חומר רקע

1 ז' ב סיוון תשפ" ,ו23 במאי2026 מאת: הייעוץ המשפטי לוועד ת החינוך, התרבות והספורט נייר עמדה - ,הצעת חוק רשות המורשת ביהודה ה שומרון ו חבל עזה, התשפ"ו– 2026 א. הצעת החוק 1 . ,בפני הוועדה מונחת הצעת חוק רשות המורשת ביהודה ה שומרון ו חבל עזה, התשפ"ו– 2026 (להלן – )הצעת החוק /של חבר הכנסת עמית הלוי (כ1184 .) הצעת החוק נמצאת בשלב ההכנה לקריאה .השניה ולקריאה השלישית 2 .הב צעת החוק מוצע להקים את" ,רשות המורשת ביהודה ה שומרון ו חבל עזה " (להלן– רשות )המורשת שת היה תאגיד סטטוטורי תחת אחריות שר המורשת ותפעל לפי מדיניות הממשלה והחלטות השר בתחומי פעילותה . הרשות תהיה האחראי ת לטיפול בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור המוגדר ככולל את יהודה, השומרון וחבל עזה (להלן– )האזור. הצעת החוק קובעת כי, ,ככלל הפעלת סמכות בתחומים אלה על ידי גוף ממשלתי אחר תיעשה רק ברשות רשות .המורשת ובתיאום עמה באשר ל תיאום בין רשות המורשת לרשויות המוסמכות ב יהודה והשומרון לעניין פארקים ושמורות טבע ולעניין מקומות קדושים נקבעו הוראות ספיציפיות. כן ניתנת לרשות סמכות להתקשר עם תאגיד אחר או עם רשות מקומית לצורך ניהול או הפעלה של אתרי מורשת ועתיקות באזור בהתאם לתנאים מסוימים . 3 . בהצעת החוק נכללים הסדרים מקובלים הנוגעים למבנה תאגיד סטטוטורי, התנהלותו ומימונו – ובכללם: מינוי מועצה , הרכבה, כהונתם של חבריה, תפקידיה וסדרי עבודתה; מינוי מנ הל הרשות , .מבקר פנימי וועדת ביקורת; תקציב הרשות ומימון פעילותה 4 . ,בהתאם להצעת החוק יהיו נתונות ל רשות , למנהל הרשות ולעובדיה הסמכויות הנתונות לפי תחיקת הביטחון לבעלי תפקיד שיש להם סמכויות,בתחומי אחריות הרשות לצורך טיפול בענייני מורשת, עתיקות וארכיאולוגיה באזור . מובהר בהצעת החוק כי הפעלת הסמכויות ומימושן בפועל יהיו בהתאם ל דרכים המפורטות ב תחיקת הביטחון , כנוסחה מעת לע ת. הצעת החוק קובעת במפורש שאין בהוראותיה כדי לג ר וע מסמכויות כוחות הביטחון לפי כל דין מו סמכויות מפקד כוחות צה"ל .באזור לפי תחיקת הביטחון ,עם זאת מודגש בה כי במקרה של סתירה בין הוראות החוק החדש לכל דין אחר לרבות תחיקת הביטחון יגברו הוראות החוק החדש . 5 . ההצעה כוללת תיקונים עקיפים שעניינם עיגון אחריות שר המורשת ביחס לחוק רשות העתיקות ולטיפול בעתיקות בתחומי מדינת ישראל, והסמכות השיורית של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בעתירות על החלטות רשות מינהלית לפי החוק, בעניינים שעתירות עליהם היו מוגשות .עד כה לבית המשפט הגבוה לצדק 6 . לבסוף, הוראות המעבר שבהצעת החוק שומרות על רציפות בין יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה דהיום .לרשות המורשת המוקמת בחוק, לרבות לעניין זהות המנהל הראשון של רשות המורשת 7 . ויודגש, הצעת החוק קובעת במפורש תחולה חוץ- טריטוריאלית ביחס לאזור יהודה השומרון וחבל עזה , לר בות בשטחי )ם שהאחריות האזרחית (ובחלקם גם הביטחונית לא נתונה ל ישראל . .