבעה מטרים בלי מינימום משום שאת המקסימום כבר הורדתם לדיירים. אי אפשר להוריד להם את המקסימום ולהשאיר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא אמרה עכשיו מינימום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> היא דיברה על שליש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או זה, או זה. לא מינימום ולא מקסימום. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> גם לא מדובר באו זה או זה אלא ככול שיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככול שיש מדיניות אז זה שליש וכאשר אין מדיניות - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, אתם שואלים אותי מה אני חושבת. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אבל זה לא מינימום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא מינימום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בסדר. אני אדייק. אני חושבת שארבעה מטרים בפני עצמם הם פשרה ולכן צריכים להשאיר אותם כעומדים בפני עצמם בלי חישובי שליש כי יכולים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם הוא נוגד את מה המדיניות ואת כל מה שקורה בשטח? למה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> משום שמצד השני אדוני אומר ובצדק שאם יש תוכניות שבהן מציעים 25 מטר אז אתה אומר לאדם תישאר בתוכנית ותמתין ל-25. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אומר לו את זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הוא מקבל שליש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מקבל שליש מזה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני חושבת שעדיין צריך להיות מינימום כלשהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך מינימום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא אמרה בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. צריך מינימום או לא? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> רבותיי, קשה מאוד לנהל דיון בצורה כזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. זה מה יש. בואי תתקדמי. אני לא יכול כל היום לנהל איתך - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני סיימתי בשלב זה. אם יהיה לי משהו להגיד אגיד אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. תודה רבה. כן, תום פישר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> תום פישר, משרד המשפטים. כמה הערות לגבי מדיניות תמורה. תמיד הקפדנו שמדיניות תמורה שנקבעת בוועדה מקומית היא מדיניות שנדרשת לצורך שלבי התכנון והיא לא משפיעה בשום אופן והיא לא אמורה להשתרש. יכול להיות שזו תהיה תוצאת התכנון אבל היא לא משפיעה באופן ישיר על העסקאות שבין יזם לבין בעלי דירות והיא לא כובלת. אנחנו טענו את זה גם בהליכים בפני בית משפט בכמה בהזדמנויות בחיפה ולאחרונה בבית משפט עליון. בעיקר ההטריד אותי מה שאמרת רוני שמדיניות התמורה תהיה רלוונטית גם לבחירת יזם השיקום. אני אשמח לחידוד למה הכוונה. לגבי עצם קביעת התמורה, הרי שוועדה מקומית או עירייה קובעת מדיניות תמורה. לפי מה היא עושה את זה? היא רואה את הציפוף שהיא חושבת לנגד עיניה במבחינה תכנונית שהוא נכון, היא עושה איזושהי בחינת כדאיות כלכליות וקובעת מה המדיניות התמורה שתאפשר את הציפוף הזה. פה הציפוף בכלל לא נקבע על ידי הוועדה המקומית. יכול להיות שהוועדה המקומית תקבע מדיניות תמורה של אפס כי היא חושבת שהצפיפות צריכה להיות נמוכה ויבוא הצוות המייעץ ויקבע צפיפות גבוהה כך שהתמורות יכולות להיות גבוהות יותר ממה שייקבע - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> יכול להיות גם הפוך אבל צריך פשטות. תום, אני מבין מה אתה אומר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני מעדיף את הפשטות מאשר אפליה במדיניות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני אנסה להסביר מה היה החשש שלנו בנושא של בחירת היזם ואיך אני חושבת שאפשר את לפתור את זה יחד עם הסוגייה שאתה מעלה. הסוגייה שהעלה ראש עיריית בת ים שהיא משהו שאנחנו מכירים בכלל בעסקאות להתחדשות עירונית שיזמים מחתימים על עסקאות שהן לא אפשריות. הם מבטיחים תמורות שהן לא רלוונטיות על רקע המציאות העובדתית. על כן חשבנו שנכון לבחון את העסקאות בהקשר למדיניות התמורה שתפרסם הוועדה המקומית. ככול שהעסקאות לא מתכתבות עם אותה מדיניות תמורה לא יאושר אותו יזם שיקום. מה שאתה מעלה הוא באמת הנושא של הצפיפות. יכול להיות ואת זה צריך לשאול את הרשות להתחדשות עירונית שהיא תיבחן את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שתום העלה זו בעיה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יכול להיות שנכון לבחון האם ככול שהעסקאות האלה עומדות – יכול להיות שהן לא עומדות במדיניות התמורה של הוועדה המקומית – אבל עומדות בצפיפות שנקבעה אז אכן יהיה אפשר להכריז על אותו יזם שיקום. צריך שההכרזה על יזם שיקום - - - << אורח >> תום פישר: << אורח >> בשביל זה יש תקן 21 שבודק מה הצפיפות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> שנייה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> יש בתקן 21 טבלת גמישות שמראה מה התמורות המקסימליות שאפשר לתת כדי שהפרויקט עדיין יהיה רווחי מבחינה כלכלית. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כרגע, ההכרזה על יזם שיקום בכלל לא מתכתבת עם - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מטרת תקן 21 לבדוק היתכנות כלכלית ולא לקבוע מדיניות תכנון. << אורח >> תום פישר: << אורח >> ברור. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה כתוב בתקן 21 ואנחנו אומרים את זה תמיד. יקבעו את מדיניות תכנון לפי אפשרות הציפוף ולפי כל המבחנים שאמרו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גיל, אני רוצה להשיב משהו לתום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה שהוא אמר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תומר, אפשר דקה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את רוצה שהם יקבעו את המדיניות לפני? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני רוצה שהמדיניות תיקבע לפני אבל שההכרזה על יזם שיקום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הכרזה על יזם שיקום - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> שנייה. יש לנו את ההכרזה של הממשלה ולא של הצוות המייעץ שבתוכה נקבעת גם הצפיפות המינימלית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ההצעה שלנו הייתה שבפרק הזמן הזה של 60 הימים גם הוועדה המקומית תפרסם את מדיניות התמורה. כשאנחנו מגיעים להכרזה של יזם שיקום שתעשה 90 ימים לאחר מועד ההכרזה אז הבחינה - - - כאשר מכריזים על יזם שיקום בנוסף לבחינת הרוב הנדרש יבחנו האם העסקאות שאותו יזם הציע מתכתבות עם מדיניות התמורה או עם הצפיפות עליה הכריזה הממשלה בתוך הכרזתה. יכול להיות שכמו שאמרתם שמדיניות התמורה לא מתכתבת עם הצפיפות המינימלית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה להשיב על זה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו במעגל. הצפיפות תשפיע על הכדאיות שמשפיעה על ה-buyout שמשפיעה על הצפיפות. לכן הגענו - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני מדברת על ההכרזה של יזם שיקום. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מבינה. קודם כול, עוד לא הגענו לשם. אני בעד שנקבל החלטה ונתקדם לשם אבל אי אפשר שהכול יהיה תלוי בהכול. זה טאוטולוגי. אפשר להחליט, בעיניי - - - אגב, להערתה של נחמה, האוצר הוא אפילו לא עניין. זה עניין של האם הפרויקט יהיה כדאי או לא כדאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעניין הזה אני רוצה להוריד את - - - בהרבה מקרים האוצר הוא מעורב מאוד-מאוד. אני עם עין פקוחה בעניין ואני יודע בהחלט עם חוש הריח שלי לאן הדברים נושבים. זה שאתם מהאוצר זה לא אומר שום דבר כל עוד שגם השמאי מהנהן בראשו. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני חוזרת אחורה. לכן ההצעה הפשוטה ביותר היא לדבר במטראז' רוחבי וזהו. אכן יש לזה מחיר. ברגע שהולכים על ממוצע, המחיר הוא שיש קצוות. יש קצוות שמרוויחים ויש קצוות שמפסידים. מי שירוויח פה הוא בעל דירה קטנה יותר ומי שיפסיד הוא בעל דירה גדולה יותר ולכן אני חושבת שברמה הערכית לפחות אפשר לחיות עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, גילי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שנלך פרטנית אנחנו לא נצא מזה ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, גיל. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רעות, חשוב להגיד שמדיניות התמורה - - - רעות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו רוני וזו רעות. נעים מאוד. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רוני ורעות, סליחה. רוני, סליחה. התבלבלתי. חשוב שמדיניות התמורה תהיה באופן כללי ביחס לכל הפרויקטים להתחדשות עירונית ולא שיקבעו מדיניות תמורה ספציפית - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה ברור. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מדיניות תמורה עירונית היא לכל הפרויקטים ולא רק - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעסקאות פינוי-בינוי מותר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מר בלולו, מר פישר העלה שאלה אחרת. הוא אומר הרשות המקומית קבעה את מדיניות התמורה לפי צפיפות של איקס. באה הממשלה ואמרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצוות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה ולא סתם הצוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצוות באישור הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה קבעה לה פי שתיים איקס צפיפות. ברור שזה משפיע על מדיניות התמורה. זה הקושי שהוא העלה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> באמירה של רוחביות, אני חושבת שצריך ללכת על רוחבי לגמרי או שהם יעדיפו לקחת דירת תמורה וזה בסדר. מוצע להם משהו שהוא לחלוטין סביר. אם הם חושבים שהם יכולים להשיג יותר מדירת התמורה אז שייקחו עסקת פינוי-בינוי. כל אחד יעשה את מה שנכון לו. זה בסדר. בסוף ה-buyout אמור להיות רוחבי ולהיות כדאי מספיק כדי שייקחו אותו מחר בבוקר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם תמורה במטרים היא לא המנגנון היחיד שקיים בשוק. הרבה פעמים יש מנגנונים של חלוקת רווחים למשל מעבר לסף רווחיות מסוים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, אני מבקש להתייחס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע שצוות יוכל לאשר לא יותר ממקסימום תוכנית המתאר המקומית ואז לא יהיה מצב כזה כמו שאתה אומר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> יש לך תמ"א 35. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני טוען שהצוות מבחינת צפיפות לא יכול לחצות את רף הכוללני של אותה רשות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גם אני טוען כך אבל לקחו את תמ"א 35 כמינימום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה לא סבורה כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. כך הממשלה סבורה ואני סבור אחרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה שומעת? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני רוצה להתחיל במה שהעלה תום שהרשות המקומית תקבע את מדיניות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שקט. אנחנו מאבדים את הדיון. אנחנו מתרחקים מהדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, צריך החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציעו את ההצעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה היא ארבעה מטרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. לפני שאתה מתייחס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחרי כל השיח שהיה אנחנו מציעים שהתוספת תהיה תוספת של ארבעה מטרים לדירה החדשה. נקודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בלי מקסימום ולא מינימום. לא לשם ולא לשם. לפי מה תיאר כאן השמאי הממשלתי הראשי, אנחנו מניחים שזה משקף ממוצע יחסית רחב של עסקאות. יכול להיות שיהיו בשוליים עסקאות שיהפכו להיות לא כדאיות לדייר. יכול להיות. ייתכנו מצבים קיצוניים כאלה אבל הם באמת בשוליים לפי מה שתואר כאן. במחיר אותן עסקאות שוליים והפשטות הנדרשת מצד שני אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עדיף ללכת על הפשטות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נדבר על מחיר כזה. אני חושב שצריך להוסיף לזה את מה שהציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא מקשיבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שהציע האוצר שנסמיך את שר הבינוי והשיכון באישור הוועדה לשנות את המספר, הארבעה המטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם יהיו שינויים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שינויים משמעותיים בשוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משמעותיים בשוק. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני אוסיף שזה ייקבע בעת מתן השומה המקורית כדי שתהיה ודאות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה היה במסגרת סעיף 48. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כדאי שזה יהיה באישור שר האוצר בהינתן שזה משליך על עלות ה-buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה את אומרת? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כנראה שעדיף שזה יהיה גם באישור שר אוצר כי זה משליך על עלות ה-buyout לעניין הקרן ולא לעניין תקציב המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. לא נסבך את זה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אפשר להציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אתם עושים את השומה של ארבעה מטרים ואת ערך - - - אנחנו נוסיף לסעיף הזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני חושב שיש פה פספוס. אני חושב שההצעה של רוני הייתה הצעה טובה יותר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אפשר להציע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אמרת לך כן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם לצורך הפשטות הולכים על הדבר הזה אז אפשר ללכת על הדבר. יש לי גם תשובות למה ששאלת אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פספוס של מי? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה פספוס, כי ההצעה של רוני הייתה הצעה טובה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פספוס למי? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> פספוס לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה תשובות של פוליטיקאי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לדיירים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אסביר לאדוני. אם מדיניות התמורה היא 12 מטרים אז זה יוצא ארבעה מטרים ואם מדיניות התמורה היא שונה אז זה יוצא מאזן יותר ומדויק יותר. אם היא אפס אז היא אפס ואם היא מעל 12 מטרים כמו 25 מטרים אז הדייר הרוויח. זה עושה שכל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא מתכתב עם הצפיפות של הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם הצפיפות של הממשלה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מבחינת התהליכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מבחינת התהליכים. הממשלה יכולה לקבוע צפיפות גדולה יותר ממה שהרשות המקומית סברה מלכתחילה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> ההנחה שלכם היא שהמדינה - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם הממשלה - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> גיל, תן לי דקה. אני מנסה שעה ואתם לא נותנים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבוא אליי בטענות ולא אליו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא בא בטענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני רוצה שגיל יענה ואז אני אתן לך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אדוני, אני מנסה שעה לדבר. כל דאלים גבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה? אתה רוצה לצאת ל-60 שניות להתרעננות? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הייתי חמש דקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו התרעננות מוגברת. גיל, תענה. אל תפחד. הכול בסדר. אני פה. הכול בסדר. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם הממשלה תקבע צפיפות גבוהה אז היזם יוכל להציע תמורות גבוהות הרבה יותר והדייר ילך לעסקת התחדשות ולא ילך לנוסחה שעשינו. תמיד עומדת לדייר האופציה ללכת לעסקת התחדשות. יש גם מנגנונים מאזנים שתמיד בעסקאות פינוי-בינוי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני בסדר עם זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תומר, תקשיב לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, מהפך. אני גם חושב ולכן שאלתי למי, במיוחד למי. כשהולכים בגמישות הזו אז זה לטובת הדייר. בסוף יש לו יותר מטרים ויש לו יותר אפשריות. למה שהוא לא יקבל. זו כוונת כולם. זה מה שנחמה רוצה, זה מה שאני רוצה וזה מה שכולנו רוצים. זה נכון. אם תהיה החלטה קיצונית של הוועדה אז כולם ייקחו ליומם. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא יהיה פרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> במקרה הזה לא יהיה פרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיה פרויקט. לא מדובר על זה שלא יהיה פרויקט אלא שיהיה פחות buyout. יהיה פחות buyout. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היזם מחויב להציע buyout. זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יציע ויהיו לו פחות קליינטים מאשר בציפוף יותר נמוך. את יודעת לחיות עם זה? יופי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רוני תסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עורך דין זינגר באמצע להעיר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא יודע מה סוכם אני לגמרי תומך בהצעה שרוני העלתה ואני אסביר למה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך להסביר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אם זה נשאר אז בסדר גמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו? אין לך מה להגיד יותר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אפשר להבין מה נשאר? על מה הסכמנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא תסביר מה נשאר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל קמיניץ רצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. עורך דין קמיניץ. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> הקשבתי ברוב קשב ויש לי הצעה. הואיל ויש פה יותר מדי משתנים והואיל וכולם סבורים ולא שמעתי אחרת שהשמאי הממשלתי הראשי מציע והיא הציעה הוגנת והואיל ואנחנו לא רוצים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מכריזים בזאת? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> הואיל ואנחנו לא רוצים להגיע לתוצאה שמצד אחד - - - לא שמעתי את החידוד אבל לא נורא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הואיל והואיל והואיל. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> והואיל ואנחנו לא רוצים להגיע לתוצאה שמצד אחד יהיה יותר מדי buyout שיקשה על מימוש הפרויקט ומצד שני שהצעת ה-buyout לא תהיה מספיק הוגנת ואטרקטיבית כי אנחנו רוצים שבסוף הצעת ה-buyout תעשה משהו, אני מציע שהכלל יהיה שזה ארבעה מטרים. עם זאת לשמאי הממשלתי הראשי תהיה אפשרות לסטות מהכלל הזה בנימוקים מיוחדים שהוא יכתוב ואז ההצעה שלו היא זו שתגבור. הוא ייקח בחשבון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה השגות יהיו על זה וכמה דיונים בבתי משפט? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלוי לאיזה מקצוע. למקצוע שלי זה לא בסדר. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> החוק כולו שזור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן השארנו לשר השיכון גם בהצעה הזו - - - אגב, השמאי הממשלתי הוא אורגן של איזה משרד? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים. כמובן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דרך אגב הוא כפוף לשר דודי אמסלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לקמיניץ. תמשיך. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> החוק כולו שזור במקומות שבהם אפשר להשיג ולערר וכולי. מי שירצה לתקוע בבית משפט יוכל לתקוע בעתירות כאלה ואחרות ללא הפסק. בסוף יש פה שורה של משתנים שקשורה גם בצפיפות שתקבע. אנחנו לא רוצים לתת לאף אחד את היכולת לייצר תוצאה לא צודקת ולא רוצים שדייר לא רוצים שדייר לא רוצים שדייר יעשה תורת משחקים ויגיד לעצמו אם כדאי לי. משפט אחרון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, משפט אחרון? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> משפט אחרון בהקשר הזה. תנחו את שיקול הדעת של השמאי הממשלתי הראשי ותקבעו שורה ארוכה של פרמטרים ולפי זה נקבע. ברגע שיש כלל בהחלטה של השמאי הממשלתי ואם הוא סוטה ממנו הדבר חריג, זה מכניס את כל המערכת מבחינת כל מי שיכול להשפיע על התוצאה לטיפה של חוסר ודאות. הוא לא ינקוט בצעדים אסטרטגיים כדי להגיע לתוצאה שהוא חפץ כי הוא לא יידע בדיוק עד הסוף מה תהיה התוצאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. נחמה, זכות סיום? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ואחר כך הערה נוספת לסעיף. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני בתוך הממ"ד כרגע אז אני אשמור את הזכות לאחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים לסיים. שמעת את ההצעה האחרונה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם תרצו היא תחזור עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוני, תחזירי עליה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ההצעה היא שהתוספת השקלית תוחלף בארבעה מטרים רבועים נוספים או שליש ממדיניות התמורה ככול שהיא נקבעה על ידי הוועדה המקומית תוך 60 ימים מיום קרות הנזק. כמו כן שר השיכון בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה יוכל לשנות את ההוראה לעניין ארבעה מטרים רבועים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר להגיד בהתייעצות השמאי הממשלתי הראשי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כדאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בהתייעצות עם השמאי הממשלתי. כן, נחמה? מילה אחרונה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא הבנתי אם בין שתי החלופות האלה מדובר בגובה או בנמוך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא גבוה ולא נמוך. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ברירת המחדל היא שליש ממדיניות התכנון. זו ברירת מחדל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ככול שנקבעה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם לא נקבעה מדיניות תכנון בעניין הזה אז ארבעה מטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז ארבעה מטרים הם ארבעה מטרים בכל מצב שלא יהיה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אם זה כולל את כל הדברים הנוספים שדיברתי עליהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הצמדה וריבית אז הדעה שלנו היא שלא. על מה עוד דיברת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חניה. איך שכחת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החניה כבר פתרנו אותה קודם. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> רק כדי שיהיה ברור, מדיניות תמורות היא רק תמורות ולא כל מיני תמורות אחרות שאולי יכולות להיכנס לשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. עכשיו הגעת לי עם מטוס ללא טייס. תגידי עוד פעם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> תמורות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא הבנתי. כשאני לא מבין, אני חשדן. כשאני מבין אני כבר לא. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני פוחדת מאנשים שיש להם יותר יצירתיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> מה שאנחנו מדברים פה הוא על תוספת שטח. אם זו מדיניות של 15 מטרים נוספים או 12 מטרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם על חניה, מחסן ומרפסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חניה, מחסן ומרפסת. כל דבר. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> כאשר אתה אומר שליש מהמדיניות אז גם מקרן התחזוקה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שליש מהמטראז' של מדיניות התמורה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הכוונה בתמורה היא תוספת השטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמורה היא תוספת שטח. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ממדיניות התמורה לעניין השטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. אני חושב שהגענו לכיוון ואפשר להתקדם אם אנחנו רוצים שיהיה גם חוק. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 29 סעיף 42ג(א). מחקנו את ההגדרה של מבנה טעון שיקום ואין יותר הגדרה כזו. כתבנו במקום זה דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות. הרעיון הוא אותו רעיון. אותו תיקון בסעיף קטן ב'. במקום מבנה טעון שיקום זה יהיה בבניין באזור לשיקום והתחדשות. זו התאמה להגדרות המעודכנות. בסעיף 42 חידדנו שיש חובה להציע לכל הדירות או לכל בעלי המגרש את עסקת השיקום או buyout. כאן גם חידדנו שזה במידה שניתן לאתרם בשקידה סבירה בעקבות הערות שעלו. בסעיף 42ד הוספנו בעל מגרש. אנחנו מדברים כאן סעיף של דיווח על עסקת שיקום ועל הסכם לחלופת יציאה. חידדנו שצריך לדווח גם על הסכם עם בעל מגרש וכמובן עם בעל דירה ובלבד שחלפו 45 יום ממועד ההכרזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> צריך גם פה לתקן שמדובר ב-45 ימי עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> נכון. ימי עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר כהערה כללית שאנחנו נתקן כמעט בכל המקומות את נושא של ימי עבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אתם כותבים ימי עבודה זה מאריך את הזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אנחנו רוצים את זה? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לחלופין שיכתבו 30 ימי עבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה רוצים? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עברנו לעמוד 30 סעיף קטן ב'. הוספנו אפשרות של בעל דירה או בעל מגרש להעביר העתק של העסקה ולא רק ליזם כפי היה קבוע בנוסח הקודם. הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2025 42ד. (1) בעל דירה או בעל מגרש רשאי להגיש למנהל הרשות העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין, מייד לאחר חתימתו ובלבד שחלפו 45 יום ממועד ההכרזה; הוגש העתק של עסקה או הסכם כאמור, תובא אותה התקשרות בחישוב מניין רוב בעלי הדירות לפי סעיף 43, על אף שלא הוגשה על ידי היזם כאמור בסעיף קטן (א). גם פה נתקן לימי עבודה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסעיף 43(ב) יש תיקון שנדרש. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסעיף 43(ב) מנהל הרשות יאשר יזם שיקום בכפוף להוראות סעיף 43(ג) ו-43(ד). בסעיף 43(ד) נמצאים התנאים הנוספים שנדרשים. בסעיף קטן 3 מדובר ב-90 ימי עבודה בהתאם לסעיף 42ב. לגבי סעיף קטן - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> רגע, אתה בסעיף 43? לא הקראנו אותו עדיין. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> סליחה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אני אמשיך כי מדובר תיקונים קטנים בסעיף 43. כמו שארבל אמר בהתאם להוראות סעיף 43(ג) ו-43(ד). אלה התנאים לאישור יזם שיקום. יש סדרי עדיפויות וסדרי קדימויות. מי שבראש הקדימות הוא יזם שיקום שיש לו רוב של בעלי דירות שהתקשרו איתו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה. לגבי החלופה הזו בעקבות ההערות של הממשלה, הוספנו שצריך להיות תנאי מצטבר נוסף והוא שיש לו רוב, כמו שאמרתי, ובלבד שהתקשר בעסקת שיקום עם 20% לפחות מבעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות. זאת כדי שלא ייווצר מצב שנבחר יזם שלא התקשר בכלל בעסקאות שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלא רק בחלופת יציאה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כן, אלא רק בחלופת יציאה. כאן חידדנו שיש תנאי נוסף. בפסקה 2 ו-3 הוספנו התייחסות לבעל מגרש. גם בעל המגרש נספר במסגרת הבדיקה של הרוב. גם בסעיף 2 ו-3 נשנה ל-90 ימי עבודה. בסעיף קטן ב1 מדובר בתיקון טכני והוספנו על אף האמור בסעיף קטן (ב) או (ג). אני עוברת לעמוד 32 לסעיף קטן ד'. יזם צריך להעביר בקשה לאישור כיזם שיקום והוא צריך לצרף מסמכים. כאן הוספנו שהוא צריך לצרף נוסף על המסמכים שמוכיחים שהוא עומד בתנאים גם לרבות אישור מנהל מס רכוש האמור בסעיף קטן (ב1). אם הוא רוצה את ההלוואה ממס רכוש ומנהל מס רכוש בדק שהוא יכול לעמוד בהלוואה זה משהו שהוא צריך לצרף לבקשה שלו לאישור כיזם אישור. בנוסף הוספנו שמנהל הרשות רשאי לאפשר ליזם לצרף את אישור מנהל מס רכוש עד 10 ימי עבודה מתום תקופת ההגשה. אני עוצרת כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשאול שתי שאלות. מר בלולו, אני חוזר אחורה. איפה באות לידי ביטוי זכויות הבנייה של בעל הדירה שהוא בעל בית פרטי ויש לו זכויות בנייה? איפה זה בא לידי ביטוי בשומה? מבחינת הניסוח של החוק, אתה חושב שהחוק מכסה את זה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> מבחינת ניסוח, אני לא יודע אם החוק מכסה את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צריך לדעת. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> רגע, אני לא עד כדי כך מצוי בחוק. לגבי נכסים מיוחדים לדוגמה צמוד קרקע או נכס מסחרי, אז בתקן 21 יש לנו חישוב מיוחד איך אנחנו מחשבים את התמורות לגבי אותו נכס מיוחד. כאשר אנחנו מדברים על מדיניות התמורה אנחנו מדברים בדרך כלל על דירה טיפוסית ממוצעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם זו לא דירה טיפוסית, לדוגמה צמוד קרקע ויש דוגמה כזו בתקן 21 או לדוגמה נכס מסחרי, אז מחשבים לו את החלק היחסי ויכול להיות שהתמורה שלו תהיה כמה דירות לדוגמה. על כל דירה כזו תהיה לו את אותה תוספת שדיברנו עליה. אם זה מנוסח בתוך החוק, אני לא יודע, אדוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צריך להגיד לי כי אנחנו צריכים שהחוק ישקף את מה שאתה רוצה שיישקף. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תפנה אותי לסעיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה באותו סעיף שכתוב - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נבדוק אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אותו סעיף שדיברנו עליו ארוכות המדבר על מאפיינים של דירה חדשה באזור וכולי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו אחרי זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק תוודא שהחוק מאפשר לך לעשות את שמה שאמרת עכשיו. זה כל מה שרציתי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני מזכיר שכתוב גם שהשומה לא תפחת משווי מכירה בין מוכר מרצון בין לקונה מרצון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל את השמאי אם מה שכתוב נותן את מה שהוא רוצה לעשות. אני רוצה לוודא שהחוק מאפשר את מה שהוא אמר עכשיו שהוא רוצה לעשות לגבי צמוד קרקע או נכס מסחרי. זה הכול. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה קיים בסעיף 48(ב)(3) כי צמוד קרקע אמור כנראה להיפדות לפי השווי של המכירה בין מוכר מרצון לקונה מרצון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת התשובה שאני מבקש מהשמאי להגיד, שהדבר מכוסה מבחינתו בנוסח הקיים של החוק. לגבי הדבר שאנחנו דנים בו עכשיו - - - מר אלטשולר ומי שנמצא פה ממס רכוש, אנחנו לא קיבלנו את התנאים עדיין למתן ההלוואה. פה דורשים את אישור מס רכוש להלוואה וכולי. מהם התנאים? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> התנאים נשלחו לאיגוד הבנקאים ולהתאחדות הקבלנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי אתה חושב שנקבל? אחרי החוק? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בסופו של דבר התנאים לא אמורים להיקבע במסגרת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הוועדה רוצה לראות אותם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שלחנו לכם טיוטה קודמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא רוצים טיוטה אלא אנחנו רוצים נוסח סופי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני יכול לשלוח לכם את הנוסח ששלחנו - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה כבר נאמר בישיבה הקודמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נאמר בישיבה הקודמת. יושב-הראש לא מסתפק - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שלחנו לוועדה נוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שלחתם טיוטה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו יכולים לשלוח לכם את הנוסח שהעברנו להתאחדות ולאיגוד. קיבלנו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבל, אתה מתעלם ממה שמבקשים ממך. אתה שולח נוסחים שהן טיוטות. יש נוסח סופי ומוסכם? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הנוסח עדיין לא סופי ומוסכם בגלל שיח שמתקיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על זה הם מדברים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> רגע, צריך להפריד בנוסח בין פינות של ניסוח לבין המהות. את המהות נשלח - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, נוסח סופי. לא מהות ולא פינות. נוסח סופי. זה מה שביקש יושב-הראש בישיבה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היה לכם שבעה חודשים לעשות את זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה לא נתון לשיקול דעת בכלל. זה מה שביקש יושב-הראש. נוסח סופי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מתעסקים עם זה שבעה חודשים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> טוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה טוב? אתם מתעסקים עם זה מיוני. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אמר פה יושב-הראש אם אני זוכר נכון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשעה חודשים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לשלוח נוסח סופי. הוא אמר שזה בסדר אם יהיה בקצה עוד דיוקים קטנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> עד הערב אנחנו נשלח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את זה אמרתם ביום חמישי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אתה צודק. ניסינו להתקדם לנוסח טוב יותר. חשבנו שנצביע ביום חמישי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מבינים שאתם רוצים שהוועדה תצביע בלי שיהיה בפניה נוסח - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא, לא. היות שהיום שלא יהיו הצבעות אז זה יהיה עד היום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני פותחת סוגריים לעניין הקהילתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה הקהילתית. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני מוכן להצהיר שיושב-הראש - - - אני כבר מוכן משבוע שבעבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מתן, ברוב ועדות הכנסת, למעט ועדת הכספים, מעבירים כספים אחרי שהחוק התקבל ולא לפני או אחרי ההצבעות ולא לפניהן. רק לא בוועדת הכספים. בוועדת הכספים אתם מעבירים את הכספים ואז מביאים לאישור הכנסת. פה זו לא ועדת הכספים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מתחבר לקו של נחמה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בהקשר של הסעיף הזה, אני אחזור על מה שאמרנו קודם וכאן זה המקום להעיר ולהגיב. כאן בעת ההכרזה על יזם שיקום - - - אני מציעה לשלטון המקומי להקשיב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מירה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בהכרזה על יזם שיקום - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מירה, יש כאן הצעה שמתייחסת אליכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לבקשת השלטון המקומי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כאן בהכרזה על יזם שיקום, ככול שנקבעה מדיניות תמורות על ידי הוועדה המקומית בהכרזה על יזם שיקום יבחנו אם העסקאות עומדות במדיניות התמורה הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או בצפיפות. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> או בצפיפות המינימלית שקבעה ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> התייחסות? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זה לא חייב להיות אחד לאחד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שמך לפרוטוקול. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> איריס פרנקל כהן מהרשות להתחדשות. המשמעות של עומדות במסגרת המדיניות היא שזה לא חייב להיות אחד לאחד. זה יכול להיות גם 11 מטר במקום 12 או 13 במקום 12 וזה לא חייב להיות אחד לאחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מחפשים כאן משהו פשוט שפחות נתון לשיקול דעת. השאלה אם יש משהו כזה שאתם יכולים להציע. מה שאת אומרת כרגע שהוא הגיוני, אני לא אומר שלא הגיוני, אבל הוא פותח פתח לשיקול דעת. פתח לשיקול דעת - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הצרה היא שיש הסכמים שכבר נחתמו. אני מנסה להיות פרקטית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים לגמרי. אני שואל מה אנחנו עושים כדי למנוע שיקול דעת רחב מדי שנתון לתקיפה אחר כך. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם נחתמו והם לא עומדים במדיניות התמורות כלומר הם לא ראליים - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא הכוונה שהם לא ראליים, אלא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אפשר להגיד מעכשיו והלאה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בין 12 ל-11 מטרים אין הבדל גדול אבל זה כדוגמה. אני חושבת שצריך להיות שככול שהן לא חורגות משמעותית ממדיניות התמורות אז כן צריך לתת - - - יכול להיות שהתקשרו לפני הפגיעה וזה לא היה 12 מטר אלא נתנו להם 15 מטר, אך עדיין תקן 21, כמו שגילי אומר, יקבע אם זה סביר או לא. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה זה תקן 21? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מה ההצעה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתם רוצים להפנות לתקן 21? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לא. אתם יכולים לחדד את הבעיה ואת ההצעה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> ראש עיריית בת ים הציג בזמנו שכבר עכשיו פועלים יזמים רבים או מארגנים בתוך המתחמים האלה ומציעים על מנת להחתים את אותם דיירים 30, 40, 50 דברים. אני מזכירה שבחוק הזה יש מעמד מיוחד שהוא חזק ושונה מעסקאות אחרות להתחדשות עירונית שנותנות מעמד לרוב הזה. יש הכרזה של גורם ממשלתי על מי הוא אותו יזם שיקום. יכולה להיווצר סיטואציה שמגיע לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יזם עם 51% של עסקאות כי הוא החתים אותם אבל עם תמורות שהן בכלל לא סבירות וחורגות באופן ניכר. לכאורה לפי נוסח ההצעה, מנהל הרשות הממשלתית יהיה מחויב להכריז על אותו יזם כיזם שיקום על אף שהוא לא יכול להביא את אותה עסקה לפועל. לכן אנחנו רוצים שבעת השקילה האם להכריז על אותו יזם כיזם שיקום הוא ייבחן האם העסקאות שלו עומדות במדיניות התמורות ככול שהיא נקבעה. אם היא לא נקבעה אז - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רוצה להציע - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש לנו הצעה לנוסח. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רגע, רגע. דברו לפרוטוקול ולא להתפרץ כי גם מירה רצתה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תמר צ'ין, אגף התקציבים במשרד האוצר. יש כמה דברים בכל מיני סעיפים שקושרים את המקום של הרשות וראש הרשות בתוך בחירת היזם והתנאים ליזם. אני חושבת שנכון לדון בהם כמקשה אחת. אפשר לעשות את זה עכשיו. אני יודעת שזה היה חשוב ליושב-ראש ואני לא רוצה שננהל את הדיון פעמיים. לבקשתכם היה שיח ממשלתי. אני יודע שהוא גם מתנהל מול הרשות. אני יודעת שיש גם נציגים של הרשות פה להציג את זה. יש כמה נושאים שבהם זה פוגש אותנו ואני מציעה שננהל את הדיון הזה כמקשה אחת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> גברת סלומון רצתה להתייחס? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. בהחלט צריך לדון בזה בצוות המורחב שכולל גם את נציגי בת ים ואנחנו נמצאים כאן כדי לדבר על זה. עם זאת, אני מתקשה להבין את הקושי עם מה שמציעה הוועדה, שבעת אישור היזם המשקם תיבחן מידת ההתאמה. מידת ההתאמה מאפשרת שיקול דעת מסוים שבודקת את התאמה לקביעות התכנוניות של מדיניות התמורה שעל בסיסן נרכשו דירות ב-buyout ונבדקת מידת ההתאמה של אותה מדיניות ואותן תפיסות במסגרת ההכרזה על יזם שיקום. אני מתקשה להבין את הקושי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו עוד לא בקושי. יש כל מיני קשיים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא דיברתי על ההערה של נציגת משרד האוצר בעניין אלא דיברתי על ההערה של נציגת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מידת ההתאמה מייצרת שיקול דעת מסוים. כשאתה בודק את המידה ואם היא חורגת באופן לא סביר אז היא לא יכולה להיות מתאימה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> דרך אגב, בעבר השתמשנו במינוח מידת הסבירות. רוני, אני מציעה שאת הדיון ננהל עם יושב-הראש כי הוא מטפל בזה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> הוא על זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בדיוק. אני נחזור לסוגייה הזו כאשר יגיע חבר הכנסת אשר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נתקדם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תרשמו לכם לחזור לזה כשחבר הכנסת אשר יחזור. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ישי איצקוביץ', מבוני הארץ. אפשר להעיר הסעיפים שנקראו ולא על הנושא הזה? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לגבי סעיף 42ב, אנחנו מבקשים להוסיף איזושהי הוראה שתחייב או תנחה את מנהל הרשות להוציא מסמך מנחה לכל עסקאות ה-buyout משום שהן מעוררות הרבה מאוד שאלות של מה הכוונה לנקיות וחופשיות, איך מתמודדים עם צדדים שלישיים, נאמנות וכיוצא בזה. אנחנו מבקשים כדי שזה יהיה פשוט יותר וקל שכן תוך איקס זמן, כמו 30 יום או מה שוועדה תראה לנכון, מנהל הרשות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא צריכים להכניס הוראה לחוק - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנחנו מתכוונים להוציא נוסח חוזה גנרי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש חובה ל-buyout. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני אתן לכם דוגמה. פתרנו פה את כל הבעיות ויודעים מה המחיר. אדם רוצה להתקשר בהסכם buyout. עולות לא מעט שאלות שיכולות להעסיק את שני הצדדים כמו למשל מה קורה עם המשכנתה שלו, מה קורה עם צדדים שלישיים, מה קורה עם עיקולים. יש סטנדרטים. זו כמו עסקת מכר לכל דבר ועניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו עסקת מכר. זה לא כמו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון. כדי לפשט את התהליכים הללו, כי הרי זו לא ממש קנייה מרצון. היזם מחויב להתקשר וגם הדייר בנסיבות העניין מעדיף את זה. יכול להיות שבמצב רגיל הוא היה עושה את זה. צריך לתת להם הנחיות וקווים מנחים על מנת שהעסקה הזו תצא לפועל. זה יכול להיות או בדרך של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא שולל את האפשרות שהיה כאן הסכם גנרי או הסכם מדף שייקבע ברשות. אני לא מבין מה חסר לך כהנחיה. אתה כיזם רוצה את הזכויות נקיות מכל שעבוד ועיקול. ברור שצריך לדאוג לזה. לדייר יש משכנתה שצריך לגרור אותה לאן שהוא. בסדר. זה כמו בעסקת מכר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נניח שיש עיקול על 30% משווי הדירה אז הכסף הזה יישאר בנאמנות. כל המנגנונים האלה עד לקבלת אישור המשעבד שהוא מוכן להסיר את השעבוד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בכל עסקת מכר. אתה צריך שמישהו ינחה אותך מה לעשות? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני חושב שכדאי שיהיה מסמך מנחה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ישי, זה כמו בכל עסקת מכר. אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מצב ומצב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באופן גנרי. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ההסכם הזה יכול לכלול סעיפים רבים. הוא חייב לכלול את מה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ברגע שכתבתם בסעיף ש-buyout הוא הסכם יציאה שהוא מוכר בו את כל זכויותיו אז הן צריך להיות נקיות וחופשיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה לא כתוב שם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ברור שהן צריכות להיות נקיות מכל שעבוד, אבל יכולים להיות שני דיירים שבוחרים בהסדרים שונים לעניין המשכנתה שרובצת על הנכס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זו הערה ראשונה. ההערה השנייה - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יש כאן את נושא של כל המידע שקיים. זה צריך להיות מפורסם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בסעיפים האלה שהוקראו יש כל מיני אפשרויות לבטל ואני חושב שכדאי לכתוב שההודעה תהיה בכתב שלא יהיה ספק. זה מופיע במספר מקומות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה יכול להפנות אותנו לסעיף. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בהחלט. בסעיף 42ג(א)(2) למשל. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כן. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כתוב בשורה השנייה לבטלה ואני הוספתי שיימסר לצד השני הודעה בכתב. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כן, זה מקובל. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בשורה חמישית כתוב ובלבד שאם מדובר בביטול על ידי בעל הדירה. חשוב לכתוב טרם ביטולה של העסקה הקודמת. אותו דבר בסעיף הבא, סעיף ב'. כתוב בסוף השורה השלישית לבטלו וצריך להוסיף בהודעה בכתב שתימסר - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> רגע, סליחה. איפה ביקשת את התיקון הקודם? בסעיף 42ג(2)? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון. בשורה החמישי אחרי המילים בעל דירה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ובלבד שאם מדובר בביטול על ידי בעל דירה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> טרם ביטולה של העסקה הקודמת הוא יתקשר בהסכם. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> איך הוא יכול להתקשר לפני? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בסופו של דבר אנחנו אומרים שהוא יוכל להתבטל ומלבד שהוא חתם על הסכם אחר. מה הכוונה בכוונתו להתקשר? הוא לא יכול לבטל עסקה אם הוא לא התקשר בהסכם יציאה או בהסכם עם יזם שיקום. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה התנאי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה לא כתוב. כתוב בכוונתו. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה התנאי. הוא יכול לבטל את העסקה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי הצעה בעניין הזה. אומנם נכנסתי עכשיו אבל שמעתי אותך. אני מציע - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לשבת איתן ולהעביר להם את הניסוח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. תן משהו שנוכל להשתמש כדי שייתן את הסגירה. נחזור לנושא של הקביעה של הרשות ביחד עם הרשות המקומית. לא ביחד בדיוק. תחזור על מה שדיברתם קודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עלה נושא של בחינת העסקאות כחלק מבקשתו של מרכז השלטון המקומי או עיריית בת ים. נציגת האוצר הציעה מכיוון שמדובר במכלול של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיקולים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עניינים שנדון בהם כאחד. יש כמה עניינים שהיא רוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. לא עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי שתגידו. אם אתם רוצים עכשיו אז עכשיו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפשר עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרה נציגת האוצר שיש כמה עניינים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין לנו זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה רצית להציע? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> נראה לי שזה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו זה הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. גבירתי, מה עוד חסר לך? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לי לא חסר דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא נציגת האוצר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני רוצה שנסיים את החוק. לא חסר לי דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדבר על הדבר הזה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מעולה. על מה מדברים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מעמדה של הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקביעת היזם. הטיעון היה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הממשלה לא הציעה משהו. מה ההצעה בכלל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב את הממשלה. חוץ מהממשלה יש עוד דברים. הייתה בקשה שהרשות תנהל את זה לגמרי. הייתה בקשה אולי לעשות את מכרז. אני אהבתי את הנושא של מכרז אבל אני לא אוהב את החלק השני של מכרז שהוא עלול להסתבך מבחינה משפטית. מה היה הטיעון של ראשי הרשויות כפי שבאו לידי ביטוי בטיעונים שלהם ואני מסכים עם זה? בסוף יכול להיות יזם שיקום שהיה נכון לפרויקט קטן והוא התרחב בזכות האיראנים. זה הפך להיות פרויקט מפלצת שבו צריך לדעת שנכנס יזם שיכול לעשות את זה. יש פה מרחב שיקולים שנכנסו בתוכו. אני לא הולך לתת לרשות המקומית להוביל את זה לבד. יש לנו רשות התחדשות ממשלתית שהיא תוביל את זה ביחד עם הרשות המקומית. אני מציע, ואני לא זוכר את נוסח שם, שהקביעות בעניין הזה של הרשות הממשלתית בהתייעצות עם ראש הרשות או הרשות - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אולי בתיאום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. תיאום לא קיים בחוק. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בהתייעצות. אנחנו צריכים להבין שזה באמת לא חורג משמעותית ממדיניות התמורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מדברים על זה. מדיניות התמורות זו שאלה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מדובר במדיניות התמורות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מדובר בתנאי סף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר בתנאי סף. יש אחריות גם לעירייה. אם אתם תלכו לפי הכללים שלכם אז לפעמים - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הכללים ברורים מאוד ואנחנו לא יכולים להשאיר את זה משהו אמורפי. אנחנו בסוף נחטוף את העתירות על אישור יזם שיקום בגלל שיקולים שאנחנו לא יודעים מהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההחלטה צריכה להיות טכנית מאוד. החלטה על יזם שיקום אמורה להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> ההחלטה אמורה להיות דיכוטומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההחלטה אמורה להיות כמעט ללא שיקול דעת כדי - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני רוצה מינימום שיקול דעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מינימום שיקול דעת אם בכלל. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כדי שהמצב יהיה ברור וזה לא יהיה נתון לשיקול אם היזם הזה נראה בעיני מישהו או לא נראה בעיני מישהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש בכל זאת דברים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שהממשלה הציעה במקור, ואנחנו הורדנו את זה כרגע ואפשר להחזיר, שיהיו תנאי סף ליזם שמראים שהוא יזם רציני. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הדבר כבר ישנו בתנאים של מס רכוש. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הדבר כבר קיים בתנאים של מס רכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא יודעים מה התנאים של מס רכוש. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> קודם כול, אתם יודעים. זה אצלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שהתנאים ייכתבו או יעשו במשותף עם הרשות המקומית? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא, יש עשרות רשויות מקומיות. התנאים האלה הם תנאים גנריים ואחידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. שתיים נהיו ארבע ואז נהיו שש. אני מקווה שהלילה לא יהיו שמונה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אני מקווה שלא יהיה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, למה אתם קצרי רוח? זה אמור להיות התפקיד שלי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> גם עורך דין שלום זינגר מכיר את התנאים. הראיתי לו את המסמך בשבוע שבעבר. התנאים עוסקים בניסיון של היזם, ניסיון שלו בהתחדשות ובאיתנות הפיננסית שלו. לא הגיוני שיהיו שני סטים שונים של תנאים לאותה סוגייה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אמרתם שהתנאים שאתם מתכננים לפרסם בהנחיות הם מקלים יותר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מקלים ממה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מהתנאים שקבעתם בתוספת השנייה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא, הפוך. ממש הפוך. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הם מפורטים הרבה יותר. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> הם מפורטים הרבה יותר וכוללים גם אם יש חשש מבחינה פלילית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שקט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין שום סיבה שהתנאים יהיו זהים כי הבחירה אם לקבל הלוואה או לא לקבל הלוואה היא בחירתו של היזם. יגיד לך מר פישר ממשרד המשפטים שככול שמדובר בתנאי סף שהם תנאים שאין בלעדיהם ולא נתונים לבחירת היזם מדובר כאן בשאלה של חופש עיסוק. זו שאלה אחרת לגמרי משאלת הלוואה אם אני רוצה לקבל הלוואה או לא רוצה לקבל הלוואה. יכול להיות מאוד שהתנאים יהיו שונים כתנאי סף וכתנאים לקבלת הלוואה. זה בהחלט יכול להיות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני אשמח להתייחס לעניין הזה. בהיות שהיזם מחויב להציע buyout ואין פה שיקול דעת על פי חוק, אם אנחנו דנים במציאות אז הסיכוי שלא תהיה ולו דירה אחת במתחם שתיקח את ה-buyout היא אפס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא חייב לקחת הלוואה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה לעניין ההלוואה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מבינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לו הון עצמי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הם יכולים לעשות גם היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא יכולים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לא קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קורה בגלל המיסוי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה מסכימה שזה דיון משפטי תיאורטי ואני חושבת שבמציאות אין ההבדל ממשי בין להגיד שזה תנאי סף לעניין ה-buyout ספציפי פה, כי הסיכוי שלא יהיה buyout והוא לא ירצה את הטבת המימון המטורפת הזו שואפת לאפס. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו הלוואה ללא ריבית. יזם שיכול לרכוש את כל הדירות - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הסיכוי שואף לאפס. האם זה אפשרי תיאורטי? אולי. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> בהון עצמי אז כנראה שהוא עומד בתנאים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אז למה החשש הגדול כל כך מפשיטת רגל ומכך שהם לא יקבלו מימון וליווי בנקאי. זה לא מסתדר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אלה שני דברים שונים. האם יש סיכוי שמישהו לא ירצה buyout? לדעתי נמוך מאוד. האם יש סיכוי שיזם יוותר אקטיבית על הטבת מימון כל כך משמעותית ובטח בסביבת הריבית הנוכחית? גם סיכוי נמוך מאוד-מאוד. האם זה אפשרי? הכול אפשרי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם התנאים הם כל כך מהודקים ונכונים - - - אני לא מצליחה ליישב את החשש הזה מכך שהיזם יפשוט רגל או מכך שלא יקבל ליווי בנקאי עם כך שאתם אומרים שהתנאים האלה מהודקים מאוד ולא - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אי קבלת ליווי בנקאי יכולה להיות מכל מיני סיבות לרבות שינוי בכדאיות העסקה, לרבות שינוי בתנאי השוק, ירידה מחירים משמעותית שקרתה בין מועד אישור התוכנית לבין מועד תחילת הליווי הפיננסי. גם זה יכול לקרות. זה יכול להיות גם בשל צבר פרויקטים והתחייבויות משמעותיות של אותו יזם שנגרם לאחר מכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נדיר מאוד. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש סיבות רבות שיכולות להביא לכך שאותו יזם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכול יכול להיות. אתם רוצים שלא יהיה סיכון? שהמדינה תעשה. אי אפשר להגיד שאנחנו מוכנים לקחת - - - אתם רוצים בשוק הפרטי? אז יש סיכון. מה לעשות? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> קבענו סט תנאים סביר והגיוני. התנאים האלה מתייחסים כבר לסוגיות שישנם חששות של השלטון המקומי לגביהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התנאים האלה צריכים להיבדק בשני זוגות משקפיים. במשקפיים של חופש העיסוק ואת זה צריך משרד המשפטים לבדוק אותם. אני מניח שלא העברתם אותם למשרד המשפטים לבדיקה. כדאי שמשרד המשפטים - - - אם אתם רוצים שהם יהיו גם תנאי להכרזה על יזם שיקום אז מתעוררת שאלת חופש העיסוק ולכן משרד המשפטים צריך לבדוק את התנאים ולהגיד לנו. הבדיקה השנייה צריכה להיות ברמת רשות התחרות. לפי טענת רשות התחרות כבר התנאים שנקבעו בהצעת החוק הממשלתית עוררו חשש שהם מחמירים מדי לטעמם של גורמי רשות התחרות. אני לא יודע אם זה נכון או לא. זו שאלה של עובדות אם זה באמת מצמצם את מעגל היזמים שיכולים להתמודד. אין לי נתונים כמובן לברר את זה. רשות התחרות טענה באוזניי שהתנאים שנקבעו בהצעה הממשלתית כתנאי סף ליזם שיקום הם תנאים מחמירים מדי. אני לא יודע להגיד אם זה נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מה אדוני מציע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם אתם רוצים כמענה לחששותיו של השלטון המקומי לחזור לעניין קביעת תנאי סף? עלה חשש שיזם שלא מתאים - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> גם בהצעה הממשלתית תנאי הסף היו לעניין קבלת מימון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, היו גם תנאי סף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אתכם שאלה פשוטה. אם יזם מציג עסקה אבל הוא יזם שהיה מתאים לעסקה קטנה מאוד-מאוד. עכשיו קרה מה שקרה. להזכיר לכם אנחנו בחוק שעוסק בקרה מה שקרה. אתם רוצים שנעצום עיניים ונגיד חופש עיסוק, חופש ביטוי, חופש - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תנאי הסף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להכניס שיקולים נוספים. היום זה הפך מפרויקט קטן לפרויקט מפלצתי. חייבים להיות תנאים אחרים ובתנאים האלה יש אמירה לוועדה המקומית להביע לפחות את הדאגה בפני הרשות הממשלתית שצריכה לבחון את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני חושב שיש כאן אי הבנה. התנאים לעניין הסיוע במימון מס רכוש מתחשבים בגודל הפרויקט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> התנאים האלה מתחשבים בגודל הפרויקט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשוב. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, הרב זינגר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אנסה להסביר. התנאים לעניין קבלת הסיוע במימון ממס רכוש אלה תנאים שמתחשבים בגודל הפרויקט. אלה תנאים לעניין הניסיון שלו בבנייה, הניסיון שלו בהתחדשות עירונית, האיתנות הכלכלית שלו לרבות הון עצמי, הכנסות ופרמטרים נוספים שנוגעים להתנהלות של היזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בכלל - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש סט של תנאים לנושא הזה. הראיתי גם לעורך דין שלום זינגר בשבוע שעבר. אני לא חושב שיש חששות לגבי זה שהתנאים האלה הם תנאים מספקים ורלוונטיים. אמרנו שזה לא מתאים לדעתנו לקבוע סט נוסף של תנאים בעניין סוגיות אלו ממש. מה שהם לא עוסקים בו הוא סוגיית החריגה ממדיניות התמורות של הרשות המקומית. התנאים האלה נקבעו כתנאי לקבלת סיוע במימון. מה שנאמר בהצעת החוק הממשלתית שהזכרתם לגבי קביעת תנאים לכשירות הייתה אך ורק לאישורו של יזם כשיר שזה יזם שלא אוחז ב-51% מכוח עסקאות שיקום בלבד ונדרש להשלמה ב-buyout. אז אמרנו שתיבדק כשירותו לפי סט של תנאים שאינם התנאים הנוגעים לקבל סיוע במימון. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> נכון. << אורח >> תום פישר: << אורח >> זו הייתה הדרך להתחמק מהגבלות על חוק חופש העיסוק. זה יזם שלא אוחז ברוב אלא הוא נדרש להשלמה כלשהי שכרוכה ב-buyout - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה מופנית אליך, מר פישר, בעניין זה. מעלות הרשויות המקומיות חשש כן שיזמים מסוימים לא יצליחו לעמוד בפרויקטים האלה למרות שלכאורה יש להם רוב במתחם. הם לא צפו את היקף הפרויקט וכולי וכולי. הן מעלות את החשש שהוא יוכרז כיזם שיקום ולא יעמוד בפרויקט בין היתר מהסיבה הזו. ההצעה כדי להתמודד עם הדבר הזה היא לקבוע תנאי סף להכרזה על יזם שיקום. לפי מה שאני מבין, מה שמציעה הרשות הוא לקבוע את אותם תנאי סף גם לקבלת ההלוואה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה שזה יחול על שני הדברים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה. אני רק שואל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> במציאות, השאלה היא אם נדרש שניים כי אחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתה שואל? אני אומר. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אם הוא חלש הוא בהכרח ירצה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. בהקשר של הדבר הזה בעבר העלה משרד המשפטים את החשש של נושא חופש העיסוק. אנחנו רוצים לדעת אם אנחנו נכנסים לאין כניסה או לא. << אורח >> תום פישר: << אורח >> ככול שמדובר בתנאי סף לעצם היכולת להיות יזם באזור שהוכרז כאזור שיקום, לפי הבנתי ולפי הבדיקה שעשינו בשעתו כאשר ניסחנו את החוק, התשובה היא כן. מדובר בהסדרת חופש עיסוק. אתה בעצם קובע את תנאי הכשירות ליזם ליכולת שלו להיות שחקן רלוונטי באותו מתחם, אחרת הוא לא יוכל להתקדם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שבעצם ביקש השלטון המקומי. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים. זה לעניין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תתייחס. תציע וגמרנו. << אורח >> תום פישר: << אורח >> החשש הזה שישנן עסקאות שמציעות תמורות נדיבות רק כדי לזכות בחתימות הוא חשש שקיים בהתחדשות העירונית באופן כללי. הדרך להתמודד עם זה היא משני כיוונים. אחד, יזמים מכניסים לתוך העסקה איזשהו דיסקליימר שאומר שהתמורה יכולה להשתנות בגלל אילוצי התכנון. עסקאות על פי הרוב נחתמות הרבה לפני שלבי התכנון. אני שואל אתכם האם דיסקליימר כזה גורם לזה שהעסקה תואמת או לא תואמת את מדיניות התמורה כי קיבעתי 20 מטרים אבל כתבתי גם שאם התמורה 12 - - - אלה שאלות כבדות. הדרך השנייה להתמודד עם זה, ונמצא פה עורך דין מהשטח שיוכל להשיב טוב יותר, היא שעורכי דין מצד בעלי הדירות מכניסים תנאים להסכם שככול שהתמורה פוחתת ממה שהוצע להם יש איזשהו פיצוי כספי כנגד המטרים שפחתו להם. לצורך העניין, אם הובטח לי 20 וקיבלתי 12 אז אני מקבל שווה כספי על שמונה מטרים שהופחתו ממני. ההצעה הקרובה ביותר שיש לי פה כדי לענות על החשש מתמורות נדיבות ועודפות הוא אולי לקבוע - - - תומר ורוני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו שומעים. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אולי לקבוע בחוק איזושהי הוראה קוגנטית על הפיצוי הזה. אז ידע יזם ויזהר שאם יציע תמורה נדיבה רק כדי לזכות בחתימה יכול להיות שהוא ישלם על זה בכיס. ככול שאנחנו אומרים שכל רשות מקומית תהיה לה אחיזה בבחירת יזם זה מסוכן וגובל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבחירת יזם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להשפיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא מה שהם רוצים. הם רוצים לתת תנאים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש כבר תנאים שבחוק. אני אשאל גם את נציגי הרשויות המקומיות. יש כבר עכשיו תנאים בחוק. אם אני מבינה נכון שואלים עכשיו למה לא לייצר - - - << אורח >> תום פישר: << אורח >> תמר, תני להשלים. בבחירת יזם ככול שתהיה אחיזה הדבר מסוכן וגובל באסדרות של חופש עיסוק. בנוסף, ככול אנחנו אומרים שהעסקה צריכה להיות תואמת לתמורה שנקבעת על ידי הוועדה המקומית – זה לדעתי ממש רגולציה שהוועדה המקומית קובעת לאדם בכמה מותר לו לתמחר ולמכור את הדירה. אני בתור בעל דירה - - - בעשרות תגובות לבתי משפט אמרנו שמדיניות - - - היו תלונות שמדיניות תמורה שנקבעת בוועדה מקומית היא הסדר כובל. אלה תלונות שהופנו כלפי בית המשפט. בתשובה לדבר הזה אמרנו שלא מדובר בהסדר כובל, אלא מדובר במדיניות שנקבעת לצורכי הליכי התכנון והיא לא משפיעה על העסקאות. אם יש יזם שיש לו הון הוא יכול להציע יותר. הוא יכול להציע תמורות בדברים אחרים כמו קרן תחזוקה, מפרט טוב יותר ודברים אחרים. מדיניות התמורה היא רק לצורכי התכנון. פה מבקשים להכניס את המדיניות לתוך העסקה ולא לתוך התכנון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מדובר על אישור יזם שיקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אותו דבר. << אורח >> תום פישר: << אורח >> דיברתי על שני הדברים. לעניין התנאים אמרתי שזה מסוכן ויכול לגרור היבטים של חופש עיסוק. לגבי מדיניות התמורות, שאולי היא תהיה חלק מהתנאים, זה כבר להיכנס לקניין של בעלי הדירות ולהגיד להם בכמה יכולים - - - הדבר הרבה יותר קרוב למשהו מגביל אותם מאשר למשהו שאנחנו אומרים שהוא רק בשלבי מדיניות והעסקה לא כרוכה בו. אני מציע לתת את הפתרונות בתוך העולם החוזי ולא בתוך העולם הרגולטורי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> תחום העולם החוזי הוא בדיוק הבעיה. יש פה בעיה. צריך לתת מענה לסיטואציה שבה יזמים, על מנת להגיע לרוב הנדרש ועל מנת שהם יוכרזו כיזם שיקום, יציעו עסקאות שהן בלתי סבירות. אתה אומר שאי אפשר בדרך הזו אז צריך למצוא איזשהו פתרון בתוך ההכרזה על יזם השיקום שיאפשר לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז על יזם שיכול לממש את העסקה ואת הפרויקט. << אורח >> תום פישר: << אורח >> את מחליטה שבגלל שהוא הציע תמורות נדיבות הוא לא יכול לממש את העסקה. אולי הוא מוכן - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אז תציע. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אולי הוא כן יכול לממש. אנחנו עושים את הבחינות בשמו של היזם ובודקים אם הוא יכול או לא יכול. יש יזמים איתנים שיש להם את היכולת לקחת רווח יזמי נמוך יותר כי הם רוצים את הפרויקט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ישי איצקוביץ', התאחדות בוני הארץ. קודם כול, אני חושב שבאופן קטגורי שהתערבות של הרשות המקומית במישרין או בעקיפין בזהות היזם בתנאי הסף היא מעלה קושי ועדיף לא להיכנס לשם. גם כך הפרויקטים האלה מורכבים עם שחקנים רבים ועם רעשי רקע רבים. אני חושב שעדיף לא לתת כל השפעה או יכולת להשפיע על זהות היזם. יכול להיות, לאור מה שנאמר פה, שאם הרשות המקומית סבורה שיש בעיה עם היזם שהוכרז כיזם שיקום היא תפנה את זה לראש הרשות והוא ישקול את השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו לא שאלה של בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא יכול לשקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה שאלה לא של בעיה שמצאו אצל היזם. זה תמיד יכול לקרות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שמישהו שמע שמועה. השאלה היא במקרים שבהם היו יזמים שהחזיקו בהסכמה הזו והפרויקט השתנה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מבין. במקרה כזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יכול לתת להם עדיפות. זה לא יהיה נכון לתת להם עדיפות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> טיעון מנומק כזה יעבירו למנהל הרשות על מנת שיבחן האם הפרויקט באמת גדל כל כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שביקשתי. צריך לעשות את כל העניין הזה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> דרכו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהתייעצות. זה מה שאמרתי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני לא יודע אם המילה בהתייעצות היא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יודע. אתה אומר לי ואז אתה אומר לא יודע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> התייעצות זה דבר אחד. שתהיה להם אפשרות להביע את דעתם זה משהו אחר. זה לא אותו דבר. להתייעצות יש חבות רחבה יותר מאשר להביע עמדה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> יש הבדל בין אישור להתייעצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה בתיאום? זה טוב יותר? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> ממש לא. אני ממש חושש מהתערבות. אנחנו מדברים פה על היקף רשויות רחב. זה מורכב גם כך. לגבי המדיניות כפי שנאמר קודם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם היום כאשר מגיעות תלונות על יזמים שלא מגיעות מהרשות אז מי קובע בסוף - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין אף אחד קובע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש יזמים רבים שאומרים שדיירים באים ואומרים דיברתי עם המהנדס והוא אישר לי כך וכך. למה בכלל רעשי הרקע? אסור לתת כל עדיפות מסוימת שאפילו לא יהיה רעש שנתנו עדיפות כלשהי במפורש או בכלל על איזשהו יזם. אסור שתהיה התערבות של הרשות המקומית בעיר שלה מי יבנה. יש לזה פתח מסוכן מאוד-מאוד לדברים רבים. אני חושב שזה לא נכון. אין בעיה אם חושבים שיש מקרה קיצון מטעמים שירשמו שהפרויקט הזה גדול על היזם הזה אז יעבירו את ההסתייגות למנהל הרשות ומנהל הרשות ישקול את זה. הם רשאים להעביר הסתייגות. אבל מפה ועד לתת להם איזושהי השפעה זה מסוכן מאוד. קחו בחשבון שיש אנשים בעיר הזו שהם גם עובדי עירייה - - - יש פה סיפור גדול מאוד. תעביר הסתייגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה תעביר הסתייגות? זה אותו דבר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> משמעות העברת הסתייגות היא לשיקול דעתו. חובת התייעצות במשפט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על שינוי מהותי ולא על בן אדם. אני לא חושב על המילה בן אדם. זה צריך להיות על שינוי מהותי ותנאי העסקה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הוא יעביר את זה למנהל הרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה מנהל הרשות יעשה עם זה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הוא יבחן את זה. אתה חייב להעביר את שיקול הדעת למנהל הרשות ולא לרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין שיקול דעת. אם יהיה שיקול דעת אנחנו לא נגמור את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לנו פתרון למצב שבו היה מי שזכה על פרויקט של ארבעה בניינים וזה הפך ל-40. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדרך לעשות את זה היא בדרך של תנאי סף ליזם שיקום. הממשלה הציעה את זה במקור אומנם רק במקרה מסוים של מישהו שלא הגיע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה שלא נעשה תנאי סף לשני המקרים האלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה הבעיה? תנאי הסף יכולים להיקבע בהיוועצות עם הרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, תנאי הסף ייקבעו מראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מראש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כבר קבעו אותם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בחינה בעמידה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. אני ראיתי מה שקבעתם כתנאי סף. אלה תנאים שיש בהם אין סוף שיקול דעת. מה שהצעתם לא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא מקבלים מה שהם הציעו. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא הצענו כלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעתם. ראיתי נייר כתוב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אין לי מושג איזה נייר ראית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> של תנאי הסף מהשלטון המקומי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי נייר של התחדשות עירונית? לא היה שום נייר של השלטון המקומי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נייר מטעם עורך דין ש"ז. אני לא יודע מי זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> במה שאני הצעתי לא היה שיקול דעת רחב. ממש לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היה שיקול דעת רחב מאוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אולי הייעוץ המשפטי לוועדה מדבר על ההצרחה. שם באמת העברנו נייר אבל לא דיברנו - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, דיברתי גם על - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה. בכל מקרה, תנאים צריכים להיות אובייקטיביים וחד-משמעיים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מקובל לגמרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכיוון שאני עוד לא ראיתי את התנאים שנקבעו לעניין מס רכוש ומציעים שיהיו תנאים לגבי העניין הזה, אז אני מציע שאנחנו לא נמשיך את הדיון בנושא הזה. נקבל את התנאים. משרד המשפטים יגיד את דעתו לגבי הנושא של חופש עיסוק. גם אם יש בכך אסדרה של עיסוק לכאורה לפי הגישה הזו, אני לא רואה מניעה בנסיבות האלה ליצור את האסדרה הזו אם רוצים ואם יש לה תכלית ראויה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לשאול את שאלת המידתיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לה תכלית קריטית ולא רק ראויה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז יבחנו את שאלת המדיניות אם זה באמת תנאים מידתיים וכולי. מכיוון שאנחנו לא מכירים את התנאים אני מציע שנעבור לנושא הבא ונחזור לזה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אפשר בבקשה להגיד משפט? ישי מבת ים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ישי. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> משפט קצת. אני מבין את החששות שקיימים בעניין לגבי הנוכחות של הרשות המקומית. אתם צריכים להבין שדה פקטו אנחנו קובעים בעיר שלנו הרבה מאוד מקרים של יזמים שגם כאשר קיימת רגולציה וגם כאשר קיימים תנאים לבחירת של יזמים כאלה ואחרים, המציאות היא כזו שיודעים גם להתגבר על אלה. אני חושב שלידע שאנחנו בסוף צוברים בעיר שלנו ועם היזמים שלנו יש ערך. אני לא יודע לומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הכוונה היזמים שלנו? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> הכוונה ליזמים שפועלים בעיר. היזמים שפועלים במרחב של בת ים. חלילה לא שלנו במובן אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה נשמע לא טוב. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> חלילה, זו לא הכוונה. אני לא מציע את הפתרון אבל חשוב לנו שהחקיקה תדע לתת לרשות המקומית מקום. אני לא יודע איך. אני לא משפטן אבל תעזרו לנו להירתם למהלך הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לזה גם צד שני שעלול להיווצר - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> יושב-הראש, מה שהצעת היה נשמע טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני מציע. אני לא יודע לאיזו הצעה שהצעתי אתה מתכוון. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> שאנחנו נהיה מעורבים בתנאים שייקבעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר כבר עכשיו להיות חלק במעורבות בתנאים כאשר התנאים האלה יגיעו אלינו לכאן לפני אישור החוק. אם זה משביע את רצונכם זה מצוין. אני התחברתי לנקודה אחת שהיא נכונה שבמקרים כאלה שיש שינוי בפרויקט בכל הנוגע לספציפיות שלו, לגודל שלו, להיקף שלו אז ברור שחייבים להסתכל על זה אחרת מאשר כאשר הוא זכה במה שהוא זכה כשזה היה פרויקט קטן וחכם והפך להיות גדול ומורחב. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> האם אפשר לשקול אפשרות להוסיף לתנאים חוות דעת עובדתיות של היזם שפעל במרחב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> דברים עובדתיים. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מה זו חוות דעת עובדתית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מה? << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> ניסיון שצברנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממי? הוא יביא לך המלצות ממקומות אחרים? הוא יביא לך המלצת מעיריית אור יהודה שהוא היה נהדר ואתה תביא המלצה מעיריית בת ים שהוא יהיה קטסטרופה. למי להאמין. << אורח >> תום פישר: << אורח >> בסוף הדיירים הם אלה שבוחרים אותו. הם בעלי הקרקע. זו הקרקע שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> הדיירים הרבה פעמים בתום לב לא יודעים לזקק את המידע בצורה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שמאחר - - - << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> הם לא אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר שהולך להיות כאן קשר הדוק מאוד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מנהלת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יותר מנהלת. אני הולך להציע אגף בעירייה שיעמוד מול הדיירים וייטפל בכל נושא השיקום בערים הללו שיהיה להם אזור שיקום. כאשר היא תשב הדיירים, העירייה תגיד יש בעיות עם פלוני אלוני. מותר לכם לעשות את זה. גם היום על פי חוק מותר לעשות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם עושים את זה. << אורח >> ישי ולנסי: << אורח >> אנחנו לא יכולים להגיד את זה היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישי, אמרת שזה יהיה קצר. אני עוד אומר שוב. יש בעיתיות מסוימת להכניס שחקנים למשהו - - - אתם לא נכנסתם לנעלי הפרט. האדם הוא הקובע. עלול להיות מכאן מסכת שלמה של שמועות ויגידו שהעירייה לחצה לבחור על מישהו שעובד איתם פעמים רבות. גם מזה צריך להיזהר. גם אם זה לא נכון ובוודאי אם זה נכון. הדאגה שלכם היא נכונה אבל אני חושב שהפתרון שלה יהיה שאתם תהיו מעורבים בתנאים. אם בעתיד ישונו התנאים אז גם בזה תהיו מעורבים. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אפשר גם לגבי הבחינה בעמידה בתנאים. יש שם שורה של תנאים. בוחן יושב-ראש הרשות אם הייתה עמידה בתנאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר במהלך הפרויקט? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, בזמן האישור. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> בתנאי סף. פה אני רוצה התייעצות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלה תנאים אובייקטיביים. יש לו הון עצמי. אין פה שאלה של התייעצות. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תומר, אם אלה תנאים שאין בהם שיקול דעת אז בכלל אני מוותר. אם אין שיקול אני מוותר. אם יש שיקול דעת אז אני רוצה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אשמח להסביר לגבי התנאים. ככלל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מבזבזים זמן עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תעבירו את התנאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעבירו את התנאים ונדבר על זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ככלל התנאים הם אובייקטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ותעבירו לשלטון המקומי לתיקונם. נראה אם הגענו לתיקוננו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נעביר גם לשלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ככלל התנאים הם אובייקטיביים. בסעיפים היחידים שיש שיקול דעת כגון הרשאות בעבירות משמעתיות אין שום בעיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לצורך הדוגמה, אם אתה רוצים בדיקה של עבר פלילי אז צריך הסמכה בחוק. בלי הסמכה בחוק אתם לא יכולים לעיין במרשם הפלילי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. כדי שתכניסו את זה עכשיו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם רוצים את זה כתנאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתם רוצים את זה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אנחנו רוצים מאוד כי יש חשש אמיתי במקומות מסוימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. דיברנו אליהם עכשיו. בכל מקרה אני מבקש שתעבירו לרשות. כאשר אנחנו נביא את זה אז נסגור את המהלך הזה הלאה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רק להבין קדימה. מהותית הוסכם שצריך גם את הסיפור הפלילי וגם התייחסות. אני רוצה לוודא כדי שנוכל לנסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא יודעים מה התנאים שאתם רוצים. אנחנו רוצים לדעת את התנאים. למשל, אם חלק מהתנאים הוא בדיקת עבר פלילי אז בדיקת עבר פלילי דורשת - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לגבי בדיקת עבר פלילי, אני מבינה שיש צורך והסכמה וצריך לנסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם רוצים אותו כתנאי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו דרישת הרשות המקומית? << אורח >> גידי מור: << אורח >> חברים, אפשר לצרף את התקנות של רישום קבלנים ורישום מהנדסים לנושא הזה. יש שם גם עדכון או התייחסות << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מי מדבר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מדבר? << אורח >> גידי מור: << אורח >> גידי מור, מהפורום להתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> גידי מור: << אורח >> אפשר להשתמש בכלי קיים כמו שכתוב בתקנות רישום קבלנים ומהנדסים. ברישום יש התייחסות לרישום פלילי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל היזם הוא לא בהכרח - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> היזם הוא לא בהכרח קבלן מבצע. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> בחוק אין הגדרה של יזם. << אורח >> גידי מור: << אורח >> נכון. בדרישות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר לעשות הקבלה בדרישות. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> מי שבוחן את זה הוא גורם אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עם התאמות הנדרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע שלא נתעכב כי אנחנו עוד לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למרות הנוסח כבר אצל רעות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הערה אחרונה לנוסח שהוקרא כדי שנוכל להמשיך. מעבר להערות שאמרנו שנדבר בינינו, זו הזדמנות להביע הערכה רבה לעורכות הדין וליועץ המשפטי. אני רוצה את המסירות שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה עושה את זה אז אתה מדליק לי אחרים. כשאני עושה את זה טוב. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> יש הערה שאני רוצה להעלות בפני כולם והיא לגבי 90 הימים שנדרש להגיע לרוב. אני חושב שמדבור בתקופה קצרה ולא ריאלית בהתחשב בעובדה שאנחנו רוצים שלבעלי הדירות יהיה זמן לבחור עורך דין, לנהל משא ומתן על ההסכם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר דיברנו על זה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הארכנו לימי עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 90 ימי עבודה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה לא מספיק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ארבעה וחצי חודשים לא מספיקים? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה לא עובד כך. אתה רוצה שבעלי הדירות יהיו מיוצגים? לוקח זמן להתקשר עם עורך דין. אם אתה רוצה שהם ינהלו משא ומתן על ההסכם עם היזם ואחר כך להתחיל להחתים אז זה לא מסתדר עם 90 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 90 יום הם גם אחרי 60 יום וכנראה 70 יום של ההכרזה. יש לך 70 ימי עבודה ועוד 90 ימי עבודה שהם כמעט שנה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> שנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 70 ועוד 90 הם 160 ימי עבודה שזה בערך שמונה חודשים. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אם אנחנו מדברים על 90 ימי עבודה כדי להחתים את בעלי הדירות אתם צודקים, אבל קודמת לכך תקופה של ניהול משא ומתן על ההסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יתחילו מההכרזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אתם כבר יודע מי היזם? אתה כבר יודע שיש להם עורך דין? אני חושב שזה גבולי מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איצקוביץ', אנחנו רוצים מהר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מסכים איתך אבל אתה גם רוצה שיהיה הסכם כמו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיה הסכם. תאמין לי שבאותם זמנים אפשר לעשות הכול. שבת נכנסת בחורף בשעה 16:15 ובקיץ ב-19:15. תמיד אתה מגיע עם אותו לחץ עד הרגע האחרון. זה מניסיון אישי. שאחרים יגידו לי שלא. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> פה הדגש לי דווקא היו בעלי הזכויות שהם יהיו מיוצגים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האגף שאתה רוצה להקים ייתן את הפתרון. הוא יעזור להם להיות מיוצגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. אנחנו תיכף נגיע לזה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אפשר הערה אחרונה, אדוני יושב-הראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני מבין שאין עדיין את התנאים בדיוק. ראינו את התנאים שנשלחו וגם יש לנו הערות לגביהם אבל אם בוחנים את אופציה של קביעת תנאי סף גם להכרזה כיזם שיקום אז צריך לעשות הבחנה בין המצב שבו יש כבר עסקאות קודמות כהגדרתן לבין מצב חדש שמתחילים לעבוד על - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, מה הוא רוצה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שיש הבדל. הוא צודק. חשבתי שזה מה שאתם מתכוונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הבדל אם יש כבר יזם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הכוונה אם יש יזם? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> שחתם כבר על עסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שחתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה אתה מדבר. הוא חתם על עסקה באזור הקטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותם תנאים צריכים גם לחול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה ההצעה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני עוד לא יודע מה ההצעה. קודם כול, הצעה אחת היא לא להכניס את הרשות המקומית לבחירה. אם קובעים תנאי סף ועוברים את שאלות חופש העיסוק ושאלות הגבלת תחרות וקובעים תנאי סף מסוימים אני חושב שצריך להפחית מהתנאים האלה - - - זה מעלה שאלה משפטית עוד יותר קשה כאשר יש עסקאות קודמות כי גם יש חוזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתחילים מזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה החשש של יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתחילים מזה. הקביעה שיקבעו שם תחול גם על פרויקטים שעוד לא עלו. אולי יהיה הבדל ביניהם ונעשה שני סטים? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> בעיניי, חייב להיות הבדל. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חושב שכדאי. אם אלה דברים מוחלטים - - - << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אי אפשר. אתה חייב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד למה. זה בסוף דבר מוחלט. אם הוא אחד שאין לו את האפשרויות הכלכלית, הניסיונות וכולי אז זה לא משנה באיזה מעמד הוא היה קודם. גם אם הוא היה במעמד שיש לו הסכם, אז מה? היה לו הסכם על 100 גרם גרעינים ועכשיו יש לו הסכם על מפעל גרעיני. זה שני דברים שונים. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אתה בעצם מחייב להפר איתו את החוזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בהכרח. הוא יכול להמשיך במסלול הרגיל שלו במסגרת ההכרזה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> או לקחת שותף. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני אראה את התנאים אבל צריך לבדוק אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נבדוק אותם ביחד. הלאה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> עוד הצעה אחת. אני שואל אם אפשר להגיע לסיטואציה שבה כדי למנוע רעשים מיותרים במתחמים לקבוע שיזמים לא יוכלו לדבר על אופציה של buyout אם אין להם עסקאות שיקום באחוז מסוים. אני לא מדבר על הבחירה אלא אני מדבר על עצם העובדה שלא יחתימו אנשים על buyout כי זה הכי קל לחתום על הסכם יציאה. זה מייצר רעש לא בריא. אני חושב דווקא לטובת דיון שהתקיים פה. זה רעש לא בריא בפרויקט. לכן צריך להגיד שמי שאין לו עסקת שיקום אחת, שתיים או אחוז מסוים בשטח ההכרזה לא יוכל - - - << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> ארז, יש מענה מסוים. ברגע שהכנסנו שהוא לא יכול לבקש אישור כיזם שיקום אם אין התקשרות עם לפחות 20% בעסקאות שיקום. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> לא, נתתם עדיפות. זה בעדיפות ראשונה אבל לא אמרתם שזה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> ארז, יכול להיות מצב שבו אין אף אדם שמעוניין בעסקת שיקום. המטרה היא לחתוך ולהגיע לרוב כמה שיותר מהר. יכולה להיות סיטואציה שמגיעים אך ורק לעסקת buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אדוני יושב-הראש, משפט אחרון. אני חושב שיזם שמתחיל בהצעת buyout הוא יזם לא רציני בהגדרה. כך נשמע לי. הוא מייצר רעש לא בריא במערכת. קודם כול תחתים על עסקת שיקום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ניכנס לכל התהליכים האלה. מר קמיניץ, אני אומר את זה לא רק לך אלא לעוד אנשים. אם אנחנו נלך אחורה על כל דבר אנחנו לא נגיע לחקיקה הזו בכלל. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא רוצה ללכת אחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערת הערה. חברים מהרשות להתחדשות, אני מבקש שתיבחנו אותה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> התחלתם לדבר על יזמים רציניים אז אני מעלה את ההצעה הזו. זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתיבחנו את ההצעה שלו כי הוא טוען שאם מתחילים ישר ב-buyout זה לא רציני. צריך להתחיל קודם בעסקת השיקום ואחר ב-buyout. תנסו לראות את הדברים כדי תהיה התייחסות לדברים שאמר עורך דין קמיניץ. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אילו עוד נקודות נשארו לנו? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> התיקונים שנשארו להקריא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בואו נרוץ עליהם. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה? << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> דוד סונינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עכשיו. אני אתן לך הזדמנות בסוף. קראנו את מכתבך. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> אני רוצה להעיר מספר דברים על מה שאמר ישי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקצרה. 30 שניות. << אורח >> דוד סונינו: << אורח >> אדוני מקציב לי 30 שניות אבל אני מוותר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני בסעיף 43ד. בסעיף יש התאמה לעניין בעל דירה או בעל זכויות במגרש. כמו שכן נמחקה ההוראה שקבעה שככול שמבוטלות העסקאות היזם יהיה זכאי לפיצוי. אני עוברת לעמוד 36, סעיף 48. כאן בעקבות הערות השמאי הממשלתי קיצרו את המועד להגשת ההשגות של בעלי הדירות לעשרה ימים במקום - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה לא מספיק טוב ואני אסביר למה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני רק אסיים את הסעיף הזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בסדר. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בהוראות לעניין השומה כתבנו שההנחיות לעניין המאפיינים שיובאו בחשבון בעריכת השומה יעשו בהסכמת מנהל מס רכוש. ככול שלא העביר את עמדתו בתוך 21 ימים ממועד הפנייה אליו, יראו כאילו נתן הסכמתו. בעקבות הערות שנשמעו כאן אנחנו נעביר את זה לפסקה נפרדת שיובהר שחישוב שטח הדירה יהיה בהתאם לחישוב חוק המכר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כאן נוסיף שהשמאי ייחשב את הערך של ארבעה המטרים או התוספת של ההסכם המוגדל. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתם רוצים לפתוח להערות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש הערות. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> יש הערות, אדוני. אתם רוצים לסיים להקריא את סעיף 48? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני ממשיכה לסעיף 49. בעל דירה יהיה רשאי להגיש השגה על שומת מקרקעין שנקבע לפי הוראות סעיף 48 לוועדת ההשגות בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו השומה על השמאי הממשלתי הרשאי, או מיום שקיבל את השומה מהרשות המקומית לפי הוראות סעיף 48(ג) לפי העניין. בחשיבה נוספת, נעיר שההסדר הזה לא מספיק מדויק וצריך לחשוב על 70 ימים. תוך 40 ימים מיום ההכרזה השמאי צריך למסור - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> 40 ימים ויש עוד 30 ימים להגיש את ההשגה. ביחד זה 70. צריך להתאים את זה ללוחות זמנים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הכול ימי עבודה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> ימי עבודה. לוחות הזמנים להשגה יותאמו להכרזה וללוחות זמנים של השמאי הממשלתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אפשר להעיר לעניין זה הערה קטנה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> קודם כול, לגבי עשרה ימים. זה לא זמן סביר לתת לדייר להתארגן ולהגיש את ההערות שלו ואני אסביר מדוע. לפי סעיף 15(ג) הרשות המקומית מסבירה לו תוך שלושה ימים ממועד ההכרזה את כל מה שהוא זכאי לו או לא זכאי. תוך שלושה ימים אם הוא רוצה להעיר הערות הוא צריך למצוא בעל מקצוע, להתייעץ עם בעל מקצוע, לכתוב את ההערות ולהגיש לי אותם וכל זאת בעשרה ימים. זה לא זמן סביר. לכן מוצע שעשרה ימים יהפכו ל-20 יום ולתת לשמאי הממשלתי הראשי מיום שהוא קיבל את זה לפי המאוחר 20 יום לסיים את השומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 20 ימי עבודה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הכול הם ימי עבודה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה גם עלה בדיון הקודם. הבעיה בכך שאתה מאריך את המועד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מרחיב את הברוטו. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבין אבל אדוני, לא סביר שתוך שבעה ימים יום שנודע לדייר שהוא בכלל בתוך המתחם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כרגע עשרה ימים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה שלושה. לרשות המקומית יש שלושה ימים להודיע לו ולשלוח לו אס.אמ.אס לפי סעיף 15(ג). נשארו לו שבעה ימי עבודה ממועד ההכרזה להתייעץ ולהגיש את כל ההערות שנראות לו רלוונטיות כדי שאביא אותן בחשבון בשומה. מבחינת הדייר זה לא זמן סביר. לי אין בעיה. אם משאירים את כך אני כשמאי ממשלתי יודע לעמוד בלוחות הזמנים. אבל זה לא סביר מבחינת הדייר. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אפשר להאריך את ימי הגשת ההערות ואז את ימי עריכת השומה אבל אז צריך להאריך את המועדים להגשה לאישור - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אישור יזם. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבין. השאלה אם יש ברירה אחרת. אני כשמאי יכול לעמוד בזה אבל זה לא זמן סביר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אי אפשר להתקשר בהסכם יציאה כל עוד אין את השומה ואז זה מעכב את האפשרות - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> השאלה היא אם אתה יכול לעמוד בפחות זמן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא, אני לא יכול לעמוד בפחות זמן. צריך לתת לי זמן לבחון את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו איתו. השאלה היא שאלה עובדתית. אם באמת דיירים לא יצליחו אז מה עשינו? אנחנו עושים את בשביל הדיירים את כל החוק הזה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בדיוק. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> השאלה אם אפשר להאריך לדיירים. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני מצטרפת להערה וגם מודה לגילי על ההערה הזו. אני חושבת שהוא צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, השאלה היא אם המחיר של להאריך את כל התהליך שווה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> צריך לתת להם עוד כמה ימים כי הרי בן אדם לא יכול לייצג את עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשבתי על חמישה ימי עבודה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> גם 20 יום הוא זמן קצר מאוד-מאוד אבל כולנו מבינים שצריכים להתארגן במהירות. כמובן שהדיירים בעצמם מבינים את זה. אני חושבת שההערה במקומה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נוסיף חמישה ימי עבודה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יהיו 95 ימי עבודה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> יהיו להם 15 ימים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הכול חייב להידחף בהתאם - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> זה אומר שכל לוחות הזמנים נדחים, גם 45 ימים הראשונים שבהם צריך להגיש את הבקשה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הכול נדחף בשבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר למצוא מקום להפחית את זה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בכל מקום זו הייתה ההערה המרכזית שזה לא מפסיק זמן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, אולי תיתנו לדייר 15 יום בכל זאת? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נתנו לו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה, חמישה ועוד עשרה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהיום שהרשות המקומית מודיעה לו? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא, מיום ההכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי ההכרזה? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הרשות המקומית תזדרז זה יכול להיות מהר יותר. אמרת שהייתה עוד הערה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לאחר כך. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לעניין סעיף ג', אמרתי שהוועדה המקומית ממילא שולחת הודעות לבעלי הדירות. היא מאתרת אותם אז שתעביר לי. בסעיף ג' כתוב שהשמאי הממשלתי יישלח לבעל הדירה. דנו בזה קודם איך אני אדע מי בעל הדירה - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> יש סעיף העברת מידע. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> ולכן - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש סעיף העברת מידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש סעיף העברת מידע שרשות המיסים גם תהיה חלק ממנו למרות שלא אהבת את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב לבעל הדירה או לרשות המקומית בתחומה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הוועדה ביקשה ואנחנו ניסחנו. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אולי כדאי בהקשר - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתם רוצים שנקריא את עכשיו. זה בפרק השונות הסוף החוק. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> תקריאו את זה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אמרנו שנמצא לזה פתרון. יש לנו סעיף סודיות בחוק שרק באישור שר האוצר ניתן להעביר מידע. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מציעה שנגיע לזה בדיון אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הלאה. מה עוד נשאר בנייר שלכם? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אנחנו בסעיף 50. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> סליחה, אדוני. אפשר הערה קטנה בקשר לסעיף? האם אפשר שישולם הסכום שלא שנוי במחלוקת אם הדייר רוצה לערער? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא, התשלום הוא בכלל במועד מאוחר יותר. הוא 90 ימים אחרי ההגעה - - - << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עכשיו אני מגיעים לתשלום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> נכון, נכון. סליחה על ההפרעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו לא הפרעה. זה בסדר גמור. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> סעיף 50 בעמוד 38. אנחנו מגיעים למועד שבו צריך לשלם את ה-buyout. כאן שינינו כך שבתוך 90 ימים מהמועדים שלהלן. שתי הפסקאות הראשונות היו במקור וגם הגדרנו ש-90 ימים מיום הפקדת התוכנית לשיקום והתחדשות כי נאמר שזה לוקח זמן וצריך להיערך. זה התיקון הראשון. אופן רכישת הזכויות בחלופת היציאה 50. (א2) על האמור בסעיף קטן (א), מנהל מס רכוש יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה אם לא ניתן להשלים את הליך הרכישה בפרק הזמן האמור אם מצא שהדבר נדרש מסיבות שאינן תלויות ביזם או בבעל הדירה. זה בהמשך להערה שדיברה על זה שלפעמים הדבר הזה לא בשליטתם ויש מקום לאפשר להאריך. בסעיף 51 יש תיקון טכני שאומר יזם שיקום שהתחייב לרכוש ולא רכש. ההלוואה ניתנה לפני הרכישה. בנוסף, מנהל מס רכוש ייתן סיוע כאמור ליזם בתוך 90 ימים מיום שהגיש את הבקשה. זה בהתאם לאותם 90 ימים. תיקון נוסף הוא במועד אישור היזם כיזם שיקום אישר מנהל מס רכוש כי היזם עומד בדרישות שקבע מנהל מס רכוש בהנחיות. חידדנו שמנהל מס רכוש יפרסם את ההנחיות כאמור באתר האינטרנט של רשות המיסים לא יאוחר משבעה ימים מיום תחילתו של חוק זה. אלה ההנחיות שאנחנו מדברים עליהן לאורך הדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש עוד הנחיות כאלה שצריכות להיות מפורסמות לציבור ככלל? אני חושב שאולי כדאי שיהיה במנהל התכנון או איפה שהוא אחר שיהיה פורטל לכל הסוגיות. אם מס רכוש יגיד כך וגורם אחר יגיד כך אז שיהיה מקום אחד שכל המידע יהיה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה עלה בהקשר אחר אם יקימו אתר אינטרנט. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אגיד שחשבנו בלי קשר לרכז גם באתר הרשות להתחדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך ליצור דבר חדש שלא קיים במדינת ישראל – אתר שיקום ומחלקת או אגף שיקום בעירייה. אין ברירה. לצורך השנים האלה. מבחינתי נעשה את זה בחקיקה לא קבועה. זה חלק מהדברים שאני רוצה לדבר אחר כך על איך האוצר יעזור לרשויות בעובדים סוציאליים ובעניין הזה. צריך לתחם את זה לשנים ועם אפשרות להרחיב מתוך תקווה שלא נצטרך את זה הלאה. המדינה צריכה לעבוד היום במקומות שבהם אותה ועדה ממשלתית תכריז שיש מתחמי שיקום. שם צריך להיות נושא השיקום נגיש. מקור המידע צריך להיות מסונכרן בין הרשויות השונות. כנסו לזה בצורה קצת אחרת ממה שעושים באופן רגיל בחיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי אפשר לקבוע בחוק זה שהרשות להתחדשות עירונית תקים אתר ייעודי והיא תתכלל את המידע שצריך להיות שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם הציעו את זה. אתם אמרתם את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> החוק הזה עוסק בפעילותם של לא מעט גופים. אנחנו רצינו לרכז אצלנו את כל המידע הרלוונטי שחונה אצלנו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר לרכז. הוא אומר שההשתקפות לציבור צריכה להיות שלא צריך להיכנס לאתר התחדשות עירונית ולחפש פרויקטים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> One stop shop. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הכוונה שלנו היא לכל מידע שאנחנו יכולים. אני לא יכול להנגיש לכולם את שומות ה-buyout של השכנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. הוא לא דיבר על שומות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שומות אבל הנחיות של שמאי, הנחיות של מס רכוש. יש כל כך הדברים וצריך שיהיה מקום אחד שיש בו את כל המידע. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הכוונה שלנו להכניס לשם גם את נייר ההנחיות של גילי וגם את התנאים לקבלת סיוע ממס רכוש וגם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ששאל חבר הכנסת גינזבורג, ידידי - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מה שיש אנחנו רוצים לרכז באתר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא שאל אם כדאי שהחוק יפנה לעשות את זה. אתם תחששו שזה יכבול אתכם. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני לא חושב שיש צורך להכניס את זה לחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם תצהירו את זה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אפשר להוסיף שבמקביל באתר הרשות יהיה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק זה. נפלתי על זה כי רשות המיסים צריכה לפרסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עוד נשאר לנו? אני מבקש בכל מקרה שתכינו - - - אני מבקש שאת, היועצת המשפטית של הרשות להתחדשות עירונית, תכיני כי זה התפקיד שלך שהדבר יהיה בהכרזה כאן בוועדה כדי שזה ייכנס לפרוטוקול בצורה ברורה או שאם שיש בצורה מסוימת להפנות לחוק כדי שזה יהיה תחום. זה הפך להיות תחום. כל הריכוז של כל המידע צריך להיות במקום הזה. אז הדבר יהיה משוכפל גם באתר של העירייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדבר על שומות אלא אני מדבר חקיקה רלוונטית, הנחיות רלוונטיות, על החלטות, הודעות לציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבקשות האלה שעולות הן בקשות של אנשים שחיים רשות מקומית וחיים את התושבים. יש כאלה שלא חלמו לעשות התחדשות עירונית. הם אמרו שזה לא בשבילי. בא ח'אמנאי ואמר להם זה בשבילכם. תיכנסו לזה. אם הם נכנסים לזה בכוח אז לפחות שהם - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש גם פרסום בעיתון, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובאתר האינטרנט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה נשאר לכם? אני צריך לסגור את הישיבה. נשארו דברים רבים. לאה, מאיפה את יודעת? מאיפה את מביאה לי את זה עכשיו? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדוני, ברשותך אני רוצה לומר שוב בנושא מועד לתשלום. יש חשש שאם הליכי ההשגה יהיו ארוכים, מועד ההפקדה של התוכנית - - - יש בחלק מהמקומות תוכניות שכבר קרובות למועד הפקדה. אני חושבת שהיה רצוי שיצוין שאם עדיין לא הסתיים הליך השגה והגיע מועד לתשלום ישולם הסכום שאינו שנוי במחלוקת שזה בעצם מועד ההפקדה באופן פרקטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ישולם על ידי מס רכוש? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> כן. זה מקובל. אם הגיע מועד התשלום ישולם הסכום שאינו שנוי במחלוקת והיתרה אחרי יסתיים תהליך ההשגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מס רכוש, יש לכם בעיה עם זה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה מעורר קשיים כי בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על תהליך של העמדת הכספים כנגד הסרת שעבודים וסילוקם. זה לא הליך פשוט כל כך. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אדם יכול להיות תקוע כך בלי פיצוי זמן רב. אין לך שליטה על זמן הדיון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא עדיין יעביר את קניינו. המשמעות היא שהוא יעבור את קניינו אבל יקבל רק חלק מהסכום. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> למה לא לשחרר אותו. בסוף החוק הזה אמור לעזור לו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> האדם ירצה? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> החוק הזה נועד לעזור לאנשים האלה בסוף. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נחמה, אם הגיע המועד - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> השגה על השומה יכולה להיות לשני כיוונים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הוא ישיב כספים? יהיו הליכי גבייה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אם הגיע מועד התשלום ועדיין לא ניתנה לו חלופת היציאה אז אפשר להגיד שיהיו לו הפרשי הצמדה וריבית. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> הרגע שמענו שלא תהיה ריבית. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הליכי השגה אמורים להסתיים קודם לכן. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אני לא מבינה מה הסיטואציה. הוא אמור לחתום על buyout. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> נכון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> האם הוא חתם על עסקת buyout או לא חתם על עסקת buyout? עסקת buyout מציינת מספר. אם חתם אז הוא חתם. אם הוא לא חתם, הוא לא חתם. אם הוא לא חתם אז נגמר האירוע. אם הוא חתם יש לו buyout מוגדל והוא יקבל אותו במועד. אם הוא לא חתם אז אין לו buyout. נגמר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אבל כתבנו שהסכום יכול להשתנות בעקבות הליכי השגה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> במסגרת ההסכם יש סכום שהוא ידוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע נחמה, לא שומעים אותך. דקה. תני להם לענות ואז אני אתן לך. נציגת רשות ההתחדשות, אמרת משהו? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לא, זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז כן או לא? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם הוא חתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אתה מדברים עדיין על מה שהיא ביקשה קודם, על התשלום? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש סיטואציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נעשה על 50% או 70%? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין צורך בזה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אין צורך. הוא חתם על ה-buyout. ה-buyout נקבע על פי השומה שקבע השמאי הממשלתי הרשאי. זו העסקה שהוא חתום עליה. ככול שאחר כך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה ייפתח אחר כך זה לא מחייב אף אחד? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא בכל יצטרך לשלם לו במועדים הקבועים בחוק את הסכום שעליו הוא חתם בעסקה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בדיוק. הגרוע ביותר הוא להתחיל להחזיר. הוא יישלם את הסכום שהוצע וככול שיש השגה שתביא לסכום גבוה יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בעצם מה שהיא ביקשה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> בית המשפט יכריע. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> היא מבקשת - - - << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> הליך ההשגה אמור להסתיים קודם. ה-buyout ישולם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי מה שאת אומרת אפשר לעשות את זה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. תמר, לפי מה שאת אומרת - - - את רוצה להתייעץ קודם? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני בודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ה-buyout ישולם על פי חוות הדעת של השמאי הממשלתי, גם אם עדיין ממשיך הליך כזה או אחר, אז שישלמו וגמרנו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהיא ביקשה. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני יכולה להסביר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גבירתי, זה לא מה שביקשת? << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אפשר לחתום על העסקה ולציין בה את הסכום שצוין על ידי השמאי הממשלתי וגם לקבוע שככול שתיקבע תוספת בהליך ההשגה היא תשולם כתוספת אחרי שתסתיים ההשגה. האדם יחליט אם הוא רוצה לחתום או לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה צריך שינוי ולא תוספת כי זה יכול לרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוי או תוספת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זה יורד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוי. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> למה שזה ירד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאותה סיבה שזה יעלה. חבר'ה, התוכנית כבקשתך התסיימה לפני כמה ימים. אנחנו מנסים להגיע לפוטו פיניש של הדבר הזה. אם נהיה עוד יותר טובים ועוד יותר טובים ותנסו לשנות למעלה ולא למטה - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינוי. מקובל עליי. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> איזה שינוי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שהציגו כרגע. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ישולם לפי מה שהשמאי ואם מישהו משיג השגה ויש שינוי זה יעודכן בהתאם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> מה הכוונה יעודכן? כבר שילמו לו. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> נכון. אז או שייתנו לו עוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יעודכן וישולם. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא יחזיר את הכסף? אני לא חושבת שזה כזה פשוט לקבוע הוראה כזו. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> למה לא? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> עכשיו ילכו להליכי גבייה מול הדייר? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה לעשות? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אם זה מה שרוצים. אנחנו חושבים שעדיף שזה ישולם בסיום אבל אם זה מה שרוצים אז - - - << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> לא, לא. זה לא מה שביקשתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לפרוטוקול אני אגיד שאני אשתדל לעשות את ההשגות כמה שיותר מהר כדי לא להגיע לבעיה הזו שאנחנו נחשוב איך לצאת ממנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחמה, אני אגיד לך את האמת. את צודקת ברמה העקרונית אבל אני חושב שפה זה רק יסבך לנו את העניין. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אני יוצאת מתוך הנחה שלא צריך להוריד להם שום דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אי אפשר לקחת הנחות כאלה, נחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסתפק במה שהיה עד עכשיו בעניין הזה. זה בסדר גמור. רשמנו באותיות קידוש לבנה את מה שאמר גילי בעניין. גילי, זו הזדמנות שתגיד לי, בלי שהאוצר ישמע אותך, אם לצורך העניין הזה אתה יודע להתמודד עם הדברים האלה במסגרת כוח האדם שיש לך. אל תבוא לי עם - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אמרתי לאוצר מה תוספת התקנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והגעתם להסכמות? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נגיע להסכמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיעו להסכמות. מצוין. מתן, דיר באלכ. לא להרגיז את יושב-הראש. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> גם דיר באלכ נכתב בפרוטוקול? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם זה נכתב. זה גם שם קוד למערכת היחסים שלי עם האוצר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הערה קטנה על הסעיף. התבקשנו בשבוע שעבר למצוא פתרון לעניין הדיור הציבורי. יש פתרון מוסכם גם עם משרד השיכון שמאפשר buyout כברירת מחדל. אנחנו נשלח את הנוסח לפי מה שיושב-הראש ביקש. אנחנו נכניס את הנוסח בסעיף הזה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> איזה סעיף? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בשבוע שבעבר יושב-הראש ביקש שנמצא פתרון אוטומטי לעניין הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא יצטרכו לרוץ. זה פתרון טכני לגמרי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ככול שיש נוסח מקובל אז מעולה. ככול שלא אז לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא נצטרך לחכות לדיון הממשלתי ובינתיים תתעכב ההסכמה על הבניין. הדיירים יחכו כי הממשלה לא יודעת לדבר עם עצמה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> נכון. מה שנאמר בדיון אז שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תפתור את זה בנוהל. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זה נוהל של משרד השיכון. הנוהל אומר שתוך 90 יום החברות הממשלתיות ינהלו שיח עם היזמים שיבואו ויציעו להם בהתאם לנספח השינויים שמפורסם וכולם יודעים עליו. אם הם יסכימו על התנאים האלה תיחתם עסקה עם בעל מספר הגדול ביותר של התקשרויות ואם לא, לקראת תום 90 יום המדינה תחליט על buyout בסכום שייקבע השמאי הממשלתי לאותה דירה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> פשוט נדרש תיקון טכני לחקיקה של חוק ההתחדשות העירונית לטובת הנוהל הזה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> שמאפשר buyout. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> שמאפשר לקיחת buyout. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שאת כל זה תעבירו להן כדי להטמיע את זה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נזכיר שבנוהל צריך להתייחס למורשה להיתר כי זה שלב אחרי ואיך מקבלים את הסכמת הדיור הציבורי. הנוהל מתייחס כרגע רק להסכמה על חתימה על הסכמים. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עוד יש לכן? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> עמוד 40 סעיף קטן ב', פסקה 2. מדובר על ההחזרה של ההלוואה. יש חלופה שמאפשרת להחזיר לא את סכום ההלוואה אלא את שווי של דירת התמורה. כאן יש שווי שקובע שמאי מקרקעין. כאן ביקשו שהוא יהיה מטעם השמאי הממשלתי. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אפשר להעיר משהו קטן? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> כפי שקבע שהשמאי הממשלתי או מי מטעמו. כך זה מנוסח ברוב החוקים. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כפי שקבע - - - << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> השמאי הממשלתי שהוא גם שמאי מקרקעין או מי מטעמו. לא צריך שמאי מקרקעין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב פה כפי שקבע שמאי מקרקעין מטעם השמאי הממשלתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זו סמנטיקה. זה נוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> רצינו להעיר כאן משהו קטן. אם אפשר שזה יהיה רשאי מנהל מס רכוש לאשר את ההחלפה להחזיר את שווי דירת התמורה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> בסדר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> מקובל עלינו. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> יש לי הערה על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של מי ההערה? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> יעל אסיף, יועצת משפטית, מס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, של מי ההערה על זה? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> עורך דין ארז קמיניץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז קמיניץ. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אני לא מבין למה צריך המנהל לאשר את בחירת החלופה על ידי היזם את מה להחזיר. למה זה לא יכול לבחירת היזם להחזיר את שווי דירת התמורה או את ה-buyout. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כי זה כסף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צודק. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> על בסיס מה שיאשרו לו? לא הצלחתי להבין את שיקול הדעת באישור. מתי לא יאשרו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פחות בירוקרטיה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> המדינה נותנת לו הלוואה בגובה מסוים וכאן לכאורה הוא יכול להחזיר פחות ממה שהוא קיבל. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה אותו דיון שיושב-הראש אמר שמתקדמים ממנו הלאה ושנחזור. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אם כך אז לא הבנתי מה רוצים. רוצים להגיד שהוא יחזיר לפי הגובה? מה רוצים להגיד? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו אפשרות של היזם לבקש - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זו הגנה על היזם. אפשר למחוק את זה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זו הגנה על היזם למקרה שיש לצורך העניין ירידת מחירים בשוק הדיור והוא מבקש להחזיר את שווי דירת התמורה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> מצוין. אם זו המטרה אז למה המנהל צריך לאשר לו את זה? הוא ייבחר מה הוא רוצה להחזיר. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אני אציין שצריך להחזיר את זה ככול שהוא לא עמד בלוחות הזמנים בתוספת הפרשי הריביות שזה לא כלי לברוח מזה. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> זה בסדר. את זה הבנו. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אבל בסוף של דבר צריך את אישורו של המלווה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם היזמים רוצים למחוק אז זה יימחק. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> אתם מבקשים לפי הגבוה? מה אתם מבקשים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם היזמים רוצים למחוק את הסעיף, הסעיף יימחק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לא צריך אישור המנהל? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> לא צריך את הסעיף. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> יש שתי חלופות. ברירת המחדל היא שהוא מחזיר את סכום ההלוואה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אנחנו רוצים להשאיר את הסעיף. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש פה מחלוקת ביניהם. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אין מחלוקת. ארז אומר שצריך להשאיר את הסעיף אך בלי שיקול המנהל. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> איזה שיקול דעת יש למנהל להגיד כן או לא? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> למנהל יש שיקול דעת מכיוון שיש כאן סיטואציה שבה מחזירים לו פחות כסף. << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> רוני, אין בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שואל מתי הוא יגיד כן או לא. מה קריטריונים? מה שיקול הדעת שלו? << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> מה ינחה את שיקול דעתו? אני לא מצליח להבין? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אתם רוצים למחוק את הסעיף? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שואל שאלה. יש לכם תשובה לגבי הדבר הזה? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> צריך לראות שלא יהיה ניצול - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה שיקול דעת מוחלט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על סמך מה? מה השיקולים להגיד כן או לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קמיניץ שאל. בגלל שאתם רוצים ללכת על יותר גבוה? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יותר גבוה זה לא יכול להיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה יש בחוות הדעת שלו שאמורה להגיד כן או לא? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> המטרה הייתה בזמנו לראות שלא יהיה כאן ניצול לרעה של הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו את זה עוד פעם אם אתם צריכים את זה בצורה הזו. בסוף מערכת האישורים הזו עובדת די אוטומטית. השאלה אם זה סתם בשביל שלייקעס של שלייקעס. יש לו שתי אפשריות. כך או כך. הוא ייבחר לעצמו את האפשרות וגמרנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לצטט את מתן ותמר make it simple. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, איצקוביץ'. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לגבי הסעיף שהוקרא, שלוש הערות קצרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> על סעיף 51 שהוקרא. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אולי נסיים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו לה לסיים. מה אמרת, קמיניץ? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> הייתה לי עוד הערה אחת לסעיף הזה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יעל, נסיים את הסעיף. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> שיסיימו את התיקונים ואז הערות כדי שנעבוד מסודר. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אני מסיימת. סיוע המדינה לרכישת זכויות 51.(ב) (3) נקבעה שומת מקרקעין לפי הוראות פסקה (2), כמובן אם היא תימחק אז הדבר לא רלוונטי. סיוע המדינה לרכישת זכויות 51.(ב)(3) רשאי היזם להגיש השגה על השומה לוועדת ההשגות כמשמעותה בסעיף 9א(ב) לפקודת הקרקעות, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו השומה, ויחולו לעניין הליך ההשגה לפי ועדת ההשגות הוראות סעיף א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים. סעיף ג' היא תוספת שנוספה בעקבות הדיון הקודם. סיוע המדינה לרכישת זכויות 51. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), (1) לא הוגשה בקשה להיתר בתוך 12 חודשים ממועד אישור של תוכנית לשיקום והתחדשות או לא החלו עבודות בנייה בהתאם להיתר שניתן בתוך 8 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, החל מחלוף התקופות האמורות ועד למועד הגשת הבקשה להיתר או התחלת עבודות הבנייה, לפי העניין. בפסקה 2 במקום מנימוקים שיירשמו יהיה בהחלטה מנומקת. בסעיף קטן ד' בעקבות הערות שעלו בדיון הקודם לגבי שעבוד ראשון, אז גם בהסכמה של רשות המיסים, הבהרנו שיחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה) למעט סעיף 11א(1) לאותה פקודה שזה הסעיף שמתייחס לשעבוד ראשון. זהו. עד כאן התיקונים לסעיף 51. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אפשר להעיר? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אולי אקריא את הסעיף השני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקריאי את הסעיף השני ואז מעיר על הכול. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לגבי סעיף 52, לא שינינו את המהות אלא הגדרנו קצת אחרת כך שסכום ההשתתפות לא יעלה על הוצאות שיקום הנזק כהגדרתן בסעיף 11א(ד). זה מפנה לחוות הדעת של מס רכוש לגבי ההוצאות הנדרשות לשיקום של המבנים הכתומים והאדומים. כאן נוסף סעיף 52א של הסכמת רשות מקרקעי ישראל. הסכמת רשות מקרקעי ישראל 52.א (א) על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל לעסקת שיקום, לתוכנית לרישוי מהיר או לבקשה להיתר באזור לשיקום והתחדשות, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה הבקשה לכך. (ב) חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכוונה במילים לא התקבלה הסכמה היא שהם לא הגיבו או סירבו? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא הגיבו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך את יודעת? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם הם סירבו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה אם הם מסרבים? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אם הם מסרבים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> אז הם מסרבים. זה תקוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה אם הם מסרבים? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אז משא ומתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה משא ומתן? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אין פה הוראה גוברת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, בואו נתחיל. מה עושים עם זה? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני אגיד לך מה הם יגידו. הם יגידו שהם מסכימים אבל תמורת תשלום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לשם כיוונתי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> זה מה שהם יגידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיברנו מה קורה אם לא מגיבים אבל מה קורה אם הם לא מסכימים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הם יגידו לך שהם מסכימים תמורת תשלום מסוים שנסמך על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברתם איתם? היה לכך שיח איתם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הם עלו בדיון הקודם. עלה הסיפור של התשלום לרמ"י ולא הסיפור שמעלה חבר הכנסת גינזבורג. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הם יצטרכו לתת הסכמה ואז סוגיית התשלום תדחה - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לאיחוד ולחלוקה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> למועד מאוחר יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הם לא יסכימו? נגיד שהם מסרבים. מה עושים? הלך הפרויקט? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> רמ"י אי פעם מסרבת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח שהיא מסרבת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כתוב שהיא תיתן הסכמתה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כתוב שהיא תיתן הסכמה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה לא נתון לשיקול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע להשאיר את זה לתומר. היה לו רעיון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> היא תיתן את הסכמתה. היא מחויבת לתת את ההסכמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היה לו משהו לומר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כתוב כאן שחלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן א' יראו את הבקשה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הכוונה שהיא מחויבת לתת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מה שכתוב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תסתכל על 52א(ב). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נותן פתרון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> למה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה אם היא מסרבת? << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> היא לא יכולה. היא צריכה לתת הסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כתוב בסעיף א' תיתן הסכמתה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תכתבו שהרשות חייבת לתת את הסכמתה ואז אני אבין. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מהניסיון שלי בוועדה כאשר כתוב תיתן הסכמה - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אז זו המשמעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זו לא המשמעות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נשאל את תומר ובמידה שיצטרכו לחדד, נחדד. ממה שאני יודעת כאשר כתוב תיתן רשות אז הכוונה היא שזה לא נתון לשיקול לדעת והיא לא רשאית לתת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מסכים. אני חושב שגם רמ"י יסכימו. << אורח >> תום פישר: << אורח >> אז אין צורך להמתין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה צריך להמתין 45 יום? << אורח >> תום פישר: << אורח >> אני מציע לשאול אם יש נציגת רמ"י בזום? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> קודם כול, רמ"י יתייחסו בזום. בבקשה, גבירתי. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. מירי כהנא מהאגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל. אני חושבת שבדיון הקודם האמירה של עורך דין תומר, הייעוץ המשפטי של הוועדה, הייתה השוואה לחוק התשתיות בהקשר הזה של התנאים וכולי. אם יש תנאים ויכול להיות שיהיו תנאים של תשלום - - - כלומר, אנחנו בהחלט נרצה לומר את התנאים אבל אנחנו מבינים את הנושא של לא לעכב את המועדים. אני מבינה את הנוסח כפי שהוא כתוב היום שהוא - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שחובה לתת הסכמה. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> באופן עקרוני אם יהיה תנאי של תשלום אז כמובן - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> זה ברור כי גם עשינו את המחיקה בהקשר הזה של הגורמים המאשרים ששם היה את הנושא של עיכוב תשלום. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> נכון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> כפי שאמרתי, ההסכמה המחויבת להתקבל ונושא התשלום יידחה. << אורח >> מירי כהנא: << אורח >> לכן אני חושבת שהנוסח עכשיו מבטיח את מה שאתם התכוונתם לתת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו נשאל את תומר ליתר ביטחון. נכון לעכשיו זו ההבנה. אם נצטרך תיקון נוסח אז יבוא לדיון. רמ"י תיתן את הסכמתה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פתח לצרות משפטיות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מחייבים פה את רמ"י לתת הסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה אתה רואה את זה? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כתוב תיתן הסכמה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> תסתכל בסיפה של סעיף 51א(א). << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 52א(א). << אורח >> מתן יגל: << אורח >> 52, סליחה. על אף האמור וכולי תיתן רשות הסכמה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה לא נתון לשיקול דעתה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> הרעיון הוא שהיא חייבת לתת הסכמה ומצד שני ככול שיש לה חוב היא תקבל אותו אבל זה לא יעכב. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רוני, את תבדקי את זה בשביל הספק מול תומר אבל גם אני חושבת שזה חד-משמעי. גם שמענו את רמ"י. האם יש למישהו בעניין הזה לומר עוד משהו? בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לארז היה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מספר הערות לגבי סעיף 51 שהוקרא עכשיו. אחת, בסעיף 51(א) כתוב שמס רכוש ישלם לפי אותו סעיף, כולו או חלקו, ולא יותר מסכום הרכישה. צריך להוסיף גם תוספת המיסים שנדרש היזם לשלם. כתוצאה מהדיון שערכנו עם רשות המיסים, היזם - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> חכה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 51(א)? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> תחילת סעיף 51 בשורה חמישי אחרי המילים בסעיף זה – סיוע במימון, נבקש להוסיף בתוספת המיסים שנדרש היזם לשאת. במסגרת דין ודברים עם רשות המיסים ברגע שהוא חתם על ההסכם הוא צריך לשלם גם מס רכישה. אין פטור בנושא הזה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> רשות המיסים, זה מקובל עליכם? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה סכום שלא לקחו בחשבון. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> סיכמת את זה איתם? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לא. הדיון איתם היה האם יש מס רכישה או לא. מכיוון יש מס רכישה אז לכן - - - << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רק שנייה. האם יש כאן מישהו מרשות המיסים? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה לעניין מס רכוש ולא לרשות המיסים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מישהו? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אני כאן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בטוח שיש מס רכישה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מיסוי מקרקעין בזום? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו לא שאלה למיסוי מקרקעין אלא זו שאלה למס רכוש. לגבי מיסוי מקרקעין, יהיה בוודאות מס רכישה. זו לא שאלה למיסוי מקרקעין אלא זו שאלה למס רכוש על עניין הזכאות למימון ממס רכוש על התשלום על מס הרכישה. אני צודקת? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> זה הסיפור שהיזם צריך לשלם. נכון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מס רכוש כאן? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן, מס רכוש כאן. צריך להגיד שזה לא נידון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זו לא הייתה כוונת המשורר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זו לא הייתה כוונת המשורר. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> הכוונה הייתה שכל מה שהיזם צריך לשלם, מס רכוש יסייע לו. מס רכישה יכול להיות גבוה מאוד. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> לא בהכרח אומר שזה כולל את כל מה שהיזם ישלם. יש כאן הטבה - - - << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לצורך הרכישה. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> יש כאן איזושהי הטבה שהמדינה נותנת. גם כך זו הטבה משמעותית מאוד. הבקשה שלך היא להגדיל את ההטבה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> היזם מחויב להתקשר בהסכם buyout, נכון? הוא מחויב - - - << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> הוא לא מחויב להיכנס לפרויקט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> היזם? << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הוא לא חייב להיכנס לפרויקט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כלל ידוע שמחיר מכירה הולך יחד עם מס רכישה. זה תמיד הולך ביחד. << אורח >> רוני טיסר: << אורח >> אם היזם לא יכול לשאת את זה אז זה לשיקול דעתו אם הוא רוצה להיכנס לעסקה הזו או לא. אין בעיה. << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> היזם משלם - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רגע, מי בזום? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> רחלי בן יהודה מרשות המיסים. היזם משלם מס רכישה בין אם בעסקה רגילה ובין אם בעסקת buyout, כך שזה לא משנה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מתי הוא משלם את מס הרכישה? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> גם בעסקת פינוי-בינוי הוא משלם מס רכישה כאשר הוא רוכש את הזכויות. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מתי? << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >> אין כאן משהו חדש בהיבט הזה. יש פה חיוב במס רכישה כאשר מגיע יום המכירה בעסקת פינוי-בינוי רגילה, לצורך העניין, כאשר מתקיימים התנאים או כאשר מתקבל היתר בנייה - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> רחלי, שנייה. תומר חזר אלינו. קודם כול, העלה חבר הכנסת גינזבורג לגבי הסכמת רשות מקרקעי ישראל שלא ברור מהנוסח אם תיתן הרשות את הסכמתה זה חד-חד-ערכי שהיא מחויבת במתן הסכמה. יש את הסיפא שאומרת שחלפו 45 ולא התקבלה הסכמה יראו את הבקשה כמאושרת. אז זה אומר שבסעיף א' זה אולי לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כן. מכיוון אנחנו לא יכולים לכפות שמא תיטען נגדנו טענת כפייה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוק זה חוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה אם היא לא עושה את זה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן יש את חלק ב' שאומר שגם אם היא לא עשתה זה - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אם היא לא הייתה אקטיבית הדבר נחשב כנתנה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נשארו הערות. לגבי ההערה הראשונה, הבנתי שהיה פה דיון. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> נחדד שיש פה הבדל בין עסקה לבין buyout. אם היית מוכר את הדירה, היית משלם מס רכישה בעת העסקה ולאו דווקא היה טופס ארבע. זה כנראה היה הרבה לפני. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> כאשר אני כיזם רוכש, במקרה של buyout כמו עסקת מכר לכל דבר ועניין לפי הוראות הנוסח, אני צריך לשלם את זה אחרי אישור התוכנית והרבה לפני שהפרויקט יוצא לפועל בשונה מקשיש ששם - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אתה מתחיל למכור דירות הרבה לפני שיש דירה. כאשר אתה מוכר דירות על הנייר מתי אתה משלם מס רכישה? << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אני מתחיל רק אחרי - - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מבינה. יש שם הבדל של כמה חודשים ואולי שנה. אתה לאו דווקא מדבר על - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו נקצר. הדיון ברור. הסוגייה ברורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה ברורה. משרד האוצר, האם אתם מוכנים להגדיל את ההלוואה גם עבור מס רכישה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> לתפיסתנו, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז התשובה היא לא. הוא יצטרך להוציא מכיסו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> נקודה שנייה בהקשר של הסעיף הזה. סעיף קטן 3 שמדובר על ניתנו ערובות להנחת דעתו של מנהל מס רכוש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה יהיה בתנאים שעוד לא ראינו. אנחנו לא נדון בזה עכשיו. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> רגע, אני רוצה להוסיף, ברשותכם, משפט שאומר ובלבד שלא יהיה בכך למנוע או לעכב קבלת לליווי בנקאי במהלך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא נכתוב דבר כזה. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> מדוע? << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> אין צורך לכתוב שזה לא יעכב כי הביטחונות האלה אמורים להיות מוחלפים בערבות בנוסח ערבות חוק מכר לעת תחילת הליווי הפיננסי. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> אם זו ערבות חוק מכר אז אין בעיה. << אורח >> ארבל אלטשולר: << אורח >> זה אמור להיות מוחלף. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> דבר אחרון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרון בהחלט. << אורח >> ישי איצקוביץ': << אורח >> לגבי סעיף ג' שמדבר על שלא הושלמה בניית כל הבניינים תוך חמש שנים, שימו לב שמדובר על חמש שנים ממועד שבו שולם ליזם השיקום סכום הסיוע במימון. אנחנו מבקשים לכתוב או ממועד קבלת היתר הבנייה הראשון לפי המאוחר ואני אסביר מדוע. בניית פרויקט מסוג הפרויקטים האלה עורכת חמש שנים בממוצע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה ברורה. האוצר ייתן את עמדתו לגבי העניין הזה בישיבה הבאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> אפשר את ההערות שלנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר עכשיו. בעניין הזה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> לסעיף הזה. ביקשנו תוך כדי שהקראה ואמרנו לנו לחכות לסוף ההקראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מהר. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בקצרה. סעיף קטן ב2 - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האוצר רשם לפניו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האוצר רשם לפניו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי מה שהעלה עורך דין איצקוביץ' אתם צריכים לתת תשובה, בסדר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה? << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> בתוך 30 ימים מיום קבלת תעודת הגמר יש אפשרות ליזם לבקש לעבור לחלופה של להחזיר את שווי דירת התמורה. אנחנו הערנו לגבי זה שאנחנו מבקשים לצמצם את זה שזה יהיה אולי בחמישה ימים הראשונים. אם הוא רוצה לעבור לחלף של החזרת דירת התמורה הוא יודע את זה מהיום הראשון. למה לחכות ליום האחרון? הוא גם לפנות אלינו ביום האחרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו ההצעה הממשלתית. אנחנו לא משנים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבדקו. תבחנו. כרגע זו התשובה. << אורח >> איריס פרנקל כהן: << אורח >> זה יכול לגרום לעיכוב כי אחר כך הוא גם יכול להגיש השגה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע, זו התשובה. אני מבקש שתעברו דרך האוצר. חברים, אנחנו חייבים לעצור את הדיון עכשיו. יש עוד כמה נקודות חשובות שעוד לא סוכמו. הישיבה מחר נקבע ל-10:30. יושב הראש בפועל, אפשר להקדים ל-10:00? מה יש ב-9:00? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> יש ישיבה בנושא הצעת חוק בנוגע לכניסה לישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מספיקה שעה? תקבע ל-10:00. אם תמשוך קצת אז תמשוך. אין ברירה. אה, אני מושך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם אם תגיד 10:00 זה יתחיל ב-10:30. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בפיצול אישיות. אני אדבר עם עצמי ואני מקווה שאני - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר עם עצמך ב-10:00? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ב-10:00. מעבר לנקודות שעדיין יש לנו, אני רוצה לומר שבישיבה הבאה אני מבקש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מבקש שעד היום בערב לא יאוחר מהשעה 19:00 יעבירו את התנאים של מס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להעביר את התנאים של מס רכוש לא יאוחר משעה 19:00. נראה איך זה משתלב לנו עם כל האמירות שנאמרו. ביקשנו גם שהתנאים האלה יעברו קודם לשלטון המקומי להערותיו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם למנהל הקהילתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקחת לי את המילים מפה. לישיבה הבאה, האוצר ונשמע כמובן דעות נוספות בנושא שדיברנו על הסיוע - - - כמו שאמרתי קודם אני רואה בעיני רוחי רשויות שיש בהן שיקום שיהיה התנאי להחלטה אם רשות היא משקמת. כמו שיש רשות קולטת עלייה תהיה רשות משקמת. אלה יוכרזו באותו צוות מייעץ והחלטת ממשלה. אני אומר מה שאני רוצה שיהיה בישיבה. ישנן רשויות מקומיות שקיימת בהן מנהלת כבר היום והיא קיימת עוד קודם בצורה כזו או אחרת. לקחתם את זה כדגם. אני לא רוצה סתם מנהלת. זה יהיה אגף או מחלקה בעירייה שיהיה זמני מבחינתי לשנתיים, שלוש או לתקופה שצריך. צריך שיהיה סיוע של האוצר. תעשו שיחות בעניין הזה. צריך סיוע של האוצר אם צריך תגבור בחלק הסוציאלי-חברתי-קהילתי. אני חושב שהרשות צריכה להקים אגף או מחלקה. לשים בראש המחלקה הזו כמחזיק תיק מישהו שראש העיר יחליט אבל יהיה לפחות סגן. אני אומר לצורך זה שאין לי שום בעיה אם צריך לבדוק עם משרד הפנים. אני אשמח לשמוע את דעתם. באותן רשויות שצריך אם אין סגנים אז לתת סגן בתואר לעניין הזה, מבחינתי. הנושא הזה צריך להיות מתוקצב על ידי האוצר בגבולות. הנושא הזה של לתת לזה הגדרה של אגף מוכר ואפילו בעניין של סגן בתואר. זה עד לבחירות הקרובות. זה לא משהו שהולך עם ראשות עיר לכל השנים. אני רוצה התייחסות לעניין הזה בצורה ברורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להקים משהו כהוראת שעה בתוך החוק ולעשות את זה בצורה מסודרת. מתן, אני מבקש את מה שהבטחת לנו בסוף. אנחנו נתחיל עם זה, בעזרת השם. בואו נקווה שעם כל הבלגן ועם כל הדברים נוכל לסיים את החוק הטוב הזה כי הוא הכרחי בצורה בלתי רגילה. אם מישהו חשב שלא, אז לצערי כל לילה כמעט אנחנו מקבלים תזכורת מחדש. תודה רבה ליושב-הראש הקבוע כרגע של הוועדה שמאפשר לי להשתולל מדי פעם בעניין אבל בסוף הוא יודה לי על זה. הוא גם הודה לי על זה בהתחלה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>