חומר רקע - גורמים חיצוניים
28
מאי
2026
1602409
נ
ייר עמדה לוועדת הכלכלה של הכנסת
פרק
"התקינה של רפורמת "מה שטוב לארה"ב
פרק התקינה של רפורמת""מה שטוב לארה"ב טוב לישראל
מייצר חלופות נוספות למשק שצפויות
.להסיר חסמים, להרחיב את ההיצע ולהגביר את התחרות ולכן אנו מברכים על היוזמה
להלן מספר נושאים
שחשוב מבחינתנו לטפל בהם במסגרת תיקו ן החקיקה
1.
תיקוני חקיקה הקשורים
ישירות ב "רפורמת "מה שטוב לארה"ב
1.1
תנאי לפיו על מנת להכלל ברפורמה הטובין נדרשים להיות מיוצרים בארה"ב
הצעת החוק שאושרה(9
()(א1
())(ה2
+ ) לחוק2ו(ב3
()
3
) לפקודה) כוללים תנאי לפיו מצרך המיובא
במסלול החדש חייב להיות גם מיוצר וגם משווק בארה"ב. חובת הייצור בארה"ב
פוגעת באופן
משמעותי בהיצע המוצרים שניתן להביא במסגרת הרפורמה
ואם לא תשונה השפעת הרפורמה
תהיה מוגבלת ביותר. חברות אמריקאיות מייצרות על פני כל הגלובוס וחלק עצום מהמוצרים
שנמכרים בארצות הברית (הן של יצרנים אמריקאים והן של יצרנים שאינם אמריקאים) כלל לא
יוצרו בה. כך למשל, כ-
97%
מעגלות התינוקות בארה"ב מגיעות מסין ומרבית הציוד לגיל הרך
מקורו אינו בייצור אמריקאי. בתחום מוצרי החשמל, עד שני שליש מהמכשירים הביתיים
המשווקים בארה"ב, מקורם מחוץ לארצות הברית. כלומר, משמעות ההתעקשות על דרישת הייצור
בארה"ב
, היא צמצום דרמטי
של מגוון המוצרים הכלולים ברפורמה והפחתה משמעותית של
!האימפקט שלה על המשק המקומי
1.1.1
בקשה לביטול המגבלה
ברפורמת מה שטוב לאירופה לא נכללה חובת ייצור באיחוד האירופאי ולכן ברור שאין למגבלה הזו
.הצדקה מקצועית. נבקש שבדומה ל"מה שטוב לאירופה" המגבלה הזו תבוטל
1.1.2
צמצום המגבלה כך שלא תגביל יבוא מוצר שמסומן
כדין בארה"ב כמיוצר שם
,לחלופין
ככל ש ,המגבלה לא תבוטל נבקש לפחות לצמצם את המגבלה שכרגע מאפשרת לכלול
ברפורמה רק מוצרים שמיוצרים בארה"ב בהתאם לכללי המקור של ההסכם עם האמריקאים. זה
מייצר הכבדה בירוקרטית ומגביל ,יבוא מקביל ונבקש שאם בכל זאת מגבלת הייצור נשארת
שיתאפשר שכל מוצר שמסומן כדין בארה"ב כמיוצר בארה"ב יוכל להיות מיובא במסגרת
הרפורמה . ככל שעולה חשש שזה פתח לרמאות
ניתן להוסיף תנאי שה
מוצר
יובא מארה"ב במקרים
שבהם אין אסמכתא בהתאם לכללי המקור של הסכם הסחר.
2
1.2
החרגות מההוראות האמריקאיות המאומצות
ברפורמת מה שטוב לאירופה, נקבעו שורה של דרישות מחמירות ביחס
לאירופה ש
ממשיכות
י לה דרש בישראל על אף הרפורמה. חריגים אלו נקבעו בחלק ג' של התוספת החמישית שבה
.מפורטות האסדרות האירופאיות המאומצות
ב הצעת החוק העתיקו לתוספת השמינית שבה כלולות האסדרות האמריקאיות המאומצות את חלק
ג' של התוספת החמישית מבלי לבחון האם דרישות מחמירות אלו אכן נדרשות גם ביחס לאסדרות
הא
מריקאיות
.המאומצות שהן שונות מאלו האירופאיות
כך למשל בחלק ג' של התוספת השמינית קיימות דרישות מחמירות ביחס לאירופה המתייחסות
ל
מוצרים שבאים במגע עם מי שתיה
.על בסיס תקנות בריאות העם של משרד הבריאות אלא
ש
להבנתנו תקני ה-
NSF
שחלים בארה"ב בהקשר של מי שתיה הינם מספקים עבור משרד הבריאות
הישראלי שדחף לאימוץ שלהם בתקינה הישראלית
ולכן אין סיבה שהדרישה הזו תכלל בתוספת
השמינית .