ב קשיים משפטיים בהצעת החוק 1. תחולת חקיקה של הכנסת באזור ו סמכות הכנסת לחוקק חקיקה בעלת תחולה ישירה באזור ככלל, כידוע, המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל לא הוחלו באזור, ובהתאם לכך חקיקה של הכנסת אינה חלה באזור. בפועל, נחקקו דברי חקיקה עם תחולה חוץ- טריטוריאלית מפורשת באזור, אך הם מסדירים את הדין החל על ישראלים המתגוררים באזור או על ישובים ישראליים באזור .או את יחסי הגומלין בין ישראל לאזור הצעת החוק שבנדון חריג ה מאד גם ביחס ל דברי 2 החקיקה הישראלים החלים ב ,אזור מאחר ש היא מבקשת להקים רשות ישראלית עם סמכויות ביצוע גם ביחס ל פלסטינים תושבי האזור ולמקרקעין המצויים באזור . ,באשר לסמכות הכנסת לחוקק חקיקה ישירה אף כי נראה שאי ן מניעה מהכנסת לחוקק חקיקה מפורשת שיש לה תחולה חוץ-טריטוריאלית באזור ,חשוב לציין ששאל ה זו , ובפרט לגבי חקיקה בעלת מאפיינים כאמור ,הושארה בצריך עיון בפסיקת בית המשפט העליון , ואף צוין על ידי בית המשפט ששאלה זו אינה נקייה מספקות ו( מעוררת קשיים בג"ץ1308/17 עירית סלואד נ' הכנסת .) 2 . חריגה ממשית מהאופן שבו מדינת ישראל מתנהלת באזור עצם חקיקת החוק והמודל המוצע בה חורגים באופן ממשי מהאופן שבו מדינת ישראל תמ נהלת ב אזור , שכן כאמ ור מדינ ת ישראל לא הח ילה באזור את החוק הישראלי (בניגוד לאזורים אחרים כמ)ו רמת הגולן ומזרח ירושלים. לפיכך ועל פי המצב הקיים מזה שנים רבות המשקף גם את העמדה שהממשלה קיבלה על עצמה המוצגת בבתי המשפט ובפני גופים פורמליים אחרים ומעוגנת בפסיקת ( בית המשפט העליון למשל בג"ץ358/18 עיריית חברון נגד מדינת ישראל ) – שטחי יהודה והשומרון מ נוהלים בפועל על פי דיני ה תפיסה ה לוחמתית. בהתאם לכך סמכויות ,החקיקה הממשל והמינהל נתונות למפקד הצבאי והפעלתן כפופה לדין המקומי שעמד בתוקפו על ,תיקוניו בתחיקת הביטחון לכללי המשפט המינהלי .הישראלי ולכללי המשפט הבינלאומי הפומבי החלים על תפיסה לוחמתית העברת הסמכות המבצעת ביחס ל כל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור ל גוף ישראלי ,עצמאי הכפוף לשר המורשת ש החוק שמכוחו הוא פועל גובר על תחיקת הביטחון וסמכות הביצוע שלו גוברת ,, ככלל על כל גוף ממשלתי אחר הפועל בתחום– .אינה עולה בקנה אחד עם תפיסה זו בפסק הדין ב בג"צ2435/23 יקירביץ ' נ' ממשלת ישראל, שניתן לאחרונה, ראה בית המשפט קושי של ממש ביצירת "חיץ" או הפרדה מוחלטת בין המערכת הצבאית למערכת האזרחית (אם כי באותו )עניין ההפרדה נקבעה בנוהל ולא בחקיקה ראשית . הקושי נובע גם מ כך ש שר המורשת ורשות המורשת אינם מחויבים לכאורה ל שיקולים ול אמות המידה החלים על המפקד הצבאי , כגון העקרון המנחה הקבוע תק ב נה 43 ל נספח לאמנת האג משנת 1907 (להלן– תקנות האג ) לעניין החובה לאזן בין צרכי הצבא והביטחון לבין צרכי האוכלוסיה האזרחית , שאומץ גם בפסיקת בית המשפט העליון .