פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 311 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ו (25 במרץ 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: יעל רון בן משה סמיר בן סעיד מאיר כהן מוזמנים: נדאל בלעום – החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיכל לרר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת משתתפים (באמצעים מקוונים): אהובה נבו – רמ"ט ועוזרת בכירה למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה דנה יוליוסבורגר – רפרנטית פנים, אג"ת, משרד האוצר גליה כהן – מנהלת אגף מיסוי מוניציפלי וחוקי עזר, משרד הפנים כפיר יעקב – מנהל קשרי הממשל, משרד הפנים ענת לובזנס – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אלי לנקרי – ראש עיריית אילת ניר ונגר – ראש המועצה האזורית תמר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. היום ז' בניסן התשפ"ה, יום רביעי, 25 במרץ 2026. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא "הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה", דוח מיוחד שיצא ממש לאחרונה, ב-2026. אני רוצה לציין שאנחנו עוסקים ברשויות מקומיות. נפטר עמיר ריטוב, שהיה יו"ר המועצה האזורית לב השרון וראש המרכז לשלטון האזורי. הוא חלה במחלה ממושכת. איש יקר וטוב שעסק גם בפיתוח עוטף עזה בשבתו כיו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בעוטף. יהי זכרו הטוב ברוך. הפרק בדוח מבקר המדינה שעוסק בסיוע כלכלי לרשויות מקומיות מפונות במלחמת "חרבות ברזל" הינו חלק מדוח מיוחד שהוגש לכנסת לפני חודש. הדוח עוסק בפינוי אוכלוסייה וקליטתה ברשויות המקומיות ודן בטיפול המדינה ברשויות המקומיות בחודשים הראשונים של "חרבות ברזל". מלחמה זו הובילה בין היתר לשינוי משמעותי בתזרימי הרשויות המקומיות. הפעילויות ברשויות הצטמצמו בעוד שההכנסות קטנו. מצבי חירום, פינוי וקליטת מפונים הובילו לעלייה בהוצאות. אני כבר רוצה לומר שברשויות הקולטות עשו מעל ומעבר בכל רחבי הארץ. באילת ובמרכז, ערים גדולות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות, לעיתים עשו את אשר צריך לעשות בסיטואציה כל-כך קשה אבל זה בהחלט הזמן גם לעסוק בהפקת לקחים באשר להיבטים הכלכליים של אותן רשויות, גם המפונות וגם זרקור על הקולטות. על-פי הדוח הרשויות קיבלו שיפוי חלקי מהממשלה בגין הוצאות נוספות ובגין אובדן הכנסות. הדוח בדק את המגמות של ההוצאות וההכנסות של כ-13 רשויות מקומיות מפונות ו-14 קולטות בכל רחבי הארץ בחודשים הראשונים למלחמה. מספר פערים שעלו מתוך הדוח מתייחסים לפטור לעסקים מארנונה ומסלולי פיצויים. ממשקי השלטון המקומי והשלטון המרכזי בחירום, הפסדי התאגידים העירוניים, מיפוי ההשפעות הכלכליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית של הרשויות על-ידי משרד הפנים, מועדי העברת הפיצוי והשיפוי לרשויות, מנגנון סיוע כלכלי בחירום, מענקים לרשויות קולטות, הגדרת זכאויות לשיפוי מתרומות. שלל נושאים חשובים מנציבות הרשויות. הנה, הצטרפה ראשת רשות נוספת לשעבר, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. ציינתי את פטירתו של עמיר ריטוב, שאת ודאי מכירה, שנפטר הלילה כנראה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עמיר ריטוב היה ראש יו"ר הוועדה המקומית של שקמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעצם של שתי ועדות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גם של שקמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ודאי, גם שקמים וגם - - - . אנחנו נזכור אותו תמיד לטובה. המבקר ממליץ למשרד הפנים ולאוצר ליצור מיד עם תחילת אירוע חירום, ודאות תקציבית בקרב רשויות מקומיות אשר שוכנות באזורי עימות על-מנת לייתר את העברתן של החלטות ממשלה עיתיות – זה חוזר על הערות שנשמעות כאן, נשמעות בוועדות אחרות על כך שאין החלטות מדף עקרוניות ש"משפצים" אותן אבל לא יותר מ"משפצים", על-פי הצורך הקונקרטי. הוודאות הכלכלית היא הנקודה כאן. נקודה זו מביאה אותנו לרלוונטיות של המלחמה או המבצע הנוכחי. אמנם אין רשויות מפונות אך יש רשויות שמתקשות לאזן את הוצאותיהן מול הכנסותיהן. נציג משרד מבקר המדינה, נידאל בלעום, בבקשה. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> כפי שאמרת אדוני היושב-ראש, יש 13 רשויות מקומיות מפונות ובהן כללנו גם את אופקים למרות שלא פונתה רשמית. יש 14 רשויות קולטות, גם אילת, במרכז תל-אביב, רמת-גן והרצליה. משרד הפנים, משרד האוצר, משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. הנושאים שבדקנו אותם כפי שאמרת, הנושאים העיקריים זה אובדן ההכנסות מאגרות, דוחות חנייה, עבירות שילוט וכאלה וגם הארנונה, שהוא המקום העיקרי להכנסות של הרשויות המקומיות העצמיות. המלחמה פרצה ומבחינת הרבעון האחרון של שנת 2023 אבל בכל זאת, העסקים לא תפקדו ונסגרו, והממשלה פיצתה אותם, שיפתה אותם באמצעות מס רכוש וקרן הפיצויים. ההוצאות של רשויות מקומיות לאחר פרוץ המלחמה, בעיקר הוצאות של הרשויות הקולטות, נוספו להן הוצאות בתחומים שונים כמו רווחה, חינוך ורכישת ציוד ומזון, פעולות הפוגה ועוד הרבה הוצאות. בתחילת המלחמה, הרשויות לא - - - מה דין ההוצאות, בעיקר תשומות כוח אדם ולכן היה קשה לכמת כמה מפונים וכמה הוציאו על השוטף. אנחנו התייחסנו לנקודה הזאת. כוחות צה"ל שוכנים גם בצפון וגם בעוטף עזה, בשטחי הרשויות המקומיות, וגרמו להם נזקים בשטחים הציבוריים, במקומות ששהו בהם. לכבישים, למבנים, למדרכות וגם דיברו על הוצאות גדולות על חשמל, מים, פינוי אשפה ועוד הוצאות. התאגידים העירוניים לא פעלו בתקופת המלחמה ונמנעו מהם הכנסות וזה גרם להם בסופו של דבר להפסדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהקשר הזה, אתה מדבר על המפונות קודם כל. << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> אני מדבר על כולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם על הקולטות? << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> גם בקולטות התאגידים העירוניים לא - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עבדו פחות אולי. << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> בדקנו את השינוי במצב הכספי של הרשויות האלה לפי הדוחות המבוקרים שפורסמו במהלך 2024. בדקנו את המענקים וההשתתפויות תכניות של משרדי הממשלה כולל מועדי ההעברה שלהם ואיך פועלים. וגם על הזכאויות לשיפוי. הרשויות לא תמיד ידעו מה יקבלו ומתי יקבלו ולא הייתה להם וודאות תקציבית. נתוני מפתח – הסכומים נכונים למועד סיום הביקורת. מטבע הדברים, הסכומים האלה דינמיים, כלל שעבר הזמן. כ-550 מיליון שקלים נוספו למענקים בראשותו של משרד הפנים בשנת 2023 לכלל הרשויות בארבע תקנות תקציביות. כ-440 מיליון שקלים – סכום המענקים לשיפוי שהעניקו משרדי הפנים והגנת הסביבה בשנת 2024 לכלל הרשויות. המענק של חמישה שקלים למפונה ליום – הסכום נקבע בתחילת המלחמה ובתיאום בין משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי. בהמשך התברר שהוא לא ריאלי ולא סביר, ובכל זאת לא קיימו דיון מחודש על המענק הזה. ארבעה מיליון שקלים הוא אומדן ההוצאות של הרשויות הקולטות, לפי הדיווחים שנמסרו למבקר המדינה ו - - - אנחנו רואים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. 570 מיליון שקלים הוא סכום המענקים לפעולות חירום שניתנו לארבע רשויות מקומיות. ניתנו סכומים נוספים לרשויות אחרות שלא היו להן דוחות כספיים כי לא הגענו. המענקים האלה, ה-570 ניתנו לשדרות, למועצה אזורית אשכול, מטה אשר ומעלה יוסף, זה גם בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. ו-55 מיליון שקלים זה הסכום המשוער של הפסדי שמונה רשויות מקומיות לפי הדיווחים שלהן בשלושת החודשים הראשונים וכ-120 מיליון שקלים הסכומים המשוערים של אובדן הכנסות שנגרמו לתאגידים בגלל אובדן הכנסות. ליקויים והמלצות – הפטור לעסקים מארנונה, כפי שאמרתי קודם – ניתן פטור באמצעות מס רכוש וקרן הפיצויים. העסקים צריכים להגיש בקשה. אם אני משווה את זה לתקופת הקורונה, הפיצוי ניתן ישירות לרשויות המקומיות וזה חסך מהן פעולות אכיפה. סביר להניח שעסק בקשיים ישלם - - - חובות אחרים. אנחנו המלצנו, שהוצאנו את הצו הזה במיוחד ברשויות מקומיות לגבי - - - את המשך עליית הארנונה לעסקים לבצע התאמת מתווה לשיפוי לעסקים ו - - - לרשויות מקומיות בגין השיפוי. נתון אחר – ממשקי השלטון המקומי עם השלטון המרכזי. דיברנו על זה בדוח על הקורונה ונראה שהמחירים שטיפלנו בהם לא תוקנו במיוחד בגלל שרוב נציגי הרשות המקומית בגיבוש המדיניות מבחינת הרחבת העצמאות והגמישות הלאומית לרשויות המקומיות, בפרט בשעת חירום. במקרה דאז הדברים לא סוימו. מבקר המדינה מצפה שבמצב חירום יהיה צורך להקל על פעילותן של הרשויות המקומיות שנדרשות לנהל את החזית האזרחית של הלחימה - - - המרכזית ותופחת ההסדרה ההוליסטית לצד הסדרת מנגנוני פיקוח ובקרה מתאימים. במסגרת זאת משתקפת ה - - - ועל ניהול תחום זה ברמה המקומית, מתוך שיתוף של גופי ההצלה המקומיים, ארגוני החברה האזרחית והקהילה וכן גופים פרטיים. תאגידים עירוניים והפסדי תאגידים עירוניים – התאגידים העירוניים בעיריות אילת, הרצליה, חיפה, רמת-גן ותל-אביב ובמועצות האזוריות מרום הגליל ותמר, נגרם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה אובדן הכנסות בסך כ-123 מיליון שקלים, לפי הדיווחים שלהם למוסד מבקר המדינה, בלא שקיבלו שיפוי ייעודי לכך. אני יכול להגיד שיכול להיות שלרשויות אחרות היו הפסדים אבל פנינו אליהן והן לא דיווחו לנו. אנחנו ממליצים שמשרד האוצר והפנים יבחנו במסגרת חלוקת המענקים שהם מקצים את ההפסדים האלה שנגרמו לתאגידים. סיכום ההשפעות הכלכליות על מלחמת "חרבות ברזל" – נמצא כי נכון לסוף אוקטובר 2024, משרד הפנים טרם סיכם את ההשפעות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הפעילות הכלכלית של הרשויות המקומיות כפי שדווחו על-ידי הרשויות המקומיות בדוחות הכספיים המבוקרים לשנת 2023, וממילא לא הציג את ההשפעות האלה למנכ"ל המשרד או לכל - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על מתי אתה מדבר? מתי נסגר הדוח? << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> זה היה נכון לאוקטובר 2024. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדוחות רק הגיעו במהלך 2024 - - << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> הייתה תמונה מסוימת לגבי רוב הרשויות המקומיות במועד זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק עכשיו יש נתונים יותר מלאים של 2024 לפחות. << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> אתה צודק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא במקום לתת סיוע זמני חלקי? << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> כן. מנגנון סיוע כלכלי בחירום – למשרד האוצר והפנים לא היה מודל מוכן מראש, כפי שאמרת קודם, של מנגנון להעברת כספים לגורמים השונים לרבות לרשויות המקומיות במקרי חירום כגון מלחמת "חרבות ברזל", ואף לא היה למשרדים אלה מנגנון לעדכון הרשויות על אשר מגיע להן. עקב כך הרשויות לא ידעו אילו סכומים יקבלו ומתי יקבלו אותם. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים ומשרד האוצר ליצור כבר בתחילת אירועי חירום ודאות תקציבית בקרב הרשויות המקומיות המצויות באזורי עימות ולהימנע מהצורך להעביר על בסיס עיתי החלטות ממשלה בעניינים אלו. המענק של חמישה שקלים ביום למפונה – נמצא כי המענק בסך חמישה שקלים ניתן לרשויות מקומיות הקולטות על-ידי משרד הפנים סכום שנקבע לאחר הידברות בין המשרד לבין מרכז השלטון המקומי בסמוך לפרוץ המלחמה. לא נבחן שנית בהמשך גם לאחר שהתברר לרשויות המקומיות או למרכז השלטון המקומי שאינו סביר ואינו מכסה את כלל הוצאות הרשויות. אנחנו המלצנו שהיה על משרד הפנים ועל האוצר וכל מרכז השלטון המקומי לבחון מחדש את הסכום שנקבע ולהתאימו למציאות של מלחמה מתמשכת והוצאות הולכות וגדלות. מועדי העברת השיפוי והסיוע השוטף לרשויות המקומיות – כ-123 מיליון שקלים שהעבירו משרדי הממשלה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה לשיפוי הרשויות המקומיות בגין המלחמה הועברו באיחור, בדצמבר 2023. בתקופת חירום זה קריטי, במיוחד שהיו רשויות שלא היה להן מזומנים. עקב כך, בייחוד הרשויות שמצבן הכספי קשה, נאלצו לצמצם את פעילותן השגרתית השוטפת באותה תקופה. שוב, אנחנו חוזרים על ההמלצה ליצור ודאות תקציבית בקרב הרשויות השוכנות באזורי עימות. מועד העברת השיפוי והסיוע – זה המשך של הליקוי הקודם. רק בדצמבר 2023 ארגן משרד החינוך ל-175 רשויות מקומיות מכל רחבי המדינה סך של 53 מיליון שקלים שיפוי בגין הוצאות ייחודיות שנגרמו לרשויות - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא דצמבר 2023. דצמבר 2025 או 2024. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> דצמבר 2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חודש אחרי תחילת המלחמה. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> דצמבר, חודשיים ואפילו קצת יותר. כן נמצא כי הסיוע השוטף לרשויות הצפון מכוח החלטת ממשלה 1786 התעכב והוצע כי יעברו בתוך חודשיים וחצי ממועד ההחלטה המקורית בסוף מאי 2024 עד העברת 140 מיליון שקלים לרשויות המקומיות שבהן עוסקת ההחלטה. מידע על זכאות לשיפוי – בדרג משרדי הממשלה לא היה גורם מתכלל שהביא במרוכז לידיעת הרשויות המקומיות את דבר זכאותן לשיפוי באמצעות מענקים והשתתפויות של משרדי ממשלה בגין הגידול בהוצאותיהן והקיטון בהכנסותיהן בעקבות המלחמה. אני מסכם – בדיקת הדוחות הכספיים בסוף שנת 2023 של הרשויות המקומיות הקולטות העלתה כי רשויות רבות דיווחו כי למלחמה לא הייתה השפעה מהותית. הייתה השפעה אבל היא לא הייתה מהותית על תוצאות הפעילות שלהן. עוד עולה כי מצבן הכספי לסוף שנת 2023 השתפר לעומת סוף שנת 2022. עשינו השוואה בין הנתונים המבוקרים הן מבחינת העודף הנצבר בקופתן והן מבחינת עומס ה - - - שלהן, וזאת בזכות המענקים הממשלתיים שהתקבלו. עם זאת, בשיחות שקיים צוות הביקורת עם כמה גזברים ברשויות המקומיות שנבדקו, ציינו הללו כי חלק גדול מהרשויות לא ביצעו עבודות פיתוח והדבר גרם להאטה בהתפתחותן. משרד הפנים התיר לעשות שימוש זמני בכספי קרנות הרשות המקומית, שבדרך כלל הוא לא מתיר לעשות את זה כי זה כסף ייעודי. חלק מהפעילות השוטפת באותן רשויות לא בוצעה בגלל העברת תקציבים מסעיפי תקציב אלה לסעיפי הוצאות שגדלו בעקבות המלחמה. משרדי ממשלה סייעו לרשויות המקומיות בגין הגידול - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסביר לי את הקטע הזה, הסיפור של הקרנות. למה הכוונה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תחזור שוב על מה שאמרת. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> אמרתי שמשרד הפנים התיר לעשות שימוש זמני בכספי קרנות הרשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעצם לרשות יש קופות ייעודיות והיא לא יכולה להשתמש בהם כמו כספי פיתוח, פרויקטים וכולי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז לקחו לשוטף כאילו? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לקחו לשוטף. אתה צריך אישור של משרד הפנים כי הרשות לא יכולה לקחת מקרן ייעודית – לצורך העניין שיקום ביוב, היא לא יכולה לקחת - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם לא נותנים פטור. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. היא לא יכולה לקחת לטובת פעילות שוטפת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, שכחתי את החומר. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> הדרך הייתה שבעצם אפשרו להם לקחת הלוואה מהקרנות האלה, הלוואה לעצמן, כולל ריבית. חלק מהפעילות השוטפת באותן רשויות מקומיות לא בוצעה בגלל העברת תקציבים מסעיפי תקציב אלו להוצאות שגדלו בעקבות הממשלה. אמרנו שמשרדי הממשלה סייעו לרשויות בגין הגידול בהוצאות וקיטון בהכנסות בעקבות המלחמה. למשרדי האוצר והפנים לא היה מודל מוכן מראש למנגנון העברת כספים מידי לגורמים השונים לרבות רשויות מקומיות במקרי חירום כגון מלחמת "חרבות ברזל". נוסף על כך, לא הייתה בקרב הרשויות המקומיות ודאות הן בנוגע לסכום ההעברות הכספיות שיקלו והן לגבי מועדן. גם לא היה מנגנון לעדכון הרשויות המקומיות על אשר מגיע להן. חלק מהכספים שהעבירו משרדי הפנים, החינוך והתרבות והספורט לסיוע לרשויות המקומיות בגין המלחמה הועברו באיחור ועקב כך הרשויות המקומיות, בייחוד אלה שמצבן הכספי קשה, נאלצו לצמצם את פעילותן השגרתית השוטפת באותה תקופה והדבר גרם לקשיי תפקוד ברשויות אלה בעת שהן נדרשו לתפקד מעל ומעבר לנדרש מהן בשל המלחמה שהתמשכה. בחלק גדול מהתאגידים העירוניים ברשויות המקומיות שנבדקו לא התקיימו פעילויות בתקופת המלחמה ומכאן שחל קיטון ניכר בהכנסותיהם ועקב כך נגרם להם אובדן כספי גדול. כוחות צה"ל רבים שהו בתקופת המלחמה ביישובים השוכנים במרחב עוטף עזה ובקרבת גבול הצפון. שהייה זו גרמה להוצאות גדולות של הרשויות שבתחום שיפוטן הן שהו, כגון הוצאות על תיקון נזקים לתשתיות כבישים, לשטחים חקלאיים. הוצאות על חשמל, מים וביוב באתרים ששהו בהם כוחות הביטחון והוצאות על פינוי אשפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את הנושא הזה הרי לא בדקתם בחודשים הראשונים. אתם לא בדקתם את השיפוי למשל על נזקים של נוכחותו של צה"ל. << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים וזה כתוב בדוח שלא כל הרשויות דיווחו לנו. חלק מהרשויות דיווחו שהן קיימו דיונים עם הצבא וקיבלו - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל דגש המיקוד של הדוח הוא על הפתיחה, על ההתחלה. על המוכנות ועל התשתית הסטטוטורית של הקלות, של תקציבים ורגולציה יותר מקלה ועל המציאות הכספית בחודשים הראשונים. אני רוצה להיות הגון לגבי מה שבדקתם והמידע שקיבלתם. << דובר_המשך >> נידאל בלעום: << דובר_המשך >> נכון. אז אנחנו ממליצים למשרד הפנים ומשרד האוצר ליצור כבר בתחילת אירועי חירום ודאות תקציבית בקרב הרשויות המצויות באזורי העימות ולהימנע מהצורך להעביר על בסיס עיתי החלטות ממשלה בעניינים אלו. