פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 307 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר משתתפים באמצעים מקוונים: בני גולדמן – סמנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה מוטי אטל – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה לימור מוסייל – מנהלת השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי אורנה ליכטמן – רח"ט לפרויקטים ביח' להתיישבות במשהב"ט, משרד הביטחון וחיד חשאן – מנהל תחום חירום וביטחון, מינהל החירום, משרד הפנים רפ"ק אורן נחמיה – מנהל תחום שירות לאומי אזרחי, המשרד לביטחון לאומי שמואל קלמי – סגן לתיאום פעילות מל״ח בפקע״ר, רשות החירום הלאומית - רח"ל רס"ן מאיה שגיא – ממונה על מענה לגופי ביקורת חיצוניים, צה"ל רפ"ק אביחי ג'רבי – קמב"מ יישובים, משטרת ישראל אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי אמנון זיו – מנהל אגף ביטחון, מועצה אזורית חוף אשקלון נדב פרץ – מנהל מרכז החוסן בשער הנגב, מועצה אזורית שער הנגב חופית איטח צלקישוילי – מרכז חוסן, שער הנגב קלאודיו מאירוביץ' – יו"ר צח"י, קיבוץ מפלסים מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב. היום יום שני, ה' בניסן התשפ"ו, 23 במרץ 2026. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025. אנחנו נעסוק בהפעלה של אותם צוותים חשובים בדור האחרון, יש לי כמובן היכרות אישית עם הנושא בעקבות שירותי את האומה כראש מועצת שער הנגב, הייתה לי הזכות להצטרף לצוות החירום של מפלסים ב-7 באוקטובר – אני מבין שקלאודיו מאירוביץ', ראש צח"י של מפלסים, נמצא איתנו. אני חשבתי ואני חושב שהעיקרון של ההתארגנות היישובית – ואגב גם השכונתית, צח"ש – הוא חיוני גם לתפקוד הנכון בזמני חירום מסוגים שונים וגם ליצירת החוסן, ליצירת המרקם או תחושה של מסוגלות של הקהילה. העניין הזה הוא משמעותי, וצוות החירום שמבוסס על אנשי המקום, הרבה פעמים ממלאי תפקיד קבועים אבל גם מתנדבים, ההיחלצות של המתנדבים והפעילות של ממלאי התפקיד בחירום למען הקהילה שלהם היא בעלת משמעות מאוד מאוד גדולה, את זה כנראה הבנו סופית במלחמה הזו. אני רוצה לציין כבר את ראש רח"ל החדש שמתכוון להיכנס לנושא, וזה שינוי משמעותי, כי עד עכשיו מי שבעצם עמס על כתפיו את הסוגיה של הכשרה, אימון, הצטיידות, היה משרד הרווחה בסיוע של משרד הביטחון, ואני חושב שבמידה ורח"ל נכנסת לתמונה, תוכל להיות לזה משמעות גדולה גם מבחינת עיצוב הפעילות, האסדרה, תקצוב, והיכולת לגייס לתקופה ארוכה את אנשי צוות החירום. אם כך, הפרק בדוח המבקר שדן בפעילות של צוותי החירום היישוביים הינו חלק מדוח שפורסם בפברואר 2025 ומתייחס לטיפול באוכלוסייה בזמן מלחמת חרבות ברזל. הוועדה הזו דנה בפרקים אחרים בדוח הזה שמתייחסים לטיפול בבריאות הנפש במרכזי החוסן, וכפי שאנחנו נוכחים לגלות שוב ושוב מאז אוקטובר 2023, חוסנה של האוכלוסייה האזרחית הוא מרכיב חיוני לשרידותה ולהתמודדותה של החברה וליכולתו של הצבא לנהל מערכה ארוכה, ובתקווה מוצלחת. באירועי אוקטובר 2023 התבררה חשיבותם המכרעת של צוותי החירום – אגב, זאת הזדמנות מעל הבמה המכובדת הזאת להזכיר שצוותי הצח"י זאת חזרה מיותרת, צ' של צח"י זה צוותי, אז או צוותי החירום או צח"י – אשר נתנו מענה מיידי בתנאים הקשים ביותר לתושבים. הסיוע ניתן תחת אש תוך שמירה על קשר עם התושבים, מעורבות בפינוי ומתן מענה לצורכי הקהילות המפונות באמצעות תיווך מול גורמים ממשלתיים וציבוריים. צריך לומר, אין חובה חוקית להקמת צח"י ולא נמצא גורם מאסדר לתחום זה. הצוותים מוקמים על פי יוזמה של המועצה האזורית, של היישובים, וכפי שציינתי, גם במספר שכונות ברחבי המדינה, בסיוע משרד הרווחה, ואם אני זוכר נכון, גם של משרד הביטחון, אבל נשמע על כך. למרות תפקידם המרכזי של הצוותים כמקור מתאם שממנו ואילך זורמת אינפורמציה חיונית לתושבים, הצוותים על פי הדוח ציינו כי לא הונחו על ידי פיקוד העורף לגבי תפקידיהם בפינוי אוכלוסייה. התמיכה הכלכלית לצוותים הינה מזערית ומוקצה על ידי משרד הרווחה באופן שווה לכל היישובים בארץ ללא קשר לרמת הסיכון, האינטנסיביות של מצב החירום בה הם נתונים. התקציב אינו מספק, לא למצב מלחמתי מתמשך, לא לפעילות שוטפת שכוללת היערכות ומוכנות וכמובן שאינו מאפשר תגמול אישי של החברים בצוותים. ושוב, אני מחדד, מדובר בחלק גדול מהמקרים במתנדבים שלא מקבלים על כך תגמול. אנחנו מדברים על שנים של פעילות, חלקה אינטנסיבית מאוד בשנים האחרונות. מבקר המדינה ממליץ בסיכום פרק זה כי כל הגורמים המעורבים בפינוי דחק – צה"ל באמצעות פיקוד העורף, משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות – יבחנו את שילוב צח"י כגורם רשמי שתפקידיו בשגרה ובחירום מוגדרים, יפעלו לקביעת מסגרת תקציב שתהיה בהלימה להיקף הפעילות ויסדירו את סוגיית גיוס הצוותים בשעת חירום. מומלץ כי כלל הגורמים הללו יקבעו נוהל הכשרות נדרשות ויבחנו את הדרך לתגמל את חברי הצוותים, בין אם ישירות ובין באמצעות המועצות המקומיות. אנחנו הזמנו, לא יודע אם נמצאים איתנו, את אנשי מרכז האיתנות מפיקוד העורף שמכשירים את מרכזי ההפעלה בערים וחשבתי שהידע שמצטבר שם הוא רלוונטי גם לצחי"ם, כמובן שמדובר במספרים גדולים, אבל משהו מהקוד הגנטי של ההכשרה ושל הליווי צריך להתבצע בדרכים דומות גם עבור הצח"י. אני חושב שאותו היגיון שמנחה את הכשרת מרכזי ההפעלה, שהם ההיררכיה, הדרג שמעל הצח"י, ראוי שיפעל גם לגבי הצח"ים. לאחרונה שמענו, כפי שציינתי, מראש רח"ל החדש שהוא מתכוון לקחת חלק משמעותי במאמצי ההכשרה של צוותי החירום, שילובם במסגרות, תקצובם וגיוס של מפקדים או יו"רים במצב חירום, ואנו מברכים על כך. אני מבקש מנציג משרד המבקר, בני גולדמן, לפתוח את הדיון. בבקשה. << אורח >> בני גולדמן: << אורח >> קודם כול, אני רוצה לומר שהדוח הזה לא תוכנן מראש. כוונתנו הייתה במסגרת דוח גדול שעשינו על הפינוי והקליטה של היישובים – גם בדרום, גם בצפון – גם להתעסק בפינוי, ותוך כדי ביקורת גילינו – אני לפחות עירוני – נפגשנו עם יושבי-ראש הצח"י והבנו כמה משמעותי היו הצח"י. אני רואה שקלאודיו נמצא פה, הוא אחד האנשים שנפגשנו איתם, והבנו כמה הצח"י היה משמעותי ב-7 באוקטובר, כמה הם היו משמעותיים ביום הקשה הזה וכמה היה קשה ליישובים לתפקד בלי אותם אנשים, ומול המשמעות והתרומה העצומה שלהם, האמצעים הזניחים שניתנו להם. חשב מבקר המדינה וחשב גם הצוות שנמצא פה, שהנושא הזה הוא מספיק חשוב לדוח מיוחד ולהמלצות שמטרתן לשנות מהיסוד כי באירוע שבו כיתת הכוננות נלחמת, מי שהתושבים ביישוב פונים אליו זה צח"י. אני אתן עכשיו למוטי אטל מהמשרד שכתב את הדוח, להציג את עיקריו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום, מוטי, בבקשה. << אורח >> מוטי אטל: << אורח >> שמי מוטי אטל. הצגת מצגת: האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה. (שקף: מטרת הביקורת). במסגרת הביקורת בדקנו את תפקידם של צוותי הצח"י בפינוי דחק של יישובים, סמכות ההקמה, השימור והמוכנות של צוותי הצח"י והאחריות על צוותי הצח"י. (שקף: מטרת הביקורת). התרשים הבא מציג את כל ההיערכות המרחבית לטיפול במצב חירום ומשבר, כשבתרשים אנחנו רואים שהצח"י נמצא ברמה של היישוב והמטרה שלו לתת מענה ראשוני עד להגעה של גורמי חירום והגורמים המערכתיים. (שקף: פעולות הביקורת). הגופים המבוקרים העיקרים היו: משרד הרווחה והביטחון החברתי והמועצה האזורית שער הנגב, ובמסגרת זה נפגשנו עם יושב-ראש הצח"י של כפר עזה, נחל עוז, ניר עם, מפלסים. הביקורת נעשתה באוקטובר 2023 עד יולי 2024. (שקף: נתוני המפתח). מספר נתוני מפתח: 8,250 שקלים בלבד, זה תקציב משרד הרווחה לשימור מוכנות צוותי הצח"י לכל יישוב בשנת 2023. סך התקציב עבור השימור בכל המועצות האזוריות באותה שנה היה 5 מיליון שקלים. 24% מהמועצות האזוריות לא התקשרו בשנת 2024 עם משרד הרווחה בהסכם שיאפשר קבלת תקציב לשימור צוותי הצח"י, מדובר על 13 מתוך 54 מועצות אזוריות. 