חומר רקע - גורמים חיצוניים

:נייר עמדה האינטרס שלנו הפחתת תדירות טסטים לרכב- צו השעה לצמצום הנטל הרגולטורי מאי2025 מבוא רשות האסדרה פרסמה באוקטובר24 את דו"ח דוח ממצאי בחינת רגולציה קיימת והמלצות לשיפור מבחני רישוי לרכב פרטי ולגרורים עד3,500 ק"ג 1 המדגים כיצד משטר הטסטים השנתיים לרכב בישראל מהווה .נטל רגולטורי כבד ומיותר על האזרחים והכלכלה¹ הדוח מגלה שישראל מחזיקה בתדירות הגבוהה ביותר של בדיקות רכב במדינות המפותחות, ופוגעת במיליארדי שקלים מכיסם של האזרחים מדי שנה- וכל זאת ללא הצדקה בטיחותית אמיתית. המחקר מראה כי הפחתת תדירות מבחני הרישוי לאחת לשנתיים, כמקובל ברוב העולם המפותח, תחסוך לציבור הישראלי כ - 1.3 מיליארד ש"ח בשנה ותבטל כ - 1.2 .מיליון ימי המתנה מיותרים זהו צעד הכרחי לקידום החירות הכלכלית והפחתת הנטל הבירוקרטי המכביד על האזרחים. הבעיה: נטל רגולטורי מופרז וחוסר התאמה לעולם המודרני 1. ישראל- מובילה עולמית בנטל רגולטורי נתוני רשות האסדרה מגלים תמונה מדאיגה: • תדירות פי שניים מהעולם המפותח בעוד ברוב מדינות האיחוד האירופי, יפן וקוריאה הדרומית מבצעים טסט אחת לשנתיים, ישראל דורשת טסט שנתי • עלות משקית אסטרונומית כ-7 מיליארד ש"ח בשנה עלויות ציות לרגולציה - סכום עצום • בזבוז זמן לאומי 1.6 מיליון ימי המתנה בשנה- משאב יקר שאובד לכלכלה הישראלית 2. התיישנות הרציונל המקורי הנתונים מדגימים שהבסיס לרגולציה הנוכחית התיישן: • שיפור דרמטי באמינות הרכבים שיעור הליקויים ברכבים יורד בעקביות - מ- 41.3% בשנת2019 ל- 33.9% בשנת2023 • התקדמות טכנולוגית ב - 99.9% מכלי הרכב הפרטיים שעלו לכביש בשנת2023 קיימות מערכות בקרת סטייה מנתיב וניטור מרחק מלפנים • דרישות ייחודיות לישראל אישור תקינות בלמים לרכבים מגיל15 - דרישה שלא קיימת באף מדינה מפותחת אחרת 1 301024/he/file_car041124.pdf - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/report 3. השפעה רגרסיבית על השכבות החלשות הנטל הרגולטורי פוגע ב עיקר בשכבות החלשות: • עלות יחסית גבוהה עבור משפחות רבות , עלות הטסט השנתי מהווה נטל כלכלי משמעותי יחסית להכנסתן2 • תלות ברכב פרטי תושבי הפריפריה תלויים יותר ברכב פרטי לפרנסתם ולקבלת שירותים בסיסיים, ולכן נפגעים יותר מהטלת עלויות מיותרות3 • איבוד ימי עבודה שעות המתנה ארוכות במכוני הרישוי - בממוצע כשעתיים עבור בדיקה הפתרון: יישום המלצות רשות האסדרה באופן מלא 1. הפחתה הדרגתית של תדירות הטסטים פעימה ראשונה אימוץ המודל הספרדי: o רכבים עד גיל9 טסט אחת לשנתיים o רכבים מגיל9 טסט שנתי o חיסכון מידי 258 מיליון ש"ח בשנה פעימה שנייה יישום המודל האירופי המלא: o כל הרכבים טסט אחת לשנתיים o חיסכון משקי כולל בסך 593 