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשויות המקומיות לכמת ככל הניתן את הכנסותיהן והוצאותיהן בתקופת המלחמה, אוקטובר 2023 ואילך, ולהעביר נתונים אלו למשרדי האוצר, הפנים, החינוך והרווחה וכן ליתר משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי שיוכלו לעמוד על המצב לאשורו ולסייע להן באופן המיטבי למען המשך תפקודן ולרווחת תושביהן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע את חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. ראשית אומר שיש לי דז'ה-וו על דוח מבקר המדינה, על המוכנות האזרחית של משרדי הממשלה, על התפקוד האזרחי של משרדי הממשלה בחודשים הראשונים למלחמה. אני מניחה שאתה מכיר את הדוח. זה בעצם כשל מערכתי של כל משרדי הממשלה. וגם בדוח ההוא, שפורסם לא מזמן, על ההיערכות האזרחית של משרדי הממשלה, המבקר הצביע על אחריות ישירה של ראש הממשלה, שר האוצר ובמקרה ההוא גם של שר הביטחון. כל המערכות כשלו. הוא הציג שם תמונה שבמשך שלושה חודשים מרכז השליטה לא תפקד לחלוטין, לא היה גורם מתכלל, וזה מתחבר אחד לאחד לממצאי הדוח הזה שבשונה מהרשויות המקומיות, שהמוכנות שלהן וההיערכות שלהן לחירום היא תורה סדורה, ואתה מכיר את זה מצוין ואני מכירה את זה מצוין ואני מניחה שגם חבריי, שהם כן מוכנים לתרחישי חירום. הם כל הזמן מתאמנים בזה. מדינת ישראל ומשרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לא ערוכים למצב חירום. זה בא להם בהפתעה. ובמקום שזה יהיה באמת הרמת שלטר - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה את רוצה? הם עסוקים בתכנון המלחמה, הם לא יכולים לחשוב על אחרים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם עסוקים בתכנון המלחמה וב"מיגרנו", "ריסקנו", "ניתצנו", "חיסלנו", "מזרח תיכון חדש לדורות", "ניצחון מוחלט", "כפסע" – בזה הם עסוקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הממ"ד לאזרחים לא מספיק חשוב כדי להכין אותה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בסוף, ההיערכות לחירום ממש כמו שהרשויות המקומיות עושות, כמו שפיקוד העורף עושה, כמו שצה"ל עושה, יש כיתות כוננות – לא משנה. כל המערכות שלא קשורות במשרדי הממשלה, שלא קשורות ברשות המבצעת – את זה הם עושים נפלא, יודעים לעשות את העבודה ולראיה נכנסים מיד לתפקוד אפקטיבי. ופה משרדי הממשלה פשוט לא מוכנים לחירום. זה הפתעה. כאילו אנחנו בתקופה של ניסים. כל הזמן מחכים שיבוא נס ועוד נס ואי אפשר לקטר, נכון? אנחנו בתקופה של ניסים. זה צער כל-כך גדול. בסוף האזרחים לא מרגישים וגם הרשויות – לא מרגישים שיש מישהו בזמן אמת ובלחיצת כפתור מפעיל את מערכות החירום. תודה רבה על הדוח. מבחינתי זה דוח נוקב כי אנחנו לא לומדים כלום. ממשלת ישראל לא לומדת משום דבר. ושוב, אם צריך עוד נושא לוועדת חקירה ממלכתית אז לא רק הגורמים שגרמו להגעה עד ה-7 באוקטובר אבל גם כל התפקוד מה-7 באוקטובר. יש הרבה מאוד דוחות מבקר אבל הכשל כל-כך מערכתי שבהחלט גם מצדיק ועדת חקירה ממלכתית על הכשלים הרבים כל-כך ואנחנו רואים את זה. בינינו, גם המספרים, מאות המיליונים שדיברתם עליהם, לא מתקרבים למיליארדים הרבים שלא ניתנים למקומות הנכונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. חבר הכנסת בן סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני רוצה להתייחס למה שקרה אתמול אצלנו בנגב. זה גם קשור למה שקראתי אתמול בדוח מבקר המדינה. אני מתחיל רק בתמונות הקשות של נפילת טילים ושברי יירוטים אצלנו בנגב בשני כפרים, אחד מהם קוראים לו תל ערד, בו הפצועים ללא הכרה והשני הוא אל-סירה. הרופא שהשקיע את כל הזמן גר באל-סירה, ליד ערד, ליד כסיפה. מהרגע הראשון שהיה המקרה בדימונה ובערד, מיד קמנו. אחד מהם הוא הבחור הזה, הד"ר מוחמד אל-נסאסרה, שעכשיו הוא בבית החולים סורוקה. הוא היה בתורנות וכל הזמן היה בתל ערד ובדימונה. פונו כמעט 1,000 תושבים משני היישובים האלה, תל ערד ודימונה. ברגע שהמקרה הוא אצלנו בכפרים הערביים, אף אחד לא מתייחס. למה אני מתכוון? לא יתכן שזה במדינה, מיד בא נתניהו, בא בן גביר, באו כולם. וברגע שהמקרה הוא ביישוב ערבי ממש ליד ערד, היישוב שבו נפגע מוחמד אל-נסאסרה הוא תל ערד. לא יתכן שאנחנו קמים מיד ותורמים, מתגייסים, רופאים, אחים ואחיות, כולנו. תסתכל על התמונות – זה טלב אבו עראר עם ראש עיריית דימונה. אלה החבר'ה שהלכו ועזרו ותמכו. למה אני מקשר את זה היום? לא יתכן שדוח מבקר המדינה יודע להתייחס לאובדן ההכנסות בשנים האחרונות מהקנסות של כחול-לבן והחניות שקשורות לרשויות ויודע לכמת אותן. אבל אם העניין תלוי באזרחים, אזרחי המדינה ולא משנה ערבים או יהודים – במקרה הזה רובם ערבים שאין להם כמעט בכלל מיגון. לא יתכן שדוח מבקר המדינה יודע לכמת מה חסר בהכנסות של המדינה ולא יודע לכמת את הדם של הערבים, שאין להם שום מיגון מהטילים שנופלים עלינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדוח הזה עוסק בנושא של פינוי, פינוי בחודש הראשון. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המיגון הוא לא חלק מהפינוי? לא? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יתכן שאנחנו במצב חירום משנת 2018 ועד היום, אנחנו לא לומדים שאנחנו לא יכולים לעשות מודל ומנגנון מוכן מראש. אנחנו נמשיך, רק שתדע, במצב החירום הזה מ-2018-2019, מהרגע הראשון של הקורונה ועד עכשיו, עוברים ממלחמה למלחמה, ממבצע למבצע. אם נמשיך ככה, אנחנו נמשיך בחירום עוד 10 שנים. מה הכוונה שלי? מה אני מבקש? אנחנו חייבים לבנות מודל חדש איך נעשה מיגון בכל הארץ. אני רוצה לשאול שאלה: אם אני גר בתל-אביב ואין לי מקום ללכת ולברוח אליו ברגע של מצב חירום, ברגע של נפילת טיל, מה אנחנו עושים? אנחנו חייבים מיד לעשות מיגון לאנשים האלה. גם אצלנו בכפרים הלא-מוכרים בנגב – יש לנו 140,000 תושבים שהם תחת כיפת השמיים. מיד ברגע שיש אזעקה הם לא יודעים לאן לברוח, הם לא יודעים מה לעשות חוץ מלהתחבא פה, ללכת לשם כדי שיקבלו עזרה קרוב אליהם – אין להם שום מיגון בכלל. הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה – לא יתכן שעם תקציב של 70 מיליון שקל, אני קראתי שאנחנו יכולים למגן מאות רשויות. כל רשות מקבלת 190,000 שקל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו החלטה שהולכת להיות עכשיו? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קראתי 70 מיליון שקל בעמוד 42 בדוח, שיחולקו בין הרשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. 80 מיליון למיגוניות. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך נעשה ב-190,000 שקל מיגון בכל רשות אצלנו בארץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא למיגון. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא למיגון אבל זה גם מתייחס לכל מה שחסר במועצות. אז הדרישות שלי מהוועדה זה השוואת תנאי מגורים ויש להכניס את עניין המגורים בדוח מבקר המדינה בפעם הבאה. אנחנו חייבים שתמיד נהיה מוכנים עם תקציב מיגון מידי לכל הרשויות ולכל המקומות בארץ. תודה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה שהעלית את הנושא של המיגון. אמנם הוא לא ממוקד בדוח הזה אבל הוא יובהר לכל בר בי רב. יום יומיים אחרי שדנו כאן בסוגיית המיגון, על החשיבות שלה בחברה הערבית בכלל ובפרט בכפרים הלא מוגנים, לא הלא מוכרים אלא הלא מוגנים בנגב, רצית להתייחס? << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> כן. הדוח האחרון שלנו על מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות – יש פרק שלם על מיגון הכפרים הלא מוכרים בנגב ואף התקיים דיון בעניין זה. הדיון הראשון על מיגון ומקלוט התקיים ב"יום הנגב" על נושא מיגון הכפרים הלא מוכרים. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא ראיתי. << אורח >> נידאל בלעום: << אורח >> זה פורסם ב-6 בינואר שנה זו, וקיימנו דיון ראשון דווקא על נושא מיגון הכפרים הלא מוכרים. הצבענו שם על הליקויים הקיימים. יש בעיות אחרות שדנו בהן כאן ובמקומות אחרים אבל הצבענו על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שביום הזה הזעקה שלך במקום, סמיר, וטוב שאמרת אותה. שאלו אותי כבר מספר גורמים מה עושים? התקציב יעבור ונוכל כמה שיותר מהר לעקוב אחר הפעילות של פיקוד העורף, שהבטיחו כמה עשרות מיליוני שקלים לחברה הערבית, בפרט לבדואית. אנחנו נעקוב ונראה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הכוונה שלי, אדוני היושב-ראש, שאנחנו לא חיים חיים רגילים בשנים האחרונות וגם אני מתאר לעצמי מה שאנשים פה חושבים בממשלה הכוונה שלי, סליחה. אנחנו חייבים כי החיים הטבעיים שלנו במצב חירום. אז אנחנו צריכים להתגונן וגם לחשוב איך אנחנו ממגנים את עצמנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נקים ועדה לחוסן מנטלי ועושר לאומי ונעסוק בזה. אתה צודק שזאת מדינה לא נורמלית במציאות לא נורמלית. זה נכון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שהנושא שחברי העלה, חבר הכנסת סמיר, הוא אחד הנושאים המשמעותיים ביותר ואנחנו מחויבים להמשיך ולעסוק בזה. וגם הוועדה הזו עוסקת בזה וגם מבקר המדינה עשה דוח בעניין. בוודאי שאני מצטרפת לקריאה שלו להמשיך ולמגן ככל שניתן בכל חלקי הארץ, את כל האזרחים כולם. אנחנו יודעים ש-30% מאזרחי המדינה אינם בעלי מיגון תקין או מיגון בהישג יד. בוודאי לא אנשים שהם סיעודיים או מבוגרים ומתקשים, וגם בזה אנחנו צריכים לעסוק יום יום, שעה שעה. אני בהחלט מצטרפת לקריאה. זה יצא שבשעה וחצי של הדיון הזה, אנחנו עוסקים בנושא אחר אחרי שאנחנו קמים הבוקר לידיעה הנוראית על הירצחה של נוריאל דובין ז"ל ממרגליות אתמול, שעשתה כל מה שאפשר. היא פעלה לפי ההנחיות, עצרה את הרכב בעת הישמע האזעקה, התרחקה לתעלה הסמוכה, ניסתה להתמגן בשטח הפתוח ולצערנו חטפה פגיעה קטלנית שלא הותירה לה סיכוי. כמובן שכולנו, ואני מדברת בשם כולם, שולחים תנחומים למשפחתה, לקהילת מרגליות ובני יהודה, המושב של ההורים שלה ולקהילה הצפונית כולה. אתמול קברנו את פושקו ממשגב עם בקבורה זמנית בעמיעד. אנחנו מבינים שדם האזרחים ממשיך להיגבות לצערנו, ובוודאי שהדבר הראשון הוא הצלת חיים. אנחנו תמימי דעים בדבר הזה ובכל זאת, בשעה וחצי שיש לנו לדיון הזה, אנחנו עוסקים בדוח מבקר המדינה שעוסק בתקצוב רשויות מקומיות מפונות וכאלה שקולטות מפונים. זה לא בשורה אחת כמובן עם ערך החיים, לא זה הדבר. אבל כן, זה התפקיד שלנו כחברי כנסת, לדעת לשים את הזרקור על הדבר הזה. אזרחים במדינת ישראל מפונים בשנים האחרונות באלפים ובעשרות-אלפים לתקופות ארוכות. גם נוריאל ז"ל ממושב מרגליות – הם היו מפונים שנה וחצי. אמרו להם "תחזרו הביתה כי החזרנו את חיזבאללה 20 שנים אחורה", ולצערנו הם לא חזרו לשגרה יום אחד. ואם אנחנו רוצים שאנשים יחיו בצפון וגם בנגב וגם בסמוך לגבולות אחרים, אז קודם כל אנחנו צריכים להבטיח להם ביטחון כמובן. אנחנו גם צריכים להבטיח שיהיו חיים באותם מקומות, כפי שציינת. הנושא של שיפוי הרשויות המקומיות וההתייחסות למצבן - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המקום לציין שאת העלית אותו וביקשת שנמצא לו מקום. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה על זה. - - זה חלק מהעניין הזה. אני אומרת כבר תקופה ארוכה שלא יהיה ניצחון על חיזבאללה בלי שהצפון יפרח. זה שדרומית לנהר הליטאני ומבחינתי גם צפונית לנהר הליטאני אסור שיהיה חיזבאללה מחומש וחמוש, זה צעד ראשון. אני רוצה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לי שיפור למשפט הנכון הזה של התנאי שהצפון יפרח אבל ההוכחה לזה תהיה כשדרום לבנון תפרח. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מוכנה לקיים על זה שיח נפרד. ברשותך, אני כרגע מרוכזת במצב המלחמתי, פעמים רבות הישרדותי, של עשרות-אלפי אנשים שישנו הלילה במקלט וקמו בצפת הבוקר כבר לשניים או שלושה מטחים לדעתי, אחד מתוכם היה כטב"מים, אחד טילים, ואנחנו צריכים שצפת וקרית שמונה ומעלות ושלומי וכל שאר היישובים – יהיו בהם חיים תוססים. אנחנו לא יכולים להפקיר את הרשויות המקומיות להתמודד עם האירוע הלאומי המורכב הזה לבדן. אז תודה לאנשי מבקר המדינה על הדוח החשוב הזה. תראו, מרגע שרואים את התקצוב פר נפש, חמישה שקלים ליום, אנחנו מבינים שאולי בתקופה של פינוי של יישוב קטן – אדוני מכיר את זה מהפינויים בעוטף עזה, של שבוע באילת, יכול להיות שזה היה מספיק חמישה שקלים ליום כי זה קצת פינוי זבל וקצת פעולת הפגה ואחרי חמישה ימים חוזרים לקיבוץ. זה לא האירוע, לא בזה אנחנו עוסקים. כשאנשים לא נמצאים שנה וחצי בבית, הם צריכים חינוך לילדים והם צריכים שירותי רווחה וצריך שירותים לאוכלוסייה בגיל השלישי. בוודאי שחמישה שקלים ביום לא מספקים שירותים של אדם ברשות קולטת שהיא איננה ביתו, שהוא אינו משלם שם ארנונה. אנחנו מדברים על מלון שהופך להיות קיבוץ שלם שהופך להיות שכונה בקרית שמונה. איך עכשיו במלון הזה פותחים בית ספר וגן ועושים פינוי פסולת בחמישה שקלים ליום לנפש? בוודאי שהתמחור הזה לא רלוונטי באירועים שאותם אנחנו חווים מאז אוקטובר 2023. ועיקר הבעיה, מעבר לתמחור, זה שאנחנו לא מצליחים להיות ערוכים לדבר הזה. הרי ברור לנו שבכל בסיס צבאי יש נוהל מה קורה במקרה של ירי מאיראן, שזה תרחיש שלא היה עד לפני מספר חודשים, המערכת למדה את הדבר הזה, התנסתה בדבר הזה עם התרעות בתוך הבסיס הצבאי. מה עושים עם משפחות חיל האוויר בבסיסי חיל האוויר? בוודאי שיש נוהל לדבר הזה. ובתוך האירוע הזה שנמשך כבר למעלה משנתיים וחצי אין לנו נוהל תקצוב של מה עושים עם עירייה שקולטת עכשיו עשירית מתושבי קרית שמונה, לא את כל קרית שמונה? זה בצד אחד של הרשות הקולטת, איך היא יכולה לאפשר לנקלטים קליטה טובה לפרק זמן מוגבל בו הם חיים במלונות או במחנות קליטה אחרים שכולל סל שירותים שמגיע לכל אזרח במדינה, מחינוך ועד דאגה לגיל השלישי וכל מה שבאמצע. דבר נוסף שאדוני ממבקר המדינה התייחס זה קיטון בהכנסות של הרשויות המפונות, והנה אנחנו פוגשים את זה גם עכשיו. הרי רשויות מקומיות בכל הארץ התארגנו. אני נותנת דוגמה קטנה לעניין המציאות הכלכלית – פתיחת החופים השבוע. זו עבודה של שלושה חודשים שכללה הוצאות רבות של רשויות החוף, ארגון החופים וכולי. החופים כמובן לא נפתחים בשל המצב הביטחוני, ההוצאות כבר הוצאו והכנסות לא יהיו מפעילויות שונות שניתן לקיים בחוף הים. כולנו מקווים שבעוד חודש או חודשיים אפשר יהיה לפתוח שוב את החופים ושוב הרשויות המקומיות יצטרכו להתכונן לפתיחת עונת הרחצה. סידור החופים, פינוי פסולת, הכנת המקלחות, הכנת עמדת המציל וכולי וכולי. אנחנו שנתיים וחצי בתוך האירוע הזה שאנחנו מבינים מה זה פינוי ומה זה הוראות חירום ארוכות, ועדיין אין לנו את הנוהל הזה כמו שצה"ל או מערכת הביטחון שולפים פקודה נצורה ומפעילים אותו. אין נוהל כזה עבור הרשויות המקומיות והתקצוב שלהן. אני לא יודעת אם נמצאים איתנו ממשרד הפנים, ממשרד האוצר, מרח"ל. זו העבודה שלהם. אני לא יודע במה עוסקים בשנתיים האלה אבל בוודאי שהנושא של איך מתקצבים רשויות מקומיות שנפגעות או עם הפינוי או עם קליטת תושבים או עם הכנסות שנגרעות – זה משהו שכבר היינו אמורים להיות ערוכים אליו. הדוח הזה מוכן מפברואר 2026, זה ממש ערב המערכה הנוכחית. אבל בוודאי שכל מי שדיברו איתו במשרדי הממשלה לגבי הדוח הזה, עשה איזו שהיא בדיקה אצלו ואולי יהיה אפשר לשמוע בדיון הזה על תיקונים ושעיריית נהריה ועיריית חיפה וכל עירייה אחרת תדע שהנה, העזרה בדרך והיא לא צריכה עכשיו להוציא מקרן השקעות או מקרן ביוב תקציבים שלא מיועדים לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אבקש כעת מנציגי שתי רשויות שעשו פעולות קליטה – אני מרשה לעצמי להפליג במליצות – עשו מעשים מופלאים הן במועצה אזורית תמר והן בעיר אילת. אני אפתח עם ניר ונגר, ראש המועצה. בבקשה, ניר. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> תודה ליושב-ראש ושלום לכולם. ראשית, גם היום וברגע זה ממש קרוב ל-1,500 תושבים מדימונה ומערד נמצאים במלונות ים המלח. האירוע לא הסתיים, נכון? זו לא אותה עצימות של 15,000 או 13,000 תושבים שהיו לנו לפני שנתיים וחצי למשך שנה אבל זה קורה וזה ממשיך לקרות. אם אני לא אתווכח עם דבריה של חברת הכנסת, אם חמישה שקלים זה מספיק או לא מספיק אבל כרגע זה שייך לעבר. ומה קורה עכשיו? אני מניח שיש עוד מפונים מחוץ לערים - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ניר, מה אתה אמור לתת להם עכשיו? הייתי בדימונה וראיתי את האנשים זורמים אליך. מה אתה אמור לתת להם כראש מועצה? << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> ראשית, אני נותן להם את כל השירותים שאנחנו נותנים למלון. אנחנו מלווים אותם גם פה בסיוע בנושא החינוך; אנחנו עוזרים להם עם פעילויות הפוגה; אנחנו עוזרים להם עם אנשים שלנו שנמצאים שם כדי לתת להם שירות ביחד עם נציגי הרשות המקומית. כרגע, בשלב הזה עוד אין לנו פעילות עצימה. אני מניח שיש סיכוי סביר שהם יישארו אצלנו לתקופה ארוכה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי הדוח עצמו – מהם הפערים העיקריים שאתה חושב שצריך לתקן? << דובר_המשך >> ניר ונגר: << דובר_המשך >> האמת שלגבי הדוח עצמו אין לנו הערות. אני חושב שאמנם למערכת לקח זמן להתארגן אבל בסופו של דבר היא התארגנה והיא הייתה פה, והסיוע של המשרדים השונים הגיע, גם החינוך וגם הפנים. בסך הכל אני חושב שהמנגנון בסופו של דבר, לקח לו זמן להתארגן אבל כשהוא התארגן, לפחות מבחינת רשויות קולטות, הוא עמד בצורה טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדוח מסתיים או בודק את החודשים הראשונים ב-2023. יש לכם את הדוחות המסכמים וכולי. אתם בסופו של דבר קיבלתם את הכלים הכספיים? ועוד שאלה לגבי תכנון ובנייה – האם נאלצתם לאלתורים ולאקרובטיקה או לא? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ניר, אני יכול לענות? << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אני אענה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> במקום שיש ראש מועצה למופת הכל מתוקתק. נקודה. << אורח >> ניר ונגר: << אורח >> אני אענה ואני אגיד לכם איפה הייתי רוצה שיתיישרו. בסופו של דבר מכל וכל ולמזלנו ולשמחתנו, מועצה אזורית תמר היא מועצה איתנה מאוד. האירוע הזה של הטיפול במפונים עלה לנו כ-35 מיליון שקלים, 30 מיליון מהם קיבלנו חזרה מהמדינה, חמישה מיליון המועצה ספגה באהבה. כמו כן, כן, היו אלתורים. למשל, כשהלכנו לבנות שני בתי ספר בהשקעה של כמעט 17 מיליון שקלים, אז קיבלנו 80% קדם מימון. זה דבר שמאוד עוזר כשאתה עובד מול משרדי ממשלה ולא כשאתה משקיע את כל הכסף ורץ אחרי זה להגיש דוחות ואומרים לך: אל תכתוב אל"ף, בי"ת, תכתוב 1,2,3 ולוקח הרבה זמן עד שאתה רואה את הכסף. אז לקבל קדם מימון מהמשרדים הרלוונטיים, במקרה הזה משרד החינוך, כדי לבנות בתי ספר, זה דבר שצריך לקבע אותו. זה שמשרד הפנים ומינהל התכנון נתנו אישור להקים בדחייה של שנתיים היתרי בנייה. כלומר היום אנחנו מסיימים לעשות היתרי בנייה למבנים שהקמנו עבור המפונים – זה גם דבר שלא היה קורה בלי לעשות את זה. כמו שנאמר פה קודם, הדברים האלה צריכים להיכתב כנוהל עבודה ברור ולא כל פעם להמציא אותו מחדש. זה לפחות בונה את השכר לימוד ששילמנו ונשתמש בו גם, לא עלינו, במקרים הבאים אם נצטרך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, ניר. מצטרף אלינו לשמחתי אלי לנקרי, ראש העיר אילת, שעשו מלאכת קודש. בבקשה, אלי, אתה והתושבים הנדיבים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בוקר טוב לך, אדוני היושב-ראש, לחברי הכנסת. בוקר טוב לכולם. אני מתנצל שצלחתי להצטרף רק עכשיו, הנסיבות ברורות. קודם כל, יישר כוח על הישיבה החשובה הזאת. זאת בהחלט ישיבה מאוד מאוד חשובה שמתייחסת כמובן למה שנעשה כאן בתקופת המלחמה. אני רוצה להגיד שאנחנו הפכנו לעיר המקלט הגדולה ביותר, כמו שכולם יודעים. היו כמובן עוד ערי מקלט ואזורי מקלט שקלטו המוני מפונים ומתפנים. כן, כמו שאמרת אדוני היושב-ראש, הייתה כאן התגייסות של קהילה שלמה. אמנם הובלה שלנו אבל עדיין בלי