חומר רקע - גורמים חיצוניים

עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 1 ט' בסיוון תשפ"ו 25.05.26 חוק החלת רשות המורשת ביהודה שומרון ועזה – מזכר משפטי ו"של אברהם ד"ועו 'קונטורוביץ ין'יוג 'פרופ והספורט התרבות ,החינוך לוועדת המשפטי הייעוץ ידי על שהועלו לטענות מענה א . באזור ישירה תחולה בעלת חקיקה לחוקק הכנסת וסמכות באזור הכנסת של חקיקה תחולת מדינת ישראל מעולם לא הצהירה כי תנהג ביהודה ושומרון כבשטחים כבושים במשמעות המונח בדיני העימות המזויין שבמשפט הבין- כי והצהר חזור הצהירה ישראל מדינת ,אדרבה .לאומי כיבוש תחת הנתון באזור מדובר אין . עמדתה הרשמית של ישראל הוצגה על ידי מאיר שמגר, אשר שימש כ פרקליט צבאי ראשי בשנת1967 ולאחר מכן כ יועץ המשפטי לממשלה. עמדתו הוצגה תחילה בעברית ב- 1967, ואח "כ באנגלית במאמר שפורסם ב1971 : שמגר של עמדתו לעניין תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית היא כי השלטון הישראלי ביו"ש הואsui generis, מקרה מיוחד הללו האזורים . .חוקית בלתי תוקפנות בפעולת ומצרים ירדן ידי על ונכבשו ישראל ארץ על הבריטי המנדט מן חלק היו (עזה רצועת וגם) שמגר מבחין בין ההיבטים באמנת ז'נבה הרביעית שנועדו להגן על זכויות הריבון הקודם לחזור ולשלוט בשטח– זכויות שבענייננו אינן קיימות, לבין הס עיפים ההומניטאריים באמנת ז'נבה הרביעית לפיהם , למעשה תנהג ישראל . ממשלת ישראל, כאמור, מעולם לא הצהירה כי השטח הוא שטח כבוש. לאחרונה, ביום19.7.24 הממשלה ראש הצהיר , "העם היהודי אינו כובש בארצו, לרבות ירושלים בירתנו ושטחי יהודה ושומרון". ית פעולות נקטה ישראל מדינת ,מכך רה שלא רשאית היתה לבצע אילו סברה מדובר בשטח כבוש – אלפי למאות בתים ובניית בירושלים הישראלי החוק החלת .בשטח החיים אזרחים .הכיבוש שבדיני ההומניטאריות ההוראות את התנדבותי באופן החילה ישראל מדינת לכאורה, החלה זו עלולה ל בלבול עורר באשר לעמדתה , אולם לאמיתו של דבר ה י א מבהיר ה להחלה לא מקום היה לא ,כבוש בשטח היה מדובר אילו :היטב אותה של לעמדתה כי ,לעת מעת להזכיר טרח העליון המשפט בית ,ואכן .חלקית להחלה ולא הרלוונטי הדין של התנדבותית .הממשלה מדובר בהחלה וולונטארית בלבד של הסעיפים ההומניטאריים1 החתימה על הסכם שלום עם ירדן בשנת1994 סיימה ללא עוררין את מצב הלוחמה. בכך לטענה אפשרות כל הסתיימה בדבר ש שטענו אלו לדעת גם ,המזויין העימות שבדיני הכיבוש דיני תחולת טרום חלו ההסכם. הברית ארצות ,לכך בהתאם 1 :ראה לאחרונה בג"ץ1308/17 עיריית סלואד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־9 ביוני2020 ')חוק ההסדרה(, פס2 עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 2 .ש"ביו היהודית ההתיישבות בחוקיות הכירה2 שעבר לאזור ,לירושלים אביב מתל שגרירותה את העבירה אף הברית ארצות לידי ישראל בשנת1967 לגישה בניגוד ,"בישראל מיוצרים"כ ש"מיו ישראלים מוצרים מסמנת אף הברית ארצות . האירופאית. באופן כללי, לאחר שבמשך שנים רבות עמדתה של ישראל ביחס למעמד שליטתה ביהודה ושומרון הית ה עמדה יחידה, כיום היא זוכה במידת- ,מה לגושפנקה בינלאומית כמ ו למשל ש"ביו ישראל של הריבוניות זכויותיה של מלא באישור .