לצד זאת, נקבע בפסיקה ש גם המפקד הצבאי מחויב לפעול באזור באופן ש תואם את מדיניות הממשלה ובלבד ש הוא פועל בכפוף לאחריותו על פי דין והמשפט הבינלאומי ( בג"ץ9594/09 הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד וע דת השרים לענ י)יני ביטחון לאומי . עם זאת יצויין, ש לפי הצעת החוק סמכויות הרשות יופעלו בהתאם לתחיקת הביטחון כנוסחה מעת לעת , ויש בכך כדי לצמצם את הק ושי . הצעת החוק לא משנה את הסמכויות הקבועות ב תחיקת הביטחון או את הגורם המוסמך לתקנה ולשנותה ( למעט הקביעה שלפיה במקרה של סתירה הוראות החוק יגברו על תחיקת הביטחון) . לאור זאת ניתן לטעון שההפרדה בין המערכות אינה מוחלטת שכן סמכות החקיקה של המפקד הצבאי נשמרת , ו שתחיקת הביטחון שה רשות ועובדיה יפעלו לפיה מגלמת את העקרונות , השיקולים ואמות המידה .שאליהם מחויב המפקד הצבאי בהקשר זה יצויין גם שלפי הצעת החוק נציג של המינהל האזרחי, לפי המלצת שר הביטחון, יהיה .חבר במועצת הרשות 3 . הקמת רשות סטטוטורית ישראלית הפועלת באזור הקמת תאגיד סטטוטורי ישראלי שאחראי ל ענייני מורשת, תרבות ו עתיקות ב אזור בעל סמכויות ביצועיות מובהקות, הפועל בהתאם למדיניות הממשלה ולהחלטות שר המורשת, ואינו כפוף למינהל האזרחי ולשר הביטחון, היא מהלך תקדימי וחריג. אמנם קיימות דוגמאות בודדות ליחידות אזרחיות הכפופות לממשלה ולא למפקד הצבאי, שניתנו להן סמכויות ואחריות באזור , כגון מינהלת ההתנתקות שהוקמה בחוק ומינהלת ההתיישבות (שנקבעה בנוהל )וכפופה לשר הביטחון , אך אין 3 דוגמה שבה חוק של הכנסת מקים תאגיד סטטוטורי בעל סמכויות ביצוע קבועות הנוגעות לתושבי האזור ולשטחי האזור. עם זאת, עמדתנו היא שהקושי לא נובע מעצם הקמת התאגיד, ויש לבחון את היקף הסמכויות, בידי מי ניתנו, ו את יחסי הגומלין עם רשויות אחרות ועם המפקד הצבאי . בהקשר זה עשויה להתעורר שאלה באשר ליחס בין הצעת החוק ל הוראה תקנה43 לתקנות האג , שאומצה כעקרון- ( על המנחה את המפקד הצבאי גם בפסיקת בית המשפט העליון בג"ץ358/18 עיריית חברון נגד מדינת ישראל,) ולפיו במצב של תפיסה לוחמתית אין לבצע שינויי עומק במבנה המשפטי או המוסדי הקיים באזור , אלא אם הדבר נדרש לצרכי ביטחון, לטובת האוכלוסיה המקומית או כדי ל שמור על סדר החיים הציבוריים . לעניין זה ניתן לטעון שהשינוי המוצע נחוץ לניהול התקין של החיים הציבוריים באזור בתחום הטיפול בעתיקות ובמורשת , אם כי בדיוני .הוועדה הושם הדגש על תכליות אחרות של הצעת החוק הקמת רשות המורשת בכפיפות ישירה לשר המורשת מעוררת שאלה גם ביחס ל חוק יסוד: הצבא הקובע כי הצבא כפוף למרות האזרחית של הממשלה ו של .שר הביטחון, ואליה אתייחס בהמשך 4 .החל ה רחבה של סמכויות אזרחיות על שטחיA B ורצועת עזה לפי הצעת החוק הגדרת האזור כוללת את כל שטחי יהודה, השומרון ואת חבל עזה. בשטחי A ו- B אין למדינת ישראל כיום סמכויות אזרחיות מלאות לטיפול בכל עניני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה, למעט סמכויות מסוימות שנקבעו בתחיקת הביטחון ובהחלטות ה ממשלה (לרבות החלטות ה קבינט), ובתנאים הקבועים שם . לפיכך, בכל הנוגע לשטחים אלה– הצעת החוק עומדת בניגוד ל הסכמי הביניים שמדינת ישראל חתומה עליהם, ולחקיקה שנחקקה בישראל ובאזור ליישומם. על רצועת עז ה כבר לא חלה תפיסה לוחמתית והמצב הנוכחי מורכב וד ינמי , אך מכל מקום אין למדינ ת ישראל סמכויות אזרחיות כלשהן בחבל עזה לרבות בתחומים האמורים .