ההתגייסות האדירה של כל הקהילה, שאני כמובן יודע איזו קהילה נפלאה יש באילת אבל פה אתה מגלה באמת את הערבות ההדדית, את הסולידריות, את הנתינה, את האהבה ואת רוח ההתנדבות היוצאת מהכלל שיש והייתה כאן. היום אנחנו מסתכלים על זה בדיעבד ואומרים שעברנו משימה לא פשוט בכלל. לקחנו על עצמנו משימה שהיא בסופו של דבר משימה לאומית אבל עשינו את זה באהבה, ראינו בזה זכות גדולה. ראינו בזה גם חובה כמובן. וגם התוצאה בסופו של יום, כמובן על רקע כל מה שנעשה, הייתה תוצאה טובה שהצלחנו להתמודד עם כל האתגרים הגדולים שעמדו בפנינו כמעט בכל תחום. צריך להגיד שלעיר כמו שלנו, שממילא מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים – נגיד שבוועדה הזאת התקיים בשבוע שעבר דיון מיוחד בנושא שירותי הרפואה בדוח אחר של מבקר המדינה שדיבר על האתגרים של העיר אילת. אז תחשבו על זה שפתאום העיר מכפילה את מספר תושביה, וזה קורה כמעט בין לילה או תוך מספר לילות, וצריך להגיד שזה אתגר מאוד מאוד גדול לתת שירותי רפואה. בלי ההתגייסות האדירה גם במקרה הזה של בתי חולים ורופאים מכל הארץ, זה לא היה קורה. ובסוף, כשאתה חושב על מה שקרה בתקופה הזאת, כשמסתכלים על החינוך למשל, אז נפתחים 15 בתי ספר. אני אומר נפתחים כי לא הכרנו חוץ משניים שכן הכרנו מהתחלה אבל 15 בתי ספר נפתחים ו-84 גני ילדים ופעוטונים ו-32 מוקדים לסיוע נפשי וחמש מרפאות וארבעה מרכזים לוגיסטיים ועוד ועוד. זאת באמת הזדמנות להגיד תודה כמובן גם למשרדי הממשלה שהתגייסו. שמעתי את הדברים האחרונים של חברי ניר ונגר. כן, גם אצלנו זה בא לידי ביטוי בתוצאה הכספית. נכון שניתן אותו מענק של המדינה. תסלחו לי, אנחנו קראנו לזה כדור פלאפל ליום, זה אותם חמישה שקלים שניתנו אבל אנחנו ראינו בזה – אני אגיד כך: ב-7 באוקטובר, כבר ב-8:30 בבוקר קיימתי הערכת מצב ראשונה, וככל שחלף הזמן הבנו לאן זה הולך ומה אנחנו צריכים לעשות כעיר. וההנחיה שלי, נמצא פה גם הגזבר שאני מבין שהיה אמור לדבר – ההנחיה הראשונה שלי הייתה שלא שואלים מאיפה בא הכסף. תשאלו אותי מה עושים, איך מביאים כל-כך הרבה כספים? ניר אמר כמה זה עלה לו? אולי נבקש מהגזבר להגיד אבל כן, אני יכול להגיד רק כדי לסבר את האוזניים: בשנה הראשונה בתוך שבע, שמונה השנים האחרונות שעיריית אילת נכנסה לגירעון, זו הייתה שנת 2024 בעקבות - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראש העיר, אולי תוכל לתת את הפרט הזה בקצרה, אולי באמצעות הגזבר אבל מה היו ההוצאות וכמה קיבלתם בחזרה? << דובר_המשך >> אלי לנקרי: << דובר_המשך >> אני אגיד כך: קודם כל, המדינה עמדה בהתחייבויות שלה. מה שהיא קבעה שצריך להינתן – היא נתנה. האם זה מספיק? התשובה היא לא. זאת אומרת, אנחנו חשבנו שהנוסחה לא נוסחה מספיקה. בסוף בסוף מאוד קשה לחשב הוצאות מהסוג הזה כי אתן סתם דוגמה: אם אתה נותן פטור מתשלום חנייה אז אתה מפסיד מיליון שקל, מיליון שקל וחצי בחודש. האם מישהו מחשב את זה? התשובה היא לא. ועוד ועוד כמובן, יש עשרות דוגמאות. אנחנו חילקנו, אדוני היושב-ראש, בשבועות הראשונים למלחמה כי היו כאן גם מפונים שהמדינה דאגה שהם יהיו בבתי מלון אבל גם הרבה מתפנים. ואז היה צריך לא רק לפתוח – אני גם אגיד בעניין הזה שהקהילה פתחה לא רק את הלב הגדול שלה אלא גם את הבית, את הבתים שלהם, וקלטה אותם באהבה. אבל קשה לאמוד את ההוצאה הגדולה. התחלתי ואמרתי שבשבועות הראשונים כל יום חילקו כאן 10,000 סלי מזון וארוחות כל יום, כל יום. זה כמובן מוקד גדול שאנחנו פתחנו ממוצ"ש ב-7 באוקטובר, כבר אז פתחנו את המוקד וזה התנהל באמצעות עובדים ובאמצעות עשרות מתנדבים. רוח כזאת אני לא ראיתי וזה מלמד קצת על עם ישראל ועל מה שאנחנו. ודווקא בעתות כאלה אנחנו לומדים יותר ויותר שבסוף אנחנו עם אחד וכמה דווקא כשאנחנו בערב חג הפסח, חג החירות, כמה האחדות הזאת חשובה לכולנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, ראש העיר. תודה רבה לך, לגזבר ולכל העובדים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לנקרי, אני רוצה להגיד לך מילה, אם יותר לי אדוני היושב-ראש. היות והייתי באילת אחרי ה-7 באוקטובר, לא דיברת על הקשיים של העיר שלך אבל לנהל את האירוח של המפונים תוך כדי העבודה עם האתגרים הגדולים של העיר – אם אני יכול לתת לך ציון כראש עיר לשעבר, היית 100 פלוס. כל הכבוד לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם היית צריך לתת למישהו להדליק משואה, למי היית נותן? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי נותן לכל ראשי הערים הקולטות, והיום כשאני מטייל בשטח, אני מהר מאוד מבין שראשי הערים הם הזרוע הביצועית של מדינת ישראל. וכל מי שמנסה להיות לידם – קשקוש גדול. הם אלה ותמיד תל-אביב עד ערד ודימונה וקרית שמונה ונהריה, הם אלה שמנהלים את הקושי הזה, ולפעמים הם עושים את זה יש מאין רק בגלל המנהיגות שלהם. זהו לנקרי, שלא תסמיק. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה חברים. תשמרו לנו על החזית האזרחית הדרומית. בבקשה, חבר הכנסת כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה למבקר המדינה על הדוח הזה. אני לא יודע עד כמה אתם יכולים להגיד לשרים, לראשי ערים, שדוחות כאלה, אתם ממליצים להפוך אותם לתכנית העבודה שלהם כי זה הסיפור. אני אומר לך מניסיון – הגעתי כשר רווחה, מצאתי דוחות של מבקר המדינה שלקחנו אותם, ניערנו, קראתי לחבר'ה ואמרתי: לפני שאנחנו כותבים דוחות עבודה, תתחילו לעבוד בזה כי בדרך כלל הראיה מאוד ממוקדת ומאוד טובה. בסופו של דבר, הגופים שמבוקרים כאן מחכים במקרה הטוב לביקורת הזאת ובמקרה הרע – גם לזה הם לא מחכים. השאלה שצריך לשאול, אדוני היושב-ראש, ולכן זה מכעיס שמנכ"לי המשרדים לא נמצאים כאן פיסית כי כשאני הולך לדימונה או לתל-אביב או לדימונה, אני לא רואה את מנכ"לי המשרדים, אני רואה את ראשי הערים. בנהריה אני רואה את רונן שרץ בהתרעה של 30 שניות מפגז לפגז ו"מתקתק" את העיר. אז אם הם לא הולכים לשם ולא עושים ישיבות עם ראשי הערים, שיבואו לכאן כי השאלה היא מה משרד הפנים עשה במקביל לעבודה של המבקר? האם משרד הפנים, האם השר, האם המנכ"ל תיעדו את מה שקרה, הפיקו לקחים? הם יכולים גם לבוא לכאן ולהגיד: קראנו את דוח המבקר אז להלן מה שעשינו בלי שום קשר לדוח המבקר כי זה מצופה מכל שר, מכל מנכ"ל. המציאות היא מציאות דומה בעיניי וגם יותר מורכבת כי התנהגות האוכלוסייה, במיוחד במקומות שהם יחסית פריפריאליים וחלשים, היא מאוד מאוד מאתגרת למרות שזה קורה בסדר מופתי. מי שלא היה בדימונה וראה – אנחנו מהדרום אדוני, שוסטר. מי שלא היה בדימונה – הגעתי מיד, בבוקר מוקדם מוקדם, וראיתי איך עיר דרומית מנוהלת יוצא מן הכלל. איך תושבים עומדים שם בתור בשקט, כל אחד מקבל את מה שמגיע לו ומתנהל יוצא מן הכלל. משם עברתי לערד – אותו דבר. אבל שוב, יום אחד זה יגמר. יום אחד החוסן הקהילתי הזה, בגלל רצף האירועים, אנשים יתעייפו. איפה אנחנו? איפה השרים, איפה המנכ"לים, איפה המדינה? למה עדיין אין סיוע לעסקים? למה צריכים לשבת ולהתווכח על עובדי ניקיון כשאומר להם השר: אתם תקבלו רק מרצף של 14 יום? והם אומרים שהוציאו אותם לחמישה ימים. מי ישלם את החמישה ימים? תשברו את הראש. סליחה שאני לא יכול לשבת כאן כל הישיבה כי זאת ישיבה מאוד מאוד חשובה, אדוני היושב-ראש. כדאי שהמסקנות שלך שיצאו, אני ממליץ, יהיו מאוד מאוד נוקבות וחריפות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקבל את המצב שאני לוקח מהדברים שלך וזה יהיה לקיים דיון במסקנות המרכזיות עם מנכ"ל משרד הפנים. בראש וראשונה זה תפקיד משרד הפנים לייצר את הגמישות הניהולית, את הנדיבות - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הטעות הכלכלית. הם אומרים את זה בדוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאוד פשוט. אני מבין שהתעשתנו באופן סביר, עם הרוח הזאת של ראשי הרשויות והעובדים והציבור, אנחנו עומדים במערכה. אבל אין שום סיבה, שום סיבה שמדינה שמכינה את עצמה לפעולה מלחמתית, ושמענו פה השבוע איך תחבורה ציבורית מתכוננת לחירום, לא יכול להיות שכלים כל-כך פשוטים שבאו כעבור שבועות בודדים – גם בתחומים הניהוליים עם הרכש. אתה יודע איך עושים רכש פשוט, איך עושים תכנון ובנייה פשוט. זה לא צריך להיות המצאה ואלתור, זה צריך להיות Preset. תודה על הדברים. אנחנו נשמע את מיכל לרר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. לאחר מכן נגיע לאוצר ולמשרד הפנים. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> רציתי להוסיף איזו נקודה שאני חושבת שחשובה לדיון הזה. אנחנו מדברים פה על הפיצוי הכלכלי לרשויות המקומיות הקולטות ועל כל נטל ההוצאות שהיו לרשויות המפונות. אבל בעצם אני חושבת שצריך להקדים את הדיון הזה צעד אחד אחורה ולדבר על ההחלטות של לאן לפנות כי התקבלו פה החלטות בעיקר על בסיס שיקולים כלכליים ותיירותיים, ובעצם נוצר פה מצב שהכביד בהמשך על ההוצאות. למשל, המועצה האזורית תמר ואילת ביחד קלטו יותר ממחצית המפונים שהיו בכל מלחמת "חרבות ברזל". מועצה אזורית תמר זו מועצה שגרים בה נדמה לי בערך כ-1,500 תושבים בשגרה והיא קלטה 13,000 מפונים. כלומר 800% - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל ציין ראש המועצה האזורית בצדק שהיא גם מאוד יציבה עד כדי כך שחמישה מיליון שקלים הספיקו. << דובר_המשך >> מיכל לרר: << דובר_המשך >> נכון. אבל אם אנחנו מדברים על הפיצוי הכלכלי של המדינה, להקים במועצה אזורית כמו זו שרגילה לתת שירותים ל-1,500 תושבים, להגדיל ולתת ל-13,000 - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הימור מסוים את אומרת. << דובר_המשך >> מיכל לרר: << דובר_המשך >> - - זה מוסיף המון נטל כלכלי שאחר-כך המדינה משלמת. כנ"ל באילת. נדמה לי שהאוכלוסייה של אילת מונה 55,000 והיא קלטה יותר מפי שתיים. כלומר היחס בין גודל האוכלוסייה לבין מספר המפונים, זה לא שיקול שנלקח בחשבון כאשר החליטו לאן לפנות. ברור שהכל היה מעכשיו לעכשיו. אבל אני אומר שכלקח, חוץ מהשיקול הכלכלי צריך לשקול שיקולים נוספים, ביניהם היחס בין האוכלוסייה של הרשות לבין מספר המפונים שהיא מסוגלת לקלוט כי יש ערים חזקות עם קפסיטי יותר גדול שקלטו פחות מחמישה אחוז מהמפונים למרות שהשירותים הם קיימים ויכולים להינתן בצורה הרבה יותר יעילה ומהירה. כלומר יש פה גם חיסכון קדימה, אם אנחנו מנסים ללמוד משהו אחורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה חשובה. צריך לשקלל את העמדה הזאת כולל המרחק מהבית לדוגמה. תודה. אני מבקש מהגברת גליה כהן ממשרד הפנים, מנהלת אגף מיסוי מוניציפאלי וחוקי עזר וכפיר. תחליטו ביניכם מי ידבר. גליה, בבקשה. << אורח >> גליה כהן: << אורח >> בוקר טוב. אני רוצה ברשותכם להתייחס לתחילת המלחמה וכפיר ימשיך אותי לגבי - - - . מתחילת המלחמה, אפשר לומר שניתן לחלק את זה לשני חלקים – רשויות קולטות ורשויות מפונות. אירוע רשויות קולטות – השיפוי נעשה לפי מפתח שנקבע לפי תחשיב שעשה הנש"מ למרכז השלטון המקומי שזה חמישה שקלים לכל אדם באשר הוא כפול 28 ימים. נשאלה השאלה מדוע רק 28 ימים? מדוע רק חמישה שקלים? חזרנו לנש"מ, שאלנו אם אכן התחשיב נעשה בצורה יסודית וקפדנית ואין הרהורים לגביו, והתשובה הייתה חד-משמעית חמישה שקלים. על-פי המפתח הזה משרד הפנים שיפה את הרשויות שקולטות, כשבסופו של דבר, בסוף השיפוי, נותרה יתרה של משהו כמו 30 מיליון, והיתרה הזאת חולקה בין הרשויות שקלטו בצורה יותר מאסיבית לפי שני מפתחות: רשויות שהסוציו-אקונומי שלהם יותר נמוך וגם רשויות, אפרופו ראש עיריית אילת שדיבר לפני, רשויות שאחוז האוכלוסייה לקלוט לעומת הקיימת הייתה יותר גדולה. זה לגבי הרשויות הקולטות. לגבי הרשויות המפונות - - - לפי החלטת הממשלה. כל התקצוב של משרד הפנים הועבר לפי החלטת הממשלה. שיפוי הרשויות המפונות – שם שופו לפי החלטת ממשלה מבחינת היישובים, מבחינת מספר הרשויות, שהן 16 רשויות במספר. בהתחלה הייתה אשקלון ומהר מאוד זה נגרע מהחלטת הממשלה. זאת הייתה החלטת ממשלה ראשונית בתחילת המלחמה ולאחר מכן היו החלטות ממשלה נוספות שהיו תוספות להחלטת הממשלה הראשונה, כהמשכיות של התקצוב. התקצוב הסתיים ביולי 2025 בעקבות החלטת ממשלה אחרונה, שכל פעם נגרע יישוב ונגרעה רשות לפי חזרה לבית או החלטת ממשלה. הייתה רשימה מאוד מסודרת וסדורה. משרד הפנים שיפה את כל הרשויות לפי החלטת הממשלה, עמד ביעדים. גם אם נותר - - - בסופו של דבר כל התקציב הועבר. התקצוב הועבר לפי דיווח הרשויות. בסופו של דבר, ההחלטה דיברה על תקציבים לפי ישובים אבל הדיווח הוא זה שנתן את התקצוב בפועל בסכומים מדויקים לפי דיווח של הרשויות, הן לרשויות עצמן והן לוועדים מקומיים ברשויות ובמועצות אזוריות. גם לגבי זה הייתה התייחסות - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גליה, אני מבין את ההתייחסות הזאת, אנחנו מדברים על החודשים הראשונים. << דובר_המשך >> גליה כהן: << דובר_המשך >> בחודשים הראשונים עד כולל 2025. החלטת הממשלה ניתנה ביוני 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מתמקדים בדיון הזה ולא מסכמים את הפעילות של הרשויות ולא של הממשלה, בפרט של משרד הפנים בכלל המערכה. אנחנו מדברים על ההתארגנות לקראת, ודי ברור שלרשויות ב-6 באוקטובר לא היה ברור מהי אותה התארגנות שתופעל בהרמת מתגים ב-7 או ביום ראשון, 8 באוקטובר. המבקר מבקש או דורש ממשרד הפנים ומשרד האוצר לבצע הכנות או הבהרות של הבהירות הניהולית והתקציבית, ואני מוסיף הנדיבות התקציבית בזמן אפס, בזמן תחילת האירועים כי זה מה שחסר. כיצד מבצעים רכש בצורה מזורזת, כיצד מבצעים תכנון ובינוי? לא עם כל מיני קומבינות כאלה אלא בצורה מאורגנת. אז התקנות הרלוונטיות, אם צריך חקיקה ראשית, התקנות צריכות להיות מוכנות. אני שואל אותך כנציגה של משרד הפנים האם אתם קוראים את הדוח ולוקחים על עצמכם את המשימה הזאת? זה מה שנרצה לשמוע מהמנכ"ל בדיון נוסף. << דובר_המשך >> גליה כהן: << דובר_המשך >> קודם כל, בהחלט כן. אפשר לומר שאתמול העברנו בהחלטת ממשלה, החלטה שמתקנת את הקודמת וקובעת שמשרד הפנים יהיה זכאי להוסיף על ה - - - הקבוע עוד סיוע. אבל זה דובר על היבטים שונים, לאו דווקא בתחום של שיפוי רשויות וצריך להסתכל - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני מחדד זה שיש נושא של שיפוי בזמן אמיתי. הייתי אומר שצריכים לפתוח קווי אשראי מיוחדים ולא לצפות לכך שיהיו ראשי רשויות שיגידו: אני לא יודע מה אתכם. אנחנו נותנים את השירותים, וכסף נחפש אחר-כך. זה צריך להיות הפוך. מדינה שמוציאה מיליארד, מיליארד וחצי ביום צריכה להיות מסוגלת להעמיד 30 מיליון לטובת הממד האזרחי מראש וצריכה להגיד מראש מה משתנה בתכנון ובנייה, ברכש ובנושאים אחרים שקשורים בפטורים כאלה ואחרים מיד עם פרוץ הלחימה ולא להתקטנן ולקוות שיהיה טוב, ואחר-כך הדברים יתמסמסו. לכן אני מבקש גם ממך, ונשמע מיד את כפיר, להיערך במשרד כלל שהדברים עדיין לא קרו, לקראת מצבי חירום כולל אזרחיים שיכולים לתפוס אותנו. את יודעת, זה יכול להיות מידי כוח טבע וזה יכול להיות מידי אדם, אירועים שידרשו אולי ממוקד, אולי ברשויות מסוימות אבל חייב להיות איזה בד"ח, קובץ נהלים ברור מה עושים במצבי חירום. תודה רבה. אני מבקש מכפיר להשלים ולהרחיב. בבקשה. << אורח >> כפיר יעקב: << אורח >> בוקר טוב. אני ממשרד הפנים. בהחלט הסוגיה שהיושב-ראש נגע בה לגבי נהלים או דברים קבועים – זה כמובן החלטה של מדיניות ושל מנכ"ל אבל אנחנו כמובן נבדוק ונבחן. אתמול כבר נגענו בזה וגליה התחילה לגבי המלחמה הנוכחית. אני חושב שהמשרד כן למד גם מאירועי העבר ותוך יום נתן מענה לאירוע של "שאגת הארי". נגעו בסוגיות לגבי אי העברת תקציבים ברשויות שחיכו זמן רב להעברת תקציבים – אז ממה שאני יודע, כבר ב-11 באוקטובר הגדרנו מענקים ביטחוניים לרשויות העוטף, גם לרשויות בצפון. מענקים מיוחדים לרשויות שהיו אמורים להתקבל יותר מאוחר גם הוקדמו ל-13 באוקטובר. את שיפויי הארנונה התחלנו להעביר ב-26 באוקטובר ורשויות קולטות, מתוקף החלטת ממשלה, התחלנו להעביר גם ב-30 באוקטובר. המשרד כן ער לשטח. גליה נגעה בזה. אתמול עשינו תיקון החלטת ממשלה על החלטת הממשלה לשיפוי הרשויות. בעצם החלטת הממשלה הראשונה נתנה סל תקציב כדי לתת לכל רשות בגין מפונים סך של 2,000 שקלים, כש-1,500 זה לרשות המקומית ו-500 אמורים להגיע ישירות לתושב. עשינו תיקון החלטה כדי לאפשר לרשויות כי אנחנו רואים את התפתחות המלחמה ואת ההיקפים אז נתנו אפשרות יחד עם משרד האוצר ומשרד הפנים לתת סיוע נוסף לרשויות בשל המלחמה ובשל הלמידה. אז המשרד ער ודינמי לשינויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מדנה יוליוסבורגר מאגף תקציבים. מה שלומך? אני אאתגר אותך שנייה: אמרתי אתמול לקולגות שלך פה בכנסת שזה בסדר, אני מצפה שישמרו על הכספים, על האוצר המשותף שלנו. אבל אני אומר שזה לא במקום להיות נדיב וחכם בזמן שאנחנו מדברים, ב-8 וב-9 באוקטובר. כפי שפתחו את הימ"חים הצבאיים ואת תכניות המגירה הצבאיות, היה צריך לפתוח ימ"חים אזרחיים שלא היו קיימים. זאת הבעיה. אני מניח שאתם לא ששתם לכך. אני רואה את ההתנהלות עכשיו לגבי המודלים השונים לפיצויים ושיפויים, והרפלקס של האגף הוא לאט לאט. אני לא מקבל את זה. אני חושב שצריכה להיות היערכות מוקדמת עם נושאים שונים. למשל, אני אחזור ואציין כיצד מתכננים, כיצד רוכשים, כיצד מוציאים הוצאות, כיצד מקבלים מראש תקציבים או אשראי מתאים לנושאים הללו, ולא בדיעבד. תסבירי לי רגע את התזה הזאת. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס קודם לממצאי הדוח ואז אני אדבר על מה שקורה היום, ב"שאגת הארי", והפקת לקחים שנעשתה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד שממצאי הדוח עוסקים בדיוק במה שאמרתי. זה בדיוק זה. << דובר_המשך >> דנה יוליוסבורגר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא שאלתי על "שאגת הארי". אני שואל מה דעתכם העקרונית על המוכנות, על ההיערכות הזאת? בבקשה. << דובר_המשך >> דנה יוליוסבורגר: << דובר_המשך >> אני חושבת להגיד שלפני ה-7 באוקטובר לא היה נוהל מסודר לאיך מפצים רשויות קולטות. הנוהל לפני ה-7 באוקטובר היה מטעם - - - באמת לא היה ולכן הכל היה צריך להתקבל תוך פעולה באמצעות החלטת ממשלה. כפי שגליה וכפיר אמרו, עבדנו יחד עם מרכז השלטון המקומי להבין את הסדרי העלויות וההחלטות התקבלו בהתאם למרכז לשלטון מקומי ורשויות שקלטו יותר תושבים, מפונים, באופן משמעותי מהתושבים שהיו קיימים ברשות כמו למשל אילת, מצפה רמון וגם תמר להבנתי, קיבלו פיצויים מוגברים. אתה שואל אותי מה למדנו מזה? אני חושבת שאפשר להסתכל על מה שנעשה עכשיו, ב"שאגת הארי", ואיך אנחנו מאמתים צרכים. זאת אומרת, כבר ב-1 במרץ התקבלה החלטת ממשלה שמאשרת ונותנת ודאות כלכלית לרשויות של 1,500 שקלים לרשות על כל תושב מקומי כי אנחנו יודעים שהמצב היום הוא לא של פינוי מאסיבי של תושבים לערים אחרות אלא מפונים מתוקף מס רכוש שהנכס שלהם נפגע ולכן המענים צריכים להיות שונים. המענים צריכים להיות לרשויות מענים מידיים. קיים נוהל ברור שמוסדר יחד עם רח"ל והמשרדים הרלוונטיים שהרשויות מעודכנות עליו, ואני בעצמי נכחתי בכמה דיונים בתחילת המבצע כדי לוודא שהרשויות יודעות מה הן צריכות לעשות