(הישראלי הדין על השלכה אין האמור הדין בפסק הרוב לדעת ,כמובן) ם"האו של לצדק הדין בבית מיעוט דעת בחוות3 ידי על הישראלית המשפט מערכת לתוך הזו הכיבוש דיני את ישראל מדינת על מלא באופן המחילה העמדה אימוץ פקיד ות המדינה כעת, בחלוף כמעט60 שנה .דופן ויוצא סביר בלתי צעד הוא , ב . חריגה ממשית מהאופן שבו מדינת ישראל מתנהלת באזור הוראות "הומניטריות" הן כאלה המגינות על בני אדם, מה שמכונה באמנת ז העתיקות חוק ."מוגנים אנשים" הרביעית נבה' העלה לא שאיש ודאי ,ההומניטאריות ההוראות אימוץ על כשדובר .היסטורית חשיבות בעלי באובייקטים הטיפול את מסדיר ההוראות את ליישם הישראלית ההתחייבות לפיכך ."הומניטארי" אופי בעל הוא העתיקות על ההגנה משטר ששינוי בדעתו ההומניט ריות שבדיני הכיבוש איננה מונעת את החלת חוק העתיקות בי .ש"ו ,בעתיקות הטיפול חוקי שינוי את מונעת עצמה על נטלה שישראל שההתחייבות העמדה את מקבלים היינו לו גם ,שנית אמנת .שנים מיובל למעלה פני על מתמשך בשלטון כשמדובר במיוחד זאת .שינוי בנות הן וולונטריות שהתחייבויות הרי ז'נבה הרביעית לא נועדה לטפל בשלטון מתמשך כגון זה. ה חלת הכללים מרצון בשנת1967 על רבה במידה התבססה ,ציפייה להסדר דיפלומטי מהיר שיקבע את מעמדם של שטחי יהודה ושומרון. משהסדר כזה בושש לבא את לראות אין המחו יבות שישראל נטלה על עצמה ככזו שאינה ניתנת לשינוי . נזכיר לעניין זה את שינויי הנסיבות– חרטום מוועידת להסכם אוסלו, מ אוסלו להסכם השלום עם ירדן ולמדיניות החדשה של ארצות הברית, ומשם לאירועי ה- 7 באוקטובר2023 . שלישית, יש לזכור ש מדינת על החלים רבים חוקים לצד .השטח על אזרחיים חוקים מגוון השנים במהלך החילה ישראל האזרחים הישראלים שבשטח, הוחלו גם כמה חוקים שאינם "פרסונאלי ."ם דוגמה עדכנית ו בולטת לכך ההתנתקות חוק היא והפיצויים לנפגעיה, תשס"ה- 2005 זכויות ,נכסים פינוי) לטריטוריה הנוגעות ומפורטות רבות הוראות כולל עצמו החוק . במקרקעין, הגבלת כניסה ושהייה בשטחים מסוי מים(. לאחרונה תוקן החוק ובוטלו איסורי כניסה ושהייה באזורים מסוי .מים 2 Pompeo, Michael. "Secretary Pompeo Comments on Israeli Civilian Settlement Activity." U.S. Embassy in Israel, 18 Nov. 2019, https://il.usembassy.gov/secretary-pompeo-comments-on-israeli-civilian-settlement-activity/ 3 International Court of Justice. Dissenting Opinion of Vice-President Sebutinde. 19 July 2024, Document No. 186- 20240719-ADV-01-02-EN, Case No. 186, Legal Consequences Arising from the Policies and Practices of Israel in the Occupied Palestinian Territory, Including East Jerusalem. עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 3 הטענה כי הכנסת מנועה מלחוקק חוקים שאינם פרסונאלי הכנסת ;לעמוד יכולה לא ושומרון יהודה בשטחי שיחולו ם עושה זאת כאשר היא מוצאת לנכון. ראוי לציין כי להבחנה בין חוקים "פרסונאלי ם" ל"טריטוריאלי .ם" בהקשר זה אין בסיס מוכר במשפט הבינלאומי זו הבחנה היא הצדקה בדיעבד שלא הופיעה בעת חקיקת החוקים הרלוונטים . מדינת רחבות לתקנות ועד בחירות חוקי ,גיוס חוקי ,מס מחוקי החל ,השטח על אזרחיים חוקים מגוון הזמן עם החילה ישראל .יותר העוסקות בכניסה ויציאה מהשטח4 שביכולתה הראתה גם אך ,האזרחיים חוקיה כל את להחיל שלא בחרה ישראל .