בהצעת החוק מעבר ל כך ש החל ת סמכויות אז חר יות על שטחים אלה עומדת בניגוד להסכמים בינלאומיים ,שנקלטו בדין בישראל ובאזור היא מעורר ת גם קשיי יישו ם ואכיפה .של ממש 5. השפעת הצעת החוק על מעמד ה אזור כיום, כאמור לעיל, התפיסה המקובלת היא שמעמדם של שטחי יהודה והשומרון טרם הוכרע ו הם מ נוהלי ם בפועל ,, מאז כניסת כוחות צה"ל אליהם על פי דיני ה תפיסה ה לוחמתית ש לפיה כלל סמכויות הביצוע והחקיקה נתונות למפקד הצבאי. חקיקת הצעת החוק ע ה שוי , במיוחד במצטבר ,עם חקיקה נוספת שמקודמת בכנסת לחזק טענות שלפיהן מדובר על "מהלך של "סיפוח מזדחל , ,קרי שלב במהלך הדרגתי להפיכת השטח לשטח הנתון ל ריבונות ול שלטון ישיר של מדינת ישראל , וזאת מבלי לתת את הדעת לע כלל ההש לכות של מ ה לך כזה לרבות על הזכויות והמעמד של תושבי האזור הפלסטינים . בהקשר זה אציין גם ש סמכות המפקד הצבאי במצב של תפיסה לוחמתית נחשבת כזמני ת מטבעה עד להכרעה לגבי מעמד השטח, וזאת על אף ש בענייננו .מצב זה נמשך כבר שנים רבות לעומת זאת החוק המוצע מבקש לעגן בהוראת חוק קבועה של הכנסת את האחריות הישירה של מדינת ישראל .לטיפול בתחום העתיקות והמורשת עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר על תחום פעילות צר ולא על הסדרת האחריות והשליטה בכלל ענייני האזור , כך שניתן לטעון שאי ן בכך שינוי במעמד המדיני הכולל של השטח. עוד נדגיש ש הצעת החוק משנה את המסגרת הארגונית, אך הפעלת הסמכויות ממשיכה להתבצע לפי תחיקת הביטחון, ,וסמכות החקיקה נותרת בידי המפקד הצבאי למעט במקרה של סתירה . 4 6 . קשיים חוקתיים א. פגיעה בזכויות יסוד חוקתיות כפיפות חקיקה החלה באזור לחוקי היסוד - בדומה לגישת בית המשפט העליון ב בג"ץ1308/17 עירית סלואד נ' הכנסת נקודת המוצא היא ש ככל שלכנסת יש סמכות לחוקק חקיקה החלה באזור הרי שחקיקה זו כפופה לחוקי היסוד; וככל שיש ב ה פגיעה בזכויות יסוד , בין של ישראלים או של ,תושבי האזור הפלסטינים ה עלי לעמוד בתנאי חוקי היסוד . בהקשר זה נציין גם שלעניינו רלוונטית הפרשנות החוץ טריטוריאלית שניתנה ל"פסקת הכיבוד" שלפיה כל גורם שלטוני מחויב לכבד את הזכויות שלפי חוקי היסוד גם בפועלו מחוץ לטריטוריה הישראלית ( ע"א993/19 פלוני נגד מדינת ישראל) . כך גם לגבי פעולות רשות המורשת כ רשות ישראלית בעלת סמכויות שלטוני ו ת .באזור יצויין גם כי בכל הנוגע לתושבי האזור , על פי התפיסה המקובלת שעוגנה גם בפסיקת בית המשפט העליון, זכויותיהם מוגנות גם מכוח מעמדם כ"תושבים מוג ים נ" באזור הנתון לתפיסה לוחמתית ( בג"ץ1308/17 עירית סלואד נ' הכנסת .) כך או כך, ככל שיש פגיעה בזכויות יסוד יש לבחון אם נעשתה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה .שאינה עולה על הנדרש ?האם יש פגיעה בזכויות יסוד לפי הצעת החוק רשות המורשת תהיה הגורם האחראי והמבצע בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור, וניתנים בידיה כלים משפטיים המאפשרים, בין היתר, ביצוע פעולות בשטח לרבות חפירות, הפקעות ורכישות מקרקעין, והפעלת סמכויות מינהליות ופליליות של פיקוח ואכיפה. לסמכויות אלה יש כמובן השפעה על זכויות קניין, פרטיות ו על הזכות ל חירות של כל מי שהחוק יחול עליו . עם זאת, הצעת החוק לא קובעת ולא משנה את הסמכויות בעניינים אלה, אלא מפנה לסמכויות ה קיימות לפי הדין באזור, על כל רבדיו, וכ נוסחו .