ועם מי הן צריכות לדבר בהקשרי פינויים. מבחינת הסנסציה – אני חושבת חברת הכנסת יעל בן משה דיברה עליה. אתמול עברו שתי החלטות ממשלה שכפיר וגליה כבר הזכירו. החלטת ממשלה אחת מדברת על זה שמשרד הפנים זכאי להגדיל את הסיוע לרשויות מקומיות שתושביהן נפגעו - - - כמו מדרג סוציו-אקונומי, מדרג פריפריאלי ואת גובה ההכנסות העצמיות של הרשות. זאת אומרת, רשות שמתקשה לטפל בתושבים מפונים תפוצה יותר מהמדינה. בנוסף, מתווה פיצוי לעסקים שמקודם היום כבר הודיע שיהיה מסלול מיוחד לעסקים בצפון בטווח 0-9, מתוך הבנה שיש להם קשיים אחרים. עוד החלטת ממשלה שעברה אתמול היא על סך 60 מיליון שקלים חיזוק חוסן קהילתי בטווח תשעה ק"מ מגבול הצפון. אנחנו כן רואים דיפרנציאציה ואני חושבת שהמדינה מוכנה להבין מה הצרכים היום ואיפה אנחנו יכולים לפצות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תראי, אני אגיד לך מה הסיפור: האירוע של היום הוא אירוע קשה, נוגע לחיי אדם, לרכוש שלהם אבל הוא מינורי יחסית לאירוע שצריך להתכונן אליו, למשל רעידת אדמה סיסמית, לא צבאית ולא פוליטית ולא כלכלית. ברעידת אדמה, כל מה שאמרנו על ה-7, 8 באוקטובר מבחינת תפקוד הרשויות הוא דומה. אתם צריכים לשאול את עצמכם האם אתם והאם משרד הפנים ומשרדים אחרים ערוכים לפתיחת או שליפת התיקים הרלוונטיים וההנחיות לשעת חירום באופן הפשוט ביותר? אני לא אחזור על כל הנושאים כולל ריכוז מידע, קווי חירום או קווים שמרכזים את המוקד מידע. האם זה קיים? אני לא חושב. איך אני יודע שלא? משום שרק עכשיו אתם עוסקים באיחור אלגנטי של חודש בשאלת הפיצויים. למה? למה זה עובד ככה? ואם באירוע ממוקד כל-כך במדינה של מיליונים – כשמדובר באלפים או עשרות-אלפים בודדים, זה ממוקד. אנחנו צריכים להתכונן למספרים אחרים. זאת השאלה. לכן אנחנו נקיים דיון נוסף על ההיערכות המז'ורית, על אירוע מז'ורי במדינה. בבקשה, דנה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אני לא מצוות פיצוי עסקים ולכן אני לא יודעת למה המתווה מקוים רק עכשיו. אני יכולה לטעון - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, קחי את הרשויות המקומיות. רעידת אדמה, לא עלינו, אני לא רוצה לנקוב מפאת עין רעה בשם של עיר אבל זה יותר מעיר אחת או שתיים לאורך השבר או השברים הגיאולוגים שיש לנו. אנחנו נתמקד מטבע הדברים בחילוץ והצלה אבל הכלים שצריכים להינתן למי שבמוקד האירוע ובשוליו וגם הקולטים שיהיו ויעבדו ויצליחו לספוג את אותם מאות-אלפים שאנחנו מדברים עליהם, הדבר האחרון שצריך להעסיק אותם זה הרגולציה והיכולות לרכוש ציוד ולתכנן ערים ובתי ספר חדשים. זה הזמן להיות מוכנים. << דובר_המשך >> דנה יוליוסבורגר: << דובר_המשך >> אני מסכימה. אני חושבת שחלק מהמוסדות שאמרת – הסמכויות לא חונות תחת משרד האוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, אני מסכים. את יודעת שאני לא רק מעריך אתכם אלא גם מעריך את העוצמה היחסית המאוד גבוהה שיש לכם בממשל הישראלי וברצותכם, אתם יכולים לעודד משרדים אחרים להכין את עצמם. יש לכם חלק בעניין ולכן אני מרשה לעצמי לפנות אליך כנציגה של האגף ושל המשרד. בשלב הזה אני מודה לך. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, אני רוצה לחזק מאוד את הזרקור שאתה שם על הכנת הנהלים או מה שקראתי קודם הפקודה הנצורה. הדוגמה שנתת לפתיחת הימ"חים הצבאיים ב-7 באוקטובר היא דוגמה מצוינת. הצבא יודע מה הוא צריך לעשות בהינתן מצב מסוים. גם שם יש ביקורת וצריך לבדוק מה קרה ומה עבד ומה לא עבד. אני מקווה מאוד שהצבא יפיק במהרה את הלקחים. אני לא רואה את זה מתנהל כאן ואני גם מאוד מודאגת מזה שדוח המבקר יישאר ויעלה אבק ולא ילמד. אני רוצה רגע להמחיש את הדבר: הדוח הזה נכתב לאורך תקופה. המבוקרים ידעו שהדוח הזה נכתב. את זה אני שמה בצד, את זה אנחנו יודעים. אנחנו גם יודעים שהייתה תקופה של מתיחות ביטחונית לא קצרה שחשבנו מה יקרה עם איראן. כל אחד מאיתנו בבית שלו חשב כבר מדצמבר או ינואר האם נכון לתכנן חופשה ולטוס לחו"ל? האם נכון לתכנן אירוע משפחתי? חלק מאיתנו ביטלו נסיעות לחו"ל, אני רואה את הנהוני הראשים. האם במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים – משרד הפנים ומשרד האוצר נערך דיון כזה? זה לא יתואר שעכשיו נפתחת מערכה עם איראן - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יודעת שפה היה דיון בנושא תחבורה ציבורית, הזכרתי ואני אזכיר שוב, לא גילו גילויים מסווגים אבל אמרו: חברים, אנחנו רוצים לדעת מה קורה בשעות הראשונות, ממש בשעות הראשונות עם פרוץ אירוע. כך צריך לעשות בכל משרד. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני בטוחה שברשויות המקומיות כל ראש עיר, מכיוון שהוא צריך להחליט אם הוא עושה אירוע בטיילת בשבת בערב או לא, עשה את הערכת המצב הזאת. אני רוצה לדעת אם משרדי הממשלה עשו את ההתכוננות הזאת בדצמבר, בינואר, בפברואר, כשכולנו כבר בבית הפרטי שלנו ידענו לעשות את הערכת המצב השבועית, היומית, האם משרדי הממשלה עשו והאם נערכו בהתאם עם תרחישים ופקודות נצורות? וממה שאני שומעת כאן באמת, אנשים מסורים שעובדים מאוד קשה, גם כפי וגם גליה וגם דנה וכולם – להביא עכשיו מתווה לפיצוי עסקים? הרי אנחנו מינואר יודעים שיכול להיות שבחודשים הקרובים הכלכלה בצפון תיפגע מאוד. לא צריך לחכות ארבעה שבועות עם מתווה כזה. אגב, לכנסת זה עוד לא הגיע. זו החלטת ממשלה, זה עוד יצטרך להגיע לכנסת וייקח לנו עוד כמה ימים עם הדבר הזה אבל יותר מזה – ברור לנו שגם בפסח לא תהיה תיירות בצפון וגם במקומות נוספים בארץ וברור לנו שאולי זה גם יתמשך יותר מזה. אז אני לא אומרת עכשיו להפעיל את הפקודה אבל אם יש פקודה נצורה למה קורה בתיירות באזור הכינרת או בנהריה בקיץ, ביולי או אוגוסט – לא צריך לחכות ליולי, אוגוסט. אפשר עכשיו להתכונן לדבר הזה כולל עם קופסה תקציבית. אני לא בעד השיטה הזו אבל עד שתהיה לנו שיטה אחרת. אני רוצה להוסיף לזה עוד רובד – ציין פה קודם חבר הכנסת כהן את הנוכחות או אי הנוכחות של מנכ"לי משרדים ממשלתיים. אני רוצה דווקא לפרגן למנכ"ל משרד הפנים שבשבוע השני למלחמה הגיע לצפון ונפגש עם פורום קו העימות. השתתפתי בישיבה הזאת, הוא הגיע עם כל צוותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בנהריה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בנהריה. אז קודם כל, זה לא תפקידי אבל תשובה לחבר הכנסת כהן שהגיע מנכ"ל משרד הפנים בשבוע השני של המלחמה לפגישה בנהריה עם פורום קו עימות. ומה מסתבר? וזו לא הערה לבעלי המקצוע היקרים שנמצאים בזום. מכיוון שאין שר פנים, אין מי שימנה מנהל מחוז צפון של משרד הפנים ולכן יש מישהו הוא ממלא מקום. אבל לממלא מקום אין סמכויות של מנהל מחוז בפועל ולכן חלק גדול מהדברים שהיו צריכים להגיע לרשויות המקומיות נתקעו כי לא היה מי שיחתום בפועל על הסיוע לרשויות המקומיות בצפון. הנושא הזה נפתר כי פה בכנסת הועברו סמכויות שר הפנים לראש הממשלה, שמאפשר לו לעשות מינויים במשרד הפנים ובשעה טובה יש מנהל מחוז למחוז צפון במשרד הפנים. אבל זה קרה שלושה שבועות לתוך המלחמה אחרי שאנחנו חצי שנה כבר בלי שר פנים. אין שום נוהל, שום פקודה שאומרת שעכשיו יש מלחמה בצפון, זה מה שמגיע להם. לא צריך לחכות עכשיו למינויים ולא לחתימות ולא להעברת סמכויות לראש ממשלה, וכמו שאדוני ציין זה יכול לפגוש אותנו ברעידת אדמה וזה יכול לפגוש אותנו במצבים ביטחוניים. אנחנו כבר יותר מדי שנים באירוע הזה, מהקורונה דרך ה-7 באוקטובר ודרך "עם כלביא" ועכשיו "שאגת הארי", וברור לנו גם שיהיו אירועים בלתי צפויים נוספים שיפגשו את הרשויות המקומיות, יפגשו את אזרחי מדינת ישראל. לא שמעתי מאף אחד מהגורמים שאומר: כן, אני מכנס את הצוות שלי ונתחיל לכתוב מסמך כזה ונציג אותו למנכ"ל. לא, מחכים לאיזה החלטות שיגיעו מלמעלה. יכול להיות, אדוני, שהבית הזה יצטרך לחייב, הוועדה הזאת, אני לא יודעת אם את הקבינט האזרחי-כלכלי שאיננו קיים, אם אפשר שם ללחוץ אבל אם לא, אז כן, מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. אנחנו רוצים לראות פקודות נצורות ל-10 תרחישים, לא לתרחיש ה-7 באוקטובר אלא ל-10 תרחישים אחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע. סליחה, הקשבתי במשרד ושמעתי שהתייחסה נציגת האוצר על ההחלטה מאתמול על ה-60 מיליון. רציתי להעלות איזו שהיא שאלה לגבי העיתוי, בהמשך למה חברת הכנסת רון בן משה אמרה וגם על הסכום. אני מקריאה מתוך הצעת המחליטים, בדיוק הסתכלתי על זה במשרד. התקציב של ה-60 מיליון אמור להספיק ל"חיזוק התשתיות הלאומיות בחירום, יצירת הפוגות להתרעננות לתושבים, מענים נוספים התומכים בקהילה בחירום ובהשלכות החירום, כל זה על מנת לאפשר את עמידתן האיתנה." אני רק רוצה להזכיר שבאחד מדוחות ההפגות מתייחס בין היתר למה שכבר דובר פה כמה פעמים, לאנשים חסרי מיגון, לעיתים בקו העימות שזה אזור של אפס התרעה. אני רק רוצה להזכיר את מה שנדון פה, שבדוח מבקר המדינה שהיה על המיגון ברשויות המקומיות, יש 40,000 תושבים בקו של 0-9 שהם חסרי מיגון, וזה עוד לא כולל את אלה שמסתמכים על מקלוט ציבורי, שאנחנו מבינים שזה לא מיגון שהוא רלוונטי כרגע. השאלה היא איך הסכום הזה של ה-60 מיליון שמקצים כרגע כתוספת לרשויות המקומיות מתכתב עם היקף הצרכים שיש לרשויות המקומיות האלה, אפילו אם נתייחס רק לסיפור של ההפגות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אנחנו נשאל את הרשויות המקומיות. << דובר_המשך >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר_המשך >> אני רק אתן לך את הפרופורציה שנתנו את ההחלטה, וסליחה שאני חוזרת