מיליון ש"ח בשנה 2. ביטול דרישות ייחודיות מיותרות • ביטול אישור תקינות בלמים חיסכון של209 מיליון ש"ח בשנה • ביטול טסט חצי שנתי לרכבים מיושנים חיסכון של32 מיליון ש"ח בשנה • ביטול חתימת עורך דין חיסכון של3.5 מיליון ש"ח בשנה 3. שיפור תהליכי השירות • זימון תורים מקוון רק37% ממכוני הרישוי משתמשים כיום במערכת זימון תורים, ורק1% ממבצעי הטסטים משתמשים בה • פריסה שווה של מועדי הטסט רוב העומס מתרכז בחודשי יולי-אוגוסט, בעוד חודשי ספטמבר - נ ובמבר ריקים יחסית • דיגיטציה של תהליכי הקליטה הפחתת זמן הטיפול מ -5 דקות לדקה- שתיים 2 https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2019/rep_11/h_print.pdf 3 https://www.calcalist.co.il/local_news/article/skkjd008e2 היבטים כלכליים וחברתיים 1. חיסכון כלכלי משמעותי יישום מלא של המלצות רשות האסדרה יביא ל: • חיסכון ישיר של1.3 מיליארד ש"ח בשנה • ביטול1.2 מיליון ימי המתנה מיותרים • שחרור משאבים לפעילות כלכלית יצרנית במקום לבזבז זמן במכוני רישוי 2. צמצום פערים חברתיים • הוזלת עלויות החזקת רכב סיוע למשפחות מעוטות יכולת שעבורן כל מאות שקלים משמעותיים • שיפור נגישות התחבורה הפחתת חסמים כלכליים לבעלות על רכב במדינה שבה התחבורה הציבורית מוגבלת • תושבי הפריפריה, שתלויים יותר ברכב פרטי בשל חוסר התחבורה הציבורית הנגישה, ייהנו יותר .מהפחתת עלויות החזקת הרכב בנוסף, בעלי ההכנסות הנמוכות מושפעים יותר מעלויות קבועות כמו טסט רכב שנתי 3. יעילות כלכלית משופרת • חיסכון בזמן עבודה פחות ימי המתנה = יותר ימי עבודה יצרניים • הפחתת עומסי תנועה פחות נסיעות למכוני רישוי יקטינו את העומסים בכבישים הסמוכים • התייעלות מערכתית שחרור משאבי כח אדם ותשתית מבירוקרטיה לפעילות יצרנית השוואה בינלאומית: ישראל מול העולם המפותח :הנתונים מדגימים עד כמה ישראל חורגת מהנורמה העולמית מדינה תדירות טסט רכבים חדשים תדירות טסט רכבים ותיקים אישור בלמים נפרד ישראל 3 שנים שנתי כן (מגיל15 ) יפן 3 שנים שנתיים לא גרמניה 3 שנים שנתיים לא צרפת 4 שנים שנתיים לא ספרד 4 שנים שנתיים עד גיל10, אח"כ שנתי לא קוריאה הדרומית יום הרישום שנתיים לא המסקנה ישראל מחזיקה ברגולציה הכבדה ביותר, ללא הצדקה בטיחותית או כלכלית. הממד הבטיחותי: נתונים מפריכים את הטענות נגד הרפורמה הנתונים מפריכים את הטענות שהפחתת תדירות הטסטים תפגע בבטיחות יושבי הרכב ובאי הדרך 1. ירידה עקבית בתאונות למרות עלייה במספר הרכבים • בין השנים2000-2022 מספר כלי הרכב בישראל הוכפל פי2.17 , בעוד שיעור התאונות ושיעור ההרוגים ירד • מספר ההרוגים בתאונות דרכים יציב בעשור האחרון על כ- 350 הרוגים בשנה 2. כשל טכני- גורם זניח בתאונות • לפי מבקר