37% מהיישובים דיווחו בשאלון רמת מוכנות שביצע משרד הרווחה כי צוות הצח"י ביישובם לא השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית, מל"ח או גורמים אחרים. (שקף: ליקויים והמלצות). כפי שהוא ציין, היעדר אסדרה של פעילות הצח"י ומעמד חבריו, על פי חוק אין חובה להקים צח"י, וממילא לא נקבע גורם מאסדר לתחום זה. משרד הביטחון לרבות רח"ל, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו בחוק את מעמד חברי הצח"י ואת זכויותיהם. מומלץ כי כלל הגורמים האחראים לפינוי דחק – צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות – יבחנו את שילוב הצח"י כגורם רשמי שתפקידיו בשגרה ובחירום מוגדרים. (שקף: ליקויים והמלצות - תגמול צח"י בחירום). נמצא כי בעוד חברי כיתת כוננות מגויסים בעת חירום לשירות מילואים ומתוגמלים על פעילותם כחלק ממערך המילואים, כפי שאכן נעשה באירועי שבעה באוקטובר, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול לצוותי הצח"י עבור פעילותם. מומלץ שמשרד הרווחה ומשרד הפנים יבחנו את הדרך לתגמול צוותי הצח"י על הפעולות שהם עושים בהתנדבות, בפרט בעת חירום מתמשך, בין ישירות ובין באמצעות המועצות האזוריות, ויוציאו הנחיות מסודרות בנושא לרשויות המקומיות. (שקף: ליקויים והמלצות – תפקידי צח"י בעת פינוי דחק). עלה כי למרות תפקידו המרכזי של הצח"י כמוקד מתאם שממנו ואליו זורמים מידע והנחיות בשעת חירום, כפי שגם עלה בפועל בפינוי היישובים מעוטף עזה ב-7 באוקטובר, הם לא הונחו על ידי פקע"ר לגבי תפקידם בעת פינוי דחק. כמו כן נמצא כי ההנחיות בתיק הצח"י שפרסם משרד הרווחה אינן מתייחסות למקרים בהם נדרש להפעיל פינוי דחק, אלא רק למקרים שבהם מתבצעת התפנות מאורגנת. מומלץ כי נוכח תפקידו המרכזי של הצח"י בפינוי הדחק עם פרוץ חרבות ברזל, שהגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון, ובכלל זה פקע"ר ורח"ל, יגבשו עם משרד הרווחה הנחיות שיבהירו לצוותי הצח"י את תפקידם והפעולות להן הם נדרשים בעת פינוי דחק. (שקף: ליקויים והמלצות – תקצוב משרד הרווחה להקמה של צח"י). משרד הרווחה מתקצב את הקמת צח"י בסכום חד פעמי של 20,000 שקלים בלבד ליישוב. כמו כן, לפי נתוני משרד הרווחה מאוגוסט 2023, ב-9% מהיישובים – 72 יישובים מתוך 821 – שמשתייכים למועצות האזוריות שחתמו על הסכמים לשימור צח"י, לא קיימים צוותי צח"י. מומלץ כי כלל הגורמים האחראים והמעורבים בפינוי דחק – צה"ל, משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות – יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהלום את היקף פעולותיהם של צוותי הצח"י, תעודד את היישובים להקימם ותגביר את המוכנות של צוותי הצח"י בעיקר ביישובים ברמת סיכון גבוהה. (שקף: ליקויים והמלצות – המידע הנמצא בידי משרד הרווחה על מוכנות צח"י). למשרד הרווחה יש מידע חלקי בלבד על רמת המוכנות של צוותי הצח"י ביישובים. בארבע מתוך 36 המועצות האזוריות, שום יישוב לא השיב על שאלון שנתי שמפיץ משרד הרווחה להערכה של מוכנות צח"י. זאת ועוד, בתשע מועצות אזוריות ענו פחות מ-50% מהיישובים שבתחומיהן. 34% מתוך 450 היישובים שענו על השאלון סוברים שרמת המוכנות שלנו בכל הנוגע לתרגול אירועי משבר או חירום טעונה שיפור. מומלץ כי צה"ל, משרד הביטחון, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות יקבעו את ההכשרות הנדרשות כדי להבטיח את מוכנות צוותי הצח"י, בייחוד לצורך פינוי דחק, וכי הם יתורגלו לשם כך. (שקף: שיעור היישובים שרמת המוכנות של צוותי הצח"י בהם היא ברמה מספקת, לפי התחומים שהוגדרו בשאלון, 2023). התרשים מציג את שיעור היישובים שרמת המוכנות של צוותי הצח"י בהם היא ברמה מספקת לפי התחומים שהוגדרו בשאלון. מדובר על השאלון שמשרד הרווחה העביר, ופה הוא מציין את הרשויות המוכנות. לדוגמה, בנושא של תרגול אירועי משבר או חירום, 66% מהיישובים ציינו שהם תרגלו אירועי חירום. בממוצע, 76% מהיישובים סבורים שרמת המוכנות הכללית מספקת, כלומר 24% חושבים שזה לא מספק. (שקף: סיכום). ב-7 באוקטובר התבררה חשיבותם של צוותי הצח"י במתן מענה ראשוני ומיידי בעת חירום, ובכלל זאת בגיבוש תמונת מצב, בשמירת קשר עם התושבים תחת אש ובמעורבות בפינוי הדחק שבוצע. מומלץ כי משרד הביטחון באמצעות רח"ל, צה"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות יפעלו ליישום ההמלצות בדוח זה כדי למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני רוצה לשאול, מוטי או בני. כאשר עוסקים בכל המועצות האזוריות ובכל היישובים, צריך לקחת בחשבון שחלק משמעותי לא נמצאים תחת האחריות או ההכוונה של צה"ל, רק בקווי העימות לאורך קו התפר, והשאלה אם בכוונה או בדרך מקרה לא בדקתם את הקשר, את הזיקה מול המשטרה, כי צח"י גם עומד בקשר עם הצבא – לעיתים ישירות, לעיתים דרך כיתת כוננות. מילה בעניין הזה של המשטרה. << אורח >> מוטי אטל: << אורח >> קודם כול, הצח"י, כמו שאנחנו הבנו במהלך הביקורת, גם הצבא לא מנחה אותו. הקשר שלהם מול הצבא הוא קשר וולונטרי, כלומר הם השתתפו לפעמים בתדרוכים של הצבא, אבל הצבא, אין לו שום קשר. הקשר של הצבא הוא לכיתת הכוננות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אני מכיר. רק ציינתם שוב ושוב, ובצדק, שצה"ל דרך פיקוד העורף הוא רלוונטי להצטיידות, להכשרה, לשמירת הכוננות וכולי. << אורח >> מוטי אטל: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. לטובת המשתתפים ומשרד הביטחון והמשטרה במקביל, רח"ל, מה מקומה של המשטרה? הרי המשטרה מפעילה את כיתות הכוננות בחלק לא קטן מהיישובים, וצוות החירום יכול להיות מופעל גם בהקשרים אגב לא ביטחוניים – רעידת אדמה, תאונה משמעותית, מרובת נפגעים. אז צריך לקחת בחשבון שהמשטרה חלק מהמעגל, מהמעגל הרלוונטי. בסדר, מאה אחוז. אני מודה לכם, חברים. אני מאוד מודה על זה שנגעתם בנקודה, בהחלט בעיניי אחת הפנינות שקיימות במרחב הכפרי, ואני חושב, כפי שאמרתי, ראוי להנחיל גם למרחב העירוני באמצעות הצח"שים, וזה לא מאוסדר ולא מתוקצב מספיק. תודה. אני מבקש מלימור מוסייל ממשרד הרווחה, שהיא באמת הגורם המרכזי שלאורך עשרות השנים האחרונות לקחה את האחריות, וזאת הזדמנות להוקיר את כל האנשים לאורך השנים, ממלאי התפקיד, השרים, המנכ"לים, שראו בכך חשיבות, אבל אנחנו צריכים לצרף לכם, לימור, עוד שותפים משמעותיים. תודה. בבקשה. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני שמחה על ההזדמנות ועל זה שנעשתה הביקורת, כי באמת צח"י זה תוכנית דגל של משרד הרווחה. זו תוכנית שמתבססת – ובגלל זה היא יושבת גם במשרד הרווחה – היא מתבססת על החשיבות של התארגנות של תושבים כקהילה, שפועלים בהתנדבות. זה הבסיס התשתיתי של הצח"י לאורך השנים, לכן זה יושב בשירות לעבודה קהילתית. אני המנהלת של השירות לעבודה קהילתית, שאחראי על חיזוק החוסן הקהילתי ועל סיוע לקהילות להתארגן כדי לטפל במצבי חיים שונים ולייצר עוגנים של תמיכה ומשמעות בתוך הקהילות שלהם. אני רוצה לדייק מספר דברים. קודם כול, התקציב שנותן משרד הרווחה הוא לא תקציב חד-פעמי, הוא תקציב שניתן כל שנה למועצות אזוריות שבוחרות להתקשר איתנו בהסכם משרד ראשי. התקציב היום ניתן ל-47 מועצות אזוריות, 8 מיליון שקלים, החלק של משרד הרווחה 75%, וכמובן שהמועצות האזוריות שותפות מרכזיות, משתתפות ב-25%, אחראיות על הפעלת הצוותים. משרד הרווחה, אנחנו, מממנים בתוך התקציב עו"ס קהילתי, רכז או רכזת צח"י, שאחראים על הכשרה של הצוותים, על גיוס שלהם, על שימור שלהם ועל הקשר עם כל בעלי התפקיד הנוספים במרחב, ותקציבי פעילות כי כמו שאתם יודעים, כשאנשים פועלים בהתנדבות – אנחנו קוראים לזה פעילים קהילתיים כי הם באמת 24/7, הם לא מגיעים רק כשקוראים להם, הם כל היום על המשימה, וראינו כולנו את הנחיצות שלהם גם בקורונה וגם בחרבות ברזל ובכל משבר אזרחי או על רקע ביטחוני – אנחנו מדברים על אנשים ש-24/7 שם ואנחנו חושבים שיש וצריך להכניס עוד משרדים מתחת לאלונקה הזאת, ואני אסביר. משרד הרווחה מממן, כמו שאמרתי, את ההכשרה, את התרגול, את ימי ההוקרה