פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 510 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרס 2026), שעה 13:15 סדר היום: << הצח >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], של ח"כ מישל בוסקילה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: עידו מור – רכז מים והגנ"ס באגף תקציבים, משרד האוצר בתאל בן עזרא – עוזרת ראשית, משרד הפנים עידו צ'פניק – מנהל אגף מתודולוגיה ובקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים נטע דרורי – עו"ד, יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי משתתפים באמצעים מקוונים: אבי אגניהו – מנהל אגף בכיר לביקורת מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים הילה אקרמן – מנהלת אגף סביבה וחקלאות, מרכז השלטון האזורי בישראל נפתלי קיקוב – ראש אגף רישוי עסקים ומכרזים ויו"ר איגוד מנהלי רישוי, מרכז השלטון המקומי אנדריי סוסליקוב – ראש תחום סביבה, התאחדות התעשיינים תומר גרטל – מנהל קשרי ממשל, מגמה ירוקה דורון שידלוב – ראש מועצת ברנר, מרכז המועצות האזוריות ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו פותחים את הדיון - - - היום יום ראשון, ד' בניסן תשפ"ו, 22 במרס 2026. אנחנו חוזרים לפרק ו', נושא פסולת בניין, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]. בדיון הקודם הוקרא עד עמוד 16, עד סימן ג', ואנחנו צריכים לדון ולשמוע הערות מסוף עמוד 13, סעיף 7יב. והיו לנו עוד כל מיני שאלות שהיינו צריכים לקבל עליהן תשובות כבר עכשיו. חבר כנסת יוראי אתה רוצה לפתוח? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. השרה להגנת הסביבה, זו שהביאה עוגה למשרדך והודיעה בחגיגיות שיש חוק, חוק פסולת בניין, היום פתחה את הבוקר בערד. וליד האתר שבו פגע הטיל, שפצע ילדים ונשים וגברים, היא עמדה והאשימה את האופוזיציה ואת האלופים ואת תתי-האלופים לשעבר, שאנחנו מחלישים את מדינת ישראל, את לוחמי צה"ל. שאנחנו מחלישים באמירות שלנו, שאנחנו לא אופוזיציה לממשלה, אלא שאנחנו אופוזיציה למדינת ישראל. בעודה עומדת שם, באתר האסון, כשהנפגעים מוסעים לבית חולים סורוקה, שעדיין לא התאושש מהטיל מיוני 2026. היא מאשימה אותנו. אין לתאר, ואתה יכול להעיד על זה, היושב-ראש, שבוועדה הזאת, חברי האופוזיציה, מאז התחילה המלחמה, שמנו את כל העניינים הפוליטיים בצד, ואנחנו עובדים בהצעות חוק שתכליתן לסייע לאזרחי ישראל, בלי חלוקה של קואליציה ואופוזיציה. איפה עידית סילמן? היא לא כאן. היא עושה פוליטיקה באתרים שבהם נפגעו ישראלים, בעודה יושבת בממשלה שמסרבת לשקם את סורוקה, ששולחת את סורוקה לקבץ נדבות אצל נדבנים בחוץ לארץ, ומאשימה אותנו. יש הרבה שיאים בממשלה הזאת, אבל באמת, אי אפשר לתאר כבר את הניתוק, את האטימות, את השחיתות, את ההתנהלות המטונפת של השרה להגנת הסביבה, שהדבר האחרון שהיא יכולה לעשות בעת הזאת, תחת המשמרת שלה, זה להאשים אותנו שאנחנו מחלישים את הממשלה. בושה וחרפה. אין לי מילים אחרות. בלתי נסבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> העלית את הנושא ואני אשמח לחזק אותך, כי כמו שציינת במדויק, כאן בוועדה אנחנו עובדים ביחד בשיתוף פעולה. קואליציה או אופוזיציה זה לא רלוונטי בדיונים האלה, בטח גם בחוק שאנחנו דנים בו כרגע. אני חושב שאנחנו משדרים מכאן, לפחות מדיוני הוועדה, חוסן רב מאוד ואחדות רבה מאוד לעם ישראל כולו. אני מקווה מאוד שהדבר הזה גם מגיע אל האזרחים, שרואים שאנחנו עובדים היטב ביחד. אחר הבשורות הקשות הבוקר, גם מהצפון, על הירצחו של עופר מוסקוביץ', שדיברנו רבות על הייחודיות ועל המיוחדות של האנשים שגרים בקו העימות, ועל המאבק, דרך אגב, שהיה משותף פה לכולנו, קואליציה ואופוזיציה, כדי להסיר את הקיצוץ המובנה שהיה בעקבות העלויות הרבות של המערכה הזו כנגד איראן, גם מהתקציב לשיקום ופיתוח בקו העימות ואני שמח שראש הממשלה הודיע שהקיצוץ הזה יבוטל והכספים יועברו במלואם. ומכאן אנחנו נמשיך לחזק את אזרחי מדינת ישראל בעשייה משותפת שלנו כאן, של חברי הכנסת, גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, עובדים ביחד ובאמת עושים דברים למען אזרחי מדינת ישראל. כמובן שכולנו כאן משתתפים בצער המשפחות ומאחלים איחולי החלמה מהירה לפצועים. ונמשיך לקרוא לכולם להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף. לצערנו, אתמול שתי פגיעות משמעותיות גם בדימונה וגם בערד, והיום בתל-אביב. ולצערי, אתמול מדימונה היו המוני צילומים של הטיל פשוט דוהר ומתרסק לתוך אזרחים שבמקום לשבת בחדרים הממוגנים, במקלטים ובממ"דים יצאו לצלם את היירוטים. לצערנו זה גם עלה בפציעה של לא מעט אזרחים. אנחנו נחזור ונקרא לאזרחי מדינת ישראל להמשיך ולהקפיד על הנחיות פיקוד העורף. זה מציל חיים, והחוסן שלנו, היכולת של מדינת ישראל להמשיך במערכה המורכבת מאוד הזו היא החוסן האזרחי, שחלק ממנו נובע מכך שאנחנו באמת נשמעים ומנצלים את מערכות כיפת הברזל וכל מערכות היירוט והטכנולוגיה שיש לנו כאן, כדי להמשיך ולשמור על אזרחי מדינת ישראל כנגד האויבים שלנו, שאנחנו רואים שממשיכים לשגר גם פצצות מצרר וגם טילים כבדים לתוך מרכזי אוכלוסייה אזרחית כדי להרוג אזרחים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ועל כן, אדוני היושב-ראש, מוטב ששרי הממשלה יתעסקו בחוסן של מדינת ישראל ולא בלטנף - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא ניכנס לעשות מדד מי כן מי לא. אתמול אפשר לראות שרים שהעבירו כספים גמישים מאוד לרשויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והתייצבו גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - - השר בן גביר שהיו שמה. בסדר, אני לא נכנס לכל שר אם הוא בוחר לנצל את הסיטואציה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאחר שאנחנו דנים פה בדיון בחוק שהביאה לכאן השרה להגנת הסביבה, ראיתי לנכון לפתוח היכן היא מבלה את ימיה ומה היא עושה בימים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זכותך המלאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זה מתחת לכל ביקורות, ואני שמח שאתה רואה עין בעין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה על הדברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק הערה, אדוני ברשותך. בהמשך לסעיפים שהוקראו, יש לנו הערות לסעיף 7יב, שעניינו ההשגות. יש פה סעיף שמאפשר השגה על תנאים שמבקשים לקבוע ברישיון. מעבר לספק בכלל אם יש צורך בסעיף של השגות, שברוב המקרים איננו מקובל כשקובעים תנאים, יש דוגמאות לכך שנקבעו מנגנוני השגה כאלה גם בתחום מה שהוועדה הזאת אישרה לא מכבר, נושא הרישוי המשולב וגם נושאים אחרים, אבל ברוב המקרים במשפט המינהלי הישראלי אין מנגנונים מהסוג הזה, שמפקיעים באיזושהי דרך את סמכות בעל הסמכות. מכל מקום, גם אם יש מקום לדבר הזה, וזאת החלטה של הוועדה כמובן, אם היא מבקשת לקדם את העניין הזה של מנגנון ההשגה, אם לאו, העילות שמצוינות כאן הן עילות עמומות מדי, לטעמנו, הן צריכות להיות מדויקות הרבה יותר, ולהתייחס למצבים משמעותיים באמת של פגיעות קיצוניות. לפי כותרת הסעיף, שמתייחס לפגיעות משקיות, יש להתייחס בצורה הרבה יותר מדויקת לעילות שמדובר בהן, ולגדר את העילות כך שיהיו באמת מדויקות וברורות, וגם איך תומכים אותן בעובדות ואיך מוכיחים אותן. מעבר לכך, לגבי ההרכב, כיוון ששמענו כאן שסמנכ"ל משק הפסולת הוא גם מי שיהיה המנהל בחלק מהמקרים, נצטרך לדייק כאן את ההרכב, במובן הזה שאם הוא זה שקיבל את ההחלטה כמנהל, הוא לא יוכל להיות חבר בוועדת ההשגות, ויצטרכו למנות סמנכ"ל אחר של המשרד כמחליפו. בנוסף לכך, אנחנו חושבים שבכל מקרה צריך לקבוע הוראה מבהירה שעצם קיומה של השגה אינו מעכב את החלטת המנהל, במובן הזה שאם המנהל החליט על תנאי מסוים ויש עליו השגה, ככל שמדובר בתנאי שיש עליו השגה, התנאי יעמוד בתוקפו כל עוד ועדת ההשגה לא משנה אותו בדרך כלשהי. אלה הערות שלנו, אני מניח שנשמע הערות נוספות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חושבת שכל הסעיף הזה מיותר, והוא עומד בסתירה למטרות החוק, שהמהות היא שמירת ניקיון בריאות הציבור, שמירת הסביבה, וועדת ההשגות הזאת עומדת בניגוד לתכלית המקורית של החוק. צריך לבטל את זה לחלוטין. מה גם שלפי התמהיל של החברים בוועדת ההשגות, זה תמהיל לא מקצועי בעיקרו, ברובו, כי חברי ועדת ההשגות, המנכ"ל, שזה מינוי של שר, הגורם המקצועי הבכיר ונציג שר האוצר, שזה שוב יכול גם להיות דמות פוליטית. לכן ומכיוון שמדובר בחוק שנוגע לשמירת הניקיון והסביבה, אפשר תמיד לערער לבית משפט לעניינים מינהליים וכך תהיה לנו אותה מידתיות בין מטרות החוק לבין היכולת לערער או להשיג עליו. אני חושבת שהסעיף הזה מיותר לחלוטין. אני מתחברת לרישה של הדברים של עורך דין רוזנר. בנוסף, כשיש כאן עוד אמירה מפורשת מאוד שאם הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב-ראש הוועדה, שהוא המנהל הכללי של המשרד, זה עוד יותר מכניס נופך שהוא לא הפן המקצועי של ההשגה. שוב, להבנתי, הסעיף הזה מיותר לחלוטין. הוא במידה מסוימת בסתירה לתכלית החוק, ויש בית דין לעניינים מינהליים. אני פותחת רגע סוגריים. כאן כתוב מפורשות שהגורם המקצועי הבכיר במשרד הגנת הסביבה המופקד על תחום הפסולת הוא חבר ועדת ההשגות. וכשהלכנו למנהל, בהגדרת מנהל, לא כתוב מפורשות שזה - - - זאת אומרת, יש כאן איזושהי סתירה אפילו לוגית. אם הייתי מבינה ששם זה היה המנהל שאחראי, אותו סמנכ"ל פסולת, צריך היה להיות שם מוגדר באופן מפורש. אם אני חוזרת רגע לסעיף ההגדרות של המנהל, מנהל זה עובד בכיר, שהשר הסמיך, וזהו, לא כתוב מפורשות שתחום עיסוקו פסולת. ופה כן, אולי צריך אפילו להצריח ששם זה אותו אחד