החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2026-107896
סיכום דיון
מיום
שני, ט' בסיוון התשפ"ו ,
25.5.2026
:, בנושא
בחינת התנהלות המשרד להגנת הסביבה בעניין הסרת פרסום היתרי פליטה מאתר המשרד-
בקשה לחוו"ד לפי סעיף21
לחוק מבקר המדינה
הח "כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה –
יש כמה שאלות שעומדות ותלויות: מה הכשיר את המשרד
?להגנ"ס להוריד פרסום שחובתו לפרסם
מדוע לא נענה חה"כ יוראי להב הרצנו כאשר הוא ביקש
?הסברים
במידה ואכן
קיימת עילה ביטחונית לפעולה, מן הדין למצוא סעד אחר לעיקרון השקיפות שהוא לא
.נתלה בפרסום ברשת. למידע יש רמות שונות של השפעה עפ"י הפלטפורמה ועפ"י צורת ההצגה שלו
חה"כ יוראי להב הרצנו מסר
שהיתרי הפליטה של התעשיות בישראל מפורסמים באתר המשרד
להגנ"ס, כפי שמורה ח וק אוויר נקי, כחלק משקיפות הכרחית וכדי שרשויות האכיפה יפקחו על
האוויר. החוק תקף בשגרה ובחירום. בעקבות המלחמה מול איראן,
המשרד להגנ"ס והתאחדות
התעשיינים פנו לרח"ל בחשש לפגיעה מכוונת במפעלים שיכולה לגרום לפגיעה משמעותית
.באוכלוסייה
חה"כ להב הרצנו ציין שחלק ג דול מהנתונים זמינים באינטרנט, לפעילי סביבה
ולעיתונאים. במקום להפעיל את סעיף21ד1
שלפיו בהינתן פניה מגורם ביטחוני בכיר-
המשרד לא
יפרסם פרט שגילויו עלול לגרום לפגיעה בביטחון המדינה, השרה ומנכ"ל המשרד הורו להסיר את
כל היתרי הפליטה מאתר המשרד. ככל שהועברו פרט ים ספציפיים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה
עפ"י גורם מדיני מוסמך, היה על המשרד להסיר אותם, אולם לא להסיר את כל הנתונים באופן
.גורף
המשרד הודיע בה
ודעה לקונית על ה
הסרה באתר המשרד ולא עדכן
,את הציבור במקום נגיש
ב ערוצי
הדובר ות ואת
רשויות האכיפה ואיגודי ערים בד בר היתרי הפליטה. המשרד פעל בהיעדר סמכות
.ובניגוד לחוק
ב-
19
באפריל היועמ"ש למשרד אמרה בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה שהמשרד
ישיב את פרסום ההיתרים תוך ימים ספורים אולם זה לא בוצע
. החוק קב ע ברירת מחדל שכל
,הנתונים מפורסמים
והחשש הוא שתהיה הפרה של ברירת המחדל. מה מקור הסמכות להסרת
?ההיתרים ומתי הם ישובו לאתר
נציגי
המשרד להגנת הסביבה:
,אבי חיים, סמנכ"ל רישוי סביבתי דיווח ש
ב- 6 באפריל
במהלך
מבצע שאגת הארי התקבלה פניה למשרד מהתאחדות התעשיינים להסיר מידע רגיש שמצביע על
מיכלים בכ .ל אתר, גודל המיכל וסוג החומר, והתקיים שיח בנושא בין המשרד לרח"ל מערכות
המשרד הממוחשבות
מיושנות ואינן משוכללות, ולכן הן לא
.מאפשרות למחוק חלק מהמידע נדרש
.זמן רב כדי לפרסם את ההיתרים. המערכות החדשות יכנסו לפעולה בתחילת שנה הבאה
בדיעבד המשרד היה פועל
באופן זהה כפי שפעל במבצע שאגת הארי. עד כה הוחזרו נתונים
על62
מפעלים מתוך100. ב-
17
במאי התקבל פירוט מרח"ל מה ניתן להשחיר ויש עבודה נמרצת להחזיר
.את הנתונים לאתר
.המשרד יעלה לאתר ראשית את המפעלים שמהווים ענין לציבור
עו"ד
מעיין פורת גנץ מהלשכה המשפטית דיווחה ש ר' רח"ל שלח2
מכתבים למשרד, הפניה
הראשונה היתה
בנוגע
ר הס ל ת
כל המידע שמצוי באתר של ה ,משרד להגנ"ס
ו לאחר מכן התקיימו
דיונים טלפוניים בעניין,
והפניה השניה היתה ממוקדת יותר-
להסיר מידע שמצוי לגבי היתרי
.הפליטה
המשרד דן עם רח"ל מהם הפרטים שניתן להשחיר, והם מהוו
ים כ-
1%
. הובהר לרח"ל
שנדרשת הסמכה והיא התקבלה ב-
20
באפריל. פרטי המידע שגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימתו
שהם מהווים פגיעה–
.ראויים להשחרה
2
היא הדגישה ש השעה היתה שעת חירום ובאותו יום היתה פגיעה במפעלים תעשייתיים, ולכן
המשרד פעל .להסרת המידע
המידע מצוי בקבצי
PDF
ו לא היתה אפשרות באותה עת לעשות
השחרות ממוקדות. נדרשים2
שלבים: השחרה באמצעות חברה חיצונית ולאחר מכן העלאה לאתר
.הממשלתי112
מפעלים סומנו ע"י רח"
ל, ולגבי100
ה
מפעלים הנותרים אין מניעה
לפרסם עליהם
נתונים עפ"י רח"ל. ברירת המחדל היא חשיפה מלוא המידע, והיא
לא השתנתה. המשרד יבחן איך
.ניתן לייצר ערוץ מסירה מידע למי שמבקש עד שכל המידע יעלה לאתר
נציג
משרד המשפטים,
,עו"ד ישי לנדסמן
מסר ש.לא התקבלה בשעת המעשה פניה
חה"כ
טלי גוטליב אמרה כי יש לתת דגש על מה האויב רואה.
