חומר רקע - גורמים חיצוניים

pg. 1 דחוף בישראל ממלכתי לאומי זיכרון של מוסדיים מודלים : בחינה השוואתית על בסיס ספרות אקדמית מחקרית וניסיון היסטורי ביחוס להצעת ה חוק" הנוכחית יום הזיכרון לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת " נייר השוואה - מסגרת השוואתית ,מקצועית היסטורית על בסיס מתודולוגיות אקדמי ות לבחינה וסיווג פעילות זיכרון לאומית ממלכתית תאריך המסמך : 23/05/2026 מחבר המסמך : ,מר דורון אספיר דבורנית5 ,, מודיעין7170507 [email protected] טלפון054-240-5183 פעיל ציבור בהתנדבות של אלפי שעות לנושא, ומאות פגישות עם קשת רחבה ולרלוונטית לנושא .ומשתתף קבוע בדיוני ועדת החינוך של הכנסת לעניין החוק הנדון :אל 1 .היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת – עו"ד שמרית שקד 2 . מ"מ יו"ר ועדת חינוך תרבות וספורט – הח"כ יוסף טייב 3 .ועדת החינוך , התרבות והספורט של הכנסת . נא להעלות לאתר הועדה בכנסת טרם הדיון המתוכנן הבא ל27.05.2026 העתקים :המוסדות האקדמיים, והמקצועיים איתם אני בקשר בנושאים אילו מעל שנה וחצי– בניהם: הספרייה הלאומית, המועצה לשימור אתרים, האוניברסיטה העברית, איגוד המתעדים בעל פה בישראל, אוניברסיטת רייכמן - תוכנית "משפט רחוב", מועצות אזרויות בדרום, ואחרים מבנה המסמך , ונושאי הדיון: עמודים א. הבסיס האקדמי והמתודוגיה המחקרית במסמך זה 2 - 5 ב. טבלת השוואה כמותית— מוסדות זיכרון לאומיים בישראל 6 ג. טבלת השוואה מוסדית־מהותית 7 ד. ק מס נות, תובנות וסיכום 8 - 10 pg. 2 נייר השוואה מספר2 - מודלים מוסדיים מצליחים של זיכרון לאומי ממלכתי בישראל והשלכותיהם על הקמת המרכז הלאומי , ,)(פארק הזיכרון הלאומי להנצחת אירועי7.10.2023 , מבנה האורגן , והתשתית המערכתי ת , למטר ו ת העל: בנייה והעצמה של ערכי ליבה – ( כפי המוגדר בחוק "יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר– שמיני"עצרת) ,: חוסן חברתי לכידות וערבות הדדית בדורות ההמשך 1 . הבסיס האקדמי והמחקרי לנייר ההשוואה נייר השוואה זה מבוסס על פי שילוב של מדדים איכותניים וכמותיים ,מוסדיים חינוכיים, מחקריים וציבוריים מדידים — ולא רק על טענות ערכיות או תפיסות ציבוריות כלליות. ,לצורך כך נשען המסמך על ארבעה מעמודי היסוד האקדמיים המרכזיים בעולם בתחום הזיכרון הלאומי הזיכרון הקולקטיבי, מוסדות מורשת והבניית זיכרון תרבותי לאומי לדורות. ספרות מחקר זו מהווה במשך עשרות שנים את הבסיס האינטלקטואלי והמחקרי לניתוח הצלחתם או כישלונם של מוסדות הנצחה לאומיים, מוזיאוני זיכרון, מרכזי מורשת ומנגנוני זיכרון קולקטיבי במדינות דמוקרטיות. הספרות המחקרית המובאת להלן מראה באופן עקבי כי: • זיכרון לאומי ארוך־טווח אינו נשמר באמצעות אנדרטה ו/או מוזיאון בלבד; • מוסדות זיכרון מצליחים מבוססים על מעטפת מוסדית רב־זרועית • הספרות המחקרית והניסיון ההשוואתי בישראל מצביעים כי אתר הנצחה ומוזיאון, גם כאשר הם ,בעלי חשיבות סמלית ולאומית גבוהה אינם לבדם תנאי מספיק ליצירת השפעה ציבורית, חינוכית ובין־דורית ארוכת־טווח— ללא מעטפת מוסדית משלימה הכוללת ,מחקר, חינוך ארכיון עצמאי, ציבורי, פעילות ציבורית וייצור תוכן מתמשך. הצלחה