פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 520 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 09:43 סדר היום: << נושא >> היערכות המדינה לרעידות אדמה – דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: נתנאל רובינשטיין – מנהל אגף בכיר ניהול ותכנון משברים, משרד ראש הממשלה איתמר ריבלין – רפרנט שיכון והתחדשות עירונית, אגף החשב הכללי, משרד האוצר שירן מלול – הממונה על המשכיות עסקית במערכת הבנקאית, רשות המיסים, משרד האוצר חיים נודלמן – יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי גבריאל עמר – ר' תחום אסונות טבע, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי איציק בר – ר' רח"ל-רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון איציק גיא – רח"ט פעולה, רח"ל-רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון מישל מורג – מפקד רצ"ת, פיקוד העורף, משרד הביטחון וחיד חשאן – מנהל תחום חירום וביטחון מיעוטים, משרד הפנים שחף ג'אנח – מנהל תחום חירום, רשות האוכלוסין וההגירה ארנון מלאכי – מנהל תחום בכיר תשתיות הנדסיות, משרד הבריאות סרגיי נזרוב – מנהל תחום בכיר שע"ח, בתי חולים כלליים, משרד הבריאות שאלתיאל רם – מנהל אגף היערכות לשעת חירום, משרד החינוך אבישי דרורי – מנהל תחום משק לשעת חירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תמיר אגיב – סגן מנהל האגף למוכנות וניהול החירום, חברת נתיבי ישראל שמואל קילשטוק – מנהל תחום חירום, המשרד לשוויון חברתי אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת דרור גרינברג – מנהל מח' היערכות לחירום, חברת החשמל בר כהן – מנהל מחלקת חירום ורציפות תפקודית, נגה-ניהול מערכת החשמל דני לקר – ראש אגף בכיר חירום, ביטחון וסייבר רשות המים קולין רונן – מנהלת תחום בכירה (מדיניות ואסדרה), הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לאה לובודה-הופמן – מנהלת תחום פרויקטים ומדיניות, הרשות להתחדשות עירונית דוד סונינו – יו"ר הפורום להתחדשות עירונית גידי מור – מנהל תכנון ואסטרטגיה, הפורום להתחדשות עירונית תומר צליח – יו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ יפית טווסי – סגנית מנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ רונן בשארי – ראש אג"מ, מגן דוד אדום חיים קרדי – מנהל מח' שעת חירום, מגן דוד אדום דובי ויסנשטרן – מנכ"ל זק"א חיים וינגרטן – סמנכ"ל מבצעים, זק"א יוסף שכטר – מנכ"ל חטיבת התכנון והפיתוח, רשות הטבע והגנים אריאל היימן – חוקר בכיר, גיאולוג מומחה רעידות אדמה והיערכות, INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות המדינה לרעידות אדמה << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים לוועדה. אנחנו מתחילים באיחור לאחר הסכמות וסדרי היום של מליאת הכנסת בדיון בנושא מאוד מאוד חשוב שכל דקה בו היא קריטית וחשובה. יש פה לא מעט משתתפים בדיון, גופים חשובים, בנושא שברור לכולנו שאנחנו נידרש אליו, כמו המשפט הידוע, זה לא שאלה של האם, זו שאלה של מתי, לפי ההערכות האופטימיות אנחנו נידרש להתמודד עם אסון בקנה מידה משמעותי על כלל משרדי ממשלה ממשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, חינוך, תחבורה, הבנקים, רשויות, בתי החולים, משטרה וכו', ולכן ביקשנו מהגורמים השונים להגיע לדיון עם מצגת ותוכנית שבה הם יפרסו בפני הוועדה, בפני הציבור, את המוכנות של כל גוף וגוף לאירוע קיצון, לאירוע של רעידת אדמה. אז אנחנו פותחים את הדיון, כ"ה באייר תשפ"ו, ה-12 במאי 2026, היערכות המדינה לרעידות אדמה, דיון מעקב, דיון שני שמתקיים בוועדה בנוסף לדיונים פנימיים שהתקיימו כאן בוועדה במסגרת לא פומבית כדי לשמוע ולדייק את הנושאים שעולים ואת המוכנות הנדרשת של כל משרד ושל כל גורם. אז נשתדל לעבור בין כולם, כמובן שלא נצליח לשמוע את כולם בזמן הקצר שיש לנו ואנחנו נתאם לזמן הקרוב דיון נוסף כדי לשמוע ולראות את המוכנות וההיערכות של כל הגופים השונים והמכובדים שהגיעו הנה. אבקש מכל דובר שיציג את עצמו, שם ותפקיד, שייכנס לפרוטוקול, וכמובן להיות מדויק בחומר הרב שנאסף פה כדי שנוכל להתחיל ולשמוע את הגופים. בתוך הדיון אני מבקש לשמוע מה התקדם מהדיון הקודם והפערים שעלו, מה התוכניות לעתיד ומה התקציבים שהגיעו, אם הגיעו, ולאן הם הופנו כדי שאנחנו נוכל לייצר מעקב גם להמשך לדיונים הבאים וכולנו תקווה קודם כל שהאירוע, אם יגיע, יגיע בתצורה הפחות הרסנית שלו, את זה אנחנו בוודאי לא יכולים לדעת, אבל אנחנו כן רוצים להיות בלב שלם שאנחנו הכנו את מדינת ישראל, את גופי החירום וההצלה, את הגופים הפיננסיים, את השלטון, גם המרכזי וגם האזורי, כדי להיות ערוכים לתת את הסיוע לאזרחים ככל שיידרש. אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת, חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל תודה על הדיון המאוד חשוב, זה באמת דיון אחד מני רבים. חשוב לי לציין שדיונים מקבילים קורים גם בוועדה לביקורת המדינה. ב-2010 הייתה החלטת ממשלה בעניין רעידות אדמה, מאז מבקר המדינה פרסם אין ספור דוחות, האחרונים שאני מודעת אליהם, ב-2023, ב-2024 וב-2025, ובהם הוא מעביר את האחריות הישירה על חיי אזרחי מדינת ישראל בסוגיית רעידות האדמה על ממשלת ישראל והעומד בראש ומדוח לדוח הוא זועק שהדברים לא נעשים. זאת אומרת מבקר המדינה מושך בדש המעיל של ממשלת ישראל כבר שנים רבות. אתה ציינת ואמרת שזה רק עניין של זמן, וזה נכון. קראתי באחד הדוחות שבמשך 30 שנה מתו בעולם 800,000 איש מרעידות אדמה ואנחנו יודעים שמדינת ישראל נמצאת על השבר הסורי אפריקאי, אנחנו יודעים שעל פי הסטטיסטיקה רעידת האדמה קרובה מתמיד, ואנחנו יודעים על פי הדוחות ועל פי הסקרים שהרבה מאוד מבני ציבור, בתי חולים, בתי ספר, בערך מיליון בתי אב, לא מוכנים או לא ערוכים לרעידת אדמה. היו כאן גם דיונים, אדוני, על תמ"א 38, המדינה הפסיקה את תמ"א 38 והציעה חלופה, הייתי שמחה לשמוע האם החלופה שהחליפה את תמ"א 38, שהייתה יעילה מאוד בעיקר במרכז הארץ, אבל גם שם זה חשוב לא פחות, האם החלופה אכן מיושמת והאם שרשור האחריות לרשויות אכן אפקטיבי, אז גם פה. ובכלל הייתי שמחה לשמוע מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ששזורים לאורך כל דוחות המבקר מה הם עשו לטובת ההיערכות לרעידות אדמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על חידוד הדברים. אנחנו נתחיל עם מצגת של רח"ל, משרד הביטחון, איציק בר, בבקשה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> תודה. ברשותכם אני אגע בקצרה מה בסקירה. אני אגע במסגרת להיערכות, לאחר מכן אני אגע בפערים המרכזיים והדבר השלישי, שהוא העיקרי, אני אציג את תוכנית האב לרעד. ממש לפני מבצע שאגת הארי אנחנו סיימנו עבודת מטה מהירה ולמעשה בפעם הראשונה רשות החירום הלאומית, בהנחיית שר הביטחון, שמה פה תוכנית אב. היא תוכנית רב שנתית, היא בנויה משבעה שלבים ואני אגיד מה אנחנו עושים השנה גם אל מול מגבלות תקציב. מסגרת להיערכות. זו מסגרת ההיערכות של מדינת ישראל. אנחנו לאחרונה עשינו דיון ומחשבה האם נדרש לאור המגמות השונות וההשפעות הגלובליות בהקשרים של האקלים ויותר אירועי קיצון, האם לשנות את נקודת העבודה וקיבלנו החלטה שמדינת ישראל לא נדרשת לשנות את נקודת העבודה. התרחיש הזה מדבר על הסתברות של אירוע פעם ב-50 שנה, אנחנו נערכים לאירוע של פעם ב-100 שנה ולכן אנחנו מחמירים עם עצמנו ואנחנו מדברים על הסתברות של עד 5% - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הממוצע הוא 100 שנה ואתם נערכים ל-50 שנה. אמרת הפוך. << אורח >> איציק בר: << אורח >> נכון, ההיערכות היא ל-100, אנחנו החמרנו ל-50 שנה ובאחוזים זה 5% ואנחנו כל פעם בודקים את עצמנו אם יש פה איזה שינוי שאנחנו יורדים מתחת ל-5%. רוצה לומר, זו מסגרת היערכות של מדינת ישראל. אפשר לראות פה את היקף ההרוגים, את היקף המבנים שעתידים להיפגע. אנחנו מעריכים שאירוע כזה הוא אירוע שמדינת ישראל תידרש לגייס משאבים של מעל 150 מיליארד שקלים כדי לשקם כתוצאה מאירוע של רעידת אדמה. אני רוצה לתת דוגמה את האירוע של טורקיה. כשאנחנו מדברים על תרחיש ייחוס הרבה פעמים הגורמים המקצועיים, שחלקם גם צריכים לתקצב, אומרים שיכול להיות שהתרחיש הוא מחמיר ואנחנו נערכים היערכות יתר, אז האירוע בטורקיה הוא אירוע בעוצמה שאנחנו מעריכים שתפגוש אותנו באירוע הקשה במדינת ישראל. אנחנו רואים פה את היקף ההרוגים שהיו בטורקיה, 60,000, זה הרבה מעל המסגרת שאנחנו מדברים, יש פה גם אירוע נקודתי בטורקיה, בטורקיה יש תו תקן בבנייה של רעד, אבל יש שם חריגות בבנייה ואפשר לראות את היקף הנזק וגם את העלות הנדרשת. אם אני עושה הקבלה למדינת ישראל, לאירוע שפוגש אותנו, אז מסגרת ההיערכות שקבענו היא מסגרת ההיערכות שאנחנו צריכים להיערך אליה ואם נהיה ערוכים במצב הזה אז מצבנו הוא טוב. ככל שאנחנו נשקיע היום, ואני אומר את זה בהקבלה, על כל דולר שנשקיע היום אנחנו נחסוך בעתיד 13 דולר, או תעשו את ההקבלה בשקלים, זה לא משנה, אבל צריך להבין שהשקעה היום מונעת פגיעה קשה בעת האירוע עצמו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם תוכל לחזור לשקף קודם, המסגרת להיערכות זה אם המצב נשאר כמו שהוא, שאין היערכות לרעידות אדמה, או שהתרחיש של 7,000 הרוגים וכו' הוא אם ישראל נערכת בהתאם למה שהגדיר שר הביטחון או אם אנחנו ממשיכים לא להיערך כמו שהיה עד עכשיו? << אורח >> איציק בר: << אורח >> המסגרת להיערכות, אחד מהתפקידים של רשות החירום הלאומית, שאני עומד בראשה, זה לבנות את תרחישי האיום והייחוס לכלל המצבים, גם מלחמה וגם דברים שהם אינם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ומה שאתה מציג עכשיו? << אורח >> איציק בר: << אורח >> השקף הזה הוא המסגרת להיערכות המנחה למשרדי הממשלה בהקשרים של בניין כוח, למה נערכים, למה משרד הבריאות נערך, למה משרדי הממשלה השונים נערכים בהינתן שיש רעידת אדמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל, אדוני, רעידת האדמה היא כנראה גזרת גורל, ההיערכות אליה איננה גזרת גורל. כלומר אם אנחנו נבנה בניינים חדשים בבית שאן סביר להניח שיהיו פחות לכודים ופחות הרוגים, ולכן התרחיש שאתה מתאר כאן, זאת שאלתי, אם יושקעו המשאבים שנדרשים להיערך לרעידות אדמה, האם אתם עדיין צופים 7,000 הרוגים? זה כמו במלחמה, בלי כיפת ברזל ובלי מערכות ההגנה האוויריות שיש לישראל. אני רוצה להבין מה אתה מתאר לנו. << אורח >> איציק בר: << אורח >> ההיערכות של מסגרת להיערכות זה מצב שבו אתה בונה את עצמך. בהינתן שאנחנו נהיה במצב אוטופי, שאני מתקשה לראות אותו קורה כי זה השקעות עתק והרבה מאוד שנים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> פחות מ-150 מיליארד שקל ההיערכות הזאת. << אורח >> איציק בר: << אורח >> שאלת, אני עונה. מן הסתם שהחלק ממה שיהיה במסגרת להיערכות יקטן, אתה צודק. זאת אומרת אם עכשיו מדינת ישראל תהיה במצב שבו כלל המבנים במדינת ישראל עומדים בתקן רעד, נשלים את 11 התקנים שנדרשים עוד לקדם עם הגופים השונים ועם מכון התקנים, לדוגמה תו תקן של בניית גשרים, אתה תוכל להקטין את מסגרת ההיערכות. ההערה היא נכונה מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כלומר זה תרחיש במקסימום, אם אנחנו ממשיכים בעסקים כרגיל. << אורח >> איציק בר: << אורח >> נכון. ומה שנתתי פה דוגמה, האירוע בטורקיה, אירוע בעוצמה גבוהה מאוד, פגע גם באזור שהיו שם כשלים בהקשרים של בנייה ואתה רואה שמסגרת ההרוגים היא במכפלות ממה שאתה תכננת. מפה אני נכנס לעיקרי הפערים. הזכירה פה חברת הכנסת, ובצדק, יש מספר דוחות של מבקר המדינה, לא 2025, אבל 2024, ונגעת בעיקר הדברים. אחת, תקציב רב שנתי לטפל בהיבטים גם קידום המוכנות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ב-2025 יצא קובץ דוחות שנתן דעתו שוב על - - - << אורח >> איציק בר: << אורח >> נכון, יש 2018, 2023 ו-2024. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וב-2025 היה דוח מסכם של מקבץ דוחות והוא הציף את ה – << אורח >> איציק בר: << אורח >> זה פחות משנה, אבל בסוף המבקר מצביע במספר דוחות, הפער המשמעותי הוא הסיפור של תקציב שהוא גם לעולמות המניעה והאפחות והוא גם בעולמות ההיערכות. האירוע השני זה הסיפור של חיזוק מבנים לאירוע רעידת אדמה. אנחנו גם ממקדים את זה לעשר הערים שהן ערים בסיכון כי הם בקרבת השבר הסורי אפריקאי. יש פה פערים בחלק מהתשתיות הלאומיות. אני חייב לציין פה את משרד הבריאות ומשרד החינוך, שני משרדים מצטיינים, הם שמים כל שנה תקציב שקרוב ל-100 מיליון שקלים עם תוכנית של חיזוק גם בתי חולים וגם בתי ספר, איפה שאפשר להרוס בתי ספר ולבנות מחדש זה קורה, אפשר גם לראות בהמשך אל מול הסקירה שלהם את ההתקדמות של הדברים. אנחנו מתקדמים יחסית בקצבים טובים, לרבות, אני מזכיר שבבתי הספר יש לנו התרעה לרעידת אדמה שהיא נקודתית בבית ספר. בסוף התרעה מצילה חיים גם ברעידת אדמה ויש לנו פער של 11 תקנים מול מכון התקנים, דבר שלוקח הרבה זמן לצערי ואנחנו צריכים להאיץ את הסיפור הזה. שלושה דברים נוספים זה הסיפור של תשתית שמאפשרת שהייה של עקורים לטווח המיידי. אני אדבר עוד מעט על השלבים עצמם, אני אגיד גם מה אנחנו מקדמים השנה. הסיפור של מימוש האחריות של משרדי הממשלה, אנחנו לא במצב טוב, יש סדרה של החלטות ממשלה שהיו בנושא רעד לרבות רעד 2 והדברים לא מתקדמים. חלק ממה שאני רואה בתפקידי זה לראות שהדברים האלה מתקדמים כמו שצריך. הרשויות המקומיות הן ברמת מוכנות שונה ואני מזכיר שזו לבנת היסוד. עיקרי המענה. אחת, מטרת העל זה להביא את מדינת ישראל למוכנות לתרחיש כזה. כמו שנאמר, זה אירוע טבע וצריך לראות שאנחנו מתארגנים לנושא הזה ואני עוד מעט אציג את זה, לא אשאיר את זה בסיסמה. יש חמישה שלבים, אני לא ארחיב עליהם, אני בעיקר אדבר פה על מה הולכים לעשות בשלב של היערכות. אני חייב להגיד שבשלב השיקום המלא, ארוך הטווח, נמצא פה נתנאל ממשרד רוה"מ, הוא חזר בחזרה למשרד, יש פה צוות מטה מצומצם שאמור לקדם תוכנית לאומית לשיקום ארוך טווח. אני מאוד מקווה שאנחנו נראה מימוש ובניית תוכנית בקרוב מאוד. זה אחד הדברים ששאלת, מה התקדמנו מהוועדה הקודמת, מהמפגש הקודם. אנחנו ברח"ל ישבנו עם כלל משרדי הממשל, בנינו תוכנית אב עם שבעה מאמצים. תוכנית לאומית, אני אתן דוגמה, כולל מה המצב שלנו, גם איך מקדמים את תוכנית האפחות. תשתיות ומערכות, רעידת אדמה זה לא רק חיזוק מבנים, כי לא משנה כמה אתה תתקדם לעולם יהיה לך פער ובסוף איך יוצרים פה גיבוש תנועת מצב והערכת מצב ומפעילים את הכוחות באופן נכון. אני לא איכנס פה לדברים, כולל עמ"טים, עמ"טים זה עבודות מטה לאומיות שעכשיו מקדמות את המוכנות. הנה דוגמה לאיך לקחנו את כל התוכניות. הצבעים, מה שבאדום הוא בפער, לא בכשירות, הרמזור הוא כמובן צהוב, כתום, אדום. אנחנו השנה הולכים לעשות משחקי מנהלים, לקדם פערים שיש לנו, לרבות לדוגמה 'קצוות תבל' זה כל מנגנון הסיוע הבין-לאומי שמדינת ישראל תצטרך. אפשר לראות פה את כלל התוכניות, גם את גאנט העבודה וגם מה שאנחנו נטפל בזה במשחק מנהלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי אצלנו בוועדת הפנים זה מרכז שלטון מקומי. << אורח >> איציק בר: << אורח >> זה אחרי ששיניתי את זה למשחק מנהלים ולא משחק מלחמה, כי זה רעידת אדמה. יש פה אתגר, אנחנו נמצאים מה-7 באוקטובר במערכה מתמשכת, גם הקשב הלאומי הוא לדברים אחרים ובצדק. למרות התקופה המאתגרת אנחנו הולכים לעשות שבוע עורף, אפשר לראות פה את התאריכים, הולכים לעשות יום אחד של תרגיל מטות של כלל הגופים, גם האופרטיביים וגם משרדי הממשלה, לסכם את תהליך העבודה של גיבוש תמונת מצב והערכת מצב, הולכים לעשות ארבעה משחקי מנהלים, לטפל בפערים שהם פערים מתמשכים. לדוגמה עולם החללים. לשמחתי יחד עם משרד הדתות קידמנו השנה את המענה לתרחיש מלחמה, אנחנו נקדם גם את הסיפור של רעידת אדמה, זה היקפים אחרים, זה מנגנון אחר. אני מזכיר שהסיפור של מחסה הולם, זה המענה לאוכלוסייה עקורה מביתה, היא אמורה להיות מובלת, אני אומר 'אמורה' בכוונה כי היא לא מקבלת את הקשב של משרד הפנים וגם את זה אנחנו נצטרך לקדם ובמהלך שנת 2027, בהנחיית שר הביטחון, אנחנו מתכננים לעשות תרגיל לאומי, תרגיל שטח. התרגיל האחרון שקרה היה ב-2017 בהקשרים של תרגיל לאומי ולא תרגילים של הגופים עצמם. שמנו ארבעה דברים במיקוד מה הולך להיות מקודם. מערכת AMIR. באמצעות מרכז מומחים שיש ברח"ל, שהוא גם חלק מאנשי ועדת ההיגוי הבין-משרדית לרעד, אנחנו פתחנו מערכת שתאפשר לנו בדקות הראשונות, דקות עד שעות, זה בקבועי זמן שונים, לקחת את כלל הסנסורים שיש לנו בעולמות הגילוי לרעידת אדמה, לחבר סנסורים נוספים ולייצר מפה שתביא תוך מספר דקות את הערכת הנזק כתוצאה מרעידת אדמה. למה הדבר הזה נדרש? ראינו ב-7 באוקטובר שמה שאתה רואה הוא לא בהכרח האירוע המורכב, אפרופו שדרות. פה אנחנו רוצים לייצר כמה שיותר מהר, עד שגופי הפיקוד ושליטה מייצרים את התמונה בשטח להביא את הערכת הנזק הראשונה. יכול להיות שרעידת אדמה במוקד ים המלח בכלל תשפיע באופן משמעותי על מרחב דן רבתי, ולא כמו שאנשים אמרו: רגע, הייתה רעידת אדמה בדרום אז מתחילים לרוץ כוחות שטח. האירוע השני הוא לפתח ולטייב את מנגנון ההתרעה שלנו לצונאמי. זה בעיקר בהשפעות שיש במדינות או באזורים השונים, או אירוע שקורה בים תיכון. הדבר השלישי, אפרופו תקציב השנה, יש החלטת ממשלה לקדם את פערי המיגון בקרית שמונה, אנחנו חברים בתוך הצוות והכוונה היא לייצר מענה שהוא גם מיגון למלחמה וגם מיגון לרעד. זה אומר שלא יהיה מצב שבו טיפלת במענה למלחמה ולא חיזקת מבנה, זאת אומרת אם שמת למבנה ממ"ד אבל לא חיזקת אותו אז זה פער. והדבר הרביעי, שהוא המורכב, זה להחזיר חזרה לשולחן את הצעת המחליטים שנכתבה, להתחיל לעשות פה דיונים עם האוצר, לבנות תוכנית מדורגת רב שנתית. אפרופו קרית שמונה, זו אחת מעשר הערים, ולהתחיל בהסתכלות רב שנתית איך אנחנו מקדמים את המענה. שלב ראשון זה תקציב לתכנון, צריך להגיע לתכנון פרטני של עשר הערים ואזורים שהם אזורים מאותגרים ולראות איך הדברים מתקדמים. אני חייב להגיד שאזור גוש דן רבתי, בדגש על תל אביב, זוכה להתחדשות עירונית מאוד מאוד משמעותית, בשונה מהערים שאתם רואים פה ברשימה. גם אזורים, אני לוקח את טבריה כמקרה בוחן, אז יש בנייה והרחבה בטבריה מאוד משמעותית, אבל אין טיפול בבנייה הישנה, ולכן לא רק הרחבות בערים נותנות מענה לפערים שיש לנו ברעידת אדמה אל מול חיזוק מבנים, כי אנחנו לא עושים באותו קצב של בנייה של מבנים חדשים. לסיכום, הסיפור של התוכנית הרב שנתית ותוכנית אב, זה לא רק להסתכל על הסוגיה של תקציב לחיזוק, יש פה הרבה דברים שאנחנו צריכים לסדר אותם. מדינת ישראל לעולם כשתחווה אירוע רעידת אדמה תידרש להתעסק עם חללים ועם זיהוי חללים ועם פתרונות לטווח הקצר של עקורים ולטווח הבינוני והטווח הארוך ואלה התוכניות הלאומיות שאנחנו נדרשים לקדם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד מילה על תשתיות-על? דיברת בעיקר על מבנים. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אנחנו הולכים להוציא עדכון למסגרת ההיערכות שהצגתי. העדכון שאנחנו הולכים להוציא הוא לנתח את ההשפעות של רעידת האדמה על המשק ועל התשתיות הלאומיות. כמו שציינתי את משרד הבריאות ומשרד החינוך, אני חייב להגיד שמשרד האנרגיה אל מול הרשויות הייעודיות שלו גם כתב תרחישי ייחוס נושאיים לרשויות וגם נערך. אני אתן דוגמה, מינהל הגז של מדינת ישראל נערך למצב שבו רעידת אדמה תפגע קשה מאוד, ההערכה שאנחנו נהיה ב-20 מקטעים בכלל הארץ של פגיעה בתשתית ההולכה, ונבנית פה תוכנית, זאת אומרת מה עולמות ההתאוששות, ה-BCP, איך מחברים את זה לתוך מכרזים אל מול קבלנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בארות הנפט, היו מקרים של דליפות. << אורח >> איציק בר: << אורח >> נתתי דוגמאות להיערכות, זה לא שלא עוסקים בזה. עוסקים בזה הרבה מאוד, גם הקידום של היערכות למלחמה מתחבר בחלקו הגדול גם להיבטים של רעידת אדמה ויש פה עשייה, יש פה עשייה של המשרדים, יש עשייה של הרשויות הייעודיות. האם מדינת ישראל ערוכה כמו שאנחנו רוצים לרעידת אדמה? התשובה היא לא, אני לא מסתיר את זה, זה גם נאמר בדוחות, ועכשיו צריך לעשות הרבה מאוד דברים לקדם. יש פה דברים שאני לא אחזור עליהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים, איציק. רואים באמת עבודה משמעותית שנעשית, יש פה לא מעט שאלות. אני אעשה סדר בסדר הדוברים. אורלי, את תרצי לשאול כמה שאלות, אנחנו נרצה לשמוע את ועדת ההיגוי, משרד רוה"מ, בריאות, חינוך, בנקים, ביטחון פנים ואוצר לסיכום, כי בסוף אנחנו צריכים לשמוע מאיפה אנחנו ערוכים תקציבית, בין לבין נכניס גם אורחים נוספים שנמצאים פה ואת השאלות של חברי הכנסת. אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> מה הסטטוס של מה הצגת עכשיו, האם זה משהו התחלתי או שזה כבר אושר על ידי הממשלה? ואם כן, איך זה מיתרגם לאיזה שהוא תקציב, אם כבר זה מיתרגם. זה דבר אחד. הצגת את זה שיש צורך תקציבי לצמצום פערי המדינה, כ-17.5 מיליארד ₪, לא התייחסת בכלל בתוך המצגת שלך בתוכניות לעניין של חיזוק מבנים, לא מבני בתי מגורים ולא מבנים של תשתיות. האם ה-17.5 מיליארד הזה כולל בתוכו את העלות של חיזוק מבנים, ואם כן, באיזה היקף? שאלה נוספת על התקציב, כמה מהתקציב הזה יכול להיעשות באמצעות איגום משאבים ותקציבים אחרים. כשהזכרת את קרית שמונה, בקרית שמונה כבר יש תקציבים במסגרת תוכניות אחרות, אז לא בטוח שכל ה-17 מיליון של רעידות האדמה, או כמה שזה לא יהיה, הם בהכרח כסף שצריך להגיע חדש. שני דברים שאין במצגת ולי היו חסרים. האחד זה כל הנושא של חיזוק מבנים, כולל בשלב ראשוני מיפוי פערים ברשויות נוספות. אתה הזכרת את עשר הרשויות שיש לגביהן את המיפוי של פיקוד העורף, עברו כבר כמה שנים מאז המיפוי של פיקוד העורף והשאלה אם יש איזה שהיא כוונה ולהשקיע כספים ולעשות מיפוי ברשויות נוספות מעבר לעשר האלה. זה דבר אחד. הדבר השני שלא הזכרת זה הנושא של הסמכויות של רח"ל בחוק העורף, וגם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הזכירה את דוחות המבקר, זה משהו שעולה לאורך השנים בדוחות המבקר, שאלת הסמכות והאחריות. זה עלה גם בהקשר של רח"ל, שזה גוף שיש לו המון תפקידים, אבל אין לו סמכויות, כנ"ל ועדת ההיגוי. זה לא הופיע כאן בתוך הדבר הזה. ונקודה אחרונה, הזכרת את קרית שמונה, אני חוזרת על זה שוב, ואמרת שאתם הולכים לעבוד על תוכנית גם סביב ההקשר של המיגון, אבל כבר יש תוכנית. במסגרת התוכניות שנעשו לשיקום הצפון ופורסמו כבר בתחילת 2025 היו גם תוכניות ספציפיות לקרית שמונה, שלומי ומעלות תרשיחא, אם אני זוכרת נכון, ששם דובר על תקציבים ספציפיים ועל שני מנגנונים ספציפיים למה אמורים לעשות, אחד היה התחדשות עירונית והשני לתת סבסוד פרטני ולא דרך הקבלנים. השאלה כמה מזה כבר נעשה. זו תהייה למה צריכים להתחיל לבנות את התוכניות מחדש כי כבר הממשלה החליטה על משהו. << אורח >> איציק בר: << אורח >> לא אמרתי לבנות את התוכניות. אני אתייחס לכל הדברים שאמרת. דבר ראשון, לגבי הסטטוס של הדברים. בחלק מהדברים הצגתי לדוגמה בתוכניות לאומיות איפה אנחנו עומדים. הסיפור של תוכנית האב זה דבר חדש, השקנו את זה, בנינו את זה, תכננו את זה ממש לקראת שאגת הארי. אני יודע שביקשתם לקבל מאיתנו תוכנית, קיבלתי שאילתה על זה, אתם תקבלו את התוכנית הרחבה, לא נגעתי בכלל הדברים. הסיפור של 17 מיליארד, כשהרעיון הוא מיליארד בשנה, הוא מתחלק באחוזים, 75% זה לחזק מבנים בהקשרים של מענה לרעד, ו-25% אמור ללכת לצרכים שמסודרים ומוגדרים בצורה מאוד ברורה בהחלטת הממשלה לגופים השונים שנדרשים להיערך. לדוגמה מגן דוד אדום בהקשרים של בניית נט"רים. אני פותח סוגריים, השנה רח"ל מתקציבה, גם בסיוע של תקציב של משרד הבריאות, אנחנו הולכים לעשות פיילוט של שמונה נט"רים, נט"ר זה נקודת טיפול ראשונה, באירוע רעידת אדמה. אנחנו לא רוצים להציף את בתי החולים, אנחנו רוצים להגיע למצב שיש פריסה ארצית של הרבה מאוד נקודות טיפול ראשונות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בתי החולים לא מחוזקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, תיכף נשמע גם את משרד הבריאות. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> 75% שהולך לחיזוק מבנים, לכמה מבנים אתה מתייחס שם? איזה פער? << אורח >> איציק בר: << אורח >> אלה נתונים שקיימים, זה הוצג בתוך הדוחות, אבל אני אחזור לנתונים. במדינת ישראל יש 80,000 מבנים שהם מעל שלוש קומות, אנחנו בעיקר התייחסנו למעל שלוש קומות, זה סך הכול המצב במדינת ישראל, אלה מבנים שנבנו לפני 1985. המיקוד בעשר הערים, מדובר על 1,871 מבנים. לכן נדרשת פה שאלה, למה אם בסך הכול עשר הערים באחוז אל מול ה-80,000 זה חלק קטן, אבל אלו ערים שנמצאות בסיכון, הם יהיו בקרבת מוקד הרעש ולכן העוצמה שם תהיה עוצמה מאוד משמעותית והסבירות שהם ייפגעו היא גבוהה מאוד. אלה הנתונים. לגבי קרית שמונה, לא המצאנו את הגלגל. יש תוכניות, יש תוכנית שנקראת ב/302 שאמורה לטפל בצפון, רק היא לא התקדמה, בדגש על קרית שמונה. יש עכשיו החלטת ממשלה בהנחיית רוה"מ, זה לבנות תוכנית מיידית לקרית שמונה. אני הערתי הערה, כי הרבה פעמים בונים תוכנית שנותנת מענה למלחמה ולא מטפלים במרכיב של רעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה עלה בדיון הקודם, שאין סנכרון בין שני הגופים שעובדים במקביל, אחד שממגן לרעידות אדמה ואחד שממגן למלחמה. בתוכנית הזאת אתם מבצעים סנכרנון של מיגון? << אורח >> איציק בר: << אורח >> אנחנו נמצאים בתוך הצוות, אני חובש שני כובעים, בכובע אחד אני יו"ר ועדת ההיגוי לרעד שהייתה בעבר במשרד רוה"מ ועברה למשרד הביטחון ובכובע השני אני ראש רח"ל, אני עושה דיון ומנחה את עצמי במשימות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בקרית שמונה זה אחד פלוס אחד, זה גם טילים וגם רעידות אדמה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> זה לגבי הדברים ששאלת, ויש פה פילוחים של כלל הדברים, אם את רוצה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> חוק העורף. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אני אתן מקרה בוחן. נכנסנו לשאגת הארי כשבעם בלביא לא היה מענה מדינתי למחוסרי קורת גג, בשאגת הארי לא שמעתם טענות, לא של אזרחים ולא של ראשי רשויות. יצרנו נוהל בין-משרדי שהובל על ידי רח"ל שאומר שאזרח שהבית שלו נפגע מגיע למקום שמוגדר ברשות, מקבל מענק ראשוני, הרשות מקבלת תקציב לתמוך את עצמה בתוך האירוע, הרשות לא נדרשת לעשות הסכמים עם בתי מלון, זה הובל על ידי חמ"ל במשרד התיירות וניתן מענה שלם. למה נתתי את מקרה הבוחן? כי לרח"ל אין שום סמכות להנחות את המשרדים. נתתי פה דוגמה, נלך להחלטות ממשלה, כמה החלטות ממשלה ממומשות, להחלטת ממשלה יש סמכות, היא הגדירה משימות. לכן עד שיהיה חוק עורף, ותסתכלו כמה אנחנו מתקשים לקדם חוקים, אני מתכנן לטפל בסיפור של חוק העורף בביסים קטנים, בהחלטות ממשלה, ברתימה, יום אחד נתעורר ונגיד אופס, יש פה חוק עורף והוא גדל. חוק עורף לא מצליח להתקדם, אני אגיד לכם למה הוא לא מתקדם מ-2010-2009, כי חוק עורף אמור להגדיר במרחבים עמומים למשרדי הממשלה אחריות שחלקה היא עמומה, ושתיים, היא אמורה לייצר מנגנון שלוקח כסף ומשאבים ממשרדי ממשלה אם הם לא מממשים את האחריות שלהם בחירום. אני חדש בתפקידי, מגיע מתפקיד לא פחות מורכב ומאתגר, אני מבין את אמירת מבקר המדינה, סמכות ואחריות זה נוח לעשות גזור-הדבק על כל הביקורת, לא כל הדבר זה סמכות ואחריות. יש פה תיאום והגדרה של ב/43, לרח"ל יש מנגנון של תיאום והסדרה. אין מה לעשות, צריך להביא את משרדי הממשלה לשולחן, צריך לבנות את התוכניות. נתתי דוגמה של בין עם כלביא לשאגת הארי, שנכנסנו בזווית אחרת לאירוע הזה, מתואם ומסונכרן עם הכול, כולל משרד רוה"מ קידם את הצעת המחליטים בהקשרים של סיוע תקציבי לאזרח ולרשות עצמה. זה מה שאני מצפה שיקרה, שתהיה פה עבודת מטה בין-משרדית. אני רואה את עצמי כאג"מ של משרדי ממשלה, קרי מה לעשות מסונג'ר ומתוכלל ורב וחוטף צעקות, אבל זה מה שנדרש במשמרת שלי. נתתי פה דוגמה ברורה שגם הוכיחה את עצמה ואיך צריך להתארגן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שכולנו רוצים לאחל לך הצלחה בתפקידך, יש לך תפקיד חשוב, כמו שאמרת, אתה מתכלל את האירוע וטוב שאתה לוקח את זה ברצינות וזה ניכר מההצגה שלך. אני שמחתי שבינואר השנה שר הביטחון הכריז על שנות מוכנות קריטיות לרעידות אדמה. אני חיפשתי בתקציב תקציב צבוע למוכנות לרעידות אדמה ולא מצאתי. אתה יכול לומר מה התקציב שיש בתקציב המדינה 2026 למוכנות והיערכות לרעידות אדמה, בתור מי שמתכלל את האירוע למול משרדי הממשלה? << אורח >> איציק בר: << אורח >> אנחנו השנה עוד לא הצלחנו להבקיע עם הצעת המחליטים. אם אני סוכם את סך הכול התקציבים שצבועים למשימת רעד במשרדים, במשרד הבריאות, תקן אותי, יש בסביבות ה-80 מיליון שקלים, במשרד החינוך גם כן פלוס מינוס 80 מיליון שקלים. אצלנו ברח"ל יש משהו כמו 20 מיליון שקלים שמושקע בתוך המשימות השונות. עד שלא תעבור החלטת ממשלה בתקציב רב שנתי אנחנו נמשיך להתעסק עם תקציבים שהם פירורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש 8 מיליארד רזרבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למעשה מה שאתה אומר, שההכרזה הדרמטית על שנות מוכנות קריטיות לרעידות אדמה על ידי שר הביטחון היא החלטה שעד שהיא לא תהיה מגובה בהחלטת ממשלה היא החלטה ריקה, כי כשאין תקציב אי אפשר לבצע את רוב הדברים שדיברת עליהם. << אורח >> איציק בר: << אורח >> לא מדויק. אתם עוד פעם הולכים לסיפור של תקציבים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור שאנחנו הולכים לסיפור, אנחנו מפקחים על תקציבים. אבל חשוב לי להעיר משהו על ההצגה שלך, מדינת ישראל טובה, וטוב שכך, בהתמודדות עם אירוע חירום. כשאירוע חירום מתרגש עלינו, כל רשויות המדינה והחוסן האזרחי שלנו בא לידי ביטוי, אין כמו רשויות המדינה ועם ישראל כשמתרגש עלינו אירוע חירום. אני חושב שהתפקיד, במיוחד כשמדובר באירועי קיצון אקלימיים, הוא לצמצם את הנזק שנגרם לפני שהוא נגרם. כך במוכנות ישראל לשריפות ענק, בצורך להגדיל את לוחמי האש ולרכוש ציוד משנה מציאות וכך גם כאן, ורוב ההצגה שלך, אדוני, התייחסה למה קורה כשהאירוע מתרגש. אני חיפשתי בהצגה שלך מפת דרכים לאיך ממגנים את המבנים ודואגים לכך שכשרעידת האדמה תגיע, והיא תגיע, הצורך בלפנות אנשים למלונות, הצורך בלהציל לכודים, יהיה מינימלי כי המבנים יחוזקו ולא יצטרכו לפנות אנשים מתחת להריסות כי יהיו פחות הריסות. כמו שהצגת, וזה מגובה גם במסמכים, על כל שקל שאתה שם עכשיו אתה חוסך 13 שקלים בשיקום ההריסות. לכן אם אתה מדבר על תרחיש ייחוס של 150 מיליארד שקל נזק אז צריך 11 מיליארד שקל בהשקעה נוכחית. אתה אומר שיש עכשיו 100 מיליון שקל, זה לא פרומיל ממה שצריך. זה האירוע בעיניי של רח"ל, לחזק את המבנים כדי שכשהאירוע יתרחש יהיה מינימום צורך לשקם וחלילה לטפל בפצועים ובהרוגים שלנו. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אני אתן לכם מודל שקרה בטייוואן, ב-1999 הייתה רעידת אדמה משמעותית בטייוואן, 7.3 זה עוצמת האירוע, היו שם מעל 3,000 הרוגים, אלפי פצועים, לא מעט מבנים נפגעו. הם עשו תהליך מאוד מואץ של לא מעט דברים ופגשו עוד פעם רעידת אדמה ב-2024 והנתונים האלה ירדו בעשרות אחוזים, לדוגמה 900 פצועים. מה הם עשו? חלקם הגדול ישראל עשתה. הם בנו מערכת התרעה, קיימת במדינת ישראל גם בבתי ספר וגם בפריסה ארצית. אירוע זה לא רק חיזוק מבנים, אם אין התרעה אז אתה תמצא את עצמך בתוך הבית כשיש לך רעידת אדמה כשאתה בכלל לא מבין שאתה באירוע רעידת אדמה ואתה לא עושה את הפעולות הנדרשות. הם קידמו תקן של בנייה מחייב לרעד, התקדמנו עם זה במדינת ישראל, לא לכל המקומות שאני רוצה, עוד אין לנו תקן מחייב בהקשרים של מתקני חומ"ס, עוד אין לנו תקן של צירים וכבישים. לא כל דבר זה כסף, הרבה פעמים זה לא רק המודעות, זה גם הכלים שבהם אתה בונה ומקים לאור הצורך להתמודד עם רעידת אדמה. אני לא בורח ממה שאמרת, שר הביטחון הנחה את זה לא כאמירה בעלמא, אלא כשיהיה רעידת אדמה יהיו פה אירועים, אתה עושה פעולות של מניעה ואפחות ואתה לא תידרש לעוד הרבה מאוד סוגיות נדרשות ויש לנו פערים ואנחנו מטפלים בהם. כשיגיעו המשאבים וכשתהיה החלטת ממשלה שתביא תקציב ייעודי לטיפול באפחות ומניעה בהקשר של חיזוק המבנים אנחנו נהיה במקום טוב יותר. אני לא בורח מזה, אבל אני לא מחכה שתהיה החלטת ממשלה, אני מטפל בלראות שהמערכות האלה כשירות ועובדות, אני נערך למצב שמדינת ישראל תחווה אירוע של צונאמי. לא לפני הרבה זמן היינו סביב אירוע בסנטוריני שעתיד היה להשפיע על מדינת ישראל. מה קורה עכשיו אם יש רעידת אדמה, איך מטפלים בחללים, בפינוי פסולת בנייה, במענה של שהייה של אוכלוסייה? אלה תוכניות שצריך לעבוד עליהן וזה חלק מהעניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, זה שקול כמו לשלוח כוחות חי"ר בלי אפודי מגן. כשאין טיפול למבנים מה תושבי בית שאן וטבריה יעשו כשהבניין שלהם יקרוס עליהם כי אין לו חיזוק? הם יילכו עם ההכרזה של שר הביטחון ביד? רק 5% מהמבנים במדינת ישראל שזקוקים לחיזוק חוזקו, מה עושים עם הנתון הזה? מחכים להחלטת ממשלה? אז תהיה התרעה, אבל הבניינים יקרסו עליהם, זאת המציאות. אני באמת לא מצליח להבין. ויושבים פה בנחת, אנחנו יושבים פה מתחת למיזוג הנעים של ועדת הפנים והגנת הסביבה ואין כסף. תתעוררו. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אף אחד לא יושב בנחת ואנחנו ערים ועובדים מאוד קשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מזלזל בעבודה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> רגע, הערת, אני עונה. אף אחד לא ישן, כולם ערים וכולם עושים את הכול כדי לקדם את עצמנו לאירוע כזה. בסוף משאבים זה החלטה של דרג מדיני לאן המשאבים הולכים. אתה רוצה שאני אציף לך את האתגרים? אנחנו נמצאים במציאות של לאן משקיעים את המשאבים, בחיזוק מבנים? בעוד מערכות חץ? בחימושים? אני מגיע מתפקיד שעסקתי בתוך העולמות האלה. בסוף השמיכה הזאת, צריך לחלק אותה אחרת. אני גוף שאמור להוציא את זה לפועל, עד שלא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האמירה שלי היא לא כלפיך, אדוני, אני גם לא רוצה להכניס אותך לפוליטיקה, אבל בתקציב הנוכחי עברו מיליארדים לסקטורים ולכספים שהם לא רלוונטיים. לכן אני אומר, לא חסר כסף, יש עניין של סדר עדיפויות לאומי ולתחושתי האירוע הזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי. אני משקף לך את תמונת המצב. אני מכיר ש-5% מהמבנים שדרושים למיגון או לחיזוק לטובת רעידות אדמה מוגנו ורובם במרכז הארץ, שם יש התרעה פחותה לרעידות אדמה. על כל השבר הסורי אפריקני, שמדובר בעשר ערים, כמו שאמרת, כמעט לא חוזקו מבנים. המשמעות היא שגם אם תהיה התרעה הבניין יקרוס על אותם אנשים ואז יהיה לנו את תרחיש הייחוס שהצגת, אלפי הרוגים, עשרות אלפי לכודים, נזק מצטבר של 150 מיליארד שקל, ואנחנו עומדים למול האירוע הזה ואין משאבים. איפה סדר העדיפויות הלאומי? << אורח >> איציק בר: << אורח >> בשביל זה אני חוזר ואומר, תפקידי זה לראות שאנחנו מקדמים את הצעת המחליטים, ואני לא רק מחכה להצעת המחליטים, אני לא עובד בטור, אני עובד במקביל, יש פה הרבה דברים שצריך לקדם, לא רק הסיפור של האפחות והמניעה, וגם הוא כשיהיה לו תקציב הוא לוקח הרבה מאוד זמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז ראוי להתחיל כמה שיותר מוקדם ולא לחכות עם זה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> בחלק מהדברים התחלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד מילה על ההדרכה של האזרחים? קיימת מערכת התרעה היום שיכולה להגיע לטלפונים, העניין הוא להכין את האזרחים שגם במקום שהמבנה אמור לקרוס יוצאים החוצה, משהו בהתנהגות. אני לא רואה הסברה מסיבית כשהאירוע לפתחנו כמו שעשו במלחמות. זה יכול להציל הרבה מאוד אנשים. << אורח >> איציק בר: << אורח >> לגבי המודעות, מודעות הציבור, הנחיית הציבור, התנהגות הציבור, זה מטופל בכמה רבדים. אחת, יש לנו תוכנית עם משרד החינוך שרח"ל מתקצבת, ועדת ההיגוי. כשאני אומר רח"ל וועדת ההיגוי, זה אותו גורם. כל כיתות ח' במסגרת לימודי הגיאוגרפיה עוברים יחידת לימוד בהקשרים של רעד וצונאמי כולל התנסות בערכת VR. בהזדמנות אפשר להביא לחברי הוועדה להכיר את זה, איך מתמודדים עם אירוע צונאמי ואיך מתמודדים עם אירוע רעידת אדמה. הדבר השני, מול גופי הפו"ש, גם משטרת ישראל וגם פיקוד העורף, כל פעם שיש אירוע רעידת אדמה שגם לא מופעלת בו התרעה מיד דורשים בהסברה, בדחיפה, לאזרחים. אנחנו מתכננים בשנת 2027, במסגרת התרגיל הלאומי, לעשות קמפיין. דחינו אותו כי הקשב של האזרחים הוא קשב אחר, אם אני אצא לקמפיין, יגידו: הבחור מנותק ממה שקורה סביבו. גם לי אין קשב לתוך הדברים האלה, זו דילמה, עכשיו להעמיס על האזרח בעוד משהו. כל פעם שקורה, גם במדינות שכנות או במדינות עניין, אנחנו דורכים שוב את המודעות של האזרח, כל הזמן מפמפמים את הדברים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה שיוראי אולי פספס את זה בשאלה שלו, אבל 5 מיליארד שקלים ב-2018 שדובר שעברו, אתה יודע להגיד מה היה הניצול שלהם? איך הם פוזרו תחת רח"ל או ועדת ההיגוי לגורמים הנוספים שנמצאים? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ב/302 היה גם לרעידות אדמה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> ב/302 זו החלטת ממשלה שסוכמה ב-2018, התחילה ב-2023. יש מחלוקת עם האוצר האם עברו כל ה-5 מיליארד שקלים. אני טוען מהיכרותי במקרה זה בתפקיד הקודם שחסר מיליארד שקל שהוקצה לגופים השונים כחלק מעניין של מוכנות המרחב האזרחי, הוא לא בהכרח הלך לחיזוק מבנים. אחרי שאמרתי את זה, נכון שפיקוד העורף, כי הוא מוביל את התוכנית, יציג סטטוס מסודר, או משרד הביטחון, המשנה למנכ"ל. יש התקדמות מאוד משמעותית במרחב ה-0 עד 1, זאת אומרת כלל היישובים, 24 יישובים, ב-0 עד 1 נמצאים כבר בשלבים מאוד מתקדמים, חלקם ב-80%, 90% מימוש. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל זה החלק של המיגון, לא החלק של החיזוק. << אורח >> איציק בר: << אורח >> בגלל שהסיפור הזה פוגש גם מיגון וגם חיזוק, מה שהוא מתחת לשתי קומות אתה לא מטפל בו בחיזוק, אתה מטפל בו במיגון. מה שהוא מעל שלוש קומות אתה נדרש גם למיגון וגם לחיזוק ולכן לא הגענו לאזורים, אפרופו קרית שמונה, בהקשרים של חיזוק לרעש. נעשו פה לא מעט דברים, תהיה פה סקירה של משרד הבריאות ומשרד החינוך על הסיפור של היערכות גם למלחמה וגם לרעד, גם בתי חולים וגם בתי ספר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. אנחנו גם נגיע לאוצר בהמשך הדוברים. משרד רוה"מ, בבקשה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> בוקר טוב. אני גם ממשיך את הדברים של איציק וגם מזדהה איתו, שנינו בתחילת תפקיד, נכנסתי לתפקיד לפני חודש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהצלחה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> תודה. מטה היישום לשיקום ארוך טווח לרעידות אדמה חזר למשרד רוה"מ לפני חצי שנה ואנחנו עכשיו בתהליך של איוש המטה והתחלה של עבודה. הפרויקט הראשון שהתחלנו איתו זה הסיפור של האצת מיגון הצפון שבתוכה נמצאת קרית שמונה. אמנם שאלת לפני זה על המיגון, אבל בקרית שמונה ההזדמנות היא לחבר מיגון וחיזוק ביחד. לגבי קרית שמונה, אנחנו לקראת בשורה כשההחלטה הזאת תעבור, שנכון להיום בקרית שמונה יש סדר גודל של 5,000 מבנים שצריכים גם חיזוק וגם מיגון ביחד. זה נכון שעכשיו הדחיפות היא סביב מיגון, אבל החיבור שלו לחיזוק זה משהו שהולך לקרות בקרוב. אני אגיד חיזוק במילה חשובה לרח"ל וגם לוועדת רעידות האדמה, נכון ש-302 דיברה על מיגון אבל הם הכניסו טוב טוב בראש של פיקוד העורף שברגע שעושים מיגון עושים מיגון וחיזוק ביחד. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> איזה החלטה? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> ב-26 באפריל העברנו החלטה של הקמת צוות מנכ"לים להאצת המיגון ביישובים הקדמיים בצפון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כשמדברים אז מדברים בעיקר על היישובים, על ה-0 עד 1? << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אני ממשיך את מה שגם איציק אמר, שחלק מהעבודה של רח"ל במשך השנים הייתה להכניס בתודעה שאין מיגון בלי חיזוק, זה מגיע בילד-אין גם בתקציב וגם בתפיסה שאנחנו מציגים כשאנחנו עובדים על ההחלטה הזאת. מבחינתנו ברגע שקרית שמונה היא בטווח של המיגון, שם בכל הבנייה הרוויה ייכנס גם חיזוק מבנים כחלק מהתוכנית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> התחילו לדבר על זה לפני שנה ומשהו כבר, אז משרד השיכון העלה את זה, השאלה זה האם כבר בוצע - - - << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אני לא נכנס עכשיו ל-ב/302 - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> במסגרת תוכנית לשיקום הצפון שעברה בשנה שעברה דיברו גם על - - - << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> על התחדשות עירונית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ועל דברים שהמדינה מסבסדת בגלל, כמו שהיו"ר אמר, שאין היתכנות כלכלית לתמ"א 38 בפריפריה. השאלה האם הייתה איזה שהיא התקדמות בקרית שמונה - - - << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אלו שאלות שהרשות להתחדשות עירונית צריכה לעסוק בהן, על תמ"א 38. כולנו יודעים שפינוי בינוי זה הפתרון הכי טוב גם לחיזוק וגם למיגון, ספציפית לגבי קרית שמונה - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני חייבת לשאול, כי אם אתה היום יושב בצוות שמקדם החלטת ממשלה שאמורה לתת מענה לפער אז נראה לי על פניו שאתה אמור להכיר את הנתון של כמה כבר בוצע. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> לגמרי. אני יכול להגיד עכשיו. באמת כשהתחלנו ניגשנו להחלטה הזאת מצד המיגון והבנו מהר מאוד שהסוגיה פה היא גם חיזוק וגם התחדשות עירונית, זו סוגיה מאוד מאוד גדולה בקרית שמונה, יש היום סדר גודל של שמונה מתחמים שהרשות להתחדשות עירונית מקדמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם היא מצליחה לקדם את ההתחדשות עירונית בקרית שמונה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> במוסדות התכנון זה מתקדם יפה, מקורות עדיין אין מספיק כי במקומות בלי היתכנות וכדאיות, כמו שמצביע הדוח שהם הוציאו ב-2022 – << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם לא לייצר שם חשיבה מחודשת. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אתם ממש מרימים פה ב - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא מרימים, אלו שאלות חוזרות ואנחנו לא רוצים להיות בדיון הבא עם אותן השאלות. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> אנחנו בהחלטה שלנו, זה בדיונים עם האוצר, מכוונים שהכסף של המיגון ישמש כמצ'ינג, לפחות התחלתי, להתחדשות עירונית. כמובן צריך לראות שזה לא עובד לרעתנו על חשבון המיגון, כי תהליכי התחדשות עירונית לוקחים המון זמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן שאלתי בפתח הדברים האם כבר יש סנכרון בין הצוותים. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> כן, יש סנכרון, יושבים כמעט ברמה יומית והמטרה היא להביא לממשלה - - - << אורח >> איציק בר: << אורח >> לכן נבנה פה צוות מנכ"לים בין-משרדי כדי לייצר את התוכנית. אם אתם רוצים נתונים על קרית שמונה אפשר לשלוח לכם ולתת לכם גם פה נתון על כל דבר שאתם רוצים בקרית שמונה. << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> גם, וגם פיקוד העורף הציגו את הנתונים בוועדה לביקורת המדינה לפני שבוע וחצי. בגדול מתוך 5,200 - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> במסגרת שיקום הצפון ניתן תקציב כולל לחיזוק - - - << אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >> נכון, למתחם אחד של התחדשות עירונית. שוב, את זה צריך להפנות לרשות להתחדשות עירונית. זה מתחם שבשבוע שעבר, אם אני לא טועה, קודם במועצת רמ"י ולפי הפרסומים מתחיל לעלות על המסלול. << אורח >> איציק בר: << אורח >> לגבי השאלה ששאלתם על ב/302, לגבי 0 עד 1 קילומטר, זה 21 יישובים, סטטוס ביצוע, סך הכול ב-55%. יש יישובים שהם מן הסתם באחוזים מאוד גבוהים, בתקציב של 710 מיליון שקלים. 1 עד 5, זה היקף של 30 יישובים, הסטטוס הוא 26%, הושקע או תוקצב 875 מיליון שקלים. לגבי קרית שמונה, אנחנו מדברים על סך הכול מקצה לקצה על 6,700 יחידות, הן בנויות ממספר מאפיינים, צמודי קרקע זה 25%. הסיפור של פיילוט שרוצים לעשות במימון ישיר זה 700 יחידות דיור שזה 11%. התחדשות עירונית, הפוטנציאל הוא 1,300, שזה 19%, ויש עוד 3,000 יחידות דיור שהן בכלל בחשיבה עכשיו, וזה הצוות, איך הולכים לטפל בהן. יש פה מורכבויות. כשאני מדבר אפרופו בתי ספר, סטטוס מיגון מוסדי ב-0 עד 9, כולל קרית שמונה, באחוזים אנחנו מדברים על 38% בוצע, שזה 126 יחידות ב-0 עד 9, זה גם חינוך, גם רווחה וגם בריאות. בביצוע עוד 24%, שזה 81. באחוזים חצינו את רף ה-50%. ויש עוד 129, שזה 38% שטרם בוצע והוא בתכנון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> עם חיזוק ביחד או רק מיגון? << אורח >> איציק בר: << אורח >> העולמות של משרד הבריאות והחינוך ורווחה זה מענה דואלי, גם מלחמה וגם רעידת אדמה. איפה שאפשר למגן ולחזק עושים, איפה שלא, הורסים ובונים חדש. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לגבי מוסדות רווחה, רק לוודא, הנתון שאמרת כולל, אני מניחה, רק מוסדות שהרווחה מפעילה ולא של גופים בחברה האזרחית שמפעילים במבחני תמיכה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אמת. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> צריך להגיד לפרוטוקול שהרבה משירותי הרווחה ניתנים על ידי גופים מהמגזר השלישי. << אורח >> איציק בר: << אורח >> וכשאני מדבר על היערכות המשרדים ואופרציות שהם מפעילים, כשאני יוצא למכרז למפעיל, אז אני צריך לחייב אותו לתו תקן לחירום, כולל חירום רעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עלתה הסוגיה של תחנות משטרה, מבני עירייה, מבני כב"ה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> זה חלק מהעניין, כשאני מדבר על להציל את המציל, אם גופי החירום לא ערוכים אז הם ימצאו את עצמם בתוך אירוע לפני שמתחיל אירוע. ב-7 באוקטובר האתגר הגדול של צה"ל, שהוא קודם כל נדרש לתת מענה לעצמו לפני שהוא נותן מענה בהגנה על אזרחים. זה חלק מההיערכות של משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. נתנאל, יש לך עוד מה להוסיף? אז נשמע את משרד הבריאות ואחר כך נתחיל את הפינג פונג עם נציגי הציבור. << אורח >> ארנון מלאכי: << אורח >> אני אתן סקירה קצרה על ביצוע המיגון שהמשרד עושה. אני אחלק את זה לשניים, קודם כל יש את המיגון של המבנים, חלק מהחיזוק של המבנים הוא גם בשילוב של המיגון. לדוגמה ברמב"ם, כל הקומה של טיפול נמרץ, מחזקים שם את המבנה גם לרעידות אדמה. בית חולים נהריה, יש שם שיפוץ של מבנה הפנימיות, פל קל, עושים שם חיזוק, והמשרד מתקצב, זה לא תקצוב נפרד. בית חולים זיו שיושב על השבר, שם אנחנו בשלב הרביעי, כרגע יש קבלן שמבצע ויוצאים לתכנון של השלב החמישי והאחרון לחיזוק המבנה המרכזי. מבנה השיקום הישן בפוריה כבר לא פעיל, יש להם מבנה שנבנה ב-300 מיליון שקלים, הסתיים, נמסר לפני חצי שנה בערך והוא ערוך. וגם אני אציין לנושא הבא של תשתיות, חלק מהמיגון שבוצע או המבנים החדשים שנבנים, אז התשתיות שלהם נבנות כדי שיוכלו לתת מענה לתשתיות שלא עמידות או לא ממוגנות. לגבי תשתיות, המשרד עשה סקר מול כל בתי החולים, האומדן שלו כרגע זה 500 מיליון שקל לכל התשתיות. כשאני מדבר על תשתיות זה כולל בתוך המבנים, בתוך המחלקות, זה צינורות, זה צוברי חמצן, גנרטורים, שבלי זה אולי המבנה יעמוד אבל אי אפשר יהיה לטפל בחולים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לכלל בתי החולים בארץ? << אורח >> ארנון מלאכי: << אורח >> זה כלל בתי החולים בארץ, כולל הציבוריים, לא רק של המשרד. כרגע יצאה בקשה על כל בתי החולים שיושבים על השבר, 50 מיליון ראשונים, הוצאנו אצלנו פנימה כדי שכשיאושר תקציב שנוכל להתחיל גם בזה לעבוד. לגבי המבנים עצמם, פיקוד העורף התחיל לפני שנה סקר של כל המבנים כדי להבין איפה אנחנו עומדים, כי האומדן של המשרד זה כמה מיליארדים, הוא קצת עצר בשלושה החודשים האחרונים, זה ברור גם למה, אבל זה ימשיך ואני מקווה שעד סוף השנה יהיה לנו גם תוכנית של מה צריך ובדיוק וכמה העלויות. << אורח >> סרגיי נזרוב: << אורח >> אני אתייחס בנוסף למה שמנהל התכנון התייחס אצלנו מבחינת חיזוק מבנים, יש גם תוכנית הצטיידות שהיא חלק משלבי ההיערכות. יש שני תחומים, דבר ראשון, ביצוע פיילוט נט"רים, כרגע יש תקציב לשמונה נט"רים, זו התוכנית להקמה במהלך 2026. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה הם פזורים? << אורח >> סרגיי נזרוב: << אורח >> המיקום שלהם זה פיילוט. מה שתוכנן, רונן בשארי בטח יתייחס לזה, נבחרו מקומות לפריסה במסגרת פיילוט. אני מדגיש שזה פיילוט, בתוכנית אנחנו אמורים להגיע למספרים הרבה יותר גדולים, אבל פעם ראשונה שיש תקציב לביצוע פיילוט על שמונה במהלך 2026. דבר נוסף, כבר יצאנו לרכש של יכולות במתן מענה בשלב המיידי, אוהלים מתנפחים לבתי חולים כלליים, כדי שיוכלו לפרוס שם גם יכולות טיפול ואשפוז, בהיקף של נכון לעכשיו זה 12, כאשר עשרה יגיעו לבתי חולים באזורים של השבר הסורי אפריקאי ויגור ושניים יהיו במחסנים של שעת חירום לניוד בזמן הרעד. כמובן אנחנו גם ממשיכים בתוכנית האימונים וקבלה מפיקוד העורף מיפוי של עמידות מבנים והיערכות מיגון של בתי החולים. << אורח >> גידי מור: << אורח >> האם מדובר גם על תקצוב והכשרה של כוח אדם לנהל את האירועים נוסף על מה שיש לנו וחסר לנו כרגע בחירום או שאנחנו מדברים על הכנה של ציוד ייעודי לאירוע אבל לא מתייחסים לכוח האדם כרגע? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סרגיי, רק שאלה לגבי קופות חולים והנחיה שלהם במוכנות ובהתמגנות. << אורח >> סרגיי נזרוב: << אורח >> אנחנו התקדמנו גם מבחינת מיפוי של עמידות מבנים בתחום גורמי בריאות בקהילה, שזה קופות חולים, טיפות חלב וכיוצא בזה. כמו שצוין פה, ההתייחסות היא אחידה גם בהיבט של עמידות לאיום קינטי בתחום המלחמה וגם בעמידות לרעידת אדמה. כן קיימת כבר תקופה הדרכה והיערכות בתי חולים, בין השאר גם מה שפה נשאל, לגבי כוח אדם, תוכנית להקצאת כוח אדם להפעלה של גופים שאמורים לתת מענה בשלב המיידי. בשלב הראשון זה בתחום הפערים, שזה קו ההגנה הראשון למעשה, וגם אחר כך עם ההתפתחות שלהם. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני אשלים את התמונה. קודם כל אני חייב להגיד, אחרי שני עשורים בנושא נקודות הטיפול הראשוניות, במענה המיידי והראשוני, יש פה פריצת דרך בזכות ראש רח"ל ובזכות משרד הבריאות שהעמידו תקציב ל-2026 ואנחנו התחלנו פיילוט של חמישה נט"רים ואנחנו אמורים להשלים שמונה כשהעתיד אומר 16. מה זה נקודת טיפול ראשונית? זה בדיוק איגום המשאבים, זה אומר גם כוח אדם, רפואה בקהילה, צוותי רפואה של צה"ל שנמצאים, כמובן מד"א שפרוס בכל הארץ וכמובן כל מי שיש לו מתנדבים אד-הוק או כל מי שיש לו ידע רפואי יוכל להגיע לנט"ר כשגם הנט"ר הזה אמור להיות מפורסם, כמו השילוט של מקלטים או כמו השילוט של צונאמי היום שמי שצמוד לחופים רואה את השלטים, זה חלק מההיערכות הזו. החליפה הזו אמורה לקום בסמיכות לאתרי ההרס ולתת את המענה הראשוני לנפגעים הקלים ומטרת העל היא להקל על בתי החולים שנמצאים על השבר שכנראה גם הם ייפגעו ולמנוע את הזליגה של אזרחים לבתי החולים ולהעמיס עליהם את הטיפול שגם ככה הם יצטרכו פעם אחת לטפל בעצמם ופעם שנייה בנפגעים הדחופים שכן נפנה לבתי החולים כי הם לא יכולים להיות מעוכבים בשטח. פה יש פריצת דרך משמעותית וצריך להגיד את זה. אני גם אציין שיש את נושא יבוא מנות הדם בחירום, גם פה בהובלת רח"ל נחתמו הסכמים עם ארה"ב ועם גרמניה לקידום הנושא הזה בהנחה שתיפגע היכולת של התרמות דם ואספקת דם שנמצאת גם במד"א, למרות שמבנה בנק הדם הוא חדש, הוא עומד ברעידות אדמה, יש לו רציפות תפקודית מטורפת. ראש רח"ל היה ואתם גם מוזמנים לבקר. בכל מקרה ברגע שייפגע יש לנו הסכמים להביא בהטסה, גרמניה זה מיידי, ארה"ב לוקח קצת יותר מ-24 שעות, וגם זה סוכם. אלה שתי הנקודות המשמעותיות כרגע, מעבר למוכנות של הארגון. ראש רח"ל התייחס, ובאמת בשנתיים האחרונות מד"א, מתחילת מלחמת התקומה, מ-7 באוקטובר, יצא לרכש רחב מאוד בהיבט המלחמתי, אבל ההיבט המלחמתי הוא ממשק לרעידת אדמה. הייתה פה מוכנות מדינתית גם לתחום העלטה, אז כל הנושא של לוויינות וכל הנושא של רציפות תפקודית בהחלט הגיע. שני פערים. דיברת על מבנים. גם מבני מד"א, בגלל חוסר תקציב, לא מחוזקים, למרות שאנחנו בקטגוריה א', וכמובן, כמו שראש רח"ל ציין, ככל שלא תהיה הצעת מחליטים על תקצוב הנט"רים, אז במקום שנלך מהר ונבצע את מה שצריך אז זה יהיה באיטיות והמענה יהיה בחוסר כל הזמן. תודה, עד כאן. << אורח >> איציק בר: << אורח >> ברשותך, מילה על עוד דוגמה טובה. אתמול עשינו תערוכה של הצגת יכולות למענים ברעד עם כלל משרדי הממשלה, רשות המים היא דוגמה מצוינת לאיך מתארגנים מרמת הרשות ועד הרמה הלאומית. אני מציע במפגש הבא שתבקש סקירה, אפרופו האמירה של חברי הכנסת, תקציב מניעה ואפחות, בסוף יש פה אירוע שפוגש נזקים של תשתיות, אז כדאי לעשות זום על איך מדינת ישראל נערכת באירוע רעידת אדמה לתת את הדבר הכי בסיסי והכי קריטי וזה מים ומים נקיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רשמנו גם לפרוטוקול וההערה היא הערה חשובה. הדיון הראשון היה הצפה והעלאה של הנושא חזרה, הצפה של נקודות, לאחר מכן היו כאן כמה דיונים פנימיים, היום אנחנו בדיון השני, אנחנו נתחיל לגעת במנגנונים, לא רק הביטחוניים, אלא גם הכלכליים, אני מקווה לשמוע גם את הבנקים ואת ההיערכות שלהם לנושא הכלכלי, לא רק התקציבי, אזרחים שיצטרכו כסף מזומן במקרה של קריסה של מערכות רבות. לאחר מכן בדיון הנוסף שיהיה ניגע בתשתיות, רשות החשמל, מים, אנרגיה, מזון ונצליח, אני מקווה מאוד, להגיע לרזולוציות יותר נמוכות. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> אני אציג את ההיערכות שלנו בהמשך משלים למה שאיציק הציג. גם מערכת החינוך נערכת לפי אבני דרך, חמישה מרכיבים עיקריים, אם זה תורה ונהלים, הכשרות, אני תיכף ארד ואצלול לזה, אימונים ותרגילים, אמצעים ותשתיות, בתוך זה יש את החיזוק, וכמובן תוכניות מענה. חשוב לי לציין שבדיון הקודם ישבה פה אילנית, מנהלת אגף הבינוי, והיא הציגה לכם את התוכנית של חיזוק המבנים. אם תרצו אני אוסיף, אבל זה חשוב לפרוטוקול, לנתונים, וגם ששמעתם את זה ממנה. בנושא של תוכניות ונהלים יש לנו תורה סדורה עד רמת התלמיד בכל מה שקשור לרעידת אדמה. כשמכינים לרעידת אדמה אז משלבים את זה בתוך תוכניות חינוך. למשל נושא של VR לרעידת אדמה בכיתות ח'. עכשיו יצאנו ממכרז והוא התחיל לעבוד לארבע השנים הקרובות, תוכנית חילוץ קל לכיתות י'. זה עוד תקציב שהמשרד שם בלי קשר ל-80 מיליון שקלים של החיזוק. נושא של בגרות בחילוץ, מגמה שהתפתחה תוך כדי המלחמה ועכשיו יש גם בגרות בחילוץ קל ועזרה ראשונה והצלה, עשר יחידות. זה בתחום ההכשרות, כמובן בכיתות נמוכות, והדבר הזה נוסע. בנושא של אימונים ותרגילים, אני לא אפרט, אבל למשל תוך כדי המלחמה המשרד החליט על שבוע חירום, לא מזמן, ממש לפני שאגת הארי, בנושא רעידת אדמה, למרות שהסתכלו עלינו כקצת הזויים, מה אתם מתעסקים בזה? אנחנו צריכים להתעסק ברעידת אדמה כי טילים יש לנו מספיק. בנושא של תשתיות וחיזוק. אנחנו הולכים לפי תורה סדורה מאז החלטת הממשלה 2010, אחר כך בניית התקן, סדר גודל של מ-2014 עד היום אנחנו עושים תוכנית חיזוק, ונאמר פה בצורה מפורשת, ההגדרה של ההחלטה היא עד 2035, אז כדי להתקדם עם התוכנית ולהתאים אותה לאותו שכל שהיה ב-2010 לניסיון שיש היום, צריך לעדכן את החלטת הממשלה כי היא צריכה לקחת בחשבון את אותם בתי ספר שהחליטו לפסול ולהרוס אותם ולבנות מחדש. כשעושים שדרוג ושיפוץ זה לא אותו תקציב של הקמה מחדש. אם הנתח היה סדר גודל של כמה מיליונים לשדרוג לטובת רעידת אדמה, כשהורסים בית ספר כי הוא נפסל וצריכים להקים אותו מחדש אז צריכים סכומים של לפחות כמה עשרות מיליונים, סדר גודל של 40-30 מיליון שקלים לבית ספר ואת זה צריך לעדכן. ניסחנו טיוטה יחד עם משרד הביטחון, ועדת ההיגוי, ואנחנו מקווים שזה יביא לשינוי. דבר נוסף שאנחנו עושים בנוסף למערכת התראה לאומית זה התקנה של מערכות התראה מקומיות, מערכות התראה stand alone וזה מתקציב פנימי של המשרד מסונכרן עם ועדת ההיגוי כדי לתת עוד ביטחון נוסף לנו. דבר נוסף, אנחנו גם מתקצבים ארונות חילוץ לבתי הספר התיכוניים, לאלה שעוברים את ההכשרה של חילוץ קל. חוץ מזה יש גם תוכניות מענה שלוקחות בחשבון את הלקחים שלנו מהמלחמה בנושא של מרחבי למידה חלופיים, הקמת בתי ספר חלופיים שחס ושלום הם ייפגעו או ייהרסו, ויש תרחיש כזה בתוכנית הלאומית. והדבר הנוסף המרכזי שאנחנו נמצאים בפער זה הסיפור של חיזוק המבנים, אותה החלטת ממשלה שצריך להתאים אותה לאתגר הגדול הזה ולעשות עדכון לכל המרכיבים בנושא הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמח אם תתייחס לכמה בתי ספר נפסלו. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> 194 בתי ספר שנפסלו בתהליך. בחשבון אקטוארי קדימה עד 2035 - - - << אורח >> גידי מור: << אורח >> דוח המבקר אומר 400. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> דוח המבקר אומר את החישוב האקטוארי. עד היום זה 194, אם אני עכשיו עובר ונוגע בכל אותם בתי ספר שעדיין לא הגיעו אליהם לטיפול אנחנו נגיע לכ-400 בתי ספר שייפסלו שצריך להקים אותם מחדש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כולל מוסדות מוכרים, לא מוכרים? << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> הכול, הכול. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כל החינוך החרדי גם בפנים? << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> כן, אנחנו לוקחים בחשבון ואפילו החמרנו, משרד החינוך החמיר על ההחלטה שהוא נכנס גם לבנייה טרומית שנבנתה מ-1990 ולא רק לפני 1980, וזה גם מוסיף במספרים. זה בתוך התוכנית. כל המוסדות בתוך התוכנית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שוב, בכוונה לפרוטוקול, זה כולל כל המקומות שתלמידים חרדיים לומדים בהם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בדגש על המוסדות הלא מוכרים. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> כל מוסד שיש לו סמל מוסד הוא בתוך התוכנית. אם המוסד לא נמצא בתוך מערכת החינוך אז הוא לא בפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כל המוסדות שיש להם סמלי מוסד? << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> נכון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לכן בסוף הפער הוא יותר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם יש איזה שהיא הערכה, האם מישהו בדק כמה מוסדות שאינם מוכרים קיימים? << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> אני יכול לבדוק, זה ייקח לי קצת זמן. << אורח >> גידי מור: << אורח >> היושב ראש, כמות התלמידים, לא רק כמות מבנים, היא גם חשובה. צריך לעשות החלטה של לטפל קודם במקומות של סיכון גבוה. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> חשוב לי לציין, להערה, התוכנית שלנו עובדת בסיכום ותיאום ועל פי ועדת ההיגוי, זאת אומרת אנחנו הולכים לפי הרצועות הסיסמיות, מתחילים בקווי השבר, ביגור. חשוב לציין, השחקן המרכזי פה הוא ראש רשות. << אורח >> גידי מור: << אורח >> אני לא רוצה להיות ציני, צריך לפעול איפה שיש יותר אנשים, לא רק איפה שיש יותר סיכון. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> אנחנו עובדים ופועלים בצמוד להמלצות ועדת ההיגוי. יש תת ועדה שהיא מיוחדת רק למוסדות חינוך ואנחנו פועלים לפי הסיכונים שוועדת ההיגוי מציגה, לפי הרצועות הסיסמיות, ומתקדמים למרכז הארץ. << אורח >> איציק בר: << אורח >> סדר העדיפות נקבע על ידי ועדת ההיגוי, בסוף יושבים שם אנשי תוכן שמגבשים את סדר העדיפות על בסיס כלל השיקולים, סיכונים, אזורים, כמות תלמידים, מצב בתי הספר, זה כדי לחסוך מהמשרד להתמודד עם האתגר של מה ראשון ומה אחרון ומתבסס על ידע מקצועי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאלה נוספת לגבי משרד החינוך. עלתה בדיון הקודם נקודה לגבי שינוי או היערכות בתכנון של מוסדות חינוך לאכלוס של אוכלוסיות גם ברעידת אדמה, גם בשעת חירום של מלחמה. פה יותר הדגש על רעידת אדמה, התאמה של מקלחות, שירותים. << אורח >> שאלתיאל רם הלוי: << אורח >> ההגדרה על פי החלטת ממשלה 'מלון אורחים' היא שבתי ספר משמשים כמתקני קליטה, אז מי שמגדיר את בית הספר כמתקן קליטה על פי החלטה זה משרד הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש התייחסות למספר מקלחות, שירותים? אלה נקודות שעלו גם בהקשר של רעידת אדמה וגם בהקשר של מלחמה, שאזרחים פונו למוסדות חינוך בדגש על אוכלוסייה מבוגרת, עם צרכים מיוחדים. << אורח >> איציק בר: << אורח >> תוכנית 'מלון אורחים' היא תוכנית שיש בה הרבה מאוד פערים, היא סוג של רשת עם חורים בגדלים שונים. אני מציע שתהיה הצגה של משרד הפנים. הדבר השני, שוב, מה שאמרתי שאני מצפה מעצמי, אז לקדם את הפערים שיש. אנחנו לא נמצאים במצב טוב באופן שבו אני רואה את מתקני הקליטה לשהייה ממושכת ברעידת אדמה. צריך גם לומר מה היה המקום של משרד הפנים בכלל המערכות בעולמות פינוי האוכלוסייה. גם בזה נידרש לעסוק ולעשות סדר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אריאל, ולאחר מכן נעבור לשמוע את הבנקים ותוך כדי נשחיל את הגופים הנוספים. << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> אני רוצה לפתוח ולומר שאני לא חושב שאני מחדש, אבל אולי אני אומר את זה ביתר עוצמה, רעידת אדמה זה האיום הכי גדול. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> אני היום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מרצה באוניברסיטה העברית, אני עוסק בנושא הזה כבר 25 שנה, אני חושב שאולי הייתי בהכי הרבה ועדות כאן בכנסת בנושא הזה שנים ארוכות. אז אני חושב שרעידת אדמה זה האיום הכי גדול שיש היום על מדינת ישראל, הרבה יותר מאיום הגרעין והרבה יותר מכל איום אחר וכך צריך להתייחס אליו וצריך לנסות לשנות את סדרי העדיפויות בנושא הזה ואנחנו לא מצליחים. כמו שאתה שומע, עושים ודובר פה לא מעט, איציק הציג הרבה כאן הרבה דברים שהוא עושה ומנסה לקדם, הוצגו על ידי הרבה מאוד גופים דברים אחרים שמקדמים, ואיציק, לך אני מאחל שבאמת תצליח והלוואי שמה שאתה רוצה לקדם תצליח וגם אם זה יהיה 50% אני אגיד הצלחה פנומנלית, אבל אם אני מנסה להתרומם, בלי לפגוע, מעל תחנות מגן דוד, קופות חולים וכו', יש שני נושאים דרמטיים שאם לא נטפל בהם אנחנו נדשדש בקצב התקדמות איטי, חשוב, כל פעולה היא נהדרת, אבל אנחנו נדשדש בקצב איטי. הדבר האחד זה גוף עם אחריות, סמכות ותקציב, אין כזה במדינת ישראל. שזה יהיה רח"ל מצדי שתקבל אחריות, סמכות ותקציב. היום רח"ל לא יכולה להוציא למשרד ממשלתי אחר הנחיה, היא יכולה ללכת רק בדרך שאתה אמרת, דרך נפלאה של תיאום, דיבור, שיחה, לנסות לקדם דברים בהסכמה, זה נפלא, אבל בסוף צריך שיהיה לך, מבחינתי זה אתה, אחריות, סמכות ותקציב לממש את מה שאתה רוצה. הדבר השני זה תקציב. אם רק ייקחו את התקציבים שכבר הוחלט עליהם ב-25 השנים האחרונות ורק אותם יאגמו למה שכבר הוחלט ויממשו אותם מחר בבוקר, ואללה אנחנו נהיה קדימה. גוף עם אחריות, סמכות ותקציב, ותקציב שמשרד האוצר ייכנס גם לאירוע, הוא לא באירוע. אחרי שאמרתי את זה, והלוואי שאתה תצליח, אני מאחל לך את כל ההצלחה ואני לרשותך מאה אחוז מזמני, כמה הערות. אחת, צריך להפסיק לשוחח את שיחת הסטטיסטיקות, כמה אחוז סיכוי יהיה שמחר בבוקר תהיה רעידת אדמה, 2% בשנה, 4% בארבע השנים האחרונות. צריך להסתכל על זה כמו סיפור תוחלת הנזק, אנחנו יודעים שתהיה רעידת אדמה, היא תהיה רעה. זה כמו שאני אגיד לך שמחר יש 80% סיכוי לגשם אתה תיקח מטרייה, אני אגיד לך 50% סיכוי לגשם אולי תיקח מטרייה, אני אגיד לך 10% סיכוי לגשם כנראה שלא תיקח מטרייה. אבל אם אני אגיד לך שמחר אתה מקבל נובל ואתה בחליפה הכי יפה שלך ואתה צריך לצעוד 200 מטר מהאוטו עד לאולם אז כנראה שתיקח שתי מטריות, כי תוחלת הנזק מבחינתך היא פנומנלית. תוחלת הנזק באירוע של רעידת אדמה זה קטסטרופה, לכן צריך לעזוב את הסטטיסטיקות, לעבור לגישה דטרמיניסטית שאומרת, מה שנכון, שכל שנייה שעוברת מגדילה את הסיכוי ששנייה אחריה תהיה רעידה, ולכן צריך להסתכל על זה ככה. בהקשר הזה ההשוואה לטורקיה. יש הבדל גדול מאוד בינינו לבין טורקיה, לא רק בנתונים שאתה הראית, אלא בזה שבטורקיה 2 מיליון אדם הושפעו מהרעידה הזאת, לא נפגעו פיזית, אבל הושפעו מהרעידה, עדיין היה בטורקיה 98 מיליון אחרים לעזור ל-2 מיליון האלה. במדינת ישראל כשתהיה רעידה שתפגע באזור המרכז, היא פגעה בכל המדינה, אין לנו יתרות. אנחנו צריכים להביא אותם מחוץ לארץ, נקווה, אולי מדינות שכנות שגם הן עלולות להיפגע ברעידה, ולכן צריך לא להשוות את עצמנו לטורקיה. עשר הערים. אנחנו נותנים הנחה לעצמנו כשאנחנו מטפלים בערים הללו. אין לי דבר נגד קרית שמונה וכו', בוודאי גם בהקשר של המלחמה, אבל הקטסטרופה הגדולה תקרה במרכז הארץ, בבתים בני שלוש עד חמש קומות שנבנו לפני שנות ה-80, חולון, בת ים, תל אביב, ושם יהיה עיקר הקטסטרופה במספר. הנזק אולי אם רעידת האדמה תהיה בעמק החולה אז קרית שמונה באמת תיפגע, אולי קטסטרופלית, ורוב המבנים שם ייהרסו, בחיפה רק 50% מהמבנים ייהרסו, אבל ה-50% של חיפה זה הרבה יותר מה-100% של קרית שמונה. לכן אני חושב שאנחנו נותנים לעצמנו הנחה בזה שאנחנו מטפלים בעשר ומרגישים טוב, אנחנו לא צריכים לעזוב את מרכז הארץ ואת הערים שנבנו בהם בתים אנחנו יודעים איך בשנות ה-50 כשהמדינה רק קמה. נושא נוסף שכדאי שהמערכת תטפל בו, ובעיקר הכנסת דווקא, זה הנושא של מערכת תרועה. את מערכת תרועה, אני מאוד גאה, הצעתי ב-2007, היא הוקמה ופועלת מ-2017. היא מזהה את רעידת האדמה כשהיא קורית ונותנת התרעה של עשרות שניות למקומות שמרוחקים מהמוקד. היא עובדת, היא מתפקדת, יחד עם פיקוד העורף ונותנת התרעה. זה מה שהיא עושה, יהיו קולות ברמקולים, יהיו קולות בטלפונים וזהו, אבל יש לה פוטנציאל עצום שלא ממומש. דוגמאות פשוטות, קופות חולים ומגן דוד שרק הדלת תיפתח אוטומטית שתוכל לצאת מהמכונית ולא הדלת תתעוות מהרעידה ולא תוכל לצאת. דבר שלא עולה כסף. מגדל הפיקוח בשדה התעופה, מטוס נוחת, נשלחת ההתרעה, מגיעה לטלפון נייד שיש במגדל הפיקוח שמחובר לרמקול של הבקר שמדבר עם הטייס, המערכת משתלטת על הרמקול ואומרת לטייס שנמצא בנחיתה: אל תנחת, לך סביב, תעבור רעידת האדמה, נבדוק את המסלול לפני שאתה נוחת ותתהפך אם המסלול יתעוות. מעליות בבנייני עזריאלי, יש עשרות מעליות בכל שנייה, הבניין לא ייפול, הוא יקבל רק עיוות קל, ייתקעו עשרות מעליות בתוך הבניין, מה הפתרון? מערכת אוטומטית שלא עולה המון כסף שעוצרת מעליות בקומה הבאה ואומרת נא לצאת החוצה, שלא לדבר על תקנות שצריכים לתקן וחוקים שצריכים לחוקק כדי שמפעלים פטרוכימיים ישימו שיברים שייסגרו אוטומטית ברעידה והצינורות שייקרעו יוציאו החוצה חומר קטן. אבל זה גם כרוך בתקציב גדול. בקיצור בנושא של מערכת תרועה, שקיימת ועובדת, אפשר להביא אותה למימוש הרבה יותר גדול. ואני אסיים בחיוך, אני משתמש במשפט הזה והוא כבר נתקע בכל מקום, שרעידת אדמה חזקה היא לא שאלה של האם, היא רק שאלה של מתי. לפני שבועיים גיא זוהר הראה בתוכנית שלו שזה כבר פשה בכל מקום, אז גם כאן בחדר הזה, רעידת אדמה חזקה זה לא שאלה של האם, זה רק שאלה של מתי. עושים דברים נפלאים, אבל יש עוד המון מה לעשות. ואני מסכם במשפט אחד, גוף עם אחריות, סמכות ותקציב והקצאה תקציבית של הממשלה והמדינה. אלה שני הדברים הדרמטיים ואת כל השאר נעשה ונעשה ונעשה, הלוואי שכל הדברים שדובר עליהם פה יקרו ונאחל לעצמנו בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על חידוד הדברים. אנחנו עוברים לבנק ישראל. << אורח >> שירן מלול: << אורח >> נתחיל באופן כללי. במערכת הבנקאית, כמו יתר הגופים במשק, נערכים גם בשוטף לאירועי החירום השונים. ראינו גם באירועים שהיו את יכולת העמידות שלה ואת ההמשך של מתן השירותים החיוניים כמעט ללא שיבושים משמעותיים. הפיקוח על הבנקים הוא רגולטור, הוא מנחה את המערכת איך להיערך בשגרה לאירועי החירום וגם איך לנקוט באירועי החירום עצמם, מה הם השירותים החיוניים שהם מחויבים להמשיך להעניק בחירום. כשאנחנו מדברים על רמות השירות המינימליות אנחנו מדברים בעיקר על משיכת מזומן, אספקת מזומן לציבור, וגם יכולת של המשך ביצוע תשלומים ועסקאות בכרטיס האשראי. בשביל להבטיח את אותן רמות השירות אנחנו מנחים את המערכת איך לוודא את הרציפות התפקודית של האתרים הקריטיים. אחד האתרים הקריטיים זה אותם מרכזי מזומנים שהם מספקים את השינוע של מזומנים מבנק ישראל דרך הסניפים ללקוח, ועבור כל האתרים הקריטיים יש לנו הוראות והנחיות מאוד מחמירות לעניין יתירות, אם זה מיגון, גם מיגון לתרחיש של מלחמה וגם יתירות אנרגטית. יחד עם רח"ל עשינו מול מינהל הדלק עבודה, מול נגה, לתעדוף של האתרים הקריטיים לתשתיות לאומיות. וכשאנחנו מדברים על הסניפים, שזה בעצם אותן נקודות קצה שפוגשים את הלקוח, אז מתוך 1,000 סניפים שיש היום במערכת הבנקאית 80% עומדים בתקן של רעידת אדמה בפריסה גיאוגרפית נאותה. וצריך לציין שגם אם הסניפים האלה לא יכולים לעבוד ולתת שירות אז יש לנו פתרונות נוספים כדי להעניק את השירותים האלה ללקוחות, בין אם זה באמצעות דיגיטציות, סניפים ניידים שאנחנו פורסים בשטח ופתרונות נוספים. אני הייתי רוצה לנצל את הבמה להעלות שני אתגרים מאוד משמעותיים שיפגשו את המערכת הבנקאית בחירום. אחד מהם, דיבר על זה גם ראש רח"ל, זה השיבושים בתשתיות. הרי ברור שבלי חשמל ותקשורת ודלק המערכת תתקשה לבצע את עבודתה ולהמשיך לתת את השירותים החיוניים לחירום. אנחנו, כמו שאמרתי, יחד עם רח"ל עשינו עבודה מול אותם גורמים לאומיים, אבל זה לא מספיק. גם אם נישאר עם עבודה ידנית זה לא מספיק, בטח כשמדברים על תרחיש אירוע ממושך עם פעילות בנקאית יחסית מרובה. והאתגר השני זה כל הנושא של מענה למחוסרי זיהוי. אנחנו בסוף מדברים על אנשים שביתם ייהרס, הם יוצאים מהבית כנראה ללא מסמכים, ללא תעודות זיהוי כאלה ואחרות. גם פה צריך לקבוע מה הם המנגנונים שהבנקים יוכלו להסתמך עליהם כדי לזהות את אותם לקוחות ולתת להם את השירות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צריך לחדד וגם את הנושא של הביטוח. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> יש מסמך מ-2023 בנושא של ההיערכות הפיננסית לרעידת אדמה, השאלה אם זו סוגיה של העניין הביטוחי, גם כן בהקשר לדעתי של המפקח על הבנקים. אם זה משהו שאת יכולה להתייחס אליו, ואם את לא יודעת, אז אולי בהמשך. וגם אחת המשימות או ההמלצות שנתנו זה להנחות את משרד האוצר בתיאום עם בנק ישראל לגבש תוכנית שתבטיח זרימה מהירה ובעלות סבירה של משכנתאות לנפגעי דיור בעת אסון. << אורח >> שירן מלול: << אורח >> אני פה בפיקוח על הבנקים מייצגת את כל הפן התפעולי, אבל יש לנו גם בתוך הפיקוח על הבנקים תוכניות שבאות לטובת מתן הטבות לאוכלוסייה, אז זה גם בסיוע לאותן אוכלוסיות שיתפנו. יש את המענה הזה, אני רק אומרת שהוא לא מענה מוכן, הוא מענה שבעקבות אירוע בוחנים את הנסיבות ומה המענה, אבל יש לנו מעין ארגז כלים ואחד מהדברים האלה זה גם הדברים שציינת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. לשכת הקבלנים. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> אדוני, שוב ושוב עולה פה השאלה של תקצוב. נשאל נציג רח"ל מאיפה הכסף שצריך למנוע ואני חושב שכולם יסכימו שהפתרון האידיאלי הטוב ביותר הוא לחזק מראש ולא להתמודד עם כל התוצאות בדיעבד. זה הפתרון הטוב ביותר, הזול ביותר, ושוב ושוב, בצדק, נשאלה השאלה מאיפה יגיע הכסף כדי לחזק, גם במקומות שבהם אין היתכנות כלכלית. התאחדות הקבלנים מציגה כבר כמה שנים טובות פתרון טוב, יעיל, שמדינת ישראל לא צריכה להכניס את היד לכיס כדי לטפל באירוע הזה, פתרון של tax credit, זיכוי מס. זיכוי מס הוא נקודות זיכוי שמס הכנסה יכול לתת לקבלן המבצע, ליזם, כדי לייצר היתכנות כלכלית במקום שבו אין היתכנות כלכלית. הפתרון הזה עובד בכל מיני נושאים בהרבה מאוד מדינות בעולם. כבר לפני כמה שנים הצגנו עבודה יסודית שהכין עבורנו BDI, אני חושב שצו השעה היום זה לקחת את הסיפור הזה, מדינת ישראל לא צריכה להכניס את היד לכיס, היא צריכה לאמץ את הפתרון הזה והמגזר הפרטי, המגזר העסקי, יידע לחזק ולמגן את הבניינים. יש לנו היום 80,000 בניינים, למעלה מ-800,000 יחידות דיור שלא עומדות לא בתקן רעידות אדמה ולא ממוגנות מפני טילים ואני חושב שיש לזה פתרון והפתרון קל. תנו לנו את הכלי הזה, אני קורא לוועדה הזאת, אנחנו נציג את העבודה שכבר הכנו, נעשה לה אולי איזה שהוא עדכון, נציג את זה ליושב ראש ואני חושב שיש פה פתרון. אני קורא לממשלה לאמץ את הפתרון הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמח שתעבירו לנו את המתווה הזה ואחר כך נעשה אולי ממשק עם השיכון וגופי התכנון ואני חושב שיש פה אולי איזה שהוא פתרון. << אורח >> איציק בר: << אורח >> אני אשמח, אנחנו נקבע פגישה, אבל אני לא חושב שהוועדה צריכה לדבר על מקורות תקציב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו תיכף נגיע לאוצר. << אורח >> איציק בר: << אורח >> בדיוק, זה עניין של האוצר. מקור תקציב, אני יכול בכל דרך. הצעה של איך מייצרים מקורות, זה בדיוק תפקידו של משרד האוצר להצביע על מקורות אל מול שימושים נדרשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שום בעיה, אנחנו תיכף נשמע את האוצר, אבל בסוף יש את השחקן החזק ביותר, שהוא השוק, ואם יודעים לייצר פתרון כלכלי יעיל עם היזמים בשטח אז בוודאי שכולנו נרוויח מזה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> נכון, אבל זה כמו שאני עכשיו אתן לך מענק לכל אזרח לטפל בחיזוק המבנה, זה מקור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שום בעיה, בסוף זה לא משנה מאיפה הוא מגיע, יש היגיון במה שאתה אומר, בסוף זה כסף שנכנס או יוצא מהמדינה, אבל אם יש פה רעיון ומתווה שווה לבחון אותו בכל מקרה. << אורח >> איציק בר: << אורח >> זה אין ספק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד האוצר. << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> על הרבה מהשאלות ששאלו פה לגבי הקצאת תקציבים וכו' וכו', אני מהחשב הכללי, אני לא מאגף התקציבים, כך שאני לא בטוח שאדע להתייחס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> טריק יפה של המשרד. << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> לא יודע להגיד לך טריק יפה, אני לא פה לייצג את אגף התקציבים, בדרך כלל אנחנו באים גם וגם לדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה פה מייצג את משרד האוצר, אז תגיד לממונים שמי שביקש ממך להגיע לכאן, שזה לא מקובל, בסוף צריך להישלח לפה נציג בנוסף אליך שיודע להגיד. << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> הכוונה שלי זה לא במקום, זה בנוסף. בדרך כלל אנחנו מגיעים גם אני וגם מישהו מהאגף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא אמרתי במקום, אמרתי בנוסף אליך מישהו שיידע לענות על הפערים שעלו פה, גם ב-5 מיליארד, המיליארד שהלך לאיבוד, אם יש עוד, לאן הכסף מגיע, מה הניצול שלהם. גם השאלה שעלתה עכשיו, מה המקור, אם אנחנו ערוכים לאירוע של 150 מיליארד שקלים. << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> אין בעיה, אני אתייחס בכל מקרה לנקודות שאני כן יודע להתייחס לגביהן. לגבי טיוטת המחליטים שרח"ל מעלים בכל דיון מחדש פה בוועדה, עמדת משרד האוצר ידועה לגבי טיוטת המחליטים, ידוע שהיא נוגדת את כללי החשבונאות הלאומית ואת הכללים הפיסקליים ומהווה ממש עקיפה על סדרי העדיפויות של הממשלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לאיזה הצעת מחליטים אתה מתכוון עכשיו? << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> טיוטת המחליטים שמשרד הביטחון העלה, אם אני זוכר נכון, ביולי 2024, ניסה לפני כמה חודשים להעלות עוד פעם ונאמר כמה פעמים פה בדיון ש - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> באיזה נושא? הצעת מחליטים בנושא של? כי יש כל מיני טיוטות. << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> של הקמת קרן על בסיס הפרשה של אחוז מסוים מתקבולי הקרקע לטובת מציאת המקור התקציבי. עמדת משרד האוצר ידועה שממש לא ניתן להתקדם עם הטיוטה הזו מאחר שהיא נוגדת את כללי החשבונאות הלאומית והכללים הפיסקליים. למעט איזה שהוא ניסיון לפני כמה חודשים להעלות אותה שוב להצבעה לא מתקיים שיח למולנו, לפחות לא למולנו באגף החשב הכללי מטעם רח"ל או מטעם ועדת ההיגוי להצליח להגיע לפתרון מוסכם. אני יכול להגיד את אותו דבר גם לגבי טיוטת החלטת הממשלה 'מחסה הולם' שיכול להיות שניתן לדבר על כך שנדרש לעדכן חלקים מסוימים מ'מלון אורחים', אבל גם לקחת את מה שהיה ישר אחרי ה-7 באוקטובר ולהעתיק אותו בלי לעשות את ההתאמות וללמוד את הלקחים של הליקויים שהתגלו והובהרו לאחר מכן באותו מנגנון, זה גם. חסרה תקשורת ועבודת מטה שמתנהלת למולנו. אני רוצה לקוות שעצם זה שמטה היישום חזר חזרה לרוה"מ, אז עבודת המטה הזאת תחודש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הוא חזר עם התקינה שאז נלקחה ממנו? כל איוש התקנים הושב? << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> בנוסף אני אתייחס, אנחנו רואים בנושא הזה, כמו כל שאר הדוברים שדיברו לפנינו, כבאמת נושא מאוד מאוד קריטי להיערך ככל הניתן וכמה שניתן בהקדם. ניתן לראות זאת גם בעבודה שלנו שהייתה על החלטת הממשלה 1710 והדוח שהחשכ"ל צירף לאותה טיוטה של מדיניות, איך אנחנו רואים את ההתמודדות אחרי קרות אסון גם בטווח הקצר, הבינוני והארוך עד לשיקום המלא. אנחנו מבחינתנו פתוחים ורוצים ומאוד מאוד מקווים שתחודש אותה עבודת מטה שהופסקה ופתוחים לעבוד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשורה התחתונה אין לכם כרגע יעד או מקור תקציבי שאתם יודעים להיערך בסכומים האלה? << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> לא שלי לענות, אני לא יודע, זה מחוץ לתחום שלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז שוב אני אומר, תעביר את זה הלאה חזרה למשרד האוצר, לאגף התקציבים, שכשמבקשים זה לא או או, זה בנוסף, וזה דיון שהוא מספיק חשוב וגם הגופים פה, שיקבלו את התשובות, בטח אזרחי מדינת ישראל ובוודאי גם הוועדה שאמורה לפקח על הנושא הזה. לגבי המתווה של הקבלנים, אתם מכירים את המתווה הזה? האם שמעתם עליו? יצא לכם לשבת איתם? << אורח >> איתמר ריבלין: << אורח >> אני לא מכיר, אני מבין שהוא עלה לפני כמה שנים, זה לפני שאני הייתי בתפקיד, אבל בשנייה שהייתה בין זה שהוא דיבר לזה שאני התחלתי לדבר כבר החלפנו מספרים והם יעבירו לנו את המתווה ונעשה בחינה. ברקע הדברים גם אנחנו מחפשים כל הזמן פתרונות נוספים להתמודדות עם התחדשות עירונית בפריפריה, בעיקר בהיבטי חיזוק המבנים ברעידות אדמה, גם בהיבטי מיגון וגם בכללי בהיבט של רווחה חברתית. אנחנו מחפשים, אנחנו תרים, מנסים לפתח, נשמע שיש פה איזה שהוא רעיון, אני לא יודע לחלוטין מה הוא כולל, נקבל את הדברים, נבחן ונראה. מסכים לחלוטין, זה כן משהו שהוא יעד שלנו למצוא פתרון לבעיה הזו, יעד שלנו כבר כמה שנים, מקווים שנצליח להגיע פה לאיזה שהיא פריצה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> חיים נודלמן: << אורח >> בהלימה לדברי ראש רח"ל, אנחנו שותפים מלאים ליוזמות שלהם ולפעילות הברוכה של רח"ל, אם זה בשנה שעברה שולחן עגול שכל ייעודו היה לשפר ממשקים בגיבוש תמונת מצב, נושא שהוא קריטי באירוע כזה כאוטי, השנה אנחנו נהיה חלק משבוע החירום הלאומי שיש בו את הפעילות הענפה. היום לדוגמה יש לנו מפגש עם רח"ל על מנת לסכם את השילוב של הגופים שלנו והפעילות לצרכים שלנו. בשנתיים האחרונות אנחנו מעורבים במרכז המומחים של ועדת ההיגוי לרעד. זו קפיצת מדרגה עצומה, גם בהיבט של מערכת AMIR וגם בהיבט של שילוב המומחים שלנו. לדוגמה גבי והמשטרה, הוא נמצא שם באופן קבוע, זה אומר שאנחנו מייצגים את תמונת המצב האופרטיבית אל מול מומחי האקדמיה של הוועדה ובעצם לחזק מאוד את החיבור בין השטח לבין הגופים האופרטיביים לתמונת המצב האמיתית. לגבי התעצמות, מחרבות ברזל הרבה מאוד תקציבים הלכו להתעצמות של הגופים שלנו, הרבה מאוד מהדברים שמומשו יחזקו מאוד את המוכנות לרעד, אם זה רציפות תפקודית, כל נושא גנרציה ואמצעים נוספים שנרכשו וסגרו פערים של שנים, ואם זה כל מה שקשור להתעצמות של כב"ה, רכש של רכבי חילוץ, רכש של ערכות חילוץ, לוויינים וכדומה. זאת אומרת יש פה הרבה מאוד פעילות בתחום ההתעצמות. לגבי התקציב הנוכחי, אני יודע שהגופים שלנו הגישו שורות ודרישות גם לחיזוק מבנים וגם להתעצמות עם דגש לדוגמה להיערכות חומרים מסוכנים, זה בשלב עבודת מטה עכשיו לאשר ואני מקווה שבהמשך, לאחר שהשורות יאושרו, גם נוכל לממש את מנגנון המצ'ינג לפחות באלמנטים של חיזוק מבנים. << אורח >> גבריאל עמר: << אורח >> הנושא העיקרי שדיברנו עליו כאן, נושא עמידות המבנים, מחלקת הבינוי של המשטרה ביצעה בשנת 2019 סקר מבנים וכמובן כל מבנה חדש שנבנה הוא בתקן הבנייה החדש ומה שנשאר לנו או תהליך שאני מתחיל אותו בעזרת ה' בשבוע הבא במפגש שיהיה עם ראש מב"ן בנושא הרציפות התפקודית של המשטרה, זה גם להתניע את