וההפגה, שהם מאוד מאוד חשובים, יחד עם המועצות האזוריות. נעשו פניות, ואני יכולה להגיד לכם שניסינו להכניס לתמונה את משרד הביטחון, כשהתשובה שקיבלתי הייתה: משרד הביטחון מממן הצטיידות רק ליישובי התפר, וגם, הוא לא חייב. ואני מודה שהיה קושי ועדיין ישנו קושי, ואני אשמח לעזרת הוועדה ולבקש ממשרד הביטחון להיכנס מתחת לאלונקה כי כל הסיפור של ההצטיידות, שהוא אחד הצרכים הגדולים שמעלים צוותי הצח"י והמועצות האזוריות, עדיין לא פתור. במועצות אזוריות בקו התפר, שהמנכ"ל של משרד הרווחה הרחיב את צוותי הצח"י גם לקו התפר במהלך המלחמה, מאז חרבות ברזל, רק שם הבנתי שמשרד הביטחון מממן הצטיידות, אולי בעוד מספר מקומות ליד הגדר, ליד גבולות ישראל, אבל אנחנו היינו שמחים שמשרד הביטחון ייכנס מתחת לאלונקה לדיון משמעותי בסוגיית ההצטיידות. סוגיה נוספת שניסינו לפתור גם בפורום של משרדי ממשלה באמצעות המנהלת אצלנו של אגף החירום שהעלתה את הצורך, וגם זה לא נפתר עדיין, זו סוגיה של הכרה ביו"רי הצח"י ובצוותי הצח"י בימי מילואים, כמו שמכירים בכיתות כוננות ככה שיכירו גם בצוותי הצח"י. בסוף אלה אנשים שנמצאים שם בקהילה, עובדים כתף אל כתף ומרגישים מאוד מופלים בתוך הדברים האלה. אני רוצה להגיד שמה שכן עשינו בעקבות הדוח, ואולי הייתי צריכה לפתוח בזה, למעשה עשינו תהליך של עדכון כל תפיסת ההפעלה של הצח"י, תהליך משתף עם יושבי-ראש הצח"י, עם העובדים הקהילתיים בשדה, עם השותפים שלנו, מרכזי החוסן, משרד הבריאות, משרד פיקוד העורף, וממש בנינו את התורה החדשה שהופצה לפני מספר חודשים, עשינו לה תדריך השקה, אם תרצו אני אשמח לשלוח. הדבר הנוסף שעשינו, במהלך המלחמה מנכ"ל משרד הרווחה החליט, בגלל שראה את החשיבות של הצח"י ובגלל הצרכים גם במגזר העירוני, כמו שצוין כאן, יצאנו להקמה של צח"ש עם צוותי חוסן שכונתיים ב-107 רשויות עירוניות, ועוד היד נטויה. יש בהחלט הבנה של החשיבות ומחשבה איך אנחנו מרחיבים גם את הצח"י. המחשבה היא בסוף להרחיב את הפריסה לפריסה ארצית. אני אגיד שבנוסף לטיוב של תורת ההפעלה, פיתחנו גם את תפיסת הצח"י ותורת ההפעלה של הצח"י במצבי דחק, בהתאם להמלצות דוח מבקר המדינה. אני הייתי שמחה, ובזה אני אסיים, הייתי שמחה מאוד לעזרת הוועדה, להנחות על שולחן עגול בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים לדיון בסוגיית ההצטיידות, לדיון בסוגיית תגמול הצח"י באמצעות ימי מילואים או כל אופציה אחרת. אני אגיד שבעבר ניסו להתחיל – בטח אתה מכיר את זה, אלון – היה ניסיון של הצעת חוק לתגמל את צוותי הצח"י, זה לא צלח, יש כל מיני אתגרים. אני מאוד מאוד אשמח להנחיה של הוועדה לייצר ועדה יישומית שתשב על הדברים ותייצר פתרונות. אני חושבת שהאסדרה היא חשובה. אני כן אגיד, בנוסף לזה שהאסדרה היא חשובה, שבעיניי היופי של הצח"י והכוח הגדול שלו זה ההון החברתי שמבוסס על אנשים מתוך הקהילה, שפועלים למען הקהילה, באמת אל מול כל סוג של משבר. אני לא חושבת שצריך ללכת למקום של לתגמל אותם כעובדים כי אז זה מערך אחר לגמרי שעובר למשרד אחר. כל עוד זה נשאר במשרד הרווחה, שהוא משרד שבאמת לאורך שנים מתקצב את זה, היום בסכום של 8 מיליון שקלים, אני חושבת שחשוב לראות איך אנחנו מתגמלים אותם כי באמת מאז 7 באוקטובר הם לא מפסיקים לעבוד 24/7 וצריך לראות איך נותנים לזה ביטוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני גם אותך ארצה לשאול, לימור. הקשר עם המשטרה, הרי כיתות הכוננות בחלק משמעותי מופעלות, מתוקצבות, מוכשרות על ידי המשטרה, ומטבע הדברים, הקשר עם המועצה האזורית הוא בינארי. מרכז ההפעלה של המועצה, החמ"ל של המועצה בחלק מהמועצות, הוא מתפזר, הקשב מתפזר בין המשטרה לבין צה"ל, וכך אולי, זה סימן שאלה, באותו שולחן עגול שאת מציעה בצדק, גם המשטרה צריכה להיות. אנחנו נשמע את נציגי משרד הביטחון, רח"ל, מייד נשמע את נציג רח"ל, את שמואל, אבל האמירה שלך והציפייה שלך, אולי התקווה שלך לשולחן עגול עבור העבודה היישומית היא הדבר הנכון, זה התוצר שאני מקווה שנצליח לקדם. אני מאוד מודה לך שנכנסת לתחום בהתלהבות. אני זוכר, נדמה לי ברוך שוגרמן התחיל את המהלך. << אורח >> לימור מוסייל: << אורח >> נכון. יחד עם מועצות אזוריות, ביחד, זו הייתה יוזמה שצמחה מהשטח, וברוך שוגרמן, מנהל השירות הקודם, באמת ידע לקחת את זה יחד עם אבי סנדר בזמנו ולהצמיח את זה. אנחנו רואים בתוכנית הזו תוכנית מאוד מאוד חשובה ונשמח להיכנס לשותפות אמיתית, גם תקציבית, עם משרדי ממשלה נוספים, רלוונטי מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. פה ההזדמנות להזכיר אישה מופלאה, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בשער הנגב, מרווה מייזלס, שנפטרה ממחלה מזמן, היא הייתה יוזמת של מספר מפעלים משמעותיים ביותר, כמו מרכזי החוסן, עם הקואליציה לטראומה, מעברים, אפרופו בנושא תעסוקה במרחב הכפרי, ולא התחילה, לא התחלנו את צוותי החירום, אבל באמת הנענו את זה באופן משמעותי. אגב, למדנו מחבל עזה, אללה ירחמו, מוניציפלית, וגליל עליון ורשויות אחרות שעסקו בכך. אני מבקש אם כך לעבור – לפני רח"ל אולי נשמע את אורנה ממשרד הביטחון, שהיא רח"ט לפרויקטים ביחידה להתיישבות שאני מבין שיש לה חלק. שלום לך, אורנה. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> שלום, בוקר טוב, מה שלומך? שלום לכל הוועדה. אורנה, ראש חטיבת הפרויקטים באגף להתיישבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגף. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> אנחנו כבר הפכנו לאגף לפני כחודשיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתחדשו. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> אני אציין שאנחנו מתגמלים, בעצם אנחנו נותנים תקציבים עבור צוותי הצח"י ברשויות, עבור היישובים שבאחריותנו. אני רק אסבר את האוזן למשרד הרווחה כי אני הייתי בעבר בקשר עם אבי סנדר, ואני שמחה להכיר אותך, העברנו לו את כל רשימת היישובים שאנחנו נותנים במרכיבי ביטחון ציוד לצח"י. אנחנו לא אמונים על יישובים ששייכים למשרד לביטחון לאומי, ולכן צריך להבין את הפער הזה. אנחנו עוסקים לא רק בקו התפר. כל גבולות המדינה, כל היישובים שלנו, גבול הצפון, גבול לבנון, גבול סוריה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה יישובים סך הכול, את יודעת? << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> - - גבול ירדן, הגבול המזרחי, גבול מצרים, עוטף עזה כמובן. אני אציין שלפני המלחמה, עוד לפני 7 באוקטובר, אנחנו נתנו מרכיבי ביטחון, ציוד לצוותי הצח"י היישוביים, אנחנו מעניקים גם לצח"שים בעיריות – קריית שמונה, שדרות, נהריה, בכל מקום שיש צוות צח"י שמוקם, אנחנו נותנים את המענה. בעצם אנחנו מקבלים את הדרישות מהקב"טים שהם בקשר ישיר עם צוות צח"י, עם יו"ר הצח"י, עם הסגן שלו וכל הצוות לגבי חוסרים. ברגע שאנחנו מכירים שיש חוסר, אנחנו מתקצבים את זה בסכום מינימלי שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורנה, תכירי את מגבלות המדיום, אז תנסי להקשיב. שאלה אחת רציתי לשאול, בכמה יישובים אתם מטפלים, ושאלה שנייה זה מה סוג הציוד שאתם לוקחים עליו אחריות. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שאנחנו מטפלים בלמעלה מ-360 יישובים שאנחנו נותנים להם מענה מבחינת צוות החירום היישובי, או הצח"שים בערים. המגוון של הציוד שאנחנו רוכשים, יש לנו רשימה של ציוד הכרחי שהוא ניתן לצח"י, שאותו קבענו בעבר ביחד עם משרד הרווחה, אבל במעלה הדרך גם שדרגנו אותו למכשירי קשר, לציוד שיגן עליהם, וכולי. לאחרונה, מה-7 באוקטובר גם הבנו את הצורך לדברים נוספים שהיו בצח"י שלא חשבנו עליהם מראש, למשל שיו"רי הצח"י ביישובים בעוטף עזה לא יכלו להגיע לחמ"ל שלהם, ותכף אני אגע גם מה עשינו לגבי החמ"לים. אז אפיינו מזוודה שהיא בעצם מזוודה ניידת ליו"ר הצח"י, שהוא יוכל לתפעל כאילו הוא יושב בתוך החמ"ל שלו ומנהל את האירוע. אני אגיד רק שצוותי הצח"י הם פעילים ביישובים שאנחנו מכירים. אני באופן אישי הוזמנתי לפני 7 באוקטובר לתרגיל שצוות הצח"י ביצע בנתיב העשרה בחוף אשקלון והתרשמתי מאוד לטובה מכל הפעילות שלהם. אנחנו לא אחראים על ההכשרה שלהם, אבל על כל הציוד ועל כל מה שהם נדרשים לגבי החמ"לים. אני אציין שאנחנו מ-7 באוקטובר התחלנו לשקם חמ"לים, עד כה השקענו בציוד לצוותי הצח"י ולשיקום חמ"לים כ-30 מיליון שקלים מהתקציב של האגף להתיישבות, ואנחנו מתכננים להשקיע בעוד יישובים. כרגע, ממש בשעות אלה אנחנו נמצאים בפריסה של חמ"לים ביישובי הצפון במלחמה, זה בעצם פרויקט דגל שלנו, לתת להם מקום עם כל הציוד שנדרש. החמ"ל בקווי העימות הוא מחובר גם לאינדיקציות, הם רואים את כל מה שקורה בתוך החמ"ל, זה בעצם מכלול שלם. אנחנו לא רק משקמים חמ"לים, איפה שנדרש אנחנו אפילו רוכשים חמ"ל ממוגן בתיאום עם היישוב והמועצה, איפה להקים אותו, איפה לשים אותו, ובעצם אנחנו נותנים להם את כל המענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול מבחינת קונספט ההפעלה, מיקום ההפעלה, האם המוקד של צח"י הוא גם מוקד ההפעלה של כיתת הכוננות או של החמ"ל היישובי. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> אני אומר כך, שאנחנו תכננו בתחילת הדרך שזה יהיה רק לטובת הצח"י, אבל הבנו שכיתת הכוננות, אנחנו בעצם משקיעים בתוך החמ"ל הזה את כל מה שצריך, את כל המערכות – מערכות טכנולוגיות, מערכות תקשוב, מערכות שיהיה להן את כל המענה, גם כלפי חוץ, גם כלפי הצבא וגם כלפי פנים מול האזרחים של היישוב – ולכן המקום הנכון ביותר שלהם, הם גם יושבים שם. אנחנו אמורים לתת רק מענה לצח"י אבל זה בעצם נותן מענה שלם, למיטב הבנתנו, גם לכיתת הכוננות. אני בטוחה שהקב"טים שנמצאים פה בדיון יוכלו להרחיב על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. אני מודה לך בשלב הזה. ברור, הולך ומתבהר במהלך השיח כרגע כאן שיש גורמים לא מעטים וחשובים, מרכזיים, שעוסקים בנושא, אבל זה קצת מזכיר לי את הסיפור על העיוורים שכל אחד מתאר את הפיל. בהקשר הזה כל אחד נותן את חלקו, אבל אנחנו מוכרחים לייצר סינרגיה, תאימות, קוהרנטיות וסינרגיה בין הגופים שמטפלים. אולי כבר נעבור לרח"ל. שמואל, אתה איתנו? תודה, אורנה. << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מנהל האגף הוא? << אורח >> אורנה ליכטמן: << אורח >> נוחי מנדל, ראש האגף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נוחי, הוותיק והמוכשר. אז יופי, תודה, נדבר איתו בהזדמנות ראשונה. שמואל, שלום. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> בוקר טוב, אני ראשית שמח על הדיון ומברך על הדיון הזה, אני חושב שהוא דיון חשוב, אני גם מברך על קיומו של הדוח ואני מדבר גם בשמו של ראש רח"ל החדש. ראשית, גם כמושבניק וגם כמי שמכיר את עבודת הצח"י, אנחנו רואים בצח"י גוף שאומנם משרד הרווחה לקח עליו אחריות ועשה פה עבודת קודש בהקשר הזה, הוא כמובן גם גוף אופרטיבי ולכן גם משרד הביטחון, עם היחידה להתיישבות, רואים חשיבות רבה בגוף הזה כגוף אופרטיבי ביישובים בכל הארץ, אבל בעיקר ביישובים שהם סמוכי גדר ועל כך גם משרד הביטחון נותן את המענה. אני יכול לומר שאומנם הדוח נכתב על מלחמת התקומה ועל עוטף עזה, אבל אנחנו עברנו מאז גם את עם כלביא, אנחנו נמצאים עכשיו בשאגת הארי, ואנחנו ברגעים אלה ממש לאורך כל הלחימה האחרונה עובדים באופן שוטף מול צוותי הצח"י ביישובי הצפון והם מספקים לנו לא מעט יכולת להבין את הצרכים בתוך היישוב עצמו. לעיתים נדרש להסתכל על היישוב לא רק בהקשר המועצתי שלו אלא גם בהקשר – ואנחנו כרח"ל מסתכלים גם על אספקת השירותים וגם על היבטים שקשורים ביכולת של האנשים לחיות באותו מרחב, והצח"י יודע הכי טוב להגיד האם הגיעו מוצרים למכולת או לא כי זה חלק מההבנה של החוסן היישובי ביכולת של האנשים לשהות במרחב. וכמו שאתם יודעים, אין כוונה לפנות את התושבים ולכן יש מחויבות של המדינה לוודא שכל האספקט של המוצרים – מהגעת הדואר הנע ועד המוצרים במכולת וכלה באמצעי רפואה שנמצאים ביישובים – זה חלק מהצח"י. בסוף הצח"י הוא מחזק את החוסן היישובי ולכן אני מברך על הדיון כדי לנסות רגע לעשות אסדרה בהקשר הזה. אמרתי לפני כן שעבודת הקודש שעשה משרד הרווחה אכן נדרשת להסתכלות רחבה יותר כי זה לא רק היבטים שהם היבטים רכים, הם היבטים שכמו שהבנתם מאורנה, הם היבטים שקשורים גם להיבטים ביטחוניים, גם להיבטים של רציפות תפקוד ביישוב, נגעתי באספקת המוצרים, וגם להיבטים שקשורים באמצעי ביטחון. אנחנו רואים צורך לעשות כן עבודת מטה, שהיא עבודת מטה רחבה שמביאה לידי ביטוי גם את משרד הבל"מ ביישובים שהם לא סמוכי גדר כמובן, גם את משרד הפנים, גם את המועצות האזוריות – אני רואה את הקב"ט, את אלון שנמצא כאן איתנו – וגם כמובן משרד הביטחון ומשרד הרווחה שנמצא בפנים ואולי גם הנגב והגליל בהיבטים מסוימים שקשורים בהיבטים הללו. נכון שנכנס גם מפקד פיקוד העורף חדש כי פיקוד העורף הוא בתמונה, צריך להיות גם בתמונה בצורה מלאה, אני לא רואה פה נציג שלהם כדי שיציג את הדירקטיבה של פיקוד העורף, גם בהקשרי הכשרות וגם בהקשרי תרגול של צוותי הצח"י כי אני מזכיר שפיקוד העורף אמון על הרשויות המקומיות והוא בעצם בונה את כל תוכנית ההכשרה והאימון ולכן גם הוא צריך להיכנס מתחת למשימה החשובה הזו. כמו שאמרתי בהתחלה וכמו שחבר הכנסת שוסטר הציג, נכנס ראש רח"ל חדש, הוא שישה שבועות בתפקיד, אנחנו עשינו הכנה לדיון הזה והדירקטיבה שלו זה כן לעשות עבודת מטה שבעצם לוקחת את הדוח הזה ומקדמת אותו עם הגופים קדימה ובשיח משותף. אנחנו צריכים לראות איך הדבר הזה בא לידי ביטוי מעבר למה שמשרד הביטחון עושה כאן ואנחנו רואים את תפקידו של רח"ל כאג"מ לאומי – אג"מ מלשון קצין אג"מ לאומי, שבעצם מביא את כלל הגופים האלה לראות איך עושים אסדרה, גם בתפיסה, גם בארגון וגם בהיבטים שקשורים להדרכה, תרגול וכמובן תקצוב של הנושא. אנחנו תוך כדי לחימה כמובן עוסקים בענייני דיומא ואנחנו מניחים שעם הירגעות הרוחות נוכל להיכנס לנושא ולטפל בו באופן מעמיק. עד כאן מבחינת העמדה שלנו בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמואל, תודה רבה. הסיפה של הדברים בהקשר לעמדה של ראש רח"ל וההנחיה שלו בעצם להיכנס לעבודת מטה, זו אולי הבשורה החשובה. אני אמרתי את זה באופן לא פורמלי, אבל הינה אתה, עם הסמל של רח"ל מאחוריך אומר את הדברים, ובעיניי זאת התחלה מאוד משמעותית. אג"מ, עם מירכאות ובלי מירכאות, אתם מרכזים, כולם באים, צריכים לבוא ולשתות מדבריכם או ביחד אתכם, וברור שמכיוון שהאחריות מתחלקת פה, הסמכות, האחריות, מתחלקת מאוד, והנושא חשוב, מוכרח להיות פה מנהל, ואני שמח, שבע רצון על הדברים הללו. תודה רבה. רב סרן מאיה שגיא מצה"ל, ממונה על המענה לגופי ביקורת חיצוניים. בבקשה, מאיה. אנחנו לא הצלחנו להביא את פקע"ר לשולחן הזה כרגע, ואני רק מחדד שוב את מה שגם שמואל אמר, אמרתי את זה בהתחלה. אנחנו רואים את פקע"ר לא רק מוסמך ואולי מוכוון מלכתחילה – הרשויות והיישובים הם חלק מההיררכיה של הרשות במועצה האזורית, והשכונות בעיריות ובמועצות המקומיות – אלא יש להם ניסיון והם עוסקים בזה, ואותה מכללה, אז השאלה איך אתם רואים את העניין. בבקשה. << אורח >> רס"ן מאיה שגיא: << אורח >> היושב-ראש, כמובן שצח"י הוא גורם משמעותי מאוד וגם ביישוב שלי – אני גרה בקיבוץ – גם פה יש צח"י. בסופו של דבר מי שמנחה את הצח"י זה הרשויות המקומיות. לצה"ל אין יכולת להנחות באופן ישיר את הצח"י. חשוב להגיד שהביקורת הזאת גם לא נערכה בצה"ל, לא נערכו איזשהן פגישות או נדרשו מסמכים. בהקשר של צה"ל מול צח"י בעניין מה שעלה בדוח, העניין של פינוי דחק – בפינוי דחק, מי שמבצע את פינוי הדחק זה לא פקע"ר. פקע"ר הוא גורם מסייע, מי שמבצע זה הפיקודים המרחביים שפועלים מול הרשויות המקומיות, וכמו שעלה גם מהדוח, צח"י משתלב בתרגולים האלה, אבל השילוב שלהם הוא תלוי ברשויות. בעצם הפיקודים המרחביים מתרגלים את הרשויות. אם הרשויות לא מביאות את הצח"י, צה"ל לא יכול להביא אותם באופן