חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 12.05.206 כ"ה אייר, התשפ"ו לכבוד : ועדת החינוך והתרבות של הכנסת הנדו:ן בקשה לדיון בנושא הוספת סעיף ל א סדרת הנצחה ספונטנית במסגרת הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר- שמיני עצרת, התשפ"ו- 2025 " נייר זה מוגש מטעם הקליניקה המשפטית משפט רחוב " אשר מאז ה- 7.10 , הרחיבה את פעולתה גם לתחומי קידום מדיניות הנוגעים לנפגעי ה- 7.10 ויחד עמם. בהתאם לכך, פעלו סטודנטים בשנה שעברה להנגשת המשפט בשדרות ובשער הנגב בעבודה סדנאית משותפת עם תושבי המקום, ובהתאם לצרכים שעלו מהשטח התמקדה בשנה זו, בניסיון לבחון ולקדם באמצעות המשפט סוגיות הנוגעות ל נפגעי ה- 7.10 . כך גם נייר ,זה העוסק ב סוגיה הרגישה של הנצחה ספונטנית, נכתב בעקבות שיח עם משפחות נרצחים ו תושבי העוטף, אשר מבחינתם "נקבעות עובדות בשטח" ללא אסדרה בכל רגע שעובר . בפתחו של הנייר נרחיב אודות השיקולים המשפטיים השונים שיש לאזן ובחלקו האחרון יופיע סיכום השיקולים והצעות .להטמעה בהצעת החוק .כאמור נבקש לקבוע דיון בהקדם האפשרי נשמח להגיש נספח נלווה של פירוט הצעות אופרטיביות( חלקן עלו מ"מחקר משפטי וחלקן "מהשטח ) ו נוסח סעיף שיעגן .הצעות אלה מאז אירועי ה-7 באוקטובר התפתחו ברחבי הארץ ובייחוד בעוטף עזה, יוזמות הנצחה אזרחיות רבות, אשר הוקמו על ידי תושבים, משפחות שכולות, שורדים וקהילות מקומיות. יוזמות אלו נוצרו לעיתים באופן י מי די וספונטני כחלק מתהליך ההתמודדות עם האובדן והטראומה, כפי שעלה גם בכתיבה אקדמית .בנושא1 למרות היקפה המשמעותי של תופעה זו והשפעתה על עיצוב הזיכרון הציבורי, הצעת החוק הנוכחית אינה מתייחסת אליה כלל. מצב זה יוצר פער בין המציאות החברתית לבין המסגרת הממלכתית שהחוק מבקש לעגן ועלול לפגוע באמון הציבור ובתחושת השותפות של הקהילות שנפגעו באופן הישיר ביו .תר ,לפיכך מוצע להוסיף להצעת החוק סעיף ייעודי שיסדיר באופן מאוזן וגמיש את היחס ליוזמות אלו ויגשר בין מנגנוני ההנצחה הממלכתיים לבין מרחבי הזיכרון הקהילתיים שנוצרו בשטח. יצוין כבר בפתח הדברים , כי בחרנו ב " מונח הנצחה ספונטנית " לתיאור התופעה של הקמת אתרי זיכרון ביוזמה פרטית או אזרחית . זאת , חלף המונח "הנצחה פיראטית" הננקט לעיתים .בדיונים בנושא בחירה זאת נובעת מתוך שאיפה לנקוט לשון ניטרלית יותר שלא תפגע ברגשותיהם של יוזמי ההנצחה. היא מבוססת על המונח "מצבות ספונטניות", שטבע המלומד סנטינו . סנטינו התייחס לאתרי זיכרון, אנדרטאות או מיצגי ,הנצחה במרחב הציבורי נעש ש ו ביוזמה פרטית או אזרחית, ללא א סדרה חוקית מראש או אישור מטעם "רשויות המדינה והגדירן כ"מצבות זכרון ספונטניות . 