ההכרח :אלה בחוקים ברור משותף מרכיב ישנו .צורך בכך רואה היא כאשר זאת לעשות כדוגמה, ל וגיוס מס חוקי החלת לא אזרחיים ה אזור צעדים לקדם היה ניתן ,אמנם .לאנרכיה מוביל שהיה מה ,מס ולמעלימי מגיוס למשתמטים למקלט הופך היה אלה באמצעות צו צבאי, אך הכנסת סברה שפתרון זה אינו מספ י.ק .באשר להכרח לשנות את הדין החל בשטח, הניסיון מלמד כי תחום הארכיאולוגיה אכן מהווה צורך דחוף הנעשית הפגיעה כי הוכח .מתאימות פעולות נקיטת מחייבת ,כולה האנושות ושל היהודי העם של ,ייחודיים והיסטוריה מורשת באוצרות כיום .הממשל הצבאי והחוק הישן אינו מספק אמצעים שדי בהם כדי להתמודד עם האתגר זכותה וסמכ ותה לבחור הכנסת של המעוות לתיקון המתאימים האמצעים את . לבסוף, במבט על, יש לזכור כי תכליתם של דיני הכיבוש היא שמירה על הסטאטוס קוו בשטח. ישראל כאמור לא נקטה .העובדתי המצב את ושינתה ,ושומרון יהודה כלפי זו בעמדה מטרת החוק הנדון אינה לשמור על סטטוס- ,דווקא משפטי קוו העובדתי המצב על שמירה אלא- מטרה לשרת רק נועדו המשפטיות והנורמות ,הפיך בלתי הרס ומניעת העתיקות שימור זו. אם תחת סמכותה של מדינת ישראל תושמד ותיבזז מורשת ה יסטורית שלא תסולא בפ ז , רק ב של חשש ישראלי לשנות את הסטאטוס-קוו המשפטי ו הימנעות מ נקיט ת אמצעי ההגנה המצויים בידיה ל שימור העתיקות ביו"ש– מסכלים נמצאנו .הכיבוש דיני מטרת את יש נו כשל לוגי בטענה שישראל מנועה מלפעול באופן מסוי ש משום ם לא פעלה באותו אופן בעבר. אם יש באי - פעולה לאורך זמן לקבוע חזקות לדרכי פעולה המותרות, אז אדרבא– .אלו חזקות להפריך דחוף צורך ישנו ג . הקמת רשות סטטוטורית ישראלית הפועלת באזור מכל מקום, דיני התפיסה הלוחמתית על אוסרים אינם מדינת .ישראל להגן על אתרים ארכאולוגיים לאמנת צד היא ישראל האג משנת1954 . 4 ראה: השופט )בדימ'( משה דרורי "חקיקת הכנסת ותחולתה באזור יהודה והשומרון "רשות הרבים (30.4.2026). עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 4 סעיף5 לאמנה קובע: "בעלת קשר עליון (High Contracting Party) עליון קשר בעלת של משטחה בחלק או שטחה בכל המחזיקה אחרת, תתמוך ככל האפשר ברשויות הלאומיות המוסמכות של המדינה המ וחזקת שלה התרבות נכסי על בשמירה ובהגנה עליהם. ואשר מוחזק בשטח הנמצאים תרבות נכסי על הגנה לשם אמצעים לנקוט צורך יש כי יתברר אם ,כאלה אמצעים לנקוט מסוגלות אינן המוסמכות הלאומיות הרשויות ואם ,צבאיות מפעולות כתוצאה נפגעו המעצמה המחזיקה (Occupying Power) אמצעי את ,אלו רשויות עם הדוק פעולה ובשיתוף האפשר ככל ,תנקוט ההגנה הנחוצים ביותר." נוכח הפגיעה מצד הרשות הפלסטינית במורשת הארכ י אולוגית היהודית, החובה להגן על אתרים אלו מוטלת על ישראל . אמנת אונסק"ו משנת1972 בדבר הגנת מורשת התרבות והטבע העולמית ) UNESCO Convention Concerning the Protection of the World Cultural and Natural Heritage ( מוטלת הראשונית ההגנה שחובת בכך מכירה שהיא הגם " על המדינות הרלוונטיות, קובעת כי אתרים אלו מהווים כולה הבינלאומית הקהילה מחויבת להגנתה אשר עולמית מורשת לשתף פעולה ." ד. האזור מעמד על החוק הצעת השפעת פי על האזור את לנהל להמשיך המדינה על ולכן הוכרע טרם ושומרון יהודה שטחי של מעמדם ,המשפטי הייעוץ לטענת באופן החליטה אך באזור חוקיה את להחיל בזכותה כפרה לא מעולם ישראל מדינת ,שהוסבר כפי .