אנו מבקשים שחלק ג' לתוספת השמינית כולו ייבחן לעומק מחדש, מתוך ראיית הרציונאל של
הרפורמה–
"מה שטוב לארה"ב, טוב לישראל", כך שרק באותם מקומות שקיים הבדל מהותי בין
.ארה"ב לישראל שאין כרגע דרך לגשר עליהן, יישארו החמרות אל מול האסדרות המאומצות
2.
תיקוני חקיקה שנכון לתת להם מענה גם בלי קשר ל רפורמת "מה שטוב לארה"ב" על
מנת ליצר הקלות רגולטוריות בהזדמנות זו שחוק התקנים פתוח לשינויים
2.1
עילות פטור מחובת עמידה בדרישות התקינה–
תשתיות לאומיות וציוד בטחוני
הצעת החוק כוללת2
עילות פטור חדשות מהחובה לעמוד בדרישות התקינה. אחת בהקשר של ציוד
בטחוני והשניה בהקשר של תשתיות לאומיות. אנחנו מברכים על המהלך, אך סבורים שהמנגנון
שנקבע בהצעת החוק מסורבל, מותנה בצו שצריך להתקין ושלא ברור אם מתי ואיזה תנאים הוא
יכלול ועלול .להפוך את הפטור לחסר משמעות
אנו סבורים שנכון להגדיר ,את הפטור בדומה לפטורים שניתנו ליבוא לשם ייצוא ולמחקר ופיתוח
.בצורה פשוטה ברורה וישימה באופן מיידי
2.2
הקדמת כניסה לתוקף של הדירקטיבה האירופאית למי שתיה
מתוקף פקודת בריאות העם, משרד הבריאות קבע דרישות בהתייחס למערכות לטיפול במי שתיה
בהתבסס על ה-
NSF
.האמריקאי
בהמשך לכך, בהקשר של מוצרים שבאים במגע עם מי שתיה נרשמו החמרות ביחס לדרישות
האירופאיות בסעיף4
בחלק ג' של התוספת החמישית-
אם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא
מתאים לדרישות לפי סעיף52
,ב(א) לפקודת בריאות העם1940
.
המשמעות של הכללת המגבלות הללו בתוספת היא שקיימת חובה שהמוצרים יעמדו בדרישות גם
.אם היבוא נעשה בהתאם לתנאי מסלול האסדרה האירופאי
3
מועד הכניסה לתקוף של הדירקטיבה האירופאית למי שתיה נקבעה
בתוספת החמישית ל-
1.1.28
.מתוך הבנה שעד למועד זה הדרישות האירופאיות יוחמרו באופן שיהיה מקובל על משרד הבריאות
( המשמעות היא שמוצרי צריכה חשובים
מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי ) ייכללו
ברפורמה רק בשנת2028
.
התקן הישראלי למוצרים אלו (ת"י1505
) הוא תקן ישראלי מקורי מה
שמחייב בדיקת דגם במכון התקנים הישראלי שכרוכה בזמן רב (לפי המכון20
שבועות ויבואנים
.)מדווחים שזה אף לוקח יותר מכך) ובעלויות גבוהות (עשרות אלפי ש"ח
הדב ר מכביד מאד על היבוא ועל האפשרות להרחיב את התחרות ביחס למוצרים אלו. מכיוון
,שהדרישות המהותיות שחשובות למשרד הבריאות ממילא נכללות בחלק ג' של התוספת החמישית
נבקש לתקן את התוספת החמישית ולהקדים את מועד הכניסה לתוקף של הדירקטיבה האירופאית
למי שתיה בסעיף34
של התוספת החמישית לשנתיים מיום תחילתו של סעיף19
(במקום שלוש
.)שנים כיום
.כך תתאפשר הגברת התחרות מבלי לייצר קושי מול הדרישות של משרד הבריאות
2.3
הסרת
חסמים בדיני הגנת הצרכן
דיני הגנת הצרכן כוללים דרישות שבחלקן מחמירות ביחס לאירופה ואנחנו פועלים מול הרשות
להגנת ה
צרכן
על מנת לקדם הקלות, בין היתר בהקשר של
מוצרים הנמכרים בתפזורת, ב מתן
אפשרות לסמןmade in EU
, אימוץ סטיות מותרות בהקשר של נפח ותכולה על בסיס סטיות
מותרות באירופה ,מתן אפשרות שהוראות השימוש יהיו מקוונות ועוד .