ארוכת־טווח של מוסדות זיכרון לאומיים אינה נובעת מעוצמת ו ההיסטורית של האירוע לבד ו — אלא מיכולתה של המערכת המוסדית לייצר לאורך זמן חינוך, מחקר, תוכן ציבורי, הטמעה בין־ דורית והתחדשות מוסדית מתמשכת, על ציר הזמן לאורך עשרות שנים - ב שילוב מערכתי של: o אתר הנצחה לאומי ממלכתי( ,הערה: באירועי7.10.2023 - בינלאומי– כ85 קורבנות ש אינם אזרחי ישראל מ כ15 /מדינות בעולם, נרצחו נחטפו "באירועי השבעה באוקט ו בר– שמיני עצרת ") , o מוזיאון לאומי , o חינוך, o מחקר, o ארכיון, )(ייעודי, מחקרי ציבורי, עצמאי o פעילות ציבורית, o ייצור תוכן מתמשך, o והטמעה בין־דורית. pg. 3 Maurice Halbwachs – On Collective Memory 1.1 , Maurice Halbwachs ( (1877–1945 , קובע כי זיכרון קולקטיבי אינו תוצר אינדיבידואלי בלבד, אלא מתקיים בתוך מסגרות חברתיות ומוסדיות יציבות. לפי גישתו: • מוסדות חינוך, • מסגרות ציבוריות, • וארגונים חברתיים, מהווים את התשתית לקיום זיכרון לאורך זמן. Pierre Nora - Les Lieux de Mémoire 1.2 , Pierre Nora ( נולד1931 ), ,מצביע על כך שבעידן המודרני, כאשר הזיכרון החי של העדים נחלש מדינות יוצרות “אתרי זיכרון "ומורשת די כ לשמר זהות לאומית. לטענתו: • זיכרון מודרני הוא תוצר של מוסדות, • ולא רק של אירועים היסטוריים. Jan Assmann – Cultural Memory and Early Civilization 1.3 , Jan Assmann (נולד1938) מפתח את ההבחנה בין: • זיכרון תקשורתי (communicative memory), • לבין זיכרון תרבותי (cultural memory). לטענתו, זיכרון תרבותי מתקיים רק כאשר הוא מעוגן במוסדות ארוכי טווח: • חינוך, • טקסים, • ארכיונים רחבים , • ומערכות ידע , • מח קר מתמשך pg. 4 Noam Tirosh & Amit Schejter – Institutionalization of Collective Memory by Law in Israel 1.4 מאמר זה מנתח כיצד מדינת ישראל מעגנת זיכרון קולקטיבי באמצעות חקיקה ומוסדות סטטוטוריים. המסקנה המרכזית: • זיכרון לאומי בישראל אינו תוצר תרבותי ספונטני בלבד, • אלא תוצר של עיצוב מוסדי־משפטי־חינוכי לאומי, ממלכתי מתמשך. 1.5 הגדרת "מוסד זיכרון לאומי מצליח" לצורך נייר השוואה זה לצורך נייר השוואה זה, "מוסד זיכרון לאומי מצליח" אינו נבחן רק לפי חשיבות האירוע ההיסטורי אותו הוא מנציח, אלא לפי עוצמת השפעתו הציבורית, החינוכית, המחקרית והתרבותית לאורך זמן. בהתאם לספרות המחקרית המפורטת לעיל, נבחנו המוסדות לפי שילוב של המדדים הבאים: • היקף מבקרים משמעותי ומתמשך; • פעילות חינוכית סדורה ורב־שנתית; • קיומם של מחקר, ארכיון ותיעוד; • ייצור תוכן ציבורי מתחדש; • השפעה על השיח והזהות הלאומית; • רציפות מוסדית לאורך שנים ו השפעה בין־דורית מתמשכת; • פעילות ציבורית פעילה ומתמשכת; • קיום שיתופי פעולה בין־לאומיים; • יכולת תחזוקה והתפתחות לאורך זמן. מוסדות אשר מתקיימים בהם מרבית המדדים הללו באופן מתמשך— נחשבים במסגרת עבודה זו למוסדות זיכרון בעלי השפעה לאומית משמעותית. הספרות המחקרית מצביעה כי מוסדות זיכרון אפקטיביים אינם עוסקים רק בשימור העבר, אלא גם בבניית זהות משותפת, חוסן חברתי, לכידות וערכים בין־דוריים — מטרות המופיעות במפורש גם בהצעת החוק " יום זיכרון לאומי לאירועי ה