הלוחמתית התפיסה וולנטרי לנהל בינתים הלוחמתית התפיסה דיני לפי האזור את. המדינה אכן החילה את החוק הישראלי על אזורי יהודה ושומר (הגולן ורמת) ושומרון.ת את הזכות לעשות זאת שוב ב- 27 ביוני1967 ,, מיד לאחר מלחמת ששת הימים תיקנה הכנסת את פקודת סדרי השלטון והמשפט והוסיפה את סעיף11 " :ב', הקובע כי המדינה של והמינהל השיפוט ,המשפט יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו של המוניציפלי השטח על הישראלי המשפט הוחל ,זאת בעקבות ." מזרח ירושלים. ב - 30 ביולי1980 , עיגנה הכנסת בחוק יסוד את מעמדה של העיר. ב- 14 בדצמבר1981, הכנסת ח ו את קקה חוק רמת הגול ן " ובו נקבע כי המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן" . אם בסמכות הכנסת להחיל את .באזור יותר מצומצמים משפטיים הסדרים להחיל מוסמכת שהיא וחומר קל ,האזור שטחי על במלואו הישראלי החוק טענות ל" "מזדחל סיפוח נוגעות ל.שיקולים דיפלומטיים ולא משפטיים בטענות להתמקד המשפטי הייעוץ על ,משפטיות .מדיניות טענות הדיפלומטי לסגל ולהשאיר ה . החלה רחבה של סמכויות אזרחיות על שטחיA B ורצועת עזה 'לפי ס2 להסכמי הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית מ- 1995 )"אוסלוII(, על ה רשות " האתרים כל על להגן הארכ י אולוגיים ולשמור עליהם, לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להגן על אתרים אלו ולמנוע פגיעה בהם." הרשות גם עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 5 "ישראל על שלום" כנסת ובית בשכם יוסף קבר ,לחם בבית רחל קבר כגון דתיים לאתרים חופשית גישה לאפשר מחוייבת .ביריחו ,במבחן המציאות לא רק שהרשות הפלסטינית אינה מגנה על אתרים אלו, היא אף מחריבה ממצאים ארכ י אולוגים .באזור הנזק לממצאים ולאתרים הוא בלתי- מיידית תגובה ודורש הפיך. פטורה עצמה רואה הפלסטינית הרשות כי מלמדים האחרונות השנים לאורך הפלסטינית ההנהגה של הרשמיות הצהרותיה זכתה זו עמדה .למעשה הלכה שבוטלו או תוקפם שפג הסכמים בהם רואה ואף ,אוסלו הסכמי לפי ההדדיות מהתחייבויותיה לעיגון רשמי ומשפטי מובהק במאי2020 , כאשר יו"ר הרשות כי גורף באופן הכריז ,עבאס מחמוד ,ף"ואש הפלסטינית "הארגון לשחרור פלסטין ומדינת פלסטין פטורים, החל מהיום, מכל ההסכמים וההבנות עם הממשל האמריקאי והממשלה ".הישראלית, לרבות אלו הביטחוניים5 ף"אש של המרכזית המועצה של יותר מוקדמת החלטה על נשענה זו הכרזה מאוקטובר2018 , אשר הורתה על "סיום המחויבויות של אש"ף והרשות הפלסטינית בנוגע להסכמיה עם המעצמה .המחזיקה )ישראל(", תוך הדגשה כי תקופת המעבר הזמנית שנקבעה באוסלו קרסה לחלוטין6 ניתן זו לגישה מעשי ביטוי עוד ביולי2019 כי האירופי מהאיחוד דיפלומטים בפני הצהיר אשר ,אשתייה מוחמד ,הפלסטיני הממשלה ראש ידי על החלוקה הגיאוגרפית- של מנהלית יהודה ושומרון לאזורים A, B ו- C הפרה שישראל מאחר ,הרשות מבחינת עוד קיימת אינה .אותה7 מכלול הצהרות אלו, אשר נבנו על בסיס האולטימטום שהציג עבאס בעצרת הכללית של האו"ם כבר בשנת2015 , כי מבהיר המשותפת ההסכמים למסגרת עוד כפופה עצמה רואה אינה הפלסטינית הרשות ,ומעשית משפטית מבחינה . 8 'לפי ס31 ) 5 ( להסכם אוסלוII הפרה הפלסטינית הרשות .