חומר רקע - גורמים חיצוניים
דחוף
:השוואה מבנית בין חוק מרכז להנצחת גולדה מאיר לעומת חוק יום
הזיכרון לאירועי
השבעה באוקטובר
–
שמיני
עצרת
נייר
השוואה
-
מסגרת השוואתית פרלמנטרית של הסדרי חוק בנושא הנצחות לאומיות עדכניות
הנצחת
גולדה
,מאיר הנצחת דוד
,לוי
הנצחת ו איר עי השבעה בא
ו קטובר–
שמיני עצרת-
עם
עומק אנליטי.
תאריך המסמך :
05/05/2026
מחבר המסמך :
,מר דורון אספיר
דבורנית5
,, מודיעין7170507
[email protected]
טלפון054-240-5183
פעיל ציבור בהתנדבות
של אלפי שעות לנושא, ומאות פגישות עם קשת רחבה
ולרלוונטית לנושא
.ומשתתף קבוע בדיוני ועדת החינוך של הכנסת לעניין החוק הנדון
:אל
1
.
היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
–
עו"ד שמרית שקד
2
.
מ"מ יו"ר ועדת חינוך תרבות וספורט –
הח"כ יוסף טייב
3
.ח"כ נעמ
ה לזימי
–
אשר השתתפה באופן יסודי עמוק בכל הדיון בועדה מיום ה
11.2.2026
4
.ועדת החינוך
, התרבות והספורט של הכנסת . נא להעלות לאתר הועדה בכנסת
טרם
הדיון
המתוכנן הבא ל20.05.2026
מבנה המסמך
, ונושאי הדיון:
עמודים
א.
רקע להצעות החוק העדכניים לאחרונה לעינייני הנצחה בהשוואה זו–
חוק להנצחת
2
,גולדה מאיר, חוק להנצחת דוד לוי החוק הנדון–
יום
זכרון לאומי לאירועי הש
ב עה
באוקטובר–
שמיני עצרת
ב.
טבלת ההשואה ומשמעויות
3
–
4
השוואה מבנית: חוק מרכז גולדה מאיר לעומת חוק יום הזיכרון לאירועי
השבעה באוקטובר
–
שמיני
עצרת
מסמך זה נועד להציג השוואה מוסדית ומערכתית
בין
הסדרים
חקיקתיים עדכניים בתחום ההנצחה
הלאומית, לצורך דיון מושכל בהסדרים המוצעים
בחוק "יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה
באקטובר
–
שמיני "עצרת
להלן השוואה תמציתית עיקרית
בין הסדרים שנקבעו בחוקי הנצחה עדכניים לבין ההסדרים
המוצעים בהצעת החוק הנדונה ,
"
יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר–
שמיני
עצר"ת ,
לצורך בחינת שלמות
ההסדר המוסדי ,ה
מערכתי, המחקרי והחינוכי,
וכן לבחינת
קוהרנטיות מ
י בנ ת
ומנגנונים ליישום אפקטיבי של מטרות החוק
כפי שהוגדרו
במס
ג
רת החוק הנידון .
בטבלה ל
הלן מושוו
ת
הצע ת החוק להנצחת גולדה מאיר
לבין
הצעת
החוק יום זיכרון לא ומי השבעה
באוקטובר–
שמיני
עצרת( ,להלן:
חוק7.10
)
.
הצעת חוק גולדה
הוכ
נה
בוועדת החינוך לקריאה ראשונה חב ודש מרץ2026
- יצוין כי -
השתתפתי
באופן
מקוון בדיון זה לצורך היכרות מעמיקה עם
הצעת חוק זו–
המחזק
ת
את בסיס ההשווא
ה .