עצמאי, צריך שהרשויות ידעו לשלב אותו. אנחנו גם כמובן אמרנו, ככל שיהיה צורך ויתקיים שולחן עגול, אנחנו נשמח לקחת בו חלק בכל מה שצריך, אבל חשוב להכיר שכן מתקיים תרגול והתרגול מתקיים פשוט לא מול פקע"ר, אלא בגלל שמה שמתורגל זה פינוי הדחק, זה מתורגל מול הפיקודים המרחביים. אני יודעת שאין פה כרגע גורם מפקע"ר, לצערי לא הייתה אפשרות להביא גורם כזה היום, אבל ככל שיעלו איזשהם עניינים נוספים במהלך הוועדה, אני כמובן רושמת את כל הדברים ומנסה גם לראות אם יש דברים שאני מצליחה לקבל לגביהם מענה תוך כדי, גם את מה שנאמר כרגע על ידי סגן ראש רח"ל העברתי כבר לפקע"ר לבדוק את הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, מאיה. מה לעשות, אני באמת מכיר את העניין מקרוב, החמ"ל הוא 20 מטר מהבית שלי במפלסים, ו-16 שנה כראש מועצה בעוטף לימדו אותי דבר או שניים. אני עמדתי כל השנים על כך שכל תרגול של כיתת הכוננות על ידי הצבא, על ידי צה"ל, חטיבה, אוגדה, פיקוד, ילווה ככל האפשר בתרגול המימד האזרחי, הצח"י, ואם אפשר גם מול המועצה. האמירה העקרונית שלך היא נכונה. ההפעלה של הצח"י דרך המועצה, אבל בפרקטיקה, בוודאי אם הולכים למקרי קצה כמו 7 באוקטובר, המועצה לא יכלה לתת מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החיבור שלה בזום, היא נפלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אני מציין לאומה שמאזינה בשקיקה, שאין לי ספק, חייב להיווצר קשר ישיר במימד של היישוב, בוודאי במצבי חירום ביטחוניים, בוודאי, בין הצח"י לבין הגורמים הצבאיים משום שכיתת הכוננות או הרבש"ץ לא יהיו פנויים בהכרח לבצע את הממשק הזה, ולפחות צריך לעסוק בכך, לא להתנער, צריך לעסוק בכך. אני ציינתי קודם - אולי כשנפלת – שתרגולים אכן צריכים להתקיים ביחד עם הצח"י, לייצר את החוליה הזאת. נשמע אולי ממשתתפים נוספים, ואני בהחלט רואה את צה"ל כגורם משמעותי. משרד הביטחון וצה"ל, יש לו מספר השקות קריטיות, בוודאי רח"ל כפי ששמענו, בוודאי האגף להתיישבות, בוודאי פיקוד העורף, אבל גם הפיקודים המרחביים מאוד רלוונטיים לממשק כזה מול צח"י. זה אירוע, בצדק צוין שולחן עגול, אבל גם במציאות זה סוג של שולחן עגול עם היררכיה שהיא לא עד הסוף שגרתית, נאמר כך. תודה על התוספת. אני מבקש מנציג משטרת ישראל, אולי המשרד לביטחון לאומי, תחליטו ביניכם מי רוצה ואחר כך משרד הפנים. בהמשך מרכז השלטון, אלון ביטון, ונגיע למועצות וליישובים. אביחי ג'רבי מהמשטרה. << אורח >> רפ"ק אביחי ג'רבי: << אורח >> יש לי בעיה במצלמה, המצלמה לא עובדת משום מה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז נשמע אותך. << אורח >> רפ"ק אביחי ג'רבי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אביחי ג'רבי, קמב"ץ מחלקת יישובים, מג"ב. כל הנושא של צוותי צח"י, כמובן אני אדבר על מה שקורה היום. כיום יש לנו את מש"קי הביטחון ביישובים, וצוותי צח"י מחוברים אליהם בצורה בלתי נפרדת כמו עם כיתת הכוננות, היום זה הכול עובד בשילוביות מלאה. נציין שגם כיתות הכוננות של מג"ב במרחב הכפרי, הם גם לא מקבלים ימי מילואים ולא מקבלים שום תמורה להתנדבות שלהם בתוך כיתת כוננות של היישוב, שזה גם נושא ללא קשר לדיון על הצח"י, שצריך כמובן לפתור אותו. ללא קשר, אם נדבר רגע על הצח"י, אני יכול להגיד שנכתבו תיקי יישוב לכלל היישובים במרחב הכפרי במשמר הגבול, וצוותי הצח"י הם בתוך תיק היישוב הזה. יש את השמות שלהם, יש את הפרטים שלהם, בהיערכויות מיוחדות הם משולבים באופן בלתי נפרד, לפחות באיזה שיח, גם בתרגילים משותפים בתוך היישוב. אני יכול להגיד שכיום השילוביות עם צוותי צח"י היא מצוינת, אנחנו מבחינתנו לא מכירים פערים בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה, אביחי. לגבי ההצטיידות, שמענו שמשרד הביטחון עוסק בנושא ההצטיידות ליישובים שבאחריותו. מה אתכם? << אורח >> רפ"ק אביחי ג'רבי: << אורח >> מבחינת הצטיידות של צוותי צח"י זה לא דרכנו, אנחנו נוגעים בהצטיידות של כיתות הכוננות ומרכיבי הביטחון של היישובים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז אני מציין פה פער, זה מהדברים שצריך יהיה לתת עליהם מענה. מקבלים איזשהם, נגיד סיוע ראשוני, אם הבנתי, התמגנות, מהרווחה, אבל חסר. << אורח >> רפ"ק אביחי ג'רבי: << אורח >> זה לא דרכנו, זה לא בתחום האחריות שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין. בסדר, אז הינה, זה פער שהוא בוודאי קיים. אביחי, תודה לך. רב פקד אורן נחמיה, תגדיר את תפקידך. << אורח >> רפ"ק אורן נחמיה: << אורח >> בוקר טוב. אני מנהל שירות לאומי אזרחי במשרד לביטחון לאומי ואני מייצג כאן את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. קודם כול זה עולה מהשיח עד עכשיו שיש הרבה רצון טוב וזו באמת הזדמנות לייצר פה בסוף איזה שולחן עגול שמחבר את כולם וקובע גם את המסגרת וגם מה האחריות בעצם של כל גוף וגוף, ובסוף באמת כמו שאמרת, הפיל הזה שכל אחד נוגע רק בחלק אחד, באמת אפשר יהיה לממש את הצח"י. אני בעצמי, למען הגילוי הנאות, גר ביישוב, במושב, ואני יודע כמה הצח"י חשוב וכמה הוא הכרחי בסוף למצב של חירום בתוך יישוב. אני אגיד בהקשר של המשרד לביטחון לאומי, אנחנו נשמח מאוד להיות חלק מהשולחן הזה. אנחנו יכולים להביא לצח"י את החלק האזרחי שלו. יש לנו מנהלים יישוביים בכל היישובים היום בארץ שמתעסקים בביטחון הקהילתי ונשמח להיות חלק מהפתרון של הצח"י לא רק למצבי חירום אלא גם למצבי החוסן בהקשרים של הקהילה בתוך היישוב ועוד פעולות שאנחנו יודעים לעשות בהקשרים של מוגנות, של טיפול בילדים, בנוער, במבוגרים, בקהילה עצמה. אנחנו בהחלט רואים פה הזדמנות ושותפים ורוצים להיות שותפים לסיפור הזה של הצח"י. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאוד מעודד, מאוד חשוב. תודה רבה, אורן. והזדמנות, אי אפשר להפריז, הייתי אומר בפרגון, בהוקרה לצוותי החירום במאות יישובים. יש אני מניח קרוב ל-800, 900 צוותים כאלו. << אורח >> רפ"ק אורן נחמיה: << אורח >> מעל 900. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. כמעט בכל יישוב. בעצם קיים, לא יודע, לא תמיד אנחנו מבינים שהמועצות מקבלות סיוע ישירות, אבל הרוב כן וכך צריך להמשיך. תודה רבה. משרד הפנים, וחיד נמצא איתנו? << אורח >> וחיד חשאן: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה תפקידך בהקשר הזה? << אורח >> וחיד חשאן: << אורח >> מנהל תחום חירום וביטחון במינהל החירום במשרד הפנים. קודם כול, אני חייב לציין את החשיבות של הפעילות והתרומה של הצח"י ליישובים. אנחנו במשרד הפנים מסייעים לרשויות המקומיות בתקציב לחיזוק ותמיכה של הרציפות התפקודית בחירום. אנחנו מדי שנה מפיצים קול קורא לכלל הרשויות בארץ, והרשות מקבלת סיוע תקציבי, התחייבות תקציבית לרכש, מה שנקרא, מרכיבי חירום או ציוד חירום – החל ממכשירי קשר ועד לגנרציה וחפ"ק רשותי וציוד למתנדבים וכל ציוד חירום שהרשות רואה לנכון. הרשות המקומית היא זו שבסוף מקצה את הציוד לאנשים שלהם – צוותי מתנדבים, צח"י וכל גוף אחר ברשות המקומית – אנחנו רואים בזה חשיבות רבה ואנחנו ממשיכים ונמשיך לתמוך ברשויות המקומיות ובסיוע לרציפות התפקודית של כל רשות ורשות. עד כאן, אם יש שאלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני אחדד. בצדק, אתם עובדים מול הרשות המקומית, נגיד בהקשר של המרחב הכפרי, המועצה האזורית, אבל היישובים הם ת"פ המועצה נקרא לזה, הוועד המקומי הוא ישות שהמשרד מכיר, ובעצם צוות החירום, גם כשהיישוב הוא מורכב ויש אגודה כזאת ואגודה אחרת, יש בסוף ועד מקומי או תואם ועד מקומי. מהבחינה הזאת אני חושב שחשוב שבאמת תהיו שותפים מלאים. יש נושא אחד שבוודאי אתם יכולים לסייע בו, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט אולי התקציבי, זה אותה החזקה, הנשיאה על כפיים לא רק במילים ובפרגון אלא באסדרה – לא יודע אם זה ב-ה"א או באל"ף בדיוק – אבל שיהיה ברור מה אנחנו דורשים ומה אנחנו מקבלים, מה אנחנו נותנים