מעת לעת ניתן לטעון ש שינוי ה גורם המוסמך להפעיל את הסמכו יו ת עלולה להביא ל פגיעה שכן הרשות בשונה מהמפקד הצבאי רשאית לשקול אינטרסים לאומיים ואחרים של מדינת ישראל , ולא רק את צרכי הביטחון והסדר הציבורי ואת צרכי האוכלוסיה האזרחית באזור . מנגד, גם כיום יש מעורבות רבה של גורמים אזרחיים בניהול האזור (כפי שצוין גם ב בג"ץ2435/23 יקירביץ נגד ממשלת ישראל .) גם לגבי המפקד הצבאי והפועלים מטעמו התפיסה היא ש הם "זרועות של הרשות המבצעת בישראל" והם "מדברים בשם המדינה" בכל הנוגע לשטחים המצויים באזור ( בג"ץ9594/09 הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי .) המעורבות האזרחית קיימת גם בתחום בו עסק ינן , שהרי קמ"ט ארכיאולוגיה נחשב גם עובד משרד המורשת ונתון להנחיה המקצועית של ;המשרד משרד המורשת הוא משרד מוביל גם בכל הנוגע ל יישום ותקצוב החלטות ממשלה מהשנים האחרונות בתחום העתיקות, המורשת והארכיאולוגיה באזור (ראו למשל החלטה מספר786 של הממשלה מיום17.07.2023 בעניין תוכנית להצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה והשומרון ובקעת הירדן). ,לאור זאת עמדתי היא ש לא תיגרם פגיעה מובהקת בזכויות יסוד חוקתיות כתוצאה מחקיקת הצעת החוק , וככל שעלולה להיות פגיעה היא נובעת מאופן יישום החוק ולא מהוראותיו . תכלית הצעת החוק - למעלה מן הצורך אציין כי ככל שיעלה חשש לפגיעה כאמור יהיה צורך להידרש לתכלית הצעת החוק, ולבחינת מידתיות ההסדרים הנכללים בה. בהקשר זה עלו בדיוני הוועדה .מספר תכליות ,האחת שיפור וייעול הטיפול בעתיקות ובמורשת באזור וצמצום הפגיעה בהם באמצעות הקמת רשות יציבה ועצמאית האחראית לתחום, בעלת תקציב המעוגן בתקציב המדינה .ויכולת פעולה אפקטיבית ניתן בהחלט לראות ב תכלית זו כ .תכלית ראויה תכלית אחרת שעלתה בדיונים היא החלת הריבונות הישראלית באזור בתחום העתיקות והמורשת. לעניין זה ייתכן שיעלו טענות כי גם אם החלת ריבונות ככלל היא תכלית לגיטימית, הרי שאין זה ראוי , במדינה דמוקרטית ,שרואה עצמה כחלק מהקהילה הבינלאומית לפעול להשגת התכלית האמורה ב אמצעות הצעת החוק שלפנינו ; קרי- ללא החלטה מדינית רשמית של הממשלה , ללא בחינ ת עומק רחבה של המהלך 5 ושל השפעתו על תושבי האזור ,ועל היבטים ביטחוניים ומדיניים ומבלי שיש ל תושבי האזור מעמד כלשהו ב ישראל בכלל וב הליך בפרט . יש להוסיף לכך את העובדה שהמהלך מקודם ב חקיקה פרטית שעניינה עתיקות ומורשת הנדונה בוועדת החינוך של הכנסת, ש ה נושאים של החלת ריבונות, מעמד האזור ודרך ניהולו על ידי מדינת ישראל אינם בתחומי עיסוקה ואחריותה . מידתיות הצעת החוק - לאור נקודת המוצ א שלפיה אין בהצעת החוק פגיעה חוקתית מובהקת , לא אבחן לעומק את שאלת מידתיות הצעת החוק . א זכיר בהקשר זה רק כי ב וועדה הועלו על ידי נציגי הממשלה וגורמים אחרים חששות ל נזקים של ממש שעלולים להיגרם בשל חקיקת החוק,, דוגמת נזקים ביטחוניים נזק למאבק המשפטי- מדיני ,של ישראל