שבעה באוקטובר– שמיני עצרת." בהתאם לכך, בהמשך נייר השוואה זה נבחנים מוסדות זיכרון לאומיים בישראל לא רק לפי חשיבות האירוע אותו הם מנציחים— אלא לפי עומק, רוחב ורציפות"המעטפת המוסדית" שנבנתה סביבם לאורך זמן. pg. 5 2 . מסקנת היסוד של הספרות המחקרית מן הספרות האקדמית המרכזית בתחום עולה מסקנה עקבית וברורה: מוסדות זיכרון לאומיים מצליחים אינם אתרי הנצחה ו/או מוזאונים מצומצמים בלבד. הם מבוססים על קיום מערך מוסדי רב־זרועי ומתמשך הכולל: • חינוך • מחקר • ארכיון ותיעוד • ייצור ידע והפצתו לציבור • פעילות ציבורית מתמשכת • ותשתית מוסדית יציבה לאורך זמן מסקנה זו משמשת בסיס מושגי ותומך להבנת תפקודם של מוסדות מער כתיים ותשתית יציבה לאורך זמן, המשמשת בסיס אפשרי ל”פארק זיכרון לאומי” (כמעטפת על כוללת( ומהווה רקע אנליטי למודל ההשוואתי המובא בהמשך נייר זה. 3 .מודל ההשוואה שנבנה לצורך נייר זה - ,בהתבסס על הספרות המחקרית לעיל, ובאופן מובנה ועצמאי לצורך ניתוח מדיניות והשוואה מוסדית נבנה מודל דו־צירי לבחינת תשתיות מערכתיות כוללות למיזמי זיכרון לאומיים. המודל אינו תיאורטי בלבד, אלא כלי השוואתי פרקטי, המשמש לניתוח מידת ההשפעה, הרציפות והאפקטיביות של תשתיות מסוג זה בפועל. המודל כולל שני צירים מרכזיים: ציר משמעות עוצמת האירוע המכונן מידת מרכזיותו בתודעה הלאומית איכות המעטפת המוסדית חינוך, מחקר, ארכיון, פעילות ציבורית ותוכן pg. 6 .4 טבלת השוואה כמותית— מוסדות זיכרון לאומיים בישראל pg. 7 .5 טבלת השוואה מוסדית־מהותית pg. 8 6 . מסקנות ההשוואה מן ההשוואה בין המוסדות שנבחנו— ובפרט מן ההשוואה למודל הקיים לאורך עשרות שנים באתר הר הרצל ,ומנגד המוד ל המוצלח בית לוחמי הגטאות — עולים מספר דפוסים מערכתיים עקביים ותובנות משמעותיות 6.1 ממלכתיות לבדה אינה מספיקה ההשוואה מצביעה כי ממלכתיות וסמליות לאומית, גם כאשר הן בעלות עוצמה ציבורית גבוהה, אינן לבדן תנאי מספק ליצירת השפעה חינוכית, מחקרית וציבורית מתמשכת לאורך זמן, ו בפרט בהקניית והעצמת ערכים כגון חוסן לאומי, ערבות הדדית ולכידות חברתית , (מטרות יסוד בחוק – יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר– שמיני)עצרת 6.2 מוסדות הזיכרון המצליחים ביותר בישראל הם מוסדות רב־זרועיים המוסדות שנבחנו, ואשר מציגים השפעה ציבורית ובין־דורית משמעותית לאורך זמן , מתאפיינים בקיומם של • פעילות חינוכית סדורה, • מחקר רציף , • ארכיון רחב, עצמאי, ציבורי , כולל חפצים פיזיים • תוכן מתחדש, • פעילות ציבורית שוטפת, • וצוות מקצועי ייעודי. 6.3 עוצמת האירוע לבדה אינה מבטיחה הצלחה מוסדית גם אירועים בעלי חשיבות לאומית גבוהה אינם הופכים בהכרח למוסדות זיכרון בעלי השפעה בין־דורית — אם לא מתפתחת סביבם לאורך זמן מעטפת מוסדית פעילה, מקצועית ומתמשכת , (ראה בטבל אות )"ההשוואה "אתר הר הרצל", ומנגד "אתר לוחמי הגטאות 6.4 מוסד זיכרון לאומי מצליח מחייב מעטפת מערכתית מלאה הניסיון הישראלי והבינלאומי מלמד כי תשתית מערכתית לאומית משמעותית מחייב ת לכלול: • אתר הנצחה; • מוזיאון; • ארכיון ציבורי רחב עצמאי; • אורגן מחקרי רב־שנתי; • פעילות חינוכית מתמשכת ומתעדכנת; • יכולת תחזוקה