כולנו לאותם ראשי צח"י. צריך להגיד שלא מדובר רק ביו"רים אלא יש גם מנהלי מכלולים בכל יישוב, ויש שם מי שמגיע לסבבים. אני מניח שבצפון היום אנשים אזרחים נמצאים במרכזי ההפעלה, בחמ"ל האזרחי, ולכן המקום שלכם, של משרד הפנים הוא משמעותי. מייד אנחנו נמשיך ונעבור לאלון ביטון, הקב"ט, ראש תחום ביטחון של מרכז השלטון האזורי. יש סוגיה שצריך לשים לב אליה, היא בוודאי משמעותית היום בצפון. כאשר מדובר על צח"י, הרבה פעמים במצבי דחק חמורים, היה צח"י כמי שמנהל את המערך האזרחי במצב החירום, אבל יש גם מוסדות קבועים – יש מנהל קהילה ויש יושב-ראש ומרכז משק ויושב-ראש אגודה ויש אספה – ואז נשאלת שאלה וצריך לשים לב לסוגיה הזאת, זה מהדברים שלא צריכים לשכוח אותם, איך מקיימים את המעבר ממצב שגרתי לתצורת חירום אשר בו מתקבלות החלטות, החלטות לפעמים של חיים ומוות או של צרכים חיוניים, אבל בעצם מנתקים את המערך הרגיל של קבלת החלטות האזרחיות, השגרתיות ביישוב, אבל ברגע מסוים מן הראוי להחזיר את השליטה, את הניהוג למוסדות האזרחיים הרגילים. והחיים בצוותא יחד עם כיתת כוננות וצוות חירום יישובי ומוסדות קבועים, לא תמיד זה פשוט, לא תמיד זה אותם בני אדם, העניין צריך להילקח בחשבון. תודה בינתיים, וחיד. אני מבקש לחבר את אלון ביטון. זה אלון ביטון, חברים, תכירו, במקרה הוא לא במילואים. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> שלום, אדוני, זה יתוקן עד הערב, אני מבטיח לך, נושא המילואים. תודה על ההזדמנות. ישיבה מאוד מאוד חשובה. אני ממש מפציר בך לתת רשות דיבור גם לעמיתיי הקב"טים שנמצאים פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי, מייד אחריך. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> בשמחה, זה חשוב מאוד. זה חשוב שכולם מפרגנים לכולם וזה בסדר גמור, יש גם משפט שלהצלחה אבות רבים, הכישלון יתום. מה שחשוב שבסוף זה יקרה ושזה יהיה מאוד מאוד אפקטיבי. יש 1,020 יישובים פלוס-מינוס במרחב הכפרי בישראל, מאוגדים ב-54 מועצות אזוריות. כל מועצה אזורית, יש לה ראש או ראשת מועצה, הם אלה שמחליטים בסוף איך ייראה הצח"י. יש מרכז הפעלה, המועצה בחירום היא אורגן רשמי מוכר על ידי המדינה, לא טובה של אף אחד, והמועצה האזורית כישות שלטונית היא זאת שאחראית על הישויות השלטוניות בשלטון דו-רובדי, מושבים וקיבוצים, היא אחראית. מרכז ההפעלה, ששם יש נציגות קבועה של היקל"ר, של פיקוד העורף, נציגות קבועה של כל גופי החירום, בראשם משטרת ישראל כמובן ופיקוד העורף ומשם יוצאות החלטות בשם ומלכות. בציר המרכזי של ראש רשות, מנהלי אגפים, קב"טים של מועצות אל היישובים, שם מתבצע תהליך הערכת המצב, שם מתבצעות ההחלטות הקובעות, שם מתבצע התעדוף. למה אני אומר את כל הדבר הזה שהוא מובן מאליו? אני אומר את זה כי אי אפשר להתייחס ליישוב כאורגן בפני עצמו, בטח לא בחירום. זה כמו שיבוא מישהו לראש צל"ח בפתח תקווה או בתל אביב ויקבל החלטות מעל הראש של ראש העיר, ככה אני רואה את זה, זה דבר ראשון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלון, אני ודאי מקבל את הדברים שאמרת בצד העקרוני, אבל אתה מכיר את הסיטואציה, ו-7 באוקטובר הייתה סיטואציה כזאת, של נתק. מצבי חירום מאופיינים בנתקים, זה יכול לקרות גם במצבי חירום אחרים, מסיבות שונות. אין קשר – איך אמרנו, לא היה קשר לדודיק המ"פ, אז לדודיק ראש המועצה או הקב"ט של המועצה, וצוות החירום יחד עם כיתת הכוננות צריכים לקבל החלטות ולהיות מסוגלים לפעול. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אדוני, לגמרי, ברור לחלוטין. אני בעצמי יו"ר ועד מקומי במושב טירת יהודה, אתמול נפל לי טיל בבית שאני גר בו, בבית שלי, היו רסיסים וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שתהיה לי בריא. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> צוות הצח"י של מושב טירת יהודה התנהל למופת, המועצה האזורית התנהלה למופת. הדברים מוכרים וברורים וידועים, מה שנקרא ברחל בתך הקטנה. ראשית הצירים זה איך בונים את הצח"י, מה הייעוד שלו, וכאן חייבת להיות דיפרנציאציה, זה עלה פה לכל אורך השיחה. ברור שיש דיפרנציאציה בין המהות של צח"י ביישובי עימות לבין יישובי ספר במרכז הארץ. יש שוני מהותי, אינהרנטי, במבנה וארגון, במה מוביל, בציוד וכן הלאה. אבל – וזה צריך להיות אבל ברור מאוד – הציר הפו"שי של מה קורה בתוך היישוב, בתוך מועצה אזורית, בשגרה ובחירום, צריך לעבור דרך מרכז ההפעלה של המועצה האזורית – מתנצל, יש לי פה איזושהי התרעה – אבל בגדול, המועצה האזורית היא זאת שצריכה, וגם עושה, באמצעות ראשי המועצות, קב"טים, בעצם מתעדפת את המשימות, מוציאה אותן לפועל. זה צריך להיתמך גם בהיבט הפו"שי וגם בהיבט המקצועי, מה אותם אנשים, שהם בעצם הזרוע הארוכה של אותו ראש רשות, צריכים ומסוגלים לעשות. אני יותר ממברך על מה שאמר פה סגן ראש רח"ל, שמוליק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו אזעקה. אנחנו צריכים לעצור ולרדת להתמגן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלון, אנחנו נעצור ונחדש את הדיון כשנשוחרר. אז אני מאחל לכל המשתתפים ולכל בני ישראל בריאות ושמחת חיים. אנחנו נצא להפסקה, תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:05 ונתחדשה בשעה 10:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו מחדשים את דיוני הוועדה בסוגיית צוותי החירום היישוביים, הצח"ים. אני מקווה שלכולנו שלום. היינו בשיחה עם אלון. אלון ביטון, ראש תחום הביטחון במרכז השלטון האזורי, האם אתה איתנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא שומע כנראה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו ננסה לאתר חברים נוספים שהיו קודם. אמנון זיו, הקב"ט של חוף אשקלון, מנתיב העשרה. אמנון, אהלן. מה שלומך? << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו בענייני צח"י. << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> הדיון חשוב, אני חושב שהדיון הזה סופר חשוב. אני נכנסתי לתפקיד, באתי מהמשטרה ב-2019 ומאז אני במלחמה, מ-2019. אז מי שלא מכיר, העוטף במלחמה שנייה. אני אומר, אנחנו כמעט שש שנים במלחמה, בשאגת הארי קצת פחות. אני הולך לסיפור הזה של רח"ל, שאמרו שהם קצין האג"מ של המדינה, זה נכון. מישהו צריך לנהל את זה. כשאני נכנסתי לתפקיד סגרו את רח"ל במחוזות ולא היה עם מי לדבר, בגדול, אז המועצות די היו מועצה מול ממשלה, מול משרדי ממשלה, אין דרג באמצע וזה בעייתי מאוד. אחד, אני אגיד גם למשרד הרווחה שעובדים מול מרכזי החוסן בנושא של התקציבים, של הצח"י, זה חשוב, צריך להמשיך עם זה. אני אומר, למועצה, לי כקב"ט, אם אין לי צוותי צח"י ביישובים, אני מנוטרל, אין לנו מושג מה קורה. זה כאילו אני רשות, אבל יש לי עוד רשויות למטה, אין עם מי לדבר. ועדי היישוב – אני אומר בשיטה המוניציפלית – תפקידם לגזול כסף מהמועצה. בסוף מי שמטפל בתושבים זה רק צוותי הצח"י. יש המון דברים שאנשים לא מתקשרים למשטרה, מתקשרים ליו"ר צח"י. הוא המדינה שלהם, ואתם צריכים להבין שזה כל כך משמעותי ביישוב, שבלי זה אי אפשר. אני כרשות, אין לי סיכוי להתקדם צעד אם אין לי יו"ר צח"י ביישוב או צוות צח"י טוב. אני רק מזכיר, מ-2019 אנחנו בחגורה שחורה, שומר חומות, עלות השחר, מגן וחץ, חרבות ברזל, שאגת הארי, זה לא נגמר. זה לא נגמר, ואני אומר, כשנכנסתי לתפקיד קראתי את הספר של אבי סנדר ממשרד הרווחה, אני מציע לכולם ללמוד את הספר הזה ולעשות התאמות, כל רשות שתעשה התאמה למה שהיא צריכה מהספר של אבי, זה הכול, זה התורה. התורה זה הספר של אבי סנדר, אם מישהו לא למד אותו, שיקרא אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמנון, שאלה. במועצה שלך יש יישובים שהם לא ת"פ צה"ל, נכון? << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> נכון, עוד 15. יש לי שישה בעוטף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. האחרים, גם להם יש צח"י? << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> אני