חומר רקע - גורמים חיצוניים

:לכבוד 15.03.26 נייר עמדה פורום נשות המילואימניקים לקראת דיון בוועדה: פעילות השירות הפסיכולוגי־חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל פורום נשות המילואימניקים מייצג אלפי משפחות של משרתי מילואים פעילים, אשר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מתמודדות עם עומס משפחתי, רגשי ותפקודי מתמשך. בתוך מציאות זו נמצאים גם ילדיהם של המגוייסים – ילדים ובני נוער שחייהם מושפעים באופן ישיר ומתמשך מהיעדרות ההורה המ שרת ומהמציאות הביטחונית המתמשכת. רקע המלחמה פרצה לאחר שתלמידי ישראל רק החלו להתאושש ממשבר הקורונה, אך עבור ילדי משפחות המילואים נוספה שכבת עומס ייחודית ומתמשכת: היעדרות ממושכת של הורה מגויס, עומס מוגבר על התא המשפחתי וחרדה מתמשכת לשלומו. נתונים שנאספו בפורום נשות המילואימניקים מצביעים על השלכות ברורות על הילדים: כ- 49% מההורים מדווחים על השפעה רגשית והתנהגותית שלילית על ילדיהם עקב ש ירות המילואים הממושך; כ- 38% ;מדווחים על ירידה בהישגים הלימודיים בקרב ילדים בגיל היסודי נרשמה עלייה של30% ,בהתנהגות אלימה37% שינוי בהרגלים החברתיים ו- 44% קשיי שינה. נתונים אלו מצביעים על כך שילדי המגוייסים למילואים מהווים קבוצת סיכון מובחנת בתוך מערכת החינוך, אך כיום אין מנגנון סדור במערכת החינוך המאפשר לזהותם, למפות את רמת העומס שהם חווים ולתעדף עבורם מענים רגשיים וחינוכיים בהתאם. פער מרכזי: היעדר תשתית נתונים מספקת דוח מבקר המדינה הצביע על פער משמעותי ביכולת השירות הפסיכולוגי־חינוכי לאסוף נתונים שיטתיים לאורך זמן. בהיעדרה של מערכת מחשוב ייעודית לעבודת השפ"חים, מתקשה מטה אגף הפסיכולוגיה במשרד החינוך לנתח מגמות, לזהות קבוצות סיכון ולקבל החלטות מבוססות נתונים במצבי חירו ם. פער זה משמעותי במיוחד עבור ילדי משפחות המילואים, שכן המידע הרלוונטי לגבי שירות המילואים של ההורה מצוי במערכות אחרות, ולעיתים אף מוגבל בשל סוגיות של אבטחת מידע ופרטיות. בהיעדר מנגנון סדור להעברת מידע ולמיפוי עומסים, בתי הספר נותרים לעיתים עם רשימות חלקיות ב לבד, ללא יכולת אמיתית לזהות תלמידים המצויים בעומס חריג ולהפעיל עבורם מענים מותאמים. הצעה: מודל רמזור למיפוי עומס בקרב ילדי משפחות המילואים פורום נשות המילואימניקים מציע לאמץ מודל רמזור ארצי ככלי ניהולי פשוט וישים למערכת החינוך, שיאפשר לזהות עומס משפחתי מצטבר בקרב ילדי משפחות המילואים ולתרגם אותו למענה חינוכי ורגשי מותאם. ,המודל מבוסס על שילוב של מספר גורמים מרכזיים: היקף ימי המילואים של ההורה אופי השירות והתפקיד המבצעי, והרכב משפחתי ועומסים נוספים. בהתאם לשקלול גורמים אלו ניתן למפות תלמידים לרמות עומס שונות: ירוק – עומס נמוך: מודעות ורגישות מצד הצוות החינוכי ומעקב תקופתי. צהוב – עומס בינוני: התאמות פדגוגיות ומעקב חינוכי. כתום – עומס גבוה: תגבור לימודי ומענה רגשי במסגרת בית הספר. אדום – עומס חריג: מעטפת תמיכה רחבה הכוללת ליווי רגשי מקצועי, התאמות לימודיות משמעותיות וסל מענים ייעודי. מטרת המודל אינה לקבוע זכאות אוטומטית למענה, אלא לאפשר לצוותים החינוכיים כלי מיפוי אחיד וברור, שיסייע לזהות תלמידים המצויים בעומס חריג ולתעדף עבורם מענים בהתאם. פורום נשות המילואימניקים מבקש להדגיש את החשיבות שבחיזוק יכולת המיפוי ,והזיהוי של תלמידים החיים תחת עומס משפחתי משמעותי בתקופת המלחמה ובפרט ילדי משפחות המילואים. בהקשר זה אנו מציעים לבחון שימוש ב מודל רמזור למיפוי עומס בקרב ילדי משפחות המילואים – כלי פשוט וישים שיכול לסייע למערכת החינוך לזהות תלמידים המצויים ברמות עומס שונות, בהתבסס על מאפייני שירות המילואים והמצב המשפחתי. אנו מאמינות כי שימוש במודל מסוג זה יכול לסייע למערכת החינוך לקבל החלטות ,מבוססות ידע, לשפר את יכולת המיפוי של תלמידים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת ולסייע בתיעדוף ובהכוונת המענים הקיימים עבורם, כך שילדים החיים תחת עומס מתמשך עקב שירות מילואים של הוריהם לא יישאר ו בלתי נראים בתוך המערכת והמענים יגיעו אליהם באופן מדויק ומושכל.