הסופי להסדר עד האזור מעמד משינוי להימנע הצדדים על , בבוטות את ההתחייבות הזו כאשר הכריזה על עצמאות באופן חד-צדדי ומדינות רבות קברו את ההסכם כאשר במדינה הכירו פלסטינית. יש לציין שבית הדין הפלילי הבינלאומי )ה- ICC הרשות של פלילית לסמכות הקשור בכל אוסלו מהסכמי מתעלם ( .הפלסטינית על אזרחים ישראלים 5 President Mahmoud Abbas, Address at the Meeting of the Palestinian Leadership in Ramallah (May 19, 2020), transcript available at Wafa Palestinian News & Info Agency, President Abbas: State of Palestine absolved of all agreements with Israel, US, https://english.wafa.ps/Pages/Details/117530 (last visited May 25, 2026). 6 Palestine Liberation Organization Central Council, Final Statement of the 30th Session: The Transition Period No Longer Exists (Oct. 29, 2018), text available at Al-Haq Center, https://www.alhaq.org/advocacy/6146.html (last visited May 25, 2026). 7 Prime Minister Mohammad Shtayyeh, Briefing to EU Ambassadors and Diplomats in Ramallah (July 25, 2019), see PM Shtayyeh: Israel's Violations Render Oslo Divisions Non-Existent, Wafa Palestinian News & Info Agency, https://english.wafa.ps/Pages/Details/102927 (last visited May 25, 2026). 8 President Mahmoud Abbas, Statement before the United Nations General Assembly 70th Session, UN Doc. A/70/PV.17, at 21 (Sept. 30, 2015). עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 6 ו. לוחמתית תפיסה תחת הנמצאים אחרים לאזורים השוואתי מבט נוהג המדינות (State practice) מוכיח במיקוד רב כי מינהלים מפעילים במחלוקת שנויים או מוחזקים בשטחים מקומיים מחלקות פעילות לשם שימור וחפירה של אתרים היסטוריים, לרוב תוך שיתוף פעולה בינלאומי. בשטחי סהרה המערבית שבשליטת מרוקו, משרד התרבות המרוקאי מפקח על מורשת התרבות באמצעות המינהלות האזוריות שלו )כגון מחוז לעיון-סקיא אל-חמרה(. גופים בינלאומיים, ובהם המרכז למורשת עולמית של אונסק"ו , משתפים פעולה באופן ישיר עם משרד התרבות המרוקאי. מרוקו אף כללה מספר אתרים בסהרה המערבית, ובהם הפארק הלאומי של דאח'לה ולגונת ח'ניפיס, ב"רשימה המקדימה" (Tentative List) .עולמית מורשת אתר של מעמד לקבלת שלה9 בשנת 2018, פרויקט ארכאולוגי מרכזי לסקר סהרה המערבית קיבל מימון מהמועצה למחקר באמנויות ומדעי הרוח של בריטניה וכלל חוקרים מאוניברסיטת מזרח אנגליה . 10 האו"ם והאיחוד האירופי מממנים מאמצים ארכ י אולוגיים בצפון קפריסין על ידי ניתוב כספים דרך תוכנית הפיתוח של האו"ם ) UNDP .( מאז שנת2012, האיחוד האירופי וה- UNDP ניתבו מיליוני אירו לשם שיקום של למעלה מ- 100 בצפון אתרים .קפריסין11 מדובר במנגנון רשמי במסגרתו גופים בינלאומיים משתפים פעולה עם הרשויות "המקומיות) " של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (לצורך תחזוקת אתרים כגון מגדל אותלו וסלמיס. 12 במהלך המינהל הארמני בנגורנו- קרבאך )בסביבות השנים1994 – 2020 (, שיתוף הפעולה הבינלאומי אופיין ב"מעורבות פרגמטית " א שר איפשרה הגם .זרים ומוסדות מומחים של בסיוע תרבות אתרי ולשקם לחפור ,לנהל הארמניות לרשויות זה שלשטח היה חסר הכרה רשמית מטעם האו"ם, המכון לארכ י של למדעים הלאומית האקדמיה של ואתנוגרפיה אולוגיה שיתופי .