הצעת חוק7.10
הפרטי
ת עבר
ה בקריאה ראשונה
בסוף2025
–
ו
נמצא
ת
לקראת
הליך ה מיזוג
להצעת החוק הממשלתית–
אשר צפוי להתחיל בפועל בדיון הבא ביום20
במאי2026
–
לקראת
הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
יצו ין בנוסף כי -
אותה השוואה נעשתה גם
ביחס ל
חוק להנצחת דו ד לוי–
שעבר
קריאה שני
י ה
ושלישית ב2025
–
ו
תמונת ההשו
ו אה
הו מסקנות
דומ
ות בעיקר
ן כמוצג בטבלה להלן.
נושא חוק מרכז גולדה
חוק יום זיכרון לאומי
7.10
משמעות / השלכות / הערות
מתווה
קוהרנטי
כולל מוגדר ,
מבנה-
על
ואינטגרציה
מ וגדר
מרכז לאומי
אחד הכולל: אתר
,הנצחה, מוזיאון, ארכיון
מכון מחקר וספרייה
מחקרית, לרבות
פעילות אקדמית וכנסים
כחלק אינטגרלי מהחוק
מ וגדרים רכיבים
מוסדיים נפרדים (אתר
הנצחה, מוזיאון
,)וארכיון ללא הגדרה
של מסגרת-על מאגדת
(מרכז/מתחם/פארק
)לאומי כולל.
בחוק7.10
היעדר מסגרת-
על
כוללת והיעדר רכיבים מוסדיים
משלימים (למשל מכון מחקר ומרכז
)חינוכי
יוצר פיצול מוסדי ו חוסר
,אינטגרציה בין תחומי ההנצחה
.המחקר, התיעוד, החינוך והמוזיאון
מודל של מתחם לאומי
מאוחד
מקובל גם באתרי הנצחה מרכזיים
בעול
ם (למש
ל:
Ground Zero 9/11
,
פארק השלום בהירושימה, יד ושם)
ביזור / ריכוז
ומסה קריטית -
בעיית סמכות ,
פיצול וביזור
ר יכוז מובנה של כלל
רכיבי
החוק ומטרו
ת יו-
ההנצחה ,, המורשת
המוזיאון
, מחקר
ומוסדות חינוכיים
במסגרת מרכז לאומי
אחד
אפשרות
ל ביזור
ופיצולים לא מוגדרים
–
ללא הגדרה מפורשת
בחוק של
תכולתם ,
היקפם, מאפייניהם
ומהותם
המודל המוצע בחוק7.10
מייצר
שלושה כשלים מבניים נפרדים ,
שכל אחד מהם עומד כשלעצמו:
א.
חוק7.10
עוסק בהנצחה /
מורשת לאומית-
.ממלכתית
למרות זאת, הנוסח מאפשר
לגוף מנהלי
לקבוע בעתיד אתרי
הנצחה/מורשת לאומיים נוספים
.שאינם מוגדרים בחוק עצמו-
בכך מוענקת בפועל סמכות
לקבוע מסגרות הנצחה לאומיות
ללא הסדרה ראשית של
הכנסת
או קביעת קריטריונים
מהותיים בחוק.
ב .
פיצול מוקדי ההנצחה/מורשת
לאומיים עלול לפגוע ביצירת
מסה לאומית מאוחדת, רציפה
וברורה
ופגיעה בלכידות
ה לאומית–
מטרת העל של
חוק זה
ג.
הניסיון מלמד
–
ריבוי אתרים
קטנים ,
לא כל שכן במתחמים
שונים ומרוחקים - יוצר בעיות
תחזוקה רב-שנתי ת
מספר חברי
ה מועצה
וקטגוריות ייצוגיות
במועצה
א.
15
חברים
ב.
3
קטגוריות
יצוגיות : ש ,לטון
אנשי רוח ומקצוע ,
נציגי צי בור (ייצוג
,ממשלה, אקדמיה
ציבור, גנז
)המדינה, עמותה
א.
13
חברים
ב.