אגיד את זה בעדינות. בקיבוצים ובמושבים בעוטף שהם תחת מלחמה, זה משהו אחר מיישוב שהוא בעורף. לפעמים אתה תמצא בן אדם אחד לדבר איתו ביישוב, לא יותר. אין צוותי צח"י מאורגנים ביישובים שהם ת"פ משטרה, אין דבר כזה, מעט מאוד מכיר. מה שלא בגבולות הגבולות, או מי שלא תחת איומים, קשה מאוד למצוא בו צח"י טוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואתה חושב שחשוב להקים צח"י, אפילו אם הוא שלדי יותר, יותר מצומצם, ביישובים פנימיים? << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> יותר מצומצם, כן. אני שמתי מכשיר קשר בכל יישוב לבן אדם שאני מאמין שהוא יענה לי בחירום, אז זה המענה שלי ביישובים שהם לא בעוטף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת הערה מאוד חשובה כי שמענו קודם את נציגי המשטרה במשרד לביטחון לאומי. << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> הם לא באירוע של הצח"י. הם בתחילת דרכם בכיתות כוננות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בצוותי כוננות, ודאי. זה אני מבין, אבל גם לגבי צח"י. מאה אחוז, אלה הדברים שאני צריך לבדוק. << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> אין ספק שצח"י – כמו שאתה אמרת, אלון – הוא משולב עם כיתת הכוננות. אין משהו שקורה עם כיתת כוננות שצח"י לא בפנים, ולהפך. זה ישות אחת ביישוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול להגיד בהקשר הזה מילה לגבי המגע, הממשק, בין צח"י לבין החטיבה נגיד, צה"ל? << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> בעוטף אני חושב שזה קיים טוב, קלאודיו ממפלסים בטח יגיד את זה גם. יש קשר טוב עם העורף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל זה חשוב. אני אומר את זה כי קודם נציגת צה"ל בדיון אמרה שהם עובדים דרך המועצה, ואני טוען שבמעגלים בקווי העימות מתקיים קשר, וטוב שכך, קשר ישיר. << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> יש פה שילוב של עורף, אוגדה, מרכז חוסן, מועצה – גם בשער הנגב, אני מאמין – וצוותי הצח"י ביישובים. יש מפגשים, יש המון שיתוף פעולה בין שני הצדדים. אני אומר, בסוף הצ"חי הוא האבא והאימא. צריך להחליט מי האבא ומי האימא שלהם, מי האבא שלהם, מי אחראי על הדבר הזה שנקרא צח"י, למי הם פונים. אני אומר, האגף להתיישבות במשרד הביטחון, מה שאורנה אמרה קודם, אם לא הם, לא היה ציוד מינימלי לצוותי צח"י, או החפ"קון הזה שהיום יש לכל יו"ר צח"י, זה קריטי. אם לא הם, ונכנסו לאירוע הזה, זה לא היה קורה. מי שרואה את הארגז הזה, איך אפשר לנהל את זה, חפ"קון לכל יו"ר צח"י בבית, הוא יכול לנהל את הדבר הזה. אני אומר, למדינה, לפיקוד העורף, יש את מוקד הידע הכי טוב במכללה לאיתנות. המכללה לאיתנות בפיקוד העורף, שם צריכות להיות ההכשרות, הם צריכים להקים את גוף התרגילים. זה מוקד הידע של המדינה, ואני לא רואה את זה קורה מול צח"י. זה גוף מכשיר, גוף הדרכה, גוף תרגולים, זה הגוף. זה הגוף, וזה באמת מקום מטורף ללמוד, אני עשיתי שם לפחות שני קורסים, זה המקום שכולם באים ולומדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהידע שלך – אני שנייה צולל להבחנה בין הדברים החשובים שנעשים במשרד הרווחה, ציינת את העבודה שהייתה ושקיימת, לבין המכללה לאיתנות, גם אני חשבתי שהם מוקד ידע, לא יודע אם יש להם מוטת שליטה או יכולת להגיע, אבל זה בין היתר עבודת המטה צריכה לעשות, לראות איך מייצרים את העבודה הנכונה, הראויה. << אורח >> אמנון זיו: << אורח >> אני חושב שהיה צריך לבנות איזה גוף מטה לצח"י. כמו שאמרת, יש כאלה שהם רלוונטיים מאוד ויש כאלה פחות, זה לא חייב להיות עכשיו כל היישובים בארץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה, אמנון, וכשמדובר בך, תודה על כל השנים, על המסירות, על האומץ. נעבור למועצה אזורית שער הנגב, לנדב, מנהל מרכז החוסן, חופית אולי גם, וקלאודיו ממפלסים. שלום, נדב, מה שלומך? << אורח >> נדב פרץ: << אורח >> בוקר טוב, שלום לאדוני היושב-ראש ותודה על העיסוק החשוב בנושא הזה. נמצאת איתי פה גם חופית שמחזיקה את כל נושא הצח"י, וחשוב להגיד שברשויות בהן יש מרכזי חוסן, באמת האירוע של הצח"י מתופעל ומתורגל בשותפות שבין האגף לשירותים חברתיים לבין מרכזי החוסן ובעצם מחזיקים את זה יחד. אני רוצה להגיד סך הכול שלוש נקודות. אחד, שצח"י, כמו שאנחנו רואים פה, הוא לא מודל שצריך להוכיח אותו. כמו שנכתב בדוח, הוא ממש מציל חיים בזמן אמת והחזיק את המערכות שלנו כשהכול קרס, אנו גאים שיש לנו את הצוותים באמת מהמוכשרים שיש ואנחנו רואים את זה גם היום בלמידות עמיתים שנעשות ברחבי הארץ ואת הידע המצטבר שיש לנו כאן בניהול של החירום לאורך השנים. אני מנצל גם את הבמה החשובה הזאת כדי להגיד להם תודה, זה לא מובן מאליו בתוך הדבר הזה, בטח לא ב-7 באוקטובר ובטח לא בשנים שאחרי. האנשים של הצח"י שלנו הם זן מיוחד, מערך שלם שנשען אך ורק על מתנדבים, כחלק מתפיסה של בניית חוסן קהילתי, כמו שלימור ציינה קודם, ולכן אני מציע שבמסגרת החשיבה מחדש ולאור העובדה שהאתגרים רק הולכים וגדלים והדרישות שאנחנו מבקשים מהצח"י לאורך השנתיים האלו הולכות וגדלות, אז במציאות החדשה הזאת שכן נחשוב על הצורה שבה הצוותים האלו צריכים להיות, איך הם עובדים, איך הם מתוגמלים, מה המודל שדרכו מחזיקים אותם, בדגש על יו"רי הצח"י שבאמת עזבו את הכול כדי להיות מחויבים לקהילה שלהם באופן מלא. אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי לשמור עליהם, חלקם יו"רי צח"י עשר ו-15 שנה, כשהוועדים מתחלפים וההנהגות מתחלפות וראשי מועצה מתחלפים, ויו"רי צח"י שמחזיקים את הקהילות שלהם נשארים שם כי זה באמת חשוב להם. אני אתייחס למשהו קטן שנאמר פה קודם. אצלנו לפחות במועצה אין הפרדה בין היישובים הקדמיים ליישובים העורפיים יותר. כל הצח"י שלנו מלאים, מינימום 15 מתנדבים, חלקם מגיעים גם ל-50, ממש כתפיסת הפעלה, בלי קשר לרמת האינטנסיביות של החירום, מה גם שנגיד היום לרוחמה יש יותר אזעקות מכל שאר המועצה, אז החירום גם פוגש את כולם. מילה שמתייחסת גם למשהו שנאמר פה קודם. אין תקן רשותי להחזקה של הצח"י. בעצם אנחנו נסמכים על אותו הסכם שלימור דיברה עליו ועל ההסכם של משרד הרווחה שמתחדש כל שנה מחדש וכל פעם צריך לייצר את ההסכם הזה מחדש וזה אמור לתת את משאבי כוח האדם. בעינינו חשוב לשנות את המנגנון הזה, שיהיה תקן קבוע שמחזיק את הצח"י, זה מאפשר יציבות לאורך זמן וגם את הפיתוחים שנדרשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נדב, אני רק מחדד שמה שאתה מתכוון עכשיו זה התקן של העובדת הסוציאלית שעוסקת, אם אני מבין, כמו חופית. << אורח >> נדב פרץ: << אורח >> נכון. במקומות שיש מרכזי חוסן אנחנו מאגמים משאבים, גם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה, ומייצרים את התקן שלמעשה חופית נמצאת בו, אבל ברוב הרשויות אין מרכזי חוסן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. אני רק מחדד שיש שאלה של יו"רי הצח"י או מנהלי הצח"י במקומות יותר מורכבים, יותר מאחד, שצריך למצוא את הפתרון הסטטוטורי והתקציבי. תמשיך, או תסיים. << אורח >> נדב פרץ: << אורח >> נכון. אני אגיד שתרגולים והכשרות בוצעו לאורך כל השנים – אני מתייחס לזה בהקשר למשהו שנכתב בדוח – וברמה מקצועית מאוד גבוהה, שמבוצעים ביחד עם האוגדה, ביחד עם פיקוד העורף, כל הגורמים בתוך הרשות, ובוודאי כמו שאתה מכיר, אנחנו מאוד משתדלים שזה ייעשה ביחד עם כיתות הכוננות ובעצם עם כל המערך שקשור גם למד"א וגם לכבאות כי בסוף, היישוב הוא יישוב אחד וגופי החירום נכנסים ליישוב. הם חייבים להיות מתוכללים דרך הצח"י של היישוב, שהוא המכפיל כוח שלנו בתוך המועצה. ספציפית לאירוע הזה של ה-7 באוקטובר, הוא פשוט לא ישב – כשתהיה ועדת חקירה אז אולי גם נדע את זה – אבל הוא לא ישב על תרחישי הייחוס שלנו בשום שלב ולכן גם לא תרגלנו את המועצה אף פעם לפינוי של 12 יישובים