:אלא שהתהליך נמשך זמן רב ונבקש לתת מענה בתיקון החקיקה הזה למספר סוגיות
2.3.1
אפשרות לסמן מוצר כמיוצר באיחוד האירופאי
מוצר שמיוצר באיחוד
,האירופאי
עשוי להיות מסומן באיחוד האירופאי עם ארץ ייצור ספציפית או
בסימוןmade in EU
)או ללא סימון ארץ ייצור כלל (בהעדר חובה גורפת . כאשר יבואן שאין לו קשר
ישיר עם היצרן מייבא מוצר עם סימוןmade in EU
הוא עשוי שלא לדעת מהי ארץ הייצור
הספציפית בתוך האיחוד האירופאי והדבר יהווה מבחינתו חסם יבוא. גם יבואן שיש לו קשר עם
היצרן עלול לסבול מקשיים אם לא יתאפשר סימוןmade in EU
כי לא תמיד הוא יודע מלאים
מאיזה אתר ייצור יישלחו וזה מייצר מורכבות בהתאמת סימונים שונים לאותו מוצר מאתרי ייצור
.שונים באיחוד האירופאי
אותה בעיה היתה קיימת ביחס למזון ולתמרוקים ו הבעיה קיבלה מענה
חקיקתי מתאים
(מצורף
.)בנספח האסמכתאות לכך
נבקש ש
חוק התקנים ית
ו קן בצורה דומה כך ש ייקבע בו במפורש שביחס למוצר שחל עליו תקן רשמי
שיוצר במדינה ממדינות האיחוד האירופאי–
יכול שלא תסומן ארץ הייצור של המוצר ובלבד
.שיסומן שהמוצר יוצר באיחוד האירופאי
2.3.2
סטיות מותרות בהקשר של נפח ותכולה על בסיס סטיות מותרות באירופה
סעיף3 (7
())(ב5
) בצו:הגנת הצרכן סימון טובין קובע
"מצרך העלול לפחות במשקלו, בתנאי מסחר
"ושיווק רגילים, בגלל החסנה או הצגה למכירה, תצוין הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה .
4
זהו כלל רוחבי בצו הגנת הצרכן שחל על מגוון רחב של מוצרי ם בלי להגדיר מפורשות סטיות
.מותרות
להבדיל באירופה, קיימת
דירקטיבה אירופית המגדירה סטיות מותרות במילוי מוצרים .
,בהעדר פתרון יבואן יכול לייבא מוצר
בהתאם לדרישות התקינה ובדיעבד יתברר לו שסטי
י ה ביחס
.לתכולה שסומנה על האריזה, שהיא סטיה מותרת לפי אירופה, נחשבת הפרה בישראל כמעט
שנתיים חלפו מאז אישור רפורמת "מה שטוב לאירופה" וצו הגנת הצרכן לא תוקן כנדרש ולכן נבקש
תיקון בחוק התקנים שיאפשר חלופה של סטיות מותרות לפי הדירקטיבה האירופאית המפורטת
.שיהיה מספק גם בדין הישראלי
2.3.3
"סעיף הג'וקר" ודרישות סימון צרכניות
תיקון חשוב של חוק התקנים כלל את סעיף9א6
,
אשר מטרתו הייתה להתאים את הוראות
החיקוקים השונים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בתוספת החמישית כך שבכל מקום
שבו מופיעה באותו חיקוק החובה לפעול לפי תקן ישראלי, תקן ישראלי רשמי, או שקיימות בו
הוראות החלות על מצרך שיש לגביו תקן רשמי, יקראו את החיקוק כך שלצד החובה האמורה, ניתן
יהיה לפעול גם לפי אסדרה האירופית המאומצת שבתוקף, שנקבעה בתוספת החמישית לחוק
.התקנים, ובכפוף לתנאים הקבועים בה
הרציונל ברור–
אם למשל תקנה של המשרד להגנת הסביבה מחייבת עמידה בדרישה שאינה קיימת
.באיחוד האירופאי התכלית של רפורמת "מה שטוב לאירופה" נפגעת בצורה קשה
להבנתנו, גם דרישות סימון כלליות מכח חוק הגנת הצרכן נכללות תחת סעיף9א6
ומצריכות בחינה
.בהתאם לכללים של סעיף זה