בעולם בכלל ובפני טריבונלים בינלאומיים בפרט נזק ליחסי החוץ של מדינת ישראל ונזקים ב ,תחום הארכיאולוגיה כגון פגיעה ב מעמדם של ארכיאולוגים ישראלים ,בעולם ב שיתופי פעולה בינלאומיים ,ב תקציבים ו ב מענקים הניתנים בתחום הארכיאולוגיה. ככל שתתקיים בחינה חוקתית עלול להתעורר קושי להצדיק את התועלת של החקיקה אל מול ה נזקים האמורים , ובפרט לאור חלופות שהוצע ו , ובכלל זה הצע ו ת הייעוץ המשפטי של הכנסת לעניין הגדרת האזור באופן שלא יעמוד בסתירה לחלוקת הסמכויות לפי הסכמי הביניים והחקיקה שנקבעה ליישומם, לעניין תקופת ההסדר שתיקבע כהוראת שעה ל מספר שנים (אולי עד להסדרת מעמד האזור ) והצעת משרדי הממשלה לפעול לעריכת תיקונים בצו האלוף ל שם ,חיזוק המעמד המשאבים והסמכויות של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה . .ב אי התאמה לעקרונות חוק יסוד: הצבא מתעוררת שאלה ה.אם החוק המוצע עולה בקנה אחד עם העקרונות שבחוק יסוד: הצבא ,מחד סעיף 2 לחוק יסוד: הצבא קובע כי הצבא נתון למרות הממשלה וכי השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר י הב טחון . כפי שצוין לעיל לפי התפיסה המקובלת בדין בישראל שטחי יהודה והשומרון מנוהלים בפועל לפי דיני ה תפיסה ה לוחמתית ו סמכויות הממשל והמינהל לגביהם נתונות ,למפקד הצבאי. לעומת זאת לפי החוק המוצע האחריות והסמכות המבצעת לטיפול ב תחום העתיקות, המורשת והארכיאולוגיה באזור יועברו ל רשות המורשת ולאחריות שר המורשת . הרשות .אף מחויבת לפעול בהתאם להחלטות השר מנגד ניתן לטעון כי תכליתו העיקרית של חוק י סוד : הצבא היא לקבוע עקרונות יסוד ביחס לפעילו ת ה צבאית של הצבא, ואילו בעניינו מדובר על העברת סמכויות אזרחיות בתחומים שגם כיום גורמים אזרחיים לרבות שר המורשת מ ע ורבים בהפעלתן ובגיבוש המדיניות בהם. החוק המוצע אף מדגיש שאין בהוראותיו כדי לגרוע מסמכות הנתונה לכוחות הביטחון ולמפקד הצבאי, למעט במקרה של סתירה ברורה. כן נציין כי הרשות מחויבת לפעול בהתאם למדיניות הממשלה וכי סמכות החקיקה באזור תיוותר לפי הצעת החוק באחריות ה מפקד ה צבא .י ג . סיכום הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים ועקרוניים בשל העברת סמכויות ביצועיות באזור הנוגעות לתושבים פלסטינים ולמקרקעין לרשות ישראלית עצמאית הכפופה ישירות לשר המורשת, תוך חריגה של ממש מהאופן בו מנוהל השטח על ידי מדינת ישראל כיום , סתירה להסכמים והפרה של כללי המשפט הבינלאומי ה חלים. ניתוק הכפיפות הביצועית לשר הביטחון עלול לעורר שאלות אל מול הוראות חוק יסוד: הצבא. גם עצם ה חקיקה ה ישירה של הכנסת באזור בתחומים אלה אינה .נקייה מספקות לעניין ה סמכויות עצמן , הצעת החוק מפנה ל סמכויות שב תחיקת הביטחון ולכן אף שהסמכויות עצמן פוגעות ב זכויות יסוד כגון זכות הקניין, הפרטיות והחירות, נראה כי אין בהוראות הצעת החוק כשלעצמה משום פגיעה בזכויות חוקתיות; ככל ש תימצא פגיעה כאמור עלולים להתעורר קשיים הן באשר לחלק מתכליות הצעת החוק והן באשר למידתיות הצעת החוק לאור חלופות שהוצעו ובשאלת ההצדקה ל נזק שעלול להיגרם בשל חקיקתה כפי שהוצג בדיוני הוועדה .