מוסדית וכלכלית ארוכת־טווח ; • מנגנוני התאמה, השבחה והתחדשות לאורך זמן ; pg. 9 6.5 מוסדות זיכרון מצליחים מחזקים חוסן לאומי , ערבות הדדית , ולכידות חברתית מן ההשוואה עולה כי מוסדות זיכרון בעלי השפעה רחבה עוסקים לא רק בשימור העבר — אלא בבניית: • חוסן לאומי; • ערבות הדדית; • לכידות חברתית; • זהות משותפת; • ושיתוף פעולה בינלאומי. נקודה זו משמעותית במיוחד ביחס לאירועי7.10 , אשר היו גם אירוע בינלאומי חסר תקדים ,מבחינת מעורבות אזרחים זרים ( תושבים שאינם אזרחי ישראל) ,חטופים ונרצחים ממדינות רבות בעולם. 7 . השלכה ישירה על המרכז הלאומי להנצחת אירועי7.10 7.1 . אירועי7.10 הם מן האירועים המכוננים ביותר בתולדות מדינת ישראל. והוא גם בעל מאפיינים בינלאומיים מובהקים – במסגרתו נרצחו ונחטפו גם למעלה מ־85 אזרחים זרים , (שאינם אזרחי )ישראל מכ־15 מדינות בעולם. ,דווקא בשל כך עולה חשיבות משמעותית לכך שהמרכז / פארק הזיכרון הלאומי/ בינלאומי להנצחת האירועים לא יוגבל ל: • אנדרטה, • אתר טקסי־סמלי, • או מוזיאון סמלי סטטי בלבד. 7.2 . הניסיון הישראלי והספרות המחקרית הבינלאומית מצביעים כי מוסדות זיכרון לאומיים ,מערכתיים, בעלי השפעה מתמשכת לאורך עשרות שנים מתאפיינים לרוב בקיומם של: • מרכז חינוך לאומי; • פעילות מחקרית; • ארכיון ותיעוד רחב, עצמאי, ומחקרי , כולל מאות חפצים פיזיים ; • מוזיאון ותשתיות תוכן , ,ועשיר במוצגים פיזיים אודיטוריום , וסיורים מודרכים; • תוכניות לבתי ספר ומורים; • פעילות ציבורית מתמשכת; • ותשתית מוסדית מקצועית יציבה; • מנגנוני תחזוקה, השבחה והתאמה לאורך זמן; pg. 10 7.3 . בהצעת החוק – “יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר– ”שמיני עצרת— קיים דגש מרכזי על "מטרות החוק" : הקניית והעצמת ערכים של חוסן לאומי, ערבות הדדית ולכידות בדורות הבאים. דגש זה מחזק את החשיבות בקיומו של מבנה מועצה מאוזן ורב־תחומי ,תלת־קטגורי , כפי שמקובל ,, ונתמך בחוק במוסדות זיכרון לאומיים בישראל ובעולם: • נציגי ש לטון • נציגי ציבור • נציגים מקצועיים מהמעלה העליונה, (אקדמי ה, מו עצת המוז י אונים, ע )סקיים ואחרים – ואילו כרגע לא כלולים ב נוסח ה צעת החוק יום זיכרון לאומי לאירועי השבעה באוקטובר– שמיני עצרת– סוגיה זו עשויה להצדיק בחינה נוספת של הרכב המועצה במסגרת המשך הליך החקיקה , כפי שמקובל גם בחוקי הנצחה אחרים בישראל- הכוללים במועצ ת התאגיד – אנשי מקצוע ייעודים מהרמה העליונה. 8 . סיכום עבודת השוואה ראשונית זו מהווה רק קצה קצהו של העומק המחקרי והמוסדי הנדרש בנושא רגיש ובעל משמעות לאומית והיסטורית כה רחבה. עצם קיומם בעולם של מוסדות מחקר והוראה ייעודיים בתחומי: • זיכרון קולקטיבי, • מורשת, • תרבות, • והנצחה לאומית, מחזק את ההבנה כי מדובר בתחום דעת מקצועי, רב־תחומי ומתפתח מחקרית. דוגמאות לכך הן: • Amsterdam School for Heritage, Memory and Material Culture • Centre for Research in History, Heritage and Memory Studies לפיכך, הקמת המרכז הלאומי להנצחת אירועי7.10 מחייבת ראייה ארוכת־טווח, מקצועית ורב־ מערכתית— בהתאם לניסיון הישראלי והבינלאומי המצטבר בתחום מוסדות הזיכרון הלאומי.