שוב על 978 על אשקלון בתחילת "חרבות ברזל", להפגות לקשישים ולחסרי מיגון ביתי, דובר שם על 160 מיליון, רק על הסיפור הזה ורק על אשקלון. יש כאן עוד נקודת אחת לעניין ההשתהות, בהמשך למה שחברת הכנסת אמרה, בדברי ההסבר להצעת המחליטים מדברים על זה שחשיבותו האסטרטגית של אזור זה ניכרת בכך שבאופן עקבי ורציף מה-8 במרץ, אני מדגישה בכוונה את התאריך, התחילו להגדיר טווחים כאלה כטווחים במיקוד. אנחנו היום ב-25 במרץ. אם זה מאתמול, אני לא זוכרת שדיברו על זה עד עכשיו. אז יש כאן את העניין של ההשתהות גם אחרי שהאירוע הזה התחיל. אז בעצם שאלה אחת היא על גובה הסכום ואיך הוא מתכתב עם הצרכים בשטח, זה הרשויות ידעו וגם על ההשתהות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז נשמע מיד את מרכז השלטון המקומי. לפני כן, ברשותכם, אני אבקש מאהובה נבו, שהיא ראש המטה של מבקר המדינה, שביצעה סיורים במספר ערים לאחרונה. בבקשה. << אורח >> אהובה נבו: << אורח >> שלום לכולם. רציתי להוסיף לדיון החשוב הזה שאנחנו, כפי שעשינו גם לאחר ה-7 באוקטובר, אנחנו יוצאים לשטח גם בראשות מבקר המדינה וגם בראשות מנכ"ל. היינו ברשויות רבות כמו חצור, מעלות, קרית שמונה, ערד, דימונה, בועיינה, ועמדנו על הפערים. אנחנו מתמקדים בעיקר ברשויות ובאזרחים, בתושבים. היינו גם בים המלח, ששם פגשנו תושבים שפונו מערד ומדימונה. עדיין, לצערי, הפערים שראינו במלחמת "חרבות ברזל", אנחנו עדיין רואים שהם קיימים. פערי המיגון, בעיקר בצפון – צריך לזכור שהצפון זה לא המרכז. יש פערי מיגון, לאנשים אין חדרים ממוגנים וצריך להציב שם מיגוניות. יש עניינים בכפר בועיינה, שהיינו אתמול. הם סיפרו לנו שבגלל שהכפר, רובו מושתת על אזור שהוא פרטי, אי אפשר להציב שם מיגוניות כי הדרישה היא להציב את זה רק בשטחים ציבוריים. הציגו בפנינו שבעיקר הרשויות החלשות, אין להן תקציב להוציא את האנשים שלהם לפעולות הפוגה. זה בעיקר נדרש לקשישים ולאנשים עם מוגבלות. עסקים קטנים – הם אומרים שיש אזעקות כל הזמן אז גם אם פתחתי את החנות שלי, נניח לממכר כלי בית, ואנשים רוצים להתחדש לקראת החג, הם מגיעים, יש אזעקה, אין לי מרחב מוגן אז אני חייב לסגור את החנות ואז אני נשאר בלי הכנסות בכלל. תחזוקה של מקלטים ציבוריים – יש מקומות שהם צריכים לשהות במקלט במשך שעות רבות כי האזעקות לא מפסיקות. אז גם שם, כל מיני פעילויות הפוגה ותחזוקה של המקלט עצמו, שיהיה כל מה שצריך. מי שרוצה ללון עם ילדים קטנים במקום לרדת באמצע הלילה כמה פעמים, אז יוכל ללון שם. צריך מזרונים וצריך שתיה ואוכל וכדומה. אתמול היה לנו סיפור, היינו במעלות בבניין בן 10 קומות. סיפר לנו ראש המועצה שגר שם זוג קשישים שמעולם באזעקה הם לא נכנסים לממ"ד. הפעם, באזעקה האחרונה, הם החליטו להיכנס לממ"ד ובאורח נס חייהם ניצלו. הטיל נפל באמצע הסלון. אני אומרת שמראה עיניים זה משהו אחר מהתמונות בתקשורת. הלב נכמר. כל-כך קשה לראות את זה. אנשים שברגע אחד מאבדים את הכל ואין להם שום דבר. אגב, גם בעניין של למידה מרחוק – זה גם פער שעלה, זה לא קשור לדיון הזה אבל זה דוח אחר שעשינו. גם מבחינת למידה מרחוק, היו שם טענות שלא לכולם יש מחשבים והלמידה לא באמת אפקטיבית. בקיצור, יש עוד פערים שהצבענו עליהם בדוחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על ההגעה שלכם. אני חושב שעצם ההגעה שלכם, דווקא כמבקרים, הם לא רק עושים סיורים אלא האזרחים מבינים שהם מהצד שלהם אל מול עובדות החיים והם יכולים לסייע אל מול משרדי הממשלה. תודה על זה. אנחנו נמשיך כאן את הדיון בשיחה עם ענת ממרכז השלטון המקומי, ראש מינהל משפט וכנסת בשלטון המקומי. << אורח >> ענת לובזנס: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמעת את הדיון. אני רוצה למקד את השיחה איתך. מצד אחד, יש הוקרה לראש העיר ואחרים שאומרים שברבות השבועות והחודשים הייתה התעשתות והגיעו כספים ותקציבים. היום אפשר לומר ברבות השנים. אני רוצה שנתמקד בדוח עצמו. הדוח מדבר על השבועות, החודשים הראשונים ממש ועל ההיערכות המקדימה. אני רוצה לשאול אותך על הסוגיה הזאת. בבקשה. << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שהרבה מהקושי הכלכלי שראינו שהיה לרשויות קולטות נבע בדומה לרשויות אחרות מאובדן הכנסות שלא שופה. החמישה שקלים ליום לא כוללים שירותי חינוך ורווחה ששופו על-ידי משרד החינוך והרווחה בנפרד ולכן זה נראה כמו סכום נמוך אבל בעיקר הם לא כוללים הרבה מאובדן ההכנסות שהיה לרשויות כאלה, שבין השאר בצדק בעיניי לא הפעילו אכיפה של חנייה. רובן רשויות שיש להן חנייה בתשלום, כחול-לבן, וגם על אדום-לבן בחלקן לא הפעילו אכיפה כי היו להם המון תושבים שהם בלי תווים והגיעו לגור בעיר או ברשות הזאת. ואובדן ההכנסות הזה חל גם על אלה שיש איזה רעיון להקל על הקושי שלהם אבל גם נוצל על-ידי לא מעט אנשים שהיו אזרחים סטנדרטיים ברשות, תושבי הרשות או תושבים אחרים שהגיעו אליה. אני אגיד שגם היום, ב"שאגת הארי", הרבה רשויות לא מפעילות את האכיפה. הן מבינות שבעת אזעקה, התרעה, אנשים מחנים את האוטו והולכים לחפש מקלט ובוודאי לא יפעילו שירותי פיקוח וייכנסו לסוגיות כאלה בזמן שאנשים - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור. ענת, אני רוצה לשאול האם יש לכם עבודה, ואם לא להמליץ לכם לבצע את ההכנות למענה על דוח הביקורת בהקשר הקונקרטי להכנות לקראת הדיון שאנחנו נקיים ונזמן את מנכ"ל משרד הפנים. אני חושב שאתם, אם הקשבת לדיון ולא אחזור שוב על הדברים אלא אסכם אותם, אתם צריכים להביא מצע. אני מבקש מכם שתכינו מצע לדיון, לא עם כותרות כמו שאני נותן אלא עם הצעות קונקרטיות לפעולה. חברתי יעל רון קראה לזה "הפקודות הנצורות" ששמורות לחירום. אני חושב שנכון שתכינו טיוטה של פקודות כאלה. מה דעתך? << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> אז דבר ראשון, יש לנו כבר הרבה עבודה מסביב לזה וגם ב"חרבות ברזל" פנינו כבר בשבוע הראשון למנכ"ל משרד הפנים דאז ולשר, וביקשנו מהם שיעשו כמה פעולות מידיות לסיוע לרשויות. חלק מהפעולות התקבלו. הרבה מאוד דברים לא נענו וגם לא נענו לאורך הזמן - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ענת, בדיוק על זה אני מדבר. אני ממש מבקש ממך לרכז את העבודות שעשיתם ולהעביר לוועדה והן ישמשו אותנו בדיון הקונקרטי, הן בהקשר לרגולציה לחקיקה רלוונטית, הן לנושא ודאות תקציבית, הן לנושא גמישות ניהולית בתחומים השונים. אתם מכירים הכי טוב את מה שצריך ותכינו טיוטה. המשרדים השונים, זה לא רק משרד הפנים אלא גם האוצר, רווחה, החינוך, שהם המרכזיים אבל גם אחרים צריכים להיות חלק מהעניין. << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> אני מסכימה, ואנחנו בדרך כלל בקשר מאוד רציף איתם. לצערי, חלק מהטענות לא נענו והן תמיד נענות ונראה מה יהיה. אם יהיה צורך ניתן מענה אבל אנחנו - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> למשל, ב"עם כלביא", רשויות איבדו ארנונה בעקבות פגיעת טילים ומעולם לא שופו עליה, ארנונה עסקית, ארנונה למגורים. בניינים שהיום כבר עברה יותר מחצי שנה אז אין עליהם אפילו איזו הגדרה של נכס ריק, גם זה על חשבון הרשות. אני כן ארצה להתייחס לסוגיה של הקרנות וההלוואות מהן. תראו, בשעה שיש מצב חירום פעם בתקופה ארוכה, באמת להרבה רשויות יש קרנות שיש בהן מזומנים ואז הן יכולות ללוות מהן. אבל היום אנחנו אחרי שש שנים מאוד קשות. הייתה תקופת הקורונה ואחריה מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא" ואנחנו ב"שאגת הארי". יש רשויות שאומרות: זה נחמד שמאפשרים לי אבל כבר אין לי כסף. לוויתי מהקרנות של עצמי את כל המזומנים כמעט. ושוב, צריך לזכור שמדובר בהלוואה שצריך להחזיר אותה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, זה חלק מהדיון. זה בדיוק חלק מהדיון. הקרן צריכה להיות אופציה. אם היא לא קיימת אז היא לא קיימת. יש מגבלות וכולי. אני מודה לך. << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> אבל אין אופציה להלוואות אחרות שניתנות על-ידי המדינה וגם אין אפשרות לקחת הלוואות כנגד אובדן הכנסות, שמשמש מאוד את התזרים של הרשויות המקומיות - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על זה בדיוק צריך לבכות המשורר, זו בדיוק הפואנטה. על זה צריך להיות הדיון. << דובר_המשך >> ענת לובזנס: << דובר_המשך >> אני רוצה גם להתייחס לסוגית השיהוי. נכון שיש דברים שיוצאים מידית – למשל, הפיצוי של ה-1,500 שקלים לרשות ו-500 שקלים לתושב, שבמלחמה הזאת באמת משרד הפנים שחזרו מהר מאוד את המתווים הקודמים. אבל מתווים אחרים של טיפול באובדן הכנסות, פערים שאנחנו מכירים מהעבר עדיין בדיונים, לא מטופלים. הכספים שהם מענקים ניתנים בשיהוי. המענק של "עם כלביא" ברשויות ניתן ב-31 בדצמבר 2025. יש רשות אחת שאני מכירה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ענת, אנחנו נצטרך לעצור, יש לנו התרעה. כן, כנראה שנעצור את הדיון. אני רק אציין שלא נחזור לישיבה הזאת. אני אנצל את הדקה הזאת כדי לומר שהדוח מראה שוב את חוסר המוכנות של משרדי הממשלה ואנחנו לצד הכנה מדוקדקת למאמץ המלחמתי אנחנו נדרוש את הדיון הקונקרטי לכל הנושאים שלא אחזור עליהם. הוועדה תזמן דיון עם מנכ"ל משרד הפנים לדיון על אותן פקודות נצורות והיערכות אזרחית שתאפשר לרשויות המקומיות ודאות וכלי עבודה. אני מתנצל בפני הנמצאים בזום וכאן, ואני מעריך שאני נועל את הישיבה כי צריכה להיפתח מליאת הכנסת. אנחנו נעמוד על המשמר. תודה לכל העושים במלאכה ברשויות המקומיות, במשרדים ובכנסת. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>