2 תופעה זו מתגבשת לרוב כמענה לצורך דחוף ובלתי - 1 Dalya Yafa Markovich, Monuments from Below: Memorial Stickers as a New Kind of Mnemonic Activism and Socialization, MEMORY STUDIES 4 (2026). 2 Jack Santino, "Spontaneous Shrines, Memorialization, and the Public Ritualesque״, 94 Ritsumeikan University Institute of Human Sciences Bulletin 51, 52 (2006). 2 אמצעי לעיבוד אובדן וטראומה קולקטיבית ומבקשת לגשר על הפער שבין הזיכרון האישי לבין דפוסי ההנצחה הממלכתיים והפורמליים. אנו מציעים לנקוט בלשון זו או דומה לה גם בנוסח הצעת החוק . יוזמות ספונטניות אלו קיימות בתווך שבין א סדרה משפטית לבין מציאות חברתית מורכבת; ,מחד גיסא הן עשויות להיחשב כשימוש בלתי מורשה במקרקעי ציבור או כחריגה מדיני התכנון והבנייה באופן הפוגע ברגשות התושבים המתגוררים באזורי ההנצחה. מאידך גיסא, הן מהוות ביטוי אותנטי לזכות לזיכרון .ולהשמעת קולן של המשפחות3 ,היעדרם של קריטריונים אחידים בחקיקה הקיימת להכרה ביוזמות אלו מייצר מתח מתמיד בין השיקולים השונים עליהם נרחיב להלן . אחד השיקולים המרכזיים הוא השפעת יוזמות אלה על הקהילות המקומיות . בקהילות העוטף, אתרי ההנצחה אינם רק סמלים פיזיים אלא חלק מתהליך ההתמודדות של התושבים עם הטראומה ה קולקטיבית של הטבח והשלכותיו. עבור רבים מתושבי האזור, שהיו נוכחים באירועי ה-7 באוקטובר וחוו את הפגיעה באופן ישיר ., אתרי ההנצחה המקומיים הפכו למרחבים של זיכרון, קהילה ועיבוד האבל מנגד , עולה מן השטח גם טיעון נגד משמעותי, שלפיו ריבוי אתרי הנצחה במרחב הציבורי עלול לפגוע בתהליכי השיקום של תושבי האזור, וליצור עבורם תחושת חשיפה מתמשכת לטראומה. 4 טענה זו, אשר באה לידי ביטוי גם בשיח עם תושבי העוטף, מדגישה כי ה א סדרה הנדרשת מחייבת התייחסות לטיעוניהם של תושבי האזור המבקשים לייצר סביבת חיים שאינה מזכירה להם באופן יומיומי את הטראומה. במילותיו של ,גדי מוזס שהציג את תפיסתו בסיור שערך בקיבוצו ניר עוז וציין"אני מבין את הרצון להנציח ואסור שישכח ו , אבל אני לא רוצה לחיות באושווי ץ . אני רוצה לבנות את הקיבוץ והאזור מחדש. " 5 יצוין כי מתח כזה התגלה לעיתים אף בתוך הישובים עצמם,כפי שעלה אך לאחרונה6 אולם היות שהאיזונים שונים לחלוטין כאשר .מדובר בפעילות בתוך קהילה גיאוגרפית תחומה, לא נתמקד בה במסגרת נייר זה שיקול מרכזי נוסף שיש מקום להרחיב בו הוא רגשות משפחות הנופלים והנרצחים וכבוד המת . עיקרון כבוד המת הוכר במשפט הישראלי כזכות חוקתית מוגנת השואבת כוחה מזכות העל לכבוד האדם ,וכי כבודו .של המת נגזר מכבודו של האדם החי ומרצונו לאוטונומיה אישית7 יתרה מכך, פגיעה בכבוד המת מהווה פגיעה ישירה בכבודם של החיים, שכן קיימת חוליה מקשרת בין דורות שחלפו לדורות שיבוא ו . 