המשרד אינו הפר את החוק
.כשהמדינה נמצאת תחת מצב חירום היא סומכת את ידיה שהמשרד יחזור לפרסם את המידע
שניתן לפרסמו .המדינה עדיין תחת צו מיוחד בעורף ומ
י שמוסמך לקבל החלטות היא רח"ל. היא
קובעת את דרגת ה
חירום ו .מוסמכת לפנות לכל גורם ממשלתי
נציג רח"ל
, יוסי שפירא
, טען ש .המדינה ניהלה בנק מטרות פתוח לאויב הדלף הפתוח סיכן את
.ביטחון מדינת ישראל
לא היה ידוע מתוך הנתונים מהם הפרטים של שרשרות האספקה שיש ל
הם
.השלכות החוק שהוגדר ע"י רח"ל
מתייחס לחומר, למיקומים ול .כמויות כמסקנה מהאירוע נקבע
להבא
מנגנון ש לפיו
כל מפעל יעבו .ר דרך רח"ל בשבועות האחרונים נעשתה עבודת מטה עם המשרד
.להגנ"ס שהסתכלה על כל הפרמטרים ובחינת הנתונים שניתן להעלות חזרה לאתר
,היועץ המשפטי לוועדה עו"ד תומר רוזנר
ציין ש המבחן שהיה צריך ליישם הוא חשש לוודאות
קרובה בביטחון המדינה. החוק מאזן ונותן עליונות לבי טחון המדינה, כאשר ברירת המחדל היא
פרסום. המבחן של ודאות ק
ור בה נקבע בפסק הדין בשנת1953
,ו מבחן זה יושם במס' רב של
.הקשרים. נקודת המוצא של החוק היא חובת פרסום שיש לה תכליות רבות
עו"ד רוזנר הציע
לברר
עם הי
י
עוץ המשפטי של המשרד והי
י .עוץ המשפטי לממשלה מהי העמדה המידע היה גלוי לציבור
במשך זמן רב וניתן היה לדלות אותו מהמרשתת, ולכן יש להביא זאת בחשבון
בעת
פרשנות
.הסמכות
נציג
התאחדות התעשיינים,
,ניר קנטור דיווח שישראל היתה קרובה
לאירוע מסוכן .
היה בנק
מטרות שהיה צריך להיעלם, ולכן המשרד נהג נכון שהסיר
את ה מידע. המלחמה הבהירה את
המשמעות של חלק מהמידע שפורסם, ויש לוודא לעתיד שלא יפורסמו
מיידעים
באתרים של
.משרדים אחרים
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה
ליוזם הדיון, חה"כ יוראי להב הרצנו, ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה סבורה
ש ראוי לשמור על ביטחון המדינה, אולם יחד עם זאת יש חשש שלא לשמה
.לא לפרסם את מה שצריך לפרסם המשימה של
המשרד להגנת הסביבה היא למצוא
דרך
.חלופית כדי לעמוד בעקרונות השקיפות ללא חשש לפגיעה בביטחון המדינה
3.
הוועדה מצרה על קצב העלאת ההיתרים לאתר המשרד להגנ
ת הסביב
ה . הוועדה מבקשת
מהמשרד להגנת הסביבה
לקבל דיווח
בתוך
שבועיים על סטטוס העלאת הנתונים והדרך
החלופית הניתנת לציבור, רחאלו ןכמ סוטטס וד יעובש.