פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 911 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026), שעה 18:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 (מ/1923) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יוסף טייב – מ"מ היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: אוהד טל אופיר כץ רון כץ מיקי לוי גלעד קריב מוזמנים: יואב הכט – רכז מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אביגיל פלג – רפרנטית בט"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר אלקנה ריקלין – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר אייל ברוך – רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר עומר כהן – רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אוראל אברהמי – רח"ט משאבים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי מרדכי דן – רע"ן תקציבי קיום, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי יהודה כדורי – ר' חו' מאקרו תקציב, המשרד לביטחון לאומי משה בכר – סמנכ״ל ארגון, תכנון, תקציבים ובקרה, המשרד לביטחון לאומי עמית שפייזמן – ראש אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון לאומי משתתפים באמצעים מקוונים: יהונתן בובליל – רפרנט בט"פ ומשפט, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל ביטון – רע"ן תקציבי אג"מ והסדרים, משרד הביטחון איתן כהן – מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד הפנים יניב כהן – סמנכ"ל תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026, מ/1923 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערב טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו ממשיכים בנושא התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכנות, אני חושב שכולנו צריכים להצטרף, ברוח האחדות והקונצנזוס שהיה פה במשך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשיש לך הקדמה ארוכה אני מבין שאתה הולך להיות רציני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני צריך להעביר אתכם לשיעור עם יעקב אשר, הוא היה אומר לי: בעלייה אל תפריע לי. אז נוכח הקונצנזוס שהיה פה ושיח ההסכמות ששוטף את משכן הכנסת בשבוע הזה אני רוצה להציע הצעה קואליציה אופוזיציה, אתה תוביל אותה, אין לי שום בעיה, ולדי יוביל מהאופוזיציה, להצטרף לחתימתו ובקשתו המאוד מוצדקת של חבר הכנסת ששי ששון גואטה לפתיחת חלון נוסף להגשת המועמדות של הגב' שרה נתניהו להשיא משואה במדינת ישראל ביום העצמאות שלנו. הנימוקים, אני לא יכול לחלוק על לא אחד מהם, אם כבר הייתי מוסיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לפחות אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוסן לאומי, שליחות מקצועית ועמידה איתנה בצוק העיתים. אני הזלתי דמעה. מעולם כה רבים לא חוו לששי ששון גואטה, איך הוא קלע לדעת ענקים, לא גדולים. שיהיה תקציב נהדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להצביע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מוכן איתך ביחד, כמו שביקשת, לרכז את זה, רק בגלל שששי ששון גואטה ביקש את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ינון, כמו שגפני הצביע בזמנו על הרפורמה המשפטית, אפשר להצביע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה בהמשך למועמדותו של יאיר נתניהו כמועמד מעלה יוסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מועמד, הוא חבר סניף. תשאל אותו איפה זה מעלה יוסף, אחי, הוא חושב שזה ליד אילת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי לו היום, גם יאיר, גם שרה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, משהו רציני רק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה, הוא אמר משהו לא רציני? למה לפגוע בו? אני מוחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מקבלת. ינון, פחות רציני מזה, לא השיבו לי על שאלה על משרד הכלכלה, אני רוצה שנקבל עליה תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא השיבו לך על שאלה? לא שמעתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש תשובה, יש ניסיון לתשובה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חנוך ביקש שישיבו. הוא אמר שלא נצביע. תקציב הטיסות של השר ל-2025, כולל מה יצא ממכון היצוא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אני זוכר שביקשת את זה. אם יש לכם לפני שאנחנו מתחילים בביטחון לאומי אני רוצה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מזכירה כלכלה, פלוס מכון היצוא, מה יצא משם, כי חלק מהאנשים טסים מטעם מקורביו של השר ודרך מכון היצוא, אני רוצה גם משם וגם תקציב משרד הכלכלה לטיסות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא עלה בידי, ניסינו להשיג את עמדת משרד הכלכלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא עלה בידך? אתה בוחר מילים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לך לא ענו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יו"ר הוועדה אמר שעל קטע כזה הם חייבים לענות לנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נשמע אותו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> השאלה הופנתה למשרד המקצועי, למשרד הכלכלה, פנינו אליהם מספר פעמים ואנחנו לא מקבלים תשובה ולכן אין לנו איך להשיב לוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רשות המיסים פה? אולי נבדוק כמה מס גבו על כרטיס הטיסה ואז נוכל לדעת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> רשות המיסים לא פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש, אוריאל, מי זה הרפרנט של משרד הכלכלה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> עמית, הוא לא פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי ממשרד הכלכלה בפעם שעברה היה פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> רימונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תנסו בבקשה לתפוס אותה ולהגיד לה שאנחנו תוך כדי דיון, אנחנו פה עד הבוקר, שתחזור אלינו בבקשה בשעה הקרובה. תביא לי אותה לשיחה אם היא לא תבין מה רוצים. קודם כל שתהיה מוכנה לענות ואחר כך ניתן לה את האישור אם בזום או לבוא לפה. אי אפשר להמשיך עם הדבר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המשרד לביטחון לאומי, ערב טוב לכם. 07. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> ערב טוב. נציג ברשותכם גם את סעיף 07 וגם את סעיף 52 שזה פיתוח של המשטרה ושירות בתי הסוהר, אם אפשר. המשרד לביטחון לאומי, תחתיו יש כמה גופים שונים, הרשות להגנת עדים, המשטרה, שירות בתי הסוהר ורשות הכבאות, סך הכול תקציב המשרד כולו, על כלל גופיו, עומד על 30.3 מיליארד שקלים בהוצאה, 846.3 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, 2.9 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ו-49,353 שיא כוח אדם. אני אציג את התוכניות. המשרד לביטחון לאומי, המטה, 1.2 מיליארד שקל בהוצאה, 16 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, 796.7 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ו-516 שיא כוח אדם. תחת המשרד לביטחון לאומי יש שתי תוכניות. שכר וקניות. בתוכנית השכר 155.9 מיליון שקלים בהוצאה, בשכר 516 עובדים, שיא כוח אדם. בקניות אנחנו מדברים על 1.1 מיליארד שקלים בהוצאה, 13 מיליון שקלים בהוצאה מותנית ו - - - שקלים בהרשאה להתחייב. לגבי הרשות להגנת עדים. בתוכנית השכר 41 מיליון שקלים ו-103 תקני כוח אדם. בקניות 80.5 מיליון שקלים בהוצאה. כבאות והצלה. בכבאות והצלה כ-2 מיליארד שקלים בהוצאה, 20 מיליון שקלים הוצאה מותנית בהכנסה, 193 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ו-3,864 תקני כוח אדם. גם בכבאות והצלה יש לנו שתי תוכניות, השכר והקניות. שכר, 1.4 מיליארד בהוצאה, 3,864 שיא כוח אדם. בקניות אנחנו מדברים על 624 מיליון שקלים, 20 מיליון בהוצאה מותנית ו-193 בהרשאה להתחייב. שירות בתי הסוהר, סך הכול 6.7 מיליארד שקלים, 227 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, 488 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב ו-13,000 תקני כוח אדם. פה יש לנו שלוש תוכניות, שכר, קניות וגמלאות. שימו לב שגם בשירות בתי הסוהר וגם במשטרת ישראל יש בנוסף לשכר וקניות גם תוכנית של גמלאות מכיוון שהם לא תחת נציבות שירות המדינה, הם כמו צה"ל, לכן יש גם תוכנית נפרדת לגמלאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחר כך תגידי לנו כמה גמלאות בשנה שעברה וכמה גמלאות השנה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסדר גמור. התוכניות. שכר, 3.5 מיליארד שלים בהוצאה, כ-2 מיליארד שקלים בקניות בהוצאה, 227 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ו-488 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. בגמלאות אנחנו מדברים על 1.1 מיליארד שקלים בגמלאות בשירות בתי הסוהר. משטרת ישראל, זה הגוף האחרון תחת המשרד. כ-20 מיליארד שקלים בהוצאה, 585 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, 1.8 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב וכ-32,000 שיא כוח אדם. בשכר, 10.7 מיליארד שקלים ו-27 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, ו-31,770 תקני כוח אדם. תוכנית הקניות של המשטרה כ-3.5 מיליארד שקלים בהוצאה, 157 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה וכ-1.8 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב. רכישת שירותי כוח אדם, כאן אנחנו מדברים על בעיקר שירותי אבטחה וגם כוח אדם טכנולוגי. כ-1 מיליארד שקלים בהוצאה, בתקציב עקיף, השתתפויות, בעיקר ממשרד הביטחון, אנחנו מדברים על 401 מיליון שקלים בהוצאה מותנית הכנסה. בגמלאות 4.9 מיליארד שקלים. סעיף 52 זה סעיף הפיתוח של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר. סך הכול אנחנו מדברים על כ-1.1 מיליארד שקלים בהוצאה, 20 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ו-856 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. בשירות בתי הסוהר אנחנו מדברים על בניית בתי כלא חדשים, בשנת 2026 אנחנו בעיקר מדברים על הוספה של 3,000 מקומות כליאה חדשים בקציעות סהרונים עבור אסירים ביטחוניים, כ-855 מיליון שקלים בהוצאה ו-486 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. (היו"ר יוסף טייב) << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה המשטרה בסעיף נפרד? בגלל האופי שלה? למה היא סעיף תקציבי אחר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסעיף 07 יש את התקציב של כל הגופים, גם שירות בתי הסוהר, כבאות, משטרה, זה הסעיף הכללי, בנוסף יש סעיף של פיתוח, ב-52 יש גם את הפיתוח של המשטרה וגם את הפיתוח של שירות בתי הסוהר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שוב אני שואלת, זה לא דבר שאנחנו רגילים לראות, למה זה בנפרד? זה לא הגוף היחיד שיש לו סעיפי פיתוח תקציביים, למה זה בסעיף נפרד? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לפי חוק יסודות התקציב כשיש ממש פיתוח אז זה כן מוגדר כסעיף תקציבי נפרד. אפשר לראות את זה גם בסעיפים אחרים שנידונו בוועדה, סעיף 51, סעיפי פיתוח של משרד הביטחון. זה דווקא דבר שהוא נהוג. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכבאות והצלה אין פיתוח? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, הם לא בתוכנית פיתוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על הצעת המחליטים שעברה, בגלל שההקצאה היא של 160 מיליון שקלים בשנים 2027 ואילך, למה ההשפעה היא מיידית על המשרדים שקיצצו מהם בהתניה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> משנת 2027 ואילך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הקיצוץ גם מ-2027, לא מהתקציב הנוכחי? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת זה קיצוץ עתידי ל-2027 עבור תקציב 2027? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> 2027 לבסיס והלאה, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שעוד לא נולד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה זה היה חשוב ככה לייצר את זה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כי תמיד ברגע שהיה תוספת תקנים למשרד לביטחון לאומי אז אנחנו, גם בחוק יסודות התקציב, צריכים לקחת בחשבון את ההוצאות הנלוות שלוש שנים קדימה. לצד תוספת תקנים כמובן שגם יש תוספת שכר ואנחנו צריכים לקחת אותה בחשבון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תמיד במצב כזה יודעים איפה מקצצים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> סעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב מחייב את הממשלה להצביע על מקור תקציבי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה עדיין מוזר בגלל שיש סעיפי רזרבה, אפשר לומר תיאורטית בסעיף הרזרבה, אבל - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אבל אין כסף שאין לו שימוש בשנים הבאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, ועדיין, זה קיצוץ במשרדים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו לא עושים את זה המון, אבל זה לא פעם ראשונה שאנחנו עושים קיצוץ לא מהשנה הקרובה אלא מהשנים הבאות. לרוב מה שקורה זה שהקיצוץ הוא לבסיס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בכוח אדם, זה בפרויקטים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, על הרבה דברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מקצץ בכוח אדם לשנים הבאות? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, זה יכול להיות גם בשנים הבאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על זה משהו. קיבלתי את העניין שאתה מחויב למקור. נגיד אני חולקת על מאיפה המקור, אבל לא היה נכון לומר שנוסיף מס כזה או אחר, או נממן את זה דרך X Y, למה ממשרדי הממשלה? זאת שיטה מאוד מאוד עקומה לקחת ממשרדים חיוניים עבור משהו שהוא חיוני אגב, אני רק שואלת למה בצורה הזאת? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> את שואלת למה החליטו לקצץ מ - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיצוץ ממשרד הבריאות עבור – למה הדבר הזה מגיע בצורה כזאת? הרי ברור שיש עוד מקורות לשאוב מהם או משהו. או שלא הייתה פה חשיבה ועשו עוד פעם משהו טיפש, שזה פלאט טיפש, או לא יודעת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> פלאט בהגדרה שלו, לא הייתי אומר טיפש, זה קצת מעליב, הוא לא מאוד מתוחכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעליב את הפלאט? את המקוצצים זה מעליב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את מי? את התקציב זה מעליב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מעליב את מי שקיצצו לו, לא את השורה התקציבית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה יפה, האופוזיציה מתנצלת בפני הפלאט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול על סעיף הפיתוח של כיבוי האש. כאן בוועדה נאמר לנו שבונים תחנות כיבוי חדשות, איך אין כסף כאן? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה יוצא מסעיף 07 של המשרד. תיכף נפרט, אבל בתוכנית הקניות של הכבאות בסעיף 07 יש תקציב לטובת הקמת תחנות חדשות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אמרת שאין פיתוח לכיבוי אש כאן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון, ככלל המקום הנכון הוא בסעיף הפיתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימת להקריא את התוכניות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, לא הקראתי את התוכנית של משטרת ישראל. לחברי הוועדה, סעיף 52, תוכנית הפיתוח של המשטרה. 322 מיליון שקלים בהוצאה, 20 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה ו-370 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. כאן אנחנו מדברים בעיקר על תוכניות פיתוח טכנולוגיות, מערכות שונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי כמה שאלות, אבל אני אתחיל עם מה שנעמה דיברה, על התקנים. בניתוח שעשו בכנסת על תקציב ביטחון פנים הם הצביעו על גרף שאתם צירפתם וגם באופן בעיניי תקדימי משרד האוצר הציג גרף שבו הוא כותב שאין לו נתונים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נתונים על מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצגתם גרף שכתבתם בספר התקציב, סעיף 7, התפתחות תקציב וביצוע משרות בשנים 2026-2017, ביאור לשינויים, רשמתם תוספת תקינה משמעותית במשטרת ישראל בין השנים 2023 ל-2026 לטובת מאבק באלימות בחברה הערבית. סעיף 2, בשל פערים בתהליך העברת נתוני ביצועי התקנים מהמשטרה הגרף אינו משקף מהימנה את המצב. אתם, משרד האוצר לא מקבל נתונים מהמשטרה, אבל עוד דברים שקופצים מהגרף זה נתוני הביצוע אל מול הנתון המקורי שתקצבתם. למשל ב-2023 תקצבתם ב-43 מיליון שקלים הביצוע היה ב-64 מיליון שקלים או מיליארד שקלים. ב-2024, ביצוע של 56 אל מול תקצוב של 45. ב-2025 ו-2026 אין ביצוע. אני מדבר על כוח אדם ביחידות המשרד בניתוח שעשו בממ"מ. אני מניח שיש לכם את זה גם, אתם גם ערים לזה כי אתם בעצמכם כתבתם שאין נתונים מהמשטרה. אז אפשר לדעת את הנתונים על מצבת השוטרים? נתוני פשיעה כבר לא מקבלים, אגב הפרת חוק במדינת ישראל, מחויבת המשטרה למסור נתוני פשיעה, אין נתוני פשיעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הגשת על זה שאילתה, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה שאילתות הגשתי לשר? מעל 130, בקושי ענה לי על ארבע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע כמה דיונים נקבעו מיוחדים בבל"מ שלא קיבלנו תשובות? כמה פעמים הממ"מ שלח רשימה של שאלות בנושאים האלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם לא עונים. נתוני פשיעה, אין לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הגיע הזמן לכנס את ועדת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אין שום נתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול שאלות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אורית, הוא באמצע השאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי רק שאלה אחת על הבט"פ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תמשיך. אתה נורא רגיש, אני רק שאלתי אם סיימת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אחזיר לכם תשובה במהלך הדיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם לא סיימת, בכבוד. כי שאלתי את חבר הכנסת טייב אם להירשם לדיבור, הוא אמר לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, הוא באמצע שאלות. הוא יסיים. לעשות לכם שלום בית באופוזיציה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא, אנחנו ממש מגובשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד תיקח על זה כסף קואליציוני, על שלום הבית שאתה רוצה לעשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה פתאום? זה יש לי מ-, איך אמרת אתמול? מפוע"ה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ענו לך בטלפון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב שירות נוראי. הם גם מכווינים למישהו שאין תשובה וגם לא קיבלתי תשובה על הפוריות והליווי ההלכתי לאירוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם הדולה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דולה זה כשאני אהיה שר הדתות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> ככל הנראה יש טעות בגרף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בממשלה שלנו דולות יקבלו כסף קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה גם תשנה את שם המשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ניתן לה לענות. נאור, אתה רוצה לקבל תשובות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל יש לי משאלה כזו, לקבל תשובות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מציעה להמשיך לשאלות נוספות ואני תיכף אנסה להתייחס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנסה להתייחס? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לנו אחוז ביצוע של 2025? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חמד, שנייה. סיימת, נאור? תראה איך אני שומר עליך, לא רק מאורית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשהוא מדבר אני לא אומר אף מילה, אני נותן לו לדבר, להגיד הכול. את יכולה לתת לי אחוז ביצוע של 2025? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> של הסעיף כולו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, של הסעיף כולו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הביצוע של 2025 עמד על 27.6 מיליארד שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ביצוע מלא כמעט. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, כי המאושר עמד על 28.8 מיליארד שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכוח אדם, ממה שאנחנו מבינים, גם בוועדה לביטחון לאומי כשאנחנו יושבים שם, שלא מצליחים לאייש את כל התקנים שהוקצו למשרד לביטחון לאומי. כמה תקנים אוישו מתוך כמה מהתקציב שנועד? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני יכולה להגיד לכם רגע תוכנית תוכנית, או גם מלמעלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> להתחיל במשטרה, אחרי זה לעבור לשירות בתי סוהר ואחרי זה כיבוי אש. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני גם יכולה להגיד מלמעלה. ב-2025 המקורי היה 46,704 תקנים בכלל הגופים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ב-2025 שיא תקני כוח אדם של כלל המשרד היה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> של כלל הגופים היה 46,704. השנה אנחנו עומדים על גידול של תקני כוח אדם, אנחנו עומדים על 49,654 תקנים בסך הכול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם מאוישים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, רק אחרי שיאושר חוק התקציב התקנים האלה ייכנסו וניתן יהיה להתחיל לאייש אותם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתקציב של 2026 כמה ייעדתם תקנים למשטרה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס, גם בהשוואה אחורה. לעניין המשטרה, הצעת התקציב עכשיו 31,771 תקני כוח אדם כאשר במקורי של 2025 עמדנו על 30,409 תקני כוח אדם. זאת אומרת גידול של 4%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת שכל הגידול שצפוי במשטרת ישראל, אם יאושר התקציב, 1,400 תקנים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> 4%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, גלעד, זה מידרדר משאלה לשאלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני רוצה לומר לך, ההידרדרות היא לא משאלה לשאלה, היא מיום ליום שהשר במשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תעצרו שנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באמצע השאלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יודע, חמד. תסיים את השאלות שלך. נאור, אתה אחריו תמשיך, תסיים את השאלות, תקבל את התשובות, ואורית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אחרי גלעד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תביא לי עט, נעשה פה סדר. יש הסכמות באופוזיציה. חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תקנים היו מיועדים ל-2025, גיוסים חדשים, וכמה הצלחתם לגייס ב-2025? לפני שנגיע ל-2026. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> עכשיו המשרד עובד על לתת לנו את התשובה וניתן אותה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי מה שאנחנו הבנו, יותר מ-1,000 תקנים לא הצלחתם לאייש. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש קושי באיוש במשטרה, אבל תיכף ניתן את הנתונים המדויקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי זה קשור לשר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> משתחררים שעוזבים את הארגון, לצערי, ולא מצליחים למלא את השורות, אז בשביל מה צריך את כוח האדם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתן לרפרנט של המשרד להתייחס. << אורח >> משה בכר: << אורח >> הייתה שאלה לגבי הגיוסים. אני רק אומר שדווקא בשנים האחרונות המשטרה מצליחה לגייס מאוד יפה, משהו כמו 3,000, אפילו מעבר ל-3,000 גיוסים בשנה, שזה מאוד יפה. גם השנה הזאת אנחנו רואים עלייה ביחס ל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה רואה? אתה יכול להצביע לנו על הראייה שאתה רואה? << אורח >> משה בכר: << אורח >> בנתוני הגיוס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אני מבין, אבל את התמונה הכללית אנחנו צריכים להשלים עם שני פרמטרים, האחד זה הפרישה, כדי שנדע מה הגידול בפועל בסד"כ, והדבר השני שאני מבקש, אם אתה יודע לצבוע לנו או לתת לנו את הפילוח בין הירוק לכחול, כי יש גיוסים, וזו נקודה שאני אדבר עליה אחרי זה, יש גיוסים במסגרת המשטרה היום לחטיבות של המשמר הלאומי במסגרת מג"ב. למיטב ידיעתי רוב הגיוסים שאתם מבצעים הם לחטיבות של המשמר הלאומי במסגרת מג"ב ולא לכחולה. אחוז האיוש של התקנים הכחולים, הימ"רים, שוטרי הסיור, נע בין 50% ל-80% בלבד, ולכן אני מבקש לדעת, מתוך ה-3,000, קודם כל כמה זה הגדלה נטו ומה הפילוח. כי אני חושב שאם נבדוק את כמות השוטרים הכחולים בתחנות, בימ"רים, במרחבים, אנחנו נגלה גידול מאוד מתון ואולי אפילו הקטנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה ברורה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש את ההבחנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ותוספת לשאלה, כדי שאני לא אשאל עוד פעם. התמהיל של המשמר הלאומי, על פי הוראות צה"ל אסור לשים שם סדירים ולא לשלוח אותם לפיזור הפגנות ולכל הדברים האלה, אז תגידו לנו מה תקן כוח האדם במשמר הלאומי בבקשה וכמה סדירים יש שם, אם בכלל, אולי אין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ויש לנו רק בעיה אחת, כי אין פקודה של המטה הארצי על המשמר הלאומי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גלעד, בוא ניתן לו לענות לחמד ואנחנו חוזרים לנאור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אני אשמע את נאור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרת שגייסתם 3,000 ב-2025, כמה השתחררו ב-2025? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הגיוסים נטו במשטרה 811 ב-2025. << אורח >> משה בכר: << אורח >> גיוסים נטו, בשנה שעברה היה משהו כמו 800. זה בערך 3%, השנה אנחנו שואפים ל-4%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הבנו. כמה פרשו? גיוסים, 3,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא גייסו 3,000, הוא אומר 800. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הגיוס נטו הוא 800 או הפרישה 800? << אורח >> משה בכר: << אורח >> אם אתם שואלים נטו, אז הנטו הוא סביב ה-811. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו התשובה, לא 3,000. << אורח >> משה בכר: << אורח >> בכל גוף גדול יש כל הזמן כניסה ויציאה, מה שמעניין אותנו זה שיש גידול, אנחנו מסתכלים שיש גידול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין, אנחנו מברכים על כל שוטר חדש שמצטרף למשטרת ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להגיד לנו במשטרה הכחולה כמה תקני כוח אדם חסרים? << אורח >> משה בכר: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק את זה, אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו עושים מעקב עתי על המצב של האיוש בתחנות, אנחנו רואים שהאיוש הוא יפה מאוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה יפה מאוד? << אורח >> משה בכר: << אורח >> אתה דיברת על 50%, זה ממש לא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסיירים. סליחה, כחבר ועדת בל"מ, אם השתנו הנתונים בחודשים האחרונים אני אשמח לדעת. אני מבקש לקבל את האחוז הממוצע של האיושים של שוטרי הסיור ואת האיושים ביחידות שהן לא סיור. אני חושב שאנחנו נעים על אזור ה-80% במשטרה הכחולה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו נחזיר תשובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסיורים חסר יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסיורים יש תחנות עם 50%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מחסור אדיר בסיורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גלעד, הכול בסדר, הם יביאו את הנתונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא יכול לענות על השאלות האלה, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שיענו, אני לא יו"ר הישיבה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> רשמנו לפנינו, נשתדל לענות כבר במהלך הדיון הזה ומקסימום לוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חמד, סיימת את השאלות או שיש המשך? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא סיימתי, אני רק בהתחלה. רכישת שירות כוח אדם, אתם יכולים לתת לנו קצת הסבר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. קודם כל חלק מהגידול נבע מזה שהעברנו פעילות מתוכנית הקניות לתוכנית הזאת, מדובר גם על אבטחת מוסדות חינוך וגם על שירותי כוח אדם טכנולוגיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מתקצבים את אבטחת מוסדות חינוך? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. מה שקורה זה שהרשויות המקומיות מעסיקות מאבטחים לבתי הספר והמשטרה משפה אותם על העלות הזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הם מקבלים את הכסף דרככם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון, דרך המשרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשירות בתי הסוהר, לא קיבלתי נתונים של כוח אדם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לגבי כוח אדם בשירות בתי הסוהר, בהצעת התקציב עכשיו אנחנו מדברים על 12,924 תקני כוח אדם. בתקציב המקורי של 2025 היו 11,981 תקני כוח אדם. כאן הגיוסים נטו ב-2025 עמדו על 1,051. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> וכמה אתם מגייסים ב-2026? כמה שמתם תקציב לגיוסים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה מה שאמרתי קודם, הצעת התקציב היא על 12,924 ל-2026. זה התקנים, עדיין המשרד לא יכול לדעת מה יהיו הגיוסים בפועל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז זו הגדלה של כמעט 7%. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הגדלה משמעותית של 8%, זה נובע גם מפתיחת אגפים חדשים שיהיו. במהלך 2026 צפויים להיפתח עוד 3,000 מקומות כליאה בקציעות סהרונים ובנוסף כחלק מתקציבי ההתעצמות שהמשרד כולו קיבל חלק הלך לשירות בתי הסוהר עבור תרחישי ייחוס לתגבור האבטחה לאור תרחישי ייחוס שונים של סיכונים שיכולים לנבוע מאסירים ביטחוניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לי הסבר על מה זה שכר בחו"ל? << אורח >> משה בכר: << אורח >> יש נספחים של המשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אומר שיש לגבי הנושא שאנחנו נדבר עליו של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גלעד, זה הערת ביניים או שאלה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה הערה על דברים שנאמרו פה. אני מנסה להבין, אני מבין שההגדלה על מה שנקרא רכישת שירותי כוח אדם, הסברתם שזה קשור בפרויקט אבטחת מוסדות החינוך? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שני דברים. בשנה שעברה בתוכנית הקניות, שם היה הרכש של כוח האדם הטכנולוגי והשנה העברנו את זה, בגלל שיותר נכון שזה יהיה בתוכנית של שירותי כוח העברנו את כל התקציב של שירותי כוח אדם טכנולוגי מתוכנית הקניות לתוכנית הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אין ירידה בתקציב הקניות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון, אין ירידה, אבל זה מסביר את הגידול כי תגברנו את תקציב הקניות. לצד זאת העלייה שאתה רואה בתוכנית של שירותי כוח אדם זה נובע ממה שעכשיו תיארתי וגם הסדרנו את התקציב שהמשטרה משפה את הרשויות המקומיות עבור שירותי אבטחה של בתי ספר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חמד, לפני שאתה שואל. יהונתן, תדע לך שאנחנו ממש מתגעגעים אליך, אתה ממש חסר לנו פה ושמור על עצמך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מצטרפים לברכות. יהונתן הוא הרפרנט שאמור לענות לנו, הוא במילואים והוא נמצא בזום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא שלוש שנים איתי ועדיין לא קיבלתי תשובה על התקנים בשיטור העירוני, יהונתן. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> תחזור שוב על השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם סתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עובר לסעיף קניות בארץ. זה אומר שאין יותר הזמנת מדים של שוטרים מחו"ל? כי כתוב קניות בארץ, לא רשום קניות בחו"ל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> איפה אתה רואה שהיה קניות בחו"ל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תעברי לחוברת, עמוד 9. רשום קניות בארץ, 6.440 מיליארד, והוצאות מותנות, אין קניות בחו"ל. זה אומר שאין יותר קניית מדים מחו"ל? קונים רק בארץ את מדי המשטרה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> מתי היו קניות בחו"ל? לא היו קניות בחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שהיו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היו קניות בחו"ל, אני יודע. למה לא רשום לנו כאן קניות בחו"ל? זה אומר שלא יהיה הזמנה של מדים של שוטר אחד מחוץ לארץ, הכול בארץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא אומר? כשאתה רושם קניות בארץ? אתה לא יכול לרשום קניות בארץ ולהזמין מחו"ל. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא יודע בדיוק לאיזה מושג אתה מתכוון אבל מה שאני יכול להעריך שזה איזה שהוא מיון תקציבי. בסוף המשטרה, חלק מהקניות שלה היא כן קונה בחו"ל, חלק מהמדים נקנה בחו"ל, אבל זה נעשה מתקנות שהן תקנות רגילות, פשוט דרך ספק או מישהו ש - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קיבלנו את זה באף משרד. כל משרד שיש לו קניות בחו"ל רשם שיש לו קניות בחו"ל. זו פעם ראשונה שאנחנו רואים, רשום קניות בארץ ואתה אומר שבתקנות שלכם אתם יכולים לשים קניות בחו"ל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> רק נחדד, כי יכול להיות שזה עניין של סיווג של מה נחשב קניות בחו"ל ובארץ. חבר הכנסת, למה אתה מתכוון כשאתה אומר קניות בחו"ל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתכוון, אני יושב בכל הדיונים של התקציב, רשום קניות בחו"ל וקניות בארץ. כשרשום קניות בארץ זה קניות רק בארץ, כשרשום קניות בחו"ל זה קניות בחו"ל. כאן רשום למשטרה וזה הפתיע אותי, כי אני יודע שהמשטרה מזמינה מדים מחו"ל ומפקירה את המתפרות שלנו כאן בארץ. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כשגוף מזמין רכש מחו"ל או משהו שנעשה בחו"ל והוא מגיע מספק מקומי בארץ אז זה נחשב קניות בארץ. ההבחנה היא לא לפי מי ייצר את המוצר, ההבחנה היא לפי איפה נרכש המוצר. לצורך העניין, משרד החוץ, כשיוצאים נציגים החוצה לחו"ל והם רוכשים דברים זה נחשב קניות בחו"ל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאת רוצה להגיד לי זה שהמשטרה מזמינה מספק מקומי תוצרת מחו"ל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> וזה נחשב קניות בארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מזמינה המשטרה מדים בארץ וכמה מזמינה בחו"ל, בכסף? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני צריך לבדוק את הנתון הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתם יכולים לבדוק ולתת לנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, הם לא מזמינים בארץ. אני ניסיתי להילחם בזה כדי לתת עבודה למתפרות ביישובי הדרוזים, נכשלתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כשהיה אהרונוביץ' השר לביטחון לאומי, המדינה לקחה על עצמה את הדלתא של ההבדל של המחירים והזמינה רק בארץ. אני לא יודע למה עכשיו לא עושים את זה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא מתמצא עד הסוף בנושא הזה, אבל בחוק חובת מכרזים יש עדיפות לתוצרת לאומית, הם מקבלים קידום, איזה שהוא פקטור מסוים בתוצאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש את הדלתא שהייתה אז. אני זוכר שאהרונוביץ' היה שר לביטחון לאומי ואנחנו נלחמנו על הנושא של תוצרת מקומית והוא שם את הדלתא של ההבדל בין המחיר בארץ לחו"ל והזמינו רק מהארץ. אני מופתע שבן גביר לא עושה את זה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אז אני רוצה להגיד שוב פעם, בסוף במסגרת חוק חובת המכרזים הספק הזול ביותר ושכמובן עומד בתבחינים הוא זה שזוכה. יש פקטור מסוים לספקים מקומיים והפקטור הזה בסוף מאוד מושפע מהפער שיש בין הצעת המחיר של היצרן המקומי לבין הצעת המחיר של ספק מקומי שקונה מחו"ל. אם הפער הוא מאוד מאוד גבוה אז בסופו של דבר הספק המקומי שקונה תוצרת מחו"ל זוכה. בסוף יש כללים מאוד ברורים. אין לנו פה שיקול דעת להגיד שלמרות שיש 40%-50% הפרש מחיר לתת לספק שעובד עם יצרן מקומי לזכות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להגיד לנו את הדלתא בין חו"ל והארץ? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני צריך לבדוק מה מותר לנו ומה לא, אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים תוצאות של ספקים שלא זכו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באחוז, הדלתא. אני לא מבקש מחירים, באחוז. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> את הדלתא שהייתה בין ההצעות. יצאו החוצה לנסות להביא נתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא סיימתי, אבל אני נותן לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, תסיים, אני לא חוזר אליך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, חוזר. יש לנו את כל הלילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור שיש לנו את כל הלילה, יש לנו גם את כל היום מחר. נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את התקינה לגבי תקנים במשטרה בשלוש השנים האחרונות, תקן נטו בסיור, במג"ב, בשיטור העירוני, המשמר הלאומי. זהו פחות או יותר. אבל נטו, אני מבקש את זה במסמך שיהיה ממש ברור משנת 2022, או תקציב 2023, אין לי בעיה, עד תקציב 2026. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסדר גמור, המשרד ידאג להעביר את הנתונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להסביר לי את הפער שהציג הממ"מ בנוגע לתקצוב אל מול הביצוע שהצגתי לך ב-2023 ו-2024. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אשמח שתחזור על השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את זוכרת שאמרתי בהתחלה, לפני שחמד רצה רק שאלה קטנה, הוא רצה רק הערה שלקחה לו חצי שעה, לפני זה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמרת שאני אמשיך לדבר ואתה עכשיו תוקף אותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסוף תיתן לו לענות והוא יגנוב לך עוד שאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפי הממ"מ יש פער של ביצוע יתר ב-2023, יש פער של ביצוע יתר ב-2024. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> מה הכוונה בביצוע יתר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקצבו ב-2023 ב-44 ואז בוצע 64. ב-2024 תוקצב ב-45 - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה משווה בין הצעה מקורית לביצוע בפועל? כי יש גם את התקציב המאושר, יש גם פניות במהלך השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל זה כוח אדם, זה לא העברה תקציבית. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> במהלך השנה יכולים להגיש לוועדת כספים בקשה להגדלת תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל 20% בשנה להגדלת תקנים ואיושם? סבבה, אין בעיה, אז תביאו, נראה את זה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אוראל, שאלה אליך לגבי חריגת ביצוע בתקינה של המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מכיר פערים כאלו? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אין לנו שום חריגת ביצוע בתקינה. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> נניח שאתה מדבר בחוברת הכחולה, יש ביצועים של הכמויות של תקני כוח האדם במשטרה. בגדול על כל 07, אבל בגלל שהמשטרה היא בערך 70% או 80% מסך כל תקני כוח האדם אז זה הדבר שגורם לאיזה שהיא הסטה. בגלל שהמשטרה עובדת על מערכת נפרדת ממערכת המרכב"ה, יש שם פספוס במעבר של הנתונים ולכן אפשר לראות שם ביצוע יתר מול התקנים המתוקצבים. רשמנו שם בהערה שבגלל אותה בעיית העברת נתונים נתוני הביצוע הם לא נכונים. אם תרצו התייחסות יותר טובה לגבי המצבה ונתוני האיוש של המשטרה אפשר לבקש את זה בנפרד ואת זה נפנה למשטרה, ודי עשיתם את זה, אבל הנתונים שכתובים בחוברת הכחולה הם לא נכונים. אני מניח שבגלל זה הממ"מ הזכיר את אותו פער בין הביצוע לתקן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה על ההבהרה כי זה גם חלק מדו שיח בינינו כל השנים האלו, או לפחות בשנתיים האחרונות, לגבי היכולת שלנו להבין כמה תקני שוטרים יש במדינת ישראל אל מול הביצוע. זה באמת משהו שאנחנו לא מצליחים להבין, אבל מכיוון שזו פעם ראשונה שאני רואה אותך, יש לי הרגשה שאתה תביא לוועדה את הבשורה והכנסת תוכל לקבל במסמך אחד. אני רק אתן לך את ההערה שהממ"מ כתב, לא נאור, כי אני ממש אוהב את איתמר: גם לגורמים שגיבשו את הצעת התקציב במשרד, שאחד מיעדיו המרכזיים, לפי הכתוב בהצעת התקציב, נגע להעצמת ההון האנושי במשרד, היו פערים בנתונים באשר לניצול התקציב בחלק מהשנים הקודמות. המחסור בנתונים הרלוונטיים אינו מאפשר לכנסת לבחון בצורה מיטבית את הצעת התקציב. יתר על כן העובדה כי לגורמי המקצוע שגיבשו את הצעת התקציב חסרים חלק מהנתונים הרלוונטיים מעלה שאלה בדבר יכולתם לגבש הצעת תקציב לפי צורכי המשטרה וטובת הציבור. אני אתן לך דוגמה נגיד מהמבט האוצרי. בהמון משרדים אנחנו שואלים למה מקצצים למשל בהרשאות להתחייב או למה מקצצים בבסיס התקציב. אתמול היה כזה במשרד הדתות, ששאלנו למה קוצץ כמעט 100 מיליון, ואז הם אמרו בהתאם לביצוע שהיה בשנים הקודמות באותו פרויקט אז האוצר אומר: נתנו לכם עוד מיליארד שקל, אבל ביצעתם רק 200 מיליון, אנחנו נגרע את ה-800, את הדלתא. בקיצור אין נתונים. (היו"ר ינון אזולאי) אני רוצה לשאול שאלה קונקרטית ספציפית. ב-17 בפברואר ג'וש בריינר ששופצה לשכה של אחד הניצבים, למעלה מ-2 מיליון שקלים. אני מבקש לראות את ה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את התמונה של הלשכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, חלילה. אני חושב שזה מפקד מג"ב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מפקד מג"ב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רציתי לומר כי אני לא בטוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש אמור מעתה מפקד מג"ב והמשמר הלאומי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום? שני ניצבים שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לטבלה שביקשתי, רק תקינה ואיוש. אני רוצה לראות בבקשה את הנתונים על השיפוץ, מאיזה סעיף זה יצא. כל עולם השיטור העירוני. אני רוצה להבין את התקינה בשיטור העירוני, מה המשרד תקצב, מה ההכנה ואיפה זה מופיע עכשיו בתקציב 2026. איפה אני רואה את זה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוך המשרד יש כמה גופים שהם תחת תוכנית הקניות של המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 07. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוך 07 יש את הגופים עצמם, משטרה, כבאות, שב"ס, ויש גם את התוכנית של המשרד עצמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להפנות אותי לדף בחוברת הכחולה? יהונתן יפנה אותי, תיכף תראי, הוא לא יתאפק. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> במשרד לבל"מ, בעמוד 6, בתוכנית הקניות של המשרד לביטחון לאומי. יש שם כמה גופים, זה אחד מהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אבקש לקבל את הפירוט של הסעיף, מה זה סעיף קניות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש כמה גופים תחת סעיף הקניות הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק של הבל"מ. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, של המשרד. יש את האגף לרישוי כלי ירייה, שמפקחים על כלים שניתנים, גם הרשות לביטחון קהילתי, גם שיטור עירוני וכמובן כל מטה המשרד עצמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרשות לביטחון קהילתי, כמה היא תוקצבה ב-2024, כמה היא בוצעה? מה התקציב ב-2025 ו-2026? אני רוצה את זה על כל סעיפי הקניות, כי אתם ממעטים לפרט לנו אז אני ממש אתעקש על הפירוט הזה במשרד לבל"מ. אותו כנ"ל בכב"ה ואותו כנ"ל בטח במשטרת ישראל והשב"ס, מה סעיפי הקניות, מה הביצוע שלהם ב – את רושמת? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מקשיבה ובודקת תוך כדי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה הרבה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני מול הנתונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שאת עלולה לשכוח, אלא אם כן פתחת חלונות ושמת אותם בצד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלא אם את מקליטה אותי, שאין לי בעיה, כי זה מוקלט. סעיפי הקניות, בכל סעיף 0750 לגבי תקציב 2024, ביצוע ב-2025 אל מול תקציב, זה דווקא יש, והצעת תקציב 2026. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני עכשיו אשיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תני לו לסיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את לא תשיבי עכשיו על הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לכן כדאי לך להשיב על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אני רוצה לתת להם גם לשאול. באמת עכשיו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור זה חבר כנסת מאוד יסודי. אני שואל ביסודיות, התשובות, חוץ מיהונתן – אני רוצה לבקש הפניה לתקציב בנוגע לפשיעה במגזר הערבי, איפה זה מופיע בספר התקציב, את הביצועים ב-2024, 2025 ו-2026, וההעברה שבוצעה בדצמבר 2025 מהקיזוז שלקחו ב-550 והחלוקה בין שב"כ למשטרת ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 240 מיליון שקל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הסטה של 105 מיליון שקל, אבל תפנה את השאלה למשרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, נאמר 240 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההסטה הייתה גדולה יותר, אולי למשטרה רק 105. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> למשטרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נלקח מהתוכנית 240 מיליון שקל, למשטרה הלך 105 והשאר הלך לשב"כ. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לדעתי זה 220. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לוועדה נאמר 240. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אבקש לקבל את הפירוט, איפה זה מופיע. יש פרויקט רדיו לאומי? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה תדר הוא משדר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בגדול הוא חסוי. עדיף לא להגיד פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לנו מוסר של עבודה חסויה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה רדיו לאומי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עדיף או שאת לא יכולה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רדיו רגיל או מה? זה שידורי רדיו? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אתם יכולים להפנות את השאלות אלינו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאתה שוטר ושוטר מצטיין, אבל תדע לך שהאוצר מנהל את כולם. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, אבל אנחנו מנצלים את זה שיהונתן במילואים אז אנחנו כרגע פורקים כל עול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך לא גייסת אותו למשמר הלאומי עדיין? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתחיל ואם יהיו עוד שאלות כמובן ישלימו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, יש לך עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמובן. אבקש להבין איפה נמצא תקציב משטרת התנועה 2024, 2025, 2026, תקצוב של תקנים, תקצוב של ניידות, אמצעים, הכול. בכיבוי, במקרה הייתי ביום שישי במג'דל שמס ודיבר איתנו דולאן לגבי המון מהבעיות שהיו בציר התנועה ביכולת של כוחות הצלה להגיע עם דגש על כבאיות. בגלל שיש ציר אחד אז יש בעיה גדולה לכבאית שנמצאת במַסְעַדֶה והיא לא יכלה להגיע מכיוון שכל הציר היה חסום. אני אבקש להבין האם יש כוונה להקים בתוכניות הפיתוח של כב"ה, או תוכנית ההרחבה של התחנות, תחנה במג'דל שמס כחלק מהפקת הלקחים מהאירוע של 12 הילדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהמשך לשאלות, בבית ג'אן. כאן בוועדה נאמר לנו שגם בבית ג'אן תהיה תחנה. אנחנו רוצים לדעת איפה זה עומד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשפרעם גם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשפרעם יש תחנה גדולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת כמה תחנות הולכות להיבנות, איפה הסעיף של זה. זה גם, אני מניח, בקניות. גם תחנות משטרה זה בקניות. זה מדהים אותי סעיף הקניות, אצלי קניות, היום קניתי נייר טואלט ונייר זה, אצלכם קניות זה תחנת משטרה. כאילו איזה כיף בקניות שלכם. שיטור עירוני דיברנו. יש 2 מיליארד שקל שמיועדים להתעצמות גופי הביטחון הלאומי וזה כולל בין השאר מגזר ערבי, תעבורה, אבטחת מעברים טה טה טה, אני רוצה להבין את זה. מוסדות אבטחת מוס"ח, דיברתם. דפי החלפה, לא ציינת את זה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו פעם ראשונה שאנחנו מציגים את הסעיף, אז מלכתחילה אנחנו מציגים את כל הסעיף, אבל זה דפי החלפה לחוברת הכחולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לא הצבעת לנו על הכספים שם, או שאני לא הקשבתי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, בגלל שלא הצגתי מלכתחילה לוועדה את התקציב המקורי אז הצגתי ישירות את התקציב החדש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא הציגה את דפי ההחלפה ישר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד 400 מיליון שקלים בדפי ההחלפה שהוקצה למשטרת ישראל. היה 1.855, כמה הוא היום? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> במועד שבו הגשנו את דפי ההחלפה עדיין לא דנו איך החלוקה תהיה בין החלוקים, אז באופן טכני היה שם הרוב היה משטרה ואחר כך זה חולק בין הגופים, אחרי שהבנו מה יהיו השימושים השונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מהגשת התקציב לשעה שמונה וחצי היום היו שני פלאטים, היו קיצוצים, איפה אני רואה את הקיצוצים? מהתקשורת כמובן, אתם לא חולקים עם ועדת הכספים את הקיצוצים בממשלתי, יש כאילו מצד אחד תוספת למשרד הבל"מ, בליל התקציב לדעתי זה היה, ואז קיצוצים. איפה הקיצוצים האלה מופיעים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש את התוספת של 160. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וקיצוץ לדעתי של 82 מיליון שקלים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> של 516 תקני כוח אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הקיצוץ? קחי שנייה, לדעתי זה לא האירוע. או שכן? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה נשמע לי הרבה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> המשרד לביטחון לאומי יחד עם משרד המשפטים הם הגופים עם הכי הרבה תקינה בממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שתגידי, רק תגידי לי איפה הקיצוצים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני כבר אעביר את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנקודת מבט אוצרית במשרד לבל"מ שיעור הביצוע עצמו עומד על 68%. בדרך כלל אתם יודעים לשאוב את הכסף למשרדים שלא מבצעים, אני רוצה להבין איפה תת הביצוע הזה. יש עוד הפחתה של 712 מיליון שרציתי לשאול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כששאלתי אותך על הביצוע במשרד, כמעט 100% נאמר לנו על הביצוע של 2025. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אפשר להתייחס? כל תקציב המשרד נוצל, כולו נתפס, שולם 68%. יש לא מעט תקציבים שמשולמים לרשויות מקומיות ויכולים להיות משולמים רק לאחר הגשת חשבוניות על ידי הרשויות, בדיקתן ואישורן. לכן יש נתח מסוים שמשולם תמיד באיחור, חודשיים, לפעמים שלושה, תלוי ברשויות. לכן כל התקציב מנוצל, אבל מבחינת מזומן, מבחינת התשלום, 68%, ולאחר מכן בשנה העוקבת מגיעים הסכומים המחויבים ומשולמים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחד האתגרים הוא שאנחנו לא רואים בדיונים כאן איזה שהוא שקלול של ה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, עזוב, אחר כך נפתח את זה בתור שלך. עצרתי אותו רק בשביל השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תוספת בהרשאה להתחייב של 500 מיליון, מה זה? במסמך של הממ"מ יש הפחתות רוחביות בהיקף של 710 מיליון, מאילו תחומים ותוכניות נגרעו הסכומים האלו? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כפי שחבר הכנסת רואה, יש שם גם את הקיצוץ של 516 תקנים שעליהם דיברתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקנים מאיפה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לפני שזה חולק. הייתה תוספת תקנים של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוספת התקנים אז הייתה בכלל בתקציב 2024-2023, דיברו שם על - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, גם עכשיו יש תוספת תקינה בסך הכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל קיזזו את התוספת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> התוספת בנטו היא פחות ממה שרצו לתת. הכוונה הייתה לתת כמות מסוימת של תקנים, לצורך העניין בגלל שזה נעשה לאחר מסגרות התקציב נדרש למצוא לזה מקור תקציבי ולכן היה קיצוץ רוחבי ובסך הכול בנטו התקבלו תקנים למשרד שחולקו בין הגופים השונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז קיצצתם אותם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> חלקם, רק 516 מתוך 3,000 ומשהו תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתוך 3,000 תקנים שהקציתם קיצצתם 516 וזה שווי של 710 מיליון? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא. אני אעשה סדר. לאורך שנת 2025 וגם בליל הממשלה התקבלו הרבה מאוד החלטות על קיצוץ רוחבי, חלקן מהרבה מאוד סיבות וכל מה שחל כבר על בסיס 2026 הוא חל כאן הקיצוץ הזה, זה נכון לכל משרדי הממשלה. זה לא מאותן החלטות. ה-710 מיליון שאתה מדבר על קיצוץ זה הצטברות של קיצוץ מהרבה מאוד החלטות ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אפשר פירוט של ה-700? אין לי בעיה, איפה קיצצו? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה מדבר על החלטות הממשלה שקיבלו? זה קיצוצים רוחביים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. יש קיצוץ של 710 מיליון ₪, אני לא יודע מאיפה, תקנים, תקנים שלא בוצעו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, זה קיצוץ מתקציב קניות ולכן, כמו שאמרתי לך עכשיו על התקנים, שהיה קיצוץ של 516, אבל בנטו התקנים גדלו. נתנו תוספת תקנים, נתנו תוספת קניות, והיה קיצוץ, אז התוספת שניתנה בפועל בנטו הייתה יותר נמוכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר את זה בכתב? אני לא הבנתי, אני מתנצל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה מופיע לך בחוברת הכחולה. בחוברת הכחולה יש לך סעיף של הפחתות, לכל אחד מהמשרדים מופיעה שורה בביאור לשינויים, זה זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות אחרונות. איפה מערך הדוברות של משטרת ישראל מתוקצב? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוכנית הקניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת כמה עולה לנו מערך הדוברות הזה? כל מערך הדוברות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נפנה את השאלה למשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2023 הובטחה תוספת של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי, אני אבקש לדעת מה קרה עם 9 מיליארד השקלים האלה, כי לפי הביצועים זה לא באמת 9 מיליארד. או שתפנו אותי ותראו לי שכן. עד פה. רשמת הכול? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה למה שאני אדע לענות ואת היתר את אפנה למשרד. (היו"ר יוסי טייב) << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לגבי פעילויות שונות תחת תוכנית הקניות של המשרד לביטחון לאומי, תוכנית 075002. לגבי הרשות הלאומית לביטחון קהילתי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את עונה לי? על כל השאלות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, אמרתי אני אענה על מה שאני אדע ואת היתר אני אפנה למשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה את כל התשובות. תסיימי איתם ותביאו את התשובות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אז לא תרצה שאני אענה לך על הדברים שאני בינתיים יכולה לענות עליהם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. הפעם באתי מסודר, רשמתי את השאלות. ינון לא פה, אבל אני אספר לך סיפור, מעשה שלא ייעשה. מעשה ב-312 מיליון שקלים שהיו צריכים העברת כספים במרכז השלטון המקומי כדי לשלם לשומרים בבתי הספר. היו לכם פערים, חיים כץ, שהוא שר חכם, אתה מכיר מה הוא עשה? איפה הוא קיצץ? בשומרים בבתי ספר. מה הוא אמר? אני רוצה לראות שמישהו לא ישים שומר בבית ספר והם יחזירו לי את הקיצוץ הזה. כשמגיע מגיע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשביל זה מינו אותו בו זמנית להיות שר בארבעה משרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב זה מדהים שהוא שר בארבעה משרדים ואשכרה עשה עבודה טובה יותר מהשר שהוא – לא משנה. ואז הם היו חייבים את הכסף יום לפני סוף התקציב ולא יכלו להעביר את זה. באו אלינו, הצגנו שאלות, חוברת של שאלות על 312 מיליון שקלים למשרד הבל"מ, נתתי את השאלות, ואז ביקשו מהאופוזיציה, שהם היו חייבים את ההסכמה שלנו כי זה היה 24 שעות לפני, הם ביקשו שנמחל להם על ה-24 שעות כדי שבשלטון המקומי בבתי הספר והגנים יהיו שומרים. חיים ביבס וראשי הערים, אתם חייבים להעביר את הכסף, כאילו אנחנו אשמים. אמרנו בסדר, מה הייתה ההתניה שלנו? שאני אעביר את השאלות שלי לוועדה ואני אקבל תשובות. האם קיבלנו תשובות על זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם לא הבטיחו לך באיזה שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכן אני לא נכוויתי ברותחין, אני כבר בדרגה ד', אין רקמה. אז אני אבקש את השאלות שלו במסודר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סיימת את השאלות, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל אני רוצה להבין הבנה כללית את דפי ההחלפה, אני אשמח, אוריאל, שתדריך אותי בכמה שאלות, ואז אני אעבור לשאלות קונקרטיות. אם אני מבינה, מדובר כאן בדפי החלפה שמוסיפים למשרד בטוטאל עוד 1.120 מיליארד שקלים במזומן, בהוצאות, לא יודעת איך זה נקרא. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הוצאה נטו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועוד 1.256 מיליארד בהרשאות להתחייב. זה סכומים מאוד גדולים, בטח בימים של מלחמה, בטח אחרי כל מה שדיברנו, בטח אחרי שמדובר במשרד שכבר קיבל תוספות ענק, זה לא קשור לחשיבות, פשוט הכול זו שאלה של מה יש ומה אין בימים של מלחמה. ועכשיו השאלה שלי היא קודם כל מה מהתוספות הללו הן קואליציוניות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה על שתי השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני שואלת את אוריאל. אני פשוט רגילה אליו, אם זה בסדר, כאילו במאקרו, ואז בשאלות ספציפיות של המשרד - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אפשר להתחלף? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו יחסים מורכבים עם אנשי אגף תקציבים, זה התקציב התשיעי שלנו בשנתיים וקצת. גם הוא עייף. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לשאלתך השנייה, אין כסף קואליציוני שנכנס למשרד לבל"מ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה חיכינו לדפי ההחלפה האלה עם המשרד הזה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> התשובה המדויקת היא שלא היו הסכמות עם המשרד בליל התקציב, ההסכמות איתו התקבלו רק בשלב מאוחר משמעותית, גם לאחר שהגשנו את התקציב לכנסת, עוד טרם התקבלו ההסכמות. רק לאחר שהגשנו והתקבלו ההסכמות ניתן להגיש את דפי ההחלפה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. ממה שאתה אומר אני מבינה שהדרגים המקצועיים באוצר היו במחלוקת עם השר כי חשבו שהתוספות מופרזות. זה מה שאמרת בנימוס. זה מידע חשוב לוועדה. כלומר זה לא צבוע ככסף קואליציוני, אבל אתם חשבתם בימים של מלחמה שאפשר להסתפק כנראה בתוספות אחרת, אחרת זה לא היה מתעכב כל כך אם היו מחלוקות עם המשרד. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> קודם כל מטבע הדברים אנחנו כמשרד האוצר רוצים לתת קצת כסף ומשרדים רוצים לקבל הרבה כסף ולרוב יש מפגש באמצע, במקרה הזה המפגש באמצע לקח קצת זמן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במקרה הזה כנראה שהפער היה מאוד גדול. וזה לא נכון, הייתי שרת הטכנולוגיה וחדשנות ובדברים שהם טובים והם מצדיקים והם מנועי צמיחה היד היא לא קפוצה. זה נכון שיש מחלוקות עם האוצר, אבל בעוד שראינו במחלוקת עם משרד החקלאות שהוספתם להם 100 מיליון שקלים, כמה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> 50. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 50 מיליון שקלים, כאן יש לך שר שמוסיפים לו 1.250 מיליארד בשני הסעיפים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בשני הסעיפים יש פער מלכתחילה בגודל של הסעיפים ולכן גם פער בגודל של התוספת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיין ובכל זאת דווקא מקל וחומר, אנחנו לא ראינו למשל למשרד הבריאות כאלה תוספות. זו שאלה ראשונה שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל קבעת עמדה, לא שאלת שאלה פה, אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא קבעתי עמדה, זאת הפרשנות שלי לתשובה. מה הוא אומר? הרי גמרנו כמעט את כל המשרדים, אנחנו עכשיו ממתינים בעיקר לדפי החלפה קואליציוניים. זה בעצם, אם אינני טועה, המשרד הראשון שאנחנו דנים בו בכסף שהוא לא קואליציוני, אולי החקלאות גם, שני משרדים שהייתה מחלוקת עם השרים. חקלאות קיבל תוספת של 50 מיליון שקלים, פה הוא קיבל תוספת גדולה מאוד במונחים של פערים מול שר. כדי להמחיש את השאלה שלי, אוריאל, אתה יכול לומר לי את ההתפתחות של התקציב הזה בשנת 2024 ו-2025 עד התקציב הזה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני אוכל, אבל לזה אני אצטרך שנייה לפתוח את המערכת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, תפתח את המערכת ואני אשמח - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אביגיל יכולה לענות על השאלה של ההתפתחות של התקציב. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> את שואלת לגבי כל הגופים בכללותם, נכון? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תקציב משרד הבט"פ. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בשנת 2024 המקורי של 2024 עמד על 25.1 מיליארד שקלים. במקורי של 2025 - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה מקורי? בכמה נגמרה השנה? ב-2024 היינו ב-24 מיליארד שקלים מאושר. בסוף אותה שנה, כי הממשלה הזו עובדת בשיטה של העברות, כמה היה בסוף 2024? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הביצוע או התקציב המאושר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התקציב המאושר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה כבר אני אענה. התקציב המקורי ב-2025 עמד על 26.7 מיליארד שקלים והמאושר ב-2025 עמד על 28.8 מיליארד שקלים. זה בסעיף 07. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובשנת 2026? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הצעת התקציב בשנת 2026 היא 30.3 מיליארד שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר התחלנו ב-24, עלינו ל-29, עכשיו אנחנו ב-30.3. וזה עוד מתחילת הממשלה, אני מניחה שעוד לפני כן בממשלה הקודמת לא היינו בסכומים כאלה, אלה שלוש השנים של המלחמה. זאת שאלה אחת. אני רוצה לשאול בהפחתות. אתה אומר שאין פה קואליציוני, מה אחוזי הביצוע של התקציב של המשרד? בכמה נגמרה 2024 בפועל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אחוזי הביצוע הם גבוהים, ביחס לתקציב המאושר הם 96% בשנה שעברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שזה גם כולל התחייבויות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> במזומן, לא התחייבויות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה נגמר 2024 אם אפשר? וגם 2023, אותו הדבר, כי זה פשוט לפנייך. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כבר נענה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, יש חוות דעת מסוימת, משפטית או אחרת, שליוותה את התקציב הזה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, כי אין תקציב קואליציוני אז זה לא נדרש. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> חוות הדעת נדרשות רק כאשר התקציב הוא תקציב קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא תמיד, גם ביקשנו וקיבלנו חוות דעת משפטית על כל החלטת הממשלה האחרונה, אבל בסדר, זו תשובה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה חריג לכלל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה נגמר 2024 וכמה התחיל 2023 ונגמר? בינתיים אני אשאל כדי להיות יעילה, אל תיעלבי, אני חוזרת לאוריאל. אנחנו רואים הפחתה במשטרת ישראל של 40 מיליון שקלים. אני טועה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה על התקציבים. המקורי של שנת 2022 היה 20.5 מיליארד, סעיף 07, בשנת 2023 המקורי עמד על 21.9 מיליארד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה הסתיים 2023? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני עושה את ההשוואה של כל התקציב המקורי ואז את ההשוואה של התקציב המאושר. המקורי של 2024 עמד על 21.1 מיליארד שקלים, והמקורי של 2025 על 26.7. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מקורי סגרנו כבר, חסר לי הסופי של 2024, של 2023 ושל 2022. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אז המאושר של 2022 עמד על 21.8 מיליארד שקלים, ב-2023 הוא עמד על 24.6 מיליארד שקלים, ב-2024 הוא עמד על 27 מיליארד שקלים וב-2025 על 28.8 מיליארד שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועכשיו זה 30.3. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר המשרד גדל בשלוש השנים החולפות בערך ב-9 מיליארד שקלים. אני אומרת את זה בצורה גסה. למה אני שואלת אותך את השאלה הזאת? כי אני יודעת שיש מאמץ מאוד גדול לגייס עוד שוטרים וכו', אבל כשאני מסתכלת בעליית השכר אז השכר עולה רק ב-17 מיליון שקלים בתקציב הזה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> סך השכר של כלל הגופים עלה בהרבה יותר, הוא עלה בצורה משמעותית - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מנסה לראות לאן הלך הכסף. כמה שוטרים נוספו למשטרה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הוא עלה בכ-750 מיליון שקלים סך הכול, ואני גם יכולה להסביר, כי הוא לא נובע מהכרח רק מגידול של כוח אדם, הוא נובע מכמה דברים, אני אסביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, בואי נתעכב על הנקודה הזאת, כי בעיניי הדבר המשמעותי הוא האתגר של כוח האדם וכאילו, אני לא אומרת את זה בזלזול, אני פשוט לא שרת הבט"פ, אבל כאילו שהמטלות של המשטרה, שזה הגיוני, מה-7 באוקטובר הן מוגברות ולכן רוצים לגייס עוד שוטרים, עוד סוהרים או אינני יודעת מה. השאלה שלי עכשיו, בשלוש השנים האלה, בערך כמה גייסו עוד שוטרים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה שהמשטרה בודקת ותיתן תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואני מבינה שמה שאת אומרת שזה בערך עלויות נוספות של 700 מיליון כשבעצם הוספנו עוד 9. תיכף תסבירי, אבל רק לראות שבהיבט השכר, הבנתי את החלק של השכר מתוך העלייה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נדבר על הגידול משנה שעברה, הגידול משנה שעברה הוא 700 מיליון, כך שאם נלך אחורה להגדלות השכר, אפשר לבדוק את זה, אבל הוא יותר מ-700 מיליון בוודאות, כי זה כל שנה. הגידול המשמעותי בשכר השנה נובע מכמה דברים. יש את הגידול בשכר של שוטרים וסוהרים קיימים עכשיו, שהוא נובע גם מהצמדות של עלייה בשכר של צה"ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שוטרים חדשים גויסו השנה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כ-811 שוטרים חדשים בנטו גויסו. נטו של גיוס ופרישה, בפועל גויסו יותר. בנטו אם את מנקה את הפורשים מהמאזן נוספו כ-811 שוטרים. שוב, גם הרבה מעלויות השכר נובעות גם מעולם הגמלאות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת את כל זה, הגמלאות זה קשיח, זה גם סעיף אחר, ובעצם אנחנו רואים כאן עלייה של מעל 2 מיליארד שקל כשבערך 700 מזה את אומרת זה תוספת שכר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, היתר זה התעצמות לאור מדיניות הממשלה והקצאה של כספים לגופים, תוכניות הקניות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה נמצא הסעיף של המשמר הלאומי בתקציב הזה? איזה מספר סעיף זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שכחתי שאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אחד אחד. תמשיכי, אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי אותה, אני מחכה לתשובה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה תחת משמר הגבול. יש את המשמר הלאומי, את הימ"מ ויחידת המילואים, זה נמצא תחת תוכנית השכר של משטרת ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה נמצא, במשמר הגבול? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוכנית השכר של משטרת ישראל יש גם את משמר הגבול, שתחת משמר הגבול יש את המשמר הלאומי, את הימ"מ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באמת רוצה לשאול שאלה כי כספי המיסים שלנו מממנים את זה ואני רוצה להבין. יש שוטרים, יש סוהרים, יש שב"ס, יש את משמר הגבול. מה זה המשמר הלאומי? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה גוף מבצעי שפועל במסגרת מג"ב, הוא תחת מג"ב, לטיפול בהפרות סדר בגדול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גוף מבצעי שפועל ללא החלטת ממשלה כי הדוח מעולם לא הונח בפני הממשלה, לא התקבלה החלטת ממשלה לגבי הפעלת המשמר הלאומי, אין פקודה של המטה הארצי לגבי הקמת המשמר הלאומי. יש כאן הקמת יש מאין, זה בן גביר והקדוש ברוך הוא, הם יודעים לברוא יש מאין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המשמר הלאומי הזה, בכמה הוא מתוקצב? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה למשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> החלטת הממשלה הקימה ועדה, הוועדה גיבשה מסקנות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גלעד, אבל היא מנסה לענות לאורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המשמר הלאומי, בכמה הוא מתוקצב? << אורח >> משה בכר: << אורח >> המשמר הלאומי מופיע תחת סעיף 078001. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה הוא מתוקצב? << אורח >> משה בכר: << אורח >> כרגע אני לא יודע לעשות את ה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת מה זה כרגע, תפתח את הספרים שלך ותיתן לי תשובה. זה התפקיד שלך, בשביל זה אתה כאן. מה זה התשובה הזו? אני כרגע מבקשת, אנחנו בוועדת כספים, אנחנו צריכים לקבל תשובות על מספרים ואני אשמח לקבל בכמה מתוקצב המשמר הלאומי מחשב משרד הבט"פ. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אניא לא חשב משרד הבט"פ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התקציבן, סליחה. << אורח >> משה בכר: << אורח >> גם לא התקציבן. אבל לא משנה. אוראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה את התקציבן של המשרד? << אורח >> משה בכר: << אורח >> כן, הוא פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ויש לי עוד שאלה, איך ייתכן שלאגף התקציבים אין תשובה לשאלה הזאת? למה אתם לא יודעים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כמו בשאלות שנשאלות לכלל הסעיפים שאנחנו מציגים, לא לכל השאלות אנחנו יודעים להשיב באותו מועד, השאלות שאנחנו לא יודעים להשיב באותו מועד אנחנו מעבירים לוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה? התקציב מונח בפניכם, אין סעיף שקוף של המשמר הלאומי? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, איך שזה בנוי בתוכניות, הדברים שמנוהלים הם ברמת תוכנית, בתוך כל תוכנית יש הרבה מ אוד פעילויות שונות שלנו אין את הפילוח. כשאנחנו נדרשים לתת תשובות לוועדה, לצורך העניין כמו שאלה כזאת, אנחנו פונים לתקציבנים במשרד ומבקשים שאלה ספציפית. ככה זה בכל הסעיפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זאת שאלה ספציפית לתקציבן במשרד. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני יכול להגיד משהו? אני תקציבן המשרד. התקציב אינו מחולק ככה, תקציב השכר של המשטרה, כמו של הגופים האחרים, משלם את הוצאות השכר של כלל המשרתים, אין חלוקה בתקציב האם אותו שוטר משרת במשמר הלאומי או במג"ב או ב - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני אשאל אותך אחרת. כמה אנשים היום נמצאים במשמר הלאומי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש 950 תקנים במשמר הלאומי, מתוכם מאוישים לדעתי משהו כמו 850, 800. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שלוש חטיבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה בהערכה גסה, בלי להתחייב, אני מניחה שאתם מדברים על עלויות אחידות כחייל מג"ב, מה שנקרא. אם תיקחו את כוח האדם של כלל הסעיף של מג"ב ותחלקו אותו באחד ואז תכפילו אותו ב-850 או 950 איש, לכמה כסף נגיע? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למעט הבדל אחד, אורית, במג"ב יש חיילים סדירים ובמשמר הלאומי אסור שיהיו חיילים סדירים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשי המקצוע הם אוראל ועמית, אני מניח שיש הערכות כלכליות יותר מסובכות ממה ששאלתי, אז השאלה שלי היא בכמה מתוקצבים אנשי המשמר הלאומי. הם כפופים לראש מג"ב? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. המשמר הוא יחידה בתוך מג"ב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה היה צורך בהקמת היחידה הזאת, אם אפשר לשאול? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החלטה פוליטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חמד, אתה אוהב לענות לי, אבל אני לא שואלת אותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יענה לך החלטה פוליטית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול בינתיים שאלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. זה חשוב. כן, אוראל. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני יכול להגיד שההחלטה על הקמת המשמר הלאומי, אני מתייחס בהיבט המבצעי, הייתה בהקשר של אחרי אירועי שומר חומות כשהמשטרה והמשרד לבל"מ זיהו לאקונה ביכולת להתמודד עם אירועי הפרות סדר משמעותיות וזה הוקם כדי לחזק את היכולת שלנו לטפל באירועי הפס"ד מתפרצים משמעותיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש עוד יחידות כאלה שהן בתוך מג"ב והן ממש מכונות ככה כמו משמר נפרד? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש בהיקפים יותר קטנים. יש לדוגמה את החטיבה הטקטית שהיא פחות או יותר על אותו רעיון, אבל היא חטיבה יותר קטנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה לא הרחיבו את החטיבה הטקטית והיו צריכים להקים משהו שקוראים לו המשמר הלאומי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בסופו של דבר יש משמעות שתהיה יחידה. החטיבה היא עם כוח מסוים, הרעיון בהקמת המשמר הלאומי זה באמת להקים יחידה שתוכל להיות עצמאית בפעילות המבצעית שלה ויחידה משמעותית, מסות, אנחנו מדברים על סדר גודל של, כמו שאמרתי, 900 שוטרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכול אנשים יש בכל מג"ב? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> סדר גודל של 5,000 תקנים, אבל תיכף אני אגיד את הנתון המדויק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר כל מג"ב 5,000 והוספנו עוד 1,000 משמר לאומי תחת מג"ב. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה בערך העלויות של זה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני יודע להגיד, בגלל שחלוקת השכר לא - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בצורה גסה, כמישהו שחי את העולמות האלה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> מפתח השכר בערך של שוטר לשנה עם עלויות מעביד והכול הוא סדר גודל של 300,000 שקל בשנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גדול עליי, אני צריכה תשובה כמה כל המשמר הזה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני תיכף אגיד לך כמה סך הכול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהערכה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מחכה לתשובה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי קו בר אילן, אני מתנצל ששכחתי. את מכירה את קו בר אילן? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הוונדליזם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אם את שואלת אותי איפה נעוצה המשילות במדינת ישראל? שם. אבקש לדעת את ההוצאות המשטרתיות, את התביעות, את כתבי האישום, את כל הגלגול של שלוש-ארבע השנים האחרונות בקו הזה, את ההוצאה ואת התקנים ואת התקינה של לדעתי 30 שוטרים שהוקצו לקו הספציפי הזה, האם הם עדיין שם, כמה עלות חברת האבטחה ששילמנו והעברנו לחברה שם? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו גם שאלה למשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז שישיבו לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלות שלו נרשמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי עכשיו שאלות פרטניות. ממה שהראיתם לי, יש כאן משרד שצמח במעל 10 מיליארד שקלים לאור גודל האתגרים, לאור גודל השעה, ואנחנו אמורים עכשיו להוסיף, בימים של מלחמה, את התוספת הגדולה הזאת ואני רוצה לשאול מה קורה עם כל הכסף הזה ועם כל השוטרים האלה בנושא הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו רואים מספרים מזעזעים של רציחות, משנת 2021, 126 נרצחים, לשנה זו 252 נרצחים. ואני גם לא צריכה לדבר על המספרים, רואים את זה בחדשות כל יום, זה פשוט מזעזע. השאלה היא האם יש בתקציב הזה תוכנית מיועדת בנושא הזה, האם יש אדם אחראי על הנושא הזה, איפה נמצאת האחריות בנושא הזה ואיך כספי המיסים שלנו עובדים בזירה הזו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את מי את שואלת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את אנשי המשרד. הכסף פה הוא לא הבעיה, הבעיה הן התוצאות. להגיד שהמשרד מוצלח כי גייסנו עוד מיליון שוטרים, זה בסדר, זה סבבה, אבל בסוף אם המשרד נכשל בתפקידו מה עוזר לנו חצי מיליארד שוטרים? והדבר הזה הוא כישלון מוחלט. אתם מקבלים עוד תוספת של עוד מיליארד שקלים ואני רוצה להבין מה מתוקצב בנושא הזה, מה התקציב לנושא הזה, מה התוכנית בנושא הזה? האם חלק מהתוספת התקציבית הולכת לנושא הזה? זאת שאלה ראשונה. שאלה שנייה, אותו דבר לגבי רצח נשים, אלימות במשפחה. אנחנו בזינוק גדול מאוד גם שם ולכן אני רואה, כמו שאתם מספרים לי על המשמר הלאומי, שאוראל מסביר לי שיש צורך גדול בלהביא יחידה, הטקטית לא מספיקה בהפרות סדר, אז אני רוצה להבין איפה הכסף בנושא הזה, האם יש תוספת כסף לנושא הזה ובכלל בנושא של הביטחון האישי שהוא בשפל נוראי. זו עוד שאלה שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי עונה לשתי השאלות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם אני מחכה להערכת עלות של המשמר הלאומי. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לגבי הערכת עלות, אם אנחנו מסתכלים על כל מג"ב, בערך 6,000 תקנים, העלות של השכר, בממוצע, היא 1.7 מיליארד שקל, מתוכו העלות של שוטרי המשמר הלאומי 225 מיליון שקל. בהערכות גסות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 225 מיליון שקלים למשמר הלאומי, כרגע לתקציב הזה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, זה תקציב שקיים כבר משנים קודמות. תחילת ההקמה של המשמר הייתה ב-2023, בסיכום של 2024-2023, אני רק משקף את העלות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא תמיד מנה 1,000 איש. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בשנת 2025 - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי הוספתם את התקנים ל-1,000 איש? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לאורך 2023 ו-2024. האיושים לא באו כולם ביום הראשון, עד סוף 2025, האיוש שאני מתכוון אליו, של סדר גודל של 750, זה נכון לסוף שנת 2025. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה זה היה לפני? ב-2022 ו-2023 בתקנים המשמר הלאומי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא היה משמר לאומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא מספר שזו החלטה מלפני מיליון שנה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> מ-2023. ב-2023 הוקם המשמר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה לפחות 225 שקלים, כי זה רק שכר. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זו עלות שנתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה. עכשיו לגבי שתי השאלות שלי, האם חלק מהתוספות הולכות לאלימות, לביטחון האישי, לרצח נשים, לרצח בחברה הערבית, כמה מתוך התוספת? או שאתה יכול להגיד לי מה יש בבסיס התקציב ולכן למה אין תוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מתכוונת למניעה ולטיפול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בשיא, זה לא מניעה אפילו, פשוט להשתלט על האירוע שיצא מכלל שליטה, זה לא מנוהל. בסוף עם המספרים, אנחנו לא בוועדת - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה הובהרה, אורית, בואי ניתן להם לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא פה בוועדה של צביקה פוגל, אנחנו לא מדמיינים דמיונות, אנחנו פה עם העובדות והעובדות הן שיש פה כישלון נוראי, אז השאלה היא, כגורם שאחראי על הביטחון האישי שלנו, מה עושה המשטרה ובסוף איפה הכסף לנושא הזה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> חשוב להגיד, אני גורם תקציבי, אני יודע לענות על שאלות שקשורות במשאבי המשטרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, רק תגיד לי, אין משאבים, יש משאבים, יש תוכנית, חלק מהתוספת הולכת לזה. אולי אביגיל יודעת, אולי עמית יודע. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, חלק מהתוספת, גם למשטרה וגם בשירות בתי הסוהר, הולכת עבור הדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עבור מה? תפרטי את הסכומים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה אני מפנה למשטרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהמשך לשאלה שלה, נלקח 106 מיליון שקל מהתוכנית של החברה הערבית, נוכל לקבל קצת פירוט מה נעשה ב-106 מיליון שקל על מנת למנוע - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, זה נושא אחר, חמד, סליחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה המשך לשאלה שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא עכשיו שואלת, זכות יוצרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי נותנת לך, אין לי בעיה, אבל זה נושא אחר. אני רוצה לדבר על הפשיעה, אני לא רוצה לברוח למה עשו עם ה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הם לקחו 106 מיליון שקל לפשיעה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בוא נשמע אם זה 106 מיליון שקלים לפשיעה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לקחו עוד 106 מיליון שקל בתוספת לתקציב שלהם, מהתוכנית של החברה הערבית, למלחמה בפשיעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה הובהרה. עמית, אתה רוצה לענות להם? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לגבי תוספת התקינה. יש תוספת תקינה בתקציב הזה שחלק ממנה בוודאי הולך למאבק בפשיעה, לחיזוק תחנות, ל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה תקנים? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> עוד לא הוחלט מראש מה בדיוק לאן, אבל כן יהיה לחיזוק תחנות, ליחידות ארציות למאבק בפשיעה באופן כללי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו תשובה כללית מדי, אני מצטערת, עמית. זה אומר אין לנו תוכנית. אולי למישהו אחר יש תשובה יותר טובה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא, זה אומר שיש תוכנית, אבל - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להגיד אנחנו מתחזקים תחנות משטרה זה לא פתרון. יש כאן בעיה עמוקה, אין תוכנית אטרטגית בנושא הזה? מי הבן אדם במשטרה שאחראי על זה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אם אפשר להגיד כמה דברים, ושוב פעם אני עוד פעם מציין שאני גורם תקציבי, אבל אשמח לפחות מהידע שיש לי לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מניסיוני צריך משאבים לבעיה ואם אין לכם תשובה איפה המשאבים לבעיה הזאת סימן שהבעיה לא אסטרטגית בעיניכם. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, אני לא אמרתי שאין לנו משאבים למשימה הזאת. צריך להגיד שמשטרת ישראל עוסקת בכל הנושא של הטיפול בפשיעה בחברה הערבית בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, אנחנו מתוחים עד הקצה עם המון יחידות שמושקעות בזה, זה כל התחנות שנמצאות במגזר, זה ימ"רים מחוזיים ומרחביים שמושקעים במגזר. זה אלפי תקני כוח אדם שעובדים יום יום, לילה לילה, על הנושא הזה. גם בתוכנית - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוראל, אין זלזול בשוטרים - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, לא רמזתי לזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - אבל הסברתי לך שגם אם יהיו חצי מיליארד שוטרים וכל יום יירו בראש לעוד שלושה תושבים במדינת ישראל, התשובה היא כישלון. אל תספר לי כמה שוטרים יש ושהם עובדים קשה, אנחנו יודעים את זה ואנחנו מעריכים אותם. אני עכשיו פונה למשרד, מה התוכנית שלכם לנושא הזה? בכמה היא מתוקצבת? מה היעדים ומה האמצעים? בסוף שוטר מונחה, מה המדיניות בנושא הזה וכמה כסף מוקדש לזה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אז אני אגיד ככה, לאורך השנה האחרונה אנחנו גיבשנו תוכנית הוליסטית להעמקת הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, כשהתוכנית כוללת, אני אגיד כמה נקודות בתוכנית, הקמה של יחידה ארצית ייעודית שתטפל בפשיעה בחברה הערבית, זו הקמה של עוד תחנות משטרה בחברה הערבית - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר עדיין אין יחידה ייעודית שעוסקת בנושא הזה? אני שואלת. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יחידה ייעודית לא. הרעיון היה להקים יחידה ארצית דומה ללהב שתעסוק רק בפשיעה בחברה הערבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חשוב מאוד, התקציב הזה יקים אותה? בשנה הקרובה היא תקום? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> המהלך שהתחלנו, וציינתם אותו כאן, להסטת משאבים מהחלטת ממשלה 550 לטובת הפשיעה בחברה הערבית, מה שקרה בשנת 2025, הייתה הפעימה הראשונה והמזערית. הייתה תוכנית מאוד מאוד גדולה בהיקפה שדרשה משטרת ישראל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה שאני עוצרת אותך, אבל היו תוכניות 'עוצרים את הדימום' ויש תוכניות - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני אגיד לכם, המשאבים האחרונים שקיבלה משטרת ישראל לטיפול בפשיעה בחברה הערבית היה במסגרת החלטת ממשלה, אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל המיזוג של היה ב-549. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה היה בממשלה הקודמת, לא? תחת השר הקודם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני אגיד את התפתחות הדברים. 549 זה היה משנת 2022. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, זה הממשלה הקודמת. אני זוכרת שהתעסקו בזה הרבה ובאמת המספרים ירדו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ירדו ב-20% בשנה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני רוצה להגיד, ב-549 משטרת ישראל קיבלה 800 תקני כוח אדם ותקציב של מיליארד שקל פרוס לחמש שנים. זה היה אפילו לא שליש מהמשאבים שהמשטרה דרשה לטפל בפשיעה בחברה הערבית. בשנת 2023, האתגר של שומר חומות, רוב המשאבים שהגיעו למשטרת ישראל הגיעו גם לטובת הקמת תחנות משטרה בחברה הערבית וגם לטובת כל הנושא של טיפול בהפרות סדר על רקע לאומני. לאורך השנה וחצי האחרונות, כמו שאמרנו, גיבשנו תוכנית סדורה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, מקורות לתוכנית, חלקה תיושם במסגרת תקציב 2026, מהתקציב שאושר למשרד לביטחון לאומי, גם בתקינה וחלקית גם בתקציב, וכן יש כוונה להשקיע בפשיעה בחברה הערבית. צריך להגיד, שוב פעם, אני מבין את השאלות ואני מבין את הטענות לגבי מה אנחנו מצליחים או לא מצליחים לעשות, אבל צריך לזכור שמשטרת ישראל היא רק שחקן אחד בתוך המערכה הזו וצריך להפנות את השאלות לכולם, לכל הגורמים הרלוונטיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, אבל עכשיו אנחנו מדברים על תקציב המשטרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מישהו מהמשטרה רוצה להוסיף משהו לתשובה הזו? כי אני אגיד לך משהו, אוראל, אני מקשיבה לך ואני לא מבינה את התשובה, כי בממשלה הקודמת עשו כוח ייעודי, הביאו את סגלוביץ', שגם בבוקר וזה מה שהוא עשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם את עמר בר-לב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל הביאו אדם ספציפי, בנוסף לשר שהיה, עמר בר-לב, שהבחור קם בבוקר וזה מה שהוא עשה והוא הצליח. מה אני רוצה להגיד לך, אוראל? שמאז הממשלה הזאת התקציבים של המשרד הזה התנפחו בצורה אדירה, נוספו לכם כל כך הרבה תקציבים ומשאבים, שעכשיו באמצע שנת 2026 אתה אומר לי שאתם שוקלים להקים יחידה מרכזית, אחרי שיש פה כזו התפוצצות? אז על מה אנחנו מדברים? עוד 800 שוטרים הגיעו, עוד 1,000 למשמר לאומי. אני חייבת לומר לך, זה גם לא אישי כלפיך, אני מבצעת את תפקידי בוועדה הזאת, תמיד הכי קל להגיד ההוא אשם וזה לא אנחנו וזה לא כן אנחנו, אבל לכם יש חלק, בוא נגיד 70% בבעיה לפחות למשטרה, ואם היינו חוסכים 70% מהנרצחים זה היה נהדר. אני הייתי שמחה לקבל תשובה לכמה כסף כרגע מושקע. כשיושב עמית או אתה ואומרים לי, אנחנו שוקלים להקים יחידה, היא לא מתוקצבת בתקציב הזה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, היא כן מתוקצבת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה היא מתוקצבת? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני אומר ככה, יש המון מערכים משטרתיים שעוסקים בפשיעה בחברה הערבית מזה שנים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אנשים בערך מתעסקים בזה במשטרה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה משהו שצריך לנתח, אבל צריך להבין שכל תחנת משטרה שיושבת בחברה הערבית היא מטפלת בפשיעה בחברה הערבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו יודעים את זה, זו לא השאלה וזה לא עובד. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, שאלת אותי כמה אנשים, אני יכול בסוף לעשות סכימה של כמה אנשים, אני לא יודע להגיד לך את זה בשלוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יודע לענות, הוא יכול להגיד לך - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, הבנתי שהוא לא יודע, אבל אני יכולה להגיד לך משהו, ינון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא בגלל שהוא לא יודע, בגלל שזה מעורב בדברים אחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה יודע למה הוא לא יודע? כי זה לא בראש סדרי העדיפויות של המשרד. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני ממש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי אדם בדרגה שלו במשרד והתקציבן, אם הם לא יודעים להצביע על התקציב ש – הם הרי בנו תוכנית עבודה, אנחנו כבר באמצע 2026. הייתי שרה, הייתי מנכ"לית, תוכנית עבודה יש להם כבר לשנה הבאה. הם לא יודעים עוד מתי תקום היחידה המרכזית, הם לא יכולים להגיד כמה כסף הם מתכננים לשים לה בצד, הם מדברים על מה שהיה הוא מה שיהיה, עוד קצת שוטרים בתחנות, ולכן אני אומרת לך את האמת, זה לא חשוב להם, מבחינתי, כי זה לא רציני. ועוד פעם, יש לי הערכה מאוד גדולה, אני יודעת המשטרה - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, אבל אני רוצה להגיב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת שהמשטרה פועלת מאז ה-7 באוקטובר, השוטרים עובדים מסביב לשעון. אני ממש מבקשת שתפריד בין זה לבין הזה. זה פשוט לא תשובות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, אני עושה הפרדה לחלוטין, אני רק רוצה להגיד שלי קשה קצת לשמוע שלמשטרת ישראל לא אכפת, אני יודע כמה השוטרים וכמה ההנחיה של המפכ"ל וכמה כוחות ותגבורים ו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה הנחיה של המפכ"ל יש? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> של המפכ"ל, הוקמו לאורך השנה וחצי-שנתיים האחרונות המון המון מפקדות משימתיות שכל התפקיד שלהן היה להיות בתוך היישובים כדי למנוע פשיעה וכדי לטפל בפשיעה וכדי לאסוף נשק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, אבל אני חייבת לומר לך משהו ברמת התוצאה, התוצאה היא כישלון מוחלט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יכול להיות גם, אני תמיד אומר גם בשב"כ, כשאנחנו יושבים ואומרים היה עוד פיגוע ועוד פיגוע, אבל אם נראה כמה סיכולים היו, אז לפעמים אנחנו מבינים שהסיכולים הם רבים מאוד. יכול להיות. אני אומר את זה בצורה חיובית. יכול להיות שמבחינה סיכולית עשית גם עבודה שאתם לא מפרסמים את זה. אם יש לכם נתון כזה, חשוב שגם תפרסמו. יכול להיות שלא, אבל זה דברים שצריך להביא - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה זה משנה, ינון? המספרים מדברים. ראית, ממשלה שעבדה, זה ירד. פה זה רק מזנק. כסף הוא לא הבעיה, את זה אנחנו כבר מבינים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אנחנו מבינים שיש כסף, תקנים הוא אומר שיש גם תוך כדי שנמצאים, השאלה צריכה להיות מדוע בכל זאת אנחנו רואים עדיין שהפשיעה בחברה הערבית גוברת, למה יש שם רצח. זה לא שזה ירד, יש עלייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה עלייה? במכפלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חקרתם לצורך העניין למה זה קרה? יש לכם משהו? יש תשובה בעניין הזה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני יכול להגיד שלאורך השנים האחרונות תנאי הסביבה השתנו בצורה מאוד משמעותית ואני מתכוון פעם אחת לכמויות כלי הנשק שנכנסות לתחומי מדינת ישראל, או נגנבות בתוך תחומי מדינת ישראל, מה שהופך כל אירוע לאירוע במדרג סיכון ובמדרג אלימות גבוה יותר. כמובן כלים שנלקחו ממשטרת ישראל, שהיו כלים קריטיים בכל הנושא של מניעת אירועי רצח ויכולת שלנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרוגלות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ויכולות שלנו כמובן לפענח אירועי רצח. וצריך להגיד שגם עולם הענישה הוא לא מרתיע במיוחד. שוב פעם, אני לא זורק אשמה על אף אחד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא שמשהו השתנה בין 2021, 2022 ו-2023? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוראל, מה מונע משר הבט"פ להגיש הצעת חוק לממשלה, לוועדת שרים לחקיקה, שמגבירה את הענישה? לא רק עונש מוות למחבלים. מה מנע ממנו שלוש שנים לעשות את זה? מה מנע מהיועץ המשפטי של המשטרה להכין הצעת חוק כזו? הדיון הזה מוצה מבחינתי, אני מפצירה בכם לחשוב על הדברים שנאמרו בוועדה הזאת. הרי אני הקטנה לא אשנה את המציאות, זו גם לא המומחיות שלי, אבל פשוט מאוד לראות שמשהו כאן לא מטופל, זה פשוט לראות, יכולתם לעשות הרבה מאוד דברים, זה בכוחכם, ואני מקווה מאוד שאין פה משהו מכוון, אבל זה לא כלפיכם כמובן. יש לי שתי שאלות אחרונות ואני מסיימת. מה זה רכישת שירותי כוח אדם שעולה ב-80 מיליון שקלים? מה זה אומר? קבלנים עצמאיים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שני דברים. קודם כל גם כוח אדם, בהרבה משרדי ממשלה כוח אדם שנותן שירותים טכנולוגיים, פיתוחים טכנולוגיים כאלה ואחרים, וגם שיפוי על אבטחת מוסדות חינוך ברשויות מקומיות. הרשויות המקומיות, שוב, מעסיקות מאבטחים בבתי הספר והמשטרה משפה אותם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה צריך תוספת כל כך גדולה? זה מתוקצב במיליארד שקלים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש פה שני דברים. קודם כל יש הסטה, הרכיב של כוח אדם טכנולוגי הועבר מהתוכנית של הקניות לתוכניות הזאת, אז אין באמת הגדלה בפועל, זה פשוט הגדלה בתוכנית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל זה הקניות פחת? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בדיוק. ובנוסף גם הייתה הסדרה של תקציב אבטחת מוסדות חינוך בכ-330 מיליון שקלים שבשנה שעברה זה לא הוסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שתי שאלות נוספות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מקווה שאתם מתואמים, אורית, את כבר 56 דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל זה משרד גדול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין לי בעיה, אני מדבר מבחינת החלוקה מבחינתכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה גם צריך להבין שזה הדיון הראשון לתקציב 2026. אוראל, קשה לי לדמיין שלא תכננתם שתישאלו את השאלות הללו כי בסוף זה דבר שכל היום אנחנו מדברים עליו ברמה הציבורית, על מה שקורה מבחינת ביטחון אישי, אז מוזר שגם הגעתם ללא תשובות. יש לי שתי שאלות. אני רוצה לשאול בנושא החזקת נשק. הדבר הזה, איך הוא נראה תקציבית במשטרה, הסיפור של הענקת רישיונות לנשק? הפיקוח עליו? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוכנית הקניות של המשרד עצמו יש את אגף רישוי כלי ירייה, שהם גם מספקים את הרישיונות וגם מבצעים בקרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתוך המשטרה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, בתוכנית של המשרד עצמו, לא בתוך המשטרה. האגף לרישוי כלי ירייה הוא בתוך המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה מתוקצב האגף הזה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי לא מתוקצב בנפרד, העובדים שלו הם חלק מעובדי המשרד ולכן כלל עלויות השכר שלהם הוא בתוך כלל עלויות השכר של העובדים, והוצאות התפעול של האגף נעשות על ידי המשרד, כמו כל יחידה אחרת במשרד. ך << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המחלקה הזאת מלווה על ידי יועץ משפטי וכו'? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> הייעוץ המשפטי של המשרד עצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אתם עושים עבודה על ההידוק של כללי הענקת הרישיונות האלה? אתם חושבים שיש צורך בזה? אני שואלת באמת. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא יכול להתייחס לשאלה מקצועית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אוראל פה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא, אבל זה משטרה, האגף הוא במשרד עצמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מי נציג המשרד? אין נציג של המשרד? << אורח >> משה בכר: << אורח >> אני הסמנכ"ל, אני לא סמנכ"ל אגף כלי ירייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם אתה יודע. << אורח >> משה בכר: << אורח >> לגבי מה? מה השאלה? יש מדיניות של אגף כלי ירייה להענקת רישיונות. כמו שעמית ציין, יש ליווי משפטי של כל הפעילות של כל המשרד, אגף כלי ירייה הוא אגף בתוך המשרד וכמובן שיש לו ליווי פעולות והוא מגבש את המדיניות בהתאם לייעוץ המשפטי. כמובן שהוא מתייעץ גם עם המשטרה, יש הרבה ממשק בין אגף כלי ירייה למשטרה, אבל זה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, יש לי עוד שאלה. בתוספת שהמשרד מקבל ובכלל, האם יש חלק שהולך לציוד? אני רוצה לשאול ספציפית על מכת"זיות, כמות המכת"זיות מכמה לכמה היא גדלה וכמה כסף זה בתקציב הזה? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> קודם כל יש מכת"זיות שנמצאות במשטרה, לא מתוכנן רכש חדש במסגרת התקציב הזה, כן יש תקציב שאמור להחליף מכת"זיות במסגרת תוכנית החלפה שנתית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש גם לשינוי עם הצילום, החוק. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אני יכול לבדוק לגבי מה שמתוכנן למכת"זיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאמר לנו שרוצים באותן מכת"זיות לעשות את ההתאמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, היא שאלה על מכת"זיות חדשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר שיש כוונה לרענן את המכת"זיות. בכמה זה מתוקצב? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אני צריך לבדוק האם יש בתוכנית העבודה של 2026 תכנון להחליף מכת"זיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם בכמה הדבר הזה מתוקצב. וזו גם שאלה לאביגיל, אלא אם כן זה לא שקוף, האם גם התקציב הזה הלך וגדל? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, גלעד, בבקשה. תחליטו ביניכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ולדימיר ונעמה יהיו לפניי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולדימיר ביקש אחריך, אז נעמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז בוא נראה אם אני אחזור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לא לחזור. אל תיפגע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע שאתה חושב ככה, אני מבטיח לך שאני אחזור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אנחנו סומכים על נעמה שתעשה את העבודה היטב היטב עד דק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם אני סומך על נעמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז יופי, תראה איך עשיתי שלום בית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה אני אומר לך, אם אתה לא סומך עליה תחזור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חייבת לומר שאין כמו הצימוד שלי עם גלעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאני אומר, אם הוא לא סומך עלייך שיחזור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אילן ואילנית, הדודאים, הפרברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה שקשורה לפני הכול למשרד קודם שדיברנו עליו. אנחנו ביקשנו ממשרד התחבורה את עלויות הנזקים לרכבת הקלה עם הוונדליזם, וגם המשרד לביטחון לאומי הקים יחידה מיוחדת בגלל המצב המטורף הזה ואני רוצה לדעת מה העלויות בארבע השנים האחרונות ליחידה המיוחדת המשטרתית שהוקמה בגלל הוונדליזם של הפלג הקיצוני החרדי בירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא פלג ולא נעליים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא משנה מה, זו חבלה בתשתיות לאומיות, אין פה משהו אחר, אלה פעולות שצריכות להסתיים במעצר ברור לכולנו, תשתיות לאומיות, רק במשרד התחבורה זה עולה 326 מיליון שקלים בארבע שנים. אנחנו רוצים לדעת כמה הוונדליזם והטרור בתשתיות לאומיות עולה לנו במשך ארבע שנים. אני רוצה גם לשאול שאלה שמאוד חשובה לי, על האגף לביטחון קהילתי, שזה אגף שאני מאוד מאמינה בו, שזה הדבר החשוב שיש למשטרה, פעולות המנע. לא רק האכיפה, אלא איך אנחנו מסייעים למנוע הידרדרות לפשיעה. זה בעיניי התפקיד הכי חברתי שיכול להיות למערכת אכיפת החוק. בתקציב הקודם נלחמנו פה ממש על הקיצוץ שהיה, שזה פשוט להפוך גם אתכם לגוף שלוקחים לו גם כלים שאמורים למנוע ממנו את ההידרדרות. אני רוצה לדעת מה התקציב השנה אל מול הקיצוץ שהיה בשנה קודמת ומה המצב. אגב זאת התקופה שצריך להיערך לפני חופש גדול שבו נוער נושר, שלא לדבר על תקופת הפינויים וההידרדרות למצבי סיכון ולמצבי פשיעה, ואנחנו עוסקים בזה, אז כמובן שזה חשוב ממש בהקשר הזה. לי אישית הנושא הזה ספציפית, ממש הייתי רוצה פירוט עליו. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אין לנו נתונים לגבי עלות הנזקים לתשתיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, עלות היחידה המיוחדת שהוקמה, כי זה משרד התחבורה לא ידע להגיד לנו. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> עד כמה שאני יודע לא הוקמה יחידה מיוחדת, אלא עובה יס"מ ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא עובה, קיבלתם 30 תקנים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כן, ליס"מ ירושלים כדי להביא שוטרים נוספים לירושלים שייתנו מענה בין השאר גם לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם תוספתיים, לפי מה שהבנו גם בפעם הקודמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לקחתם את התקנים האלה ו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאור, לא להפריע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת יחידה מיוחדת שקמה בגלל ונדליזם וחבלה בתשתיות לאומיות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זאת לא יחידה חדשה, היא יחידה קיימת, היא תוגברה כדי לתת מענה גם לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו בוועדת כספים, מה התקציב של היחידה המיוחדת שקמה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> היא לא מתוקצבת בנפרד, אבל כמו שנאמר קודם, אפשר לעשות הערכה. הייתי מעריך בסביבות 10 מיליון שקל את העלות של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמית, זה מתחבר לשאלה ששאל מקודם נאור, כמה כסף העברתם לאותה חברת אבטחה חיצונית, אם יש לך את הסכום. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא נלקחה חברת אבטחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שנטען על ידי נאור. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא נלקחה חברת אבטחה על ידי המשרד או המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נלקחה חברת אבטחה פרטית. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כנראה על ידי מי שמממן את הפרויקט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הסטטוס של האירוע שם? כתבי אישום? כמה הגשתם? מה העצורים? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא יודע לענות על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים, אתם עניתם על זה פעם קודמת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, אז אמרתם שהוגשו כתבי אישום, מעט אמנם, והיו כמה מעצרים, מעט אמנם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והעברנו עוד 77 מיליון שקלים על ה-326 מיליון שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם כמו ארגון פשיעה, יש להם יכולת לעשות מה שהם רוצים. להשתלט על רשויות מקומיות, לאיים במכרזים לפינוי אשפה. זה סוג של אקס טריטוריה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני מאמין שהשאלה היא לא אליי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אל מי השאלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה להפיל עליו שנותנים לפלג קיצוני להיות כמו ארגון פשיעה בישראל שיכול לעשות מה שהוא רוצה? לרצוח, להשתלט על מכרזים ממשלתיים, אפילו במשרד הביטחון והתחבורה. אנחנו פורקים פה את כל התסכולים שלנו מהיעדר הביצוע הממשלתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הפלג רצח? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז ההערכה בערך, אם זה בארבע שנים יחידת אבטחה מיוחדת, 10 מיליון ₪ בשנה, כ-40 מיליון ₪ על פני ארבע שנים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא זוכר מתי התוספת הגיעה, אני לא חושב שזה ארבע שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כשחברות האבטחה לא עמדו בפרץ של הוונדליזם ברכבת הקלה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני מניח שזה גם מענה משטרתי ולא דווקא חברות אבטחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חברות האבטחה היו אחרי ש-30 התקנים האלה שניתנו על ידי האוצר ועל ידי משרד התחבורה, הם הגיעו אחרי כי לא היו שוטרים, כי את ה-30 תקנים שהוקצו לאירוע הזה וביקשתם מהאוצר לקחתם למשימות אחרות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הכי מדויק שתשמע בשלוש-ארבע השעות הקרובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך לא מדויק, בוא נשמע את הדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדויק. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ניתנו 30 תקנים, אגב קשה לנו לאייש במחוז ירושלים, צריך להגיד, 30 התקנים ניתנו ליחידת היס"מ, אחוזי האיוש ביס"מ ירושלים הם סדר גודל של 65%. בסוף התקנים האלה, המטרה שלהם לא הייתה הצבת קבע רק ברק"ל, זה כשיש שם הפרות סדר מגיעים לשם הרבה הרבה יותר מ-30 שוטרים ונמצאים שם מאות שוטרים גם כשצריך. מעבר לזה אנחנו מודעים לכך שיש שם בעיה ומפקד מחוז ירושלים עושה הכול כדי לפתור את הבעיה, אנחנו גם בשיח עם החשכ"ל בנושא הזה. אנחנו גם הקצינו ממשאבי המשטרה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא דייקתי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ש-30 התקנים, בסופו של דבר היס"מ עובד ככוח אורגני, ניתן תגבור, לא הייתה מעולם כוונה שיהיו 30 איש – אגב 30 תקנים, רק לסבר את האוזן, לאנשים שעובדים במשמרות זה סדר גודל של פחות משמונה אנשים בכל רגע נתון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה המון. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> שמונה אנשים באירועי הפרות סדר כמו שיש ב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא בכל רגע נתון. הפרות הסדר מתרחשות בשעות מאוד מאוד ספציפיות, אתם, לא אני, אני אייצג את האוצר, אתם הייתם אמורים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא לא שם לך אותם באותו זמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאור, בוא נשאל את זה בצורה יותר בוטה. השאלה הכי חשובה ששאלת פה היא על כתבי האישום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשעה כתבי אישום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים שאנשים שהציתו פח היו מבודדים 40 יום ללא בני משפחה, נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יותר מ-40. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יותר מ-40, אפילו סירבו שאני אבקר אותם, כאלה כל כך מסוכנים, אבל אנשים שחיבלו בתשתיות לאומיות וגרמו נזק למדינה של חצי מיליארד שקל, הם בכלא? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב כלא, אתם קנסתם אותם? שרף שופל, עצרתם אותו, ראיתם, עצרתם, נניח, שילם קנס? עזוב כלא, אני מעדיף שהוא ישלם על השופל, זה כלא אמיתי בשבילו. שילם על השופל? אני שילמתי, אתה שילמת על השופל, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, אתם שוכחים משהו אחד, הוא משטרה, הוא יעצור אותו, הוא יעשה את כל התהליך, הפרקליטות תחליט אם היא מגישה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, שיגיד את כתבי האישום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא מגישה נגדו כתב אישום והיא תמשיך הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, ינון, אני יודע שאני לא יושב עם שופט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, יש פה בעיה. לא נותנים לנו נתונים, לא נותנים לנו פרטים. אנחנו מגישים שאילתות, אתה יודע שלא עונים לנו. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני בודק את הנתונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא בודק את הנתונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אבל אתה מבין שיצא מצב שבוועדת הכספים זה המקום היחידי שאני יכולה לקבל תשובות על דברים שלא עונים לנו בשאילתות? על עשרות שאילתות? זה משרד ששלחתי לו מלא, אני לא יודעת אם יש טעם בכלל לשלוח למשרד הזה שאילתות מרוב שהוא מצפצף על הכנסת. זה לא אתם, אתם לא אשמים, אבל לא עונים לנו על שאילתות, אנחנו לא מקבלים תשובות, אז יוצא מצב שבו הזדמנות אחת בשנה, ובשנים האלה כמה פעמים בשנה, אנחנו יכולים לשאול אתכם שאלות שאנחנו לא מקבלים תשובות. הבהרנו את זה. מה לגבי האגף לביטחון קהילתי? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> הרשות לביטחון קהילתי במשרד זה גוף חשוב ומוערך במשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שרציתם לסגור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השר רצה לסגור, הוא לא מאמין במניעה. הוא מאמין בחימוש, לא במניעה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> התקציב של הרשות מוחזר לקדמותו, כ-120 מיליון שקלים. מאוד דומה לתקציב המקורי שהיה להם, ומעבר לזה יש החלטות ממשלה ייעודיות שהם חלק מהם ולכן במהלך השנה צפוי שיגידו תקציבים, לא מאוד גדולים, אבל נוספים, לפעולות ייעודיות שהוגדרו בהחלטות ממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל לאוכלוסיות פגיעות ושנפגעו, כמו נגיד שאני שומעת בקרית שמונה, מה שקורה עם הנוער והצעירים, זאת אומרת גם כולל פעולות עבור מי שהיו תקופה ממושכת במצבים לא פשוטים וצריך את הרשות הזאת? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> קשה לי להתייחס לפעולות מאוד מסוימות ביישובים כאלה או אחרים. אם תרצו יש נציג זמין של הרשות שיכול לעלות בזום ולפרט יותר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אתה אומר תוספתי, לא לתקציב הזה, זה דברים שבמהלך השנה יוסיפו. << אורח >> משה בכר: << אורח >> לא, בתקציב הזה, התקציב של הרשות מוחזר למה שהיה קודם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למקורי, אבל הוא מדבר על דברים נוספים שיועדו, לא בתקציב הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בהחלטת הממשלה. << אורח >> משה בכר: << אורח >> במשך השנה יש החלטות ממשלה ייעודיות שמקצות עוד משאבים לפעילות של הרשות. נגיד שגם עיבינו אותה, גם גויס מנהל רשות, השופט בדימוס אביטל חן, שהוא עכשיו עומד בראש הרשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם יודעים את זה שזה שופט בדימוס? סתם סתם. אבל, ינון, רק תראה, ככה נראה משהו שיודעים מה עושים, אתה מבין? יש תשובות, יודעים מה עושים, יש תקציב, יש תוכנית. זה לא דומה לשאלה שלי על האלימות. זה לא דומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אחד הדברים שהיו קשים בקיצוץ הזה, גם בגלל שזה היה כרוך בפיטורים של עובדי רשויות של כל הפרויקטים. מה אתם רוצים לעשות במצב הזה? הכסף הזה צריך להיות מוחזר בסוף למשכורות ולעובדים. << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה לא של המשרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז יהיה גיוס מחדש או שזה אותם אנשים? << אורח >> משה בכר: << אורח >> יש עובדים של המשרד שהם חלק מהרשות לביטחון קהילתי, אבל יש הרבה שיתוף פעולה עם הרשויות והרשויות גם מעסיקות והמשרד משפה על העסקת האנשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלות יותר קונקרטיות. אני רוצה לקבל פירוט על תקנה 07500228, הוצאות פרסום, באילו הוצאות מדובר? אני רק מזכירה שעכשיו השר קיבל פסיקה מאוד לא פשוטה על השימוש במשאבי המשרד לצרכים פוליטיים, לפרסום ומשאבים, בין אם זה שימוש בשב"ס ובמשטרה. אני אשמח לדעת על הוצאות הפרסום, פירוט על התקציב, לאן זה הולך. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> בתקציב המשרד עצמו אין ב-2026 תקנת פרסום. הייתה בעבר, היא כבר לא קיימת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה ברמה של תקנות, אבל ברמת הנושא, כ-3 מיליון שקלים הוצאות פרסום של המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> בפועל אפילו פחות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יצא פירוט על תקנה 07500228, מרכיבי ביטחון ביישובים. אני רוצה את רשימת היישובים שקיבלו תקצוב או מרכיבי ביטחון בשנת 2025 ואיזה אחוז מתקציב רכיבי הביטחון הגיעו ליישובים בעוטף עזה ובגבול הצפון. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> רק אני אזכיר שמרכיבי ביטחון ליישובים שסמוכים לגבול ניתנים על ידי צה"ל. לגבי פירוט היישובים עצמם זו שאלה שהמשרד יוכל לענות עליה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אנחנו נצטרך לבדוק את זה כמובן, אין לי פה את הרשימה. אבל בדיוק כמו שאביגיל אמרה, היישובים הסמוכים לגדר וכמובן ביהודה ושומרון הם באחריות משרד הביטחון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח לפירוט התקנה 07500249, הקמת אזורי חיץ, במה מדובר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אזורי חיץ, חלק מההתמודדות ומניעה משריפות ענק אנחנו מדברים על כל מיני דרכים. מה שקורה בפועל בדרך כלל זה שהרשויות המקומיות הן אלה שמבצעות את הדבר הזה, כל מיני דרכים כדי למנוע משריפה להתפשט ואז המשרד משפה אותם בדיעבד. כמובן המשרד, אם אתם רוצים להרחיב. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> מדובר ביישום של החלטת ממשלה בנושא להקמת קווי חיץ למניעת התפשטות שריפות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם משלמים על זה ולא קק"ל? יש השתתפות קק"ל, צריך שהיא תשלם על זה, גם ככה יש להם מיליונים חופשיים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא אתווכח עם זה, קשה לי לענות לגבי קק"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לדעתי זה לא משהו שהמשרד אמור לעשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, מכבי אש. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המשרד, כמי שממונה גם על רשות הכבאות, לקח על עצמו את הנושא הזה, כמובן בשיתוף הכבאות. יש פה תקציב מסוים שהוקצה לנושא מכוח החלטת הממשלה, המשרד התקשר עם כמה רשויות שבהן הסכנה יותר משמעותית, כמו למשל חיפה. הרשות מבצעת פעולות של גיזום וחישוף גם בהתאם להנחיה מקצועית של מערך הכבאות ומקבלת החזר מסוים מהמשרד עצמו. (היו"ר ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במקרה שיש שריפה ואחר כך צריך לשקם, מי משלם את השיקום? גם המשרד? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא, זה לא קשור למשרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה, אם אני צריך לאבטח את הבית שלי, אני מביא מאבטח שלי, כי זה הבית שלי, אני לא מבקש ממישהו אחר, לא כנציג ציבור. האוצר, למה קק"ל לא משלמת את כל התשתית הזאת בשביל מניעת השריפות? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני חושב שהשאלה הזאת היא יותר לאוצר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי לאוצר, לא אתה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. כל העולמות האלה של השתתפות ושיפויים, אגב גם משרד החינוך משלם חלק, זה כל מיני הסכמים היסטוריים לרוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא השתתפות. תגידו לכבאות שישתתפו איתכם, אבל לא שהם צריכים להוציא את הכול. זה לא נורמלי הדבר הזה שהם צריכים להוציא, מי שישמע כמה כסף יש להם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו מתקצבים דברים לפי הצורך, אז בין אם זה היה יוצא מקק"ל ובין אם זה היה יוצא מ - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, את יודעת שזה לא ככה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני יכולה לבדוק ולתת תשובה יותר מעמיקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תשובה יותר רצינית, כמו שאת יודעת לתת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> קיבלתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שהשאלות הן על דברים שגם אורית שאלה, אז אני לא רוצה לעשות כפילות. אני מסכימה שאין תשובות מספקות, אבל זה נשאל ואנחנו נראה מה נעשה עם זה אחר כך, אבל התוכניות המתוקצבות למאבק בפשיעה בחברה הערבית, אילו תוכניות כרגע מתוקצבות במשרד? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> את מדברת על תוכנית איפה זה נמצא בספר התקציב או תוכניות עבודה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל מה שכרגע מתוקצב ועומד כמשהו שמקבל את המשאבים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אז גם תוכניות השכר השונות במשטרה ובשב"ס בתוספת תקנים. בתוכניות קניות והשכר של הגופים, אני יכולה להגיד מלמעלה שגם תוספת התקנים וגם תוספת הקניות וגם תחנות משטרה חדשות, תקנים נוספים, בשירות בתי הסוהר, גם למודיעין של שירות בתי הסוהר, שחוקרים מודיעינית ארגוני פשיעה בתוך כותלי בית הסוהר, וכמובן תוכנית הרשות להגנת עדים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אקח את זה לשאלה הבאה, התוכנית הייעודית למאבק בפשיעה, 549, היא עומדת על יישום של 21% בלבד בשנת 2025, יישום מאוד מאוד נמוך לתוכניות שהיו ביישום גבוה. מדוע אחוז היישום נמוך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו תוכנית ממתי, נעמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> החלטה 549. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> של מתי זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שנת 2025, ב-2026 נרשמה כרגע עלייה עד כה ל-30% במספר הנרצחים בחברה הערבית, שנה רביעית ברצף שאחוזי הנרצחים בחברה הערבית רק עולים והיישום נמוך. זה נשאל גם כשהעבירו את התקציבים. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אבל דווקא אחוזי הביצוע של המשרד והמשטרה בהחלטה 549 הרבה יותר גבוהים מזה, אני לא מכיר את המספר הזה. אולי זה סך הכול בכללי, אחוזי הביצוע של המשרד ושל המשטרה ב-549 הם אחוזים מאוד גבוהים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם תוכלו להגיד לי כמה אחוזים, יכול להיות שנתון שלי לא נכון. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני תיכף אוכל לענות לגבי האחוזים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני יכול להגיד שמתוך ה-880 תקנים, הרוב המוחלט מאוישים, מבחינתנו היישום הוא יישום מלא. אולי יש אבטלה חיכוכית כזו או אחרת של כמה אחוזים בודדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בתקנים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בתקנים ובכסף. הכסף בסוף ניתן מול התקנים, לא ניתן מעבר לזה כסף. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> וגם יישום המשרד שנעשה באמצעות הרשות לביטחון קהילתי עד כמה שאני יודע הוא אחוז גבוה, מיד כשנסיים את ההתעסקות בתקציב הזה אנחנו נתפנה להכנת סיכומים של שנת 2025 ואז נדע באופן יותר מדויק את אחוז הביצוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק מציע לכם, כשאתם עושים את הסיכומים, ובאמת אני אומר את זה, כדאי לעשות מחקר שתזמינו, יש כסף ולפי דבריכם אתם עושים את הכול בחברה הערבית על מנת למנוע את הפשיעה, אז למה בכל זאת יש עלייה. צריך לבדוק את זה. מדברים באמת עניינית, כולם פה, לדעת מה קורה בחברה הערבית, הפשיעה שגואה. הרי יש פה משהו ש הוא לקוי, אתם מסכימים איתי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתמול אב לחמישה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> נאמר פה קודם על ידי אוראל, ואני מאוד מזדהה עם האמירה הזאת, שכל הטיפול בפשיעה בכלל ובחברה הערבית בפרט הוא מאמץ משולב, מה שמגיע לתחום טיפולנו מכובד ויש לנו חלק משמעותי בזה, המשרד על כל חלקיו, אבל מדובר פה על תופעה הרבה יותר רחבה מזה, יש פה עניינים של חינוך, של רווחה. אני מסכים שיכול להיות שיש מקום לעשות מחקר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עד עכשיו לא התערבתי בנושא הזה, אבל כל עוד אחוז הפענוח אפסי בחברה הערבית והרוצחים שם יודעים שהם יכולים לרצוח ולחזור הביתה בלי שייתפסו, אנחנו נמשיך להמריא עם אחוז הרציחות שם. הכול תלוי במשטרה. כל הדברים האחרים שאתה מדבר עליהם, אחרי שנמגר את התופעה הזאת והפרוטקשן שמשתולל שם נוכל לדבר על הגופים האחרים, הגוף המרכזי זה המשטרה. ברגע שיש לך מצב של חוסר פענוח וכל ילד יכול לירות במי שהוא רוצה ולחזור הביתה, אז אתה במצב בעייתי. בוא נמגר עכשיו, בוא ניתן את המכה החזקה נגד כל ארגוני הפשע ומשפחות הפשע והאנשים שתופסים את השלטון שם והם יותר חזקים מכל אחד אחר, יותר חזקים מהמדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה ניסיון התנקשות בראש עיר לפני שלושה שבועות, מה קורה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה המצב? מה עושים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שראה את הסרטון של ההתנקשות שם ראה את הביטחון האישי של הרוצח שהוא יודע שהוא לא ייתפס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא נכנס באהלן אהלן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאילו הלך לטייל. כאילו הולך לפיקניק. משהו מזעזע. כמה אחוז הפענוח ברציחות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בחברה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחברה היהודית אין כמעט רציחות, רצח אחד או שניים מתחילת השנה, בחברה הערבית כבר 71. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש דוח של הממ"מ בנושא ממאי 2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה תענוג לשמוע שהאוצר קורא את הממ"מ. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שיעור פענוח מקרי רצח בקרב ערבית, כ-20%, לפי הדוח של הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 100 אנשים נרצחים, רק 20 נתפסים. אחרי זה נלך לחינוך, לרווחה, לכל הגופים האחרים. בוא נמגר. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני חושב שהנתונים שיש אצלנו מדברים על סדר גודל של 30% פענוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי זה כולל את היהודים. בערבים אין 30, אנחנו לא קיבלנו את זה מביטחון לאומי, זה מה שהיא אמרה, 20%. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כולל היהודים שיעור הפענוח הוא הרבה יותר גבוה במגזר היהודי. צריך להגיד שני דברים. שוב פעם, אנחנו תמיד חותרים להשתפר ולעשות את העבודה שלנו טוב יותר, צריך להגיד עוד פעם, כדי לפענח צריך שני דברים, גם שיתוף פעולה מצד הציבור וגם כלים טכנולוגיים שכרגע אין לנו אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אין? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אין אותם כי הם נלקחו מאיתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אין אותם? אתה יודע? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני פחות נכנס לזה, אני יודע שבסופו של דבר אין את הכלים שהיו יכולים לעזור לנו מאוד להעלות את שיעור הפענוח, וגם מניעה דרך אגב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ב-2022 לא היו את הכלים. אני רק אומר. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לדעתי ב-2022 עוד היה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא היה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה, נראה לי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מי שמונע להכניס את הכלים זה הממשלה, כי הממשלה מתנגדת להביא חוק רחב בכל הנושא הזה של הרוגלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, סתם בשביל הפרוטוקול, כי בסוף יושבים אנשים בבית ושומעים אותנו, מעטים אמנם, למרות שהבנתי שזה שיא הרייטינג של ערוץ הכנסת, הכלים הטכנולוגיים נלקחו ולא מוחזרים בגלל שיש רצון של הפוליטיקאים בממשלת ישראל שכל דבר שנוגע אליהם למשטרה לא תהיה יכולת לחקור ולהשתמש בכלים האלה. רק כדי לסבר את האוזן ברמה הפרקטית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז בגלל זה לא צריך להחזיר כלום? אני טוען שתחזיר קודם כל משהו, אחר כך – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם נגיד ארגון פשיעה משתלט על מכרז ברשות המקומית, בגלל שהוא מתקשר עם סגן ראש עיר, חבר מועצה, אי אפשר לגעת בו כי הוא איש ציבור. זה שרוצים להפוך את אנשי הציבור למורמים מעם ושלא יכולים לחקור אותם זה טעם לפגם ולכן יש פה חוסר שוויון וזה מאוד משמעותי כשאתה מחזיר כלי כזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על חלוקת כלי הנשק. האם המשטרה מממנת כלי נשק שמחולקים לאזרחים, בין אם בכיתות כוננות או ביחידות מתנדבים אחרות, כמו של הצל, אז באיזה סעיף וכמה יצא על כלי נשק כאלה בשנת 2024 ו-2025 וכמה מתוכנן לצאת בשנת 2026. ולגבי אלימות מתנחלים, אלימות של מתנחלים קיצוניים ביו"ש הפכה למכת מדינה של ממש, כולנו כבר רואים את זה ואין על זה בכלל ויכוח, כמעט כל יום יש הצתות, תקיפות פיזיות, אתמול היה אירוע מול כוחות הביטחון שניסו לפגע בהם, פגיעה ברכוש של פלסטינים, גם של פעילים ישראלים, וגם היה מקרה מאוד מאוד קשה שפגעו בפעיל לפני כמה ימים. הדברים מתועדים בסרטונים ובתמונות. אני לא מדברת על הפעולות עם המשטרה. מה המשטרה עושה כדי למגר את התופעה, איזה תקציב מוקצה לטיפול בתופעה, מה התקציב של מחוז ש"י לשנת 2026 לעומת תקציב של שאר המחוזות ושנה קודמת. בסוף שנת 2023 היו במחוז ש"י 1,114 שוטרים, כמה שוטרים יש במחוז כיום? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כל מה שנוגע לחקירות המשרד לא מתערב בעבודה המקצועית של המשטרה, אז אני לא יכול לענות לגבי חקירות לאירועים שקרו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שאלתי על חקירה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אירועים שקרו במחוז ש"י. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא שאלתי על אירועים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> ציינת תופעות מסוימות עם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב לפי דוח שמסרתם לכנסת במאי 2025, 18% פענוח בחברה הערבית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלתי מה המשטרה עושה כדי למגר את התופעה, איזה תקציב מוקצה, מה התקציב של מחוז ש"י לשנת 2026 לעומת 2025 ולעומת שאר המחוזות? בשנת 2023 היו X שוטרים, כמה שוטרים יש במחוז היום? ושאלתי על חלוקת הנשק, באיזה סעיף, כמה יצא על כלי נשק ב-2024, 2025 וב-2026? לא שאלתי על חקירה, זה ברור לי שאתם לא יכולים לענות על זה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> מחוז ש"י אינו מתוקצב באופן ייחודי, גם לא מחוזות אחרים. מה שמתוקצב זה פעילויות, שכר שוטרים, כלי רכב, אמצעים, כך שאני לא יודע לענות על מחוז כזה או אחר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הממ"ז, אין לו תקציב אוטונומי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש תקציב תפעול, אבל זה ממש קטן. אני לא יושב במחוז, בסוף אני יודע לתרגם את כמות התקנים לכמה הם עולים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת זה כמו עם החברה הערבית, זה התקנים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> האמצעי הראשי לפעילות של המשטרה זה כוח האדם והתקנים, אין תקצוב נפרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז תקנים של מחוז ש"י לעומת מחוזות אחרים וכמה שוטרים יש בפועל? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> מחוז ש"י מאז ומתמיד היה מחוז יחסית קטן, ביחס ליתר המחוזות. ב-2025 התקינה במחוז ש"י עמדה על 1,423, מתוכם 1,261 מאוישים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כ-200 שוטרים חסרים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן, 11%. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ובמחוזות אחרים, כמה תקנים יש בהם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני אתן לך דוגמה, במחוז מרכז 3,000 תקנים, מחוז צפון 2,800 תקנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למרות התגברות המציאות אין הבנה שצריך יותר תקנים למחוז הזה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש גידול במחוז ש"י. ב-2025 הקמנו תחנה נוספת במחוז וגם הקמנו מרחב נוסף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקנים הם לפי כמות אוכלוסייה, לא לפי צרכים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, זה לא קשור לכמות אוכלוסייה. זה יכול להתקשר, זה אחד מהפרמטרים, אבל זה לא הפרמטר היחיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הפרמטר היחיד, אבל בסוף אם מחוז נותן מענה ל-5 מיליון אנשים ול-200,000 - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ודאי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה כמה אירועים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה אירועים, זה כמות אוכלוסייה, זה גודל גיאוגרפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם צבא מעורב לך שם. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> במחוז ש"י הצבא מעורב בחלק גדול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל היו חסרים 200 שוטרים בשנה קודמת. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אפילו מחוז ש"י הוא בתת איוש יותר נמוך מאשר יתר מחוזות המשטרה ובשנת 2025 המחוז גדל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם היו נותנים לכם העלאת שכר היינו מצביעים בעד, יבואו יותר שוטרים. זה בכל מקצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במחוז ש"י יש מחסור בשוטרים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש פער של 11% בתקנים שאינם מאוישים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ש"י? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יהודה ושומרון, זה מתחיל באזור מעלה אדומים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת בגלל התגברות האירועים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> המחוז גדל בשנת 2025. ב-2025 הגדלנו את כמות התקנים, גם בשנת 2026 יהיה גידול בתחנות של מחוז ש"י. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה הגדלתם את התקנים ב-2025? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ב-2025, ככל שאני זוכר, סדר גודל של 80 או 90 תקנים, בערך 7%-8%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם לא הייתם מגדילים הייתם ב-3% בתת איוש. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> רכש נשקים. בעקבות ה-7 באוקטובר נעשה רכש מאוד משמעותי של אמצעים, של נשקים ואמצעי מיגון, קסדות ואפודים, עבור כיתות כוננות, עבור מתנדבים, כל מי שהוא תחת הנחיה של המשטרה, כיתות כוננות, מתנדבי משטרה, זה נשק משטרתי שמסופק להם ולשוטרים. נעשו השלמות פערים מאוד משמעותיות בעשרות מיליוני שקלים ולכן אני מאמין שלא מתוכנן רכש משמעותי של נשקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל בן גביר אמר שכל ירושלים הולכת להתחמש. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זה רישיונות לנשיאת נשק של אנשים פרטיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא לתת נשקים, אלא רק הרישיונות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא נותנים נשקים לאזרחים אלא רישיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מפריטים את האחריות, למה צריך משטרה? שכל אחד יחזיק נשק. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המשטרה עדיין פה, נותנים לאנשים אפשרות להוציא רישיון לנשק באזורים מסוימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אבל מדינה צריכה גם את זה לנהל וגם זה על מערכת אכיפת החוק, כמה מחזיקים נשק במדינה ואיך אפשר להחזיק את הדבר הזה. יש כיתות כוננות ובזה אנחנו כנראה נסכים לחלוטין, את הסדרת הפעילות של כיתות הכוננות ואולי גם תוספת נשקים בגלל המציאות הביטחונית המאוד קשה, אבל חלוקת רישיונות סיטונאית היא דבר שהוא לא ביטחוני. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זה כבר נוגע למדיניות ואני יכול להתייחס ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, אבל אתה אומר שאין גידול ברכש של נשקים כרגע. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> נעשתה השלמת פערים מאוד משמעותית ולכן אני מאמין שבתקציב 2026 לא מתוכנן רכש משמעותי של כלי נשק ארוכים בכל מקרה. אקדחים לשוטרים מן הסתם צריך להשלים פה ושם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רוצה להרחיב על הנשקים, גלעד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני סיימתי את שאלותיי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר, אתה רוצה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל קיבלנו בשורה שהרשות לביטחון קהילתי קיבלה את כספה חזרה. זה חשוב. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> התקציב הוחזר לקדמותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול על הוצאה מותנית בהכנסה בתקציב. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס והמשרד כמובן ישלים. לגבי המשרד, נגענו בזה מקודם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סך הכול 846 מיליון שקל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה בעיקר עבור קווי חיץ לטובת מניעת שריפות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בתקציב עקיף? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> פה אנחנו מדברים על תקציב הקניות בגופים השונים, זה המשרד. שירות בתי הסוהר, אנחנו מדברים גם על הכנסות מתעסוקת אסירים וגם הכנסות מקניות בקנטינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה יש הכנסות מתעסוקת אסירים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה לך אחר כך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חייב להבין את הנקודה הזאת. הכנסות מקנטינה אני מבין, מדינת ישראל עושה רווח מעבודתם של אסירים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לפי פקודת בתי הסוהר, כחלק מתהליך השיקום של אסירים, אסירים שיכולים לקראת השחרור ושחרור על תנאי, אסירים מסוימים, יכולים גם לצאת החוצה לתעסוקה כדי להקל את החזרה שלהם החוצה. היום ובכל יום בערך מועסקים כ-1,800 אסירים, הרבה מהאסירים מועסקים בתוך כותלי בית הסוהר והם מקבלים פחות משכר מינימום, אבל מקבלים שכר. השכר הזה מופקד בבנק הדואר ואז נפתח להם חשבון בנק ואיתו הם הולכים לקנות בקנטינה. הרבה מהמוצרים שהאסירים מייצרים, ריהוט או כל דבר אחר, משרדי הממשלה האחרים קונים את זה ואז יש רווח מהמכירות של המוצר שהאסירים מייצרים, הרווח ממכירת המוצרים מגיע לשירות בתי הסוהר ומשמש בהוצאה מותנית כדי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך הוא מגיע לשירות בתי הסוהר? טכנית חשבונאית איך זה עובד? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כמו השתתפות בין משרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התחשבנות בין משרדים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא נושא לוועדת כספים, אני חייב לומר שאני די מזועזע מזה שבמדינת ישראל המדינה עושה רווח מעבודתם של אסירים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעזבו, אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני לא חושב שעושים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו בדיוק התשובה שקיבלנו. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני יכול להסביר, גם ידידי פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, בסדר, אני לא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן, אני ארצה על זה הסבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שנאמר כרגע, לא? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, זה כאילו חלק מהכנסות המדינה. אפשר להגדיר את זה בצורה כזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא 100% הולך לחשבון בנק של האסיר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שוב, התכלית של תעסוקה מוגדרת בפקודה עבור השיקום ויש להם שכר, הרווח שנעשה מעבר לזה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז דייקתי בדבריי? המדינה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, יש פה שני דברים. יש פה שכר ויש פה רווח ממכירת מוצרים שהאסירים מייצרים. זה שני דברים שונים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה כמו שעובדי מדינה, לצורך העניין - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אביגיל, תסבירי לנו בבקשה את התהליך של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה שני מקורות, יש פה שכר ויש פה כסף ממימוש מוצרים שהאסירים מייצרים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשני המקרים איך ההתחשבנות מתבצעת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי שהשב"ס יסביר לנו את זה. << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> התעסוקה של האסירים זה חלק מהשיקום של האסירים בשירות בתי הסוהר, כמובן שהם מועסקים במגוון מתווים בשירות בתי הסוהר. המכירות של המוצרים שהאסירים מייצרים אותם, אם זה במפעלי טקסטיל או במפעלי העץ שלנו זה הכנסות, אבל זה לא לטובת רווחים אלא לטובת תחזוקת המפעלים שאותם אסירים עובדים בהם. אנחנו מלכ"ר לכל דבר ועניין, אין כאן רווחים לטובת שב"ס, זה לטובת תפעול המפעלים באופן שוטף על מנת להמשיך להעסיק אסירים כחלק מהשיקום שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם זה משק כספי סגור? האם כל שקל שיוצא רווח מעבודתם של האסירים מושקע במפעלים? בהרחבתם? << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מוטי, אני גם יודע שחלק מהדברים זה מפעלים מבחוץ ואז הם משלמים שכר כמובן דרך השב"ס לאסירים. << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> נכון, יש מגוון רחב של צורות העסקת אסירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מפעל כמו הנגרות שיש לכם בשב"ס עצמו. בשב"ס עצמו יש נגרות. << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש שם חומרים שהשב"ס משקיע, נגיד לצורך העניין ארון מטבח, יש שכר ששילמו, תיכף אני אשאל אותך גם כמה משלמים לאסיר על השכר, משלמים לו מינימום? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, זה נע בין 15 ל-19 שקלים לשעת עבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואחר כך יגידו לאסיר שיש לו חוב בחוץ שהוא צריך לשלם מהכסף הזה, שאני טוען שהוא צריך לשלם, אבל הוא לא מסוגל לשלם כי הוא לא מרוויח כמעט, איך הוא יכסה את זה? זו שאלה שצריך לדון עליה בנפרד, הוא דבר שהוא לא הגיוני. אני מכיר את הסיפור שם, יש לי גם הצעת חוק על הגבייה, אבל לא יכול להיות שאסיר שאנחנו רוצים לשקם אותו בסוף הוא יצטרך לצאת ולגנוב עוד פעם. אבל השאלה, כשעושים את ארון המטבח, רק להיות ברורים, נגיד שמכרו את ארון המטבח ויצא רווח של 2,000 שקל, את הארנונה הוא בכל מקרה משלם, לא משנה כמה, זה חוזר בחזרה לאן? << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> זה חוזר בחזרה למפעלים של שב"ס כדי לרכוש עוד חומרי גלם וכדי לתפעל את המפעלים עצמם ואת המכונות שמייצרים את הדברים האלה. זאת אומרת זה משק סגור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החשבונאות של המפעלים, היא מתבצעת במסגרת התקציב שלכם? על ידי התקציבנים שלכם? << אורח >> מרדכי דן: << אורח >> זו הוצאה שמותנית בהכנסה, יש גג הכנסה של 35 מיליון שקלים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> חוץ מזה יש הוצאה מותנית בהכנסה מאגרות. זה באופן כללי מבקרות שהכבאות עושה לגופים שונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרו לי פעם שהאגרות לא חלק מהוצאות מותנות בהכנסה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> באופן כללי אתה שואל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, זה מתודולוגית אצלכם בהוצאה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה לגמרי כן. הרבה פעמים דווקא כן, דווקא אגרה היא עבור שירות מסוים ואז כדי לממן את אותו שירות אז נותנים – לצורך העניין במשרד המשפטים הרבה מהאגרות הן לצורך מימון הפעילות שהמשרד נותן. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> האמת שאביגיל הסבירה את זה טוב. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> ככלל האגרות שנגבות בהקשר של רשות הכבאות הולכות להכנסות המדינה. יש שירותים מסוימים שמערך הכבאות מספק לגופים שונים, כמו בקרת אש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למשל אם הוא מאבטח אירוע מסוים, גם על זה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כן, מערך הכבאות נותן שירותים מסוימים לחברת חשמל, לרשות הטבע והגנים, והן משלמות עבור הפיקוח והבקרה בנושא כיבוי אש. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> חידוד מאוד חשוב, בדרך כלל הכנסות מאגרות לא כולן מגיעות לאותו משרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שנאמר לי באחד הדיונים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה לגמרי חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה לא מגיעות לאותו משרד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אני לא זוכר באיזה משרד, שאלתי ואמרו לי שאגרות זה לא כאן. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לצורך העניין במשרד המשפטים חלק מאוד גבוה מהאגרות נכנס לאוצר המדינה ורק חלק נכנס לאותו משרד ולא כל האגרות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבאות, יש לו הכנסות שהוא מקבל על כל מיני אגרות, לאן זה הולך? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסוף החלוקה בין מה שאמור להיכנס מאגרות למשרד זה רק עבור אותו שירות שניתן. במקרים בהם האגרות הן הרבה יותר גבוהות מהשירות שניתן זה כבר הולך לאוצר המדינה. במקרים שלא, כמו נגיד בכבאות, זה הולך הכול לכבאות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> מה שנכנס פה בהכנסה מיועדת ויוצא בהוצאה מותנית זה למעשה לא אגרה, זה הכנסות שונות שגופים, לא מחויבים, הם רוצים לקבל את השירות ומשלמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכבאות, מי זה לוחם האש שנמצא שם? אם יש לך מה להוסיף, אתה יכול בשמחה רבה. אתה יכול להתפרץ לשידור בכל רגע נתון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך מיקרופון פתוח. ו-401 מיליון בתקציב עקיף במשטרה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה עבור השתתפויות שונות, בעיקר מול משרד הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו מה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> יש הכנסות שונות במשטרה שמגיעות מגופים חיצוניים, למשל העסקת שוטרים בשכר כאשר יש אירוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה ההכנסות מאירועי ספורט שהמשטרה מקבלת? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> פה. זה למשל, כשהמשטרה מספקת שוטרים לכל מיני אירועים, המקרה הקלאסי הוא הופעה בפארק הירקון, מפיק פרטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או דרבי כדורגל. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> גם כדורגל, כשיש מפיק פרטי שמפיק רווח ויש שם אירועי סדר ציבורי יש צורך, חוץ מסדרנים על חשבונו, גם בשוטרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בטח בין ביתר לסכנין לא צריך שוטרים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> בכדורגל הרעיון הוא כמה שיותר להשתמש בחברות אבטחה ולא בשוטרים, אבל יש כמובן גם צורך בשוטרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה הבאה קשורה למה שנאור אמר על רדיו לאומי. המשרד אמור היה לשדרג וליישם הקמת מערכת רדיו לאומי שתבטיח את יכולת הקשר בשעת חירום. האם המשרד מתקצב את הפרויקט הזה ובכמה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> גם בתקציב הזה יש תוספת תקציבית לרדיו לאומי, כלומר מערכת קשר משטרתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה זה יושב? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בתוכנית הקניות בסעיף 52, סעיף הפיתוח, זה כחלק מהטכנולוגיה שיש בתוכנית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכמה זה מתוקצב? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אם אני זוכר נכון, בתקציב הזה כ-50 מיליון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 150 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על האגף לרישוי כלי ירייה הייתה שאלה. רציתי לשאול על המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת, קצת להרחיב על הפעילות ובכמה זה מתוקצב, אם יש קיצוץ, יש עלייה בתקציב? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> 105, הגנה על ילדים ברשת, זו יחידה משותפת גם למשרד וגם למשטרה. השוטרים, כל ההוצאות המשטרתיות מתוקצבות בתקציב המשטרה, הוצאות המשרד מתוקצבות במשרד, רוב ההוצאות הן מן הסתם כוח אדם ושכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המטה זה מטה של המשרד או של המשטרה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זה מטה משותף. יש שם מבנה מאוד ייחודי משותף גם עם משרדי ממשלה אחרים ששולחים נציגים לשם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה תקנים יש שם? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא זוכר כמה תקנים מעובדי המשרד יש שם. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אנחנו בודקים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> הם חלק מכלל עובדי המשרד, אני לא זוכר כרגע את החלוקה. יש להם גם תקציב קניות, לא גדול במיוחד, שנותן מענה לצרכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז תבדקו לי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בודקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה הבאה לגבי קניות בכבאות והצלה, איך השתנה התקציב ב-2026 לעומת 2025, מה האתגרים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> יש גידול משמעותי בתקציב הקניות של מערך הכבאות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> התקציב, הביצוע בשנת 2024 בתוכנית הכבאות, ספציפית לגבי תוכנית הקניות, 523 מיליון שקלים, מקורי של 2025 עמד על 446 מיליון שקלים והמקורי עכשיו עומד על 624 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גידול באמת משמעותי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כאן אנחנו מדברים בעיקר על השלמת פערים, תפעול, רכש, ציוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קונים? סופר-טנקר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> גם כבאיות, גם רכבי חילוץ, החזקה של תחנות כיבוי, הכשרות, ובעקבות דיונים אצל ראש הממשלה ועוד תרחישי ייחוס של שריפות ענק, אז גם לזה ניתן מענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה מענה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הרחבה על תוכניות הכבאות מוזמנים להרחיב המשרד. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אני חושב שאביגיל אמרה, יש פה גם רכש של כבאיות, גם הרחבה של מערך המתנדבים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה סוגר את הפערים? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה די סוגר את הפערים, גם צריך להגיד - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> וגם צריך לציין שבתוכנית הקניות של המשרד עצמו תוקצב רכש של מסוקים, שזה ממש רכש של המסוקים עצמם למשרד, וגם שירותים מחברת אלביט, אם אני לא טועה, לעניין מטוסי כיבוי. זה יוצא מתקציב הקניות של המשרד כי בסוף הם כמשרד מתכללים רכש בהיקפים כאלה גדולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ושאלה אחרונה, אני חושב שקצת דיברנו על זה, או שחברים שלי דיברו, אני מסתכל על היעדים המרכזיים של המשרד, היעד הראשון שמופיע כאן הוא העלאת הביטחון האישי וחיזוק המשילות, דוח מיקוד במגזר הערבי, וזאת במטרה לצמצם את הפשיעה ולהביא לעלייה בתחושת הביטחון האישי של הציבור בישראל. אם אני זוכר נכון, גם בשנה שעברה היה יעד כזה, האם ב-2025 עמדתם בו? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> נעשו פעולות רבות כדי לחזק את הביטחון האישי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם מדדים? אני חושב שזה באמת היעד המרכזי, אני מסכים, ולאור התוספות המשמעותיות לתקציב המשרד האם המשרד עמד ביעד השאפתני הזה? אגב השר הציב אותו במערכת הבחירות ב-2022 בסיסמה הבלתי נשכחת, 'מי פה בעל הבית?' << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל הוא לא ידע שהוא יהיה השר לביטחון לאומי, רק אחר כך זה קרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם לא אמר איזה בית, הוא אמר בעל בית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא רק שאל, הוא לא אמר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עכשיו עמית רוצה לענות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> קשה לי לענות כי סיכום שנת העבודה ב-2025 עוד לא הסתיים במשרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתה רוצה שאני אסכם לך? מספר הנרצחים? כמה עסקים משלמים פרוטקשן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל המשרד בודק? אתם עושים סקרים מבחינת תחושת הביטחון האישי? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני יודע שנעשו בעבר, אני לא יודע להגיד אם כרגע נעשים סקרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נעשו ב-2025? כי אין דרך אחרת לבדוק עמידה ביעד הזה מאשר לעשות סקר. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> נכון, נעשו בעבר סקרים לגבי תחושת הביטחון האישי כדי לראות מגמות. יש יחידת מדען ראשי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה תוכל לבדוק לי מתי לאחרונה נעשה סקר כזה על ידי המשרד לגבי תחושת הביטחון האישי? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כן, אני אבדוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יש סקר של הלמ"ס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חשוב לי שתענה לוולדימיר, שתהיה לו תחושת ביטחון אישי לפעם הבאה שאתה מגיע לפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לדבר על התחושה שלי, אבל זה לא זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מפרסמים נתוני פשיעה לפי ערים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת סקר ביטחון אישי והיא גם עובדת על מדד הפשיעה הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המשרד לא? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הסקר הזה, חלקו מתבסס על נתונים מנהליים של המשטרה, המשטרה תעביר ללמ"ס והלמ"ס יפרסמו סקר שמשולב גם מתוך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נעשו סקרים כאלה ב-2024 וב-2025? אפשר למצוא את זה באתר של הלמ"ס? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, גם ב-2024 וגם ב-2025. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המשרד שותף לסקר של הלמ"ס, הוא עוזר גם בתרומתו הצנועה בתקצוב שלו. המתודולוגיה היא כמובן של הלמ"ס. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה לשאלה שנשאלה לגבי קק"ל, למה קק"ל לא משלמים על אזורי החיץ? קודם כל קק"ל היא מפעל עסקי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגודה עות'מאנית. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא כל אגודה עות'מאנית היא מפעל עסקי, אבל בסדר גמור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב אם חסר כסף רמ"י ישלים לה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לצורך העניין כשיש החלטות ממשלה שגם נוגעות לקק"ל אז המדינה לא מעבירה אליהם כסף ובכל מקרה כל מה שקק"ל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה המדינה לא מעבירה להם כסף? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כי היא מפעל עסקי, ההכנסות וההוצאות זה שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יפה, בעסק שלי, אם יש לי עסק, אני מביא את האבטחה, אז שהם ייתנו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אחדד. בעיקרון מה שקובע מה קק"ל משלמת למדינה זה מתוקף הסכם שנחתם בשנת 2023, פשוט הסכמות שונות על מה הם צריכים לשלם ומה לא. יש ועדה משותפת של הממשלה וקק"ל, הליך מסודר ששם קובעים על מה קק"ל משלמת, ופשוט זה לא אחד מהדברים שבאותו הסכם הוחלט שקק"ל תשלם עליהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד כאן אנחנו יודעים שהיא לא משלמת ויודעים שיש כנראה איזה שהוא הסכם, השאלה, את לא יכולה לענות לי על זה עכשיו, אבל להבין את הדבר הזה, כי אמרת שזה מפעל עסקי, אם יש לי עסק אני משלם על כל ההוצאות של העסק, גם כשאני מביא כבאות אני משלם להם את האגרה, גם בתכנון ובהנדסה, כל אחד בא ואני משלם לו את האגרה, ואם אני צריך לעשות כל מה שאני צריך לעשות על מנת למנוע שריפות אני עושה את זה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> למרות שפה כרגע יכול להיות שזה איזה שהוא מוצר ציבורי, זה כמו שלא כל גוף משלם לצה"ל על הביטחון שצה"ל נותן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, תמיד לאוצר מילה אחרונה, אז אני אתן לך את המילה האחרונה בעניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם ישנם דברים שכבר נשאלו – << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להערכתי 90%, תתחיל מ-10% שלא נשאלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשתדל. אני מבקש להתחיל קודם כל בהיבטי כוח האדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גלעד, אני יכול רק משפט? בדקנו עכשיו שבשנתון של משטרת ישראל בעבר נבדקו נתונים של תחושת הביטחון האישי ולאחרונה זה התפרסם ב-2023. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו נתוני הפשיעה שהפסקתם לפרסם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין נתוני פשיעה, הם הפסיקו לפרסם הכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפסקתם לפרסם נתוני פשיעה, אגב בניגוד לחוק לדעתי. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אני לא חושב שזה נכון, אני חושב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי לא חושב שזה נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנה בדקנו, אז תמצא לי את זה בשנתון 2024 וב-2025. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים, אתם מסרבים לענות לכנסת. << אורח >> משה בכר: << אורח >> תסתכלו באתר הלמ"ס, כי יש שם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל משטרת ישראל פרסמה את זה בשנתון שלה, אבל ב-2023 הפסיקו, למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה המשטרה לא מפרסמת נתוני פשיעה? ולמה לחפש בלמ"ס? << אורח >> משה בכר: << אורח >> לא, היא מעבירה נתוני פשיעה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראית את נתוני הפשיעה שאתם מעבירים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא מעבירים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הם מעבירים. << אורח >> משה בכר: << אורח >> יש נתוני פשיעה שמועברים ללמ"ס מעת לעת והלמ"ס מפרסמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משטרת ישראל אמורה לפרסם נתוני פשיעה במדינה על פי ערים ואתם לא עושים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנה בדקתי, ב-2023 זאת הייתה הפעם האחרונה ששנתון משטרת ישראל פרסם את הנתון הזה. למה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טוב? מה טוב בזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה בחלל, היא שאלה במקומה. גלעד, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכיוון שניתנה כאן התייחסות ואני, כמו נאור, חבר בוועדה לביטחון לאומי, אז נעשה סדר. המשטרה לא מקיימת את הוראות החלטת הממשלה שנוגעת לפרסום נתוני פשיעה, המשטרה לא עונה, המשטרה או המשרד לבל"מ, אני לא נכנס לשאלה איפה זה נתקע, כל הפניות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל המשטרה באמצעות המשרד לא נענות. נקודה. יש כאן הפרה ברורה של החלטת ממשלה, הפרה ברורה של הוראות חוק הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יכול לשאול אותך שאלה? חבר בוועדה לביטחון לאומי, באמת אני אומר, למה אתה לא עושה על זה דיון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע כמה פעמים עשינו על זה דיונים? ינון, פנינו לייעוץ המשפטי, פנינו לוועדת הכנסת, כינסנו דיונים מיוחדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא ועדה שמפקחת, זו פרוטזה של בן גביר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פנינו למבקר המדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה זוכר את החרדיות שהפשיטו בתחנה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שביקשנו לעשות, בניגוד לחוק, המשטרה מפשיטה עצורים ומעוכבים? אגב הסקר הפנימי שנעשה עם 30,000 שוטרים שגנזו, אתה מכיר סקר כזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, שביעות רצון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סקר שנעשה בנובמבר 2025, אנחנו שילמנו על הסקר הזה, איפה הסקר? איפה התקציב שלו? אני מבקש לדעת איפה התקציב של הסקר הזה, כמה הוא עלה ומי גנז אותו? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה למשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תרשמי את זה בהמשך לשאלות שלי למשרד, שאני אקבל על כל אחת מהן תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביגיל, ציפיתי מכם ליותר בקיאות בנבכי המשרד. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו עושים מה שאפשר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, אנחנו לא מבקשים ממך להיות ממלא מקום הוועדה או יו"ר הוועדה שאמור לפקח על הדברים האלה, אבל רק חשוב שתבינו שאפשר לדבר גבוהה גבוהה, אבל בסופו של דבר דיונים של תקציב, כוחם מוגבל לקבל את כל המידע, לכן דנים פה על תקציב משרד העלייה, אבל יש ועדת עלייה, אני מכיר אותה טוב, שם כל השנה מקבלים נתונים ממשרד העלייה, מקבלים נתונים מגורמים אחרים, אז אתה מגיע לדיון עם התקציב כשיש בממ"מ, כשיש לחברי הכנסת שמתעניינים, בסיס. כאן צריך לומר, ישנה הסתרה מכוונת של משרד הבל"מ ואין לכנסת, תבקשו את מנהלת מרכז המחקר והמידע לבוא ולהסביר מה קורה למול משרד הבל"מ, התוצאה היא אחת, כל הדברים שמדוברים כאן לא מגובים במספרים. פשוט לא מגובים במספרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב שתדעו שאחד המשרדים שאני אומר את זה בצורה הכי ברוטלית, מזלזל בכנסת מבחינת הממ"מ, כשהוא מבקש נתונים ולא מקבל, זה המשרד הזה וחבל. ואני לא אומר את זה סתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ודאי. זה גם לא בגלל הדרג המקצועי, צריך לומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, בסדר, אני מעביר את המסרים. קחו את זה בחשבון, משרדים שלא משתפים פעולה עם הכנסת, אגב הם גם מפסידים, אני חושב, כי כשיש נתונים זה מועיל, יש מה לעבוד איתם. כשלא, אז מגיעים בסוף לדיון כזה וסתם, אנשי המקצוע שואלים אותם את כל השאלות שיכלו עוד לפני זה לקבל את הנתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התקשורת עוסקת הרבה באתגר של משרד האוצר ובאתגר של הכנסת לעקוב אחרי תקציב הביטחון. נכון שתקציב הביטחון גדול יותר פי חמישה אבל עדיין מדובר על אחד מהמשרדים עתירי התקציב, יכולת המעקב של הכנסת אחרי מה שקורה במשטרת ישראל ומה שקורה במשרד הבל"מ היא לאין שיעור יותר קטנה מיכולת המעקב של הכנסת ושל משרד האוצר על תקציב הביטחון. אני רוצה לומר לכם, אנשי האוצר, בדיון בוועדת הכספים, אני חושב שלא מסתירים רק מאיתנו את המידע, אני חושב שבגדול גם לכם אין מושג מה קורה במשטרה. אני חושב שמדובר במיליארדי שקלים, ואני בעד תוספות תקציב, גם למשכורות שוטרים ולתנאי עבודתם וגם ללוחמי הכליאה וללוחמי האש, המשטרה בישראל קטנה מאוד יחסית למשימותיה, אבל אני חושב שאתם לא מסוגלים לעשות שום בקרה אמיתית על מה שקורה מכיוון שזה לא שמסתירים מאיתנו בכנסת את המידע, אני חושב שהם מדברים איתכם על הגדלת תקנים בהיקפים מאוד גדולים ובסוף אתם לא יודעים לאיזה יחידות באמת הגיעו התקנים האלה ועד כמה הגידול בכוח האדם משרת את היעדים המוצהרים של המשרד. דרך אגב אלו הם גם יעדים שצריכים מאוד לעניין אתכם כי ברור לכם מה המחיר הכלכלי שאנחנו משלמים על קריסת החברה הערבית ועל כלכלה של ארגוני פשיעה, מה הפגיעה בתקציב המדינה כל שנה, מהצד של מה צריך לעשות עם הקורבנות לצד של שיתוק הפעילות הכלכלית בקרב 2 מיליון אזרחים. אין שום קשר בין ההצהרות הגדולות של המשרד לבין דברים שקורים ואני חושב שגם אתם לא מצליחים לעקוב אחרי העניין, למה אני אומר את זה? אני לא חושב שמשרד האוצר מנסה להסתיר נתונים מהכנסת בצורה אובססיבית. עוד פעם, אני לא מדבר על הדרג המקצועי, אני חושב שזה בעיקר עניין פוליטי. משרד הבל"מ הפך בשלוש וחצי השנים האחרונות למשרד מפר חוק, לא עונה לכנסת, לא עונה לחברי כנסת, לא עונה לעתירות חופש מידע כמו שצריך. אבל אם לכם היה המידע אז הייתם נותנים לנו אותו, אז הממ"מ היה שואל אתכם במקום לשאול את משרד הבל"מ, אתם הייתם מחויבים לתת את המידע, אתם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב גם האוצר לא מצטיין בתשובות. צריך לעשות סדר בעניין הזה, אתה כאיש כנסת יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, האמן לי שאין מה להשוות. כמי שיושב בוועדת הבל"מ מיום הקמתה בכנסת הזאת, האמן לי שאין מה להשוות. עם כל הביקורת שיש לנו על דברים שקורים בוועדות אחרות. החור השחור של פעילות הממשלה הוא היום במשרד הבל"מ ובמשטרת ישראל, לא במקומות אחרים שאולי בעבר חשבנו. אני אעבור לשאלות. מכל ההצהרות הבומבסטיות על הגדלת המשטרה ועל השקעת מיליארדי שקלים בהגדלת המשטרה. מה ששמענו ממך זה שהגידול במשטרת ישראל בשנת 2025 היה בסך הכול של 811 שוטרים. זה המספרים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה הגיוס נטו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הגידול. לא שאלתי מה הגיוס. כל הגידול, בהשקעה של מיליארדים במשטרת ישראל בשנה האחרונה הוא 811 שוטרים, 2.5% מהתקן. אלה המספרים למול שיא כוח אדם של המשטרה, זה כל הסיפור. מכיוון שאנחנו צריכים לבחון את התקציב בפרספקטיבה רב שנתית אני מבקש לקבל את הגידול בשלוש השנים האחרונות, לא את הגיוס, את נתוני הגידול. אני רוצה לדעת בכמה גדלה משטרת ישראל אחרי שהשקיעו מיליארדים. לא יודע אם 4, 6, 9, גם את זה אי אפשר לדעת, אבל מוסכם שהשקיעו פה מיליארדים במשטרה? עכשיו אני רוצה לדעת כמה שוטרים התווספו. אחרי זה אני רוצה לדעת לאן הם התווספו, כי הטענה שלי מהנתונים שאנחנו יודעים, שהשוטרים הללו התווספו למה שנקרא לובשי המדים הירוקים, בחטיבות שהוקמו במשמר הלאומי, הם לא התווספו במשטרה הכחולה, זו שאמורה לטפל בסוף בפשיעה היום יומית, זו שאמורה לחקור תיקי עבירות ולא לסגור אותם אחרי שבוע. אני מבקש לקבל את הניתוח של איפה גדלו הכוחות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אפשר לענות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, אני אתן את כל הרשימה. אם אתה רוצה אני אעצור אחרי ענייני כוח אדם, תענו על כוח האדם ואחרי זה נעבור לדברים אחרים. אני מבקש לדעת מה מצבת האיוש למול התקנים גם בחתך המחוזות וגם בחתך ההבחנה בין שוטרי סיור לבין שוטרי יחידות מרכזיות לבין משמר הגבול. על פי הנתונים שהממ"מ כן הצליח להשיג בעקבות עתירה של עמותה לבית משפט, תקני הסיור בשנת 2019 חצו את רף ה-96%, אנחנו נמצאים היום באזור ה-80% איוש של תקני סיור. זה דוח של הממ"מ שהוצג. אני רוצה להבין מה תוכנית העבודה לשנה הבאה, כמה תקנים אמורים להתווסף בחתך המכלולים השונים, כמה תקנים אמורים להתווסף במג"ב עם המשמר הלאומי, כמה תקנים אמורים להגיע לכל אחד ממחוזות המשטרה, כמה ליחידות המטה הארצי. יש תוכנית עבודה, אתם מתקצבים תוספת תקנים, אתם אמורים לדעת לאיזה מכלולים זה הולך. בתקציב משרד הבריאות אתם יודעים כמה תקני רופאים אתם רוצים להוסיף ביוספטל, כמה בזיו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס רגע מלמעלה. קודם כל לגבי הנקודה הראשונה שאמרת על זה שאם נותנים תקנים והם לא מאוישים, אבל לצד זה נותנים הרבה מאוד כסף, אז בתקנים המזומן יוצא עבור שכר, אז אם לא גייסו את האנשים לתקנים אז גם לא יוצא השכר בגינם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה בסדר גמור, אז נשאלת השאלה מה עושים עם הכסף הזה, אולי מעבירים אותו בהעברות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה פשוט יכול להיות גם תת ביצוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל שמענו שמשרד הבל"מ מסיים את השנה, ואין לי עם זה בעיה, בניצול מלא פחות או יותר של התקציב, כשחלק מההתחייבויות תמומשנה אחרי ש - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בכל מקרה אין העברה מהשכר לקניות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> מראש השכר לתקנים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, חברים, אני בעד שתנצלו את הכול בשכר, אני רוצה יותר שוטרים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור, קצת מספרים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אענה לרכיב השני, תוספת התקנים זה לפי סדרי עדיפויות של הממשלה, זה החלטה מלמעלה לתת תוספת תקנים ואחר כך המשרד, לפי מדיניות המשרד מקצה את התקנים לדברים השונים. אני יכולה לתת לך תשובות ברמת תוכנית, באיזה גוף מכל הגופים במשרד לביטחון לאומי יש תוספת תקינה לעומת שנה שעברה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משרד האוצר לא יודע האם לקחו את התקנים שנוספו ומפנים אותם למשל להשלים את הפערים ביחידות הסיור? זה לא חלק מהדברים שאתם צריכים לדעת? להכיר? הקימו שלוש חטיבות למשמר הלאומי. בניגוד למה שנאמר כאן אני לא מכיר החלטת ממשלה שאומרת את זה, יש החלטת ממשלה שקובעת שמקימים ועדה ציבורית שהשר מינה בראשות המנכ"ל שתגבש המלצות להקמת משמר לאומי, הוועדה עמדה, יש דוח, הוא לא פורסם לציבור, הוא גם לא הונח על שולחן הממשלה ולכן גם אין החלטת ממשלה על האופן שבו יוקם המשמר הלאומי ועדיין יש משמר לאומי. אתם יכולים לומר שהוא חלק ממג"ב, אבל מה לעשות שאתם פה כל הזמן אומרים המשמר הלאומי, המשמר הלאומי, המשמר הלאומי. אז גם אם ארגונית הוא יושב בתוך מג"ב אתם מתייחסים אליו כאל אורגן. דרך אגב מונה לו מפקד בדרגת ניצב כשהמפקד של מג"ב הוא בדרגת ניצב, כמו בלהב ואח"מ. אין החלטת ממשלה, גם אין פקודה שמסדירה את עבודת המשמר הלאומי, אז אני לא יודע מכוח מה אתם מגדירים פה משימות למשמר הלאומי, כי בסופו של דבר לא התקבלה החלטת ממשלה, הוקם רק צוות, הדוח שלו לא מפורסם. אני רוצה לשאול את משרד האוצר, האם כך עובדים הדברים מבחינתכם, שיש פה אורגן שכרגע הוא כבר בהיקף של שלוש חטיבות, אולי החטיבה השלישית בתהליכי בנייה, אבל שלוש חטיבות, מאות תקנים, יחידה מרכזית, ואין החלטת ממשלה. אני לא יודע, מחר יבוא משרד הבריאות, יחליט להקים מערכת שלמה, חדשה, בתקציבים של מאות מיליוני שקלים, אין החלטת ממשלה, היה דוח של ועדה ציבורית שלא אומץ. זה לא התפקיד של משרד האוצר רגע לומר פוס עצור? מחר יבוא שר אחר ויפרק את המשמר בהחלטה שלו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, אני מציע שתשאל במיקוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המיקוד, אז א', לאן הלכו התקנים החדשים. אם האוצר רוצה לומר שאין לו מושג כיצד יחולקו מאות תקנים חדשים במשטרה, אתם לא יודעים אם זה הולך למחוז שיש בו הכי הרבה פשיעה, אם זה הולך להקמת חטיבה נוספת במשמר הלאומי בלי החלטת ממשלה, אם זה הולך ליחידות למאבק בפשיעה, כלום אתם לא יודעים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה הובנה, השאלה הבאה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו כמובן מתעניינים בפעילות המשרד, וגם כמו שהמשרד אמר מקודם, אלה ההחלטות שהתקבלו. זה שאלות למשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מאוד מעניין, אבל אם שאלות לאנשי המשרד, יאמר לי איך הוא מתכוון לחלק ואני מבקש, לפני שהמשרד מודיע לכם איך הוא מחלק את התקנים בין היחידות השונות של המשטרה שלא תזרמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עמית, השאלה הובנה? יש לך תשובה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם על 2025 ו-2026, מה שבוצע ומה התוכנית. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בשלוש השנים האחרונות המצבה של משטרת ישראל גדלה ב-3,400 שוטרים, מתוכם 2,300 במשטרה הכחולה ו-1,100 במשטרה הירוקה, במג"ב. זו השאלה הראשונה. צריך להגיד, כי לפני כן עלו שאלות על הפער תקן מצבה במשטרת ישראל, אז נכון לסוף שנת 2025 כל הפער בין התקן למצבה הוא סדר גודל של 1,000 תקנים פנויים, שזה 3% אבטלה חיכוכית שהיא לדעתי הגיונית לגוף בגודל שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת בחלוקה למכלולים? מה אחוז האיוש של התקנים של שוטרי הסיור. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> שוטרי הסיור, מתוך 7,034 שוטרים בעיסוק סיור, 6,000 מאוישים, 86%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, זה ממש לא פערים – בתחום הסיור אתם בפער דרמטי, זה לא הכול מאויש. זאת אומרת שאתם בפער של למעלה מ-1,000 שוטרי סיור במדינת ישראל מתוך כוח שכל התקנון שלו הוא 7,000 ומשהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתי נוצר לכם הפער הזה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> צריך להסביר משהו שהוא טיפה מורכב. בסוף יש שני ממדים שונים שאנחנו מדברים עליהם ואולי זה קצת מטעה וחשוב לשים אותם על השולחן. יש את השיא שמוגדר בחוק התקציב, כמות השוטרים שאנחנו יכולים להעסיק, נכון לשנת 2025 זה עמד על 30,100. מתוך ה-30,100 אנחנו סיימנו בשנת 2025, היה לנו 29,000 תקנים מאוישים, שיאים מאוישים. זאת אומרת יש פער של 1,000 בין השיא לבין המצבה. אגב לא כל השיאים מתוקצבים, צריך להגיד, יש הרבה מאוד שיאים שאנחנו מקבלים כסף לפי האיושים ולכן הכסף לא מגיע מלכתחילה למשטרה. אני חושב שזה לא נכון, אבל זו סוגיה אחרת. יש תקינה למשטרה, שזה הכלי שבאמצעותו אנחנו מנהלים את השיאים האלה, את אותה הקצאה. כן, יש buffer מסוים שאנחנו עושים בין השיא לבין התקינה המשטרתית, זאת אומרת שאם השיא הוא נניח 30,000 התקינה המשטרתית היא 31,000 אבל אני לא יכול באמת לאייש את ה-31,000. זאת אומרת שברגע שאני אומר עכשיו את הנתון על סיירים שיש 86% איוש, זה מתייחס לתקן ולא לשיא. מלכתחילה אני לא אוכל להגיע ל-100% איוש בסיור לעולם, בגלל אותם תקנים שאין מאחוריהם שיאים. אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברינו באוצר, מה זה, ישראבלוף? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, אין פה ישראבלוף, בסוף זה כדי לצמצם כמה שיותר את הפער בין המצבה לבין השיא, אנחנו מפרסמים ליחידות קצת יותר תקנים. שוב פעם, אין לזה שום משמעות תקציבית כי בסופו של דבר אי אפשר לחרוג מהשיא, כדי שיהיה אפשר לאייש כמה שיותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אני רק אומר, אם זה היה יוצר פערים של 100 או 200 שוטרים בסיור, בסדר, זה אחוזים שאתה מבין, אנחנו מדברים על כך שמערך הסיור בישראל, שכדרך אגב לא לפני 40 שנה ולא 20 שנה, ב-2019 על פי נתוני המשטרה היה ב-96%, בדיוק ה-4% שאתה יכול לומר טוב, תמיד יש איזה שהוא buffer. אנחנו נמצאים היום באזור ה-86% במערך שהכי רלוונטי למתן השירות לאזרחים ולמאבק בפשיעה תכלס. תאמר לי, יש פה פער, אתה אומר שיא, תקן, אבל יש פה פער דרמטי. מה הפער ביחידות המרכזיות במרחבים? תנו את המספרים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לגבי התקנים בתחנות ולגבי עולם הסיור בפרט, אנחנו בתקופה של השנה וחצי האחרונות עושים מאמצים כבירים להכווין גיוסים, בעיקר בתחנות, כדי לצמצם את הפער תקן מצבה בתחנות. יש תוספות שכר ייעודיות שניתנו לתחנות ואנחנו רואים הגירה חיובית לתחנות. בשנה שעברה גדלנו רק בתקנים של התחנות בסדר גודל של 350 או 400 שוטרים, אני אבדוק את הנתון המדויק, רק לתחנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פה אני רוצה שאלה קטנה, למה אני חושב שיש לנו פער? כי בסוף כשאנחנו יושבים בקצה של הקצה של הקצה, אני אתן לך דוגמה, נגיד בתחנת לוד, הפערים הם לפעמים 50% באיוש. דוגמה, השיטור העירוני, יש לפעמים תחנות עם 30% איוש, 60% איוש, 50% איוש. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> הנתון הנמוך ביותר שאני מכיר באיושים בסיור, ושוב פעם, לא כל הפער ניתן לאייש, אבל המת"ח רואה את הפער שאנחנו מדברים עליו, מפקד התחנה באמת רואה את הפער הגדול יותר, התחנה שיש בה אחוז איוש הנמוך ביותר זה 75% איוש. שוב פעם, בסיור יכול להיות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסיור בתחנת דרום תל אביב היו 50%, הביאו לשם פלוגה של מג"ב במקום שוטרים כחולים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא יודע אם זה בדיוק 50%, אבל יש מקומות שהסיור - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הנתונים שאתם מוסרים, אבל בסדר. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בסדר, יש את הנתונים. אני לא מכיר ספציפית את הנתון הזה, אבל אני מניח שהנתונים הם נתונים נכונים, אני לא מתכחש לבעיה. לא קל להביא היום שוטרי סיור, לא קל לגייס שוטרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הורידו גם את הציון במבחני קבלה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, לא הורידו את הציון. אם אני מסתכל, אין לי את נתוני 2025, יש לי את נתוני 2024. אנחנו משקיעים המון בלהכווין ולהגדיל את המצבה בתחנות בשנה וחצי האחרונות, ואפילו קצת יותר מזה, ואני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, תוספות שכר, הכוונה של גיוסים לתחנות ואני מקווה שאנחנו נצליח להגדיל בצורה משמעותית את המצבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם אני. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אנחנו עושים גם תהליכים כמו גיוון שיטות העסקה שעובר כרגע בהסדרים כדי לנסות לבוא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אומר לך על זה דבר אחד, מכיוון שההמלצות המקוריות על המשמר הלאומי היו בעיקר להסתמך על פלוגות מילואים, זאת הייתה התוכנית, כוח סדיר יחסית מצומצם למענה ראשוני למשל לתרחישי שומר חומות, והייתה תוכנית, אם אני לא טועה, ל-19 פלוגות מילואים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אתם הקמתם מערך סדיר. כשאדם צעיר היום רוצה להתגייס למשטרה, זאת נראית לו קריירה טובה, ואתה שם למולו: בוא תהיה שוטר סיור בתחנה בדרום תל אביב למול בוא תהיה לוחם במשמר לאומי, אז אלה הנתונים. כשאתם היום בונים שלוש חטיבות סדירות, עוד פעם, בלי החלטת ממשלה, אני לא יודע מי קיבל את ההחלטה ומי - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא נדרשת החלטת ממשלה לעשות את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לדעתך לא, אני חושב אחרת. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני רק אגיד רגע - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר לך גם למה, כי כשממשלה מחליטה להקים ועדה ציבורית לבחינת המבנה היא מגבשת דוח ולא מביאים את הדוח לאישור ממשלה ואין החלטת ממשלה לאמץ את הדוח, אז יש בעיה מאוד גדולה מבחינת המשפט המנהלי, בטח כשמדובר בהקמת כוחות מחומשים שיש להם תפקידים ייעודיים. אני טוען שהיה צריך לעשות חקיקה, אבל בטח בלי החלטת ממשלה זה פשוט שערורייה, מבחינתי חוקתית, אבל תעזוב, זה לא העניין. אני רק אומר, העובדה שאתם הגדלתם את המשטרה עם כל מה שנעשה בשנים האחרונות ב-3,400 שוטרים, אבל 1,100 מהם הם לא במשטרה הכחולה. לגבי 2026, מה התוכנית? אני מבין שאתם רוצים כמה שיותר, אבל כמה תקנים נמצאים על השולחן, תוספתיים חדשים, במשטרה ומה החלוקה בין הירוק לכחול, הצפי. הלוואי שתצליחו, אבל בצפי בתוכנית העבודה, בכמה שוטרים אתם מתכוונים להגדיל את המשטרה ב-2026, כמה מהם לירוק, כמה מהם לכחול? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הגידול המקורי מ-2025 למקורי 2026, ועכשיו בהצעת התקציב, מוצע להגדיל ב-1,362 תקנים סך הכול. עניין החלוקה זה המשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 1,362 תקנים חדשים, הלוואי שתצליחו לאייש אותם. אם אתם מצליחים לאייש 100% מה החלוקה, ירוק כחול? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> התוכנית עדיין לא סגורה לגמרי, היא מסיימת גיבוש על שולחן המפכ"ל והשר. אני יכול להעריך ממה שיש על הפרק שהרוב המוחלט הולך למשטרה הכחולה וזה הולך לתחנות וזה הולך - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מתי להערכתך זה ייסגר? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני מעריך שבקרוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חייב לומר, אתם יודעים, בסוף כשמחליטים ששמים 1,300 תקנים חדשים מישהו צריך לשאול לטובת מה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו מדיניות הממשלה, כמובן אנחנו ממליצים, אבל זו מדיניות הממשלה כמה תקנים להקצות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם יודעים מה מדיניות הממשלה? ככה זה עובד מבחינת הפיקוח של אגף התקציבים? אני לא אומר שאתם מחליטים, הם מחליטים, אבל אתם לא יודעים? כשקובעים 1,300 תקנים אתם לא שואלים כמה מזה הולך לפה וכמה מזה הולך לפה? זה לא עניין שלכם? אז מי קבע את המספר 1,300? למה לא 1,400? למה לא 1,200? משרד החינוך בא ואומר אני רוצה עוד 5,000 מורים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו יכולים רק להמליץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה ההמלצה שלכם? אפשר לדעת מה ההמלצה של אגף התקציבים לגבי אופן החלוקה של 1,300 תקנים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה נחמדים אגף התקציבים, פעם ראשונה שאתם ממליצים. במשרדים אחרים אתם חותכים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה ההמלצה שלכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בינתיים עד שהם יענו לכם על ההמלצה – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השאלה הבאה שלי, אני רואה שבין שנת 2024 לבין הצעת התקציב הנוכחית תקציב השכר במטה המשרד גדל ב-30 מיליון ₪, מ-124.5 ביצוע ב-2024 ל-155 בהצעת התקציב. אני רוצה להבין לאן זה הלך. אם זה העלאות שכר של עובדי המדינה, אני רוצה להבין, אם יש תקנים חדשים כמה תקנים התווספו למטה המשרד ולטובת מה. 30 מיליון ₪ במטה המשרד זה גידול של 25% בתקציב השכר במטה המשרד, לא נראה לי שיש הרבה משרדים שחוו את הגידול הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לכם תשובה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הגידול מ-2025 להצעה הנוכחית, מ-467 תקנים במטה המשרד ל-516 תקנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת לאן הלכו התקנים? דרך אגב זה לא מסתדר מספרית כי יש פה גידול של 25% בעלויות השכר במטה המשרד ואת מדברת על גידול מ-462 ל-516? זה גידול של 10%. היו העלאות שכר? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה תואם לגידול של 10% בתקנים, הגידול של השכר המקורי של 2025. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל ביצוע ב-2024. אני מסתכל על המספרים של הביצוע. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> קודם כל כמו שאמרת, חלק מהגידול בשכר נוגע להסכמי שכר, הסכמי עבודה וזחילת שכר טבעית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממה שאנחנו יודעים לגבי מה שקרה אצל עובדי המגזר הציבורי מעט מאוד. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני שם את זה בצד, זה חלק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קטן. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המשרד אכן גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות. אין לי פה פילוח מפורט, אבל מה שתוגבר במשרד זה האגף לכלי ירייה שפעילותו הוכפלה ואף למעלה מכך מבחינת היקפי רישיונות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה עובדים חדשים? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אין לי את החלוקה מולי כרגע, אבל הוא תוגבר בצורה משמעותית כי היקף הפעילות, כידוע, צמח בצורה משמעותית אחרי ה-7 באוקטובר עם היקף טיפול בבקשות לרישיונות נשק שקפץ מעבר לסקלה לעומת מה שהיה בעבר. תוספות נוספות ליחידות אחרות במשרד, לכלל יחידות המשרד, ברשות להגנה על עדים ו-105 שהוזכר פה קודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר שמשהו פה לא מסתדר עם המספרים, יש לנו את נתוני הביצוע של 2024, יש פה גידול של 25% בתקציב למול 2026, כשהגידול בכוח האדם שמדובר בו הוא הרבה יותר קטן. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אתה משווה שנתיים, 2024 לעומת 2026. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש גידול של 30 מיליון ₪, שזה 25% בתקציב השכר, וכמות התקנים, על פי מה שנאמר על ידי אג"ת הוא בסך הכול מ-462 ל-516. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה מ-2025 ל-2026, אתה מתייחס מ-2024 ל-2026. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אז היה גידול גם שנה קודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תאמרו את המספר, אם זה מסתדר, בסדר. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> למיטב זיכרוני היה גידול של כ-70 תקנים בשנה שלפני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה מתוכם באגף לרישוי? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לדעת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדוק את זה ואם יש לך תוך כדי תשובה אז – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עדיין בענייני כוח אדם, נאור שאל לגבי תקציב 2026 לגבי השיטור העירוני. הוא שאל לגבי מספר תקנים. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> בינתיים קיבלתי תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה להוסיף גם את מספר הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכול, מספר יחידות, מספר תקנים ביחידות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחרי השיטור העירוני אני מבקש לקבל פירוט גם על משטרת התנועה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מצ'ינג אל מול הרשות המקומית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה שם מספר שוטרים ומספר ניידות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני ביקשתי את זה ל-2024, 2025, 2026. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש לנו את הנתונים ל-2025. אתם רוצים שנקריא אותם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה שמעניין אותי בעיקר, אני חייב לומר, כנראה שאתה תאמר לי שהתוכנית עוד לא גובשה, היא בשלבים. ב-2026 מתוך ה-1,300 כמה - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> תוספת תקנים ב-2026, חשבתי התקנים הקיימים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז א', נשמח לדעת במשטרת התנועה כמה התווספו ב-2025, כי אנחנו גדלנו במשטרה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> תקנים לא התווספו ב-2025 למשטרת ישראל בכלל, למעט בודדים, זה היה שנה ש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למשטרת התנועה לא התווספו? אז מאיפה כולם באו? אני רואה אותם בכבישים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא התווספו תקנים. שוב פעם, תפרידו בין גידול נטו במצבה על תקנים קיימים לבין תוספת תקינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תעזוב את התקנים, מה הגידול במצבה במשטרת התנועה ב-2025? כבר הבנתי שב-2026 אין לכם תשובה כי זה עדיין בעבודת מטה. מעניין, אני חושב שעבודת המטה צריכה להיעשות לפני שמגבשים תקציב מדינה, לבוא ולומר כמה אנחנו רוצים פה, כמה אנחנו רוצים פה, כמה אנחנו רוצים פה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס לגידול בשיטור העירוני אם תרצה, לשינוי התקציב השיטור העירוני. ב-2024 הוא עמד על 33 מיליון שקלים, ב-2025 על 34 והשנה הצעת התקציב היא 35.7 מיליון שקלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך יכול להיות? אחרי שישבנו העברנו חוק שיטור עירוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? אתם אמורים להקים עוד 24 יחידות רק השנה, איך במיליון שקל 24 יחידות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפי דעתי את טועה. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס. יש 103 רשויות שאושרו להקמת שיטור עירוני, מהן ב-91 זה כבר פועל. יש כ-1,250 תקני שוטרים במשטרה שהם חלק מצוותי השיטור העירוני וכ-1,250 תקני פקחים שהם תקני הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא קשור אליכם. אתם לא מתקצבים אותם. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המשרד מתקצב בצורה חלקית את הרשויות בתקני הפקחים, לפי מודל מסוים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חלק מהזה, סוציו, מכירים, כתבנו את החוק. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> חלק נכבד מהרשויות המקומיות, בייחוד מאלה שהתווספו, לא יתוקצב, הם ברמה סוציואקונומית מספיקה שהרשויות יודעות לשים את הפקחים בעצמן, הן יקבלו אותו כחלק של המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גבוהה, לא נמוכה. חיפה, עוטף, אתם מוסיפים שם רק ברשות אחת. אבל עזוב, זה כבר אושר, אתה מדבר מה-87 ל-91 שאושר. דבר על החדש. 24 יחידות חדשות אמורות - - - << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> רשויות נוספות מתוכננות להיכנס, אתם יודעים שהתהליך לוקח זמן ולכן ההוצאה לא תהיה שנה מלאה, תהיה הוצאה של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה השנה, ב-2026? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אנחנו צריכים עוד לפעול מול הרשויות ולראות מי יודעת, מי מסוגלת, ולפי זה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלחתם למישהי מכתב ראשוני? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אי אפשר היה לשלוח שום דבר לפני התקציב עובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אי אפשר היה לשלוח אף מכתב כי בחוק אתם הפרתם את החוק שהייתם אמורים תוך ארבעה חודשים להגיש את התנאים להקמה, לא הגשתם את זה, כי לא היה שר פנים, לא משנה, לא ניכנס עכשיו לכל זה, ולא יכולתם להוציא את זה, אבל זה לא משנה, אתה לא יכול להקים ב-2026 יחידה, אולי יחידה או שתיים אתה תקים. יש לך 700,000 שקל. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> כמו שאמרתי, לא כל הרשויות נדרשות לתקצוב, זה תלוי ברמה שלהן ותלוי באחוזים, יש החלטות ממשלה ייעודיות, גם פה, מכוחן יקום שיטור עירוני - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יוצא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, הבנתי את התשובה, אני רק רוצה לומר שלפחות מבחינתנו כמי שישבו וחוקקו את החוק, עבדנו עליו קשה, אין כרגע תקציב צבוע להגדרת מערך השיטור העירוני. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא, בוודאי שיש. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא מדויק, אני רק רוצה להגיד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה? אז תאמרו כמה. כמה מתוך זה מיועד להקמה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני אומר, התוכנית עדיין לא סגורה, אבל אני יודע - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לא סגור בתוכנית? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> רגע, תנו לי לענות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, אני אקרא אותך לסדר. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> התוכנית עדיין לא אושרה, לא על ידי המפכ"ל ולא על ידי השר, אנחנו בשלבים אחרונים, אבל בתוכנית יש הקמה של 24 יחידות שיטור עירוני חדשות בשווי כספי של 35 מיליון שקל ללא עלויות השכר שאמור להתווסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק התוספת. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> רק הדלתא, רק 24 הרשויות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> בוא נבחין בין תקציב המשרד לתקציב המשטרה. כל התקציב של המשטרה כולל תשלומים ואמצעים, זה רק ההשתתפות ברשויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, אגף התקציבים - - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אבל אביגיל לא יכולה לראות את זה, זה לא סעיף, זה בתוך הסל של הגידול, יש שם נתח שאמור לתמוך תקציבית - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה סל של גידול, של תקני כוח האדם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> של התקנים ושל התקציב. אז אמרתי, 35 מיליון שקל גידול, רק כדי להקים 24 יחידות חדשות ללא תקציב השכר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני רק אגיד שאני מתייחסת לנתונים שיש לנו, לעניין האיוש של המשטרה אין לנו את המערכת האיוש ולכן אנחנו יודעים להגיד על איוש של שירות בתי הסוהר, הכבאות, אבל אנחנו לא חשופים לנתוני האיוש של המשטרה, זה במערכת אחרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל המספרים לא מסתדרים. למה המספרים לא מסתדרים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, שמעת מה נאמר? יש לכם קשר למערכת האיוש של שירות הכבאות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הכבאות זה תקינה ממשלתית, יש לנו גישה למערכת. לעניין המשטרה ספציפית זה במערכת נפרדת, אין לנו גישה אליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז איך אתם מקבלים את הנתונים? איך אתם עוקבים אחריהם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם מוסרים להם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הם מוסרים להם אז אנחנו יכולים לקבל מהם. מעכשיו נוציא את הבקשות של הממ"מ למשרד האוצר כי הבל"מ לא עונה, אבל יש להם את הנתונים. יש לכם את הנתונים של כמה שוטרים נמצאים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה באמת מקשה על הפיקוח, אין מה לומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם במרכב"ה, הוא במרכב"ה ביטחונית, אין לכם גישה לזה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש גישה, יש מסוף שיושב שם, הגישה של המשטרה כלפי משרד האוצר, גם יש מסוף, יש גם דוחות, יש נתונים שעוברים בצורה שוטפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש בעיה במספרים? כי היא אומרת ש-19 היחידות שקיימות, היא יודעת אותן והיא תקצבה אותן ב-35 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היה לי חשוב להתפרץ לדבריה של אביגיל כי לא יהיה נכון לפנות לאגף התקציבים במשרד האוצר בתור מקור מידע למידע שהמשטרה היא זו שאמורה להשיב לכנסת. כמובן אנחנו נמסור כל נתון שאנחנו יכולים ורשאים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אנחנו מאמינים בעיקרון של ממשלה אחת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הדבר הנכון הוא שכמובן שאלות למשטרה יופנו למשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרך אגב אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני גם מסכים איתו ואני אומר לך, למה אנחנו פונים לאוצר? כי אנחנו לא באמת פונים לאוצר, אנחנו פונים למישהו אחר, אבל תמיד האוצר קופצים ועונים לנו תשובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, כמה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קיבלת תשובה, יש להם סל של 1,300 תקנים, הם יחליטו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ב-2026 כל השיטור העירוני, כולל הגדילה, כולל הקיימות, כמה המערך הזה עולה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> התקנים הקיימים נכון לסוף 2025 תיכף אני אקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר החשוב ביותר בעיר. שיטור עירוני זה השוטרים החשובים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור גם הגיע מהמוניציפלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם ישבו על זה חצי שנה ודנו על זה בוועדה, יש חקיקה, אתה מצפה להבין מה קורה עם החקיקה. בשביל מה חוקקתם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה, השאלה הבאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני בעמוד 12, אני לא רואה בתוך הפירוט של המשרד לביטחון לאומי, הרשות, האגף, המטה, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מערכי אכיפה עירוניים, קיימת מִנהלת משמר עירוני ויחידות כוננות. איך המִנהלת הזאת לא מצוינת כאן? זה גוף מטה, יש לו מנהל. אני רוצה לדעת כמה עובדים יש בו ומה התקציב שלו. אני לא מצליח להבין, אם המשמר הלאומי הוא ת"פ מג"ב אז למה צריך מִנהלת למשמר לאומי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. תשובה יש? מי עונה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש מִנהלת לזהות יהודית במשרד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תיתן רעיונות, בחיאת דינאק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה טובה, אפשר לשאול את יהודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אגב א'-ב' היום. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם אדוני שואל לגבי הפירוט של היחידות תחת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יואב, אתה נורא פורמלי היום, ממתי אתה קורא לנו אדוני? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מתערב? תן למשטרה לענות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר'ה, רגע ריכוז, אני לא רגיל לוועדת הכספים. הספר הכחול שלכם, אתם פירטתם יחידות מטה, יש עוד יחידת מטה חדשה, המִנהלת לחיזוק הכוננות משמר לאומי, א', למה היא לא מופיעה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> היא מופיעה תחת המשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשאני שואל שאלה אני משתדל לדייק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והוא גם יודע בדרך כלל את התשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. אז אני רק רוצה לדעת כמה עובדים יש במטה המשרד - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בעמוד 14 מפורט המשמר הלאומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את אמרת לי בעצמך שאתם לא ידעתם מה התקצוב, היינו צריכים לפנות למשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכובדיי, אני לא מדבר על המשמר עצמו, הוקמה מִנהלת במטה, אתם לא יודעים שיש במטה בל"מ מִנהלת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המשרד, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה מִנהלת, של המשמר הלאומי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מִנהלת משמר לאומי ויחידות כוננות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, הבנו. עמית, תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שאלתי כאן הרבה שאלות על זה, אמרו לי שזו יחידה בתוך מג"ב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האפרוח בתוך מג"ב, אבל יש מִנהלת במשרד. כי זו תפיסת הפעלה הגיונית, יש גם מִנהלת להפעלת מחוז של המשטרה במשרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, אני אעביר אותך לשנה הבאה אם אתה לא רוצה לשמוע תשובה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני רק אציין, אנחנו לא הטעינו את חברת הכנסת, באמת המשמר הלאומי הוא תחת מג"ב. השאלה פה עכשיו היא על מִנהלת מטה המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חצי שעה שאלתי שאלות על המשמר הלאומי, אף אחד מהמשרד לא טרח להגיד לי שיש מִנהלת כי הסברתם לי שזו יחידה בתוך מג"ב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה מובן להם שאת יודעת על המִנהלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו תשובה? להגיד לי לא שאלת? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> היחידה עצמה אופרטיבית יושבת בתוך מג"ב. אני עניתי על היחידה שיושבת בתוך מג"ב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר המִנהלת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עמית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בשוק. ינון, אני בשוק, מה, שאלתי שאלות מאוד ברורות, אז למה לא לתת את כל התמונה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי פה שואלים שאלות לא ברורות ואז מקבלים את התמונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אין מִנהלת של המשטרה בתוך המשרד ומִנהלת של השב"ס בתוך המשרד? מה זה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> קיימת יחידה קטנה במשרד שפועלת מטעם המשרד בעניין של כיתות כוננות, בעניין של המשמר הלאומי, יש בה כשישה תקנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במה היא פועלת? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> והיא בשלבי הקמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו הסיבה שאני רוצה שנטפל בזה עכשיו. אני רוצה להבין, אם המשמר הלאומי הוא חלק ממג"ב, אני לא רואה בתקציב בל"מ תקציב נפרד ליחידות הכוננות, זה לא שיחידות הכוננות שעובדות ב-900 רשויות - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אתה מדבר על מרכיבי ביטחון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מרכיבי ביטחון, יחידות כוננות. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זה נמצא בתקציב המשטרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה בתוך המשטרה? נהדר. אז אני חייב להבין, מדוע כשכל הכוחות ובניין הכוח וניהול הכוח והרכש לכוח הוא בתוך המשטרה, למה יש מִנהלת למשרד? אתם לא חושבים שיש פה איזה שהיא בעיה עם זה שכוחות שכפופים לפיקוד המשטרתי, יש להם גם מִנהלת נפרדת? אתם מכירים עוד דוגמה למִנהלת שמנהלת בתוך המשרד? יש גם ללהב 433 מנהלת? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא. המִנהלת הזאת מטפלת מטעם המשרד בקביעת מודל לפריסת כיתות כוננות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא תפקיד של המשטרה? אם המשטרה היא המפקדת. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> מדיניות משרד לגבי איפה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדיניות משרד מתווכת למפכ"ל על פי פקודת המשטרה. אני רוצה להסביר פה - - - << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> אבל יש צורך בקביעת מודל, זה מודל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אתה מבין את הבעיה שיש כאן? אתה מבין למה זה לא מופיע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור, זה הבלגן של הפעלת כוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מבין למה לא כתוב פה מִנהלת? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס למרכיבי ביטחון, זה באמת תחת המטה ואנחנו בעיקר מדברים על נשק ועל ציוד שניתן למתנדבים ביישובים, שמגנים על היישובים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תחת המטה של מי? של המשרד? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תחת המטה של המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא של המשטרה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז איך יכול להיות שאין לזה סעיף פה - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הרבה מאוד מהפעילויות בכל המשרדים, תחת כל תוכנית כמעט יש הרבה פעילויות וזה לא מפורט ברמה הזאת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להגיד משהו לגבי החוברות הכחולות שמצורפות לתקציב. בסוף מדובר פה בערמה מאוד גדולה של חוברות שנועדו לפרט על התקציב, אלו דברי ההסבר על חוק התקציב שהוא חוק די מיוחד. כבר הרמה הזאת היא יחסית נרחבת ומן הסתם היה אפשר לכתוב על כל משרד את כל החוברת הזאת, במקום חוברת קטנה, חוברת מאוד גדולה. אנחנו לא דורשים מהמשרדים להגיע לרמת פירוט שהיא נקרא לה ממצה, אז יכול מאוד להיות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יואב, תסלח לי, צר לי לומר לך, כשבמשרד הבל"מ מקימים 900 יחידות כוננות ושלוש חטיבות, זה שלא מופיע כאן פירוט מסודר על המהלך שהשר מציג אותו כמהלך הכי דרמטי שהוא עשה בכהונתו, כשהתקציבים הם מאות מיליוני שקלים, באמת, חברים, ראינו מספיק, היושבים כאן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני התייחסתי להיעדר ההתייחסות של המִנהלת ברשימה של הגופים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא חושב שזה קצת מוזר שאין התייחסות בכל הספר הזה למשל למהלך של הקמת 900 יחידות כוננות? טוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שאם היינו מתייחסים לזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יואב, מי בוחר מה לכלול ומה לא לכלול? המשרד עצמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב, אז זאת התשובה, בסדר, אני לא מתווכח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גלעד, בסוף מי שבוחר מה לכלול ומה לא לכלול בתוך החוברת זה המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני מבקש לקבל מהמשרד פירוט של כמה תקנים יש במִנהלת הזו, מה תקציב הרכש למרכיבי הביטחון. אני בעד מרכיבי ביטחון, אבל אני חושב שאחרי ה-7 באוקטובר התפקיד שלנו זה לוודא שיש מספיק כסף למרכיבי ביטחון. אז אני רוצה לדעת כמה כסף הלך למרכיבי ביטחון יישוביים לעומת כמה כסף הלך לבניין המשמר הלאומי, תביאו את הנתונים לפני ההצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מצטרף לבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת כמה כסף היום המשרד משקיע בחיזוק מרכיבי הביטחון ב-900 יישובים במדינת ישראל, כולל בקווי התפר במרכז הארץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלעד, ברשותך, אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, את היית 63 דקות וחצי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל גם לי חמד עשה שאלות המשך. הוא כבר במטה, מישהו יכול להסביר לי, עמית, מה תפקיד המטה? כיצד הוא מוגדר? המטה למשמר הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המִנהלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה תפקידו? הוא עוסק רק בכיתות הכוננות? יש במשרד גם מטה של - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, שאלת שאלה, יענו לך. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אפשר להתייחס לשאלה על מרכיבי ביטחון ביישובים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני כבר אתן לך, תסביר מה זה המִנהלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, וגם עוד שאלה, האם יש מטה כזה גם למג"ב וגם למשטרה במשרד. זה מה שאני רוצה לשאול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו אותה שאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זאת שאלה ראשונה, ושנייה, כיצד מוגדר התפקיד שלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> חברי הכנסת היקרים, אני חושב שההתייחסות, אמנם לא בפירוט, בלשון מאוד מאוד לא ספציפית, אבל אני חושב שההתייחסות למאמץ הזה נמצא תחת הכותרת של יעדי המשרד, בתור יעד ראשון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר, יואב, אני לא עורך לכם את החוברות, אבל אני רוצה תשובות. אז אני רוצה לדעת כמה עובדים יש במִנהלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב במשרד ראש הממשלה יש המדפיס הלאומי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה את הפירוט התקציבי, מכיוון שאנחנו צריכים לישון בשקט שיש היום מרכיבי ביטחון בגן נר, בגלבוע, בבת חפר, אני מבקש לדעת כמה כסף הקציתם למרכיבי ביטחון יישוביים, כמה כסף הקציתם למועצות אזוריות ברחבי הארץ, לא לשיטור מועצתי אלא למרכיבי ביטחון, וכמה אתם מתכננים ב-2026. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אתייחס לגבי מרכיבי הביטחון, גם בהשוואה היסטורית. בשנת 2024 זה עמד על 200 מיליון שקלים, בשנת 2025 – מרכיבי הביטחון זה בעקבות המלחמה, לכן זו ההיסטוריה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מרכיבי הביטחון היישוביים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן, 200 מיליון שקלים ב-2024, בשנת 2025 182.4 מיליון ובשנת 2026 סך הכול של 250 כשזה מחולק ל-200 מיליון שקלים בהרשאה ועוד 50 מיליון שקלים בהוצאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת בהרשאה? מה ההבדל בין הרשאה לבין זה? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> הזכרתי קודם שלרשויות מקומיות לוקח זמן עד שהן מבצעות, שולחות חשבון ומשלמות, אז יש פה שימוש בהרשאה להתחייב, כי ברור שהן לא יספיקו לעשות ולהוציא ושנספיק לשלם להן עוד השנה, אבל כן צריך כבר להתחיל לפעול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם הקמת שלוש חטיבות המשמר הלאומי הסדיר גרעו משהו מהמצבה הסדירה במג"ב? האם יש חיילים סדירים שמשולבים בחטיבות המשמר הלאומי, וכמה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נקרא מִנהלת מטה לאומי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה באמת אין סעיף תקצוב למִנהלת מטה לאומי? הוא צודק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, תן לי לפתור את הבעיה הזאת, מה זה מִנהלת? מה יש בה? תן לי בקצרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולמה היא לא מִנהלת לזהות יהודית? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> המִנהלת הזו, עם כל הכבוד אליה, היא בסך הכול יחידה קטנה של מספר תקנים שמלווים מטעם המשרד את הקמת המשמר הלאומי, את הקמת מרכיבי הביטחון ביישובים, את כיתות הכוננות, היא סוג של פיקוח ובקרה של המשרד על זה שמבוצע הרכש הנכון, שהאמצעים מגיעים, שהרשויות המקומיות, ומתוך מטרה גם לעזור להן בעתיד, מבצעות את מרכיבי הביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, עמית, זו יחידה בתוך מג"ב. << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> לא. זה מספר תקנים במשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם גם מפקחים על מג"ב? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זו יחידה קטנה במשרד, כמו כל יחידות המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אורית, אני יכול לסיים את השאלות שלי? הבנתי את התשובה לגבי העלות של מרכיבי הביטחון. אני מבקש להבין את התשובה לגבי האם יש חיילים סדירים בחטיבות המשמר הלאומי? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> זה צריך לבדוק אם יש מג"בניקים בחובה במשמר הלאומי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, אני מבקש על זה תשובה. ואז אני מבקש לדעת אם הייתה גריעה מהמצבה של יחידות מג"ב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אברהמי, יש לך תשובה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לגבי המשמר אני אגיד כמה דברים. אחת, רוב יחידות משטרה שקמות הן קמות ללא החלטת ממשלה. פה הייתה ועדה ויש כוונה להביא להחלטת ממשלה, זה בשיח כרגע עם כמה משרדי ממשלה, לרבות עם משרד המשפטים. יש פקודת ארגון מסודרת שהמשטרה הוציאה לגבי ההפעלה של המשמר הלאומי. במשמר הלאומי יש סיכום עם צה"ל ל-212 חיילי חובה חרדיים שישולבו בתוך המשמר הלאומי. נכון לעכשיו יש 90 חיילי חובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה על התשובה. שאלות מאוד קשות מבחינה משפטית של מה שקרה עם המשמר הלאומי, אבל זה לא לוועדה הזאת. אני רואה בעמוד 12 את ההתייחסות לרשות הלאומית לביטחון קהילתי ואני רואה שבשנת 2018 כתבתם שהרשות גיבשה תוכנית למניעת אלימות ולמאבק בסמים ברשויות המקומיות, האם הכוונה פה לתוכנית עיר ללא אלימות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, התוכנית הזו נסגרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכן אני שואל. מכיוון שכתוב כאן שיש תוכנית שגובשה ב-2018 למניעת אלימות ולמאבק בסמים והיא מוצגת כאן בספר של 2026. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל כמה היא מתוקצבת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 130 מיליון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לדעת בכמה רשויות מקומיות היום מופעלת תוכנית של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, כמה ב-2025, בכמה רשויות היא אמורה להיות מופעלת ב-2026 ומה התקציב של התוכנית הזאת שאני לא יודע איך קוראים לה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אוכל להתייחס לעניין התקציב ולעניין הגדרת הגוף. יתר השאלות למשרד. האופי של הרשות לביטחון קהילתי לא השתנה, היא עדיין נועדה לתת מענה למניעת סמים, זה עדיין לא השתנה. לעניין התקציב, כפי שציין קודם המשרד, הייתה ירידה ב-2025 ואז בשנת 2025 זה חזר להיות בערך באותו גובה של התקציב ב-2024. ב-2024 זה היה 91.5 מיליון שקלים ועכשיו בהצעת התקציב זה 86 מיליון שקלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם לא יודעים בכמה רשויות מקומיות זה מופעל? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה למשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חייב להבין משהו שאני לא מצליח להבין, איך נקבע בתיאום עם אגף התקציבים גובה התקציב אם אתם לא יודעים בכמה רשויות מקומיות מופעלת התוכנית. המשרד יחליט שקוראים לה עיר ללא אלימות או תוכנית עיר עם אלימות, איך יכול להיות שאתם קובעים מספר של תקציב ואתם לא יודעים לומר בכמה רשויות מקומיות זה עובד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הם לא יודעים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מה שהיא אמרה, שהם לא יודעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין כזה דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת בכמה רשויות מקומיות התוכנית עובדת? << אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >> הרשות לביטחון קהילתי פועלת ברובן ככולן של הרשויות בארץ, כ-250. אני לא יודע אם בכולן יש למלחמה בסמים ובאלכוהול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 250 רשויות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל פירוט של ה-86 מיליון ש"ח האלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש, תשלחו לוועדה בכמה רשויות זה עובד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה התקציב של 86 מיליון ₪. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עמית, תרשום לך את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתפן היא עובדת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אביגיל, הספר הזה הוא שלכם, נכון? אתם כותבים אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא שלך כעת. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> יחד עם המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע שזה לא עניין מתמטי, אבל - - - << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני רק אתייחס לשאלה, יש 247 רשויות שנכללות בתוכנית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה הפירוט של התקציב? כמה מתוך ה-86 מוקצה לרשויות? כמה מתוך ה-86 זה כוח אדם, כמה זה פעולות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני יכולה להגיד באופן כללי, זה גם לבני שירות לאומי, גם לבעלי תפקידים ברשויות המקומיות, גם למצלמות שמוצבות במרחב הציבורי, מחוזות, הכשרות והדרכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 240 רשויות על 80 – זה הגיוני, נכון? לאתר גם אני יודע להיכנס, אני מצפה מאג"ת לומר מה עושים עם הכסף. מכיוון שהחוברת הזאת היא שלכם, של משרד האוצר, תעשו טובה, בשנה הבאה אל תכתבו לנו בתפקידי המשטרה תחת שמירת הסדר הציבורי 'פיזור הפגנות'. הפגנות זה דבר שמותר במדינה דמוקרטית, זה בסדר לכתוב פיזור התקהלויות בלתי חוקיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה גם לא תחת הסדר, זה תחת הבלגן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פיזור הפגנות, תשתדלו לא לכתוב. וגם הייתי שמח שמשרד האוצר למשל ימצא לנכון לומר למשטרה שאם מפרטים עבירות סמים, סחיטת דמי חסות, שאולי המילה 'שחיתות שלטונית' גם תהיה בתוך התפקידים של המשטרה. באמת נורא מפתיע שבתקציב, כנראה לא האחרון, אתם בעוד חודש תביאו תקציב חדש, אבל בתקציב של 2026 יש פיזור הפגנות בתפקיד המשטרה ואין מאבק בשחיתות שלטונית. זה באמת אותנטי, זה אולי הדבר הכי מדויק בדיון כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מסיים. אני ראיתי שהנושא של בניית תחנות ומבנים חדשים במשטרה מופיע גם בתקציבי הפיתוח אבל גם בתקציב של הקניות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זה השתנה. עכשיו בסעיף 52, בתוכנית הפיתוח של המשטרה, התקציב שם נועד עבור רדיו לאומי, שמקודם נשאל, ותשתיות טכנולוגיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז למה מופיע שם גם בינוי מבנים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> פירוט התוכניות הוא מהמערכת, הוא לא התעדכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז כל תקציב בניית התחנות החדשות ושיפוץ התחנות מופיע בתקציב הקניות של המשטרה? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אמת. חלקו גם בתוכנית הקניות של המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גלעד, אני אחסוך לך, ביקשתי לקבל את הפירוט של כל התוכנית של בניית תחנות, כולל תחנות כיבוי, תחנות משטרה וסעיף הקניות לפי תקציב. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לקניות של המטה אני יכולה להתייחס, אם תרצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קניות גם של כב"ה, גם של שב"ס, גם של המשטרה וגם של המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אני מסתכלת על 0770, כמה כסף מוקצה לפרויקט האיזוק כתחליף מאסר. עמוד 17. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> באופן כללי לצד בינוי בשב"ס אז יש מאמצים משמעותיים של שב"ס והמשרד לתת מענה לחלופות מאסר ומעצר ובין היתר למצות את האיזוק האלקטרוני. לעניין התקציב, בשנת 2023 זה עמד על 26.8 מיליון שקלים, ב-2024 על 25.6 מיליון שקלים וב-2025 על 32.8 מיליון שקלים, ככה גם נמשך ב-2026, ואין שם חסם תקציבי לטובת מענה לאירוע הזה, זאת אומרת אין חוסר בתקציב כדי לתת מענה. בסופו של דבר יש מכסה של פיקוח אלקטרוני, היא כרגע לא ממוצה עד הסוף ויש עבודה יחד עם המשרד לחשוב על דרכים למצות אותה וכמובן זה גם תלוי בהחלטה שיפוטית בסופו של דבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לשאול את המשטרה שאלה קצרה, אתם יכולים גם אחר כך להחזיר לי תשובה, לגבי אסירים שיוצאים הביתה לחופשה קצרה, הפסיקו לאשר להם את היציאה למשל לתפילות, בגלל שאין כוח אדם במשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שתשאל על מדיניות המשטרה באכיפה על משתמטים. איפה זה מופיע בתקציב פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא רוצה לקחת להם עכשיו כוח אדם וגם אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה יותר מדי. בכל אופן המשרד לביטחון לאומי, שב"ס, כבאות, רציתי להודות גם לו, יש פה בחוץ קפה, כריכים ובצד ימין יש גם פיזיותרפיה, אם אתם צריכים, תודה רבה לכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא קיבלתי תשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרנו, מה שיש להם - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מוסרת לי את התשובות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שקשור לתשובות שלכם, מה שיש פערים שעדיין לא הבאתם, אני מאוד מבקש לשבת על זה מחר, לשלוח לוועדה. אם יש לכם עכשיו משהו שאתם רוצים להשלים. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> התשובה שאנחנו מסוגלים לתת, אנחנו בשקיפות מלאה מול הוועדה, התשובות שלא, אנחנו לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אם הם לא נותנים תשובות הם מגיעים לפה בשבוע הבא לתת תשובות. אין לי בעיה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אגיד שאנחנו בשקיפות מלאה, את התשובות שאנחנו מקבלים אנחנו נותנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאוד מבקש, ואני אפילו אחדד את זה, שאם אין לכם תשובה אפשר להגיד שעל זה לא קיבלתם תשובה, שאנחנו נדע שלא קיבלתם מהם תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יואב, לא כמו כתב הכמויות של מירון שאנחנו עדיין מחכים ועוד סריה של שאלות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם על זה אנחנו עדיין מחכים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה ניר ברקת הוציא על טיסות. מחר נגלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, ביקשנו גם את זה מהמשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי שאלה קטנטונת ליואב. יואב, ראש הממשלה הודיע שהקיצוץ למִנהלת תקומה ותנופה מבוטל, אנחנו מתחילים הצבעות מחר על התקציב, האם דפי ההחלפה שאנחנו דנים בהם מופנם בהם ביטול הקיצוץ ב-70 מיליון שקל ועוד 60 מיליון שקל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק אשחרר את המשרד לביטחון לאומי, תודה רבה לכולם, לילה טוב, נסיעה טובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. זו שאלה שחשוב לי להבין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבלי להתייחס לעצם העניין, אם יהיה ביטול של הקיצוץ או לא יהיה ביטול של הקיצוץ - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו השאלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, זו לא השאלה. אולי זאת גם שאלה, אבל השאלה ששאלת אותי, התשובה עליה היא בוודאי שזה לא מופיע בדפי ההחלפה, זה לא דורש דפי החלפה, כי כמו שהצגנו הקיצוץ הרוחבי יובא לאישור ועדת הכספים בתור פנייה על פי סעיף 11 ו-12 ולא בתוך התקציב המקורי. כלומר החוק שאתם מאשרים הוא לפני ההפחתה וממילא הם נמצאים כרגע בתקציב שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כרגע התקציב כולל את הקיצוץ בעצם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוא לפני קיצוץ. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> חברת הכנסת פרקש, התקציב שמונח לפניכם הוא לא כולל מלכתחילה את הקיצוץ של ה-3% שהוחלט עליו בממשלה ולכן גם אם אכן יבוטל הקיצוץ מהמנהלות, אז לא צריך לשנות שום דבר. אם לא יבוטל זה יבוא כפנייה במהלך השנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתפ"ש. בבקשה להציג. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כבוד היושב ראש, רק הערה לגבי השאלה של חבר הכנסת נאור שירי על כתב הכמויות של מירון. חשוב לי לחדד, אנחנו כאגף התקציבים פנינו למשרד ירושלים על מנת לקבל את התשובה, לא קיבלנו אותה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עושים בתור אגף התקציבים כשאנחנו לא מקבלים תשובה? מה הנוהל? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> תסביר, לא בטוח שהבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תורידו להם את השלטר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> עלתה שאלה בוועדה למשרד ירושלים, אנחנו ביקשנו שוב ושוב שהם יעבירו את התשובה והם לא סיפקו לנו את התשובה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> סעיף 17, תיאום פעולות הממשלה בשטחים. 144,900,000 בהוצאה, 311,142,000 ₪ בהוצאה מותנית בהוצאה, שיא כוח אדם 329. מבחינת שינויים משנה שעברה, תוספת של תקציב בסך של 46 מיליון שקלים, מתוכם 13.8 מיליון שקלים במזומן ו-33 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה 144 מיליון, נכון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 144, סך הכול, נכון, במזומן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על נתוני הביצוע ב-2025. האם בשנת 2025 דרך מתפ"ש הועברו כספים לטובת הזרמת סיוע הומניטרי לרצועת עזה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> האם זה כספים של מתפ"ש שנמצאים בסעיף הזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא שאלתי האם זה כספים של מתפ"ש. מכיוון שמתפ"ש הוא הגוף הממשלתי שאחראי בין השאר לסוגיה הזו והוא ניהל את מבצע הסיוע ההומניטרי לעזה באותה תקופה שממשלת ישראל החליטה על הפעלת אותה קרן שבסופו של דבר נסגרה, זה רוכז על ידי מתפ"ש. אני מבקש לדעת כמה כסף מתקציב המדינה בשנת 2025 הועבר במסגרת הפעילות של מתפ"ש, או פעילות קשורה למתפ"ש, לרכישת מזון וציוד שהועבר לרצועת עזה באותה תקופה שבה הממשלה החליטה לחסום את הפעולה של ארגוני הסיוע הבין-לאומיים? הבנת את שאלתי, אדוני היושב ראש? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בתקופת המלחמה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ב-2025. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לא עבר כסף ממתפ"ש לרצועת עזה לסיוע הומניטרי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא זאת הייתה השאלה. לא שאלתי כמה כסף עבר מתקציב מתפ"ש. אמרתי, מכיוון שתחומי האחריות של מתפ"ש הם בין השאר העבודה למול רצועת עזה, זה כתוב פה, מט"ק עזה, לא שאלתי כמה כסף מתפ"ש הוציאו מהחשבון שלהם אצלכם, שאלתי כמה כסף מתקציב המדינה הוקצה בשנת 2025 לרכישת ציוד הומניטרי ומזון שהועברו לעזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא חושב שזה בסעיף הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא משנה, מכיוון שזה הסעיף שעוסק בפעילות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסעיף הזה, זה נידון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון והסכום הזה הוא ידוע לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי, בסדר גמור. והסכום הזה מסווג משום מה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם הוא מסווג, אני צריך לבדוק את זה. אבל קודם כל התוכנית הזאת היא תוכנית כושלת והכסף הזה נזרק לפח. צריך להגיד את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה אני יודע, אבל אני מבקש, מכיוון שהנושא הזה קשור לפעילות מתפ"ש, אז אם האוצר רוצה להודיע לפרוטוקול שהסכום מסווג - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא מסווג כי הוא נידון בוועדה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא בהכרח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, מה זאת אומרת? זה כאילו לומר שסך כל תקציב הביטחון מסווג כי תקציב הביטחון נדון שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוועדה המשותפת זה היה במסמך שרשמו עליו סודי ביותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, אני לא מבקש מכם לעשות משהו שאסור, אני מבקש שמשרד האוצר יחזור עם תשובה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> קודם כל נגיד שלא מדובר בתקציב של מתפ"ש, לא השנה ולא בשנה שעברה, והתקציב שאדוני מדבר עליו, אני חושב שזה תקציב מסווג שנידון בוועדה המשותפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא נדון, אבל הוא בהחלט המצאה מטורללת של סיווג, כמו החלון של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכן אני לא נוקב בסכום הזה. אני לא יודע אם זה מסווג, השאלה מדוע זה מסווג זאת שאלה מצוינת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יודע שזה נדון בוועדה המסווגת, זו שאלה אחרת אבל זה מסווג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שאני כן יכול להגיד זה שהתוכנית הזאת ששר האוצר הגדיר אותה, איך הוא הגדיר אותה? יום היסטורי, הכסף הזה, כסף שלנו, נזרק לפח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה שקצת מוזר לי, ואולי, ולדימיר, תבדוק את זה אתה כי אתה חבר באותה ועדה, אמרתם על שנה שעברה והשנה הזו, אני רוצה להבין, אני יודע שהתוכנית נסגרה, אתם אומרים שיש גם ב-2026 כסף כזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא שידוע לי. הייתה תוכנית להרחיב את הפעילות עד סוף 2025, אבל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, על זה לא דנים, נגמר, תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בואו נירגע, לא דנו פה בשום דבר שהוא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא תקציב מסווג, זה פשוט תקציב מבייש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, הלאה. גלעד, השאלה הבאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מציע לחבריי בוועדה החסויה לבדוק האם מתוכננת הקצאה גם בשנת 2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נדע אם יפסיקו לבטל את הוועדות המשותפות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לציין לפרוטוקול שאנחנו היום ב-18 במרץ, עוד חצי שעה 19 במרץ ועדיין לא התקיים דיון בוועדה המשותפת על תקציב הביטחון. התקיים דיון אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה מאקרו, היה זרוע האוויר ומז"י. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ולדימיר, מכיוון שאני לא שם, אני רק מבקש ממך לבדוק את הסוגיה, האם באמת הפרויקט נגמר ב-2025. אני רוצה לשאול, בסופו של דבר המינהל האזרחי אחראי על ביצוע קשת של פעולות, אני רואה שיש פה 46 מיליון ₪, אני מבקש פירוט של תקציב המינהל האזרחי בכותרות המרכזיות שלו, למה הולך התקציב. כדרך אגב התקציב הוא גדול מאוד, 350 מיליון ₪. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלומי, יש לך פה עוד סעיף שאתה מציג אותו, נכון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> 31, אבל זה המסווג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכיוון שמדובר בהוצאה של 46 מיליון, אבל יש עוד הוצאה מותנית בהכנסה של 304, אז אנחנו מדברים בסופו של דבר על סעיף תקציבי די גדול של 350 מיליון ₪. אני מבקש לקבל את פירוט התקציב הזה בחתך של ההוצאות המרכזיות, לאן הן הולכות. אני רוצה לדעת מתוך זה כמה כסף במינהל האזרחי הולך לפעולות הריסה ואכיפה של מבנים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> חבר הכנסת, יש פירוט בנוגע לשאלות האלה לפי תוכניות, בעמוד 8 בחוברת. אני אציג את זה כי זה עונה די טוב על השאלות. לדוגמה יחידת הפיקוח שמבצעת את הפעולות של אכיפה על בנייה בלתי חוקית ופעולות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, תוכנית 173108, כ-30 מיליון בהוצאה, 30,279,000 ₪. אני אעבור על כל התוכניות ואז זה גם יעשה את החלוקה. אם יש שאלה נשמח לענות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש דבר שאני לא מצליח להבין, בהגדרה, לפני התוכניות, אני רואה שכמעט הכול פה, חוץ מיחידת הפיקוח, זה הוצאה מותנית בהכנסה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תסביר לי על איזה סוג הכנסה אנחנו מדברים, גביית מה? אגרות? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בהתאם לפסיקות בג"צ בנושא ובהתאם להחלטה של הייעוץ המשפטי משנת 2012 ההכנסות שמגיעות מהשליטה באזור לא נכנסות לאוצר המדינה, הן נכנסות למינהל האזרחי שהוא הריבון באזור ולכן כל הכנסה שהיא הכנסה מקרקע, הדוגמה הבולטת זה בעיקר מכירת קרקעות, אבל גם יכול להיות אגרות וקנסות וכו', מתוקף השליטה בקרקע, הן נכנסות לקופת האזור, לכן התקציב של המינהל האזרחי שנמצא באזור, רובו בהוצאה מותנית בהכנסה שהן הכנסות באזור. יש חריגים ספציפיים, שהיועץ המשפטי אמר שהם מוגדרים כסמי ביטחוניים או לא ממש, לדוגמה במטה צבאי משכורות לחיילים, לדוגמה יחידת הפיקוח שדנת בה מקודם, ששם אנחנו מתקצבים אותם ישירות מתקציב המדינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא צריך שתפרט לי, אבל המשמעות של מה שאני רואה לנגד עיניי, הרי המינהל האזרחי אמור לפעול היום בשטחי C, כי שטחי B ו-A כל הפעולה המדינתית היא של הרשות הפלסטינית, אז אני רוצה להבין, מדינת ישראל היום שולטת על שטח שבו חיים חצי מיליון פלסטינים וחצי מיליון אזרחים ישראליים ואתה אומר שחוץ מיחידת הפיקוח והמטה הצבאי של המינהל האזרחי מדינת ישראל לא משקיעה שקל מהתקציב של המדינה בתשתיות למשל החיים של התושבים הפלסטינים תחת שליטתה, כל זה משק סגור, אבל היא לא שמה שקל משלה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה לא מדויק. התקציב של המינהל האזרחי בהחלט מוקצה כהוצאה מותנית בהכנסה, כמו שאתה רואה, אבל יש גם השקעות אחרות באזור, לדוגמה כבישים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מדבר על המינהל האזרחי, אני מסתכל כאן על מים למשל, מטה אזרחי, לא יודע בדיוק מה הכוונה במילים מטה אזרחי, אבל אני מניח שזה תשתיות אזרחיות. אני שואל אותך, אם אתה יודע על תקציבים אחרים שמדינת ישראל משקיעה ביישובים הפלסטינים תחת שליטתה המלאה מדברים אחרים אז תאמר לנו, נשמח לדעת. כרגע על פי ספר התקציב מדינת ישראל שולטת ביישובים פלסטיניים, שולטת מלא בחייהם של 400,000 תושבים פלסטינים והיא לא שמה שקל מהתקציב שלה, הכול זה משק סגור מהכנסות שהיא אוספת. עכשיו אני רוצה לשאול, התקבלה החלטת ממשלה על 81 מיליון שקל למיגוניות, לפני יומיים, 30% מזה הולך ליהודה ושומרון, כמה מזה יחולק על ידי המינהל האזרחי ליישובים פלסטיניים בשטח C? שטח B זה אחריות הרשות הפלסטינית. מכיוון שהכול, הבנו, יבוצע דרך הקצאה למועצות האזוריות הישראליות בשטחי C, אז איך בדיוק לאום אל ח'יר תימסר מיגונית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולחאן אל אחמר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכן אני רוצה לשאול, תאמר לי כמה כסף למשל למיגון - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לחאן אל אחמר לא שמים בגלל שזה סתם השקעה כי כל רגע צריך לפנות אותה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת כמה כסף מושקע במיגון של התושבים הפלסטיניים בשטחי C? בשטחי B שהרשות הפלסטינית תשבור את הראש. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אבדוק את השאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תשמע תשובה מקורית, זה הולך על פי פיקוד העורף, כשפיקוד העורף מבקש, הוא אומר לך לתת במקום זה וזה, מסתכל איפה שיש לו פחות או יותר התרעות, איפה שיש נפילות, זה ככל שהאזור יותר מאוים. אם פיקוד העורף יגיד לו שצריך לשים ביישוב מסוים הם ישימו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת כמה כסף המינהל האזרחי מתכוון להוציא על מיגון התושבים הפלסטיניים שנמצאים תחת אחריותו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את קרית שמונה הם לא יודעים למגן, אז את הפלסטינים? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני רק אעיר שההחלטה שדיברת עליה מתוקצבת בפיקוד העורף, סעיף 16, עוד לא הגענו אליו. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> וזו הוצאה רגילה, זה לא הוצאה מותנית בהכנסה, זה לא תקציב של המינהל האזרחי. יש פעולות של המדינה ביהודה ושומרון שהן לא המינהל האזרחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז זה לא יעבור דרך הרשויות המקומיות היהודיות בשטחים, המיגוניות האלה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יכול להיות, אבל זה לא דרך המינהל האזרחי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי. אז אפשר לקבל תשובה על מה ששאלתי ברמה העקרונית? תעזוב ארכיאולוגיה, מים, זה כמעט בלתי נתפס, זאת אומרת כל מה שמדינת ישראל הולכת להשקיע בתשתיות מים ב-2026 במאות יישובים פלסטיניים בשטחי C שהם בשליטה מוחלטת שלה, לרשות הפלסטינית אסור לדרוך שם, זה 12 מיליון שקל? וגם זה מותנה רק במה שייגבו מהתושבים? אני רוצה את הפירוט למחר בכתב של 173103, אני רוצה להבין מה המטה האזרחי עושה. אני רוצה את התקציב של זה ושל פיתוח האזור. אלו שני תקציבים של המינהל האזרחי שמאוד מעסיקים אותי, אני רוצה להבין מה נכלל בפיתוח האזורי והאם התפיסה היא שכשמדובר בתושבים פלסטיניים תחת שליטה מוחלטת של מדינת ישראל אז כל פיתוח של תשתיות זה רק פונקציה של כמה כסף גובים מהם, בניגוד למה שקורה עם אזרחי מדינת ישראל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה גם פונקציה של כמה גובים מהם, פשוט לא בהכרח ברמת השנה האחת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם פונקציה, לא רק פונקציה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בעיקר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, ממש לא. אם זה היה נכון אז רוב כסף התקציב היה נכתב כהוצאה מותנית בהכנסה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כי הכנסות המדינה אינן רשומות כהכנסה מותנית בהוצאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. המשמעות של ההצעה הזאת, שמדינת ישראל לא משקיעה - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תביאו את הפירוט. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני אשמח לדייק. רוב הכנסות זה הכנסות שהיו נכנסות להכנסות מדינה בכל דבר אחר, לדוגמה מכירת קרקעות, כשבן אדם קונה קרקע זה נכנס להכנסות מדינה כרגיל. פה על פי פסיקת בג"צ ועל פי החלטה של היועמ"ש זה נכנס לתוך תקציב המינהל האזרחי שמושקע בחזרה באזור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המינהל האזרחי הוא זה שאחראי על התשתיות האלה, הוא מבצע אותן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התקציב בסעיף 17 אינו תקציב שטחי C, או אינו תקציב היישובים הפלסטיניים בשטחי C, הוא תקציב המינהל האזרחי. אם יש פעולות בעולמות המים שמוצאות מתקציב המדינה ולא מתוך ההכנסות שנגבו ממכירות קרקע וכן הלאה כפי שפורט, אז הן מופיעות בסעיף 73 שמפרט את פעולות הפיתוח של רשות המים. כנ"ל לגבי כבישים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רשות המים של מדינת ישראל עוסקת בפיתוח תשתיות המים בתוך היישובים הפלסטיניים ביהודה ושומרון? אם אתה יודע אז תאמר לי, אני אקח כמה דוגמאות ואני אבקש שתאמר לי כמה כסף מושקע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האמירה שלי היא לא ספציפית לגבי מים, האמירה שלי היא כללית. מה שמפורט בסעיף 17, מינהל, הוא לא רכיב שהוא בחלוקה גיאוגרפית, מדובר פה בהוצאות שמוצאות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך בוארון הופיע עכשיו? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הוא שמע שאתה דואג למקלטים ביהודה ושומרון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין מיגוניות בבני ברק, אתה 20 דקות שואל על שטח C. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באמת הגעת כבר לשיא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההוצאות שרשומות בסעיף הזה הן בהגדרה או הוצאות מתוך הכנסות שפורטו או הוצאות של המינהל האזרחי שעליהן ספציפית או היועץ המשפטי לממשלה או בג"צ אמר שלא יכולות ל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה, אני מבקש לקבל את הפירוט של מה נעשה - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע אם אנחנו נספיק פירוט של כל התקציב, אנחנו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני ביקשתי דבר אחד, אני ביקשתי לקבל את התקציב – בואו, חברים, הכול אצלכם במערכת בלחיצת המערכת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין לנו פירוט גיאוגרפי של - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש 173109 את פירוט התקציב, למה יוצאים 91 מיליון שקלים. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> לפיתוח האזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גלעד, קיבלת. הסעיף הבא? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני רק רוצה לומר שאני מתרשם מזה שיש הכנסות מתושבי עזה בתקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם עושים מסיגריות ושוקולד השחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, 2.5 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב על מרכיבי הביטחון, על 1616? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא הרבה, כי זה בוועדה המסווגת. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> זה לא הסעיף הזה, זה סעיף 16. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סעיף 16 נידון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, עוד לא, הוא יידון פה בקצרה כי זה חצי מסווג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז החצי הלא מסווג, נרחיב בו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא יודע, אנחנו נראה איך יהיה. שאלות, נאור? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשם שאין מיגון בקרית שמונה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז גם הם אין להם מיגון וגם לי אסור לשאול שאלות? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אבל לפחות תשאל על קרית שמונה, תתחיל משם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אתחיל מקרית שמונה? אתה לא מתבייש? העיר שאסור להזכיר את השם של ראש העיר שלה כאילו הוא וולדרמוט כמדליקת המשואה העתידית. כדרך אגב אני רוצה רק לומר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו דיברנו עליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה חידוד, זה חידוש תורה. אני רוצה לחדד, כי אני מאוד אוהב את ששי גואטה, וכשהוא כותב אני קורא ואני רוצה לעדכן אתכם, ששי לא ביקש שהיא תדליק משואה, ששי הגדיל לעשות, ששי איחר את המועד ולכן הוא ביקש, הכותרת הייתה: חידוש החלון להגשת המועמדויות. לכן אם בקשתו תתקבל אנחנו כולנו נוכל להציע עוד מועמדים. אם יאיר יישאר עד יום העצמאות, למה אחת ממשפחת נתניהו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל קרה פה משהו יותר חמור, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פתיחת החלון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל החידוש הקודם של החלון עלה לנו הרבה מאוד כסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הגורמים אומרים מעל 11.8 מיליון ₪. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עלות של בית. אבל, גלעד, קרה פה משהו חמור? מה ששי עשה? ששי סיבך את מירי רגב עכשיו כי אם היא אומרת שיש פה תקנון, נגמר, סגור, הלך עליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש תקנון? איזה תקנון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל שהזכרתם את ששי פעמיים או שלוש, אני מבקש ממנו שאם הוא שומע שיבוא להגיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר שמכיוון שבית המשפט העליון ביטל את ההגבלות על אוריך אז גם הוא יכול להדליק משואה, כי הוא לא צריך להיות רחוק מהמשפחה הקיסרית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא תפס צ'רטר לקטאר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לתפארת מדינת קטאר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, יש לי כמה רעיונות לתסתס"חים. אתה רואה את הטקס? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חשבתי שלא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא רואה את טקס יום העצמאות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. אם אני רוצה להדליק משואה, אני נותן לאשתי שתדליק אותה בבית, אני חושב שזה מגיע לה, אשתי מספר אחת, אין עליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז היא מדליקה, לא אתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז אני רואה את הטקס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לערוצי הטלוויזיה את היכולת לרטש את תמונתה של שרה נתניהו בשידור חי? יש את הטכנולוגיה הזאת של להצעיר אותה בפילטר בילד-אין? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבערוץ 14 היא תשיא משואה בכל מקרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתפ"ש, תודה רבה לכם. בבקשה, סעיף 31. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> סעיף 31, הוצאות ביטחוניות שונות, 21,904,048,000 בהוצאה, 279 בהוצאה מותנית בהכנסה, 7,239,036,000 ₪ בהרשאה להתחייב ושיא כוח אדם 66. הסעיף הינו מסווג, ההוצאות שלו פורטו ויפורטו בוועדה המשותפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול הרציני, אתם לא מפרטים, אין דיונים בוועדה הזו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני חושב שאתה טועה, ביום ראשון יש דיון, אם אני לא טועה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה פעמים בוטלו דיונים? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בנושאים האלה היו דיונים, היו אתמול דיונים של כשמונה שעות, לדעתי, במצטבר ויש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הוועמ"ש. אתמול היה בוועמ"ש. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אנחנו לא יכולים לפרט יותר מדי, אבל אני אגיד שדנו ונידון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה, סעיף 16? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-12 בפברואר, דיוני התקציב שתוכננו ליום ראשון מבוטלים. 16 בפברואר, דיוני התקציב שתוכננו ליום שלישי מבוטלים. 18 בפברואר, מבוטלים. 19 בפברואר, דיוני התקציב שתוכננו ליום ראשון מבוטלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תודה? סליחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא סליחה, אני ביטלתי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יום ראשון, לאור אי קבלת הפנייה הדיון יידחה ולא יתקיים מחר, מבוטלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 31 סיימנו, עכשיו 35. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> סעיף 35, וא"א, הצעת התקציב לשנת 2026 שעומדת על סך של 147,927,000 ₪ בהוצאה. יוסבר בוועדה המסווגת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה פירוט אדיר מה שנתת עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעקבות האיומים של ניסים ואטורי האם היה שינוי תקציבי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 15 גם יידון בוועדה. סעיף 16. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> סעיף 15, תקציב הביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה ועדה זה יידון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> בוועדה המשותפת. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> נקריא בינתיים את סעיף 15. סעיף 15, תקציב הביטחון, הצעת התקציב לשנת 2026 עומדת על סך של 142,360,287,000 שקלים בהוצאה, 22 מיליארד ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה, 82,200,000,000 ₪ בהרשאה להתחייב. שיא כוח אדם של משרד הביטחון עומד על 2,436.5 משרות ו-73 משרות עבודה בלתי צמיתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 16, בבקשה. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> סעיף 16, הוצאות חירום אזרחיות. בסעיף הזה יוצאות כל ההוצאות האזרחיות של פיקוד העורף. גג הסעיף בהוצאה יעמוד על 707,909,000 ₪, תקציב הוצאה מותנית בהכנסה יעמוד על מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מסווג? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> לא מסווג. לא יודע מה תשאלו, יכול להיות שלא בהכרח זה יוצא כאן ואז זה כן יהיה מסווג בסעיף 15. בהרשאה להתחייב 1,042,500,000 ₪ ו-36 תקני שיא כוח אדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לפרט על מרכיבי ביטחון, 1616, והאם זה כולל מיגוניות ביהודה ושומרון? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> מרכיבי ביטחון, סך התקציב עומד על 505,966,000 ₪ בהוצאה, בהוצאה מותנית בהכנסה מיליון שקלים ובהרשאה 962,500,000 ₪. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מרכיבי ביטחון לא כוללים מיגון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל רשום מיגון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה תחת תוכנית שנקראת מיגון הגורף, 1602 זה הקמה והחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה כן מיגוניות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מיגון זה תוכנית אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מיגון ויש מיגון העורף. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. המיגון זה מיגון הניוד ביהודה ושומרון ויש לנו את מיגון העורף. מיגון העורף, משם יוצאות כל תוכניות המיגון שלנו, גם בצפון, גם מה שהיה בעבר בדרום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והצבת מיגוניות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הצבת מיגוניות, תלוי באיזה הקשר. יש לנו במיגון העורף, אבל יש לנו גם חלק ב-1602, למשל החלטת הממשלה הנוכחית היא לא מרכיבי ביטחון אבל היא כן נכנסת בתוכנית של התגוננות אזרחית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נניח 81 מיליון שקל שאושרו עכשיו להצבת מיגוניות, איפה זה יושב? תחת איזה תוכנית? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> קודם כל התקציב הזה הוא עוד לא כאן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור, אבל לכשהוא יגיע? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לכשהוא יגיע הוא יעבור ל-1602, להקמה והחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא היה מתוקצב בתקציב המקורי? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> לא, ההחלטה התקבלה ממש השבוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איפה הכסף? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> יגיע בהמשך, הוא לא בתוך הצעת התקציב. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הוא יעבור אלינו אחרי חוק התקציב בהעברה בין גגות. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> נצטרך להגיע לוועדה לעשות פנייה מסודרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אין את הכסף עדיין? << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> לא בתוך הסעיף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ו-75 מיליון שקל, כמדומני, שאישרנו למרכיבי ביטחון דרך משרד ההתיישבות, זה למה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, הייתה ועדת ממשלה בחודש ינואר שקיבלנו תקציב תוספתי למרכיבי ביטחון ואתה יכול לראות את המשמעות שלה בהרשאה פה. קיבלתי הרשאה על הנושא הזה, גם במרכיבי ביטחון וגם במיגון הניוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה למרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא רק, זה היה מרכיבי ביטחון לכל הארץ והיה מענה למיגון הניוד ביהודה ושומרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל מדוע בהחלטה האחרונה, אני בעד, אבל מדוע 30% הולך ליהודה ושומרון כאשר אני זוכר שבשנים האחרונות אישרנו לא מעט כסף למרכיבי ביטחון כולל למרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון, כלומר איפה האירוע הזה ייגמר? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כשאנחנו אומרים ההחלטה האחרונה אנחנו מתכוונים להחלטה של מיגוניות או מרכיבי ביטחון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מיגוניות, אבל מיגוניות זה מרכיבי ביטחון, לא? איפה אני טועה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה באותו סעיף, אבל זה שני דברים שונים. מרכיבי ביטחון זה המענה שאנחנו נותנים ליישובים שהם בגבולות גזרה של צה"ל, בעיקר בקו העימות, והמיגון הספציפי, ההחלטה שעברה שנוגעת למיגוניות, עדיין אין החלטה על חלוקת התקציב, אנחנו עדיין במיפוי סופי שאנחנו עושים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הודיעו כבר שמתוך 81 מיליון שקל 30% יוקצה ליהודה ושומרון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נעשה איזה שהוא מיפוי ראשוני, אבל הכמויות הסופיות עוד לא סוכמו, מה גם שאנחנו חושבים, בגלל שזה הרבה כסף אז נצליח לקבל מחירים יותר טובים במכרז, לכן כמות המיגוניות תגדל אפילו ממה שתכננו, אנחנו בהליך מכרזי מהיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> אני רק אדייק לחברי הכנסת שהמקור התקציבי יושב בתוך סעיף 15 כחלק מהגידול שנעשה בדפי ההחלפה ויועבר בפנייה תקציבית מיד לאחר מעבר חוק התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נדון בזה בוועדה המשותפת. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> גם במשותפת וגם כאן. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, בכספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 15 זה במשותפת. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון, אבל ההעברה תידון - - - << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> ההעברה תידון כאן בוועדת כספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נצביע כאן, הדיון יהיה במשותפת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין שהנושא של 30% הצבת מיגוניות ביהודה ושומרון הוא בעקבות, את אומרת, איזה שהיא בדיקה ראשונית שערכתם. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> שפיקוד העורף ערך מול המחוזות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת האם הבדיקה הזאת כללה הצבה של מיגוניות ביישובים שהוקמו באופן לא חוקי. אתם אמרתם שפיקוד העורף עשה מיפוי, אני רוצה לדעת האם המיגוניות ביהודה ושומרון חושבו לעפרה, בית אל או למאחזים לא חוקיים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כמו ששאלת מקודם על שטח C אם שמו שם מיגוניות ולא בדקת אם יש חריגת בנייה שם או לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ממש לא. זו שאלה אחרת. אני עכשיו שואל האם כשחישבו, כי עשו פה עבודה של מיפוי, רק שנדע, האם חישוב הצרכים כולל גם את המאחזים והחוות? אני אפילו לא אומר לא חוקיים, אני אומר בנקודות יישוב שהן לא יישובים מוסדרים ומוכרים. תעזוב חוקי. יכול להיות שאני בעד זה, לא רוצה שאנשים – אבל אני רוצה לדעת - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אבל כל החוות שמוקמות מוקמות בתיאום עם רשויות הצבא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה פשוט טועה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> שמעתי את השאלה שעלתה בחצי השעה האחרונה, אני ניסיתי לקבל מענה מיועמ"ש פיקוד העורף והוא לא זמין, אני אחזיר תשובה לוועדה בהקשר הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם לגבי השאלה שלי האם חלק מהמיגוניות תוצבנה ביישובים פלסטיניים וגם לגבי השאלה האם יש הצבת מיגוניות ביישובים לא מוסדרים, נכון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון, לגבי שתי השאלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. בתוך הסעיף הכללי של מרכיבי הביטחון אני מניח שנכנס כל הנושא של מרכיבי הביטחון ביישובים צמודי הגדר שהם באחריות של משרד הביטחון וצה"ל ולא באחריות של בל"מ בכל מה שנוגע ליחידות הכוננות, נכון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת כמה כסף הושקע במרכיבי הביטחון באותם יישובים ב-2024, כמה ב-2025 וכמה מתוכנן ל-2026? על היישובים האלה, בכל היישובים שבהם יחידות הכוננות ומרכיבי הביטחון הם ת"פ הצבא ומשרד הביטחון ולא ת"פ בל"מ. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בשלוש השנים האלה 2 מיליארד שקלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אני מבקש לדעת את הפילוח בין 2024 ו-2025 ומה התוכנית ל-2026. << אורח >> אייל ברוך: << אורח >> נחזיר תשובה לוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. שאלה אחרונה, אדוני, בעניין הזה. האם נושא מרכיבי הביטחון כולל איזה שהן הקצאות של כספים למועצות האזוריות? בזמנו, ב-2025, היה סיפור עם העברה של 40 מיליון ₪ למועצות שיושבות על קו התפר במרכז הארץ, היה על זה אפילו דיון אם זה עובר דרך משרד הביטחון או משרד הפנים, מרוב ויכוח אם זה עובר דרך הפנים או הביטחון או וסרלאוף זה לא עבר. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה לא עבר דרכנו. באופן כללי רוב המכרזים ממומשים על ידינו ואנחנו משלמים לספקים והיישובים מקבלים שירות. כשיש מועצות שיש להם יכולות טובות או יתרון אנחנו מקצים להם את התקציב ומשלמים חשבוניות בהתאם לביצוע ורק לאחר אישור מכרז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב. עוד שאלה. אני מבין שהלכתם לסיפור של מכרז מיגוניות וזה יהיה האפיק המרכזי של מימון הצבת מיגוניות. אני רוצה לדעת האם בתקציב 2026, לאור מה שאנחנו רואים כרגע במערכה הנוכחית, שבמוסדות חינוך ממוגנים יש פקטור מרכזי של תוספת מיגון ומקלוט באזורים שיש בהם פערים, אני רוצה לדעת האם אתם מתכוונים להקצות למהלך הזה כסף, והסיבה המרכזית שאני שואל, כי אנחנו גילינו בוועדה לביקורת המדינה רק לפני שבוע שבדצמבר בוטל קול קורא בהיקף של - - - << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו גם קיבלנו שאילתה בנושא הזה הבוקר. לא בוטל שום קול קורא, אנחנו מקצים לנושא הזה עוד 100 מיליון שקלים מיד כשיאושר התקציב, אנחנו מחכים לחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קודם כל צריך לומר, הקול קורא, התקבלה הודעה שבגלל בעיות תקציב ותזרים הוא לא ימומש. אני חושב שמה שאת אומרת עכשיו זאת בשורה נהדרת, אבל אז השאלה היא כפולה, אחת, האם זה כסף למימוש הקול קורא? דהיינו אותו קול קורא שבמסגרתו נבחרו כבר רשויות, הוגשו תוכניות, ואם כן, הקול הקורא ההוא דרש 140 מיליון ₪. את אומרת עכשיו שיש 100 מיליון ₪, אז מה תעשו, תנפו? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אתייחס לאירוע הזה. היה לנו סדר גודל של 135 מיליון שקלים לטובת הקול הקורא. בשנה שעברה זה באמת לא נחתם בגלל בעיות תזרים של משרד הביטחון, אבל אנחנו חתמנו עם אגף התקציבים באוצר סיכום תקציבי לפיו ההרשאה לדבר הזה תעבור לשנת 2026 ולכן זה אותו קול קורא, זה אותו תקציב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואותו תקציב שנדרש, כי זה לא 100 מיליון, זה 140 מיליון. הודעתם לרשויות שהם יקבלו - - - << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה לא מדויק, אנחנו לא התחייבנו לסכום בשום שלב, זה היה סדר גודל של 145, אבל מאז יש עוד לא מעט צרכים שעלו גם בהחלטות ממשלה אחרות, בין היתר למיגון אשקלון, בדיוק מוסדות חינוך בבתי ספר והחלטנו להקצות לקול הקורא 100 מיליון שקלים. לא פורסם בשום מקום הסכום הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי. האם אתם תצליחו לבנות את כל ה-248, בקול הקורא הזה יש 248 כיתות, גן, מעונות, האם אתם הולכים למגן את כולם? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו מתעדפים, קודם כל אנחנו מתחילים עם גני ילדים, מכיוון שאנחנו מבינים שזה המרכיב שמאפשר חזרה הכי מהירה לשגרה, אחרי זה נעבור לבתי ספר מכיתות נמוכות ונתחיל לעלות, וזה יהיה בהתאם לתעדוף של פיקוד העורף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומתי ייחתמו החוזים? כי הרי שנת הלימודים מסתיימת ביוני, אם לא ינצלו את הקיץ, את חודש אוגוסט, לביצוע המיגון מתי בדיוק ימגנו גני ילדים? צריך לעבוד מאוד מדויק כדי להצליח למגן כיתות גן. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אתה צודק לחלוטין ולכן אנחנו ערוכים. אנחנו מחכים עם ההזמנות האלה לאישור חוק התקציב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ה-100 מיליון האלה יוצאים מתקציב 2026? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה סדר הגודל בתקציב 2026 חוץ מאותם 100 מיליון למיגון גני הילדים בצפון, ב-0 עד 45, איזה עוד תקציבים עומדים בסעיף הזה ובכלל למיגון מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ ולמיגון מתקנים ציבוריים באזורים שיש בהם פערי מקלוט ביתי? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מכוח החלטת קבינט משנת 2018 מקצים לנו כל שנה תקציב. השנה אנחנו נעמוד על אותם 140 מיליון שקלים ולא יותר למיגון מוסדי, אבל יש לנו תקציבים למיגון פרטי בטווח של 0 עד 5 קילומטר מגבול לבנון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבריי, אני יודע שהשעה מאוחרת, אבל נאמר פה דבר די משמעותי. מה שנאמר פה כרגע, שכל התקציב שעומד לרשות פיקוד העורף למה שנקרא מיגון מוסדי זה 140 מיליון ₪. זה כלום. אחרי שבשנה שעברה לא מימשו את ה-140 שהיו בשנה שעברה כי היו בעיות תזרים. אז דילגנו על שנת מיגון מוסדי ולא שעכשיו אומרים שמכפילים. יוסי, אתה מבין מה זה אומר? אתה יודע כמה אנשים בגוש דן ישנים בגני ילדים שהפכו למקום ממוגן? המשמעות של מה שאת אומרת, וכמובן שאני לא בא אלייך, דניאל, בשום תלונה, אבל אני אומר לאנשי האוצר, המשמעות היא שדילגנו על שנת מימון של מיגון מוסדי בהיקף של 140 מיליון ואתם באים ובמקום לומר שדילגנו על שנה אז השנה נשים 280 אתם נשארים עם אותם 140 מיליון. גרעתם בפועל 140 מיליון ₪ ממיגון מוסדי. זה בלתי נתפס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נתפס ואני אומר לך, בדרמה הזאת תעצור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, זה לא דרמה גדולה בעיניך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי, צריך להישאר בזעזוע הזה. עוד שאלות? תודה רבה לכם. אנחנו נעבור לסעיף השכלה גבוהה. סעיף 21. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אציג את סעיף 21. גג הסעיף עומד על 14,983,727,000 בשנת 2026. מערכת ההשכלה הגבוהה מתוקצבת על ידי ות"ת שהיא הוועדה שסמוכה על המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, שמוסמכת לנושא הזה מכוח חוק. הוות"ת מגישה את הצעות התקציב של המוסדות המתוקצבים, גם המכללות וגם האוניברסיטאות, לפי שנים אקדמיות. הדבר הזה דומה יותר לבתי ספר ולתיכונים. רוב התקציב מוקצה באמצעות מודל המחקר ומודל ההוראה. בשנת 2026 מוקצים שם למעלה מ-10 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תוספות מהוות"ת לחיילי מילואים בהתאמות? יש הקלות למילואימניקים? תוכניות למילואים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש בשני רבדים, גם ברובד הרגולטורי בתחילת שנת תשפ"ו שהתחילה באוקטובר הקודם הגיעו ות"ת, מל"ג, קמל"ר וועד ראשי האוניברסיטאות וועד ראשי המכללות להסכמה בנוגע למתווה אחיד של הקלות לחיילי המילואים, המתווה הזה מפורסם אצל כל האוניברסיטאות ואצל כל המכללות. בגדול הוא נותן הטבות שהן יותר רגולטוריות. כלומר נקודות זכות, מועדים נוספים, כל ההתאמות, זה בהיבט הזה. מעבר לזה ות"ת מקצה תקציב מעצמה וגם קיבלה תקציב נוסף עכשיו בהחלטת הממשלה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני אקצר לך. יניב, מה קורה עם שנת הלימודים ופתיחת השנה, למה הרבה מילואימניקים בסמסטר הזה מתלוננים על חוסר מענה מצדכם לגבי ההקלות שהם אמורים לקבל? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> כמו שנאמר פה, יש הקלות לחיילי מילואים בשני רבדים, יש את הרובד האקדמי ויש את התמיכה הכלכלית. צריך לזכור שמדובר על עשרות חיילי מילואים שמקבלים מענה תוספתי זאת השנה השלישית ומטבע הדברים בהיקף אוכלוסייה כל כך גדול ישנם חלק שאולי לא מרוצים מהמענה שניתן להם, אבל אנחנו תקצבנו את התמיכה הזאת בסדר גודל של 80 מיליון שקלים בשנים קודמות וגם 80 מיליון שקלים בשנה הנוכחית וזו תמיכה מעל ומעבר לכל מערכי התמיכה הרגילים שוות"ת מפעילה, בין אם זה קרן הסיוע, פר"ח וכן הלאה. השנה יש גם רובד נוסף של תמיכה ממוקדת במשרתי מילואים שהם במערך הלוחם, הם מקבלים דרך המוסדות, דרך התקצוב, השלמת קורסים באמצעות חניכה פרטנית וכיוצא בזה. השנה דרך אגב לא כל כך שמענו על טענות מצד המילואימניקים, כי אנחנו רק בתחילת השנה, אבל בשנים קודמות, טענות שנשמעו, זה היה ברמת עשרות מתוך עשרות אלפים, וגם את התוכנית הנוכחית וגם את התוכנית הקודמת, אנחנו ביקשנו שיבנו יחד עם אגודות הסטודנטים המקומיות וגם התאחדות הסטודנטים הארצית מעורבת כדי לוודא את המענים בשטח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני קודם כל רוצה לשאול על דיון שהיום קיימתי, זו סוגיה שאני מלווה כבר הרבה זמן על הסכם השכר של הפסיכולוגים במערך האוניברסיטאי, כמה הוא מתוקצב לשנת 2026 ומה סד הזמנים. אני קיימתי דיון רביעי בנושא הזה, אני אקיים אחרי פסח עוד דיון. חיילי מילואים יחזרו והם צריכים את השירות הפסיכולוגי באוניברסיטאות ובכלל. אני גם רוצה להזכיר שכשהשירות הזה נופל, בגלל שהוא לא תוקצב במסגרת הסכם בריאות הנפש, האוכלוסייה הכי מוחלשת נופלת, כי זה שירות נגיש ומי שיש לו יש לו ומי שאין לו אין לו. אני רוצה לשאול גם על מענקי מחקר באקדמיה, מה התוספת התקציבית השנה. אני רוצה לשאול על תוספת כיתות הלימוד לסטודנטים לרפואה, מה הצפי, במיוחד לפסיכיאטריה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> נתחיל מהדבר הראשון שאמרת, הסיפור של הסכם פסיכולוגים ובאופן כללי החלוקה של הסכמי שכר של אנשי סגל שמחזיקים במשרה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הטכניון נחתם היום או מחר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה לא משנה, נענה בצורה כללית. בגדול יש אחוז מאוד מאוד קטן שרלוונטיים לדבר הזה בהקשר של השכלה גבוהה. כשהתייחסת לסיפור של תמיכה נפשית, הדבר הזה כבר מתוקצב במסגרת המעטפת למילואימניקים, המוסדות מקבלים תקציב על מנת שהם יוכלו להעמיד את הסיוע הנדרש למילואימניקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא זה. השירות הפסיכולוגי האוניברסיטאי בפני קריסה, הבטיחו תוספת שכר, מתמחים ציפו לזה, גם מבחינת התחייבויות, והם לא נכנסו לחוזה שנחתם בתחילת 2025. זו הייתה טעות, אבל עכשיו מנסים לעשות את זה, זה אמנם לא הרבה כסף, אבל זה עדיין לא קורה. זה שירות שהוא על סף קריסה כרגע. כל פעם שאני עושה דיון מגיעים אליי כל האוניברסיטאות, כמה אנשים מכל אוניברסיטה, וסטודנטים ומתמחים, זה שירות שהוא ממש לפני קריסה כי השכר הוא זעום זעום ויש שם עומס מטורף בגלל פוסט טראומטיים ובגלל צורך ובגלל הכול. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> עוד פעם, אם אנחנו מדברים ספציפית על מי שהאוניברסיטה מעסיקה אותו בחוזה שכר והוא כפוף לחוזה השכר של הפסיכולוגים, הדבר הזה נמצא בתוך חוזה השכר של הפסיכולוגים. אם אנחנו מדברים על אנשי סגל בכיר, כלומר כאלה שמלמדים בפקולטות אבל במקביל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא הסיפור. אני חוזרת על זה, ההסכם שלא הוחל, החוזה עם הפסיכולוגים הוא כאילו בטל בשישים, אין אותו, הם לא עומדים בזה, זה שכר שהוא בדיחה, הם לא יכולים לעמוד בזה והשירות הזה על סף קריסה. יש את קופסת החוץ תקציבית של ההסתדרות שהם קיבלו כדי לשפות, אבל זה לא מקצה לקצה כמו שוור"ה טוענים. השאלה מה תקצבתם. מדובר אגב בכמה מיליונים, לא מדובר באיזה סכומי עתק, מדובר בהשלמת השכר מעל הקופסה של ההסתדרות, כמה מיליונים, לאוניברסיטאות בלבד, וזה סופר קריטי, זה מענה ממש חיוני למניעת נשירה. אגב, חבל שבמענים למילואימניקים לא הסדירו את זה מראש, אבל לא נורא. << אורח >> צח בסול: << אורח >> התקציבן יכול לפרט על זה יותר, מדובר בחלק מאוד מאוד קטן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יניב, יש לך תשובה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני אנסה לפרט, למרות שמדובר בסוגיה מורכבת. מה שהועלה בבקשה זה לגבי הסכם הפסיכולוגים ללא קשר לתוכנית המילואים. זה הסכם פסיכולוגים ארצי שנחתם ויש את החלק של הפסיכולוגים שמועסקים בדיקנט של המוסדות לתת מענה לסטודנטים. אנחנו בקשר צמוד עם הממונה על השכר, ההסכם הזה אמור להיות ממומן מהקופסה במסגרת של ההסתדרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא מקצה לקצה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> נכון, יהיה חלק שהמוסדות יצטרכו להשלים. גם האוצר מתקצב אותנו וגם אנחנו מתקצבים את המוסדות, אנחנו לא מתקצבים לפי תקנים, אנחנו לא אומרים כמה פסיכולוגים וכמה זה, אלא התקצוב שלנו עובד אחרת, לפי תקופות, לפי היקף הסטודנטים וקבוצות המחקר בכל מוסד ולכן אין לנו סעיף תקציבי ספציפי על פסיכולוגים. אנחנו נמצאים, להבנתי מהממונה על השכר, בישורת האחרונה של חתימה והעברת השיפוי אלינו, וברגע שהשיפוי יעבור אלינו אנחנו נעביר את זה למוסדות. יהיה חלק שהמוסדות יצטרכו לתת כמו בכל הסכם שכר. רק אני מזכיר שמדובר על הסכם שהוא לא הסכם סטנדרטי, היה גידול שהיה יכול להגיע גם ל-40% משנה לשנה ולכן יש פה סוגיית שיפוי שיש בה מורכבות מסוימת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל שריינתם לזה כסף, או שזה בכלל לא שוריין כי מבחינתך זה בין ההסתדרות לוור"ה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> יש סיכום שהכסף הזה ימומן מהקופסה של ההסתדרות. ההסכם הזה, אני מדבר על ההסתדרות, הוא בישורת האחרונה וצריך להיחתם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה עם הטכניון, אבל עם השאר לא, הם עדיין בפלונטר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לא, כולם, רוחבית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת לך, היום עשיתי על זה דיון. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני לא יודע, אני לא הייתי בדיון, אבל ברמה הרוחבית ההסתדרות אמורה לממן את ה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא מקצה לקצה ויש על זה ויכוח. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה העדכון האחרון שקיבלתי מוור"ה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אתה אומר שאין לזה כסף משוריין? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו לא מתקצבים את המוסדות לפי תשומות אלא לפי תפוקות כשהתפוקות האלה הן בדרך כלל צמודות הסכמי השכר במערכת ההשכלה הגבוהה. היות שכאן מדובר בהסכם שכר שהוא בסדרי גודל הרבה מעבר למערכת ההשכלה הגבוהה אז אנחנו נדרשים לשיפוי תוספתי. העדכון האחרון שיש לי מוור"ה, ממש מסוף השבוע שעבר, שאמור להיחתם עם ההסתדרות לשיפוי מהקופסה, שזה להבנתי אמור להיות רוחבי לכלל המערכת, לא למוסד ספציפי. בדרך כלל גם ההסכמים שאצלנו לשיפוי הם רוחביים לכלל המערכת, אנחנו לא חותמים על משהו ספציפי, כי גם הסבסוד שלנו של המוסדות הוא רוחבי ושוויוני. << אורח >> צח בסול: << אורח >> שאלת עוד שני דברים, גם לגבי בינוי רפואה וגם לגבי קרנות ובאופן כללי מענקי מחקר. השאלה על מענקי מחקר היא מן הסתם מורכבת כי יש המון המון גופים והמון המון דרכים לזכות במענקי מחקר, אבל אנחנו יכולים להגיד מהצד של התקצוב שבשנת הלימודים תשפ"ו יש גידול של 75 מיליון שקל בהקצאה לקרנות מחקר. הדבר הזה הוא 75 גידול נטו, היות שיש לך לצורך העניין ירידה בתקציבים של קרנות כמו הורייזן אבל עלייה בקרנות אחרות. כלומר זה 75 מיליון שקל הגדלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לחפות על מה שקורה עם הורייזן? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה לא קשור ללחפות על מה שקורה עם הורייזן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תיכנסי להורייזן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, גידול של 75 מיליון לא קורה סתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש 11 פרמטרים בהורייזן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עברנו את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה שלחת לנו? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא שלחתי לכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? אנחנו מחכים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בכל מקרה הדבר הזה גם לא כולל את תוכניות 'אור' ו'בראשית' שהן לבדן בשנת תשפ"ו יתוקצבו ביותר מ-45 מיליון שקל. זה בנוגע לקרנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום התקשרו אליי ממשרד המדע ואמרו שטעית בקיצוץ. אמרו שהירידה מ-34 ל-14 לא נכונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוכנות החלל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תנו לו לסיים את התשובה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בכל מה שקשור לתקציב בינוי ברפואה יש הסכם חדש שנחתם בשנה שעברה בין ות"ת למשרד הבריאות ובמסגרתו מוקצים על פני שלוש שנים 25 מיליון שקל כל שנה שהמטרה שלהם היא לתמוך בבינוי של כיתות. הדבר הזה נעשה, כפי שוות"ת עושה את זה בדרך כלל, במודל תחרותי שבו יש גם מצ'ינג מצד המוסדות. בשונה ממשרד החינוך וכל מיני סעיפי פיתוח אין מספר קונקרטי של כיתות, אלא הדבר הזה נקבע בהתאם לזכייה של המוסדות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הייתה תוכנית להגדלת כיתות לסטודנטים לרפואה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה מה שאמרתי עכשיו, יש את התוכנית הזאת, היא מקצה 75 מיליון שקל על פני שלוש שנים בפריסה שווה, לסטודנטים לרפואה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה זה לפסיכיאטריה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הדבר הזה, יניב, תקן אותי אם אני מפספס, אבל זה בתוך המסלול עם רפואה ובהתמחות, אני לא חושב שיש את הדרילדאון להבחנה מי בדיוק ברפואה ומי בדיוק בפסיכיאטריה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה הגדלת סטודנטים לרפואה, זה היעד, אנחנו פחות מתמקדים בהתמחויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש ירידה מהארץ קשה מאוד של רופאים ורופאות, מתמחים ומתמחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 949. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 60% מהמתמחים לרפואה, משהו כזה. על פסיכיאטרים, בגלל המחסור האקוטי בפסיכיאטרים והירידה מהארץ של פסיכיאטרים, זה דבר שהוא מטריד ברמות הכי גבוהות שיש. << אורח >> צח בסול: << אורח >> חשוב לציין שכל פעילות בהשכלה גבוהה היא השקעה באופן כללי, שכל פעילות שעושים היום בסטודנטים לרפואה תראי אותה ברופאים, לא של השנה הזאת ולא של השנה הבאה, אלא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, חד משמעית, אבל צריך להשקיע בהם. << אורח >> צח בסול: << אורח >> מסכים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> להוסיף משפט, הפסיכיאטריה, יש גם רבדים נוספים של תמיכות של משרד הבריאות שהם יותר בדרילדאון של התמחויות, בין אם זה מלגות או דברים נוספים בהקשר של מה שצח ואני ענינו בהקשר של בינוי, שפה באמת אין הבחנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת שבתוך התוכניות יש ניסיון להביא יותר לתחום הזה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לאו דווקא בתוכנית הספציפית הזאת, יש גם תוכניות של משרד הבריאות שהוא מתקצב - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, היא אמרה בתוך התוכניות. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> שהוא יכול לעשות דרילדאון גם גיאוגרפית וגם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה טוב, כיתות צריך להגדיל בכל מקרה. תודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> צח, יש פה שורה אחת כמעט בכל התקציב, בשונה מתקציבים אחרים שיש שם פירוט מאוד מפורט של התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מאוד מפורט? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסעיפים אחרים שראינו. אני רוצה להבין איך זה עובד, הוות"ת מוציא לך חשבונית, נותן לך סכום גלובלי ואתה מעביר אליו את הכסף והוא מחלק אותו כראות עיניו או שאתה יורד לכל סכום וסכום כמה כל אוניברסיטה מקבלת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, התקציב הזה הוא תקציב שמוקצה לוות"ת, הוות"ת מציעה כל שנה למל"ג מכוח החוק את הצעת התקציב השונה שלה למוסדות המתוקצבים. הצעת התקציב עצמה בסכומים המצרפיים שלה, כלומר כמה כסף מוקצה לכל סכום, גם מפורסמת בצורה פומבית באתר האינטרנט של הוות"ת, אפשר תמיד לראות אותה שם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, אבל בכל משרד או בכל סעיף תקציבי אתה כאוצר יותר לפרטי פרטים, האם יש ביצוע, ניצול וכו' וכו'. פה אתה לא עושה את זה. אתה לא מעורב בקבלת ההחלטות, כמו במשרד התחבורה על איזה כביש סוללים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא רואה את ההבדל, אנחנו מעורבים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, בוארון. אני אתן לך דוגמה, בתקציב הכנסת הוא מעורב הרבה פחות. אני אתן לך דוגמה בעוד הרבה משרדים, רוצה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הכנסת זה קצת יוצא דופן, אני מדבר על משרדי ממשלה. במשרדי ממשלה, בדרך כלל, תקן אותי אם אני טועה, יש מעורבות מאוד – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא משרד ממשלתי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך זה תקציב אחר. זה לא אותו תקציב. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה בתוך תקציב משרד החינוך, לא? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה לא בתקציב משרד החינוך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הבנתי. למה פה אתה לא יורד לאיך ות"ת מנצלת את התקציב בכל סכום שהיא מוציאה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו נמצאים בשיח צמוד עם ות"ת, וכפי שכתוב גם בחוברת התקציב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא ככה, יש נציגות בגופים האלה לממשלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ות"ת זה שבעה אנשים, לפי מה שאני יודע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> ות"ת היא לא שבעה אנשים, ות"ת זה גוף של למעלה מ-100 עובדים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> עזוב את העובדים, מקבלי ההחלטות בוות"ת. יש את יו"ר ות"ת, יש נציגי האוניברסיטאות הגדולות, עוד - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> גם מועצת החשמל היא מספר מצומצם של אנשים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בסדר, אין שם נציג של משרד האוצר והם אלה שמקבלים את ההחלטות איך מפרקים את התקציב הזה של 15 מיליארד שקלים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> השאלה שלי האם אתם מעורבים בביצוע 15 מיליארד השקלים האלה כמו שאתה מעורב במשרדים ממשלתיים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא מלמעלה זה רדיפת האקדמיה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, נאור. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אענה על השאלה. התשובה היא כן, אנחנו מעורבים בוות"ת גם בשלבים של בניית התקציב וגם בליווי המערכת לאורך הפעילות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא בקבלת ההחלטות, בליווי המערכת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הקטע בהשכלה גבוהה, זה רעיון מייסד. למה בנק ישראל לא מעורב בקבלת ההחלטות? למה אתה לא שואל על זה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> בנק ישראל זה לא מי שנותן את הכסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, למה למשרד האוצר אין רגל בבנק ישראל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו שותפים לדבר הזה כפי שאנחנו שותפים במשרדים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה במשרד הבט"פ אין לו נציג? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יניב, תודה רבה לך. רשויות מקומיות, אלקנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איתן, אני רוצה להודות לך על התשובות ששלחת לי היום. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אנחנו מדברים על סעיף 18, אני מקריא את הסעיף ואז אני אגיד מה בדפי ההחלפה שינינו. סעיף 18, בהוצאה 7023469 ובהרשאה להתחייב 614895. בשינוי של התוכניות, 181102, הפחתה של 20,574 מיליון בהוצאה. 181103 הגדלה של 64,003 בהוצאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר עם השמות של התוכניות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בוודאי. 181102 זה מענקים אזוריים, מינוס 20,574 מיליון. 181103, מענקים שוטפים, 64,003. 181104, מענקי פיתוח, הגדלה של 200 מלש"ח בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 20 המיליון הראשונים שאמרת? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מינוס 20,574, 181102, מענקים אזוריים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מענק אזור? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מענקים אזוריים, יש בתוכנית הזאת כל מיני שימושים. גם ב-181102 וגם ב-181103 זה דיוקים שלנו של מזומנים בגין הרשאה, הפחתה ב-181102 והגדלה ב-181103, וב-181104, לאור החלטת ממשלה שעברה ממש לאחרונה, מספר 3920 מה-24.2.2026, עברה החלטת ממשלה על 200 מלש"ח לטובת מענק פיתוח לבירה ירושלים. זו ההעברה לטובתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם ירושלים? אחרי זה טיטוס יגיד שהעיר הזאת בעננים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני רק מחדד, זה על העירייה, לא על המשרד, אבל כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה כסף קואליציוני? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 200 מיליון שקל, למה זה לא עובר דרך המשרד או למה זה לא עובר דרך המענק של המיליארד שקל? שאלה, יואב, אבקש לדעת את הסכומים המלאים שהעיר ירושלים מקבלת מכספי משלמי המיסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מתכוון למענק ירושלים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השאלה לגבי 2025, לא? ב-2026 אנחנו עוד לא יודעים. ב-2025 אפשר להשיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה גם בשבוע הבא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אגיד שיש סכומים שמתקבלים במשרדים שונים, למשל יש מענק ירושלים במשרד החינוך. אתה רוצה את הכול? זה אנחנו לא נדע להגיד עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז להכין את זה בבקשה ולשלוח, תודה, יואב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם התייחסת לכתב הכמויות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> ציינתי ואני אציין שוב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא ציין שהוא לא קיבל מהמשרד. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הייתה לי קודם שאלה לגבי כתב הכמויות של משרד ירושלים, ציינתי שפניתי מספר פעמים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כתב כמויות? זה נשמע כאילו אתם קבלנים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אנחנו לא קבלנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני קבלן. אתה יודע למה ביקשנו את זה? כי אנחנו רוצים לדעת מה פרויקט התשתית שלוקח שלוש-ארבע שנים כל שנה 30-20 מיליון. חנוך גם קיבל כתב כמויות, בשיפוץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מתמצא בזה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני רק אחדד, יש לנו מענק בירה שוטף שזה בערך המיליארד שדיברת, ויש מענק בירה פיתוח, לרוב הוא עובר בהחלטות ממשלה סביב יום ירושלים שמתקצבים כל מיני פרויקטי פיתוח של העיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכנית לביא. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. זה לא קשור לחומשי ירושלים שעוברים דרך משרד ירושלים, שנגענו בהם, לדעתי אתמול, בסעיף 83, אלא זה תקצוב דרך משרד הפנים לעיר ירושלים, ככה באופן קבוע שנים אחורה, ככה התקצוב עובר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול אני רוצה לשאול, דפי ההחלפה של משרד החינוך עדיין לא הגיעו, נכון? אוקיי. << דובר >> קריאה: << דובר >> של משרד החינוך, 20, של הפיתוח הגיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 20, לא 60. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 20 לא הגיע ומשרד ראש הממשלה גם לא הגיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> נכון. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בחירות, העדכון ביחס למה שאושר. לגבי 14 אני מזכיר לחברי הוועדה שהצגנו את הסעיף ורק ציינו שנדרש לעדכן את המספרים לאור אישור ועדת הכספים. אני מעדכן את המספרים הנכונים, סעיף 14, 976,042 בהוצאה, 25,300 בהוצאה מותנית בהכנסה, הרשאה לחייב 93 מלש"ח ו-47 שיא כוח אדם. אני אגע במה השינויים ביחס לסעיף שהנחנו כאן. מוסיפים, 142001 הוצאות כלליות הבחירות, יש תוספת של 248,936 אלש"ח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה הכנה לבחירות הארציות. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון, אנחנו בסעיף 14, עדכון. עוד 150,000 הוצאה מותנית ועוד 93 מלש"ח הרשאה להתחייב. ב-149001 יש הפחתה של 11.156 מיליון לאור הנחיית הוועדה שמורידים את הרזרבה, כנ"ל 149001 - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הנחיית הוועדה, זה הנחיית יו"ר הוועדה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> מינוס 17,174 ו-149001 מינוס 1,040. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש התייחסות תקציבית לתשובה לבומבך שהייתה על יועמ"שית ועדת הבחירות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא מכיר את השאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איתן, תודה רבה לך. אלקנה, תודה רבה לך. הלאה, אנחנו מדברים על הוצאות שונות ותשלום חובות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> 02, הכנסת, מתוקצבת בהוצאה ב-1.180 מיליארד. הוצאה מותנית בהכנסה מיליון וחצי, הרשאה להתחייב 85 מיליון שקלים, שיא כוח אדם 962 שיאי כוח אדם ומשרות עב"צ 60. בחלוקה לתוכניות, תוכנית 020201, מרכיבי שכר חברי כנסת, 161 מיליון. תוכנית 0202, תנאי חברי הכנסת, 116,600,000 ₪. תוכנית 0301 פעילות, 211,400,000 ₪. 020302 מוזיאון הכנסת, 6 מיליון ₪ בהוצאה ומיליון וחצי בהוצאה מותנית. תוכנית 020303 - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרת את המסגרת. מספיק את המסגרת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> סעיף 13, הוצאות שונות. בהוצאה 3,037,587,000 ₪ ובהוצאה מותנית 600 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוצאות שונות, מה זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה סעיף שבו מתוקצבת פעילות רוחבית, החלטות ממשלה וכל מיני פרויקטים של משרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההוצאה הכי גדולה פה זה מענקי עבודה, זה כמעט שני שליש מהסעיף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מס הכנסה שלילי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. זה אותו סעיף שאנחנו משלמים בו ביתר משום שיושב ראש הוועדה לא הסכים שלא תהיה הקפאת הצמדה על הסעיף הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ובצדק. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשנה שעברה ביקשנו הקפאת הצמדה על הסעיף הזה והיושב ראש הנוכחי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה עלה לנו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אני לא טועה 70 בשנה הראשונה, 140 השנה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה היה ביחד כשעשינו את זה, גם נעמה הייתה איתנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם לא היינו עושים את זה הכסף הזה היה הולך לסטרוק. לפחות ניצלנו חלק מהכסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה הרכיב העיקרי ויש שם עוד כל מיני החזרי מס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה נחשב הוצאות שונות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> קצת קשה להגדיר את זה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא בביטוח לאומי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כי זה לא ביטוח לאומי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה משולם על ידי הממשלה, זה לא ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי רשות המיסים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם זה יותר רעיוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מכיוון שעופר לא אוהב לשלם כסף, אז העבירו את זה לסעיף אחר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש דברים דומים לזה ברעיון, אבל לא בסכומים, כמו למשל שיש את הוועדה של הפטורים מתשלומי מע"מ על תרופות, אז זה גם דרך פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. תשלום חובות. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> תשלום חובות, תקציב ההוצאה לשנת 2026 עומד על 182,410,000,000 ₪ כשמתוך זה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא 171? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> לא. אם אתם זוכרים אז רוב הסעיף הזה הוא לא תחת מגבלת ההוצאה. יש תוכנית אחת, 840501, החזרים לביטוח הלאומי שהיא כן במגבלת ההוצאה והיא מתוקצבת השנה ב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה שנקרא מלוות פנים. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> תחת תחום פעולה מלוות פנים. התוכנית הזאת מתוקצבת ב-19,600,000,000 שקלים. וכמובן המהות של הסעיף הזה זה החזר חובות, החזרים של האג"חים השוטפים שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עלינו בשנה הזו? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> באופן כללי בסעיף העלייה היא של – לעניין התוכנית של הביטוח הלאומי אני יודע להגיד שהגידול הוא של 150 מיליון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 30 מיליארד? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> של כל הסעיף, התוכנית ספציפית של ביטוח לאומי גדלה ב-150 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והמלוות? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> 30 מיליארד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי יש את הלא סחירים וסחירים? זה בבנדל אחד אצלכם, כי זה 0203, ה-30 מיליארד, הכול ביחד? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה היה פה דף החלפה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא היה פה דף החלפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא דנו בזה, במה דנו? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> ב-45, שזה תשלומי הריבית על החוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הדבר שאולי הכי מהותי להגיד, אני חושב שהדבר שאולי שווה לשקף לוועדה זה שבגדול הביטוח הלאומי הוא אוטוטו או כבר מתקרב שוב לסף בגירעון שוטף, או השנה או בשנה הבאה ולמעשה הדבר היחיד שמשאיר אותו לא בגירעון זה רק ה-19.6 מיליארד עכשיו, ומכיוון שהסכום של הגירעון השוטף שלו גדל כל שנה בין 3 ל-5 מיליארד, אם אני לא טועה, אז בעוד ארבע-חמש שנים, אם אנחנו מניחים איזה שהיא ליניאריות בדברים האלה, שלא בטוח שזה מבוסס, נהיה בגירעון לא רק שוטף אלא גירעון גם בהינתן החזרי החוב האלה שמופיעים בסעיף 84. הנושא הזה מטריד אותנו מאוד באוצר, ואני מקווה שגם מאוד מטריד את הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כפי שאתה שם לב זה מאוד מטריד את הכנסת. היא נוקטת בצעדים באמת - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשביל זה חשוב לי לשקף את זה לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתם הולכים לעשות עם זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא רוצה להתחייב פה על מדיניות ממשלה עתידית, אבל אני חושב שבשנה הבאה אנחנו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להגדיל את הכספים הקואליציוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא אמר ממשלה עתידית ושנה הבאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יהיה חסר כסף דבר איתי, אני אביא לך כסף קואליציוני לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, באמת מה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא אמר לך ממשלה עתידית ושנה הבאה, מה יותר טוב מזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון המקצועי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מן הסתם יהיה צריך לפעול בשני וקטורים. וקטור אחד זה ההכנסות השוטפות של הביטוח הלאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להעלות את דמי הביטוח הלאומי? דבר איתנו עברית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יואב, תגיד מה. אתה אומר הכנסות שוטפות, הכנסות שוטפות זה להעלות את דמי הביטוח הלאומי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה שואל אותי מה זה להעלות ואני לא רוצה להגיד סתם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר, להעלות את דמי הביטוח הלאומי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל עניין אחד שמטריד אותנו בהכנסות של הביטוח הלאומי זה שיש פטורים שניתנים, או סכומי מינימום, אנשים משלמים סכום מינימום, אם הם לא עובדים בכלל הם משלמים סכומי מינימום מסוימים. אבל אם הם עובדים אפילו יום אחד בחודש והם מקבלים תלוש בגין היום הזה אז פתאום אין סכום מינימום, הם משלמים הרבה הרבה פחות מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא הבאתם את זה בחוק ההסדרים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הצענו את זה כמה פעמים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הצעתם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שיהיה סכום מינימום אפילו אם אתה כן עובד, כדי שיהיה מינימום לכל האוכלוסייה ולא יהיה אפשר באמצעות נקרא לזה טריק לצורך הדיון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מרמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מרמה, זה החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולדימיר, בפיצויים היה שיום אחד מוסיף לך את כל החודש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע מתי גיליתי את זה? כשהייתי שלישה גדודית בפיקוד העורף, אז היו מזמינים אותי למילואים חד יומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אייכלר היה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, גם הוא, אני ופרוש ביחד. היו מזמינים אותי לחד יומי, הייתי סטודנטית, פתאום הייתי מגלה שאין לי לשלם ביטוח לאומי וזה היה כזה: אה, נחמד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אז אחד הדברים הנוספים זה שלסטודנטים וכמובן לתלמידי ישיבות, שהם בגדר סטודנטים בהקשר הזה, גם יש תשלום מינימום מופחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לבחורי ישיבות כבר אין. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו גם הצעה שהצענו בעבר ואני מניח שאנחנו נמשיך להציע אותה ואנחנו מקווים שהעובדה ש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השנה לא ראינו את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בשלב שזה הגיע לכנסת כבר לא היה את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והווקטור השני? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הווקטור השני הוא הווקטור שהיינו שמחים לעבוד בו יותר לעומק, זה יהיה יותר קשה כי בצד השני יש אזרחים שנסמכים על הקצאות הביטוח הלאומי, אבל הוא הווקטור שיותר נכון, והדבר שהכי מטריד אותנו שם, ואני לא איש ביטוח לאומי אבל זו עובדה ידועה, זה עניין הסיעוד. זה נושא שלפי דעתי גם מגיע - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל נעשו שם צעדים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הצעד שהגיע לחקיקה ופוצל זה צעד שנועד לשפר את המצב של האזרחים, אבל לא נועד לשפר את המצב של הביטוח הלאומי, הוא צעד שהוא חברתי במהותו, הוא לא פיסקלי, הוא נועד להגן על האזרחים בכך שתהיה תקרה של שכר טרחה שגובות חברות הסיעוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הנושא הזה בהכרח שווה דיון מעמיק מאוד. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו גם סבורים ויש ועדה ממשלתית שישבה בנושא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח הגישה מסקנות ואף מסקנה לא התקבלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המסקנות הוגשו ועובדו לכדי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יתרה מזאת, אני מבין שבטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים היו צעדים ואז הם נעלמו. נכון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא השנה היחידה. מדי שנה אנחנו מקדמים את הצעדים האלה. אני מבין למה הממשלה מתקשה לאמץ אותם, כי אלה צעדים קשים, קשים ליישום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלה צעדים לא פופולריים, בטח בשנת בחירות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם קשים ליישום, בצד השני יש אנשים שבאמת נזקקים לסכומים, אבל הנושא צריך לקרות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף, כפי שאמרת, בעוד חמש או שבע שנים אנחנו נגיע למצב שהוא כמעט אל חזור. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בהחלט, ואני חושב שגם הממשלה וגם הכנסת צריכה לדרוש מהממשלה להתייצב אל מול האתגר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכנסת עדיין מחכה לתשובה מ – לא משנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חברים, תודה רבה לכם, אגף התקציבים, החשכ"ל, כל עובדי המשרדים למיניהם, חברי הכנסת כמובן, הנהלת הוועדה, הייעוץ המשפטי, הפרוטוקולים, ערוץ הכנסת, הסדרנים, משמר הכנסת, דובר הכנסת, כולם, תודה רבה לכולם. תודה רבה לכולם, לילה טוב ובשורות טובות לעם ישראל. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:53. << סיום >>