8 לעיקרון חוקתי זה ישנה השלכה ישירה ומובהקת על חירותן של המשפחות השכולות להנציח את יקיריהן בדרך שיבחרו. בעניין קסטנבאום דן בית המשפט העליון בגבולות ההתערבות באופן ההנצחה של המת, וקבע כי היחס האנושי לפרט המבקש להנציח את יקירו מחייב את מירב הסובלנות וההתחשבות ברגשות יו . בית המשפט הבהיר כי אין לכפות את ,אימוצן של נורמות חיצוניות אשר גורעות מדרך ההנצחה שבה בחר הקרוב .וכי אין להטיל הגבלות ואיסורים שאינם עומדים במבחני המידתיות 9 בבואנו לעסוק במדיניות ההנצחה של נופלי ונרצחי העוטף, דברים אלו מקבלים משנה תוקף לעיצוב אופן ההנצחה . יש להעניק משקל מהותי 3 ( רונית שלו ״גוונים של שכול: הנצחת האובדן הפרטי והקולקטיבי במרחב הישראלי״ בטיפולנט11.4.2025 ) 4 Kostas Arvanitis, Museums and Spontaneous Memorials: A Museology of Trauma, University of Manchester (2024) . 5 גדי מוזס "בניה, קהילה, שיקום" (הרצאה במסגרת סדנת "בניה, קהילה, שיקום", ניר עוז ( 20.11.2025 ). 6 אסף פוזיילוב ״בין שיקום להנצחה, קיבוצי העוטף מוצאים את עצמם מול דילמה״ ( כאן3.12.25 ) ; רמי שני "סערת ההנצחה "בכפר עזה מעריב ( 30.4.2026 ) . 7 אהרן ברק כבוד האדם- הזכות החוקתית ובנותיה כרך א383 - 381 ( 2014 .) 8 בג"ץ06 - 52 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ 'נ Simon Wiesenthal Center Museum Cor ( 2008 .) 9 ע"א294/91 חברת קדישא נ' קסטנבאום(, מו2 ) 464, בפס׳12 - 10 לפסק דינו של הנשיא שמגר ( 1992 .) 3 לאוטונומיה של המשפחות השכולות ולהימנע מהחלת מגבלות בלתי הכרחיות הפוגעות בליבת הזכות .החוקתית לכבוד נדבך נוסף ומרכזי, המעוגן בדין, הוא הזכות לפרטיות של הנרצחים ובני משפחותיהם . בפסיקה נקבע כי הזכות לפרטיות לא נעלמת לאחר מותו של אדם וזאת אף בהעדר הוראת חוק מפורשת בעניין זה . 10 יוזמות הנצחה אזרחיות עושות שימוש פומבי לעיתים .בחומרים אישיים, בפרטים ביוגרפיים ובתמונות של הנספים חרף המניע החיובי שביסודן, פעולות אלו עלולות לעלות כדי פגיעה בזכות לפרטיות ולעמוד בניגוד לדרישות הדין , בפרט בהעדר הסכמה. הדין הישראלי מעניק הגנה רחבה ;לפרטיות המת ולזכות משפחתו לאוטונומיה כך, חוק הגנת הפרטיות קובע כי פרסום תצלום מזהה של נפטר מהווה עוולה אזרחית, אלא אם התקבלה .לכך הסכמת קרוביו11 מגמה זו, המבצרת את שליטת המשפחה במידע אודות יקיריה, משתקפת גם בחוק .איסור פרסום מידע לגבי נפגעים12 מכלול חקיקתי זה מצביע על מדיניות משפטית ברורה המעגנת את ההגנה על המרחב האישי של הנפגעים. משכך, קידום הנצחה במרחב הציבורי ללא מנגנון קפדני להבטחת הסכמת המשפחות חורג מסוגיה אתית גרידא ועלול להוות הפרת חוק . בטרם נציע הצעות לאיזונים הראויים בהצעת החוק ביחס לסוגיה זו, נבקש לציין כי עוד בטרם יוזמות ההנצחה ל- 7.10 ,נתן המחוקק הישראלי את דעתו ל חלק מהשיקולים שפורטו לעיל ובחר להסדיר היבטים מהותיים של ההנצחה בחוק ים ייעודיים. כך, למשל, במסגרת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ,לאומיים ואתרי הנצחה ,נקבעו הסדרים מפורטים הנוגעים למנגנוני ההכרזה על אתרי הנצחה ממלכתיים מקומיי ם ואתר הנצחה חי לי י, 13 וכן להנחיות בדבר ניהולם, אחזקתם והפיקוח עליהם . 