2
קטגוריות
יצוגיות : ש
לטון
ונציגי ציבור
וקהילות
בלב
ד -
אין
כל גורם מקצועי
מוביל
א
ין ייצוג מובנה
בחוק7.10
לגורם
.מדעי/ארכיוני/מוזיאלי/מקצועי/פיננסי
מבנה
דו־קוטבי
של שלטון מול נציגי
ציבור ו ,קהילות בלבד, ב היעדר
גורם שלישי מקצועי
מאזֵן ומוביל-
עלול להביא לקבלת החלטות ללא
איזון מקצועי ו ללא שיתוף פעולה
בין
קטגוריות ייצוג( ,
במבנה דו
יצוגי בלבד-
קטגוריית הרוב לבדה
בלבד יכולה לאכוף )החלטה או וטו
נושא חוק מרכז גולדה
חוק יום זיכרון
לאומי7.10
משמעות / השלכות / הערות
ארכיון א.
חובה להקים
"
ארכיון
יצ בורי"
עצמאי מחקרי
ב.
מקורות חומרי
הארכיון רחבים
כולל חפצים ,
ס או
פים ציבורים
ו אוניברסיטאיים
ג .
הממונה על
הארכיון
כפו ף
ישירות
ל מנהל
המרכז
ד.
גנז המדינה הינו
מנחה מיקצועי
בלבד . כלומר
הארכיון שיוקם
עצמאי לחלוטין
א.
רשאית להקים
ארכיון
ב.
בנוס
ח
הממשלתי
כפוף ישירות
לארכיון המדינה–
כלומר עצמאות
מקצועית מוגבלת
מאוד ה
פוגע
ת
באחריות הכוללת
של מנהל
התאגיד ,פב ן
המחקרי ובפ ן
ההנגשה
המוזיאלית
ג.
מצומצם ובפיקוח
בלעדי של משרד
ראש הממשלה
החוק7.10
אינו מעגן עצמאות
מקצועית מלאה
לתאגיד הזכרון ,
ואינו מסדיר מנגנון מחקרי או
מוזיאוני מובנה לאיסוף ושימור
חפצים ואוספים ציבוריים בהיקף
הראוי ל אירועי השבעה באוקטובר–
.שמיני עצרת הדבר מצמצם את
היכולת של
המתווה
לפעול כגוף
,מחקרי עצמאי פוגע באחריות
הכוללת של מנהל התאגיד ובאמון
הציבורי
החרגת חוקים
רלו
ונטיים
אין שום החרגה
, חוק
המוזאונים, חוק
הארכיו נים, חוק הגנים
הלאומיים ואתרי
הנצחה–
כולם בתוקף
מחייב
מחריג
שלושה
חוקים
רלוונטיים
–
חוק
המוזאונים, חוק
הארכיונים, חוק הגנים
הלאומיים ואתרי הנצחה
לכן בפועל
בחוק7.10
:
א.
אין הגדרה לאתר
מורשת/הנצחה לאומי ממלכתי
ב.
אין יכ ולת להכיר במוזיאון
כמוזיאון בינלאומי
לו סטנדרטים
ה
מחייבים , (חרף
העובדה ש מעל85
אזרחי חוץ
שאינם בעלי אזרחות ישראלית
–
נרצחו)ו/או נחטפו לעזה
פעילות ליבה
חינוכית
ישירה
למטרת העל של
החוק
מוגדר בחוק במבנה
הניהולי ישירות הן
ועדה חינוכית י
י עודית
והן וועדה מדעית ,
(חברים אקדמיים
)מקצועיים
אין
כל
הגדרה מחייבת
,בחוק לוועדה חינוכית
או מדעית
א.
חוק7.10
מנוסח באופן כללי
ואינו מלווה במנגנוני יישום
מובנים ,, מקצועיים מפורטים או
בהסדרים אופרטיביים מוגדרים
–
פוגע במימוש האפקטיבי
של
מטרות החוק
ב .
בחוק7.10
אין מעמד אקדמי
ו מחקרי