במהלך דיון שהתקיים בנושא אחר בוועדת החריגים הבנו שקיימת מחלוקת משפטית סביב הסוגייה
.הזו ונבקש להתייחס לכך
אמנם במסלול האירופאי קיימת החרגה המחייבת ככלל עמידה בדרישות הסימון בישראל, אלא
שסעיף9א6 הוא סעיף שעומד בפני עצמו
ובו לא קיימת החרגה בהקשר זה. הרציונאל של סעיף9א6
מתקיים בדיוק באותו האופן גם ביחס לדרישות סימון צרכניות ושתי הדוגמאות שלעיל (סימון
.מיוצר באיחוד האירופאי וסוגיית הסטיות המותרות) ממחישות זאת היטב
בהמשך לכך, נבקש שיובהר שגם דיני הסימון הצרכניים מצריכים בחינה בהתאם לסעיף9א6
וככל
שהנושא אינו מובהר היטב ברמה המשפטית נבקש שנוסח הסעיף יתוקן באופן שיבהיר זאת בצורה
.ברורה
2.4
ביטול איסור על מעבדת בדיקה להכיר
בתעודות בדיקה ממעבדות יצרן
סעיף12(א2
()
2
) לחוק התקנים קובע מגבלות מחמירות על מתן תעודת בדיקה במצבים שבהם
מתקיים חשש לניגוד עניינים או יחסי תלות בין מעבדה מאושרת לבין הלקוח, המוצר או הגורמים
הקשורים אליהם. הוראות אלה יצרו בפועל איסור גורף על הסתמכות על תוצאות בדיקה של
מעבדות הקשורות ליצרן, גם כאשר מדובר במעבדה מוסמכת שעומדת בכל דרישות החוק
.ושבהקשר של מסלולי יבוא אחרים, אין מניעה לעשות בה שימוש
5
הנחיה מחמירה בהקשר זה מופיעה בסעיף2.6
,לנהלי הממונה לעניין מתן הכרה למעבדות בדיקה
האוסר על מעבדה מאושרת להסתמך על בדיקות שבוצעו במעבדות של יצרנים, גם אם מעבדה זו
.מוסמכת ועומדת בכל התנאים לפי חוק התקנים והנהלים מכוחו
.איסור זה גורם לכפל בדיקות, עיכובים ביבוא, ועלויות עודפות
נבקש לתקן את סעיף12
לחוק התקנים ו בהמשך לכך את סעיף2.6
לנוהל הממונה כך שמעבדה
מאושרת ל
א תשלול הכרה ב,תוצאות בדיקה שבוצעו במעבדת יצרן
רק בגלל שמדובר במעבדות
יצרן וללא הסבר ענייני מנומק. מובן שגם מעבדת יצרן שמבקשים שמעבדה מאושרת תכיר
בתוצאות שלה נדרשת לעמוד באחד מהתנאים הבאים:
1.
.מעבדה ישראלית מוסמכת לפי חוק הרשות להסמכת מעבדות
2.
מעבדה זרה
שהוסמכה על ידי גוף הסמכה החבר ב־ILAC
3.
.מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין ממשלתי
אם יש סיבות מקצועיות שגורמות למעבדה לחשוש למהימנות הבדיקה וודאי ששמורה למעבדה
הזכות שלא להכיר בתעודה בצורה מנומקת ומבוססת ,. אלא שאם המצב אינו כזה
לא תהיה מגבלה
.רגולטורית שתמנע ממנה להכיר בתעודה
6
נספח–
הסדרת סוגית סימון מיוצר באיחוד האירופאי ביחס למזון ולתמרוקים
מזון :
בהליך האימוץ של תקנת הסימון האירופאית1169
הוסף השינוי שלהלן על מנת להבהיר שמתאפשר
סימון מיוצר באיחוד האירופאי (אגב, ביחס למזונות רבים באיחוד האירופאי אין כלל חובת סימון
)ארץ ייצור
קישור לפרסום המלא ברשומות
תמרוקים:
הנושא קיבל מענה בתיקון תקנות הרוקחים כבר ב2023
, ראו להלן סעיף22
()(א3 )
קישור לתקנות הרוקחים -
https://www.nevo.co.il/laws/#/64475cb20a2e3f1ab8d0bb72
כמו כן, גם בתיקון שנעשה בפקודת הרוקחים נתנו לכך התייחסות (קישור ל
פרס
ו
ם ברשומות )