14 א סדרה זו, הכוללת גם הקמת מועצה ציבורית מייעצת המורכבת מנציגי ממשלה וציבו ר , מלמדת כי התערבות חקיקתית בתחום ההנצחה אינה חריגה בנוף המשפטי הישראלי. אדרבה, היא משתלבת במדיניות קיימת המבקשת לאזן בין ערכי הזיכרון הציבורי לבין שיקולים תכנוניים ומרחביים, ושיקולים מוסדיים וציבוריים רחבים, כפי שמשתקף כבר בסעיפי ההגדרות המתווים את גבולות .הגזרה של ההנצחה הממלכתית בישראל15 תופעת ההנצחה הספונטנית לאחר אירועי טרור או אסון ,מוכרת גם במדינות מעבר לים, ולעיתים קרובות באופן ספונטני לאחר אירועי ,אובדן וטראומה רחבי היקף כאשר אזרחים וקהילות לוקחים חלק פעיל בעיצוב מרחב הזיכרון הציבורי עוד בטרם מתגבשת מסגרת ממלכתית רשמית . כך למשל , לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית , הוקמו אתרי זיכרון ספונטניים רבים .ניהול ההנצחה בארצות הברית מתבצע באמצעות מגוון גופים ויוזמות ,ציבוריים ופרטיים כאחד , ולא באמצעות מנגנון ממלכתי מרכזי אחד . מודל זה מאפשר קיום מקביל של יוזמות הנצחה אזרחיות לצד מסגרות ממוסדות ,וממחיש גישה פלורליסטית וגמישה לעיצוב הזיכרון הציבורי . 16 תופעה זו משתלבת במגמה רחבה יותר של הופעת אתרי זיכרון בלתי פורמליים במרחב הציבורי ,במיוחד באירופה ובארצות הברית . 17 בחלק מהמקרים בחרו הרשויות להכיר 10 ע"א4576/08 ליה עטרה בן-צבי נ' פרופ' יהודה היס פסק אות 28-32 ( לפס״ד של המשנה לנשיאה ריבלין פורסם ב נבו, 7.7.2011 .) 11 סעיף2א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . 12 חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב- 2022 . 13 סעיף45 , 47 , 48 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 . 14 שם )(חוק הגנים הלאומיים , בסעיפים53 - 54 . 15 סעיף1 , 55 ל חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 . 16 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חקיקה בנוגע לתיעוד והנצחה של אירועי ה11 בספטמבר בארצות הברית – סקירה ראשונית(26.5.2025) , עמ׳1, אתר הכנסת. 17 Kaarina Koski, "The Dead Amongst the Living: Agency, Intention, and Power", Folklore: Electronic Journal of Folklore (2025), pg 12. 4 ביוזמות אלו ,לתעד אותן ואף לשלב חלק מהן במערכי הנצחה רשמיים. 18 כפי שיוצע ביתר פירוט בחלק .