התהליך של סקר המבנים עצמו, לחדש אותו, לתקף אותו, בגלל השנים הרבות שעברו, גם תחנות משטרה עברו מקומות, מתקני משטרה עברו, וגם כמובן מתקנים שלא בוצע בהם הסקר, שנעשה שוב ונקבל תמונת מצב מלאה על המשטרה. אנחנו שמים את הדגש גם על מרכזי השליטה של משטרת ישראל, מעבר לרעיון או לתוכנית של משל"ט חלופי שיש לנו, אבל בכל מקרה אנחנו רוצים לדעת שהמשל"טים עצמם נמצאים במבנים עמידים. כל המשל"טים שנמצאים במבנים חדשים הם מחוזקים ועומדים כמובן בתנאים הללו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רק עוצר אותך לשנייה, אני אשמח שתיתן אחר כך התייחסות לשירות בתי הסוהר, מה קורה במתקנים שלהם. << אורח >> גבריאל עמר: << אורח >> אני לא בשירות בתי הסוהר, אני שייך למשטרה, אני מניח שהמשרד לביטחון לאומי ייתן את ההתייחסות. בשוטף, כל דיון אנחנו מעלים ומביאים את זה, זו עבודה משותפת שלנו עם מרכז המומחים ועם ועדת ההיגוי. דיברו פה על נושא ההתרעה. בנושא ההתרעה מערכות השו"פ שלנו של המשטרה מחוברות למערכת הערכת הנזק AMIR, כך שאנחנו מקבלים את הערכת הנזק במהירות ויודעים להעביר אותה הלאה והמשימה שלנו במרכז המומחים ובוועדת ההיגוי למשב בחזרה את הערכת הנזק הזו. זה משהו שאנחנו מתרגלים אותו באופן שוטף. כמובן כל התרגילים, כמו שחיים הזכיר, אנחנו בתוך העניינים באמת כדי להיות מוכנים גם פנימה ארגונית כארגון, להיות ערוכים פנים ארגונית וגם ליישם את האחריות שלנו, במיוחד בנושא פיקוד ושליטה, בקרות האירוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. המשרד לביטחון לאומי, אתה יכול לתת התייחסות לגבי שירות בתי הסוהר? << אורח >> חיים נודלמן: << אורח >> אני אנסה. בשב"ס קיימים 16 מתקנים שנבנו לפני 1980, מתוכם 14 מתקני כליאה. מיפוי המתקנים בוצע על ידי מחלקת הבינוי של שב"ס. בוצעו ארבעה סקרים בשנת 2024 לדמון, שאטה, קישון ומגידו, יש פער עצום בתקצוב של הביס"רים, משהו כמו 80 מיליון ₪ בפעם האחרונה שהעריכו את זה. כמובן מבנים חדשים כבר נבנים לפי תקן חדש ושב"ס החל משנה שעברה החל בתהליך של חיזוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. הרשות להתחדשות עירונית. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> כידוע הרשות להתחדשות עירונית היא הגוף שמתכלל את קידום ההתחדשות העירונית בבניינים טעוני חיזוק בכל הארץ. כיום הרשות מקדמת למעלה מ-200 תוכניות פינוי בינוי, תוכניות מתחמיות וכ-20 תוכניות להתחדשות בניינית, תוכניות מחליפות תמ"א 38. הרשות מקימה ומנחה 50 מִנהלות עירוניות לקידום תהליכי התחדשות עירונית ופועלת כל העת לקבלת תקציבים להשלמת כדאיות כלכלית בערים הזקוקות לה. אני רוצה להתייחס קודם כל לקרית שמונה, למתחם יעקב מלול, לשאלתך, יש 23 מיליון שקל מענק, כמו שאמרת, שכבר הובטחו לתוכנית הזאת. כרגע זה סכום שהוא לא מספיק כדי להביא את התוכנית לכדאיות כלכלית ולכן הרשות להתחדשות עירונית פנתה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת קרקע משלימה בהנחה של 100% על הקרקע לטובת התוכנית. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> המשמעות היא שזה לא התחיל. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> לא התחיל המימוש בשטח. כרגע אין עדיין יזם שנכנס לתוכנית הזאת, בין היתר כי אין כדאיות כלכלית ויזמים לא עובדים בחינם. אנחנו מלווים את הדיירים היום ואנחנו עוזרים להם ליצור מכרז לבחירת יזם שאנחנו מקווים שיקרה עוד השנה. אנחנו מלווים את התוכנית הזאת ופועלים כל העת כדי לקדם אותה בכל הכלים שיש לנו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> מה התשובה שניתנה לפנייה שלכם? אמרת שהתקציב שניתן לא מספיק והעברתם פנייה לתת עוד זכויות, מה הייתה התשובה? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אין עדיין תשובה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז אתם מלווים ואתם עובדים אל מול הדיירים, אבל הפתרון ברמה המדינתית עוד לא נסגר, נכון? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> נכון, אנחנו פועלים בכל החזיתות שמאפשרות לנו לקדם את זה, גם מול הדיירים, יש שם מִנהלת שהוקמה בשנה שעברה ומסייעת לנו מול התושבים. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> קולין, ברשותך, הנושא של קרקע משלימה, אנחנו מכירים את הבעיות הקשות מאוד בהחלטת רשות מקרקעי ישראל על קרקע משלימה. הסיפור הזה לא עובד, זו החלטה שחייבים חייבים חייבים לתקן אותה. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> מסכימה. עוד אני אגיד שאנחנו שותפים גם בגיבוש החלטות הממשלה שהזכיר פה נתנאל להקצאת תקציבים נוספים להתחדשות עירונית, הרשות מעורבת בכל החלטות הממשלה לאזורים ספציפיים ותמיד דוחפת לתת עוד תקציבים להתחדשות עירונית. גם איפה שהתחדשות עירונית מצריכה השלמת כדאיות כלכלית באזורים נעדרי כדאיות כלכלית, בעיקר לא במרכז הארץ, אנחנו לא מחכים לתקציב, אנחנו כבר פועלים ומתכננים היום בשמונה מתוך עשר הרשויות. אמרו פה שעשר רשויות זה לעשות לעצמנו הנחה, זה מקום טוב להתחיל בו, צריך להתחיל מאיפה שהוא ובגלל זה בחרו את עשר הרשויות האלו וכבר היום יש לנו מִנהלות ברשויות האלה ואנחנו כבר מתכננים שם תוכניות להתחדשות עירונית שכשיהיה כסף יהיה אפשר לרוץ איתן קדימה. אתם יודעים למי להפנות את השאלה על הכסף. הזכיר פה תומר צליח את המנגנון של ה-tax credit, זה מנגנון שעלה כבר במסקנות של הוועדה הבין-משרדית לקידום התחדשות עירונית בפריפריה בשנת 2022, זה מנגנון שלא התקדם, משרד האוצר מתנגד לו מסיבותיו, אני שמחה לשמוע שאולי תתקיים בחינה מחודשת של הנושא הזה. ודבר נוסף, עלתה שאלה מחברת הכנסת עוד אי שם בתחילת הדיון על החלופה המחליפה את תמ"א 38 בתיקון 139. מי שלא יודע תמ"א 38 סופית פוקעת השנה, אחרי כל ההארכות האפשריות, בשנים של ההיערכות רשויות רבות קידמו תוכניות כלל עירוניות להתחדשות בניינית, אלה תוכניות שחלות על כל המרחב העירוני ומסמנות בניינים שהולכים להתחדש בצורה בניינית, מעניקות זכויות בנייה ואפשר להוציא מכוחן היתרים, ממש כמו תמ"א 38, רק ברמה הרשותית. יש כ-20 רשויות שמקדמות תוכניות כאלה היום, חלקן כבר מאושרות, דוגמת רעננה, כפר סבא, יבנה, לוד, תוכניות כאלה מקודמות ברובן על ידי הרשות להתחדשות עירונית גם במקומות כמו נהריה, קרית שמונה וטירת הכרמל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה האחוז שם? כי הרי זה היה הרציונל, לעודד גם בפריפריה. בתמהיל בין המרכז לפריפריה בתיקון 139, אחת הבעיות בתמ"א 38 אמרו שזה קורה רק כשיש אינסנטיב כלכלי וזה בעיקר במרכז, איך זה תיקן את העיוות הזה? << אורח >> קולין רונן: << אורח >> אין תחליף לכדאיות כלכלית, זה לא תיקן את העיוות הזה, זה נועד לתת כלי שהוא יותר נכון מתמ"א 38 שנתנה זכויות בנייה אחידות בכל הארץ בלי להתחשב במרכיב הכדאיות הכלכלית, בלי להתחשב בכושר הנשיאה של העיר, בכיוונים שהיא רוצה להתפתח אליהם, אז התוכניות העירוניות נעשות בשיתוף הרשות העירונית והן נותנות מענה יותר נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נותן ודאות תכנונית. << אורח >> קולין רונן: << אורח >> האם הן מביאות לכדאיות כלכלית? לא בהכרח. ודבר אחרון, בהחלט תוכניות לפי תיקון 139 זה קורה ברשויות רבות בארץ, כן, שוב, בעיקר במרכז, אבל יזמים כבר למדו להשתמש בתיקון הזה ומשתמשים בו. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> שאלה חשובה, מהותית, אני שמתי לב שהישיבה הקודמת הייתה איפה שהוא בפברואר 2023. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה היה בנובמבר 2025. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> חשבתי שאולי טעיתי, אבל היה פער מאוד גדול בגלל המלחמה והישיבה הזו חשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בנובמבר 2025 והיו אחר כך כמה דיונים פנימיים פה, לא לפרוטוקול. << אורח >> דובי ויסנשטרן: << אורח >> הפגישה הזו מאוד חשובה. אני זוכר שב-2017, כשיצא דוח מבקר המדינה שמדינת ישראל לא מוכנה לטיפול בחללים בשני מתארי אסון, האחד זה מלחמה, התקפת טילים רבתי, השני זה רעידת אדמה. אנחנו בארגון החלטנו כן להיות מוכנים במקסימום האפשרי. ברכות לאיציק בר על התפקיד החדש, שנינו בוגרי טורקיה, אני זוכר שנסענו בבוקר עם אלוף פיקוד העורף וחזרנו בלילה, אבל אמרנו בהלוך, שכנראה בחזור אנחנו הולכים לשנות את כל מה שידענו וחשבנו עד עכשיו ושינינו ברמת התפיסה. מה שמעניין, הסעיף הראשון שאיציק הציג באסון זה המספר, זה ההרוגים, זה המשבצת שלי, 7,000 הרוגים. יש פה מהפכה במדינה כרגע, עד היום זה ישב במשרד הפנים, עבר למשרד הדתות, בתקווה שיש שם עבודה יפה, טובה, מקצועית, חדשנית, היא הייתה מאוד ישנה. אני מאוד מבקש, יושב הראש, אני כבר קבעתי פגישת עבודה עם איציק והצוות שלו, שיתייחסו אלינו לא רק כגוף משלים כשצריך אותנו להרים אלינו טלפון, אלא גם ברמת התוכניות. היינו עד היום פלסטר בתוכניות באיך שזה ישב במשרד הפנים, עכשיו משרד הדתות עושה את התוכניות הלאה. נכון שהוא עובד מול הצבא, זורק את האחריות, משטרה זורקת את האחריות ואז זורקים אלינו ואנחנו מקבלים את הכול לטיפול, מקבלים גם את התלונות, שלא עשינו כביכול טוב, אנחנו הקהילה בסוף, אנחנו האזרחים, ככל שנפעל ביחד ברמת התוכניות נעשה את זה נכון יותר וטוב יותר. במאמר מוסגר אני רוצה לציין עוד משהו קטן. מאוד התרגשתי במשרד החינוך כשציינתם את התוכניות שלכם לכיתות ח', ט' י', במוכנות לחילוץ קל. זה משהו שאני בוועדה אחרת, בוועדת חוץ וביטחון, ששם דיברו איתנו להוציא את זק"א מהאפשרות של שירות אזרחי ביטחוני כשאחת מהתוכניות היא לתת כוח אדם ומענה, בדיוק התוכניות האלה שאתם מדברים במשרד החינוך, אני מאוד שמח שזה קיים וזה קורה, ויש המון מגזרים שזה לא קיים. אבל לא רק, אנחנו יכולים לתת הרבה מאוד בשירות האזרחי ביטחוני בזק"א, במעטפות שלנו, דברים משמעותיים למדינה. תודה וברכות, איציק, על התפקיד והלוואי שהאוצר ייתן את התקציב שלו ואיחוד הקבלנים וכל מי שצריך, שיחזקו עוד בניינים ושהמספר 7,000 יירד ל-6,999, כבר אז זה יהיה שכרנו. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מוכנות לרעידת אדמה, אחד הנושאים החשובים ביותר שמונח על שולחן מקבלי ההחלטות. הנזק הישיר והעקיף יכול להיות הרסני עד כדי שיתוק מוסדות המדינה ולכן הוועדה שמה לה בראש סדר העדיפויות לפקח על מוכנות משרדי הממשלה, גופי החירום וההצלה, הכנה של האזרחים, כדי לצלוח את האסון הזה שיגיע במינימום נזקים, כמובן בגוף, בנפש, ולאחר מכן מעבר לשיקום מאוד מהיר. אז כמו שציינתי בפתח הדברים, אנחנו קודם כל מודים לכלל הגופים שהגיעו הנה והציגו התקדמות מאוד משמעותית אל פיקוח ובקרה מהדיון הקודם. גם נקודות שעלו כאן בדיונים הפנימיים עלו כאן בדיון הזה ואכן קיבלנו את התשובות, לא את כל התשובות שרצינו, אבל לפחות אנחנו רואים שיש כיוון ושינוי מגמה מאוד משמעותי. הדיון הראשון הציף את הנושא חזרה כאן בוועדה והעלה נקודות מאוד משמעותיות ולאחר מכן דברים שעלו בדיונים הפנימיים כאן עם גורמי חירום והצלה, עם המשרדים הרלוונטיים, הדיון הנוכחי והצגת הדברים בראש ובראשונה, איציק, שלך, של רח"ל, משרד רוה"מ ושאר הגורמים המתכללים ברמה הלאומית. בדיון הבא אנחנו נצלול לתוך אותן רזולוציות יותר משמעותיות של תשתיות, כפי שנגענו היום עם בנק ישראל והפיקוח על המזומנים. רשות החשמל, רשות המים, ושאר גופי התשתיות של מדינת ישראל שבוודאי צריכים להיות ערוכים ומוכנים. כמובן גם עלה פה הנושא של מפעלי תשתית משמעותיים. אז שוב תודה רבה לכל הגופים שהגיעו הנה והציגו את הנושאים ואנחנו נעדכן על מועד של דיון נוסף שבו, כפי שאמרתי, נצלול לאותן תשתיות. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:48. << סיום >>