במקביל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 12 לא, אבל יישוב כמו נתיב העשרה או נחל עוז כן היה מדובר בו בפינוי דחק. << אורח >> נדב פרץ: << אורח >> נכון. אז היה תרגול מאוד מאוד ספציפי ליישוב, וזה כן תרגולים שבוצעו – גם נחל עוז, גם ארז, גם כפר עזה – אבל הוא היה מאוד מאוד ספציפי. אני רוצה להדגיש שכן המועצה היא בסופו של דבר הגוף שמתכלל את הדבר הזה, מכשיר, מוקיר, מתחזק, באופן קבוע, מייצר מפגשים בין יו"רי צח"י, הוא מכפיל כוח עבורנו. אני חושב שאנחנו למדים שהיקף האחריות בפועל שאנחנו מבקשים מהצח"י לא תואם את המודל שלפני 20 שנה הלך ופותח, ותודה שהזכרת גם את מרווה מייזלס, זיכרונה לברכה, שבאמת יש לה הרבה זכויות בתוך האירוע הזה, ובעיניי זה הפער שצריך לסגור אותו קדימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, נדב, תודה רבה. חופית. << אורח >> חופית איטח צלקישוילי: << אורח >> שלום לכולם. באמת אני מתחברת למה שנדב אמר ואמשיך אותו קצת. קודם כל להגיד תודה ענקית גם על הקיום של הוועדה הזו, זה משהו שאני כל הזמן מרימה דגל עליו ומשמיעה בעצם את הקול של ראשי הצח"י אצלנו בשער הנגב. ביום-יום בעצם אני האדם שהכי בקשר איתם, אני מלווה אותם, מכשירה אותם, שומעת אותם. יש להם הרבה הרבה התמודדויות, מעבר לאירועי החירום שפוגשים אותם לעיתים כל כך קרובות, לא רק בשנתיים האחרונות, חשוב להגיד ב-25 שנה האחרונות. זה 25 שנה שכל פעם שאנחנו קובעים איזשהו תרגול מגיע מבצע במקום, שכל פעם שיש איזשהו רצון להוציא אותם ליומיים שלא הוקרה או רגע לאוורר אותם, מגיעה עוד מלחמה. חשוב גם להחזיק את זה. התדירות של ה"מבצעים" –במירכאות – היא כל כך גבוהה והיא משפיעה גם, קודם כול היא מגבירה את המיומנות שלהם ואת היכולת שלהם, אבל היא גם מעלה את השחיקה ואת הרצון הכול כך ברור שלהם שיכירו בהם, שיראו אותם. אני יכולה להגיד שלי היה חשוב גם להשמיע אותם בגופי התקשורת אחרי השביעי ופניתי ללא מעט ערוצי תקשורת, בואו תראינו אותם, בואו תשמעו אותם, וגם זה לא מספיק היה חזק, מאוד מאוד חשוב לי שיראו אותם. אני אגיד שבשער הנגב בנינו תפיסה שמתבססת כמובן על התפיסה של משרד הרווחה, אבל היא תפיסה של שער הנגב יותר, היא מתבססת על מספר צוותים, יש לנו צוותים ייחודיים לשער הנגב שלא קיימים ברשויות אחרות, שהם בעצם נבנו לאור החירום ששייך לשער הנגב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הבנתי. על איזה צוותים את מדברת? << אורח >> חופית איטח צלקישוילי: << אורח >> למשל, צוות הקלה, צוות שקיים בתוך צח"י, המרכז הקהילתי להפגה והתרעננות, צוות שאחראי על פינויים עצמיים – תושבים שלא רוצים להתפנות ברמת הקהילה אלא רוצים פינוי עצמי וגם הם אחראים על כל הנושא של פעילויות הפגה בזמן חירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מאה אחוז. << אורח >> חופית איטח צלקישוילי: << אורח >> בלי קשר לחינוך וכאלה, וגם כמובן צוות חמ"ל, קלאודיו מחזיק נראה לי את צוות החמ"ל הכי ענף במועצה אצלנו. כמובן גם אחרי השביעי המשכנו בתרגולים, בהכשרות, אנחנו כל הזמן עושים גם דברים רוחביים מועצתיים אבל גם פנים-יישוביים. כן חשוב לתגבר ולהכיר, ובגדול השורה התחתונה לראות איך עוזרים להם לשמור על עצמם בתוך המציאות המורכבת הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חופית, תודה רבה. תודה על כך שאתם נותנים לי את התחושה שאני יכול לעזוב את האזור והכול בשליטה. נהדר, ועכשיו אני עובר לשכן שלי, לקלאודיו, שכפי שאמרתי, היה לי הכבוד להסתופף לצידו, לצדך קלאודיו, כמה שעות ב-7 באוקטובר, אבל מאז אתה המשכת, לפי החשבון שלי עוד יומיים זה יהיה 900 ימים מאז ה-7 באוקטובר. בוא, שתף אותנו קצת. שמעת גם את הדיון, ובעיקר שמעת את החיים. בבקשה. << אורח >> קלאודיו מאירוביץ': << אורח >> קודם כול, אני מברך על הדיון ומודה על ההזדמנות להשתתף בו. אני רוצה שנייה לגעת כדי להסיט טיפה את הדיון מהמיקוד שנותן אותו דוח. החזון של הצח"י הוא הרבה יותר רחב מאשר פינוי דחק זה או אחר, וזה נוגע בלהביא את היישוב למוכנות, להקנות לתושבים תחושת ביטחון לאורך זמן, למזער נזקים על ידי פעולות בזמן אמת, ולא פחות חשוב, להחזיר את החיים למסלולם. כמו שלימור אמרה, אני מסכים לגבי הערך של המתנדבים, יש רק בעיה אחת. מתנדבים זה טוב בזמן שגרה. בחירום, כשמדינת ישראל מנרמלת את המלחמה לתוך החיים, חיי היום-יום, זה אומר שברגע שמחזירים את בתי הספר לעבודה, כל המורות של הצוות שלי נעלמות. ברגע שמשרדי עורכי דין חוזרים לפעולה, אנשים שלי נעלמים. בסופו של דבר אנחנו לא מדברים על תגמול כדי לתגמל את האנשים, אנחנו מדברים על ריתוק, פעם קראנו לזה מרותקי מל"ח, משק לשעת חירום. חייבים למצוא איזשהו מנגנון שבן אדם שהוא פעיל שנים בצח"י, וכולם עוסקים בהכשרתו – ותאמינו לי שהיום זה לא פשוט להכשיר כזה בן אדם – בזמן חירום, כשמדינת ישראל מחזירה את הכול לשגרת חירום – הפכנו למין דבר כזה שגרת חירום – הבן אדם הזה צריך להיות מרותק לצח"י על מנת שיוכל להמשיך להתפרנס ולא יפוטר מעבודתו. זאת המשמעות של מה שאנחנו מדברים כתגמול, לא כדי להוקיר אותו, לא כדי להגיד לו תודה, כדי להתקיים. אני 15 שנה בתחום. כשאנחנו הקמנו את הצח"י, היה מדובר על מציאות אחרת, שלושה ימים של חירום, חמישה ימים, במדינת ישראל אף אחד לא היה הולך לעבודה. היום זה משהו אחר, ואתם מבינים שבמצב הזה שאותם מתנדבים נקראים לחזור לעבודה, איך אנחנו מבצעים את כל העבודה וכל התוכן הזה שדובר פה. מעבר לזה, המילה מכשירי קשר חזרה על עצמה כבר שלוש פעמים. חברים, אני לא יודע, הדברים למטה לשולחן שלי לפחות פחות מגיעים, אני מחפש דברים כאלה בנרות. אם יש למישהו תקציבים שאנחנו לא ידענו עליהם, אני אשמח לדעת. כל תפיסת ההפעלה של עבודה משותפת עם כיתת הכוננות ועם כל גורמי החוץ דורשת אמצעים שביום-יום אנחנו מתקשים להשיג. זה פחות או יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קלאודיו, תודה רבה שוב על הכול ואני רק מסב את תשומת ליבנו, של כולנו, שאם בארזים – של קיבוץ מפלסים, 1.3 קילומטר, עכשיו עם ההרחבה של השכונה אולי 1.1 קילומטר מקו הגבול, נפלה שלהבת היעדר התקשורת המתאימה, אז בוודאי שיש עוד מה להשתפר. תודה רבה, קלאודיו. אנחנו עם ניר שנער מהמועצה האזורית, מנהל אגף ביטחון של יזרעאל, ויהיה אחרון הדוברים אליאב נהרי, המקביל במגידו. אנחנו נתחיל עם ניר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניר לא שומע אותנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ננסה מגידו. אליאב נהרי. אז כנראה אנחנו בעניינים אחרים. אם יש מישהו שנמצא איתנו שרוצה עוד להשלים, בבקשה. אני אסכם. זה מסוג הדיונים שהם נגעו, נגענו, בכמה וכמה היבטים סביב נושא אחד של הצח"י, אבל האקשן אייטם, המטרה או היעד הסופי שלנו הוא די ברור, או ההחלטה המסכמת, שבעצם אמר אותה שמואל מרח"ל. אנחנו מבקשים, הוועדה מבקשת מרח"ל, מראש רח"ל, להמשיך, הייתי אומר להרים את הלפיד שהוא הדליק אותו ולהוביל את השולחן המשותף, את עבודת המטה כפי שהוא עצמו קרא לכך, כדי לבצע אסדרה של הצח"י בשגרה ובחירום, כולל שאלות של ימ"מ, תגמול כזה או אחר לאנשים שפועלים בצח"י, נושא של התקצוב, ההצטיידות, ההכשרות, האימונים, ובעצם הייתי אומר התכלול או השילוב בין הגורמים השונים ששמענו אותם היום, כמעט את כולם, למעט פיקוד העורף שהוא כמובן חלק בלתי נפרד, משרד הפנים, ביטחון לאומי, משטרה, ציינו שייתכן נגב-גליל, מועצות אזוריות, רווחה, אלו הגופים, ואני מקווה שהדבר הזה יקרה. אני מבקש מהוועדה, אני מקווה שכבר בכנס הקיץ הקצר שיהיה לנו, נוכל בתיאום עם ראש רח"ל לקבל דיווח סטטוס על ההתקדמות, ואני בזה רוצה לעצור, להודות לאלפי האנשים ברחבי הארץ שהתנדבו ולמאות במועצות האזוריות ובמשרדי הממשלה, בכוחות הביטחון, שפעלו ביחד עם צוותי החירום, שגם הביאו לפתרונות מעשיים וגם כפי שציינו חזור וציין, לחיזוק החוסן של ישראלים בזמן המערכה הממושכת הזו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>