האחרון של נייר זה, נבקש להציע ללמוד מכך גם למקרה הישראלי נוסף לשיטות משפט זרות, מתבקש היה ללמוד מסוגיות דומות של הנצחה ספונטנית שאינה קשורה לנפגעי ,פעולות איבה. כך על פניו, מתבקש היה שתימצא אסדרה דומה בכל הנוגע לקורבנות ,תאונות דרכים שכן תופעת הה נצחה הספונטנית ,קיימת גם במקרים אלה בהם מוקמים לעיתים קרובות אתרי זיכרון פרטיים בצדי הדרכים ביוזמה פרטית של משפחות . 19 לצד זאת, ניתן להצביע על כך שביטוי זה של הנצחה לא נותר בגדר יוזמות פרטיות בלבד, אלא בא לידי ביטוי גם בפעילות של גורמים אזרחיים מאורגנים, המבקשים .ליצור מסגרות זיכרון חלופיות או משלימות לאלה המוסדיות כך למשל עמותת "אור ירוק" מקדמת "מיזמים ייעודיים להנצחת הרוגי תאונות הדרכים, ובהם פרויקט "אור לזכרם - פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת יצירת מרחבי זיכרון נגישים ומתועדים לזכר הנספים. מודל זה מדגים כיצד ניתן להעניק ביטוי ציבורי מתמשך להנצחה אזרחית גם באמצעים שאינם מחייבים יצירת מוקדי הנצחה פיזיים במרחב הציבורי, ובכך לצמצם חלק מן המתחים התכנוניים והמרחביים הכרוכים בתופעה. יוזמות מסוג זה משקפות הכרה חברתית רחבה בצורך בהנצחה קולקטיבית, אך גם מדגישות את היעדרו של מענה מוסדי כולל, ואת המעבר מיוזמות פרטיות נקודתיות ליוזמו ת אזרחיות מאורגנות הפועלות למילוי החלל הרגולטורי. 20 דרך פעולה ,זו מעניקה משנה תוקף לגישה הגמישה והסובלנית הננקטת לעיתים בפועל ומלמדת כי ניתן לגבש מנגנוני איזון המאפשרים את קיום ההנצחה האזרחית לצד ניהול מושכל של סיכוני .התשתית והבטיחות21 ,אכן, על פניו ניתן היה ל הסדיר תופעה זו במסגרת דיני התעבורה הכלליים. כך , ,פקודת התעבורה כוללת הוראות האוסרות יצירת מכשול או הפרעה בדרך22 וכן מקנה סמכויות להסרת .מפגעים העלולים לסכן את המשתמשים בדרך23 ,עם זאת נראה שהמחוקק נמנע מלהיכנס לסוגיה זו וכך גם ככל שעלה בידינו למצוא עד מועד כתיבת נייר זה- .גם הפרשנות הפסיקתית לא הורחבה לסוגיה זו מההיקשים הללו בין אם משיטות זרות ובין אם מתחומים אחרים ניתן ללמוד כי הנצחה אזרחית ספונטנית אינה מטופלת בהכרח כתופעה שיש למנוע, אלא כתופעה חברתית המחייבת א .סדרה ב יתר פירוט יצוין כי מן הדוגמאות הללו ניתן לגזור מספר מנגנונים אופרטיביים: הימנעות מאיסור גורף על יוזמות הנצחה אזרחיות, יצירת מסלולים להכרה או אל סדרה בדיעבד של יוזמות קיימות, ושילוב סלקטיבי של יוזמות אזרחיות במסגרת מערכי הנצחה רשמיים. ההצעה הנוכחית מבקשת לאמץ מודל משולב, הכולל מסלול וולונטרי להכרה ביוזמות הנצחה אזרחיות, לצד מנגנוני פיקוח ותיאום עם הרשויות, וזאת מתוך מטרה לאזן בין הצורך בהנצחה קהילתית לב ין שיקולים של תכנון, בטיחות וניהול המרחב הציבורי. ,לעומת זאת בהצעת החוק הנוכחית אין התייחסות משפטית המסדירה את קיומן של יוזמות הנצחה אלו .כתוצאה מכך : ● אין להן מעמד מוכר במרחב הציבורי, ולכן הן אינן נהנות מהכרה רשמית, מתקצוב, או מהגנה מפני .