נבה'ז ומאוניברסיטת פירנצה מאוניברסיטת מומחים שכללו משלחות לפועל והוציא ,העיקרי כגשר שימש ארמניה עמיתים שיפוט שעברו ופרסומים גבוה פרופיל בעלות בינלאומיות תערוכות הניבו הם ;בלבד מקומיים היו לא אלו פעולה .בכתבי עת מערביים, ובכך שילבו בפועל את הארכאולוגיה של האזור השנוי במחלוקת בתוך התיעוד האקדמי העולמי13 9 UNESCO World Heritage Centre, Tentative Lists: Morocco, https://whc.unesco.org/en/tentativelists/?action=listtentative&state=ma&order=states (last visited May 25, 2026). 10 Jo Clarke & Nick Brooks, The Archaeology of the Western Sahara (2018). 11 United Nations Development Programme, Support to the Technical Committee on Cultural Heritage - Phase 3, https://www.undp.org/cyprus/projects/support-technical-committee-cultural-heritage-phase-3 (last visited May 25, 2026). 12 The Technical Committee on Cultural Heritage, TCCH Cyprus, https://tcchcyprus.com/ (last visited May 25, 2026). 13 Council of Europe, Historic Towns, https://www.coe.int/en/web/culture-and-heritage/historic-towns (last visited May 25, 2026).; Hamlet Petrosyan & Lyuba Kirakosyan, Early Christian Archaeology and Monuments in the Armenian-Azerbaijani Conflict Zone: Tigranakert, Amaras, Vachar, in Das Kulturelle Erbe Von Arzach 467 (Andreas Müller et al. eds., 2024).; Excavations of Tigranakert Started in Artsakh, Armenpress (June 15, 2006), https://armenpress.am/en/article/630531.; Council of Europe, Applying the Faro Convention Principles to Deliver עם ועולמו8 ירושלים משרד026312722 [email protected] www.kohelet.org.il 7 ז. סיכום ישראל מוסמכת לחוקק עתיקות על להגנה חסם להוות יכול לא הבינלאומי המשפט .ושומרון ביהודה משפטיים הסדרים מפני הרס פלסטיני שיטתי. ההרס הוא בלתי- .הפיך וכל התמהמהות עלולה לגרום נזק גדול יותר נגד פשע כדי עולים מסוימת קבוצה של ורוחנית תרבותית מורשת למחיקת מכוונים ניסיונות ,הבינלאומי המשפט פי על ,תחליף להם שאין אוצרות על בשמירה הפלסטינית הרשות ושל הבינלאומיים המוסדות של הגורף כישלונם נוכח .האנושות החובה המשפטית והמוסרית להגן על מורשת עולמית ויהוד ית .זו מוטלת לפתחה של מדינת ישראל את ויסכל מתוכן יעקר ,"המשפטי קוו הסטטוס על שמירה" של כסות תחת האמור ההרס להמשך היתר מתן ,יום של בסופו תכליתו הבסיסית ביותר של משפט המורשת הבינלאומי. Heritage-Based Urban and Regional Development, Doc. No. RM/COE/168078827f, https://rm.coe.int/applying-the- faro-convention-principles-to-deliver-heritage-based-urba/168078827f (last visited May 25, 2026); The Monastic Complex of Dadivank: General Information, Monument Watch, https://monumentwatch.org/en/monument/the- monastic-complex-of-dadivank-general-information/ (last visited May 25, 2026).; Dadivank, Research Portal for Armenian Art, https://www.armenianart.org/ru/dadivank.html (last visited May 25, 2026).