המדינה, קרוב ל- 100% מהתאונות שנחקרות מסווגות כתאונות שהאחראי להן היה הגורם האנושי4 • שיעור כלי הרכב המיושנים (בני19 ומעלה) המעורבים בתאונות דרכים עומד על2% ואחוז הנסועה שלהם על פחות מ- 1% 3. שיפור מתמיד באמינות הרכבים • ברכבים בגיל9 שנים, מספר הליקויים עולה על ממוצע הליקויים של כל הרכבים, אך גם כאן חלה ירידה עקבית בשיעור הליקויים קריאה לפעולה: יישום מיידי של הרפורמה אנו קוראים למקבלי ההחלטות לאמץ את המלצות רשות האסדרה במלואן ולבצע יישום מידי של הפעימה הראשונה - הפחתת תדירות הטסט השנתי לפעם בשנתיים עד גיל9 .שנים מקביל לכך ,להכין את התשתית ליישום הפעימה השנייה המלאה בהתבסס על תוצאות הפעימה הראשונה ועמידה במדדי הביצוע שנקבעו , כולל וידוא ששיעור כלי הרכב בגיל 9 עם ליקוי לא יעלה על 40% מסך המבחנים. במקביל לרפורמה עצמה, חיוני להתנגד ללחצי קבוצות האינטרס הפועלות מאחורי הקלעים נגד האינטרס הציבורי, ולדרוש שקיפות מלאה בתהליך קבלת ההחלטות תוך התבססות על נתונים מקצועיים ולא על שיקולים פוליטיים או אינטרסים צרים. יש לקדם במקביל שיפורים טכנולוגיים שיגבירו את י עילות המערכת, כולל עידוד מערכות זימון תורים בכל מכוני הרישוי, דיגיטציה של תהליכי הרישוי ופריסה מיטבית של מועדי הטסטים לאורך השנה למניעת עומסים. לבסוף, חיוני לבסס מערכת מדידה ופיקוח שתבטיח מעקב אחר שיפור השירות, הפחתת העלויות והערכה תקופתית של ההשפעות על הבטיחות, כדי לוודא שהרפורמה משיגה את מטרותי ה ולאפשר התאמות במידת הצורך. 4 28 - 05 - https://www.mevaker.gov.il/newsroom/2024 :סיכום הדוח המקצועי והמקיף של רשות האסדרה מספק בסיס מוצק לרפורמה נדרשת וחיונית. הפחתת תדירות הטסטים אינה רק עניין טכני - זהו צעד מהותי לקידום החירות הכלכלית, הפחתת הנטל הרגולטורי והתאמת ישראל לסטנדרטים המקובלים בעולם המפותח. בעידן שבו כל שקל נחשב ובו זמן האזרחים יקר מפז, אין הצדקה להמשיך במשטר רגולטורי מיושן ויקר שאינו תורם לבטיחות אך פוגע קשות בכלכלה ובאזרחים. כפי שציינה רשות האסדרה: "זה הפחתת יוקר "המחייה. הגיע הזמן לשחרר את הכלכלה הישראלית מכבלי הבירוקרטיה המיותרת ולהשיב לאזרחים את זמנם וכספם. המלחמה על הפחתת הנטל הרגולטורי היא מלחמה על עתידה של הכלכלה הישראלית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול בחוכמה ובאומץ, לטובת כלל האזרחים ולא לטובת קבוצות אינטרס צרות. נטע-לי גרייבר בן שושן מנכ"לית עמותת האינטרס שלנו עמותת האינטרס שלנו – הינו גוף לובי אזרחי הממומן על ידי הציבור הרחב ומבקש לקדם את עקרונות הכלכלה החופשית, פתיחת שווקים, צמצום הרגולציה, הגברת התחרות, מניעת ריכוזיות, והפחתת כוחן של .קבוצות הלחץ והאינטרס על הכלכלה הישראלית והקופה הציבורית