פינוי, וקיומן תלוי בפועל בשיקול דעת אד הוק של הרשויות 18 Victim Remembrances, VOICES CENTER FOR RESILIENCE. https://voicescenter.org/living-memorial/victim-remembrances 19 Roadside memorial. (n.d.). In Wikipedia. Retrieved May 4, 2026. 20 אור לזכרם "מיזם ההנצחה של עמותת אור ירוק להרוגי תאונות הדרכים" אתר עמותת אור ירוק ( 11.11.2025 ). 21 ,מבקר המדינה בטיחות בדרכים- דוח מיוחד (התשפ״ד2024 ), עמ׳17,24,39,49 . 22 'פקודת התעבורה [נוסח חדש], ס2. 23 'פקודת התעבורה [נוסח חדש], ס70 . 5 ● הן עלולות לפגוע ברגשות תושבי המקום ואף עלולות להיות חשופות לפינוי או להסרה, מצב שמעלה ,שתי שאלות מרכזיות: האחת רטרואקטיבית ,, כיצד יש לנהוג ביוזמות הנצחה שכבר הוקמו; והשנייה ,פרוספקטיבית מהו המנגנון הראוי אל סדרת יוזמות עתידיות, באופן שלא יפגע בתהליך השיקום של .הקהילות אין מנגנון תיאום בינן לבין מערך ההנצחה הממלכתי, היעדר אסדרה עלול ליצור חיכוך בין יוזמות פיראטיות של אזרחים פרטיים לבין רשויות ציבוריות ואף לפגוע ביוזמות הנצחה משמעותיות .עבור הקהילות עצמן24 ● .לעיתים נוצרים מתחים סביב שימוש בשמות, בתמונות או בתיעוד של הנרצחים בהתאם לשיקולים שפורטו לעיל, נבקש לפרט את העקרונות המוצעים :לאסדרה המאזנת ביניהם כראוי ● שאיפה לאסדרת כלל יוזמות ההנצחה שהתפתחו בעקבות אירועי הטבח של 7 באוקטובר; ● יצירת מסלול למיפוי או רישום של יוזמות הנצחה אזרחיות ,במסגרתו יוכלו קהילות ומשפחות שכולות להגיש בקשה לרישום היוזמה במאגר ייעודי שינוהל על ידי גוף ציבורי מוסמך .הרישום לא יהווה תנאי לקיום היוזמה ,אך יאפשר הכרה רשמית ,תיעוד ,והנגשת מידע לציבור ,וכן עשוי להוות בסיס לשיתוף פעולה עתידי עם רשויות מקומיות או גופים ממלכתיים . ניתן להצביע על מודלים מקבילים בתחומי שימור מורשת ורישום יוזמות אזרחיות, בהם מתקיים רישום וולונטרי. גם בזירה הבינלאומית קיימות פרקטיקות דומות: לאחר אירועים כמו פיגועי ה־11 בספטמבר או פיגועים באירופה, פותחו מנגנונים למיפוי ותיעוד של אתרי הנצחה ספונטניים, ה מאפשרים הכרה חלקית ושימור עתידי תוך שמירה על אופיין האזרחי של היוזמות ; 25 ● תיעוד ושימור של יוזמות ההנצחה כחלק ממערך הזיכרון הלאומי ; ● שימוש בשמות, בתמונות או בחומרים אישיים רק בהסכמת המשפחות ; וזאת בהתאם לעקרונות הגנת הפרטיות וכבוד האדם, כפי שהוכרו ומעוגנים בדין הישראלי . 26 ● קביעת מנגנון תיאום מחייב בין הרשות לבין הרשויות המקומיות וקהילות העוטף , באמצעות פורום קבוע הכולל נציגי כל הגורמים .