שאחראי על תחום הפסולת, וכאן סמנכ"ל אחר. אבל זה כהערה ברצף הלוגי שלי. בלי קשר, הסעיף הזה לא צריך להיות כאן, הוא צריך פשוט לרדת לחלוטין. ואני מחזקת את מה שאמר תומר, יש בית משפט לעניינים מינהליים, שם כל אחד יוכל להשיג השגות. ואם מאיזושהי סיבה משאירים, בטח לא המבנה הזה, ובטח לא הכוחות האלה. זה מה שיש לי לומר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דורון, ראש המועצה האזורית ברנר, אתה רוצה להתייחס לסעיפים שהוקראו? << דובר >> דורון שידלוב: << דובר >> אני רוצה להתייחס, ברשותך, על הנושא של עודפי עפר ופסולת שיפוצים, אם אפשר. אני יודע שזה לא בסעיף הזה, אבל זה בסעיפים הבאים, ואני לא בטוח שאני אוכל להצטרף אליכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> דורון שידלוב: << דובר >> ברשותך, קודם כול, באמת, כמו שפתחת, אני רוצה גם לומר שבימים האחרונים בשלטון האזורי ובשלטון המקומי אנחנו עוברים טלטלה עם פגיעות ישירות באוכלוסייה, שגורמות לנו שינויים כאלו ואחרים מרגע לרגע, גם של פיקוד העורף, גם של בעיקר משרד החינוך, בלבול גדול, אבל במקום הזה אני רק משתתף עם המשפחות, עם הרשויות, וגם עם מועצה אזורית גליל עליון, עם הרצח המזעזע של משגב. זה בהתייחס לפתיח שהתחלתם איתו. לגבי החוק שאתם מקדמים אותו, ואני מברך עליו מאוד, זה חוק שכבר שלוש שנים אנחנו מנסים לקדם אותו בשלטון האזורי. בסוף החוק הזה עוזר לנו בשלטון האזורי, בשטחים הפתוחים, להתמודד עם כל נושא הפסולת, המשאיות, עודפי העפר, השיפוצים. בסוף אנחנו הבטן הרכה של כל מי שזורק ושאין אכיפה ואין חוק שמסדיר את העניין הזה. אנחנו מבקשים שהחוק הזה גם יתייחס ולא יוציא החוצה את עודפי העפר. זה לא עודפי עפר סתם כך, זה עודפי עפר שמגיעים מתחום הבנייה או שבונים כבישים או שבונים מבנים. בסוף זה חלק מפסולת בניין ולא יכול להיות שיסייגו את זה ויוציאו את זה החוצה. גם בשיחות שלנו יחד עם המשרד בשבועות האחרונים עם אלעד עמיחי וכולם, הם לא רואים שום התנגדות להכניס את זה יחד, ואני מבקש שזה ייכנס לדיונים, לדבר על זה ולנסות למצוא את הדרך, איך זה נכנס ולא מוציאים אותו. כנ"ל הנושא של השיפוצים, לזרוק באלות של זבל ואין לנו אכיפה, אין לנו בקרה וכל הדבר הזה, החוק חייב להתייחס גם לדבר הזה. אלו שני דברים שבסך הכול אני מברך גם את חברי הכנסת וגם אותך, היושב-ראש, על ההבנה ובסוף להוציא את החוק הזה לפועל. זה עוזר, חשוב לנו מאוד, לשלטון האזורי בפרט. תודה. הילה איתכם בדיונים כל הזמן, ומייצגת אותנו, את השלטון האזורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, דורון. הנושאים כמובן על השולחן, ואנחנו תוך כדי ההתקדמות בחקיקה גם נטפל גם בנושאים האלו. תודה רבה על ההתייחסות. << דובר >> בתאל בן עזרא: << דובר >> יושב-ראש איגוד מנהלי רישוי עסקים ברשויות המקומיות הוא נפתלי קייקוב. הוא עם מצלמה פתוחה בזום. מנהל אגף רישוי עסקים במשרד הפנים זה אבי אגניהו, וגם הוא עם מצלמה פתוחה בזום. << דובר >> נפתלי קיקוב: << דובר >> צוהריים טובים לתומר היקר, ליושב-ראש הוועדה. מצד אחד אני אומר למה הוועדה מתכנסת, מצד שני אנחנו רוצים להוכיח משילות גם בזמן מלחמה, וזה חשוב מאוד שאנחנו נמשיך להתנהל גם כשיורים עלינו טילים, כל אחד במאמצים שלו כדי לייצר רציפות תפקודית. כבוד היושב-ראש, יש לנו כמה הערות משמעותיות. הערה הראשונה היא לסעיף 7טז, אבל זה נותן איזושהי סקירה על הנושא. יושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס תמך בחוק הזה, היינו גם בזומים הקודמים, למעט פסולת גושית, אבל יש לנו כמה אלמנטים שחשובים לנו שאנחנו נבין את התמונה. הנושא הראשון, אי אפשר לקבל רישיון לפסולת בלי קודם כול שיהיה לך רישיון עסק. הווה אומר, אני מכיר את הדרכים לבצע את הפעולות. זה שוק שמגלגל מיליארדי שקלים, וזה בלשון המעטה ממש. חשוב מאוד שהשערים שבהם רשות מקומית נכנסים לתוך השערים של הזירה המוניציפלית יהיו בעולם של רישוי עסק. אם אדם יוציא רישיון באיזשהו מקום וימצא איזה תב"ע או תב"ע ישנה שהוא יכול לייצר שם איזה אתר מסוים ובסוף הוא מגיע לרשות, יש פה איזה קלאש גדול מאוד שיביא גם את הרשות, וגם באזורים גליליים גם את משרד הפנים. אנחנו תמימי דעים גם עם חברי אבי אגניהו מטעם משרד הפנים שהזירה הזאת צריכה להיות זירה שבה רישוי העסקים זאת הזירה. יש גם מפרט רשותי לרשות, גם לשלטון האזורי וגם בשלטון המקומי, וראש הרשות הוא הריבון, הוא מגדיר את האזורים במרחב שלו. היכולת שבן אדם יקבל רישיון וייצר פלטפורמה ויהיה בתוך הזירה המוניציפלית, בלי תהליך של רישוי, ורק הנושא של רישוי עסק יהיה איזשהו נייר שהוא צריך להתכסות בו, זה נושא שאנחנו מעירים עליו, והוא דבר חשוב מאוד. הנושא השני, הוא נושא האכיפה. רוצים לייצר על הפלטפורמה של החוק הזה, שאת האכיפה יעשו הרשויות המקומיות. צריך לראות באיזה אמצעים תעשה הרשות המקומית, צריך להעמיד לזה תקציבים, משאבים וכל הגורמים הקשורים. והדבר האחרון, מאחר שאני עבדכם הנאמן, חבר בוועדת ההסדרה במשרד ראש הממשלה, הנושא של RIA, מה ההשלכה על המשק, מה ההשלכה על העסקים, כל ההשלכות האלה, גם צריכות להיבדק, ואני מודה מאוד על הזכות שניתנה לי להתייחס. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. בבקשה. << דובר >> אבי אגניהו: << דובר >> אבי אגניהו ממשרד הפנים, נציג מנהל שלטון מקומי. אני גם אתייחס לסעיף שעוסק ביחס לחוק רישוי עסקים. הנחת המוצא באמת שחוק רישוי עסקים נותן איזשהו מרחב ושיקול דעת של הרשות המקומית כחלק מהתהליך. נראה שכאן למעשה שוללים את היכולת של הרשות המקומית לבחון את הדברים ושוללים את שיקול הדעת, לפחות בסעיף הזה, כפי שאני מבין אותו. וצריך להשאיר את זה ולאפשר לה, ככל שהיא רואה לנכון, להתנות תנאים כאלה ואחרים שהיא בוחרת ובוחנת ומבקשת ליישם. ופה באמת נראה שזה נשלל ממנה. דבר נוסף, זה הפיקוח. נראה שבמסגרת החקיקה הזו מחליפים את הפיקוח העירוני לממונה, ופה נשאלת השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים לעשות וזה המצב, כי הרשויות המקומיות הן אורגן עצמאי שיש לו יכולת לעבוד ולקבוע את המדיניות שלו, והכפפה של העובדים ברשות המקומית לנציג מהמשרד הממשלתי הוא משהו שאולי יהווה איזושהי בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה אתה רואה את ההכפפה הזאת? << דובר >> אבי אגניהו: << דובר >> רשום בסעיף (ג)(2) שהפיקוח עצמו יהיה נתון להנחיות הממונה והפעולות שיתבצעו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הבנתי, המשרד יצטרך להתייחס לזה, כן. בסדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. תודה רבה. מירה, בבקשה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. תודה רבה. קודם כול אני מבקשת להתייחס לכל הסעיפים כמקשה אחת. אמרה חברת הכנסת צרפתי הרכבי שאין צורך בוועדת ההשגות, שהדרך הנכונה היא לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדעתנו הדרך הנכונה לבחון את התנאים ברישיון, ודיברנו על זה גם בדיון הקודם, כשדיברנו בכלל על העלות המשקית של תנאים כאלה ואחרים, ומתי הממונה יכול להוסיף תנאים, ואמרנו שכל סעיפים 7י ו-7יא, צריכים לעבור טיוב ושינוי כדי לוודא שאנחנו באמת מדברים על מקרי חירום יוצאי דופן לעומת מקרי שגרה. כל הנושא הזה, היה צריך להיבדק דרך ועדת ההסדרה שנמצאת בחוק רישוי עסקים. משום שתפקידה של ועדת ההסדרה זה לבדוק שאין עומס של ביורוקרטיה ועודף רגולציה, ושקלות עשיית העסקים במדינת ישראל עדיין מתקיימת ונשמרת. צריך שולחן עגול שמורכב לא רק מנציגים, רוב אפילו, של המשרד להגנת הסביבה ונציג אחד של האוצר, צריך שולחן עגול שעוסק בנושא הזה ובקיא בשאלות של העומס הרגולטורי שלפעמים מתקיים כשמדברים בעסק. נכון שהרישיון מכוח הצעת החוק הזו, הוא לא רישיון עסק, אבל ההסדרים צריכים היו, כפי שבחוק רישוי עסקים המפרטים הטכניים של נותני האישור צריכים לעבור את ועדת ההסדרה, כך היה ראוי שגם החוק הזה יעבור את ועדת ההסדרה, כי בסופו של יום או בראשיתו של יום, הרישיון הזה הוא אחד מהתנאים למתן רישיון עסק. זו נקודה אחת. בסוגיה של היחס לרישוי עסקים, כפי שאמר יושב ראש איגוד מנהלי רישוי עסקים מטעם הרשויות המקומיות, אנחנו רואים קושי בכך שהתהליך מתחיל שלא במסגרת של רישוי עסקים, שלא במסגרת שמערבת את הרשות המקומית באשר לנעשה בתחומה. אנחנו ראינו לא אחת ולא שתיים לאחרונה, לצערנו, מתקנים לטיפול בפסולת בין תחנות מעבר ובין מתקני קצה שנמצאים בקרבה גדולה מדי לשכונות מגורים. אנחנו ראינו התנהלות שמקשה מאוד על התושבים ועל איכות החיים שלהם, ואנחנו חושבים שצריך להסדיר את התהליך אחרת, צריך להתחיל אותו במסגרת רישיון העסק. באשר לסמכויות של המפקחים, נכון שכאשר יש מינוי של נותן אישור למפקח, שהוא עובד של הרשות המקומית, המפקח שהוא עובד של הרשות המקומית פועל בהתאם להנחיות שנותן האישור. אבל בסוף או בהתחלה צריך לקבל את הסכמת ראש הרשות למינוי. אי אפשר להיות בסיטואציה שההסמכה של המפקחים של רישוי עסקים תהיה אוטומטית, ובמסגרתה גם תהיה כפיפות מקצועית להנחיות של הממונה במשרד להגנת הסביבה, ולא תינתן קודם כול החלטה, הסכמה, אישור של ראש הרשות לכך שכוח האדם המועסק אצלו ואשר שכרו משולם על ידי הרשות המקומית, יעבוד בלבצע אכיפה עבור גורם אחר. זה משהו שצריך להיות קודם כול באישור של ראש הרשות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> איפה נכתב אחרת? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> השאלה היא לא איפה נכתב אחרת. השאלה היא מה צריך לכתוב כאן בצורה ברורה. כרגע הוראות הצעת החוק לא ברורות כל צורכן. נאמר שהסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28א2 לאותו חוק, גם לעניין רישיון לפי הצעת החוק הנוכחית. גם לעניין רישיון בחוק הזה, וזה למעשה - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה ממונה בהסכמת ראש הרשות. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון, אבל המינוי בהסכמת ראש הרשות שם הוא לצורך הפעילות לפי חוק רישוי עסקים. כאן מייבאים את הסמכות תוך הכפפת המפקח להוראות הממונה מטעם המשרד להגנת הסביבה, בלא שראש הרשות נתן אישור להרחבה הזו. לפחות לא עולה כך בצורה מפורשת מהנוסח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טוב. בבקשה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> עידו מור אגף תקציבים. נאמרו פה כמה שאלות לגבי הצורך בוועדת ההשגות, וזאת פשרה שנעשתה בינינו לבין המשרד לדרישתנו, אני אשמח להסביר ולנמק מדוע ועדת ההשגות הזאת נדרשת. ככלל ומראש, הסיבה לוועדת ההשגות נובעת מכך שבמבנה החוק כרגע יש סמכויות רבות יחסית, שמאפשרות לתת הוראות פרטניות, ושההוראות האלה נעשות על ידי ממונה או מנהל. במסגרת הדיונים שערכנו, ואחת הסיבות המרכזיות שעיכבו את היכולת שלנו להגיע להסכמה בין המשרדים, הייתה שאנחנו רצינו במקור, ביקשנו שההוראות האלה יהיו רוחביות, שייקבעו בכללים ושייעשו, או על ידי איזושהי ועדה שיש בה מספר גורמים, כלומר שמייצגים לא רק את האינטרס הסביבתי, אלא אינטרסים שונים, כמו שיש לנו במועצות אחרות – לדוגמה רשות ההסדרה, מועצת רשות המים, חשמל וכולי – או על ידי השרים בתקנות, והיה לנו חשוב מאוד שזה יהיה רוחבי. במסגרת הפשרות שערכנו, אמרנו שיהיה אפשר לקבוע הוראות פרטניות, שזה קצת נדון גם בדיון הקודם, אבל אפשר יהיה להשיג לוועדה, שהוועדה הזאת תהיה ועדה שהיא לא כוללת רק את המשרד להגנת הסביבה, אלא ועדה שרואה גם את הסביבה העסקית שנדרשת. הפשרה היא שכשתהיה רשות פסולת, הרשות בינינו תחליף את הוועדה הזאת, אבל עד אז הסכמנו על מבנה שאמור לשמור על איזונים דומים מבחינת יחסי הכוחות למה שקיים לצורך העניין בהנהלת קרן הניקיון, שבעצם אומר, שלמשרד יש כוח משמעותי, אבל יש עוד גורמים ששומעים אינטרסים אחרים. אם כל החוק הזה היה רק כללים רוחביים, רישיון היה רישיון אחיד שכולם היו מקבלים, באמת לא הייתה נדרשת ועדת השגות. זה לא איזה משהו שאנחנו שואפים אליו תמיד, אבל זאת הייתה הסיבה הראשית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לצורך העניין, למה בנציג שר האוצר לא כתוב "עובד בכיר שתחום עיסוקו פסולת"? גם במשרד האוצר יש, ולצורך העניין, להחליף בין המנהל בהגדרתו כמנהל, שזה סמנכ"ל פסולת, ופה סמנכ"ל אחר שהוא לא אותו מנהל, ויהיו שני אנשי מקצוע. ובטח שלא לתת קול כפול למנכ"ל המשרד הזה. יש כאן איזשהו חוסר איזון מבחינתי. אני עדיין לא שמעתי בכלל שצריך את זה, אבל גם אם מחליטים שלא, בכלל צריך להגיד, "לכשתקום רשות פסולת היא תחליף". לכתוב מפורשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה אי אפשר לכתוב שאם תקום רשות פסולת היא תחליף? << דובר >> עידו מור: << דובר >> עמדתנו היא בהחלט שנכון היה לכתוב את זה, אבל החוק עוד לא קיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את פותחת תיבת פנדורה נוספת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חזרתי, לא חשוב. << דובר >> עידו מור: << דובר >> במסגרת ההבנות וההסכמות, כן היה, שהשרה לפחות אמרה לנו זה שכשתקום רשות זה יחליף את זה, אבל זה נכון שאין היום חוק שהמילה "רשות" כתובה בו, וקצת קשה להגיד כשהחוק יחוקק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, לא מספיק השתכנעתי שבכלל צריך אותה, אבל גם אם לא, צריך להיות מפורשות שזה שני עובדים בכירים, אחד זה סמנכ"ל פסולת ואחד זה עובד בכיר באוצר שתחום עיסוקו פסולת, ובטח שלא לתת קול כפול. << דובר >> עידו מור: << דובר >> קודם כול הוא לא עובד בכיר, רפרנט הוא לא בכיר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, עובד שזה עיסוקו, הרפרנט. << דובר >> עידו מור: << דובר >> היה אפשר בהחלט להגיד "מנהל שאחראי לתחום הפסולת במשרד האוצר", ואז יש עובד בכיר כזה, זה המנהל שלי, אלי, הוא עובד בכיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או בחשב הכללי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> או בחשב הכללי, לא משנה. אחד מהשניים, נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת שזה תחום עיסוקו, והמנכ"ל בטח אין לו קול מכריע. כשזה שלושה, זה חייב להיות רוב. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק מתייחס לשתי ההערות הספציפיות, אחר כך נטע תתייחס כמובן להכול. אבל כן, ברור שהכוונה פה לא הייתה למינוי פוליטי אד הוק, אלא לאנשים מתוקף תפקידם. נציג האוצר, זה באמת היה כדי לא להחליט אם זה נציג החשב הכללי, או נציג אגף תקציבים, אלא נציג מקצועי שעוסק בנושא. הייתה לנו הערה על סעיף 7יב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי. הייתה פשרה והסכמה, ועכשיו יש הערות? זה לא כל כך ברור לי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הנוסח הוא נוסח ועדה, יש לנו הערות על דברים רבים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולמה לא ועדת ההסדרה שקמה במסגרת רישוי - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> שוב, זאת הייתה ההסכמה בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה. הוועדה ודאי יכולה להחליט אחרת. לגבי סעיף 7יב, ההשגה צריכה להיות אפשרית גם על סעיף 7ז, סעיף 7יד וסעיף 7ה(ג)(7), שזה פשוט סעיפים שלא מופיעים שם, אנחנו חושבים שההשגה צריכה להיות גם עליהם. העברנו את ההערה הזאת לפני, לייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה במסגרת הפשרה המוסכמת? << דובר >> עידו מור: << דובר >> הפשרה הייתה עקרונית, לא בנוסח, ואומרת שתהיה ועדת השגות על מקומות שבהם יש תנאים פרטניים. מכיוון שלא העברנו נוסח ממשלתי, הנוסח הוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם העברתם נוסח ממשלתי, זה שמשרד הפנים לא הסכים לו, זה הפך אותו ללא ממשלתי. אל תיתלה בדבר הזה שזה כאילו לא היה מוסכם עליכם. נא לא להתחכם. עד כדי התחכמות כזאת, אני לא מוכן. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אדייק את כוונתי. גם בשאלה על מה אפשר להשיג, אני לא חושב שיש איזו מחלוקת בינינו לבין הגנת הסביבה בנושא, כמו שיכול להיות שחמקו מאיתנו הפרטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אתה כן. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אוקיי, בסדר. יכול להיות שאני כן. אבל זו עדיין הערה שיש לנו לעניין זה. ההערה היחידה שיש שם עוד, זה לגבי הסוגיה של הקשר לרישוי סביבתי משולב ולגבי רישיון עסקים. בדיון הקודם דובר על כך שהתנאים שהמנהל קובע ייכנסו לתוך הרישיון, גם אם התנאים שהמנהל קובע, כלומר זה מה שאמרה הוועדה, ובמצב כזה, חלק מהנושאים שהמנהל קובע הם תנאים שיש היגיון שרשות מקומית תיתן בהם תנאים דומים, כמו שעות עבודה וכל מיני דברים כאלה. ולכן אני לא בטוח שבמקרה הזה אפשר להגיד - - - בניגוד לתנאים שמופיעים כרגע בנוסח כחלק מהרישיון הסביבתי - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> - - - רישוי משולב? לא הבנתי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כי כרגע כתוב, גם ברישוי המשולב, וגם לגבי יחס ברישוי עסקים, שזה נכנס לתוך היתר אחיד. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אנסה להסביר את זה בצורה קוהרנטית יותר. יש פה שני נושאים שההתייחסות אליהם כרגע נובעת מהדיון הקודם. אמרו פה מהשלטון המקומי, שאנחנו מגבילים את יכולתם לקבוע תנאים בנושאים שבהם ניתן הרישיון. שיש בזה היגיון, אנחנו לא רוצים לייצר כפל, שעסק יקבל באותו נושא הנחיות רבות. עם זאת, ברגע שאנחנו מכניסים את הוראות המנהל לתוך הרישיון, שזאת הייתה ההצעה של הוועדה, הוראות המנהל הן בנושאים שחלקם, כמו למשל שעות פעילות, יש היגיון שגם רשות מקומית תרצה לקבוע תנאים. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אבל זה לא נכון מה שאתה אומר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> תני לי לסיים, ואחר כך תוכלי להגיד שזה לא נכון. יכול להיות שיש תנאים משקיים או תנאים בפעילות עסק, שרשות מקומית תרצה ברישיון העסק שהיא נותנת לעסק מסוים להתייחס אליהם, ולא בטוח שאנחנו רוצים - - - כרגע הנוסח שולל את זה. וצריך לראות אם יש מקרים פרטיים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך אדוני רוצה שזה יתנהל? בואו נשמע. נניח שהמנהל המשקי חושב שצריך לעשות כך, שזה צריך לפעול עד 20:00, והרשות המקומית חושבת שזה עד 15:00. מה נעשה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> בואו נעשה את זה קצת יותר סביר. המנהל רוצה עד 12:00 והרשות רוצה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע מירה, אבל בואו נשמע את הפתרון היצירתי של עידו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני מציף פה שאלה, שאין לי מענה אליה. בדרך כלל יש לי רעיון. במקרה הזה, אין לי איזה מענה. במקרה הספציפי הזה, זו שאלה שלא נדרשנו לה, כי הסוגיות האלה לא הופיעו לפני כן ברישיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת לא הופיעו ברישיון? << דובר >> עידו מור: << דובר >> היה הוראות מנהל והן היו נפרדות מהרישיון. ולכן היו סוגיות מסוימות שהמודל שהיה כתוב בחוק הוא שזה ניתן כהוראות שהן מחוץ לרישיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאה אחוז, נגיד שהם היו הוראות מחוץ לרישיון, לא נדרשת לשאלה מה אם הרשות המקומית רוצה לקבוע משהו אחר? נגיד שהן הוראות מחוץ לרישיון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> ככל שרשות מקומית סבורה שמטעמים מקומיים לצורך העניין, שעות הפעילות נניח של אתר צריכות להיות מוגבלות, והרגולטור באמצעות הרישיון אמר שזה צריך להיות מוגבלות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא באמצעות הרישיון, באמצעות ההוראות שמחוץ לרישיון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> באמצעות ההוראות שמחוץ לרישיון, צריך להיות מנגנון הכרעה בין הדברים האלה. כלומר, שיש כאמור ועדת השגות, שפונים אליה לצורך העניין כדי להכריע, אם עכשיו מועצה אזורית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד מי משיגים, נגד הרשות או נגד הרגולטור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בדיוק. מעניין מאוד. << דובר >> עידו מור: << דובר >> נגד שניהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם משרד האוצר נותן הנחיות ברישוי עסק? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא. אין לנו שום יד בהנחיות ברישוי עסק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במשרד להגנת הסביבה רק. << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אנחנו לא גורם נותן אישור, למיטב ידיעתי. אנחנו לא נותנים אישור ברישיון עסקים באופן כללי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לגבי השאלה של הצורך בהשגה, ואולי כבר אתייחס גם להערה שעלתה בהקשר הזה, לגבי הוועדה להסדרה לפי חוק רישוי עסקים ומה הקשר בין הדברים. כפי שגם תומר אמר קודם, הסדרים של השגה קיימים בחוקים שונים, במתכונת שונה. גם ההסדר הזה ששרטטנו את הקווים שלו בהצעת החוק, מבוסס במידה רבה על ההסדר של הרישוי הסביבתי המשולב, שאושר כאן בוועדה לפני כשנה, ולא על ההסדר, מן הסתם, של הוועדה להסדרה, כי הוועדה להסדרה נועדה לדון בסוגיות של מפרטים אחידים לסוגים אחרים של פסולת, ולא לעסקים שמקבלים תנאים פרטניים. כידוע, גם בחוק רישוי עסקים יש הבחנה בין עסקי מפרט אחיד לבין עסקים שמקבלים תנאים פרטניים. העסקים שלנו - - - בעיקר על המתקנים שמקבלים תנאים פרטניים, ככה זה גם ברישוי המשולב, שחלק גדול מהמתקנים של הפסולת מוסדר ממילא גם שם, וגם בה הוראות לגבי חוק רישוי עסקים, שקובע תנאים פרטניים, ולכן כל ההשוואה לוועדה להסדרה שנועדה לדון בעסקי מפרט אחיד היא בכלל לא ממין העניין. זה לא סוג הפעילות של הוועדה היום, וזה גם לא אמור להיות, וגם ההשגות בחוק רישוי עסקי הן השגות בעיקר השגה לגורם מקצועי בכיר בתוך המשרד על תנאים של המשרד, ולא לוועדה להסדרה. אלא במקרים ספציפיים מאוד של סטייה מהמפרט האחיד, וזו באמת סוגיה לא רלוונטית בשום צורה. זה לא הסדר מתאים, לא מיועד לכך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואני אוסיף רק ברשותך, מה שאת לא יכולה להגיד, שגם אופן פעולתו של אותו גוף לא מראה על הצלחה רבה ויעילות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות. אבל כאמור, מדובר בהסדר אחר, למטרות אחרות. לגבי המבנה של הוועדה, ההרכב של הוועדה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני מבנה הרכב. התחלת לדבר על הצורך, והעובדה שזה קיים במקומות אחרים, למה אתם רואים את הצורך בזה? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו לא - - - עם משרד האוצר - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אופטימלית, מקצועית, אין צורך בוועדה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי בעניינים מינהליים. למה לא בית משפט? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. למה לא, מבחינת הצורך? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבחינת ההסדרה אמרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אופטימלית הייתם מעדיפים מקצועית שלא תהיה ועדה כזאת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> חשבנו שצריך מפרט אחיד, ולצורך העניין אנחנו חשבנו שצריך להיות סוגי רישיונות אחידים לכל סוגי המתקנים, ושהכללים שלהם ייקבעו או רק בהליך של תקנות או על ידי ועדה, בדומה לאיך שנקבעים כללים במשק המים, לצורך העניין. והמשרד להגנת הסביבה סבר שמקצועית צריך לתת, צריך לאפשר גמישות והנחיות פרטניות, ושזה ייעשה על ידי עובד המשרד. התווך בין שני הדברים האלה היה לייצר ועדה של השגות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> גם אם ניקח כדוגמה תחנת כוח, לתחנת כוח יש הסדר גם במסגרת של חוק משק החשמל, ויש כללים, ויש גם רישיון פרטני, וחוץ מזה יש גם רישיונות אחרים רבים, יותר מאחד, ובין היתר יש יותר פליטה, שיהיה בעתיד יותר פליטה אחוד, והתנאים שניתנים לתחנת כוח הם תנאים פרטניים. כך גם לפי הדירקטיבה האירופית, למרות שיש תחנות כוח רבות, ודאי לכל אחת מהן יש תנאים פרטניים, וזה אפילו חלק מההנחיה של הדירקטיבה האירופית, שצריכים להיות תנאים פרטניים לתחנות כוח, כי כל אחת מהן מקבלת את התנאים המותאמים לה באופן המיטבי, וכך צריך להיות גם עם עסקי פסולת. כמו שאמרתי, חלק ניכר מאוד בפסולת, כפי שגם - - - הדירקטיבה, אנחנו בסופו של דבר, גם לעסקי הפסולת, גם אם ניקח מתקני השבה וגם אם ניקח מתקנים אחרים שמוסדרים ברגולציה האירופית, התנאים שלהם הם תנאים פרטניים, הם נגזרים מהטכנולוגיה, הם נגזרים מהמצב הסביבתי, והם גם נגזרים מהאופי של הפעילות, לא דומה מפעל מחזור - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לתחנת ההתפלה באשדוד. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מתקן ההתפלה, יש לו את התנאים שלו, ואנחנו כאמור בהליך בבית משפט - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל רק נקודה נוספת בהקשר הזה. כפי ששמעת את נציג האוצר, הוא מבקש להרחיב את תכנון ההשגה לסעיפים רבים נוספים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו לא דיברנו על הסעיפים הנוספים האלה, ואני יכולה להגיע לזה אחר כך. אנחנו הסכמנו על דברים שהם חלק מהרישיון בתנאים הפרטניים, ואני יכולה גם להתייחס אחד-אחד לסעיפים הספציפיים, אבל תנו לי לפי הסדר שלי. דיברנו על הנושא של ההרכב. לגבי הנושא של ההרכב, כאמור, היה מדובר בפשרה בעצם הקמת הוועדה, מכיוון שסוכם שהוועדה הזאת תדון בהיבטים שהם משקיים, שהם כלכליים, שהם לכאורה לא רק בהיבט הסביבתי. אנחנו הסכמנו שתהיה ועדה שמורכבת מרוב של הגורמים הבכירים הרלוונטיים במשרד, ונציג משרד האוצר, כאמור, יכול להיות נציג מקצועי, צריך להיות, אבל מאגף התקציבים או החשב הכללי או גורם אחר שעוסק בתחום. בהתייחס להשוואות שעשינו לגבי המנגנונים הקיימים, גם ברישוי הסביבתי המשולב יש לנו מנגנון השגה שמפנה בשלב שני שנוגע להיבטים משקיים, להכרעה של מנכ״ל המשרד. אנחנו הסברנו שגם אם המנכ״ל לא מונע מלכתחילה כגורם מקצועי, יש לו את האחריות המקצועית והוא פועל בכובע שלו כמנהל של המשרד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה הסכמתם לשוני כאן? שזה לא יהיה אותו מנגנון כמו שיהיה ברישוי המשולב? שוב התפשרתם? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כל ההסדר הזה הוא הסדר של פשרה, כאמור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם יש שלושה חברים, מה עניין הרוב? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> יש רוב של גורמי המשרד, שניים מהמשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני הבנתי. יש שלושה חברים בוועדת השגות. למה צריך היה את הסיפה סעיף ה, "היו הדעות שקולות". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אם מגיעים רק שניים. המניין החוקי, אני מניח, הוא שניים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ראשית זה כתוב בצורה מפורשת, וגם "סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה". כלומר, יכול להיות מצב גם של אצבע אחת, לכאורה. "ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה". שניים יכול להיות. סליחה, אני מתנצלת. אבל גם אמר היועץ המשפטי לוועדה, יש כאן הרכב של אדם שהוא גם מקבל הכרעה וגם מקבל החלטה בהשגה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול שיהיה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> קיימת אפשרות שכזו, אפילו אפשרות קרובה לוודאית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לתת לזה זה מענה, זה כל מה שאמרתי. צריך לתת מענה למצב הזה. << קריאה >> אלעד עמיחי: << קריאה >> אין חובה שהמנהל יהיה הסמנכ"ל. אם יהיה גורם בכיר אחר, כמו שמתוכנן להיות, הוא יכול להיות. << דובר >> עידו מור: << דובר >> שוב, לגבי ההרכב, כמו שנאמר פה, זאת פשרה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה יש לכם עם ועדות השגות בחוק הזה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> ככלל, כתכלית, הייתה מחלוקת לא על ההשגה, אלא על איך תתקבל ההחלטה, על מה התוכן של רישיון. וההשגה הייתה פשרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ההשגה היא על החלטה של מנהל אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, נכון? שהוא ישב בוועדת ההשגות שתידון בהחלטה שלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה אמור להיות שונה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה יכול להיות גם על הממונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות אותו אחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> צריך לתקן בהגדרה של המנהל, לומר שזה סמנכ״ל פסולת - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> התייחסתי לזה בדיון שהתקיים ביום רביעי או חמישי, למה ההגדרה של המנהל היא לא בהכרח כל דבר צריך להגיע אישית לאלעד, וזה יכולים להיות גורמים שונים. אנחנו ננסה לחשוב על איזושהי הצעה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, כי פה זה מפורשות, זה מונע ממנו להיות שם. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו נתקן את זה, אנחנו נחשוב מה הדרך הטובה ביותר. לגבי היחס לרישוי עסקים. אני מבינה, כמובן, את ההערה של השלטון המקומי והרצון שהכול יהיה במסלול של רישוי עסקים. אנחנו חושבים שהמודל שאנחנו מציעים הוא בעצם אותו מודל של הרישוי המשולב, שזה אומר שכאשר יש רישיון של המשרד, כמו שיש יותר פליטה וכמו שיש יותר רעלים, כך הרישיון הזה, שיהיה רישיון לפסולת, הוא יהיה התחליף של אישור המשרד לרישיון והתנאים שייקבעו ברישיון. זה יפשט מאוד את הדברים, ואי אפשר ליצור מצב שבו גם אי אפשר לתת רישיון לפסולת או יותר רעלים או יותר פליטה לפני שנותנים רישיון עסק, וגם אי אפשר לתת רישיון עסק לפני שנותנים יותר רעלים. משהו צריך לקרות קודם. ואנחנו חשבנו שכמו במודל של הרישוי המשולב, שאנחנו עושים את הבדיקה המעמיקה ונותנים את הרישיון, והרישיון הזה בעצם מתפרסם והוא מהווה אישור לרישיון העסק, זה מפשט את ההליך של קבלת האישור מהמשרד. חשבנו שזה הדבר הנכון גם מבחינת ה-doing business, אבל גם מהבחינה הסביבתית, שזאת הדרך הטובה יותר. << קריאה >> אלעד עמיחי: << קריאה >> לא הגיוני שהוא יקבל קודם רישיון עסק ואחר כך. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הוא לא יוכל הרי לקבל רישיון עסק לפני שהוא מקבל את האישור שלנו. כדי שניתן את האישור שלנו, אנחנו צריכים לתת לו רישיון. ולכן זה ביצה ותרנגולת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא ביצה ותרנגולת. זה לא נכון. להפך, זה ממש לא ביצה ותרנגולת. גם היום, גם במודל הרגיל, הרשות המקומית לא יכולה לתת רישיון עסק לפני שהיא מקבלת את האישור, ולכן האישור הוא קודם לרישיון עסק. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לכאורה, מה שמירה אומרת ואומרים אנשי רישוי עסקים, שלכאורה הרשות יכולה לפסול על הסף את הבקשה לרישיון, ובכלל לא להעביר אותה לנותן אישור ולדחות אותה. האפשרות הזאת היא תיאורטית אכן קיימת, ויכול להיות שאפילו מעשית היא אכן קיימת, אבל מבחינת סך כל ההסתכלות על תהליכים של הוצאת הרישיון, אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא קודם לקבל את הרישיון, ואחר כך לקבל את - - -, כמו שיש במנגנונים האחרים הקיימים ברישוי עסקים, כפי שאמרתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב, ונתונה למבקש רישיון העסק האפשרות לפנות, זה מעוגן אפילו בחוק רישוי עסקים, ולקבל מה שאנחנו מכינים בלשון העממית פרה-רולינג. אם הרשות המקומית מתכוונת לתת לו רישיון או לא. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בהחלט. לגבי הנושאים הנוספים, נפתלי גם שאל לגבי הנושא של RIA, כידוע, אנחנו בחוק ההסדרים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש חוק הסדרים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חוק הסדרים, החוק הזה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> זה חוק שפוצל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודע, אבל אנחנו כבר לא בחוק הסדרים, השאלה במקומה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא פוצל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא לא פוצל? << דובר >> עידו מור: << דובר >> RIA זה לפני פרסום ההצעה הממשלתית, אנחנו לא עושים את זה תוך כדי הדיון בכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה ב-RIA? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אנחנו לא עושים RIA תוך כדי דיון בכנסת, עושים RIA לפני ההצעה, וההצעה במקור הייתה במסגרת הצעת תקציב המדינה שנת 2024-2023. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ההצעה במקור דיברה על פסולת בניין בלבד. עם התייחסות לפסולת בניין בלבד לא היו בה שמינית ממה שיש כרגע בנוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי כן יש מקום לבקש - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> הוועדה בהחלט יכולה לדחות את ההצעה והממשלה צריכה לחזור אחורה ולהתחיל את הכלו מאפס. הוועדה יכולה לקבל את ההחלטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו שלוש שנים ל- RIA. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הממשלה סבורה שצריך, שתעשה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> עשינו RIAלנושא האיכון במסגרת הרצון שלנו שלא יעשו את - - - אחרת, אבל אכן לא עשינו בחינה כוללת של RIA להצעה הזאת. << דובר >> בתאל בן עזרא: << דובר >> ועל זה כל ההתנגדות של משרד הפנים להכניס סוגי פסולת נוספים, כי אין RIA ולא ברור מה ההשלכות, ויש המון השלכות על הרשויות המקומיות. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בתאל, אין שום בעיה. לא טענתי שאסור - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק שאין כאן שום החלה כרגע על - - - כמובן שאם השרה תרצה להרחיב את תחולת החוק בעתיד, כמובן שהיא תצטרך לעשות. << דובר >> בתאל בן עזרא: << דובר >> אבל כרגע יש פסולת גושית, והחוק מנוסח כחוק מסגרת כללית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, חוק מסגרת שלא חל כרגע על פסולת אחרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלא אם ההרחבות תגענה במסגרת חוק הסדרים. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לגבי ההערה של אבי, לגבי הפגיעה בשיקול הדעת של הרשות המקומית, ההערה הזאת עלתה בכמה הקשרים, ואני רוצה להתייחס אליהם אחד-אחד. הנושא הראשון הוא כמובן השאלה של מה הסמכות של הרשות המקומית לקבוע תנאים בנושאים סביבתיים כאשר הם מנוגדים לעמדה של הרגולטור. זו סוגיה שעלתה גם בעבר בהקשרים של הרישוי המשולב. אמרתי יותר מפעם אחת, העמדה שלנו שהרשות המקומית לא רשאית להתגבר על תנאים שקבע נותן האישור, גם בדין הקיים וגם בהקשר הזה. לא מדובר בפגיעה בשיקול הדעת של הרשות המקומית, והרשות המקומית בהחלט יכולה לקבוע כל תנאי שהיא מוצאת לנכון, שהוא בתחומי סמכותה, אך לא בתחומי סמכותו של נותן אישור. ולכן אני לא חושבת שיש פה פגיעה בשיקול הדעת של הרשות. לגבי הנושא של הפיקוח, כמובן שכל הסמכה של מפקח מטעם המשרד, היא כמובן כפופה להסכמה של ראש הרשות. ואין על כך מחלוקת. הדיונים שהיו ברישוי המשולב, נתבקש על ידי השלטון המקומי להבהיר שכפי שהמפקחים של הרשות המקומית יכולים לבצע פיקוח גם לגבי תנאים שניתנו על ידי נותן האישור, הסמכות הזאת שקיימת היום לא תיפגע להם, ולכן זה נכתב כך גם ברישוי המשולב וגם כאן. לא מדובר בכך, לא שאנחנו נהיה ממונים על העובדים האלה, לא שאנחנו ננחה אותם איך לפעול, אלא באי-פגיעה בסמכות שלהם לבצע פיקוח על קיומם של תנאים, שהם תנאים ברישיון שנקבעו על ידי נותן האישור. וזה ההסדר שקבענו גם, בין היתר, לבקשת השלטון המקומי, ולכן זה גם מה שהצענו כאן. אין כוונה לא לכפיפות ארגונית ולא לשום דבר מהסוג הזה. בהקשר של הסמכות של הגורם המוסמך הארצי, או הממונה על האכיפה, כפי שקיים ברישוי עסקים בחוק עצמו, כך אנחנו מציעים להבהיר גם כאן, זה לפי אותו מודל שאושר בשנה שעברה, שכשם שמדובר בתנאים שקבע נותן האישור, הגורם הממונה על האכיפה במשרד יכול לקבוע אם ובאיזו צורה הם ייאכפו על ידי גורמים אחרים שהם לא מהמשרד, אותו הסדר תוך שמירת סמכויות מוצע גם כאן. וזה, הסדרים קיימים שאפילו כשעשינו אותם ברישוי המשולב לא המצאנו אותם, אלא נשענו על סעיפים 19א ו-19ב רבתי בחוק רישוי עסקים. לגבי הסוגיה של התייחסות ברמת הנוסח לכך שהגורמים שיתמנו יהיו הגורם המקצועי, יכול להיות שיש איזשהו ניסוח שיכול להעביר את זה טוב ממה שכתבנו, אבל בכל מקרה, אני חושבת שזה די ברור כאשר אנחנו אומרים את זה כאן, אבל דבר שחידדתי בכל הדיונים הקודמים, שאנחנו מעדיפים ככלל, למעט מקרים חריגים מאוד, שלא לקבוע בעל תפקיד מסוים שתלוי במבנה הארגוני של המשרד, כמו שהיה לנו בחוק אוויר נקי, עדיין יש. לגבי ועדת ההשגות, אמרתי, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר "גורם מקצועי בכיר במשרד הגנת הסביבה, שאינו המנהל", והמנהל פתוח וזה פתוח. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אגב, אפשר היה להגיד "המקצועי הבכיר ביותר" ולא "הבכיר", כי בכיר זה אומר, נניח, יש לנו בעיה לזה ברשות המים, שזה חייב להיות דרג סמנכ״ל, וזה לא תמיד - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק לסייג אותו שהוא לא המנהל, שאינו המנהל. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל זה יכול להיות עובד של המנהל וזה יהיה פתוח עוד יותר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לגבי הנושאים הנוספים של ההשגה. סעיף 7ז, זו סוגיה שלא דיברנו עליה בהקשר של ההשגה. סעיף 7ז הוא הסעיף שמדבר על דחיית הבקשה משיקולים שבטובת הציבור, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בכיר, וכן הלאה. אנחנו לא חושבים - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה עלה בדיון פה בכנסת, פה בוועדה, כשדנו בסעיף הזה, עלה פה בדיון, לא על ידינו, שאולי נכון להרחיב את ועדת ההשגות גם בנושא הזה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> התשובה היא כמובן לא, אני לא חושבת שלוועדת ההשגות יש איזשהו יתרון, או איזשהו הקשר רלוונטי שנוגע לשיקולים האלה, שנוגעים להיבטים של הפעילות הפלילית, ולכן אני לא חושבת שזה רלוונטי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> גם לממונה אין קשר לפעילות - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לממונה יש קשר, כפי שאני הבהרתי. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, הסדרים וחוקים אחרים, קובעים שהרגולטור מוסמך לשקול שיקולים כאלה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל ועדת ההשגות יכולה לשקול את כל השיקולים שרגולטור יכול. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ועדת השגות יכולה לשקול, אבל היא לא קשורה לזה מכיוון שאלה שיקולים כלכליים ולא שיקולים שנוגעים לפעילות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הגורם שישב בה הוא זה שמחליט את ההחלטה שבגינה משיגים? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא היא כרגע דנה בנושא אחר, היא מדברת על השאלה של התוספות שאני ציינתי, שאנחנו חושבים שהוועדה צריכה להיות מסוגלת לדון בהן. 7ז, אני רק אציין, הטענה שהייתה פה, ואני כן חושב שיש פה היגיון בכך שניתן לגשת לוועדת השגות בנושא, וזה בסדר שיש לנו מחלוקת על הנושא, זה לא לב ההסדר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חושבת שזה לא בסדר, מכיוון שזה דברים שאנחנו הסכמנו אותם. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אבל זה לא לב ההסדר, אציין את ההסבר המקצועי. בהסדר שהגענו אליו, אגב, יש דברים רבים מאוד שלא היו כתובים פה, בנוגע לספציפית על מה ועדת ההשגות נמצאת, כי לא ליבנו אותם עד הסוף. אבל העיקרון עצמו הוא שבסוף יש איזושהי אינדיקציה לצורך העניין של המשטרה, או של הפרקליטות, שבגינה פוסלים מישהו מטעמים של תועלת הציבור. ונכון שבסופו של דבר האינדיקציה היא מה שחשוב, אבל כמי שישב בוועדת מכרזים כזאת, שהציגו בשעתו המלצה לא להמשיך עם מישהו בהליך - - - אבל זאת הנקודה, בסוף בדרך כלל, אם זה לא כתב אישום, כשמציגים את הדברים, יש עליהם דיון. כלומר, יש הרבה לבטים לכאן ולכאן, ולכן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באיזה היבט משרד האוצר יתרום ללבטים הללו? << דובר >> עידו מור: << דובר >> תשים כל אדם, עוד מוחות סביב שולחן, בדרך כלל מנהלים דיון טוב יותר. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בסוף יש בית משפט שהוא המוסמך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דווקא בנושא הזה ייתכן מאוד, להבדיל משאר הנושאים שאני לפחות לא מתחבר אליהם כדברים שטעונים השגה, אבל דווקא בנושא הזה, כיוון שהוא שאלה של חופש עיסוק ושאלה של שיקולים של מודיעין וכולי, יכול להיות שבהחלט יש מקום לאפשר דיון מינהלי נוסף בעניין, לפני שזה מגיע - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> על 7ז, אתה מדבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. בדומה למה שקיים אצל רשם הקבלנים, יש ועדת ערר, הוועדה הפנימית שעדיין אפשר - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל שם זה מוגדר כהליך שהוא משמעתי ולא כהליך מינהלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. אני מדבר על הוועדה - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל תומר, יש לנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על ארגוני פשיעה, כן. כשאתה פוסל מישהו על סמך מידע מודיעיני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל דווקא אם יש לחצים של גורמים עבריינים, עדיף שזה יהיה בבית - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> גם בתוך גורמי מקצוע בלבד, בוועדת מכרזים, היו לנו דעות שונות לגבי אם זה - - - מה התועלות השונות וזה בסדר גמור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העניין הוא איזה כוחות פרוטקשן או לחץ של אלימות יכולים להשפיע גורמים עבריינים על פקידות מקצועית כזו או אחרת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש ספקטרום רחב מאוד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובעצם בבית דין לעניינים מינהליים, או בבית משפט, או אני לא יודעת מה, שם - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> בכל מקרה אפשר גם לערער לבית דין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר, אבל מאחר שאנחנו יודעים שגורמים עברייניים עוסקים בתחום, אולי צריך לנקות את עובדי המשרדים מעיסוק בזה. ברגע שהמשטרה אמרה משהו, תלך לבית משפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, ההצעה בכל מקרה על ההסדר שקיים - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בכל מקרה, גם אם זה נכון, זה לא ההרכב הרלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, זה מה שרציתי לומר. שגם אם בנושא הספציפי הזה יש מקום לשקול השגה בגלל הרגישות החוקתית והציבורית של העניין, זה בוודאי לא בהרכב הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה. נטע, יש לך עוד המשך הערות? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> כן. עוד דברים שעידו התייחס אליהם לגבי הסמכות לסרב לחדש רישיון לבטלו או להתלותו. מדובר בסמכות שנועדה לתת מענה מינהלי למצבים שנדרשת מניעה של פגיעה באינטרסים הסביבתיים. זה הליך מינהלי מובהק. אני לא רואה הצדקה להרחיב את ההסדר של ועדת השגות לסוגיות הללו. יכול להיות שאולי לגבי דברים ספציפיים, ככל שמתקיימת עילה, אבל בטח שלא בצורה כזאת. זה נושא שלא דיברנו עליו בעבר, ואני מתנגדת לזה. והיה עוד סעיף שהתקבל שהתייחסת אליו ולא הבנתי על מה מדובר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> רק מה שדובר בעבר זה שכל הסמכויות של ממונה או מנהל - - - 7ה(ג)(7). כי נאמר פה שחזרנו בנו או לא חזרנו בנו מההסכמה, ההסכמה הייתה שהתנאים שממונה או מנהל יכולים לקבוע, ניתן יהיה להשיג עליהם לוועדת השגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת? על כל תנאי? << דובר >> עידו מור: << דובר >> על התנאים ברישיון או - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה עוד פעם לגבי הפלילים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> כן, רק חשוב לציין, בגלל זה יכול להיות שיש פה סעיף כזה או אחר. אני מציג את העמדה, אין פה שום דבר שהוא קו אדום, אם יהיה סעיף 7ז או סעיף 7יד, אני רק מציג את השיקולים האמורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל תומר, הסעיף 7ה(ג)(7), זה "לא נפתחה בגינו חקירה פלילית, לא הוגש נגדו כתב אישום, לא הורשע". << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני מלווה במשך כמעט 30 שנה הליכים של דחיית בקשה לרישיון לעוסקים שונים בתחום של המשרד, מדבירים, גני אזבסט, תחומים נוספים, אלה התחומים העיקריים שבהם אנחנו עוסקים בזה, אבל יש גם תחומים רבים אחרים. אני ממש לא רואה מה הרלוונטיות של ועדת השגות לסוגיות האלה. אם כבר, אלה סוגיות משפטיות מובהקות מאוד, שהן שילוב של בחינה של הרגולטור, שמכיר מהם השיקולים המקצועיים שיכולים להיות רלוונטיים, וההיבטים המשפטיים, ואני לא רואה את הרלוונטיות של הנושא הכלכלי - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני רק אסביר, כי נאמר שאין פה קשר לסוגיה הכלכלית, אני אומר שני דברים. דבר ראשון, כאמור, כמה שאנחנו מתרחקים יותר מהוודאות, כלומר, אם זה כתב אישום, ודאי שאין פה עניין והוועדה כשלעצמה לא נדרשת, אבל כשאנחנו מתרחקים יותר למקומות שנפתחה חקירה או לדברים כאלה, יש ערך, ערך אמיתי בדיון ויש דעות לכאן ולכאן. דבר שני - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אנחנו לא בדיון תיאורטי על השאלה אם צריכה להתקבל החלטה מינהלית - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> נטע, תחכי עד שאני אסיים, ודאי תתייחסי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לא. לפתוח את הסוגריים של הסוגריים זה מיותר. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני לא רוצה סוגריים של הסוגריים, זה ממש באמירה פשוטה מאוד, כי נאמר שאין קשר לסוגיה הכלכלית. הקשר לסוגיה הכלכלית הוא שבסופו של דבר, כשאנחנו מצמצמים את כמות בעלי הרישיון, אנחנו מצמצמים את התחרותיות בשוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נכון שכל דבר קשור לחוק ההסדרים. זה תורם לצמיחה במשק, ולכן אפשר לכלול אותו בחוק ההסדרים, זה נכון. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה לא קשור לחוק ההסדרים, אבל בהחלט - - - << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> עבריינות לא מייצרת תחרות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תומר, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, לגבי מה שהעירו כאן נציגי השלטון המקומי, לשם ההגינות אני רוצה לומר שבחוק ההסדרים הנוכחי נכללת הוראה שהופכת את אתרי הטמנת הפסולת למיזמי תשתית חיוניים. עד חמישה אתרים שיוכרזו במסגרת החוק המוצע, שעדיין לא עבר, אבל הוא יעבור כנראה בחוק ההסדרים, אם חוק ההסדרים יעבור. ובמקרה זה אכן יש אפשרות להשיג על החלטותיה של הרשות המקומית בכל הנוגע לרישוי עסקים, לפני ועדת ההשגות שקיימת לפי חוק ההסדרים. נכון שבמקרים האלה יהיה אפשר להשיג על החלטות הרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל רק המיזמים האלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, הילה אקרמן. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> שלום. נעים מאוד. הילה אקרמן, מהשלטון אזורי, תודה רבה על זכות הדיבור. יש לי שתי הערות. אחת, ביחס לנושא של רישוי עסקים ועקיפת הרשות המקומית. התייחסו פה ואמרו שזה דומה לחוק רישוי משולב. אזכיר שבחוק רישוי משולב אנחנו גם שם מדברים על מפעלים גדולים, ופה יכולים להיות אתרים שהם ברמה מקומית, וגם ברישוי משולב יש מקום שמפנה להעביר את התנאים ליחידה סביבתית או איגוד ערים, מה שבדרך כלל היום, גם ביחס לרישיון עסק ותנאים סביבתיים לאתרים שהם מקומיים, לרוב יש התייעצות עם היחידה הסביבתית או עם איגוד הערים. פה אנחנו עוקפים את הרשות המקומית וגם את היחידה הסביבתית, שבקיאה מאוד בהתנהלות של אותו אתר, ויודעת להגיד הרבה מאוד מה קורה שם בשטח. והיום אנחנו עוקפים את הרשות המקומית ולא שומעים את היחידה הסביבתית או איגוד ערים ומבינים מה המשמעות ואיזה תנאים סביבתיים. צריך להכניס פה היוועצות עם הרשות המקומית ולא לעקוף אותה, כי אנחנו מדברים פה גם פעמים רבות על אתרים שהם ברמה מקומית, ההשפעה שלהם מקומית, הרשות המקומית מכירה את ההשפעה, ולכן חשוב מאוד שלא לעקוף אותה. ובנושא דומה, יש פה בסעיף 7טז, סעיף (ג)(2), יש פה את הנושא שהסמכויות יהיו נתונות לעובד של רשות מקומית. אני שוב רוצה פה להזכיר את הנושא של יחידות סביבתיות, והפעם יחידות סביבתיות אזוריות שנותנות מענה לכמה וכמה רשויות. צריך לאפשר גם ליחידות אזוריות שמקבלות שכר מרשות אחת, אבל עובדות ואמורות לתת תנאים, שיוכלו גם לתת מענה לרשויות המקומיות הנוספות שנמצאות בתחום אותה יחידה אזורית. צריך להרחיב את זה לא רק לרשות מקומית, אלא גם לאיגודי יחידה אזורית לאיכות הסביבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איגודי ערים לאיכות סביבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה מתייחסת ההערה הזאת? לאיזה סעיף? << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> היא מתייחסת ל-7טז(ג)(2), שבו כתוב שהסמכויות יהיו נתונות לעובד רשות מקומית. אני מבקשת שהסמכויות יהיו נתונות גם לעובד יחידה סביבתית אזורית, שהיחידה הסביבתית האזורית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין דבר כזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איגוד ערים לאיכות סביבה, זה תאגיד עירוני. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> לא רק איגוד ערים, אלא גם יחידה סביבתית - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. תומר, זה יכול להיות באשכול רשויות או באיגודי ערים לאיכות סביבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אשכול זה איגוד ערים, אין בעיה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> ההערה של הילה, היא הערה שנוגעת לתיקון האחרון שנעשה בחוק רישוי עסקים, ונעשתה שם טעות. אנחנו אמרנו את זה גם בעבר, וגם הצענו למשרד הפנים לתקן את החוק באופן שיאפשר את זה, ובעצם לחזור למצב הקודם, כי בחוק הקודם, בנוסח הקודם, לא הייתה בעיה להסמיך את היחידות האזוריות, ועכשיו יש. ובאמת יש קבוצה מסוימת של יחידות סביבתיות, של יחידות אזוריות, שהעובדים ביחידה הם עובדים של רשות אחת, אבל מכוח ההסכם בין הרשות לבין רשות מקומית אחרת, הם היו עקרונית אמורים להיות מסוגלים לתת את אותם שירותים גם בתחומי הרשות האחרת. אנחנו הצענו לתקן את חוק רישוי עסקים כדי לפתור את זה. אני לא יודעת אם - - - אני מבחינתי אשמח לפתור את זה גם פה, אבל אני לא יודעת אם זה פה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא תיקון לכאן, זה תיקון לחוק רישוי עסקים, אם בכלל. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני כבר כתבתי את זה, זה מוכן לי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, כשמדובר באיגוד ערים או באשכול, שהוא גם איגוד ערים, אין שום בעיה. הבעיה היא כשמדובר ביחידות האזוריות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אין פתרון בעצם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, צריך ליזום תיקון לחוק רישוי עסקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר, אבל כרגע כאן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כאן זה רק הולך אחרי ההסדר של חוק רישוי עסקים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת רשות מקומית זה כולל גם איגודי ערים של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איגודי ערים ואשכולות, כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בהגדרה או שצריך לשנות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. רשות מקומית מוגדרת ככוללת איגוד ערים. << קריאה >> אלעד עמיחי: << קריאה >> לא, אבל אולי זו ההזדמנות שמרכז שלטון מקומי והמועצות האזוריות יפנו למשרד הפנים לעשות את התיקון הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אפנה לשר הפנים, ברשותך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הילה, תודה. אנדריי, בבקשה. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> אנדריי סוסליקוב, ראש תחום סביבה בהתאחדות התעשיינים. ברשותכם אשמח להתייחס לשתי סוגיות. אחת המהותית שאנחנו כרגע בראש הדיון, והשנייה שעוד לא הספקתי להתייחס בסעיף הקודם. סעיף 7ו, אנחנו מבקשים לקבוע סוג של תנאי מסגרת. משהו שיהיה ברור שיאפשר לשוק להתכונן ולעבוד כמו שצריך. זה יכול להיות מפרט אחיד, תנאי מסגרת, תקראו לזה מה שאפשר, אבל בסופו של דבר זה מייצר ודאות ויכניס יותר שחקנים לשוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מכוון לתנאי הרישיון? << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> בדיוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. דיברנו על זה, כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערה טובה. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> דיברנו, אני רק מחדד את הצורך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בסדר גמור. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> ולעניין שני, שהוא בעינינו גם מהותי, זה הרכב ועדת ההשגות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ושתתקיים. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> לא, אנחנו חושבים שזה נכון שהיא תהיה, אבל מבחינת ההרכב שלה, אנחנו לא מבקשים לשנות את הסמכות של המשרד להגנת הסביבה או לפגוע בפיקוח שלו, אבל לא נכון שיהיו שני נציגים של המשרד להגנת הסביבה באותה ועדה, בטח ובטח שאחד מהם זה מנהל וכאילו ועדת ההשגה נועדה לבחון את החלטות המנהל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם קיבלו את ההערה הזאת שזה לא יהיה מישהו שיושב בהשגה על עצמו. לזה יינתן פתרון. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> מצוין. אנחנו מציעים שיהיה נציג חלופי, למשל, ממשרד הכלכלה, ממשרד הבינוי והשיכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי משרד הבריאות, למה שלא יהיה נציג של משרד הבריאות? << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> משרד רלוונטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בריאות הציבור. << דובר >> אנדריי סוסליקוב: << דובר >> שיהיה מאוזן ואפקטיבי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, אנדריי, תודה רבה. ההערות נרשמו. תומר גרטל, מגמה ירוקה, בבקשה. << דובר >> תומר גרטל: << דובר >> תודה על זכות הדיבור ועל הדיון החשוב. יש לנו כמה הערות בנוגע לסעיף הזה. יש לנו התנגדות לוועדת השגות בעניינים מינהליים, גם הבענו אותה כשנדון הרפורמה ברישוי משולב. יש המון בעייתיות עם זה. הצגנו את זה גם בדיונים הקודמים על הרפורמה. גם בעניינים של אוויר נקי וחומרים מסוכנים, השגות כמו שניתנו בחוק הזה, לא קיימות באיחוד האירופי ולא קיימות בדירקטיבה. אני בספק אם גם בדירקטיבה קיימת ועדת השגות כמו שנכתבה בחוק הזה. לדעתנו, יש בית משפט לעניינים מינהליים. הוא המוסמך לדון בדברים כאלה. זכות ההשגה הקודמת שניתנה ברישום הממשלה היא לא דוגמה טובה, כי היא פשוט מפליגה לחלוטין. יש בעייתיות נוספת באירוע הזה, וזו המעורבות של המנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה, שהוא מנהיג פוליטי, בעניינים פרטניים. אין בעיה, וזה תפקידו של מנכ"ל המשרד, לעסוק בנושאים שהם נושאי מדיניות, וזה גם התפקיד שלו, אבל בסופו של דבר עיסוק של מנכ"ל משרד בעניינים פרטניים הוא בעייתי. אני יכול לתת דוגמה ממש מהממשלה האחרונה. אנחנו יודעים שמנכ"ל המשרד הראשון, שהיה גיא סמט, בתפקידו, בין היתר, נתן באיזושהי מעורבות, היתר פליטה לתחנת כוח, כשאחר כך, כשהוא עזב את המשרד, הלך לעבוד באותה חברה שמחזיקה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו דוגממה לא כל כך טובה - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> זו האשמה קצת קשה, בלשון המעטה. << קריאה >> אלעד עמיחי: << קריאה >> גם סמנכ"ל יכול לעבוד אחר כך בשוק הפרטי. אל תחסום את הדרכים. << דובר >> תומר גרטל: << דובר >> היו תחקירים משמעותיים מאוד בעבר, שראו תופעה כרונית של דלתות מסתובבות במשרד להגנת הסביבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מוזמן לדיונים בוועדת הכספים. תומר, רק בוא נשחרר את המנכ"לים והסמנכ"לים של המשרד, ותיגש לנקודה. << דובר >> תומר גרטל: << דובר >> מתחקירים שאנחנו מכירים בעבר, ולאור העובדה שיש בית משפט לעניינים מינהלים, ושהדבר לא קיים בדירקטיבה האירופית, וגם מצטרף להערות, אנחנו לא חושבים שיש צורך בוועדה, ואנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה על ההערות. מירה, בבקשה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. תודה רבה. הנושא של איך מתחילים ומה מתחילים ומה קודם למה. הטענה על טאוטולוגיה שפוגעת ביכולת לייצר את ההסדר באופן סדור, אני מזכירה שבחוק רישוי עסקים, מי שמתחיל זה הרשות המקומית, אצלה נפתח התיק לרישוי עסקים, והתיק עובר לנותני האישורים. נותני האישורים פועלים לפי המפרטים שהם מאשרים מראש בוועדת ההסדרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או שכן או שלא. ציינה הגברת דרורי שהעסקים שאנחנו עוסקים בהם כאן הם עסקים שאין לגביהם מפרט אחיד. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ראשית, אולי צריך לקבוע לגבי חלקם לפחות מפרט אחיד. שנית, גם אם אין מפרט אחיד, עדיין זה מתחיל בהליך של רישוי עסקים ועובר לנותני האישור. אם יש או אין מפרט אחיד, זה שולי יחסית לסוגיה של התהליך, של המבנה התהליכי. לדעתנו, זה צריך להתחיל בעולם של רישוי עסקים, משם לעבור לנותני האישורים, כך נעשה בשגרה. ניתנה פה דוגמה על הרישוי המשולב, ששם יצאו מהשגרה. רישוי משולב, חוק שחוקק לפני שנה, עדיין לא נאספו ההשלכות שלו והמשמעויות שלו. אבל ניתנה דוגמה. אני אזכיר שביחס לחוק הרישוי המשולב, יש הסדר רחב ומקיף ביותר של שיתוף ציבור, של קבלת הערות, של התייחסויות שבוחנות כל סוגיה וסוגיה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> לא, מירה, זה לא נכון. יש באוויר הסדר של - - - << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ומעבר לכך, העובדה שיש את זה במסגרת חוק אוויר נקי שברישוי משולב באופן רחב ביותר, ובמסגרת היתר הרעלים שברישוי המשולב באופן מצומצם יותר, לא אומר שלא צריך לקחת את ההסדר הרחב יותר שיש בחוק רישוי משולב, שכאמור לפני שנה רק חוקק, ולכל הפחות, אם כבר רוצים להתייחס אליו כאל רפרנס, כאל דוגמה שממנה צריך לקחת את האופן שבו צריך להתנהל כאן, לקחת את ההסדר הרחב ביותר של שיתוף ציבור ושל התייעצות עם השלטון המקומי, ולהקביל את זה לכאן. נקודה שלישית, הרכב הוועדה. הרכב ועדת השגות, שמורכבת ברוב של המשרד להגנת הסביבה ונציג של משרד האוצר, בלי שיש ראייה רוחבית של המשמעויות של מה שההנחיות שניתנות ברישיון הזה יעשו באופן רחב, כפי שנעשה בוועדת ההסדרה, לדעתנו זו טעות, זו שגיאה, זה לא נכון. לגבי הסוגיה של המפקחים, שוב, אנחנו לא התייחסנו לפסקה (1), שעוסקת בסמכויות לפי סעיף 19א ו-19ב לחוק רישוי עסקים, אלא בפסקה (2) שהתייחסה לסעיף 28 לחוק רישוי עסקים, ואנחנו סבורים, גם אם עמדתנו לא התקבלה באופן מדויק בנוסח במסגרת חוק רישוי משולב, שיהיה נכון להסדיר את זה כרגע ולקבוע מפורשות שהכפיפות הזו והסמכות הזו היא לא מוחלת באופן אוטומטי, אלא לפי רצון והחלטת ראש הרשות המקומית, משום שהרשות המקומית היא זו שמשלמת את שכרם של המפקחים. תודה רבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את ההערה האחרונה אני רוצה שתבהירי, כי לא הבנתי אותה. בפסקה (ג)(2), כן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ועל הדרך נזכרתי שמשהו אחד שכחתי, אני רגע אסביר, ואני אתייחס לנקודה האחרונה, ואני מתנצלת על זה ממש. "הסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית, שיוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לאותו חוק, גם לעניין רישיון כאמור", כלומר בהצעת החוק הזו, "ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה". אין כאן את השלב שבו בעצם ראש הרשות רצה להסמיך את העובד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא חושב שתהיה למשרד בעיה שיהיה כתוב שהסמכויות האלה יינתנו בהסכמת ראש הרשות המקומית. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> הוא שביקשנו. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> למה? לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הסמכת מפקחים בעבר, ועכשיו את רוצה לתת להם הסמכה לגבי רישיון מסוים, שהרחבת ההסמכה הזאת תהיה בהסכמתה. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> מה זה בהרחבת ההסמכה? הוא לא חייב לעשות שום דבר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ועל כן, אנו מתנגדים לכך. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> בסדר, מירה. אני מבינה שאתם מתנגדים. ההסמכה הזאת היא לא שעכשיו המשרד יורה למפקחים ללכת ולבצע פעולות מסוימות. זה רק אומר שכאשר הם עושים, אם הם עושים, אם זה מה שהמנהל שלהם אומר להם לעשות, הם צריכים שלא לפגוע בפעילות של המשרד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה ברור. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, זה הסמכויות לפי סעיפים 19א ו-19ב לחוק רישוי עסקים. אנחנו בפסקה (2). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תבחני את זה, חבל להתווכח. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> פסקה (2) של מה? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> פסקה (2) בסעיף 7טז(ג)(2). << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> "הסמכויות לפי סעיף", זה וזה, "יהיו נתונות גם לעניין רישיון כאמור". אני אסביר, עוד פעם, הכוונה היא שמכיוון שתנאי הרישיון הם חלק מתנאי רישיון העסק שלו, זה מה שזה נאמר, זה הכול. זה לא מרחיב. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> זה מרחיב, משום שאנחנו עכשיו בעצם קובעים סמכות למפקח שלנו לבצע אכיפה לפי החוק הזה מבלי- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל גם היום יש לזה סמכות הזאת. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> היום יש החלטה של ראש הרשות המקומית להסמיך, זה כתוב מפורשות בסעיפים 28 ו-28א. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> היום, אין את החוק הזה. אני נותנת לתחנת מעבר לפסולת אישור ותנאים. התנאים האלה הופכים להיות חלק מרישיון העסק שלו, ועל אותם תנאים שאני אתן אותם בפלטפורמה שבמקום שיהיה כתוב עליה בכותרת המסמך אישור ותנאים, יהיה כתוב עליה רישיון שהתוקף שלו הוא כאישור ותנאים, אותו דבר בדיוק, אותו תוכן בדיוק, אותו הסדר. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני כל כך שמחה שאמרת את זה, משום שסעיף 28(א)(2) לחוק רישוי עסקים, 28(א) קטן, פסקה (2) קובע, "השר נותן האישור רשאי להסמיך מבין עובדי משרדו מפקחים לעניין חוק זה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 28א רבה, כולן או חלקן, וכן רשאי הוא להסמיך מפקחים בסמכויות כאמור מבין אלה", פסקה (2), "עובד מעובדי רשות מקומית, בהסכמת ראש הרשות המקומית שעובד בה". כלומר, כאשר את נותנת את הסמכות שלך, מבקשת להסמיך עובד שלי לפי חוק רישוי עסקים, את צריכה לקבל את אישור ראש הרשות לכך. את לא יכולה להסמיך אותו בלי אישורי. כאשר את מבקשת להחיל באופן אוטומטי את אותן סמכויות גם על רישיון מכוח החוק הזה, את מנסה לעשות לזה החלה אוטומטית ולעקוף בכך את הסמכות שלי להסכים או לא להסכים, כיוון שכתוב מפורשות, או לכל הפחות נתון לפרשנות, כתוב ש"הסמכויות לפי סעיף 28א יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לחוק רישוי עסקים, גם לעניין רישיון לפי החוק הנוכחי. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אבל זה אותו תוכן. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא, זה לא אותו תוכן. אני הסמכתי את העובד שלי לפי חוק רישוי עסקים. אם זה היה אותו תוכן, זה היה צריך להישאר בחוק רישוי עסקים. לא היה צריך להוציא את זה מחוק רישוי עסקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, מירה, ההערה שלך תיבחן על ידי משרד הגנת הסביבה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> ואני מקווה שגם על ידי הוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בוודאי. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> הנקודה האחרונה שעלתה כאן ועלתה ביחס לפשיעה ולאלימות שנכנסים לתוך עולם הטיפול בפסולת, אנחנו סבורים שאין מקום להביא את הנושא הזה בפני ועדת ההשגות. אנחנו לא רואים את הערך המוסף של שני עובדי המשרד להגנת הסביבה ועובד אחד של משרד האוצר. אנחנו לא רואים סיבה שהם יעסקו בחומר מודיעיני שיכול להיות חסוי בסוגיות שהן הרות גורל. הנושא הזה צריך להיות מסור לגורמים שבאמת עוסקים בתחום, ולא לגורמים שזה לא התחום שלהם בכלל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נבחן את הנושא. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> וככל שהוועדה עומדת על הרכב ועדת ההשגות, אנחנו מבקשים נציגות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני אמרתי שעמדתנו המקצועית היא, שאם יש מקום להשגה בנושא הזה, ואולי בנושא הזה הוא הנושא היחיד שלדעתנו יש מקום באמת לעשות בו השגה, בוודאי לא ההרכב הזה הוא ההרכב הנכון. זה בוודאי נכון. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> תודה רבה. למען הפרוטוקול, אנחנו מבקשים נציגות לשלטון המקומי, ככל שזה ההרכב שעליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה הקשר של השלטון המקומי לעניין הפשיעה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא לעניין הפשיעה, לעניין ההרכב בוועדה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> קודם כול, התייחסנו כרגע לנוסח המוצע בפני הוועדה, ואמרנו, ככל שבכל זאת ההרכב של ועדת ההשגות, למרות שאנחנו מציעים את ועדת ההסדרה, אנחנו מבקשים נציגות שלנו. אנחנו לא חושבים שלשלטון המקומי יש ערך מוסף לוועדת השגות שכל עניינה בסוגיות של פשיעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, מירה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הרכב ועדת ההשגות. יש אולי משהו מקרן הניקיון כמשקיף, או משהו כזה, כי זה ניקיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תשאירו קצת שאלות לדיון הבא. אנחנו רוצים לסגור את דיוני הוועדה. לפני כן, עידו צ'פניק ממשרד הפנים, עידו היקר, רוצים לאחל לך הרבה מזל טוב, בריאות, נחת ושמחה, יש לך יום הולדת. << דובר >> עידו צ'פניק: << דובר >> תודה רבה. אני שמח לחגוג איתכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נאחל לך הרבה מזל טוב, בריאות, נחת, שמחה, אושר ואושר. כל הברכות והאיחולים. מהצוות הוועדה, מהצוות המשפטי, חברי הכנסת, אני מניח שגם משאר הנוכחים ומעם ישראל כולו ואותם הברכות נאחל גם לעם ישראל כולו עם חג הפסח, שיהיה לנו חג כשר ושמח. הדיון הבא ייקבע בהמשך ויפורסם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:45. << סיום >>