הפורום יתכנס באופן תקופתי וישמש להתייעצות ולתיאום בנוגע ליוזמות הנצחה ,תוך מתן משקל לעמדות הקהילות השונות במועצות מקומיות ואזוריות שונות באזור הרלוונטי; ▪ מנגנון אסדרה רטרואקטיבי: המנגנון יתבסס על הקמת ועדה מקצועית שתמפה את אתרי ההנצחה הקיימים ותבחן את א סדרתם לפי קריטריונים של בטיחות ורגשות הציבור , השפעה על עורקי חיים מרכזיים (דוגמת הדרכים לבית- ,)הספר ואי-פגיעה בתשתיות חיוניות אל מול זיקה גאוגרפית למונצח ., לצד שאלת קיומה של הנצחה חלופית/נוספת לאותם הקורבנות הוועדה תאפשר למשפחות להגיש בקשה להכרה רשמית בתוך פרק זמן מוגדר ,ובמקרים של התאמה תעניק היתר חריג או תציע פתרון של העתקה לאתר מוסדר סמוך . ▪ מנגנון אסדרה פרוספקטיבי: המנגנון החדש יחייב הגשת בקשה מקוונת ל " וועדת הנצחה רשותית "בטרם הקמת כל אלמנט פיזי בשטח .הוועדה תתעדף הנצחה בדרכים אחרות כגון 24 רועי רובינשטיין "איך נזכור את7 באוקטובר? כך מנהלת המדינה את המרוץ הסבוך להנצחת הטבח״ Ynet https://www.ynet.co.il/news/article/hyrxuyfwa (6.7.2024) . 25 אביטל מגן עוז חקיקה בנוגע לתיעוד והנצחה של אירועי ה- 11 בספטמבר בארצות הברית - סקירה ראשונית (הכנסת- מרכז ,המחקר והמידע2025 .) 26 :ראו לעניין זה חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, תשפ״ב- 2022 (האוסר פרסום פרטי נפגע טרם הודעה רשמית. וכן סעיף2א לחוק הגנת הפרטיות, תשמ״א- 1981 (הקובע כי פרסום תצלום של נפטר באופן מזהה דורש את הסכמת קרובי .)משפחתו 6 נטיעת עצים או הנצחה וירטואלית המשתלבת בתכנון הנופי הקיים ומונעת עומס ויזואלי במרחב הציבורי . 27 תהליך האישור יכלול בחינת התנגדויות שכנים (לענין זה יגובש מנגנון ברור )להגדרת שכנות כאשר מדובר באנדרטה הסמוכה לכמה ישובים , שיקולי בטיחות ונגישות והיבטים סביבתיים ובכך ייצר מסלול חוקי ,מכבד ונגיש שימנע מלכתחילה פנייה לפתרונות לא מוסדרים . גם כאן י י לקחו בחשבון שיקולים כגון אלו שהוזכרו ל עיל .במנגנון הרטרואקטיבי ● הבטחת שיתוף קהילות העוטף על פי מפתח קהילתי ומספרי בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לאסדרת אתרי הנצחה במרחב הציבורי . בסד הזמנים– ביקשנו להגיש נייר ראשוני זה. מובן שניתן להעמיק וללמוד עוד מפתרונות אסדרה במקרים אחרים, בישראל ובנכר, ועל יסוד תהליכי שיתוף ציבור מעמיקים יותר. עם זאת, יש לקחת בחשבון שבסוגיה זו לגורם הזמן יש השלכה ישירה בבחינת "מעשה עשוי ,". כאמור נבקש לקבוע דיון בהקדם האפשר ולקראתו להגיש נספח נלווה של פירוט הצעות אופרטיביות ו .נוסח מוצע לסעיף שיעגן את העקרונות שהוצעו בנייר זה ,בכבוד רב "תכנית "משפט רחוב בית- .הספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן הנייר נכתב על- ,ידי הסטודנטים יובל גיל עידן זפרני ,יהלי אשרי ,בר בן קו אל ו יונתן אבנת ובהנחיית עוה"ד .זיו לידרור 27 דור פלג ״לצד הדרכים המסורתיות: האפשריות הווירטואליות של הנצחת הנופלים״mako ( 8.10.2025 ) https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-ad2d5ceef32c991026.htm