פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 915 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, ד' בניסן התשפ"ו (22 במרץ 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר יוסף טייב – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי חברי הכנסת: קארין אלהרר יעקב אשר חיים ביטון משה טור-פז מאיר כהן מירב כהן אופיר כץ מיקי לוי מוזמנים: אוראל אברהמי – רח"ט משאבים מ"י, המשרד לביטחון לאומי יהודה כדורי – ר' חו' מאקרו תקציב מ"י, המשרד לביטחון לאומי משה בכר – סמנכ"ל את"ב, המשרד לביטחון לאומי עידו בן ששון – רע"ן תקציבים כב"ה, המשרד לביטחון לאומי הדר פוקס רויץ – אגף תקציבים, משרד האוצר יואב הכט – רכז מאקרו, משרד האוצר ינון גוטגליק – סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר שרית פלבר – עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים דודי מזרחי – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה, משרד החינוך שרי שלזינגר – מנהלת אגף תקציבים מינהל חינוך התיישבותי, משרד החינוך שי קלדרון – מנהל מחוז חרדי, משרד החינוך עמוס ציאדה – מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך שנית פנחסי-הראל – סגנית בכיר ליועצת המשפטית, משרד החינוך שרית חאיק שפיגלשטיין – היועצת המשפטית, משרד החינוך מרים גראזי רוזנבאום – יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד החינוך ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026, מ/1923 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום ראשון, י"ד ניסן התשפ"ו – 22 במרץ 2026. אני רוצה למסור השתתפות בצער למשפחה של ההרוג במשגב עם, לכל המשפחות שנפגעו אתמול, בין אם חס וחלילה בגוף, בין אם ברכוש, אוהבים אותן ומחזקים אותן. אנחנו נתחיל בהשלמה שביקש חבר הכנסת שירי לשאלות שהיו לו, בתשובות שהובטחו לו מהמשרד לביטחון לאומי. נתחיל עם השאלה על המכת"זית. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אין כוונה לקנות מכת"זית חדשה או להחליף את הישנות. הן לא צריכות להיות מוחלפות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יהודה בדיון הקודם אמר שאתם מתכוונים להחליף את המכת"זיות הישנות. אין כוונה כזאת? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה לא בתכנית העבודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה התוספת? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אין שום תוספת. אמרתי שיש במשטרה מכת"זיות שמוחלפות - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרת בדיון הקודם שרוצים להחליף. << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אז אולי הייתה אי הבנה. מה שאמרתי זה שיש מכת"זיות במשטרה שמוחלפות על פי תכנית החלפה מסודרת פעם ב-10 שנים. כרגע, בשנת 2026, אין תכנון להחליף שום מכת"זית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמה יש סך הכל, ומה התוספת לסעיף הזה? << אורח >> יהודה כדורי: << אורח >> אין שום תוספת לסעיף. יש במשטרה 13 מכת"זיות סך הכל. שתיים כרגע מושבתות, יצאו משימוש. יש הצעת חוק לאיסור שימוש בבואש, והצעת חוק נוספת לגבי צילום 360 מעלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על כל אגף הדוברות מה התקציב, איפה אני רואה את זה, מה החלוקה. קצת פירוט על מערך הדוברות במשטרה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> הדוברות מונה 77 תקני קבע, והתקציב השוטף שלה עומד על 10 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היה ב-2024? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא היה שינוי, פחות או יותר אותו דבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה ששאלתי אז על השיפוץ. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה לא משהו שקרה השנה, ב-2025, זה משהו שקרה ב-2024. לאורך השנים לא בוצע שיפוץ כלשהו. מדובר במבנה מיושן שבמהלך השנים התגלו בו בעיות איטום, נזילות בחודשי החורף, בעיות בתשתית החשמל והתקשורת. במסגרת השיפוץ בוצעה החלפה מלאה של כל התשתיות, לרבות התקרה, הריצוף, האיטום והריהוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסך של? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כשלושה וחצי מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגבי השוטרים בחלוקה לסיור, כחולה, תנועה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בשלוש השנים האחרונות מצבת כוח האדם במשטרת ישראל גדלה ב-3,400 שוטרים, מתוכם 2,900 במשטרה הכחולה, 1,100 במג"ב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-1,100 של מג"ב אתה מכניס את המשמר הלאומי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כולם במשמר הלאומי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך חלוקה מה למשמר ומה - -? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> המשמר הלאומי הוקם לפני שלוש שנים. יש שם 950 תקנים, מתוכם משהו כמו 700 מאוישים. מתוך ה-1,100 תקנים 700,750 הם של המשמר הלאומי. מתוך 3,442 תקני סיור 3,104 מאוישים, כך שסך כל האיוש עומד על 90.2%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקני הסיור לא גדלו במהלך שלוש השנים האלו? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש גידול בתקני הסיור. לא הייתה שאלה לגבי הגידול בתקני הסיור, אבל אנחנו יכולים לתת את התשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בסיור? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בסיור אנחנו עומדים על 90% איוש. התקן נטו הוא 3,442, מתוכו האיוש הוא 3,104. במשטרה הכחולה אנחנו מדברים על תקן נטו של 24,697, מתוכם מאוישים 24,039, ובמג"ב אנחנו עומדים על תקן 5,319, מתוכם מאוישים 4,929. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התקינה אל מול האיוש בפועל ב-2024,2025,2026 עלתה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> התקינה עלתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעיקר בסיור. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אין לנו עדיין נתונים על הגידול בתקינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה הזאת התבססה על הנתונים החסרים שהיו בספר התקציב. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> הנתונים קיימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האוצר והכנסת לא מצליחים לקבל תשובות. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש דוחות שמדווחים למשרד האוצר על נתוני האיוש שלנו. אנחנו אמנם נמצאים במרכב"ה אחרת, לא במרכב"ה הממשלתית, אבל יש דוחות שמועברים לאוצר שמציגים את נתוני האיוש בכל רגע נתון, עם חלוקה למערכים. מערך התנועה במשטרה מונה 1,915 תקנים ו-355 כלי רכב, כאשר האיוש עומד על סדר גודל של 93%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה נגזרת מהכחולה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> התנועה רק בכחולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נפרד מהתקנים שמסרת? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה חלק מהכחולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם יש לנו בסיור 3,104 שוטרים אל מול 3,442 תקנים, 1,900 מהם הם במשטרת התנועה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> משטרת התנועה לא נכללת בסיור. מדובר על עיסוק אחר, נפרד, עם 1,900 תקנים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שיטור עירוני. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> 1,235 תקנים של שיטור עירוני ושיטור מועצתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פה אתה מדבר רק על השוטרים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> רק על השוטרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 2026? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ב-2024 וב-2025? אותו מספר? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא. היה גידול במערכי השיטור העירוני לאורך שלוש השנים האחרונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה גדל ב-2026? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ב-2026 עדיין לא גדל. יש תכנון להגדיל ב-2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש רזרבה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש תקנים נוספים, 24 יחידות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז גדל. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> עדיין לא, כי התקציב עוד לא מאושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה התכנית? << אורח >> משה בכר: << אורח >> יש כוונה להגדיל את השיטור העירוני. אני לא רוצה סתם להטעות את חברי הכנסת, זה עוד לא אושר סופית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם התקנים של השיטור העירוני הם בנפרד כמו משטרת התנועה או שהם חלק מתקני הסיור? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה לא שייך לסיור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בנפרד? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה שייך לכחולה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התכוונתי לכחולה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> השיטור העירוני הוא נפרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הוא גדל השנה או עתיד לגדול השנה מבחינת יחידות? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> סדר גודל של 24 יחידות, 150 תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה רק ל-2026? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ל-2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה מתוקצב השיטור העירוני? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ב-07. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-80 – משטרת ישראל? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חלק מהגידול בתקציב הולך להגדלה של השיטור. כמה עולות 24 יחידות שיטור? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> 35 מיליון שקל, ללא עלויות השכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוקצבות 91 היחידות שקיימות היום? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בשנה הראשונה אנחנו מתקצבים גם את ההצטיידות החד פעמית, את כלי הרכב. העלויות של היחידות הקיימות הן עלויות שוטפות של דלק, ארנונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את הארנונה אתה לא משלם. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בטח שכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במבנים של העירייה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> במבנים של העירייה לא משלמים ארנונה. העלות השוטפת של המערך הקיים עומדת על בערך 370 מיליון שקל בשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בר אילן. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כמו שדיברנו בדיון הקודם, יש 30 תקנים שהוקצו ליס"מ ירושלים. פרסמנו לאחרונה, ב-2026, עוד 12 תקנים להקמה של נקודת בר-אילן, מתקנים חדשים עם כוחות של משטרת ישראל. סך הכל נפתחו 37 תיקים, כאשר מתוכם יש – אני מונה את העיקריים - שמונה תיקים של שריפת טרקטורים וציוד אחר, ארבעה תיקים של גניבת ציוד, תיק של השלכת חומרים לעבר עובדים, תיק אחד אודות נזק לכלים. שאר התיקים היו אירועי הפרות סדר שלוו בגרימת נזק למדרכות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בלי קשר ל-37? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה חלק מה-37. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במשך 4 שנים היו רק 37 תיקים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר "תיקים", האם זה אומר כתבי אישום? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לאו דווקא. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא הכל מבשיל לכתב אישום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הבשילו? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נתון מאוד מאוד חלש. מדובר על כחצי מיליארד ש"ח שיצא מכספי הציבור על ונדליזם, על פיגוע בתשתיות. 37 תיקים בארבע שנים על השחתה זה ממש כלום, זה אוזלת יד, זה לסמן "וי". << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יכולים להיות כמה נאשמים בכל תיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יכול להיות שזה הרבה נאשמים בתיק? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בהחלט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ויכול להיות גם שלא. יכול להיות שיש ארבעה נאשמים בכל ה-37. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עובדתית זה לא מרתיע אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שמשהו הבשיל. אולי אחד או שניים הבשילו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין פה הרתעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נזק לשופל זה מיליונים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> המשטרה לא מגישה תביעת נזיקין. על פגיעה בשופל אנחנו מגישים פלילי, כשעל בסיס זה יש תביעת נזיקין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-30 תקנים הוקצו ב-2023? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאז הגיעו לכנסת עם עוד העברה של 77 מיליון שקלים לחברות אבטחה פרטיות, כי אתם לא מאיישים 24/7. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא לקחנו את השוטרים והסטנו אותם למקומות אחרים. בחלק מהמקרים אנחנו נותנים הרבה יותר שוטרים בנקודת בר אילן, בחלק מהמקרים השוטרים משמשים לפעילות אחרת. אם אני לוקח את ה-30 איש 24/7, זה נותן לי סדר גודל של שבעה, שמונה אנשים בכל רגע נתון - יחידת יס"מ לא יכולה לתפקד בצורה כזו. הדרישה של משטרת ישראל לטובת האבטחה של קו רכבת בר אילן עמדה על 250 תקנים תוספתיים - זה מה שהונח על שולחן האוצר עוד בשנת 2021 - ובסוף קיבלנו 30 תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקו הבא הוא עוד יותר בעייתי, נכון? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש בעיה להיכנס לתוך התעדוף של משטרת ישראל באיפה היא מציבה את הכוחות שלה. יש אתגר מאוד מאוד גדול בירושלים בגלל תתי איוש מסוימים ביחידות מסוימות. כשהממ"ז בא וצריך להחליט איפה הוא שם את הכוחות, יש לו את שיקול הדעת המקצועי והמבצעי שלו. ברגע שרוצים "לקנות" שירותי שיטור ייעודיים רק לרק"ל כך ששום דבר שקורה בעיר לא יפגע בכמות השוטרים המוצבים ברק"ל, צריך להביא לשם כוח אדם. הבקשה עמדה על 250 תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קיבלתם 30. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> קיבלנו 30, כאשר 12 מתוכם אנחנו מסיטים. ממ"ז ירושלים הקודם בא למשרד האוצר ואמר: "לפני שאני בא ומבקש תקנים נוספים, בואו נלך לאיזה שהוא מהלך שמתמרץ את השוטרים כדי שנוכל להגדיל את האיוש, כשרק אז יהיה טעם לדרוש תקנים נוספים". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התמרוץ היה ספציפי לירושלים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. בשנת 2025 נחתם איזה שהוא הסכם עם חשכ"ל על תוספת של מענקים לשוטרים בירושלים. המענק ניתן בחודש אוקטובר 2025. אין לנו עדיין יכולת לבוא ולראות אם הוא היה אפקטיבי, אבל זה משהו שאנחנו בודקים. הטענה המרכזית של מחוז ירושלים הייתה שבהעדר שוטרים, וזה לא משנה כמה תקנים יינתנו, אין לו יכולת לתת מענה כמו שצריך לקו הרכבת הקלה. אנחנו רוצים לוודא שהמענק הזה משפר את האיזון בין יציאות וכניסות למחוז ירושלים, אבל אי אפשר לצפות שעם תוספת מזערית של 30 תקנים תהיה חסינות לעבודות של הרכבת הקלה בירושלים ושלא יילקחו משם שוטרים למשימות אחרות. בעוד המדינה משלמת מיליונים רבים על נזקים שנגרמים, בעלויות יותר נמוכות היה אפשר לחזק את שירותי המשטרה, להציב שוטרים בעלויות הרבה יותר נמוכות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם היו 200 תקנים, האם היינו יכולים לחסוך מראש חלק מהוונדליזם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בוודאי. כמובן שתקנים ריקים לא עוצרים ונדליזם. צריך לעשות מהלך משולב על ירושלים, צריך להגדיל את התמריץ לשוטרים שבאים לשרת בירושלים, כי השירות הוא לא שירות פשוט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חברות אבטחה מוגבלות בהקשר הזה? הן לא יכולות לתת את מה שאתם נתתם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לחברות אבטחה יש את התפקיד שלהן, אין להן סמכויות של שיטור, הן לא מופעלות על ידנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר שארבע שנים עושים משהו שהוא חסר - גם זה איזה שהוא מחדל בפני עצמו. יש חלופה שהצעתם שלא לקחו ובמקומה לקחו חלופה שלחלוטין לא עובדת וממשיכה לעלות הון עתק מכספי ציבור. נכון שזה לא באחריותכם, אבל יש פה כשל מאוד מאוד חמור שעולה לציבור הון עתק. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. הנושא של תשתיות לאומיות הוא בסדר עדיפות של משטרת ישראל, אבל יש דברים שקודמים לנושא של התשתיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא נקרא פעולת טרור לחבל בתשתיות לאומיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תענה על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מבחינתי חד משמעית פעולה של פיגוע בתשתיות לאומיות. כל מי שיש לו עיניים ושכל ישר יכול להבין שזאת פעולת חבלה בתשתיות לאומיות, שזה טרור לכל דבר ועניין שמתבצע כבר ארבע שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי שאלה על התקציב למלחמה בפשיעה נוכח הקיצוץ והעברת הכספים של דצמבר 2025. איפה זה מופיע בתקציב? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בדצמבר 2025 עברה החלטת ממשלה 3352 שבמסגרתה משטרת ישראל קיבלה 106 מיליון שקל עבור חיזוק של שתי יחידות מסווגות של המשטרה, רכש טכנולוגיות ואמצעים מיוחדים. המשטרה מבוקרת בהקשר של מימוש התקציבים שהוסטו מ-550. מימשנו את כל ה-106 מיליון שקל עבור חיזוק שתי היחידות והרכש הטכנולוגי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא כל התקציב? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, זה על החלטת ממשלה שעברה בדצמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 106 מתוך 220 עברו אליכם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והוקמו - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא הוקמו, אלא חוזקו בצורה משמעותית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "בצורה משמעותית"? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בעיקר בתקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תקנים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> סך הכל 38 תקנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה תוספתי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> סך הכל במסגרת החלטת הממשלה יש 76 תקנים ליחידה משותפת עם שירות הביטחון הכללי ועוד שתי יחידות קיימות של משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כל ה-106? אם זה תקנים זה לבסיס התקציב. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה התקציב הזה עכשיו נמצא? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בתוך תוספת התקנים של משטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 80? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השכר עלה השנה כחלק מהסכמי השכר? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך ה-106 זה תקני שכר שהוספתם? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ב-106 אין עלויות שכר בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הסטה של תקנים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זו הסטה של תקנים מתוך המשרד לביטחון לאומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עוד ב-106? אמצעים טכנולוגיים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא באים לכנסת ומפרטים מה התכנית? מעניין אותי מה עושים בעניין של המלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל לא מלמעלה. יש ועדה שאמורה לפקח על האירוע הזה. גם משרד הביטחון עושה את זה, אתם לא מיוחדים כל כך. << אורח >> משה בכר: << אורח >> תכנית העבודה המפורטת והסופית עוד לא אושרה על ידי המפכ"ל והשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע מוזר. איך תכנית עבודה לא מאושרת אבל מאושר תקציב? תכנית עבודה אמורה להיות מקושרת לתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לקחו את הכסף בשביל למנוע את הרציחות בחברה העברית, בשביל למנוע את הפרוטקשן בחברה הערבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך תכנית עבודה מאושרת תלוית תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שלא. הכל תלוי תקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפיין טיונינג שלה תלוי בתקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי השב"כ יתחיל לפעול עם הכסף שהוא קיבל? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא יכול לענות במקומו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל צריך שיהיה תיאום איתכם, הם לא יכולים לפעול באופן אוטומטי. האם אני טועה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> החלקים שלנו ביחידה המשותפת נמצאים בהתקדמות, והתקנים התחילו להיות מאוישים לפני משהו כמו חודש. לגבי גרעין העבודה של שירות הביטחון הכללי, את זה צריך לשאול אותם, אני לא יכול לענות בשמם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין לא התחיל שיתוף הפעולה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש את סיום התכנון והמעבר לשלב הביצוע, אם מבחינת התקציבים ואם מבחינת איוש התקנים. אני יודע שהם פועלים כדי לאייש את התקנים אצלם, שהם פועלים לגבי הפריסה וכל הדברים הלוגיסטיים, אבל לגבי ההפעלה המבצעית אני לא יכול לענות במקומם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש יחידה מיוחדת, אגף מיוחד? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש פרויקטור במשטרה שממונה על הפשיעה בחברה הערבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה התקציב של האירוע הזה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> בסוף זו מינהלת מאוד קטנה שהתפקיד שלה הוא לתאם את הפעילות של המשטרה במגזר. זה גוף מטה, זה לא גוף אופרטיבי נכון לעכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא היה נכון לאחד את גוף המטה עם הגוף האופרטיבי ולהקים מינהלת כזאת, בטח עכשיו נוכח הכספים שהוקצו? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כי כרגע אין גוף אופרטיבי שכל תפקידו לטפל בפשיעה בחברה הערבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> זה פרוס על פני הרבה יחידות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הקמתם גוף אופרטיבי שאמור לטפל באלימות כנגד נהגי אוטובוסים. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> נגד נהגי אוטובוס? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח. יש פרויקטור, ואפילו יש יועץ חיצוני ששכרו - לדעתי זה היה מפקד מרחב ירושלים לשעבר, תורג'מן. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> עבור המשטרה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה כוח ייעודי שאמור להיות מתוקצב כבר השנה. לקחו ארבע ערים, שזה אשדוד, ירושלים, בית שמש - - << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא אמורים להיות מתוקצבים כוחות משטרה במסגרת הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה שלי. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא מכיר את זה בכלל. משהו שנמצא בשלב הפרקטי אני אמור להכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא קיים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא מכיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתם לא מפרסמים את נתוני הפשיעה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> שלושת הרבעונים של שנה שעברה הועברו להלמ"ס ופורסמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק להלמ"ס? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים להעביר את זה למ.מ.מ? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם זה עובר להלמ"ס, זה גם יגיע למ.מ.מ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על רשות הכבאות בנוגע להקמה של תחנה ביישובי הגולן, בייחוד במג'דל, בגלל תוואי השטח והסקת המסקנות כתוצאה מהנפילה שנהרגו בה 12 ילדים. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> לא קיבלנו שאלה ספציפית לגבי הגולן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה שאלה ספציפית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי על בית ג'אן, כי הבטחתם לנו שיתחילו לבנות בבית ג'אן. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> בבית ג'אן אנחנו עומדים לבנות. אמורה להיות תחנה במסעדה שברמת הגולן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במסעדה יש כבר. יש שם נקודה – זו הכבאית שלא הצליחה להגיע למג'דל שמס. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> זו שאלה ספציפית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לחזור אלי? << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את התחנה במסעדה אתה מתגבר? << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> יש שם עמדה כזאת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כבאית אחת במסעדה, כבאית משנת טיכו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא להעביר אותה למג'דל? זה הרבה יותר חכם. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> זה שיקולים של המחוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מסעדה זה אמצע. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> גם המחוז שמעלה את הדרישות והצרכים לא מעלה תחנה במג'דל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תחנות משטרה וכיבוי ב-2026 מרחיבים? זה בסעיף הפניות. << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> אמורות להיות 17 תחנות כיבוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 17 חדשות? << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> חדשות, וזה ביחד עם תכנית 550. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה תחנות ב-550? << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> שש תחנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הסטטוס שלהן? << אורח >> עידו בן ששון: << אורח >> אנחנו נדון על הסכומים ועל ההסכמים עם רוב העיריות. לפי התכנון שלנו עד אמצע 2027 כל התחנות יהיו בנויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעמוד 20 בחוברת הכחולה היה קיצוץ של 709 מיליון ₪. איפה זה בא לידי ביטוי? << אורח >> משה בכר: << אורח >> מכיוון שהתוספת יותר גדולה מהקיצוץ לא היינו צריכים לקצץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הבינוי של תחנת המשטרה בשפרעם יסתיים? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא מדובר על להקים תחנה חדשה, מדובר על המבנה של התחנה. יש כמה תחנות משטרה שנבנות. יש תחנה חדשה בלוד, בקאסם, בשדרות, בעוז בירושלים, בלב תל אביב, בקרית אתא, בבקעה, בבאר שבע, בנצרת, בשפרעם, ברהט ובערד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תברר לי לגבי שפרעם, כי אני עובר ושם ואני רואה שזה לקראת סיום. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> חודשים בודדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חינוך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו מדברים על סעיף 20 – משרד החינוך. 96,883,085,000 ₪ בהוצאה, בהוצאה מותנית בהכנסה 4,570,992,000 ₪, בהרשאה להתחייב 1,889,099,000 ₪ ו-2,787.5 שיאי כוח אדם. 206001 זה פעילויות מטה מרכזיות. תכנית המטה - 2,078,455,000 ₪ בהוצאה, 35 מיליון הוצאה מותנית, 161 בהרשאה להתחייב ו-2,421.5 שיאי כוח אדם. התכנית השנייה היא החינוך המיוחד – 206101. בתכנית פעולות של מטה המשרד יש את שיאי כוח האדם של המשרד ופעילויות שונות שמתוקצבות, כמו תאגידים סטטוטוריים, יד ושם, הספרייה הלאומית. בתכנית של החינוך המיוחד ההוצאה היא כמעט 20 מיליארד לחינוך המיוחד בחינוך הרשמי ובמוכר שאינו רשמי. בתכנית של הקדם יסודי מתוקצבים גני הילדים ברשמי ובמוכר שאינו רשמי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מגיל לידה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מגיל שלוש. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסעיף הגיל הרך יש 46 מיליון שקלים. בתכנית הראשונה ביסודי וחטיבות ביניים יש את תקציב בתי הספר הרשמיים, שזו תכנית הגפ"ן – 22,458,000,000 ו-1,077,000,000 בהוצאה מותנית. בחינוך העצמאי יש 2,101,000,000 בהוצאה, ובמעיין החינוך התורני יש 1,234,000,000 ₪ - אלו התכניות שמתוקצבות בהן רשתות החינוך העצמאי ובני יוסף. במוכר שאינו רשמי יש 508,000,000, כששם מתוקצב המוכר שאינו רשמי ביסודי ובחטיבות הביניים. 63,005,289 ₪ זה מוסדות הפטור. החטיבה העליונה זה 15,311,000,000. שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח – 4,955,000,000, ו-1,300,000 בהוצאה מותנית. המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער – 5,534,000,000 ₪. 234,000,000 בהוצאה מותנית, 11,000,000 בהרשאה להתחייב ו-366 תקני שיא כוח אדם, זו התכנית שמתוקצבות הפנימיות, כפרי הנוער וכלל בתי הספר של החינוך התיישבותי, שזה בעיקר בתי הספר במועצות האזוריות. 6702 - הארכת יום הלימודים. זו התכנית שבה מתוקצבים הצהרונים, הזנה במערכת החינוך וצהרונים של החופשות. 9703 זו התכנית של מינהל החינוך הדתי. 206801 – תנאי שירות והכשרת עובדי הוראה - זו התכנית שבה מתוקצבות המכללות להכשרת עובדי ההוראה. יש גם תקציבים שהמדינה מעבירה עבור הסתדרות המורים וארגון המורים ועבור ימי הדרכה שניתנים בבתי הספר. 206901 - תרבות יהודית, כשבסעיף הזה כרגע מה שמתוקצב זה רק תרבות יהודית חרדית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא נמצא בתכניות הלימודים? 69 זה בנוסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 69 זה התחום, בתוכו יש שתי תכניות. תכנית אחת זה תרבות יהודית שהייתה פעם אגף במשרד החינוך והועברה למשרד ההתיישבות, כשמה שנותר בתוך התכנית הזאת זה תרבות יהודית חרדית, תקציב שהוא ברובו קואליציוני. 206902 זה מוסדות תורניים, שזה בעיקר תקציב התמיכה בישיבות. 207001 זה רזרבה להתייקרויות של ארבעה אחוז. גם 207002 זה ארבעה אחוז. חלק מהתקציב זה גם הרזרבה להסכמים קואליציוניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-1.6 הקואליציוני, נכון? בשתי הרזרבות או רק באחת? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ב-207002 יש חלק שהוא רזרבה עבור תקציב קואליציוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מהחלק הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בתוך הרזרבה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעבר לארבעה אחוז יש רזרבה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בהצעת התקציב שהוגשה היה תקציב מאוד גדול כיוון שלא הייתה החלטת ממשלה לגבי קואליציוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם היה ברזרבה לעמידה במגבלה פיסקלית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה היה שם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בתוך הארבעה אחוז? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא בתוך הארבעה אחוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מעבר לארבעה אחוז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה רזרבה לאי עמידה במגבלה פיסקלית, לא רזרבה לעמידה במגבלה פיסקלית. ממתי קואליציוני זה חלק מעמידה במגבלה פיסקלית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ניתן לשנות את שם התכנית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תהפכו את הקואליציוני לעמידה במגבלה פיסקלית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא הפכנו, לכן ציינתי את זה במפורש לחברי הכנסת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדובר, כמו שכולנו מבינים, בסעיף מאוד מאוד משמעותי בימים של מלחמה. זה אחרי דיון שהיה לנו ביום חמישי בנושא משימות לאומיות, כששם ראינו בשלב הזה כבר, עוד לפני אישור התקציב, הצטברות של חצי מיליארד שקל כספים קואליציוניים. גם כאן אנחנו רואים את אותה השיטה של טפטופים על טפטופים שמקשים עלינו, חברי ועדת הכספים, להבין את התמונה המלאה. אני יכולה גם לציין, וזה מהעבודה שעשיתי עם אגף התקציבים בנושא המשימות הלאומיות, המשרד של סטרוק, שגם אגף התקציבים הופתע מהתוצאות כשסוכמים את השיטה החדשה שנוצרה, של לשים בצד סכומים של כסף קואליציוני, לכתוב בהחלטת ממשלה שזה יפוזר אחרי שיהיו חוות דעת משפטיות, לייצר מסלול ירוק, שזו המצאה של הממשלה הזאת, מסלול משפטי לכספים קואליציוניים. הצוותים המקצועיים מרוב ייאוש הרפו, אפשרו לממשלה לשים בצד כסף שיכול להיות מקור תקציבי לפיצויים לעסקים, לגירעון, כשהשחרור שלו טיפין טיפין יהיה לפי חוות דעת משפטיות. זה במקום לעבוד הפוך - להוסיף לתקציב ולגירעון רק דברים שמראש יש לגביהם חוות דעת משפטית. מה זה המסלול הירוק הזה? במקרה הזה אנחנו רואים חוות דעת ישנות. מרוב אינפלציה בכספים קואליציוניים הגיעו לסיכום שאומר שמה שעבר בשנים קודמות יהיה במסלול ירוק של כספים קואליציוניים, שכסף קואליציוני כשר בשנה שעברה יהיה גם השנה. למה? כך אנחנו מוצאים את עצמנו, חברי ועדת הכספים, שהתפקיד שלנו לשקף לציבור את האמת, אובדי עצות. אנחנו מקבלים חוות דעת ישנות - כך היה במשרד של סטרוק ביום חמישי - ואנחנו צריכים להגיד שפה הסכום שונה כי זו חוות דעת משנה שעברה, שפה עבר ככה, שפה הסכום לא נכון וצריך עדכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו חוות דעת מ-2023. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. פה זה חמור במיוחד, פה יש סכומי עתק עם חוות דעת משנת 2023. אצל סטרוק שאלנו שאלות, כשרק אחרי חפירה הבנו שבמסמך הישן של המשרדים למשרד שלה לא אושרו עוד 184 שנמצאים בחנייה. פה המצב הוא עוד יותר גרוע, כי יש החלטות של ממשלה ששמות בצד סכומי כסף. אנחנו נשב פה כל היום, כי הסכומים הם בלתי נתפסים, כי כמות הסעיפים עולה על כל דמיון ויש פה כפילויות. גם פה אומרים שיבדקו את הכל אחרי שיהיו חוות דעת משפטיות. למה אני רוצה לומר כמה מילים על השיטה, על כך שהיא מקוממת ובעיני יש בה ספק משפטי? כי השיטה החדשה של הממשלה הזאת, שהיא כפולה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש יועץ משפטי למשרד האוצר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איפה הוא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה יועץ משפטי לוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נוצרה כאן שיטה שלא הייתה כמותה, שקודם מאשרים את הכסף שלא עבר מסננת משפטית. יש חוסר חוקיות של כל הפעולה הזאת, כי היא לא מאפשרת ניהול תקציבי ראוי, כי היא עוקפת את כללי התקציב. תקציב עובר כאשר יש חוות דעת משפטית ואז מייעדים אותו לשימושים. פה הכל הפוך. התופעה הזאת השתרשה רק בממשלה הזאת, זאת לא תופעה שהייתה קיימת קודם בכזה קנה מידה. סעיף הסל בהחלטות הממשלה אומר שכל הכספים האלה יהיו מותנים בחוות דעת משפטית, רק שאז מתחיל לחץ שיטתי, החל מהתקציב בדפי ההחלפה, כלה במהלך כל השנה בדפי העברות. לוחצים במכבש על הייעוץ המשפטי ועל הדרגים המשפטיים לשחרר עוד ועוד כסף, וכנ"ל בכספי רזרבה. יש כספי עתק ברזרבה שחורגים הרבה מעבר לארבעה אחוז המקובלים, חונים שם כספים קואליציוניים מראש ללא אישור משפטי. עכשיו גם בנו מסלול ירוק, שזה חטא על פשע. את מה אפשר לשחרר במיידי? את מה שהיה שנים קודמות, את הכסף הפוליטי. מה זה ההוצאות האלו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> המסלול הירוק הוא מעין התחייבות על אופן העבודה, אבל הוא לא חידוש גדול. מה הכוונה? מאז ומעולם קואליציוני שהיה עליו חוות דעת יכול היה להיכנס לתוך התקציב - זה היה נכנס לתוך התקציב גם בממשלה הקודמת וגם בממשלות עוד יותר מוקדמות, לכן בהקשר הזה אין פה שום חידוש. אמנם ההמשגה של מסלול ירוק היא חידוש, ואני גם חושב שמבחינת ההיקפים מדובר פה בהיקפים הרבה יותר גדולים, מה שמעיד בעיקר על ריכוז המאמץ מבחינת הדרגים המעורבים בשביל ליישם את זה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה ריכוז מאמץ? << אורח >> קריאה: << אורח >> להפוך את זה לבסיס. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני חושב שהדבר הכי חריג זה אולי המועד שבו התקבלו החלטות הממשלה לגבי הייעודים של הכספים הקואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את המשפט. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם הייתה מתקבלת החלטת הממשלה על ייעוד הכספים הקואליציוניים בעת קביעת התקציב במקום החלטות מסגרת, אז הייתה תקופה של חודשיים שבה היה ניתן להעביר את חוות הדעת ולמקד את הדיון בהן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתה אומר? שלא מוצה הדיון? אתם נותנים חוות דעת קארט בלאנש? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה עוד יותר מחמיר את המצב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה צודק, זה מה שאמרתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כאשר נשאר רק שבוע יש מן הסתם יותר לחץ על הגשות חוות הדעת, הדברים נעשים בצורה מאוד מאוד זריזה. מכוון שהמסלול הירוק הוא בהגדרה רק דברים שנבדקו ואושרו בשנה שעברה או בשנים קודמות, אנחנו לא חושבים שיש כאן פגיעה במקצועיות של הבדיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה יוצא מנקודת הנחה שהכסף הפוליטי שהיה ראוי בשנה שעברה הוא אוטומטית ראוי בשנה הזאת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני מסתמך על הדרגים שאישרו את חוות הדעת, על כך שהם עשו את זה בצורה מקצועית לחלוטין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דורש בדיקה עצמאית מחדש בנובו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני יודע שאחת השאלות שנשאלות במסגרת הבדיקה גם השנה, אפילו אם זה אותו סכום וזה אותו מלל, היא אם יש שינוי בנסיבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה סותר את עצמך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם להיות באמצע מבצע צבאי זה לא שינוי נסיבות שדורש דקדוק יתר לגבי הנחיצות של הדברים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי מנגנון האישור המנורמל של כספים קואליציוניים כתוב: "בהתאם להחלטת ממשלה 3560 מליל התקציב דצמבר 2025, המתבססת על החלטת ממשלה 2824 ממרץ 2025 שעניינה שינוי סיווג של כספים קואליציוניים, נקבע כי אם הוכחה רציפות תקצוב של 10 שנים אחורה ניתן להכניס כספים קואליציוניים שעומדים בתנאי רציפות לבסיס התקציב". כך למעשה נרמלנו הלבנה של כספים קואליציוניים לבסיס תקציב בשל תנאי רציפות התקצוב שהפכו לקריטריון מספק להכשרת אותם כספים ופירוק מנגנוני הפיקוח הנדרשים לגביהם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כאן יש חידוש של הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, אם עשינו משהו לא כשר ולא חוקי מספיק זמן, נהפוך אותו לחוקי ולכשר. הוכחת רציפות התקצוב לא מראה לנו הרבה, כי משרד האוצר יכול להחליט שלא לתקצב סעיפים מסוימים בבסיס התקציב דווקא משום שאלה משקפים העדפה סקטוריאלית או מכוונים לפרויקטים מסוימים באופן מפלה. בגלל שהם בנויים באופן שלא מתיישב עם קריטריונים שוויוניים ועם תבחינים שוויוניים, הם נשארו לא פעם קואליציוניים. לא לגבי הכל, אבל כן לגבי מאסה מרכזית בהם. החלטת הממשלה הזאת אומרת: אם תקצוב סקטוריאלי ובעייתי שלא הצליח להיכנס לבסיס התקציב מסיבות מוצדקות החזיק איתנו מספיק זמן באופן עקום, בואו נכשיר אותו, כאילו מדובר בהחלטת ממשלה רשמית המגובה בעבודת מטה מקצועית. ההחלטה הזאת מרסקת אתכם, הדרג המקצועי, מורידה כל רסן. כל דרג מקצועי שדיברתי איתו על הנושא בשנים האחרונות אמר לי מאחורי הקלעים שזה עקום. מדובר בשיטה פגומה ביסודה, שמאפשרת הקצאה של כספים סקטוריאליים ללא חוות דעת משפטיות מעודכנות. לדוגמה, בשנה שעברה התחייב מר חיים מויאל, מנהל אגף בכיר חינוך ילדים ונוער בסיכון, לייצר מנגנון אשר יוודא כי תקצוב לא יגיע לאברכים חונכים או לנוער חייבי גיוס, משתמטים. מכיוון שבמקרה הזה לא הוקם מנגנון שכזה, אין לאשר תקצוב לגופים מחויבי בדיקה עד שיוקם מנגנון תיאום מול צה"ל כפי שהובטח לנו בשנה שעברה. עכשיו אני מגיעה לאחת הסוגיות היותר בעייתיות. ברור כי במעמד אישור התקציב המשרדים, ביניהם משרד החינוך, לא ירצו להודות שהם נכשלו בהקמת מנגנונים שהתחייבו להקים. כמובן שנוח יותר להכשיר כספים קואליציוניים באמצעות חוות דעת לא מעודכנת משנים קודמות, במקום להעלות את הקצאת הכספים ופעילות המשרד לביקורת מחודשת בוועדת הכספים. אנחנו פה הפכנו למשהו שהוא סימון "וי" ואני לא מוכנה לזה. ביום רביעי הקרוב יש את הבג"ץ שנאלצנו להגיש בגלל שלא נתנו לנו פה תשובות, בגלל שגילינו ששיקרו לנו. ברור לי שלא תודו שהנסיבות השתנו רק כדי לא לחשוף את פעילות המשרד לביקורת. ברור שתחת לחץ כבד על גורמי המקצוע מצד הדרג הפוליטי, ויש לחץ כבד שאנחנו גם שומעים אותו מאחורי הקלעים, יהיה קשה לדרג המקצועי להצביע על נסיבות שהשתנו ומחייבות חוות דעת משפטית חדשה. למה להעמיד את הדרג המקצועי במצב כזה? לא נקבל את השיטה שאומרת: קודם כל נתקצב, שזה קורה כל הזמן, ואם יהיה צורך נדרוש בחזרה את הכסף. עד כה לא ראינו שכספים שהועברו שלא כדין חוזרים לקופה הציבורית רק לאחר שהועברו. קודם תקימו את המנגנונים הנדרשים, אחר כך תגיעו אלינו לאישור תקציב בהתאם. בהלבנת הקואליציוני לבסיס התקציב ובמסלול הירוק אנחנו חוזים בדרכים עקלקלות להכשיר משפטית חלוקת כספים סקטוריאליים ומפלה, לעקר מתוכן את עבודת הפיקוח של ועדת הכספים על הכסף. אני רוצה לומר לך, חנוך, גם לך אמור להיות אינטרס בפיקוח של ועדת הכספים. במהלך החודשים נעשו מאמצים כנים מצידי ומצד חברתי לימיני, חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן, לקבל מידע חיוני כדי שיהיה פיקוח פרלמנטרי תקין על תקצוב משרד החינוך. כך לדוגמה במכתב שלנו מה-3 במרץ 2026 בנושא הזינוק בתקציב רשתות החינוך החרדיות לשנת 2026, וכך במכתב נוסף מה-11 במרץ בנושא התקצוב הנורמטיבי והזינוק בתקציב מוסדות החינוך החרדיים, שבו דרשנו לקבל פירוט תקציבי ברמת התקנה. עד כה לא נענו לבקשתנו. גם אם הטיעון של סעיף תקנה הוא קשה נוכח המציאות המשפטית של משרד החינוך ודברים שקורים פה, הרי זה מחייב למען הפיקוח הפרלמנטרי. מעבר לסירוב לפרוט את תקציב המשרד לרמת התקנה בסעיפים הרלוונטיים חרף דרישתנו, שאלות מהותיות אשר הועלו מצידנו במספר מכתבים טרם נענו. התשובה שנמסרה מטעם משרד האוצר ב-9.3.2026 לא נתנה מענה ענייני לרוב הסוגיות התקציביות שהועלו במכתבנו, לא נמסרו נתונים המאפשרים להבין את הנחות היסוד התקציביות, את אופן חישוב הסכומים שנקבעו בהצעת חוק התקציב 2026 והבסיס העובדתי והמשפטי לשינוי התקציבים. אני חוזרת למסלול הירוק. אתה אמרת, יואב, לגבי ההכשרה של המסלול הזה, אבל הדבר הזה לא מתאים למשרד החינוך. המסלול הירוק הוא לא פתרון להעברות תקציב לא חוקיות. הדברים הללו נידונים עכשיו בבית משפט תחת מספר עתירות שונות, כולל עתירה שלנו. אין לזה תשובה נאותה מהמדינה, לכן אין יכולת להכשיר את זה דרך המסלול הירוק. לא סתם דפי ההחלפה האלה הגיעו באיחור. הם הגיעו באיחור, כי אתם אובדי עצות איך להכשיר את הלא חוקי. אתם לא יכולים לשתף פעולה עם הדבר הזה. המסלול הירוק פה לא תקף, לא מקובל, לא עומד בקריטריונים של מסלול ירוק. זה לא כמו הדברים האחרים שהיו כאן. פה זה לא עומד משפטית. שאלנו גם אם הצעת התקציב מבוססת על קיום לימודי ליבה בפועל, אך לא ניתנה כל התייחסות לשאלה הזאת. ביקשנו גם לקבל התייחסות מדויקת לקיום לימודי ליבה, העסקת מורים מתאימים וקיום מבחני מיצ"ב, אבל לא נמסרה התייחסות מפורטת. במכתב נוסף ממרץ 2026 דרשנו לקבל הבהרה אם כספים קואליציוניים נכנסו לבסיס התקציב של 2026, מה הבסיס המשפטי לכך, אבל בפועל נמסר לנו באופן כללי כי חלק מהכספים הקואליציוניים נכנסו לבסיס התקציב בעבר בלי לתת לנו פירוט, נימוק משפטי והתחייבות מפורשת שאין זה המצב כיום. סעיף 1 לחוק הממשלה מחייב להגיד לנו באיזה הסכמים קואליציוניים מדובר, ולהציב אותם מולנו כדי שנסתכל עליהם ונראה אותם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איך חוות דעת במסלול הירוק עומדת בקנה אחד עם חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה לגבי כספים לשימושים האלה? למיטב הבנתי, ואני לא משפטנית כזאת גדולה, זה מנוגד ממש לדברים של היועמ"שית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל ההמצאה הזאת של מסלול ירוק עושה חיים מאוד קלים לייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה ופוגעת מאוד בכלים הפרלמנטריים שלנו כחברי כנסת לפקח על הכספים האלה. המצב במשרד החינוך אפילו חמור יותר, כי א', מדובר פה בסכומים עצומים, וב', להבדיל ממשרדים אחרים שהיו בשבוע שעבר שקיבלנו חוות דעת משפטית מ-2025, כאן על מרב הכספים קיבלנו חוות דעת משפטית מ-2023. אין ספק שביחס ל-2023, ביחס לכספים האלה, המצב המשפטי עכשיו שונה לגמרי, זאת מציאות משפטית אחרת לחלוטין. היו פה פסיקות בג"ץ, היו הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה בהקשר לכספים האלה, כולל בבג"ץ שלנו, רק בחודש דצמבר. אי אפשר להסתמך על חוות דעת משפטית שניתנה לפני שלוש שנים, זה פשוט מצב שהוא בלתי נתפס. היום המציאות המשפטית היא אחרת לעומת 2023. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חושבים שהשיטה הזאת כולה פסולה, שהשנה הזאת יש שינוי נסיבות. מכיוון שאנחנו במלחמה עצימה שעולה הרבה מאוד כסף צריך למחוק מהלקסיקון מסלול ירוק לכספים פוליטיים. כשאנחנו מקבלים חוות דעת ישנות זה פוגע בנו בלהבין את המספרים, את הסכומים השונים, מה אושר ומה לא אושר. היקף הסכומים שבהם אנחנו מדברים לכשעצמו מעלה בעיה משפטית. מילא אם היה מדובר בזנבות שוליים, אבל אנחנו פוגשים סכומי עתק שבחלקם, כמו שראינו במשרד התשתיות, מכפילים את התקציב הבסיסי. כל השיטה שהתנפחה בממשלה הזאת, שקודם מקצים כספים פוליטיים, את אלה שלא במסלול ירוק, ואחרי זה מתחילים לשחרר אותם, בעצם מייצרת מנגנון שמפעיל לחץ כבד על הדרגים המקצועיים. יואב אמר שכשהם היו מגישים תקציב בזמן, חוות הדעת המשפטיות לכספים הקואליציוניים היו מגיעות והכל היה עולה ביחד. פה הכל עובד אחרת – התקציב מוגש באיחור, והכספים הפוליטיים לא נבדקים. יש את סעיף 8 בהחלטת הממשלה, שלפיה אנחנו כרגע עובדים, החלטת ממשלה 3560 על הקצאת תקציבים בעקבות בחינת הכספים הקואליציוניים, שכתוב בו כך: "תנאי להחלטה זו הוא קבלת חוות דעת מקצועית וחוות דעת משפטית של המשרד בהתאם להחלטות הממשלה ביחס לכל רכיבי החלטה זו, לרבות לעניין פירוט ההוראות הכלולות בו. יובהר כי אין באזכורם של הגופים כדי לחייב את ההקצאות הכפופות לבדיקות משפטיות כאמור לעיל, לכן העברת הסכומים תותנה בבדיקה משפטית". אלה סעיפי סל שאנחנו פוגשים בממשלה הזאת כל פעם מחדש, אבל פה יש פגיעה ביכולת של שומרי הסף לעצור כספים פוליטיים וביכולת שלנו לבקר את הדברים. ראינו בשנת 2025 במשרד של סטרוק דברים בלתי נתפסים, שאישרנו 400 מיליון שקל וסיימנו במעל ל-800. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש ממשרד המשפטים להתייחס לנושא של חוקיות המסלול הירוק - אני לא הולך לפתוח דיון על ראשיתו של המסלול הירוק – וליתר הדברים שנשאלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא על ראשיתו, אלא ספציפית על משרד החינוך ועל הסוגיות האלו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> משרד החינוך לא עומד בקריטריונים של המסלול הירוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשיטתך. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> המסלול הירוק, כפי שאתם מכנים אותו - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה אתם, לא אנחנו. זה כתוב אצלכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם כתבתם שזה במסלול הירוק, מה אתם רוצים מאיתנו? גם בזה האופוזיציה אשמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם את זה משרד המשפטים לא יודע זה אומר דרשני. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אנחנו כממשלה מחויבים להביא לכם את חוק התקציב עם ההוצאות הצפויות והמתוכננות. ככל שיש יותר כספים ברזרבה אתם לא יודעים לאן הם מיועדים. לאחר שמוקצים כספים לצורך יישום הסכמים פוליטיים, אנחנו פונים למשרדים ומבקשים מהם את חוות הדעת המקצועיות והמשפטיות בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא הזה. יש כספים שמעוררים יותר שאלות, יש כספים שמעוררים פחות שאלות. כשמדובר בכספים שחוזרים על עצמם, וכשלא השתנו הנסיבות המשפטיות, המשרדים פונים אלינו ואנחנו מאשרים את חוות הדעת. כל משמעות המסלול הירוק היא שאנחנו מתירים את הכספים שלא מתעוררים לגביהם שאלות, כאשר לגבי כספים שמתעוררים לגביהם שאלות - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו פעם ראשונה? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> לא, זו לא פעם ראשונה, וזה לא רק בממשלה הזאת. המסלול הזה נועד לייעל את העבודה שלנו ולתת לכם שקיפות מרבית לאן הכסף הולך. אנחנו עושים את ההבחנה בין כספים שלא נדרש לגביהם דיון משפטי... לא נדרש לגביהם דיון משפטי אומר שהסכומים לא השתנו, שהנסיבות המשפטיות לא השתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מלחמה זה לא שינוי נסיבות? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זה שינוי נסיבות לעניין סדרי עדיפויות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פסיקות בג"ץ ודיונים משפטיים זה לא שינוי נסיבות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פסיקות בג"ץ זה גם שינוי נסיבות. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זה מתייחס להקצאות קונקרטיות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש היבטים אחרים, כמו הסיפור של החלטת ממשלה 3560. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו חקיקת שחיתות. עשו תקציבים מפלים, מגזריים, סקטוריאליים בתוך קואליציוני ואחרי שעבר זמן הפכו אותם לחוקי, למרות שזה לא היה עובר בחיים מסלול חוקי באופן אחר. הדבר הזה הוא פסיכי לחלוטין. על ידי זה שאתם מקבלים את זה אתם יוצרים מפלצת חסרת תקדים שרק תהיה גדולה יותר. הרי הביזה הזאת לא יודעת סוף. זה לא יכול לעמוד בכלים נורמטיביים אם אתם מאשרים דבר כזה. איך אתם מגדירים בדיוק נסיבות שהשתנו? מה הקריטריונים הנדרשים כדי להגדיר את אותן נסיבות? מדובר פה על משרד החינוך שחרת על דגלו שוויון הזדמנויות, משרד שחרת על דגלו את הדבר הכי בסיסי של מניעת אפליה. איך יכול להיות שמשרד החינוך הופך להיות מכשיר האי שוויון הכי גדול שיש? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> צוינו פה מספר דוגמאות לדברים שהנסיבות כן השתנו לגביהם ולא אושרו, שהיה צורך לקיים עליהם דיון מעמיק, כמו התקציבים לנוער נושר בעקבות אמירתו של חיים מויאל ושינוי הנסיבות עקב פסיקת בג"ץ שלא אושרו במסלול הירוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כתוב שכן. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני לא יודעת מה אתם רואים, אבל הנוער הנושר לא נכנס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ב-9.3.2025 יש חוות דעת. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> היא לא אושרה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגלל שינוי נסיבות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייתם מפרסמים את הפירוט של הכספים הקואליציוניים ואת סטטוס המימוש שלהם באתר משרד האוצר. זה כבר לא קורה מספר שנים. גם אם הדברים לא השתנו, אנחנו לא יודעים מה קרה, כמה הוקצה, מה הפירוט של זה. פעם זה היה מנוהל בצורה הרבה יותר שקופה. זה כבר לא ככה היום. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא זוכר שהיה אי פעם פרסום של סטטוס המימוש של הסכומים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא זוכר כזה דבר, אני לא מכיר את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשלח לך את צילומי המסך מהאתר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> חוות הדעת שמונחת בפניכם היא חוות הדעת שהוגשה למשרד האוצר, והיא כוללת הרבה סעיפים שלא אושרו על ידי משרד האוצר ועל ידי משרד המשפטים. חוות הדעת הזאת נמסרה לבקשת הוועדה ביום חמישי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לאיזו חוות דעת אתה מתכוון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> משרד החינוך הגיש לכם חוות דעת ביום חמישי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אף אחת מהן פה היא לא מיום חמישי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, בחוות הדעת שנשלחה לאוצר יש בה את הרכיבים שאושרו ואת הרכיבים שלא אושרו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו תיכף נתחיל לצלול לעומק של 1.2 תוספת כספים קואליציוניים לחינוך. כמה מתוך הכסף היה מסלול ירוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם חוות הדעת של הנוער בסיכון מופיעה תחת המסלול הירוק. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> לאחר דיון משותף הוחלט להשהות את הטיפול, לא לאשר אותו במסלול הירוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> מסיבות שונות. ביקשנו להמשיך את הדיון לגבי ההקצאה הזאת משלוש סיבות שונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהן? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> סיבה ראשונה, כדי לבחון את ההקצאה בהיבטי השוויון, כי יש היום הקצאה שוויונית לבעיית הנשירה בכל האוכלוסיות. דבר שני שביקשנו לבדוק בעקבות ניסיון העבר זה אם יש כפל תקצוב, אם יש במשרדים אחרים הקצאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה למשל? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> לפני שנתיים היה במשרד ירושלים ומסורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השנה אין את זה שם. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> כמו שיואב אמר, השנה, בניגוד לשנים קודמים, היו לנו שבעה ימי עבודה לבחון את כלל חוות הדעת שהוגשו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה יש לכם בדרך כלל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא מקצים ורק אחר כך לא מאשרים? תמיד יש לכם את האפשרות לשים את היד על הברז, על הסכר ולא לאפשר את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הסיבה השלישית? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> הסיבה השלישית זה שהייתה שאלה אם אין שם איזה שהוא מסלול עוקף להעברת כספים למי שלא נכלל לפי פסיקת בג"ץ בנושא הגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קיבלנו חוות דעת ביום חמישי, אבל עדיין אנחנו לא יודעים כמה מתוך 1.2 מיליארד שקלים הוא מסלול ירוק. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עוד לא הציגו את הסעיף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לבדוק לנו כמה מתוך 1.2 אושר במסלול ירוק? השאלה הזאת היא שאלה רחבה, כי בסוף זה עניין של היקפים ושל מידתיות. הכל פה מוקצן בצורה קיצונית, בטח במשרד הזה. כשאתם מדברים איתי על כפילות בא לי לצחוק, כי אנחנו רואים כפילות גם בתרבות יהודית, גם בזהות יהודית, גם בגרעינים תורניים. אתם באמת צוחקים עלינו כשאתם אומרים כפילות? אתם לא יכולים להתמודד עם זרם כזה בגלל השיטה. האם זה שהממשלה עובדת הפוך הוא דבר חריג? פה יש 721 מיליון שקלים ששמו בצד. כמו שאמר יואב, מה שחריג זו השיטה. בדרך כלל עושים תקציב בזמן, עושים את כל הקואליציוני בזמן עם חוות דעת משפטיות, הכל עובר במספרים מדויקים. מה אתם חושבים על הדרך הזאת? האם היא מקובלת? האם עבדתם ככה תמיד? לפי המספרים שלי התשובה היא לא. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אני לא זוכרת מתי, אבל זה לא נוהג של השנה האחרונה לעבוד במסלול שבו אישרו חוות דעת מהשנים הקודמות כשלא היה שינוי נסיבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל היה שינוי נסיבות. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> שינוי הנסיבות נבדק פר הקצאה. כל מה שנמצא בדפי ההחלפה נבחן משפטית. הדברים לא עוברים ורק אז נבחנים משפטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך את יכולה לבחון 721 מיליון שקלים כסף פוליטי שאומרים שהשימושים שלו ייבחנו בעתיד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שום דבר מה-721 לא מופיע בדפי ההחלפה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדפי ההחלפה יש סכום יותר גדול ממה שעכשיו מחליפים. עוד מעט תבואו עם עוד העברה, עם עוד העברה, ומה שהיה 1.2 ייגמר בהרבה יותר. ראינו אצל סטרוק שבשנה שעברה היא התחילה עם שלוש מאות ומשהו מיליון שקלים, וגמרה עם 837 מיליון שקלים. איך ייתכן שזו השיטה? זו שיטה שמפעילה לחץ על הדרגים המקצועיים. הכסף כבר בצד, התקציב כבר בצד, הגירעון כבר הוחמר בגלל זה, ועוד מעט נדון על הפיצוי לעסקים שתריבו על יום כל חל"ת, על העובדים השעתיים, שלא תסכימו לדון על הכספים למעונות פרטיים כי תגידו שאין כסף, שאנחנו במלחמה. מישהו יכול לספר לי שלא מפעילים לחץ על הייעוץ המשפטי לאשר מהר מהר עוד ועוד סכומים? השיטה היא הפוכה, זה לא צריך להיות ככה. אנחנו עכשיו רק מתחילים לדון בפרק א' לשנה זו של הכספים הקואליציוניים, כשיש בצד עוד כסף ואת ה-721 מיליון שקלים שהם לשימושים שייקבעו בלי חוות דעת. מה זו השיטה הזאת? אני לא מכירה שיטה כזאת, וגם לא בהיקפים כאלה. שרית, את חייבת להתייחס להיקפים האלה בימים של מלחמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה שהיחס לזה גם יהיה תחת הקונטקסט של מה שקורה במשרד החינוך בשנים האחרונות בהליכים פה ובמשפטים. אני מבינה שיש שני סעיפים של נוער נושר. אנחנו לא מצליחים להבין מה הוכשר ומה לא הוכשר. אולי תגידו לנו מה לא הוכשר במה שנשלח לנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכמה כסף זה מסלול ירוק? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אני חושבת שיש פער בין דיון מאקרו לבין הקצאות פרטניות. ההקצאות של ה-721 מיליון שציינת צריכות להיות שקופות. כשהממשלה תחליט לאן היא מקצה את ה-721 מיליון שקלים, היא תביא אותם בהחלטת ממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא השאלה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> ההקצאות הספציפיות ייבחנו לפי חוות דעת משפטיות ומקצועיות כפי שנדרש. לגבי הסכומים שציינתם, יש שאלה של סדרי עדיפויות שאני חושבת שזו לא שאלה - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על השיטה. בימים של מלחמה אתה שם בצד כספים ומעמיק את הגירעון? האם לשים קופה קטנה לעוד כספים קואליציוניים שבעתיד יעברו חוות דעת משפטיות זו שיטה סבירה לנהל תקציב? אם זה 50 מיליון שקלים לשנה שלמה, אתה אומר ניחא, אבל כשאנחנו פה מקפיאים את המע"מ, מקפיאים את נקודות הזיכוי לזוגות צעירים, עושים מס רווחים כלואים, כאשר יבואו אלינו עוד מעט גם עם עוד דברים, הסכומים פה הם לא נורמליים, לא היו כמותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש גם את הסיפור הזה של הכשרת הדברים הקואליציוניים ללא קריטריונים שווים, ללא כל התהליך. האם משרד המשפטים היה מעביר דבר כזה? משרד החינוך יכול להעביר דברים מפלים רק בגלל שהם עברו דרך קואליציוני איקס שנים? זה נשמע למישהו הגיוני? בואו הכל נעביר קואליציוני במשך עשור, באופן לא תקין, וזה יהפוך לחוק, זה יותר קל, לא? מישהו כמו גפני שיושב פה 30 שנה יכול לעשות דברים כאלה במשך 30 שנה, להעביר איקס דברים ככה. יש חוק במדינה. איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אם אתם רוצים לדבר על הקצאות ספציפיות, נדון בהן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני בכוונה פתחתי עם המאסה העקרונית, קודם כל עם הבסיס העקרוני פה. הרי את יודעת שזה לא כשר, שזה נכפה עליכם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה ממש לא המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור לי שכן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא משנה מה תגיד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע איך אני יודעת שכן? כי כל שומרי סף מאחורי הקלעים אומרים לנו מה קורה אצלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יואב, יש מאחוריך מצלמות, העובדות לא משנות בכלל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם כל כך הרבה שומרי סף אומרים לנו - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כששומרי הסף אומרים את מה שאת אומרת, אז הם בסדר, אבל כשהם לא אומרים את מה שאת רוצה, אז - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עובדה שעצרנו לכם מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהחלטת הממשלה יש סכום של 200 מיליון שקל שמאושר למוסדות תורניים ויש 200 מיליון שקל למוסדות תורניים שלא מאושר במסלול ירוק. מה ההבדל? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> חוות הדעת שנשלחה לכם ביום חמישי כוללת את כלל הנושאים שמשרד החינוך הגיש לגביהם חוות דעת. כפי שציינה שרית, לא כל הנושאים האלה אושרו, בין אם כי הסכומים השתנו, בין אם כי הנסיבות השתנו, ונתתי את הדוגמה של הנוער הנושר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שני הסעיפים לא אושרו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> נכון. אנחנו מעבירים לכם את כלל הרכיבים שאושרו, כשמבחינתנו צריך לנהל את הדיון רק לגביהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה שלא אושר נמצא עדיין בתקציב? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כל מה שלא אושר ייבחן בהמשך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "ייבחן בהמשך"? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יכול להיות מצב שבו הקצאה שלגביה יש שאלת שוויון נמצאת בתוך המסלול הירוק? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אם שאלת השוויון נבחנה בשנה שעברה ונמצא שאין בעיה ולא חל שינוי נסיבות, מבחינתנו שאלת השוויון נפתרה והכסף יכול להיות במסלול הירוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי קרה משהו השנה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> ביקשנו מהמשרדים לדעת אם חל שינוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם יש שינוי נסיבות אז זה לא נכנס. האם יש חוות דעת משפטיות שלא הועברו לוועדה במסגרת החומרים שהעברתם? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הנושא של השוויון הוצג בפני משרד המשפטים, אבל לצערי הרב הם משום מה החליטו - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה נשאלה לא ביחס לתכניות והקצאות ספציפיות אלא ביחס למסלול הירוק, לגבי כסף שמוקצה במסלול הירוק לדברים שלא נכללים במסגרת המסלול הירוק. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> איפה יש שאלה של שוויון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד לא הגענו לפירוט ההקצאות, אנחנו מדברים ברמה העקרונית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד לא נשאלה שאלה אחת לגופו של סעיף, הכל עכשיו זה זיקוקים ורימוני עשן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת לגבי אישור רציפות התקצוב 10 שנים אחורה כשחלק מהדברים לא רק שנויים במחלוקת אלא גם בתוך הליך משפטי. ההכשרה הזאת היא טעם לפגם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם עניינים בהליכים משפטיים נמצאים - - ? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> ההחלטה שאת מציינת לא קשורה לדפי החלפה, זה לא קשור למסלול הירוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז זה לא נמצא על הפרק. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זה משהו חדש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה ביחס להקצאת כספים קואליציוניים שכבר קיבלו חוות דעת משפטית בשנים קודמות ולא השתנו נסיבות מהותיות או התקבלו פסיקות בג"ץ שנוגעות לתקצוב הסעיפים המדוברים? איך מגדירים נסיבות שהשתנו, ומה הקריטריונים הנדרשים כדי להגדיר את אותן נסיבות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי, שרית, מה כוללות נסיבות משתנות. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יש ייעוץ משפטי וגורמים מקצועיים במשרדים שיודעים אם חל שינוי נסיבות. בנוגע להקצאה של משרד העלייה והקליטה שאושרה בנוגע לתכנית של עולים במדים, המשרד רצה לבדוק אם יש כפל בהקצאה כי זה משהו שאושר שלוש שנים אחורה. זה משהו שהם חשבו שחל לגביו שינוי נסיבות, אבל מבדיקה יסודית שערכנו יחד עם משרד החינוך הגענו למסקנה שאין כפל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הם העלו את זה בפניכם, את השאלה אם יש כפל או אין כפל? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זה היה בשבעת הימים האחרונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה קשה לבדוק את זה בתוך שבעת הימים? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יש הרבה סעיפים. גם את הנושא של השוויון ואת הנושא של הכפילות בנוגע לנוער נושר ביקשנו לבדוק בשנים קודמות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> רק אחרי שקיבלתם את חוות הדעת של חיים מויאל אישרתם אותה. האופוזיציה לא מבינה שאנחנו פה בבעיה, לא הם בבעיה. עד שאתם מאשרים משהו אתם מוציאים את הקרביים של הקרביים, ועוד יש למישהו מה לומר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיף שלא נוציא את הקרביים, שישר נאשר? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> היית מעדיפה שלא יגיע כסף לחרדים, שהחרדים לא יהיו במדינה בכלל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. ראינו את השיטה הזאת גם במשרד של סטרוק. צריך להיות הגיוניים בימים של מלחמה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אם יש כמה חונכים שלכאורה אנחנו מסכימים לא לתת להם את הכסף, למרות שזאת פרשנות מורחבת של פסיקת בג"ץ, האם ל-90% או ל-95% האחרים לא מגיע את הכסף שהממשלה החליטה לתת? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> בפרק הזמן שעמד לרשותנו לא הספקנו לעשות את הבירורים. אף אחד לא קבע שהכסף לא יוקצה, מה שנקבע זה שנדרש בירור לגבי שלוש הסוגיות שציינתי. את שתי הסוגיות הראשונות ביקשנו לוודא. כן נתקלנו בכפל לגבי ההקצאה הזאת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> קיבלתם. בשנה שעברה התקבל מסמך מסודר מחיים מויאל שהוא תיקף לשנה הזאת בנוגע לשוויון. קיבלתם שני מכתבים מאוד ברורים ומסודרים של חיים מויאל ושל החברה למתנ"סים שבהם נאמר שמתחייבים לא לתת כסף למחויבי גיוס. מה הבעיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם שני הסעיפים האלה הופרכו, למה אתם לא מסכימים להביא דף החלפה בעניין הזה? אם אמרו לכם שלא יינתן כסף למלש"בים, מה אתם רוצים עוד? אמרו לכם שגם אם 10% מהם הם מלש"בים הכסף לא יעבור אליהם. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בינתיים יש נוער נושר שצריך לטפל בו. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אמרנו שצריך להמשיך לבחון את זה. את הנתונים שהועברו לגבי השוויון צריך להמשיך לבחון, לראות אם הם מלאים או לא מלאים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה יש יד קלה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזו יד קלה? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אם את לא רוצה שהכסף ייכנס לתקנה, שימי את זה כתנאי. אם יש אנשי מקצוע שמתחייבים לא להעביר כסף, מה הבעיה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייעוץ המשפטי לא מאשר את זה כי אין מנגנון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם במשרד החינוך הייתה איזו שהיא תכנית ללמידה בזמן חירום שתוקצבה? היינו מצפים, כיוון שאנחנו כבר שנים בזמן חירום - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזום זה אפילו לא בדיחה, זה העולב של העולבים, זה בשביל לעשות "וי", זה לא רלוונטי לשום דבר. אני לא יודע בשביל מה אתם עושים את זה, זו בושה וחרפה. אל תעשו מעצמכם צחוק, אל תעשו מהמורים צחוק ומהתלמידים צחוק. אם אי אפשר ללמוד, אי אפשר ללמוד, ואם יש חוברות, תתנו לעשות כך וכך בבית. אם צריך שיעורי תגבור, תקבעו שעות תגבור בזום, אבל לא את התת רמה הזאת, זה ממש בושה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני ממש מסכימה עם היושב ראש. האם בוצעה איזו שהיא הכנה לאיך לומדים בזמן חירום? זאת הנחת עבודה די סבירה, הרי בשנים האחרונות היו לנו יותר מלחמות וזמן חירום מאשר ימי שגרה. האם יש איזו שהיא תכנית שמאפשרת תגבור של כוח אדם, סטודנטים, מיפוי של המרחבים המקוונים, שיפור הלימודים המקוונים, שימוש בתוכנות, שימוש במשחקים שהמורה יכול לעקוב מרחוק? האם נעשתה תכנית כזאת, והאם היא מתוקצבת בתקציב שמונח בפנינו? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> במסגרת תכנית הגפ"ן יש משאבים בהיקף רחב ללמידה דיגיטלית, יש תכנים דיגיטליים ברמה מתקדמת מאוד שמונגשים לכלל בתי הספר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גלים פרו שעובד כל השנה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> למשל גלים פרו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה עובד כל השנה. מה זה קשור לשעת חירום? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> גלים פרו סתם כדוגמה. זה לא מובן מאליו שלכל בתי הספר במדינת ישראל יש גישה לתכנים כדוגמת התוכן הזה ולתכנים פנימיים אחרים. במסגרת מערכת הגפ"ן יש הקצאת משאבים בהיקף רחב מאוד ללמידה דיגיטלית. יש תכנית שלמה בכל מה שנוגע ללמידה מרחוק, אבל אני לא הגורם המוסמך שאחראי על הפן הזה. מבחינה תקציבית מושקעים שם משאבים רבים. יש לנו תכנית עתידית להרחיב באופן רחב הרבה יותר את הלמידה מרחוק, תוך שימוש בכלים של בינה מלאכותית. < דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם הייתה התייחסות ספציפית לתקופת למידה מרחוק, לא לכל השנה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מה שלא עובד בשגרה גם לא יעבוד בחירום. זו קלישאה, אבל היא קלישאה נכונה. אם לא הייתה הפלטפורמה של תכנית הגפ"ן בשגרה - אנחנו משקיעים בה למעלה משניים וחצי מיליארד שקל - שהייתה מנגישה למידה מרחוק ומאפשרת לבתי הספר לרכוש סיוע באופן מקוון, בין אם מדובר על עוזרי חינוך, בין אם מדובר על תכנית התערבות בקבוצות קטנות, בין אם מדובר במענים רגשיים לתלמידים, זה לא היה קורה גם בחירום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי ילדים בגן, בכיתה ה' ובכיתה ז'. אין להם שום דבר שהוא לא זום רגיל, אבל הם לא באמת עוקבים אחרי זה. מה שאתה אומר זה שהושקעו בזה הרבה תקציבים ויש מוצרים משוכללים, רק שזה פשוט לא הגיע אלינו. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לצד השיעורים המקוונים בזום או בגוגל מיט, יש מערך משלים של למידה א-סינכרונית באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים שבעבר לא היו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה כלי דיגיטלי מתקדם? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> הם מונגשים לכלל בתי הספר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משימות שצריך לבצע? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מדובר על משימות שצריך לבצע וגם על כלים שמאפשרים ממש לייצר קורסים שלמים של למידה מרחוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מישהו צריך להסביר להם על המשימות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> להגיד שאנחנו באופטימום, אנחנו ממש לא באופטימום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אולי יש בתי ספר שמקבלים את החלק הזה. אני יכולה להעיד רק מהניסיון שלי שלא מייצג את הכל, אבל אם רגע נשים את המקוון בצד שבפרספקטיבה שלי נשאר כמו מימי הקורונה, האם נעשתה עבודה על איך בכל זאת מאפשרים למידה מרחוק בזמן חירום? אם היו קבוצות ממש קטנות שלומדות במרחבים מוגנים, היינו יכולים להשוות את רמת הסיכון של הילד בבית לרמת הסיכון שלו כשהוא הולך לבית הספר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבעיה זה כשהוא הולך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המרחקים הם קצרים. ברוב המקרים, בוודאי בערים הגדולות בתי הספר קרובים למקום המגורים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אתה רואה את המרחב הציבורי מפוצץ באנשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל זה משהו אחר. אם הילד הולך עם ההורים שלו לקניון וחס ושלום קורה משהו, זה משהו אלקטיבי שהם בחרו לעשות. כשאתה פותח את מערכת החינוך - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האירוע הוא אחריות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתה מוכן לקחת אחריות על להוציא כמות כזאת של תלמידים בשעות מסוימות? אני יודע מה קורה אצלי בשכונה, אני רואה את הנחילים של הילדים בבתי הספר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תעשה חלק מהימים, תעשה קבוצות יותר קטנות, תפזר את הסיכונים כך שתשווה למה שקורה בבית, כי תנועות הנוער פועלות וגם החוגים פועלים במרחבים מוגנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזו הזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה אלקטיבי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא כזה אלקטיבי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דיון שהיה צריך להתקיים בוועדת חינוך. אנחנו פה עכשיו מעבירים כספים פוליטיים בזמן מלחמה למשרד החינוך. הכנסת צריכה לפתוח את ועדת החינוך ולעשות דיון על המלחמה, לא על חקיקה משפטית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שבזמן חירום היה צריך שיתגברו את כוח האדם בסטודנטים כך שאפשר יהיה לעשות למידה בקבוצות קטנות, שזו עבודה קצת יותר אפקטיבית כי בקבוצות הגדולות בזום זה לא עובד. השאלה אם בתקציב הזה שריינתם כספים כדי שהדבר הזה יוכל לקרות ונוכל להפיק לקחים מהמצב שאנחנו נמצאים בו כרגע? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בתקציב הזה יש משאב שמשרד החינוך שריין לטובת חירום, עוד לפני שידענו שניקלע לסיטואציה הזאת. יש לנו תכניות עבודה שכבר מתרחשות, ואנחנו נמשיך להעביר את המענים בהתאם לצורך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא לגמרי עונה לי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מה שאת שואלת לא נמצא בתחום אחריותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה ההיערכות, ההכנה וחיזוק התשתיות הטכנולוגיות והכלים הדיגיטליים המתקדמים בתקציב 2026? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה בא לידי ביטוי במספר היבטים. יש את התקציב המאוד רחב של הגפ"ן, שזה גם מענים שמוקצים לרשויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפ"ן זה הרבה דברים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש שם תקציב מאוד גדול לטובת כל המענים הדיגיטליים, כאשר כל בית ספר וכל רשות יכולים לייצר תכנית מותאמת אישית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה בגפ"ן זה דיגיטלי? אתה יכול להעביר את הפירוט של הגפ"ן? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני יכול להעביר את זה. בתקציב 2026 יש תוספת של 200 מיליון שקלים לחיזוק התשתיות הדיגיטליות של משרד החינוך. חלק מהדבר הזה הוא בין היתר כדי לייצר מערכות מתקדמות שיאפשרו שילוב של בינה מלאכותית ולמידה מותאמת אישית. יש בנוסף תקציב של 150 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לטובת חירום שאותו אנחנו מייעדים כדי לתת מענים. לא ידענו מראש שניקלע למלחמה הזאת, אבל נערכנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בהחלט ידענו מראש שניקלע למלחמה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אף אחד לא ידע בדיוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא ידענו את היום. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ידענו שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד מורכבת, לכן מבעוד מועד שריינו את התקציב הזה לטובת חירום. בשנת 2025 התקציבים האלה שימשו אותנו כדי להעצים את הגופים האזרחיים, בין אם מדובר על תנועות נוער, מכינות אופק, מתנדבים, פעולות הפגה באמצעות חינוך בלתי פורמאלי ביישובים בצפון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא עכשיו, לא במלחמה. למה לא משתמשים עכשיו בכל הכלים שיש לנו? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה פעולות הפגה יש? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו עושים פעולות הפגה לנוער ולילדים בצפון, אנחנו מפעילים מענים במרכזי יחד לתלמידים שפונו מהבית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על כלל תלמידי ישראל. היום כולם לא לומדים, לא רק בצפון. מה המענה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> המענים הרוחביים שאנחנו מנגישים לכלל תלמידי ישראל מבוססים כרגע על המשאבים במסגרת הגפ"ן, שזה הרבה מאוד כסף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הגפ"ן זה בשגרה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אם מסתכלים על המענים שהיו לבתי הספר לפני שנתיים, רואים שהם היו ברמה הרבה יותר נמוכה בהשוואה לכלים הדיגיטליים שיש השנה בעקבות השדרוג של הגפ"ן ושדרוג המכרזים והמענים הדיגיטליים שהמשרד הנגיש לכל בתי הספר ולכל הרשויות. כן יש כאן התקדמות מאוד גדולה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כאימא אני לא רואה את זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נאמר בוועדת חינוך שהיה מינוי לאחרונה של מישהי להיות אחראית על כל הנושא של הדיגיטל. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מירב זרביב היא סמנכ"לית ואחראית על הנושא הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איפה רואים פה את סעיף המיגון לבתי הספר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בפיקוד העורף. כשמשרד החינוך מתקצב בינוי של בית ספר חדש, מתוקצב בפנים גם המיגון. בבתי הספר הקיימים המיגון נמצא באחריות פיקוד העורף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק פיקוד העורף שם כסף על מיגון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לכם פריסה של מה ששם פיקוד העורף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו יכולים לברר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ראיתי בדיקה של מכון טאוב שמראה שבכל 25 השנים האחרונות משרד החינוך לא ניצל 5% מתקציבו. מה היה אחוז המימוש בשנת 2025? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> הנתונים של מכון טאוב מאוד מוטים. כשמסתכלים על אחוז הניצול של התקציב של משרד החינוך, אנחנו רואים ניצול תקציב של 99.5% באופן רצוף לאורך השנים האחרונות. מה זה רישום התחייבויות? לדוגמה, על הצהרונים בפריסה ארצית אנחנו משלמים רק לאחר קבלת דוח ביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בשנה דיליי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> את החשבונית על הפעילות בחודש דצמבר, והרבה פעמים גם על נובמבר, משלמים רק שנה לאחר מכן, רק לאחר שמשלימים את כל הבקרות. על הכסף נרשמת התחייבות. זה לא אומר שהוא לא מנוצל, פשוט יש איזה שהוא פער מובנה בין התשלום לבין רישום ההתחייבות. אם מסתכלים על כל רישום ההתחייבויות, אנחנו באחוז ביצוע מאוד מאוד מכובד, מעל 99.5% ברצף במשך מספר רב של שנים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בשנת 2025, בסוף השנה, נותר תקציב שהוקצה עבור הישיבות, המוסדות התורניים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ועדת שרים הייתה אמורה להמליץ מה עושים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> החלק של חייבי הגיוס בהתאם למודל נותר ברזרבה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כי אין אפשרות לממש משפטית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, בכוונה הוא נותר שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מתוך דפי ההחלפה נותרו במסלול ירוק? זה 1.2 מיליארד סך הכל, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. לפי החלטת ממשלה 3971 יש 2,466,000,000 עבור משרד החינוך, מתוכם 1,264,000,000 נמצאים בדפי ההחלפה מולכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 1,264,000,000 אושר במסלול ירוק. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מתוך 2,400,000,000, שזה סך ההקצאה הקואליציונית בהתאם להחלטת הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאני עוברת על שתי החלטות הממשלה לכספים קואליציוניים למשרד החינוך, אני רואה את החלטה 3560. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 3560 לא נמצא בדפי ההחלפה, הוא בהצעת התקציב שהועברה לכנסת בחודש ינואר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראיתי כאן שתי החלטות ממשלה: 3560 ו-3610. שתי החלטות הממשלה קובעות מסגרת של כספים קואליציוניים לחינוך בתקציב 2026, כשסך הכל שלהן הוא 2,400,000,000. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> החלטה 3560 נמצאת כבר בהצעת התקציב שהוגשה לכנסת במקור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא גם כספים קואליציוניים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, אבל זה כספים קואליציוניים שהוקצו 10 שנים ברצף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במה הם שונים מהמסלול הירוק שאושר עכשיו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המסלול הירוק זה תקציבים קואליציוניים רגילים של שנת 2026. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> יש שני מסלולים. מסלול אחד אומר שכסף קואליציוני שהיה ב-10 השנים האחרונות ייכנס לפי הסכום המינימאלי שהיה בכל 10 השנים האלו לבסיס התקציב, וזה נכנס לבסיס התקציב שהוגש בינואר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נקרא מסלול ירוק? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> אני לא קורא לזה שמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משהו אחר מהמסלול הירוק? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> יש שני מסלולים שלא קשורים אחד לשני. יש מסלול של להטמיע כספים קואליציוניים בבסיס אחרי 10 שנים שהם היו, שלוקחים את הסכום הכי נמוך בכל ה-10 שנים האלו ומכניסים לבסיס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה קואליציוני? << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> זה כבר לא קואליציוני כי זה כבר בבסיס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכותרת של החלטה 350 היא כספים קואליציוניים. בלי דפי ההחלפה יש לנו 2,400,000,000 שקלים כספים קואליציוניים. יואב הסביר לי ש-1,260,000,000 שהיום נמצאים כולם במסלול ירוק היו גם בשנה שעברה. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> נכון, ולא היה שינוי נסיבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו חושבים שכן. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה הנסיבות שהשתנו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מלחמה, לימודי ליבה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה קשורה המלחמה לסעיף הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אתה מסביר לי שהחלטה 3560, כולה או חלקה, הוטמעה בתקציב שקיבלנו. האם כולה זה כספים קואליציוניים של 10 שנים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הסכום בהחלטת ממשלה 3560 הוא 44 מיליון שקל. כרגע בדפי ההחלפה הסכום הוא 1,264,000,000. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו 2.4 סך הכל כספים קואליציוניים לחינוך, כאשר 44 מיליון מתוכם הוטמעו בתקציב שאישרנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא כלול ב-2.4. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בהחלטת ממשלה נפרדת, החלטה 3971, שזו החלטת ממשלה על הכספים הקואליציוניים של 2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 2.4 זה סך הכל קואליציוני, מתוכם 1.2 מסלול ירוק. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 51.2%. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה לא 57%? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> צריך להבדיל בין מקורות לבין שימושים. ה-200 מיליון שנמצאים ברזרבה עבור הכספים הקואליציוניים הם חלק מניהול המקורות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הם לא נכללים ב-2.4. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה בכל הפאזל הזה נמצאים ה-721 מיליון שקלים לצרכים שייקבעו בהמשך? האם הם חלק מה-2,400,000,000. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הם לא שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם בנוסף. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> 721 לא קשורים לחינוך, הם כספים קואליציוניים שטרם הוחלט מה יהיה הייעוד שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שהם יוקצו לחינוך. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אבל אז יביאו החלטת ממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיף של ה-721 נמצא באותה החלטת ממשלה של כספים קואליציוניים, שרובם ככולם הם כספים לחינוך. בשנה שעברה הודו בפניי אנשי אגף תקציבים שהיה סכום של בין 700 ל-800 מיליון שקלים ששמו בצד לקצבאות אברכים ואי אפשר היה להקצות בגלל פסיקת בג"ץ. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> 540. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה יותר, זה בין 700 ל-800 מיליון שקלים. מה עלה בגורל הכסף הזה? הוא עדיין שמור? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התקציב הזה נותר בסוף שנה שעברה ומשמש לגירעון. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> הוא משמש להקטנת הגירעון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, הוא כרגע לא סעיף תקציבי שמור. השאלה שלי עכשיו מתייחסת למכתב המאוד מאוד חריף וחריג שהחשב הכללי הוציא ב-13 בפברואר 2024. החשב הכללי של משרד האוצר הודיע לרשתות החינוך החרדיות - עד כאן, יש אצלכן אי סדרים כספיים, יש לכן חובות במאות מיליוני שקלים, אתן לא מתנהלות בשקיפות, אתן לא מגישות דוחות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> החשב הכללי כתב את זה? הוא כתב שיש חובות לרשתות? קראת את המכתב טוב? הוא לא כתב דבר כזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המכתב פה, אתה יכול לקרוא אותו. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> תקראי, אין חובות לרשתות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש חובות לרשתות במאות מיליונים. החשב הכללי הוציא מכתב שבו הוא אמר שהוא מנתק את הרשתות של החינוך החרדי מחשבי האוצר עד שלא יהיה הסדר, והוא מפרט למה הוא מתכוון. הוא פירט בכתובים הסדר מאוד משמעותי איך צריך להתנהל, איך הם צריכים להתנהל מבחינת ממשל תאגידי, מה עושים אם המדינה לא רוצה להיות אחראית לחובות האלה. הוא אומר שיש להקים באופן מיידי חשבות עצמאית ראויה לשתי הרשתות, ושככל שלא ייערך בטווח הזמן המידי תיקון יסודי במערך הכספים בשתי הרשתות והקצאת משאבים מתאימה להקמת חשבות שתואמת את היקף התקציב ביחד עם שינוי נהלי עבודה, הוא ינתק את הרשתות מתקציב המדינה, הוא יפסיק תקצוב ישיר, הוצאות וכו'. מדובר כאן על הרבה מאוד חובות, על הרבה מאוד אי סדרים. צריך גם להגיד שמדובר כאן בעמותות, בשותפויות, לא בבתי ספר רגילים. אני רוצה לדעת מה קרה מאז המכתב הזה, כי אני יודעת שקידמתם תקציב נורמטיבי. איפה עומד הסיכום מבחינת ביצוע בפועל? אנחנו אחרי יותר משנתיים מהמכתב הזה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הכל בוצע, לצערנו או לשמחתנו. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> מאז המכתב שציינת הם עשו צעדים רבים בהיבטי התקצוב, בהיבטי הביצוע ובאכיפת התקציב. בשנתיים האחרונות שחלפו מאז אותו מכתב גובש מנגנון מודל התקצוב שהסדיר את אותה שיטת תקצוב שהייתה תוצאתית, שיטה שבה הרשתות היו מגיעות למדינה והיו ואומרות: אלו היו הוצאות השכר שלי, תכסו את החובות. למדינה הייתה יכולת פיקוח מאוד מוגבלת בשיטת התקצוב הזאת בגלל מנגנוני התקצוב ובגלל הימצאות החשבת מטעם משרד האוצר ברשתות והחיבור שלהן למרכב"ה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם לא קיבלתם נתונים. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> והעדר נתונים. קרו כמה תהליכים במקביל לאורך השנתיים האלו. פעם אחת גובשה אותה שיטת תקצוב חדשה - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא פלסטר. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני חולקת עלייך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רחוקה מלהיות פלסטר. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הדבר השני זה שהרשתות נותקו ממרכב"ה, ממערכת התשלום הממשלתית, וזה הושלם ב-1.1.2026. במשך שלושה חודשים הן מתנהלות ככל הבעלויות החינוך האחרות, כמו רשת אורט, אמי"ת, עמל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי אתם אמורים לקבל נתוני אמת על המורים והמורות שלהן? זה לא שונה משום בית ספר אחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם הוצגו בוועדת חינוך על ידי שי לפני חודשיים בערך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני זוכרת שיש החלטות ממשלה שנוגעות לתקצוב הנורמטיבי, כשבין היתר יש שם תקופת מעבר שבמסגרתה צריכים לספק נתוני אמת של המורות והמורים. איפה זה עומד? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> את מדברת על הגננות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם. זה חלק מהרשתות, לא? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה עם החובות? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אין חובות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גירעון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בגלל שהן באו עם שיק פתוח החובות כוסו, זו הייתה השיטה של פעם. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אחת מהבשורות המשמעותיות בשיטת התקצוב החדשה זה שהתקציב שנקבע לכל רשת ברמת מוסד ומוסד מבוסס על פרופיל עובדי ההוראה באותו מוסד. הרשתות מחויבות לדווח למשרד החינוך את נתוני מצבת העובדים שלהן, ההשכלה, הוותק, גמול ההשתלמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הושלם? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> זה קורה עכשיו. כל חודש בחודשו יש דיווח ויש עדכון. אם מורה באחת הרשתות משלימה תואר, או משלימה איזו שהיא תעודת השכלה, הרשת מדווחת על זה און-ליין כדי להיות זכאית לתקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם עכשיו מאגר של שמות, תעודות זהות ואת ההשכלה של כל מורה ומורה? הכל כבר הושלם? החלטת הממשלה דרשה לצד התקצוב הנורמטיבי שקיפות בנתונים שלא היו. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> החלטת הממשלה שאת מציינת מדברת על הגננות. הרשתות כבר מדווחות באון-ליין. יש להן את האינטרס לדווח, כי על כל מורה שמשלימה השכלה הרשת מקבלת תקצוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עשיתם עם החובות של הגופים האלה? מה עלה בגורל החובות או הגירעונות של הגופים האלה? ההסדר כלל גם כיסוי של החובות? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני לא מכירה שהיו חובות וגירעונות כי המדינה תקצבה אותם עוד לפני המעבר לתקצוב נורמטיבי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המכתב של החשב מפרט חובות. אם המדינה כיסתה, בסדר, פשוט תגידו מה שקרה עם זה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> רשת החינוך התורנית מדווחת על המורים והמורות שלה מעל שמונה שנים, והחינוך העצמאי מדווח מלפני שנתיים וחצי על כל המורים והמורות שלו. נכון שבמתווה החדש יש יותר אינטרס, אבל זה נעשה לפני שמונה שנים ולפני שנתיים וחצי. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יש החלטת ממשלה מיולי האחרון שמדברת על העלאת הוותק הממוצע המתוקצב לגני הילדים המוכרים, מ-12 ל-16. בהחלטת הממשלה יש מספר סייגים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם בדפי ההחלפה יש כספים קואליציוניים שנוגעים לרשתות הגנים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הדיווח מובא בהצהרת מנהל ובאישור רואה חשבון? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הוא המודל הנורמטיבי שעל פיו מתוקצבות רשתות החינוך המפלגתיות בשנה זו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> המודל מגדיר מה הם אותם רכיבי שכר שמתוקצבים ומשרד החינוך לוקח את אותם רכיבי שכר ומתרגם אותם לנוסחאות התקצוב והשווי בהתאם לפרופיל של המורים שמדווחים על ידי הרשתות. החל מלפני חודשיים כל הנתונים התקציביים ברמת מוסד משוקפים חודש בחודשו במערכת מית"ר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה את הסכומים הספציפיים של התקצוב. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אין מספר קסם שתופס, כי הסכום נקבע בהתאם לפרופיל של המוסד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כשביקשנו את ערך שעת ההוראה, נתנו לנו רכיבי שכר שלא נותנים לנו מענה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> ניקח את גמול חינוך כדוגמה. גמול חינוך הוא גמול אחוזי שמושפע מהפרופיל של אותם מורים במוסד, לכן עבור מוסד מסוים השווי של אותו גמול חינוך יהיה x, במוסד אחר הוא יהיה y כי פרופיל המוסד הוא שונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך אנחנו יכולים לדעת? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> במערכת מית"ר מופיעות העלויות עבור כל אחד מהנושאים ברמת מוסד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הקצאת השעות מחושבת לפי 100% מתקן הבסיס כהגדרתו בתקנות חינוך ממלכתי במוסדות מוכרים? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הקצאת השעות מחושבת בדומה לחינוך הרשמי, לפי נוסחאות התקצוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה "בדומה"? מה הפער? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> פחות אופק חדש. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> בחוק יסודות התקציב רשתות החינוך החרדיות מוגדרות ככאלו שיתוקצבו ככלל ילדי ישראל. על סמך אותו סעיף החישוב של השעות ברשתות מחושב כמו כלל ילדי ישראל, רק שבחינוך הרשמי התקצוב הוא לפי שבוע עבודה של אופק חדש, לעומת הרשתות שמתוקצבות לפי עולם ישן. בעולם ישן יש תוספת של שעות חינוך וניהול, שזה משהו שבוטל בהסכם השכר של אופק חדש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מדוע לא מתייחסים לכל מערכות החינוך באותו אופן? כי אלה משתפים פעולה עם המערכת ועוברים את ההכשרות ואלה לא. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> גם אלה אותו דבר. אותו דבר הכל. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יש מספר תנאים משפטיים שלא בושלו כדי להחיל את אופק חדש על רשתות החינוך החרדיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הרשתות מקבלות תקציבי סל מחוז, והאם השעות נמצאות בניהול הרשתות או בניהול המחוז? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> סל השעות שיש לרשתות הוא בדיוק אותה נוסחה כמו שיש ברשמי. הסל הזה כבר שנתיים מפוקח על ידנו, לפי תבחינים שהמחוז דרש והציע, והם נבחנים כל שנה מחדש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם השעות נמצאות בניהול הרשתות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> השעות מגיעות מאז הנורמטיבי אל המחוז החרדי, כשעד ינואר הן היו מגיעות לרשתות והיו מאושרות על ידי המחוז רק בהתאם לתבחינים שנדרשו על ידנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז עכשיו תקציבי סל המחוז עוברים דרך המחוז, לא דרך ניהול הרשתות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> השעות שמאושרות עוברות לרשת ומתוקצבות ישירות לבתי ספר בהתאם למה שאושר, לפי כל סמל וסמל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חלוקת השעות היא דרך הרשת והפיקוח הוא שלכם, שזה די דומה - - << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> השעות מוקצות לפי תבחינים עם סמל ספציפי של כל בית ספר. כמו ברשמי, כמו בממ"ח יקרה עכשיו ברשתות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל השעות נמצאות בניהול הרשתות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לא. מאז הנורמטיבי השעות מנוהלות על ידי משרד החינוך, המחוז החרדי. כמובן שזה חייב להיות בדיאלוג ובקשב לצרכים, לתכניות, לפרויקטים, למיזמים, לפי תבחינים שאנחנו נותנים שמקובלים גם ברשמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה שעות סל מחוז חושבו עבור הרשתות בשנת הלימודים תשפ"ו, ומה הם הכללים לחישוב שעות מנהל המחוז? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ברשת החינוך העצמאי 3,766 שעות, ובבני יוסף, מינהל החינוך התורני 2,047, כאשר מפתח ההקצאה דומה למפתח ברשמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם השעות האמורות משמשות עבור מילוי כלל צורכי המחוז או שעבור שתי הרשתות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה מיועד לשעות שנדרשות בשתי הרשתות. לא לוקחים סל מחוז ממעמד אחד ונותנים למעמד אחר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כיצד מחושבת עלות שעה בבתי הספר של הרשתות? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> עלות השעה מורכבת משורה של רכיבים. לוקחים את כל הרשימה הזאת ומשיתים את זה על הפרופיל של המוסד בהתאם לפרופיל עובדי ההוראה באותו מוסד ספציפי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם רשתות החינוך המפלגתיות מדווחות על שעות העבודה של מורים ברמת בית ספר או ברמת הרשת? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> ברמת בית ספר. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כבר שמונה שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם כל מוסד מחושב בנפרד בדומה לכל מוסד מוכר שאינו רשמי, כולל בתיכונים, רשתות עמל, אורט וכדומה, או שמא פרופיל המורים מחושב ברמת הרשת? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> ברמת מוסד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מדוע הנתונים הנ"ל לא מופיעים במערכת השקופה של עלויות הנושאים באתר משרד החינוך? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> נתוני התקצוב של כל מוסד משוקפים במערכת מית"ר שפתוחה לציבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא מצאנו את הדברים האלה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אפשר להקליד סמל מוסד, בין היתר את אחד מהמוסדות של שתי הרשתות, ולראות ברמת חודשית את התקצוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הוא התקציב החודשי שהתקבל בבדיקת התקצוב הנורמטיבי בהשוואה לתקציב שהועבר בשנת הלימודים הקודמת? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אנחנו עדיין בתוך שנת לימודים. כל חודש משתנה, תנודתי. אי אפשר להשוות חודש מסוים לחודש מסוים, צריך להסתכל על זה ברמת שנת לימודים. אנחנו יכולים להגיד מה התקציב החודשי שעבר בחודש פברואר לרשתות, אבל זה לא נתון שיגיד הרבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח לקבל. האם במסגרת התקציב הנורמטיבי נכלל תקצוב עבור שכר מטה, ואם כן - כיצד הוא מחושב? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יש תקציב בגובה של שישה אחוז מהגדרת תקן הבסיס שמשמש לכל צורכי המטה, אם זה שכר, פעולות והנהלת הרשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם לא יודעים מה החלוקה בין מטה לפעולות? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> לא, זה הניהול של הרשת שצריך להיות מנוהל על ידה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם מוסד שלא מלמד 100% ליבה ממשיך להיות מתוקצב במסגרת הרשת בשנה זו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הצעת התקציב שעומדת בפניכם היא כלשון החוק. ככל ובמסגרת פעולות האכיפה והפיקוח של משרד החינוך יימצא שהמוסד לא עומד בדרישות, בין אם זה ענייני ליבה ובין אם זה כל עניין אחר, כמובן שמשרד החינוך יהיה אמור לקזז מתקציבו של אותו מוסד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם עדיין אין לנו שום ידיעה על מוסד שנלקח ממנו תקציב על אי לימודי ליבה, איך אני אמורה להתייחס לנתון הזה שאמרת? יש מוסד שנשלל לו תקציב על אי לימודי ליבה? קרה דבר כזה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בתשפ"ה עשינו עבודת פיקוח שפרסנו אודותיה בהרחבה רבה גם בוועדת החינוך וגם בוועדה לביקורת המדינה. התקצוב עבור כל בית ספר יחושב לפי אחוזי הליבה שנבחנו ונבדקו בהתאם לשיטת הפיקוח המאוד מאוד מדויקת. לגבי שנת תשפ"ה, שנת המעבר, זה נמצא גם בדיווח לבתי המשפט וגם יש דיונים אצל המנכ"ל איך ומתי לעשות את הקיזוז. עומדים להישלח שימועים לשתי הרשתות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לכמה בתי ספר יישלחו שימועים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> עשרות בודדות שלא עשו את התיקונים הנדרשים ולא הגיעו ל-100%. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הליך השימוע? מה קורה בפועל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה הליך משפטי כמו כל קיזוז שנדרש. רק בסיום תשפ"ה סיימנו את המהפך של שיטת הפיקוח והאפקטיביות שלו. יוצאים אוטוטו שימועים ובהתאם המנכ"ל יחליט איך לקזז וכמה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני פשוט בשוק, לא מבין את הדבר הזה. כל השנים קיזזו. כשהייתי מנכ"ל קיזזו כל שנה. אם אתם רוצים את הדוחות של הקיזוז, נביא את הדוחות של הקיזוז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה כבר לא במשרד. מה זה "נביא"? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני הייתי מנכ"ל שם, לי קיזזו. מה, אנחנו עיוורים, לא רואים? יש דוח פר מוסד לגבי כמה הורידו לו, כמה ירד. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> העמדה המשפטית היא שמי שלא לומד 100% ליבה אמור לצאת מהרשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם תקציב ההסעות לשנת הלימודים תשפ"ו עברו לרשויות המקומיות בהתאם למכתבו של הממונה על התקציבים באוצר מאוגוסט 2024? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> בשנת הלימודים הנוכחית טרם בוצע השינוי, מדובר בשינוי מאוד מאוד מורכב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה מורכב בזה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אם את רוצה להעביר את האחריות של הסעת 180,000 ילדים לרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות צריכות לקלוט את אותם 180,000 ילדים. בשנת הלימודים תשפ"ז הולך להיכנס לתוקף מודל תקצוב הסעות חדש. הוא קודם כל נבנה עבור הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. אותם תעריפים שיעודכנו והקריטריונים לכללי הזכאות להסעת תלמידים יחולו גם על הרשתות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז כרגע, שזה קרוב לשנתיים אחרי, הדבר עומד בעינו, לא נעשה שום דבר עם המכתב. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> המודל נבחן לעניין מי המסיע וגם לגבי מה הם אותם קריטריונים ותעריפים לתקצוב. נעשית עכשיו עבודה להתאים את המודל מבחינת שנת לימודים תשפ"ז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם היום יש תלמיד חדש שנכנס לרשות דואגים לו להסעה. למה יש הבדל? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הרשות היום מסיעה תלמידים בחינוך הרשמי, היא לא מסיעה את התלמידים ברשתות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל הכלל חל על כולם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש כאן היבטים תפעוליים והיבטים כלכליים מאוד מורכבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם יש מחר בבוקר עוד תלמידים ברשויות אתה נותן להם מענה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> שהרשויות ישלמו את הרשתות והכל יסתדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מי שלא מלמד 100% ליבה כבר היה אמור לצאת מהרשתות. ההיגררות של זה מטרידה, זה כבר היה צריך לקרות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מי קבע שיוצאים מהרשתות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במערכת לא מפורטים פרופילי המורים ברמת המוסד, רק ערך השעה הסופי, כשלא ברור איך הגיעו אליו. מה ערך השעה המתוקצב במוסדות הפטור בשנת תשפ"ה, תשפ"ד, תשפ"ג? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו ברמת שקיפות גבוהה מאוד של משאבי החינוך, גם כאשר אנחנו מסתכלים ביחס למדינות אחרות. יש לפעמים איזה שהוא קושי מבחינת הרזולוציה לדווח בזמן אמת כל רכיב ורכיב, אבל אני מבטיח לבדוק את זה. גם אם לא נדע לדווח את זה בזמן אמת נדווח את זה בדיעבד. בשנת תשפ"ג עלות השעה השנתית הייתה 4,846, בשנת תשפ"ד העלות שאיתה התחלנו את השנה הייתה 4,885, כשתוך כדי השנה נכנסנו לעלות של עדכון ערך השעה. ערך השעה המעודכן שאושר היה 5,296. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שזו הקפיצה שהפתיעה אותנו מאוד. האם תוכל להסביר אותה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בתשפ"ה היה שינוי בעקבות חוק ההתייעלות בשכר שחל גם על המוסדות האלה. התחלנו את החודשים ספטמבר עד דצמבר 2024 עם עלות שעה של 5,296. בגין ינואר עד אוגוסט 2025 עלות השעה הייתה 5,111, שזה בגלל הפחתת עלות השעה בגין חוק ההתייעלות כמו שקרה בשאר המשק. עבור ספטמבר עד דצמבר בשנת תשפ"ו העלות הייתה 5,141, כשהחל מחודש ינואר העלות היא 5,277. השונות כאן היא בגין חוק ההתייעלות על הקיצוץ וההתאמה בשכר במגזר הציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך אתם מוודאים שמשלמים למורים בפטור את ערך השעה? הרי אין הסכמי שכר, הם לא מוגנים על ידי ארגוני עובדים, ואנחנו יודעים שהמוסדות לא פעם מגלחים חלק מהשכר לעצמם. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> מוסדות הפטור כפופים לדיני העבודה הכלליים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור, אבל איך הפיקוח? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> מתבצעים ביקורות שכר מטעם המשרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה ביקורות ועל כמה מוסדות בשנה? אם זה ביקורת על 1,000 מוסדות, זו לא בדיוק ביקורת. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> מדובר על ביקורות ב-245 מוסדות הפטור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה ביקורות בערך? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמה עשרות בשנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם יש חובה בתקנות מוסדות הפטור לדווח את מצבת המורים מידי שנה? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> חובה לדווח את מצבת המורים כשמדובר במוסדות שמבקשים תקציב, כאשר חוץ מזה יש דיווח מידי שנה מכוח חוק פיקוח - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה לקבל את דיווח מצבת המורים במוסדות הפטור? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> לראות מי המורים שמדווחים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא חייב שמית. אני רוצה לראות מספרית את מצבת המורים במוסדות הפטור כי לא פעם הדבר הזה לא מגיע באופן שקוף, אנחנו לא יודעים כמה מועסקים. כיצד ניתן להצדיק משפטית עדכון בערך השעה מבלי שמוסדות הפטור מקיימים את חובתם לעדכן באופן מסודר את מצבת המורים? אמנם יש עדכון בערך השעה, אבל מצבת המורים לא מתעדכנת. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני אתייחס לעניין העדכון שהיה בין תשפ"ג לתשפ"ד שהחל כדרישה קואליציונית להגדיל את ערך השעה במוסדות הפטור – הוא נרשם בהחלטת ממשלה 511. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממתי זה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> 2023. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דרישה קואליציונית, לא מקצועית חלילה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> זה התחיל כדרישה קואליציונית כמו אופק חדש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מצבת מורים צריכה להיות ואינה, אבל ערך השעה מעודכן. האם יכול להיות שמשולמות משכורות למצבת מורים לא עדכנית? לי אין יכולת להניח אחרת אם אין נתונים ברורים כמו במערכת החינוך הממלכתית. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אני מתייחסת לאותה קפיצה בין תשפ"ג לתשפ"ד שהתחילה כדרישה קואליציוניות בסכומים מסוימים. אחד הדברים הראשונים שאמרנו זה שלא ניתן לעדכן את ערך השעה במוסדות הפטור בלי נתונים, ובאמת קיבלנו נתונים ברמת תעודת זהות של כ-70% מהמורים שמלמדים במוסדות הפטור. עשינו המון בדיקות סביב הנושא - גם משרד רואה חשבון היה מעורב בבדיקה מטעם איגוד מוסדות הפטור - ובסופו של דבר הגענו להחלטה שיש מקום לעדכן את ערך השעה במוסדות הפטור אבל לא בשיעורים שביקשו באותה החלטה קואליציונית. הבחינה נעשתה מהרובד המקצועי, מהסתכלות על תוספות שכר ועדכוני שכר שהיו באותן שנים במשק באופן כללי, לצורך העניין עליית שכר המינימום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר בין שכר המינימום - -? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אם שכר המינימום עולה במשק באופן כללי, ערך השעה צריך לשקף את העלייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מעדכנים את ערך השעה בלי שמוסדות הפטור מדווחים את מצבת המורים. אם יש חובה לדווח את מצבת המורים, למה אין דיווח של מצבת המורים? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא מכיר חובה כזאת. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> יש חובה לדווח את רשימת המורים. זה נעשה בצורה לא ממוחשבת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא ממוחשבת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אין מצבת מורים. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> יש רשימת מורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא ברורה? אני יכולה לקבל מספרית בכל מוסד כמה מורים? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> פניתי עכשיו בבקשה, אבל זו לא מערכת ממוחשבת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בשנת 2026 המערכת לא ממוחשבת? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> ערך השעה של מוסד רשמי הוא מעל לשמונת אלפים שקל ושל מוסדות הפטור הוא חמשת אלפים ומשהו שקל, כאשר נותנים להם מזה רק 55%. ההחלטה להתנהל איתם בצורה אחרת היא של המחוקק, ואני מפנה אתכם למחוקק << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה חושב שהמחוקק החליט שהמערכת תהיה לא ממוחשבת? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יש כללים שאומרים מה צריך להיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המערכת אצלך הייתה ממוחשבת? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כן, אבל זה לא מוסדות הפטור. במוסדות הפטור המערכת היא נפרדת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין כסף לקנות מחשב, נכון? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא אמרתי את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מגוחך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שתהיה רשימה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם זה שב-2026 אין מערכת ממוחשבת נראה לך הגיוני? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כשר במשרד החינוך יזמתי שיהיה דיווח בצורה מסודרת, עדכון של המערכת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גורם במשרד החינוך מסמס לי עכשיו ואומר שאין דבר כזה דיווח מצבת מורים במוסדות הפטור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה בניגוד לעמדת היועמ"ש. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> באותה שנה עשו בדיקה והראו את הפרופיל. אם היו רוצים הפרופיל שלהם היה הרבה יותר גבוה. יש כללים. אם החוק אומר אחרת, הוא אומר אחרת. יש פסיקות של בתי משפט על תקנון מוסדות הפטור, תלמדו משם ותראו שאני צודק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לירן, יש או אין? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מקבלים את המצב הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תנסה לגשר על הפער בין המציאות לבין החוק. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> כשאתם מדברים על מצבת, אתם מדברים על הדיווחים של מוסדות החינוך הרשמיים ומוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. לא על זה דיברנו. אנחנו דיברנו על רשימת מורים. הם מדווחים רשימת מורים. אמורה להיכנס מערכת ממוחשבת לפעולה בתקופה הקרובה, בשבועות הקרובים, זה מה שהם מסרו לי, ואז הם ידווחו דרך המערכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אין כרגע דיווח. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> יש דיווח של רשימת מורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי תחושה שניפגש פה בעוד שנה ולא תהיה פה מערכת ממוחשבת. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> עד היום מוסדות הפטור הגישו את הרשימות של עובדי החינוך שלהם במערכות הרישוי, כל בית ספר בנפרד הגיש כשהוא קיבל בקשה לרישיון. אנחנו בחודשים האחרונים עסוקים בלייצר שקיפות גדולה מאוד כדי שיהיה מידע און ליין שזורם על כל עובד בכל מוסד פטור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איני חולקת על עבודתכם החשובה. אני רוצה לקבל תשובות ברורות שקשורות לוועדת הכספים, לפיקוח הפרלמנטרי, לא לוועדת החינוך. השאלות לוועדת החינוך הן שאלות ברמת המדיניות. יש רשימת מורים, שזה דבר הפוך לחלוטין ממצבת מורים. האם אתם בודקים ברשימות המורים מה השכר בפועל כדי לראות אם יש גילוח שכר? << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תכנית 206101 – חינוך מיוחד. מדובר בתכנית תקציב כללית שמכילה בתוכה את כלל כספי החינוך המיוחד במערכות החינוך השונות, כולל בחינוך החרדי. האם יש בתקציב הכללי של החינוך המיוחד תקנה שמוקצה למוסדות הפטור? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הם גם לא מקבלים. למה חרדי במוסדות הפטור לא מקבל חינוך מיוחד? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יש ילד ויש ילד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה שזה יהיה כמו שצריך. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הלוואי, אני איתך ביחד, בוא נעביר את החוק. את תצביעי בעד החוק הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה שיהיה פטור? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כי אבא שלו רוצה שהוא יהיה בפטור. למה שיהיו חרדים בכלל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תהיה חרדי, הכל בסדר. למה אתה מרגיש שרודפים אחריך? למה שיהיה פטור? מה הבעיה ללמוד ליבה? אם תפסיק להמציא מסגרות תקבל שוויון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקנה 20630502 – סל שילוב מוסדות הפטור. התקנה הזאת, שתוקצבה ב-75 מיליון שקלים בניגוד לחוק בהעברות התקציב של 2025, גדלה פי עשר מהתקציב המקורי. חוק חינוך מיוחד לא יחול על מוסדות הפטור כל עוד אלה לא יסכימו לדיווחים ורגולציה נאותים - אם אכפת לכם מהחינוך המיוחד תדווחו עליו כמו שצריך – הנדרשים מכל מוסד חינוכי שאמור להיות ערוך עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. סכנת נפשות בתקצוב פושע של מוסדות לא מפוקחים שמקבלים אליהם ילדי חינוך מיוחד בתנאים לא תנאים. מה המקור הנורמטיבי לתקצוב סל שילוב במוסדות הפטור? איזה גורם קיבל את ההחלטה לתקצב סל שילוב נורמטיבי במוסדות הפטור ולהגדילו באופן כה משמעותי? האם שר החינוך, שר האוצר, השר לשעבר, או אולי זאת הייתה יוזמה מקומית במשרד? אנחנו רוצים פרוטוקול דיון והחלטה מסודרת בעניין הזה. מה פירוט ההוצאות שיצאו בתקנה זו בפועל בשנת 2025, והאם התקנה הזאת שציינתי מתוקצבת לשנת 2026? איך מעבירים עשרות מיליונים בלי בסיס נורמטיבי למוסדות שמטפלים בצורה פושעת בילדים בעלי צרכים מיוחדים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בשנה שעברה מוסדות הפטור עברו לתקצוב ישיר על ידי משרד החינוך. חלק גדול מהסכום שראית זו הדרך לתקצב את המוסדות ישירות על ידי משרד החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקנה הזאת חוקית בעיניך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> טכנית תקצבנו - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה הבנה שהדבר הזה לא חוקי, שהוא לא עומד בכלים משפטיים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא נכון. שילוב זה לא חינוך מיוחד, שילוב זה בסיס תקציב בכיתה רגילה. אין חינוך מיוחד, יש שילוב. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו סבורים שחשוב לתת מענים לילדים האלה גם במוסדות הפטור. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> הרכיב של שילוב ניתן שנים למוסדות הפטור, וזה על רקע העובדה שחוקקו את חוק מוסדות תרבות ייחודיים שכללו בו הוראות לעניין שילוב. הייתה החלטה במשרד לתת מענה לאותם תלמידים שזקוקים לזה גם במוסדות הפטור, כשמדובר על תקציב שהוא תקציב קבוע מידי שנה. התקציב ברובו מועבר למרכזים טיפוליים שנותנים מענה לאותם תלמידים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שהסברתם לי גם בפעם קודמת. זה לא חוקי שיש תקנות בתוך מוסדות הפטור לחינוך מיוחד כל עוד אין רגולציה מותאמת. אם כל כך חשוב החינוך המיוחד היו מייצרים רגולציה מותאמת. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> כשאת מדברת על רגולציה, האם את מתכוונת לפיקוח או על הסדרה בחקיקה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תחליטו לתקן את חוק חינוך מיוחד ותביאו את זה לכנסת. המציאות היא שמוסדות לא מפוקחים מקבלים אליהם ילדי חינוך מיוחד בתנאים לא תנאים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> ילדי חינוך מיוחד לא מתקבלים לשם. יש ילד חינוך מיוחד וילד שילוב. ילד שילוב זה ילד רגיל שמשולב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יכול לשכתב מה זה ילד שילוב ומה זה ילד חינוך מיוחד? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא משכתב, אני אומר לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נדמה לי שאנשי משרד החינוך לא ירחיקו לכת עד כדי כך כדי להכשיר גם את השינוי הקטגורי הזה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> התקציב לא מגיע ישירות למוסדות הפטור, הוא מגיע למרכזים טיפוליים שנותנים מענים לאותם תלמידים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אין על זה דיווח ורגולציה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> יש דיווח ויש פיקוח. נכון שאין לזה הסדרה ספציפית בחקיקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר פה שזה כרגע משהו שנעשה ללא הסדרה חקיקתית. מה שאתה אומר עכשיו לא נטען בבג"ץ נזירות המושיע והוא מנוגד לחוק חינוך מיוחד. זה נעשה באמצעות קבלני משנה ללא מכרז ובצורה לא שקופה. תביא לי את רשימת קבלני המשנה שעשו את זה. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> בבג"ץ נזירות המושיע לא אמרו מה המצב המשפטי לגבי הדבר הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה את רשימת הקבלנים שמקבלים את ההכשר להפעיל בניגוד לחוק חינוך מיוחד. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> נעביר את הרשימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תכנית 206302 – החינוך העצמאי. במהלך שנת 2025 תקציב החינוך העצמאי גדל ב-485 מיליון שקלים, שזה גידול של כ-30%. אני רוצה לדעת אם חוק התקציב שהוגש לכנסת בשנת 2026 מבטא הערכה ריאלית של הוצאות המדינה בכל סעיף ולא סכום שרירותי שגדל ללא פיקוח במהלך השנה, בעצם ניפוח על חשבון הציבור. אני רוצה גם את הנחות היסוד שבגינן גדל התקציב המוצע לתכנית 26 ב-28% ביחס לתקציב המקורי של שנת 2025, ומה החלוקה לתקנות של תכנית זו בהצעת התקציב הנוכחית. מה השתנה בין הנחות היסוד העומדות בבסיס 2025 המקורי לבין הנחות היסוד שהנחו את תקציב 2025 המאושר בתקנות הבאות? תקנה 20630209 – פעולות מיוחדות. בתקציב המקורי של 2025 התקנה תוקצבה בארבעה מיליון שקלים, כשבמהלך 2025 התקנה גדלה פי עשר, ל-40 מיליון שקלים. מה קרה שהיא גדלה פי עשר? אני אשמח לקבל את פירוט ההוצאות שיצאו מתקנה זו בפועל, כגון רשימת ספקים, מקבלי שכר, ייעוד של כל שקל, ובכמה היא מתוקצבת ב-2026. תקנה 20630202 – פעולות מינהל. בתקציב המקורי של 2025 התקנה תוקצבה בחמישה מיליון שקלים, כאשר במהלך 2025 התקנה גדלה פי חמש, ל-25 מיליון שקלים. מה קרה במהלך 2025? מדוע התקציב נופח? אני מבקשת את הפירוט. אני רוצה לקבל את ההוצאות שיצאו מתקנה זו בפועל, כולל רשימת ספקים, מקבלי שכר וייעוד של כל שקל. בכמה התקנה מתוקצבת בשנת 2026? תקנה 20630203 – שכר מינהל. בתקציב המקורי של 2025 התקנה תוקצבה ב-12 מיליון שקלים, כאשר במהלך 2025 התקנה גדלה ל-27 מיליון שקלים. מדוע התקציב נופח? בכמה התקנה מתוקצבת ב-2026? תקנה 20630206 – גמלאות. בתקציב המקורי של שנת 2025 התקנה תוקצבה ב-139 מיליון שקלים, כשבמהלך 2025 היא גדלה ל-190 מיליון שקלים. הסעיף הזה דורש הסבר, הרי אין הוצאות פתאומיות בחישוב פנסיה, ידוע כמה מורים בפנסיה וכמה מורים יוצאים לפנסיה. מה שאנחנו רואים כאן זו פנסיה תקציבית שערורייתית מכספי ציבור שלמדינה אין שום פיקוח עליה. מדוע התקציב נופח ובכמה התקנה מתוקצבת? תקנה 20630207 – הסעות חינוך העצמאי. קרן ההסעות של החינוך העצמאי הוא מנגנון משומן ששווה 80 מיליון שקלים. כמעט חצי ממנו בא מתרומות כדי למנוע מהילדים ללכת לחינוך הממלכתי, חלק בא ממכירת שירותים לממשלה, חלק מגיע מתקציב המדינה. על כמה התקנה עומדת בסעיף 26 ומתי זה ייגמר? האם אפשר להתחייב ששנת הלימודים תשפ"ז תיפתח עם מימון זהה לחינוך הממלכתי, ככלל ילדי ישראל? האם האוצר הודיע לחינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני כי ההסעות יועברו לשלטון המקומי בשנת הלימודים הבאה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> בסופו של דבר, וגם הסברנו את זה בפנייה שהייתה בדצמבר האחרון, שנת 2025 אופיינה כשנה מעורבת מבחינת מנגנון התקצוב. שני שליש מהשנה, שזה שמונה חודשים, היו בשיטת התקצוב הישנה, ושליש ממנה עבר למודל התקצוב הנורמטיבי. אמרנו שב-2026 צפויות להיות שתי עליות התאמה של התקציב בשתי התכניות האלו בהתאם לנוסחאות המודל. הגידול בשתי התכניות של החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני הוא אמנם גבוה ביחס למקורי של 2025, אבל אם משווים אותו לתקציב המאושר של 2025 אין בו גידול משמעותי בכלל, מדובר באחוזים מאוד מאוד נמוכים, כשכל התוצאה של הגידול הזה היא התאמה של מודל התקצוב הנורמטיבי והחלתו בשנת 2026 לראשונה כשנה מלאה. השוני במודל התקצוב הנורמטיבי אומר שאנחנו מגישים בהצעת התקציב את תחזית ההוצאה הצפויה שלנו לשתי הרשתות, כאשר ההקצאה לרשתות תיעשה אך ורק לפי נוסחאות המודל, מצבת המורים בפועל והנתונים של המורים. היה ומצבת המורים תהיה נמוכה ממה שחזינו - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אין מצבת מורים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> את מדברת על מוסדות הפטור. פה מדובר על הרשתות. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אם מצבת המורים תהיה שונה, הפרופיל שייגזר יהיה שונה מתחזית ההוצאה שצפינו. אם במעבר בין שנות לימודים הגידול הטבעי או מספר התלמידים בחינוך המיוחד יהיה שונה מהגידול הספציפי שחזינו, התקציב לא יועבר לרשתות. מה שיועבר לרשתות זה אך ורק תוצאות המודל המדויק. מה שאתם רואים בהצעת התקציב זה רק תחזית ההוצאה שלנו, אבל זה לא אומר שהכסף עובר לרשתות as is. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הניפוח, ההגדלה בתקציבים. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אין פה ניפוח כשמסתכלים על התקציב של 2026 ביחס למאושר 2025. << דוב >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל הדרך הזאת שתוך כדי התקציב כל כך גדל. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כשב-2025 חברי הכנסת באו אלינו בביקורת על כך שהייתה תוספת תקציבית מאוד מאוד משמעותית תוך כדי השנה, הסברנו שאחת הסיבות לכך הייתה שבשנת 2025 חלק מהשנה היה בשיטת תקצוב ישנה, חלק מהשנה היה בשיטת התקצוב החדשה. אמרנו מראש בוועדת כספים שב-2026 אנחנו כבר נדע מה המודל חוזה - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא יקרה שוב לפי מה שאת אומרת, עכשיו זה כבר הוסדר? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> נכון. ב-2026 אנחנו לא צופים לראות את אותן העברות ואת אותם סדרי הגודל שהיו ב-2025. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא ענית לי על הגמלאות ועל ההסעות. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> מדובר בגמלאים שנמצאים בפנסיה תקציבית ברשת החינוך העצמאי, שזה לכשעצמו חיה די מוזרה כי לא מדובר בשירות המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב גדל ב-50 מיליון שקלים. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> התקציב לא גדל ביחס לתקציב המאושר של 2025. אנחנו לא יודעים להגיד כמה גמלאים יפרשו כל שנה ולא יודעים לחזות במדויק את ההוצאה. בסוף שנת 2025 בוצעה בקרה של אגף החשב הכללי על עניין הגמלאות ברשת החינוך העצמאי והתקציב הותאם - זה חלק מהעברות שדנו בהן בסוף שנת הכספים. ב-2026 הנחנו שלא יהיה שוני מאוד מאוד משמעותי, לכן בין התקציב המאושר של 2025 להצעת התקציב של 2026 אנחנו לא רואים שינוי משמעותי. בנושא ההסעות אנחנו עורכים שינוי במודל שצפוי להיכנס בשנת הלימודים תשפ"ז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לעבור למוכש"ר. התקצוב שלהם אמור להיות צמוד למוסדות הפטור, לכן כל העלאה בפטור צריכה לעבור גם אליהם - מדובר בכחצי מיליארד ₪ בתכנית 206305. בתקציב המקורי של 2025 תקנה 20630404 תוקצבה ב-164 מיליון שקלים, כשבמהלך 2025 התקנה גדלה ל-200 מיליון שקלים. בכמה התקנה מתוקצבת בשנת 2026? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> במהלך שנת 2025 הוקצה תקציב קואליציוני של תמרוץ וטיפוח גם למוסדות הפטור וגם למוסדות המוכש"ר. התכנית של המוכר שאינו רשמי מתוקצבת ב-508 מיליון ללא התקציב הקואליציוני של תמרוץ וטיפוח שלא עבר את המסלול הירוק, שזה השוני לעומת שנת 2025. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה זה קואליציוני? זה כסף שמגיע לתלמידים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> במשך שנים המאבק הפוליטי היה שזה יישאר קואליציוני, כשזה קואליציוני אומרים שזה לא צריך להיות. אני מציע שכל הוועדה תיקח אוטובוס ותיסע לבתי הספר כדי לראות את הכמויות של הילדים והילדות, שתראה את הרמה שלהם. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> אותם נושאים היו במסגרת הסכמים פוליטיים בין מפלגות, הם בהסכמים קואליציוניים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> למה הם הגיעו לזה? כשאני הייתי ראש עיר הייתי צריך להיאבק על כך שהחינוך המיוחד יקבל את אותם תנאים כמו בבתי ספר - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתם מייצרים מסגרות שונות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון, אנחנו מייצרים דברים שונים. תספר מתי בדקת בית ספר במזרח ירושלים כדי לראות מה הם לומדים עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם על זה אני מלין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסוף זה מבחן תוצאה. תראו אם הדברים נעשים או לא נעשים. תצאו לשטח בהפתעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תתפלא, אנחנו יחסית הרבה בשטח. אתה רוצה שאני אראה לך כמה דוגמאות? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא בשטח הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה שטח אתה רוצה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתם יושבים אצל כל מיני רואי חשבון שיכתבו לכם שאלות, זה השטח שאתם נמצאים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רואה החשבון היחיד שאני יושב איתו זה ולדימיר בליאק. יש לך איתו בעיה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא איתו, עם המפלגה שאתה חבר בה איתו. כשהייתי ראש עיר טיפלתי בבתי הספר האלה. הדבר הכי גרוע זה שהיה הבדל בין גננות כאלו לגננות כאלו, הבדל בין ילד חינוך מיוחד לילד חינוך מיוחד, הבדל בין פעוטות בני ארבע. למה זה קורה עד היום הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לעבור לתכנית 206701 – פעילויות ופרויקטים. התכנית הזאת מאגדת תחתיה שלל תחומים שונים שלא קשורים אחד לשני, הרבה מאוד כספים קואליציוניים. אני עדיין, למרות מה שאמרתם על חוות הדעת לנוער בסיכון, רוצה לדבר על חוות הדעת הזאת. אני מזכירה שמדובר בבעיה משפטית שניתנו לגביה הכרעות שיפוטיות לפיהן לא ניתן לתת הטבות כלכליות ישירות או עקיפות למי שמשתמטים מגיוס. על רקע כל האמור, ביום 25 ביוני 2024 הנחה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כי יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים באופן ישיר או עקיף למוסדות שיש בהם משום תמיכה בפעילותם של אלה הנמנעים מגיוס או יש בהם משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט העליון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> על מה מדובר? איזה נושא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מדובר בתמיכה לנוער בסיכון. מדובר בתקנה שתוקצבה בכספים קואליציוניים בשנים קודמות אבל לא מיועדת לקבל קואליציוני השנה לפי חלוקת הכספים העדכנית. יש לבדוק האם הדבר נובע מהלבנה לא חוקית של כספים קואליציוניים בבסיס התקציב, איזה גופים נתמכים תחת התקנה, מה הקריטריונים לתמיכה, איזה גופים ניגשו לקול הקורא במהלך 2025, איזה גופים קיבלו את התמיכה, מה נעשה על מנת להבטיח כי התקנה לא מתקצבת מוסדות המעודדים השתמטות, בכמה התקנה תתוקצב ב-2026. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> על איזו תקנה אנחנו מדברים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מבחני נוער בסיכון. תקנה 20670132 – מענק ירושלים בחינוך. בשנת 2025 כמעט כל התקצוב לתקנה הגיע מקואליציוני - הוא הגיע ל-30 מיליון שקלים. בקואליציוני של 2026 כבר ביקשו 86 מיליון שקלים. אני מבינה שיש עניין פוליטי בתקנה בגלל נוער חרדי בסיכון שנמצא בפנים. אני רוצה לדעת מה בדיוק קורה עם זה, באיזה סכום התקנה מתוקצבת ל-2026. אם מוקצים יותר מארבעה מיליון בהצעת התקציב המקורית ל-2026, ככל הנראה מדובר בניסיון להכניס כספים קואליציוניים לבסיס התקציב. צריך לעמוד על העניין של תמיכה במשתמטים, על המצב שבו המדינה מטפלת בנושרים מישיבות במקום לשלוח אותם לצבא. תקנה 20670174 – החברה למתנ"סים (פעולות). זו תקנה שעד שנת 2023 תוקצבה בלא יותר ממיליון ₪, כאשר ב-2021 היא לא תוקצבה בכלל. בתקציב 2025 התקנה תוקצבה ב-13 מיליון שקלים, ובמהלך 2025 היא גדלה ביותר מ-1,100%, לסכום של 158 מיליון שקלים. מדובר בצינור לתכנית של החברה למתנ"סים לאברכים המנחים נוער נושר חרדי, שזו תכנית פוליטית של ש"ס כמפלגה. בכמה התקנה מתוקצבת בתקציב 2026? האם בודקים שהאברכים נותני השירות והבחורים מקבלי השירות אינם חייבי גיוס? תקנה 20670138 – פעולות ויוזמות ילדים בסיכון. בדרישה הקואליציונית ב-2026 מבקשים 49 מיליון שקלים עבור התקנה הזאת שמתקצבת נוער נושר חרדי שחייב בגיוס - זה בניגוד להוראות היועמ"שית. כמה מתוקצבת התקנה ב-2026? מדוע אין למשרד האוצר מנגנון שבודק אם מקבל השירות ונותן השירות הם חייבי גיוס? אני לא מצליחה להבין את עזות המצח לתקצב דברים כאלה. בתקנה 20670187 – תמיכה בארגוני נוער. בשנת 2025 עברו לתקנה הזאת 167 מיליון שקלים מכספים קואליציוניים. בהסכמים הקואליציוניים השנה מבקשים 85 מיליון. בכמה מתוקצבת התקנה בשנת 2026? איזה ארגוני נוער נתמכים תחת התקנה? ממה שאני מבינה 70% מהארגונים הם ארגונים חרדים, ומתוך זה 30% שייכים לבנות בתיה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כל מה שנסוב סביב נוער נושר בחלק הקואליציוני הוא דוגמה לשינוי נסיבות שהיה בין 2025 ל-2026 שהיה צורך לבדוק את היבטי השוויון, כפל התמיכות והסיפור של חייבי הגיוס. טרם הושלמה הבדיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה מאושרים 49 מיליון שקלים? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> עוד לא מאושרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש בדפי ההחלפה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הממשלה ביקשה להקצות כ-49 מיליון ₪ עבור תכנית "חנוך לנער" – מדובר בנוער בסיכון בחברה החרדית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו התכנית למניעת נשירה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> זו התכנית למניעת נשירה בחברה החרדית. כשהוגשה חוות הדעת המשפטית ממשרד החינוך אלינו במשרד האוצר ולמשרד המשפטים התעוררו מספר שאלות, בין היתר בהיבטי שוויון, כפל התמיכות, הסיפור של חייבי הגיוס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העמדה של משרד החינוך הייתה חיובית? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> משרד החינוך סבר שיש להקצות את התקציב. משלא הושלמו הבדיקות התקציבים האלה לא הועברו ולא נמצאים בדפי ההחלפה. 49 מיליון השקלים הם החלטת ממשלה, רק שהתקציבים בפועל לא הוקצו. התקציבים יוקצו רק לאחר שיושלמו כל הבחינות המקצועיות, אחרי עמידה בהנחיות היועמ"שית ופסיקת בג"ץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לקבל התייחסות לחוות הדעת המשפטית ולפסיקת בג"ץ לגבי תקצוב משתמטים. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> בגלל שלא הושלמו הבדיקות, בין היתר לאור פסיקת בג"ץ בעניין חייבי הגיוס, שתי התכניות למניעת הנשירה לא נכנסו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התקציב בסעיף 67 עלה מ-370 מיליון שקלים ל-499. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בתכנית 206701 יש תוספת של 370 מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממה הם מורכבים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר על תקציבים קואליציוניים במסלול ירוק. 16 מיליון זה גרעינים תורניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להסביר את זה? אמרתם שלא תאשרו כפילויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינתם זה לא כפילות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גרעינים תורניים אישרנו בהמון מקומות. ראינו את זה במשרד של סטרוק, במשרד התפוצות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש גם תכנית כנפי רוח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שבעה מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה לא חרדים. << אורח >> שנית פנחסי-הראל: << אורח >> כנפי רוח זו תכנית של מניעת נשירה מאולפנות ומהחינוך הממלכתי דתי. זה בעיקר ליווי של תלמידים עם צוותים חינוכיים כדי למנוע את הנשירה. התקצוב נועד בעיקר למדריכים, בעיקר להכשרות לצוותי החינוך. זו תכנית שמתקיימת כבר כמה שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ראיתם בזה בעיה כמו שראיתם בעיה ב-49 מיליון שקלים? << אורח >> שנית פנחסי-הראל: << אורח >> זו אוכלוסייה אחרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גילאים אחרים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא חרדים. בדרך כלל יש בעיות כשזה חרדים. כשזה לא חרדים אין בעיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולפנות וישיבות זה לא מוסדות כלליים. מה זה מניעת נשירה? << אורח >> שנית פנחסי-הראל: << אורח >> זו תכנית שמתוקצבת רק מתקציב קואליציוני. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> יש גרעינים חינוכיים תורניים ויש גרעינים משימתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המשימתיים הם במשרד התיישבות. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> נכון, היום זה במשרד ההתיישבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה התחיל משיקום שכונות. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> בעבר המאוד רחוק זה התחיל מאיזה שהוא פרויקט של שיקום. יש שלוש תקנות שיש בהן את המילה "גרעינים". תקנה אחת זה גרעינים חינוכיים תורניים, תקנה שנייה זה גרעיני מחנכים, תקנה שלישית זה גרעינים משימתיים, כאשר לכל אחד מהגרעינים יש מטרות שונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שלעיתים לאותו גרעין יש כמה מטרות. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> יש הבחנה בין תחומי הפעילות של הגרעינים. תחומי הפעילות לא אמורים להיות אותו דבר בגרעינים החינוכיים התורניים ובגרעינים המשימתיים. גרעין משימתי מופנה לקהל הרחב והוא לא עוסק בפעילות חינוכית. בפעילות חינוכית עוסקים רק גרעינים חינוכיים תורניים. גרעין משימתי זה פעילות כללית, בין אם זה חקלאות, חברה, רווחה וכו'. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שאלתי על כפל כי יש עוד משרדים שמתקצבים גרעינים תורניים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני יודעת רק על המשרד להתיישבות. גרעינים חינוכיים תורניים נתמכים על פעילות חינוכית, גרעינים משימתיים נתמכים על פעילות שאינה חינוכית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את רוצה להגיד לי שגרעין תורני במשרד ההתיישבות לא חופף לגרעין התורני במשרד החינוך? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין כפל? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הם מדווחים דיווחים שונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הם יכולים לקבל כפל, לקבל תקצוב משני משרדים. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> הם יכולים לקבל תקצוב אם הם מראים שתי פעילויות שונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם גרעין תורני בנוף הגליל שמקבל תקצוב ממשרד החינוך, יכול גם לקבל תקצוב ממשרד להתיישבות? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אם הוא מקבל ממשרד ההתיישבות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא קורא לעצמו אחרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גרעין תורני שהוא גם חינוכי וגם משימתי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה גרעין גדול שעושה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גרעין גדול שהיום הוא תורני, מחר הוא משימתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא מקבל על בסיס הפעילות השונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אותו גרעין יכול לקבל כסף גם ממשרד החינוך וגם ממשרד ההתיישבות? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> על פעילויות שונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כפל. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אם זו פעילות שונה זה לא כפל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 4.6 מיליון זה כפרי סטודנטים, 9.7 מיליון זה מכוני מחקר והנצחת השואה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קואליציוני? מה מיוחד במחקרים האלה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם יד ושם מתוקצב בדרך שאינה קואליציונית? האם זו תוספת? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ליד ושם יש הקצאה קואליציונית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא ליד ושם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא ליד ושם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למי זה? << אורח >> שנית פנחסי-הראל: << אורח >> יד ושם הוא תאגיד סטטוטורי שמתוקצב בנפרד. התקציב הזה הוא תקציב שמיועד למכוני השואה שעוסקים בהדרכת תלמידים בנושאי הטמעת זיכרון השואה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עוד 21 מיליון עבור תמיכה במכינות אופק, שזה המכינות החצי שנתיות שמתוקצבות על ידי משרד החינוך. יש מלגות שכר לימוד י"ג, י"ד – 8.7 מיליון שקל. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> לעניין ההקצאה של המלגות לי"ג ו-י"ד, ההקצאה בפועל תוכל להיעשות רק לאחר שיועמד סכום דומה לטובת תלמידי מה"ט. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> גם י"ג ו-י"ד וגם מה"ט נותנים תואר הנדסאי או תעודת טכנאי. מענק ירושלים לחינוך – 84 מיליון ₪, שזה תקציב עבור מינהל חינוך ירושלים שמועבר בהתאם לתכנית עבודה שהם מגישים למשרד החינוך. מרכזי למידה לאורך החיים – 27 מיליון ₪, שזו הפעילות של החברה למתנ"סים. תמיכה בפעילות התנדבות של שכבות י"א, י"ב זו תמיכה של משרד החינוך בהתנדבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 6.5 מיליון. שנת שירות – שבעה מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו התמיכה של משרד החינוך בשנת שירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שירות לאומי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, שנת שירות, שנה אחרי י"ב. תמיכה בארגוני נוער – 79.5 מיליון ₪. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה קואליציוני תוספתי בתקציב. למה זה דורש קואליציוני? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו החלטה של הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התקציב של ארגוני הנוער? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בהצעת התקציב היה 26.5 מיליון, כשעל זה מוסיפים את התוספת הקואליציונית של 80 מיליון. תנועות נוער – 13 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל בין תנועות נוער לארגוני נוער? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה שני מנגנוני תמיכה לגופים שונים. יש תקציב של 84 מיליון שקל עבור הפחתת תשלומי הורים: 45.5 מיליון תשלומי הורים לכלל מערכת החינוך, 39 מיליון תשלומי הורים בפנימיות, שזה בהתאם לאותו נוהל שאושר בשנים קודמות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאתה משווה את מערכת החינוך הכללית למערכות החינוך העצמאיות מבחינת הפחתת תשלומי הורים, מדובר בהקצאת משאבים שוויונית? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה לא קשור לרשתות או לעצמאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה הפחתת תשלומי לימוד? זה לעזור להורים לשלם פחות כסף על בית ספר ועל מערכות החינוך. האם יש הבדל בין הכסף שהמדינה נותנת על הפחתת תשלומי הורים למערכת החינוך הממלכתית כללית והממלכתית דתית לבין הכסף שהיא נותנת לרשתות? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה כסף לרשמי, זה לא לרשתות. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> 46 מיליון מתחלק באופן שוויוני בין כלל הילדים במערכת החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא זה מה ששאלתי. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> התקציב השני שמיועד להפחתת תשלומי הורים בפנימיות – מדובר בפנימיות בעל-יסודי, זה לא קשור לרשתות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תשובה לשאלה שלי. תצטרכו לבדוק את זה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הרשתות הן לא חינוך פנימייתי, הן לא נכללות בסעיף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? יש ישיבות שהן פנימיות. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> לא הרשתות. ה-46 מתחלק אחיד בין כלל ילדי ישראל. זה לא הולך לבעלות, זה ברמת הילד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מטעם הציונות הדתית, שם החינוך העל-יסודי הוא הרבה בפנימיות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לגבי הנושא של תשלומי הורים דרך המשרד הראשי, מדובר על מתווה של הפחתת תשלומי הורים שנדון בוועדת החינוך של הכנסת והוא בשלוש או בארבע השנים האחרונות נמצא בהיקף דומה. זה החזר רוחבי של מספר שקלים לתלמיד, לפי מפתח התשלומים במערכת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בשנת תשפ"ד קוזז ל-29 מוסדות רשת החינוך התורני תשלום בגין חוסר לימודי ליבה. לדוגמה, תלמוד תורה מודיעין עילית קיבל 91% מהתקצוב שלו, נווה אריאל קיבל 92%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי זכרוני, ותתקן אותי אם אני טועה, כאשר לא עומדים בחובת לימודי הליבה התקצוב צריך להיות אפס, לא 90%. זו אחת התקלות שנחשפה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יש חוות דעת מלפני שנתיים של הייעוץ המשפטי של המשרד – היא מגובה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה - שקובעת שמי שלא מלמד 100% יוצא מהרשתות, שזה בשונה ממר רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ופסיקות בג"ץ שקבעו שיש להוריד את האחוזים כמו שעשו עד עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה כמה להוריד. גם זו שאלה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יש גבול לירידה. גם בבג"ץ שהוגש התבקשו להבדיל בין אותן שנים לעכשיו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני חוות הדעת ואחרי חוות הדעת? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כן, לפני ואחרי חוות הדעת. גם אחרי חוות הדעת הנושא נדון בבג"ץ. חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר תלויה ועומדת בבג"ץ, בג"ץ עוד לא פסק בדבר הזה. אתם רוצים לכרות את הראש לפני שפסקו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני צודקת בזה שחוות הדעת העדכנית אומרת אפס. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מסכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה העקרונית היא אם כבר עכשיו צריך לנהוג לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כשחוות הדעת הזאת סותרת חוות דעת קודמות ויש בג"צים שפסקו אחרת, מחכים לעמדת בית המשפט. << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >> העמדה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את משרדי הממשלה. העמדה הנוכחית היא שצריך לרדת ל-75%. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא מכיר פסיקת בג"ץ בעניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא צריך שבג"ץ יבוא ויפסוק. אם היועצת המשפטית לממשלה קובעת, אז רק אם בג"ץ עשה אובר-רולינג - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחדד לגבי נוער נושר. אם החברה למתנ"ס וגם חיים מויאל ממשרד החינוך כתבו בצורה מפורשת שיש את המנגנון, שיש את כל תפיסת העולם וצורת העבודה איך להוריד לאותם חייבי גיוס, למה לקחת מאותם ילדים שמגיע להם והם לא מחויבי גיוס? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מחויב גיוס זה כל מי שבגיל האמור? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> כן, אלא אם יש לו פטור. מי שקיבל את התקציב הזה בשנה שעברה צריך לקבל גם השנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בזה שמגדילים את התקציב כולו, מנפחים אותו, אין משמעות לקיצוץ בגין לימודי הליבה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אלה תקציבים נפרדים לחלוטין. יש תקציב לנוער נושר שמקביל למגזר הכללי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על הרשתות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בלימודי הליבה יש נוסחה להורדה. אין שום דבר שמשלים את החוסר הזה. מה שדיברנו עכשיו על הנוער הנושר אין לו שום קשר, ההקבלה של השוויון שלו איננה קשורה לבסיס התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא התכוונתי לנוער נושר. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יכול להיות שנעשו קיזוזים בשנים שעברו על ידי משרד החינוך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגין אי עמידה בלימודי ליבה. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> בגלל הימצאות החשבת ברשתות והחיבור שלהם למערכת התשלומים הממשלתית אנחנו לא יודעים להגיד שבהכרח הקיזוז אכן היה בפועל. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> עם התקנט ירד הכסף. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> התחלנו את הדיון עם מכתב החשב מפברואר 2024 שבו הוא הציף הרבה אי סדרים, בין היתר הפער בין התקצוב לביצוע, שזה הפער שאני מדברת עליו. יכול להיות שמשרד החינוך הורה על קיזוז מסוים אבל בגלל חוסר ממשק והעדר נתונים החשבת לא יכלה להצביע על הקיזוז בפועל. זה שאנחנו רואים הפחתה במערכת לא אומר שהקיזוז בוצע, לכן נדרשנו לאותם שינויים, בין אם זה שיטת מודל התקצוב הנורמטיבי, בין אם זה ניתוק הרשתות ממערכת התשלומים, בין אם זו הוצאת החשבת. כל סדרת המהלכים המשלימה הזאת נועדה למצב שאם יהיה צורך לעשות קיזוז כלשהו הוא יוכל להיות מבוצע הלכה למעשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אנחנו אמורים לראות בגין קיזוזים על אי עמידה בלימודי ליבה לפי חוות הדעת החדשה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> היכולת לקזז הייתה מוגבלת. יכול להיות שהיו קיזוזים בשוליים, רק אנחנו לא יודעים להגיד את זה בגלל הימצאות החשבת שהייתה מחויבת לשלם את משכורות המורים כדי שלא תואשם בהלנת שכר. אם לפי שיטת התקצוב החדשה החל משנת הלימודים תשפ"ו נמצא כי מוסד לא לומד ליבה, חוות הדעת העדכנית והמחייבת אומרת שהמוסד אמור לצאת מהרשת והתקצוב שלו אמור לרדת ל-75% בהתאם למעמד המשפטי של המוכר שאינו רשמי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בהנחה שהוא מלמד מעל 75%. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המדרגה הבאה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> 55%. היה ונמצא שצריך לקזז למוסד תקציבים, בין אם זה בגלל שהוא לא לימד ליבה ובין אם זה כי הוא לא עמד בהנחיות אחרות של משרד החינוך, נקזז לו תקציבים. מודל התקצוב הנוכחי, בגלל שעכשיו גם הרשתות מנותקות ממערכת התשלום הממשלתי וגם החשבת לא חשופה לתביעות כנגד הלנת שכר, מאפשר למשרד החינוך לקזז תקציבים, ואכן התקציבים הגיעו באופן מופחת לרשתות. הקיזוז עכשיו מבוצע דה פקטו, מה שלא יכול היה להיעשות בשיטת התקצוב הישנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול על החינוך לגיל הרך. אתם יכולים להפנות אותי לתקצוב של האירוע הזה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 206002. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה המקום היחיד שהגיל הרך מתוקצב? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש את תכנית 206002 שבהצעת התקציב מבוצע בו 46.2 מיליון שקלים, יש תכניות נוספות כמו 110 מיליון שקלים באמצעות הגפ"ן שזה תקציב עבור הדרכות למעונות ותקן מגילאי לידה ועד גיל שלוש ברשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל ה-110? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף תקציבי הגפ"ן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 206301. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם הגיל הרך זה לידה עד גיל שש? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לידה עד שלוש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך הגפ"ן בלידה עד שלוש מהווה 110 מיליון? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בגפ"ן יש שני רכיבים. רכיב אחד זה תקציב בית ספרי, רכיב שני זה תקציב לרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מתוקצב שנה בשנה, זה לא תקן ששמתם ברשויות המקומיות באופן קבוע. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש 110 מיליון שקלים עבור ההדרכות ועבור התקן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הממונה על הגיל הרך ברשות המקומית? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה מתוך ה-110? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה בערך חצי, אבל אני אביא לך את החלוקה המדויקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה החלק השני? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> החלק השני זה הדרכות למעונות - זה באזור ה-70. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההדרכות הן רק למעונות מפוקחים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה עם 55% ממעונות היום האחרים במדינת ישראל? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש בתכנית 6202, ב-46 מיליון שקלים, תקציב להכשרה של מטפלות ופעילויות רוחביות שהמשרד עושה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להביא לי את הפירוט של ההכשרות בשנים 2023,2024,2025? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כן. יש לנו כ-64 מיליון שקלים בתכנית 206001 עבור תקני כוח אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם שם יש את הגיל הרך? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> במסגרת התכנית הזאת יש את כל תקני כוח האדם שהם עובדי מדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה "עובדי מדינה"? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מפקחים, כל הרזולוציה - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עובדי מטה. אתה לא מכליל את הממונה על הגיל הרך ברשות המקומית. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לא, אני מדבר על עובדי מדינה שיש להם סמכות חוקית להיכנס למעון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שעבר ממשרד העבודה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ממשרד העבודה עברו תקציבים יחסית מועטים לגיל הרך. כשזה היה במשרד העבודה היו משהו כמו 50 תקנים. היום בתקציב אנחנו על 198 תקנים עבור הגיל הרך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באסון שהיה במעון הלא מפוקח בירושלים הכריז שר החינוך שהוא מקים צוות בין משרדי בשיתוף המשטרה, מנכ"ל המשרד, הפרקליטות וגורמים נוספים כדי לגבש תכנית מערכתית לאיתור, אכיפה וסגירה של מסגרות פרטיות הפועלות בניגוד לחוק. האם יש תכנית כזאת? האם יש הסקת מסקנות? האם הגדלתם את מספר המפקחים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בתקציב 2026 יש תוספת של 41 תקני כוח אדם, כשהדגש הוא פיקוח, בקרה וכל מה שכרוך בנושא של הגיל הרך. << אורח >> לירן שפיגל: << אורח >> אני יודע לומר שהוקם צוות שהתכנס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל קצת דאטה על זה? נניח והצוות עכשיו ימליץ שצריך עוד 100 מפקחים למסגרות החינוך של הגיל הרך במדינה, האם יש לזה תקציב ב-2026? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין תקציב למסקנות הצוות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה גם לא חלק מהצוות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. ככל שיידרש לזה תקציב - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יצטרכו להצביע על המקור התקציבי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאבי מעוז ומינהלת הזהות היהודית היה תכנון להקמת אפליקציה שתעקוב אחר תכניות הגפ"ן. בתקציב הקודם היה לאבי מעוז כעשרה מיליון שקלים עבור פיתוח יישום שיעקוב אחר תכניות הגפ"ן. אז זה היה בשלב האפיון והוא תוקצב ב-300,000, 400,000 שקלים. זה מוטמע? אתם מכירים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא מוטמע במשרד החינוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היה כזה דבר, אבל השנה אין את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם האפליקציה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא הוטמע במשרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא לא פותחה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אני לא טועה, סגן השר לשעבר אבי מעוז עזב את הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אז הוא לא היה בממשלה. תקציב 2025 עבר לא מזמן. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפני שנה ועוד יומיים התקציב עבר קריאה שלישית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבי מעוז לא בממשלה כבר שנה וחצי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יכול להיות שבגלל זה לא קרה עם זה כלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מפיקים שום סרטוני תדמית לגבי הזהות היהודית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא הוטמעה במערכת הגפ"ן אפליקציה כזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אראה לכם איך זה כן הוטמע. לפני שנה וחצי הצבעתם על השקעה של 150 מיליון שקלים באיזה פרויקט של בינה מלאכותית ולמידה. מכיר? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אתה עושה חיבור בין "ישראל ריאלית" לבין הבינה המלאכותית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, עוד לא היה אז "ישראל ריאלית", זה היה רק הפרויקט לבינה מלאכותית. התשובות שנתן שם הבוט היו פרוגרסיביות ולכן ביטלו אותו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא היה 150 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה היה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> היה תקציב של 40 מיליון שקלים בשנת הלימודים הנוכחית לטובת הנושא של בינה מלאכותית, שזו תכנית שמשתלבת באופן אינטגרלי עם "ישראל ריאלית". אני לא יודע מה זה ה-150 מיליון שאתה מציין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אני מציין. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בתכנית "ישראל ריאלית" מושקעים מאות מיליוני שקלים, כולל 100 מיליון לשינוי סדרי עדיפות פנימי, כסף חדש שהמשרד השקיע בשנת הלימודים הנוכחית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מוכר לך בוט Q? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> היה בהתחלה ניסיון לעשות שימוש בבוט, שזה הבוט שאליו אתה מתייחס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה עלה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני לא יודע להגיד באופן נקודתי כמה זה עלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שלך יש את היכולת לבדוק את הדברים שאני שואל עליהם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מניח שכן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתה השקה של הבינה המלאכותית במערכת החינוך, היה טקס. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לבוא ולהתייחס ספציפית רק לבוט הזה זה להגחיך את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי כמה זה עולה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה היה חלק ממהלך רחב יותר של להטמיע את השימוש בבינה מלאכותית אצל עובדי ההוראה והתלמידים. מה שנראה לנו היום טריוויאלי, לפני שנה היה עוד פחות טריוויאלי. המשרד כל הזמן בחן ודייק את המהלכים שלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עלתה שנת הבינה המלאכותית בחינוך? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> 40 מיליון שקלים בשנת תשפ"ו. כל המהלך הוא תכנון רב שנתי שכולל הכשרות של עובדי הוראה ופיתוחים טכנולוגיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה פערי תקצוב ההסעות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> במסגרת הקצאת תקציב 2026 יש תוספת של 300 מיליון ₪ עבור הסעות תלמידים. אנחנו משנים את מודל התקצוב ואת הרגולציה של הסעות תלמידים, כך שבפועל יועברו יותר תקציבים עבור הסעות תלמידים לרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פער בהצמדה למדד במשך 12 שנים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מעבר לאירוע של הצמדה למדד, כן או לא, יש בעיות הרבה יותר שורשיות במנגנון תקצוב ההסעות, כמו שונות מאוד מאוד גדולה בתעריפים בין רשויות מקומיות בעלות מאפיינים דומים, כמו העדר גמישות בניהול של מערך ההסעות על ידי הרשויות במקומיות של החינוך המיוחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על המועצות האזוריות, על השלטון האזורי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> גם בשלטון האזורי הייתה השונות הזאת. כל מנגנון הסעות התלמידים במשרד החינוך היה מבוסס על הסכמים היסטוריים, על תעריפים היסטוריים ועל רגולציה לא מיטבית, לכן במסגרת התוספת הזאת של ה-300 שיגיעו לרשויות המקומיות, לכלל הרשויות, בהתאם למודל תקצוב חדש שהיום אנחנו עובדים עליו - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה עתידי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוא אמור לצאת לפועל ב-2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם ה-12 שנים שבהן לא הוצמד ההחזר הממשלתי אל מול המדד? נוצר מצב שהרשויות המקומיות נכנסו בנעליה של הממשלה כתוצאה מהפערים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ניתנה תוספת רוחבית לתעריפים בשנתיים האחרונות של 50 מיליון ועוד 50 מיליון ₪. הגישה שלנו היא שצריך להסתכל על כל התוספת של ה-300 שהוקצו על ידי הממשלה כפלטפורמה לעשות שינוי כולל במודל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוחזר הכסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עבור מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עבור 12 השנים שבהן לא היה שיפוי אל מול המדד. מחיר ההסעה ב-2010 הוא לא מחיר ההסעה ב-2020, לכן נוצר פער שמי ששילם אותו הן הרשויות המקומיות בשלטון האזורי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה יותר מורכב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכל יותר מורכב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המצב המשפטי והחובה החוקית של המדינה לשלם זה לא כפי שאתה מתאר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה יודע שהיינו במספר דיונים על זה ואמרתם בדיוק את אותם דברים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> והנה עכשיו יש - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה עתידי. אני שאלתי על הפער. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא מתוכנן שיפוי אחורה עבור הסעות. יש 300 מיליון שקל מעכשיו והלאה, מ-2026 והלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהוא מוצמד למדד? האם בעוד 10 שנים יבוא מישהו ויעשה את אותו דיון לגבי ההסעות במרחב הכפרי? כן. אם היו מצמידים למדד כך שעלות השעה תהיה מותאמת לעלות בפועל, היינו אומרים שנינו שלא יעשו את הדיון הזה, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא רוצה לפתוח עוד נושא, אבל תקציב הבינוי מוצמד למדד ועושים עליו דיונים. ההצמדה היא לא ערובה. יש 300 מיליון למודל חדש. זה יוסיף כסף לרשויות המקומיות וישפר את הרגולציה, לא רק ישרשר קדימה כל מיני הסכמים היסטוריים ותעריפים היסטוריים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה לשכות שרים מתוקצבות בתקציב ואיפה אני רואה אותן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה 206001. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעילות מטה מרכזי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפעילות הזאת מתוקצבות שתי לשכות שרים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבקש להבין כמה תקנים של שתי הלשכות, להבין הכל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מה זה "הכל"? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שיש שר חינוך אחד, אבל בגלל הידע הנרחב שהפגין פה חבר הכנסת בכל הנוגע לעולם החינוך יש לי אלא לשער שעדיין יש לו מהלכים במערכת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בגלל המידע שלי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה נראה לי שוחה באירוע. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זה מידע עבר. תחשוב אם הוא היה עכשיו במערכת איזה מידע הוא היה מוציא. מה שהוא אמר זה בלי להיות במערכת. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו בודקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברו פה הרבה על שוויון, ואני בעד שוויון, אבל אותי מעניין שוויון על רקע גזעי בגלל הרקע האישי שלי. אני יודע שיש עירייה אחת בישראל – אני מודה שאולי יש כמה – שמדירות בנות ומורות ספרדיות על רקע היותן ספרדיות. אותי לימדו במדינה שגדלתי בה שאסור לעשות הפרדה כזאת, אבל אני מודה, וזאת לא תהיה הפעם הראשונה, שהמדינה שבה גדלתי היא לא המדינה שקורית דה פקטו. בעיריית ירושלים יש אירוע כזה, יש הפרדה של נשים על רקע היותן ספרדיות. הייתי בטוח שמשרד החינוך – עזבו את העירייה ואת מפלגת ש"ס – לא ימשיך לתקצב מוסדות שעושות הפרדה על רקע גזעי. אסור לתת כסף למוסד שבורר נשים ונערות על רקע גזעי. אני טועה? עיריית ירושלים, ככל שאני יודע, לא רק לוקחת כסף ממשלמי המסים שגרים בעיר שלה, היא גם לוקחת כסף ממני. היא לוקחת ממני יותר ממיליארד שקל בשנה כדי לסייע לה לפנות את הזבל ברחובות רק כי היא עיר כל כך "תוססת" שיודעת להתנהל בצורה "מאוד טובה" כלכלית. האם אתם כמשרד חינוך לא עוברים על החוק כשאתם מתקצבים מוסדות שעושים הפרדה על רקע עדתי במדינת ישראל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בשלוש השנים האחרונות יש במחוז החרדי הקפדה רבה מאוד על קיום הנהלים בסמינרים בנוגע לאי שוויון ואי הוגנות כלפי מי שמקבלת תשובה בזמן או לא בזמן, לאו דווקא על רקע עדתי כזה או אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אין תופעה כזאת? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> ניתנו חידודי הנחיות לעיריית ירושלים בשל גילויים שדלפו מאחת הפקידות, וגם יש הנחיות ודרישות מאוד ברורות בכתובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שיש הנחיות כאלו, ואני בטוח שהחוק מנחה את צורת ההתנהלות שלך, שלי ושל מי שבטעות שלחה למישהו הלא נכון את טבלת האקסל שבה אנחנו רואים איך מסווגים בנות ספרדיות במינהל החינוך בירושלים, העניין הוא שאתה אמון על האכיפה, לא אני. אם אני הייתי אמון על האכיפה, הייתי מוריד להם את השאלטר באותו יום, הייתי דואג שלא תהיה אף אחת שתופלה ותישאר בבית שנה שלמה. אתה יכול לחדד נהלים, אבל זה עדיין קורה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יש מאות רבות של פניות של הורים לוועדת ערר, שזאת ועדה מקצועית שבוחנת את זה לעומק, והיכן שצריך להתערב המשרד מתערב ומורה לרשויות איך לשבץ. לשני סמינרים בשנה האחרונה שלא עמדו בנהלים הוקפא תקציב, כאשר לאחד מהם גם קוזז תקציב. עמידה בנהלים היא לא רק בחידודים, היא גם ביישום ואכיפה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה המציאות היום? האם היא מניחה את הדעת או יש עוד דרך לעשות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> תמיד אנחנו רוצים להשתפר. אני לא מתיימר לדעת מה קורה לכל ילדה וילדה, אבל את הנהלים שאנחנו רוצים לחדד אנחנו עושים בצורה מאוד ברורה ושקופה, כולל פגישות שוטפות, כולל שיתופי פעולה ותיאומים עם רשויות מקומיות שמשבצות על פי חוק. אנחנו גם רואים בעקומת הפניות של ההורים אלינו עלייה גדולה ומשמעותית כי ההורים מגלים בנו כתובת ונותנים אמון רחב בפעילות ובעשייה שלנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבאנו לוועדה לביקורת המדינה הצבעה כדי שמבקר המדינה יבדוק את זה. מי הצביע נגד? חבר הכנסת בצלאל מש"ס וחברי הכנסת מדגל התורה הפילו את ההצעה. על מה אתם מדברים? אתם טומנים את הראש ולא אכפת לכם. לפחות אל תעשו איזה שהוא כיסוי לא נורמאלי, כיסוי כאילו. אתם יודעים שיש את האפליה הזאת, וזה הבנות שלכם, לא שלנו. אתה יודע את זה, שי, יפה מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם אני יכול להיות, לפי מה שאתה אומר, סמוך ובטוח שבשנת הלימודים הקרובה אנחנו נמגר באופן סופי את התופעה הזאת במובן המוסדי שלה? אני לא בוחן כליות ולב מה כל אחד חושב על צבע עורו של בן אדם בחברה הישראלית, זה כבר משהו אחר. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני יכול להבטיח לך שאנחנו כמשרד נעשה הכל כדי שזה לא יקרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סגרתם פעם מוסד בגלל הפרדה גזעית? מישהו הועמד לדין? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הייתה מנהלת סמינר אצלי לבירור ומשמעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה קרה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כדי לוודא שאין צל צילו של חשד לגזענות. שמחתי לראות שתוצאות הבדיקה העלו שזה ההיפך הגמור. אגב, אותה מנהלת היא ספרדייה, אבל זה לא משנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם ההיא ששלחה והושעתה בעקבות המסמך חזרה לתפקיד שלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> צריך לבדוק עם עיריית ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכם אין יד בדבר? מה זה "עירייה"? מה שאני יודע מעולם החינוך זה שיש מפקח על כל רשות/מחוז ואתם לגמרי שולטים. הרי זה לא שיש עכשיו ביזור סמכויות לשלטון המקומי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני לא בוחר לרשות המקומית את העובדים שלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק, כי יש נציג של המחוז במכרזים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> דרשנו מעיריית ירושלים, ושמחנו גם שהיא נעתרה לבקשה, שההחלטה על כל ילדה והשיבוץ שלה ברשות לא תהיה החלטה של איש אחד, שהיא תהיה החלטה של צוות מקצועי שיושבים בו כמה וכמה אנשי עירייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא כל כך הבנתי את התשובה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אחת הבעיות שזיהינו בשיבוץ של תלמידות בעיריית ירושלים הייתה שזו הייתה החלטה של אישה כזו או אחרת. אנחנו דרשנו שתהיה ועדה עם כמה אנשי מקצוע, אבל זאת החלטה של עיריית ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש לי בעיה? כי יש פערים נורא גדולים בטיפול. תופעת הגזענות היא תופעה מאוד בעייתית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> המוסד שיפר את החוק, לא משנה אם בגזענות או בכל מקום אחר - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא מפר. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יש לנו ייעוץ משפטי, יש אכיפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאפשר לשלול לגמרי תקציבים. כשאמרתי שצריך להוריד את השאלטר, התכוונתי לכך שצריך להוריד את השאלטר. השר קיש הרחיק מורה מהתפקיד שהביעה תמיכה בפלסטין. לא שמעתי שהוא הרחיק מהתפקיד את העובדת חיה נשען. אתה הולך איתי גבוהה גבוהה בנוגע למהות, לחידוד נהלים, להבהרה, לקריאה לבירור, אבל קיש הוכיח שכשרוצים להרחיק מורה עושים את זה ככה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> חיה נשען היא עובדת עירייה, היא לא עובדת משרד, לכן אני לא חושב שהשר קיש יכול להוציא או להכניס אותה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנהלת בית ספר היא עובדת רשות? מי משלם לה שכר? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> באיזו שכבת גיל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתיכון. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> תיכון זה מוכר שאינו רשמי, לכן זו הבעלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברתי על הממלכתי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אין ממלכתי בעל יסודי, כולם מוכר שאינו רשמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברתי על החילונים. מי מעסיק את המורה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> העירייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומי מעסיק את המנהלת? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כנ"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מעבירים כספים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הבעלות משלמת גם בממלכתי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> רק ביסודי זה רשמי, זה ממלכתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם הכסף שהולך לעיריית ירושלים הוא כסף חוקי כשהם עושים את ההפרדה הגזעית הזאת, ולמה אתם לא מתערבים בזה? להתערב זה לא לכבד נהלים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> משרד החינוך, יש אופציה לעצור את התקציב לעיריית ירושלים כדי לעצור את התקצוב לאותם מוסדות, כן או לא? אם כן, מה הדרך, והאם זה נעשה בעבר? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לפני מספר שנים היה מקרה של גזענות שהוכח ושללו את הרישיון למוסד הפטור. אם נגלה מוסד שהוא גזען, אנחנו נשלול לו הרישיון וממילא גם את התקצוב. ההמלצה וההנחיות שחידדנו לרשות לא היו בתור המלצה נחמדה, הן היו בתור דרישה שיושמה. בכל מקרה שמגיע אלינו בערר או כפנייה של הורים אנחנו בודקים גם את המחברות של המבחנים, גם את הראיונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה עושים עם זה? מה נעשה בנוגע לטבלה שכולנו ראינו שפורסם בה השם של התלמידה והסיבה שהיא לא התקבלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> היה דיון אצל חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שהיה דיון. היה גם דיון אצל מיקי לוי בביקורת המדינה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> עיריית ירושלים הייתה צריכה להשיב בדיון מה היא עשתה עם אותה עובדת. הבענו שאט נפש מהגילויים ומהדיבורים שהיו שם, לכן דרשנו שיהיה צוות רב מקצועי כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצוות הזה קם? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי בצוות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני מציע להפנות את זה לעיריית ירושלים. עיריית ירושלים סוברנית להגיד את מי היא בחרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא לא עונה לי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הקריטריונים שדרשנו נכנסו - זה אומר איש ביקור סדיר, זה אומר שלושה אנשי חינוך במינהל החינוך של עיריית ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשנה הבאה לא יהיו תופעות כאלו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו נעשה הכל שלא יהיו, ואם יהיו, הם יטופלו בחומרה הנדרשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת לי דוגמה של מוסד אחד או שניים שקיזזתם להם תקציב בעקבות פנייה על גזענות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה לאו דווקא גזענות. היה מקרה שעיריית ירושלים שיבצה שלוש בנות למוסד חינוכי והמוסד סירב לקבל את השיבוץ הרשותי. התקציב לאותו תיכון נעצר עד שהוא התרצה וקיבל את הבנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה בנוגע לבינוי. איפה נמצא סעיף הבינוי במשרד החינוך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בסעיף 60, בסעיף הפיתוח של המשרד. הוצאה - 2,015,149,000 ₪, הוצאה מותנית בהכנסה - 1,108,000,000, והרשאה להתחייב - 4,123,000,000. בסעיף הזה מתוקצבת כל תכנית הפיתוח של המשרד, שזה כולל בעיקר בינוי בתי ספר וגני ילדים. יש עוד תקציבים נוספים עבור שיפוצים למיניהם, עבור חיזוק לרעידות אדמה ועוד כל מיני קולות קוראים שהמשרד מוציא בהתאם לצורך. חלק מזה זה גם התקצוב של הקרן לאזרחי ישראל, קרן העושר. ההבדל הוא שבהצעת התקציב המקורית שנשלחה אליכם היה תקצוב יותר משמעותי לקרן העושר, 120 מיליון ₪ בהוצאה מותנית, והייתה הצעה שעברה בוועדה של קרן העושר פה בכנסת, שזו גם הצעת הממשלה המעודכנת, שלפיה הופחת התקציב עבור משרד החינוך מ-70 מיליון ₪ ל-50 מיליון ₪. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחוק התקציב 2025 תכנית הפיתוח הייתה 3.26. כמה היה הביצוע? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בגלל שמדובר בתכנית פיתוח התשלום בפועל הוא בהתאם לביצוע של ההרשאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה קיזזתם? כמה הורדתם? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הסיבה להוספה היא בהתאם לצפי המזומנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2024 הביצוע היה 2.4 ולא באתם ואמרתם שאתם מתקצבים על בסיס הביצוע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא על בסיס הביצוע הקודם, זה על בסיס צפי. אנחנו פורסים את המזומן הצפוי בהתאם להקצאת הכיתות בשנים קודמות, בהתאם למנגנון תקצוב שמתפרס על שמונה שנים. אם ב-2023 הוקצו 3,800 כיתות, בשנת 2024 המזומן הוא גבוה, בשנים 2025 ו-2026 המזומן יהיה יותר נמוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא יותר נמוך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כי פרויקטים מבשילים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כיתות בנו ב-2024 וב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא כמה נבנו, זה כמה תוקצבו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-2024 היה בביצוע במזומן 2.4 מיליארד. כמה ב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 1,700,000,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה חצי מהתקציב. 50% ביצוע? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש גם הכנסות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכנסות יש גם בבסיס התקציב. השנה יש 1.1 מיליארד הוצאה מותנית בהכנסה. מה זה ההכנסה פה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בעיקר מפיס, מקק"ל ומקרן לאזרחי ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היא הייתה ב-2024? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ב-2024 זה קצת פחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מינוס קרן העושר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אם פרויקטים לא מבוצעים המזומן בגינם לא יוצא ומתקצבים פחות. בסוף השנה עשינו הסטה של הרבה מהתקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי למה תקצבתם עכשיו ב-3.1? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה הצפי שלנו להוצאה. לא בטוח שיהיה תת ביצוע כמו שהיה בשנים קודמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-0210 – בניית כיתות לימוד, יש 100 מיליון ירידה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. זה הכל בהתאם לצפי המזומן. ב-2023 תוקצבו המון כיתות, לכן לקחנו בחשבון בתקציב הקודם שהביצוע שלהן יהיה יותר גבוה. השנה אנחנו צופים שהביצוע של אותן כיתות יהיה פחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש פחות, הרי צריך יותר כיתות לימוד, יותר גני ילדים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כי בסוף יש לך תכנית חומש של חמש שנים. חלק מהכיתות תוקצבו יותר בשנים 2023 ו-2024, לכן השנה יתוקצבו פחות כיתות מאשר בשנים קודמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בגירעון של כיתות לימוד או לא בגירעון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> החומש פלוס התוספת עונה על הצורך של הגידול במדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז יש גירעון. הייתי מצפה לראות עלייה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עלייה ממה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עלייה בבינוי, עלייה בפרויקטים, עלייה בהרשאה להתחייב, עלייה בהוצאת המזומנים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוצאת המזומנים היא בהתאם לביצוע. בשנת 2027 מתחיל חומש חדש שבו יוכל להיות מענה לצורכי המערכת כפי שייקבעו על ידי המשרד. כרגע אנחנו באותו חומש מ-2022 עד 2027. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 206701 – פעילויות ופרויקטים. אתה יכול לפרט על זה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> פעילויות ופרויקטים זו תכנית שבה מתוקצבות פעילויות שונות של משרד החינוך, כמו התמיכות בשנות שירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה תמכו ב-2024,2025 בתנועות הנוער? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בשנת 2024 היה לתמיכה בתנועות נוער 137 מיליון שקלים, בשנת 2025 היה לתמיכה בתנועות נוער 157 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ב-2026? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ב-2026 יש 85 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה יש קיצוץ ובמה הקיצוץ? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר על תמיכה. מנגנון התמיכה מחולק בהתאם לתבחינים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התבחינים הם אותם תבחינים, רק העוגה קטנה יותר. למה קיצצתם ב-50% את העוגה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הרבה מאוד מהתקציב פה הוא כספים קואליציוניים. בשנת 2024 היה בבסיס 91. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובביצוע היה 137? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הבסיס ב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 85. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו כמה בבסיס? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 77. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לך פירוט מי קיבל כמה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אפשר להוציא את הפירוט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש תוספת של 32 מיליון שקלים קואליציוניים להארכת יום הלימודים ברשתות הפטור והמוכר. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה זה "הארכת יום לימודים"? זה צהרונים, זה מה שיש לכל הילדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להסביר במה מדובר? כמה יש בתקציב הבסיסי בנושא הזה לרשתות האלו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> מסגרות הצהרונים פועלות בגני הילדים ברשויות סוציו 1 עד 5 ובכיתות א' ו-ב' בכל הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הן פועלות בכל האשכולות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה באוכלוסייה הכללית? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כן. העלות לתלמיד היא עלות ההפעלה שלו בצהרון, כשהעלות הזאת מתחלקת להשתתפות המדינה ולתשלומי ההורים. אם העלות לתלמיד היא 650 שקלים, ברשויות בסוציו נמוך ההשתתפות של המדינה גבוהה יותר, ברשויות בסוציו גבוה המדינה משתתפת פחות ותשלומי ההורים גבוהים יותר. במוכר שאינו רשמי ובמוסדות הפטור השתתפות המדינה בבסיס היא ב-55% וב-75% מאותה עלות לתלמיד שהמדינה מתקצבת. אם עבור ילד בחינוך הרשמי בעירייה שהיא בסוציו 1 המדינה משתתפת בעלות של 500 שקלים, במוסדות הפטור עבור אותו ילד באותה רשות היא תשתתף ב-55% מתוך ה-500 והחלק של ההורים יהיה יותר גבוה. התקציב הקואליציוני נועד להשלים את הפער מ-55% או 75% ל-100%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ילדים ילכו לצהרון בלי תשלום? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> עם תשלום. פה התשלום יהיה גבוה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה זה ה-100%? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> ה-100% זה ביחס לתשלומי המדינה. אם העלות לילד היא 650 בחינוך הרשמי ברשות מסוימת והמדינה משתתפת ב-500 שקלים, ההורים משלמים רק 150 שקל לחודש. במוסדות הפטור, לצורך העניין, ההשתתפות של ההורים גבוהה יותר, הם משלמים גם את ה-150 וגם את הפער בין ה-55% או ה-75% ל-100%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את אומרת שהתוספת הזאת של 32 מיליון שקלים לרשתות הפטור והמוכר בגין הארכת יום לימודים היא לא כל הסכום הקואליציוני שאושר? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> החלטת הממשלה מדברת על סכום של 50 מיליון שקלים עבור שנה מלאה. הסכום שאושר הוא כשני שליש מתוך ה-50 כי אנחנו נמצאים באמצע שנת הלימודים תשפ"ו. ה-18 הנותרים שהם בעבור תשפ"ז ואילך צריכים להיבחן אפרופו כל הנושא של חייבי גיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה שעיכבתם שליש? אם יש חשש שזה בא לעקוף את סבסוד המעונות בניגוד לחוק לאברכים חייבי גיוס, עוצרים את כל הסכום. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הקול הקורא שבמסגרתו ניתן הסבסוד לצהרונים פורסם בספטמבר 2025, הוא קול קורא לשנת לימודים. התשלומים הם נלווים על ידי הרשויות המקומיות להורים עבור שנת לימודים, לכן לא הייתה היכולת להפחית, לעצור עכשיו את התקציבים, את אותו סבסוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כאילו שרשור משנה שעברה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> זה שרשור, כי אנחנו עומדים בשנת לימודים. בגלל שהיכולת לעשות את הבחינה הזאת היא רק עבור התקציבים שעוד לא הוקצו, שזה לשנות הלימודים הבאות, נעצר רק שליש מהסכום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם יש צו של בג"ץ בעניין הזה, אפילו אם יצא קול קורא בספטמבר, אתם צריכים להפסיק את התשלום הזה. מה הקשר לזה שהקול קורא הושלם? אתם אמורים להפסיק את זה מהרגע שבג"ץ הוציא צו. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> הקול קורא יצא בספטמבר, לפני פסיקת בג"ץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל הוא משולם מידי חודש. אם זה לא חוקי, זה לא חוקי, זה נעצר. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> יש פסיקת בג"ץ שאומרת לא לשלם צהרונים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פסיקת בג"ץ שאומרת לא לסבסד חייבי גיוס במישרין או בעקיפין. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> כל נושא התקציבים הקואליציוניים, ובפרט הנושא הנוכחי, הובא לדיון גם בלשכה המשפטית של האוצר וגם במשרד המשפטים וההחלטה המקצועית והמשפטית הייתה שהנושא של הצהרונים בשנת הלימודים תשפ"ו, בגלל שהקול קורא כבר יצא ותשלומי ההורים נגבו בתחילת שנת הלימודים עוד לפני הפסיקה של בג"ץ, יתוקצב עבור תשפ"ו במלואו, כשכל הבחינה לקראת תשפ"ז וצפונה תושלם בטרם הקצאת התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לקבל את הרשימה של הסכומים בתקציב הזה שמעוכבים, בין אם בבסיס של התקציב, בין אם בכספים הקואליציוניים, לאור הפסיקה של בג"ץ. יהיה מעניין לדעת איזה סכומים נעצרו, באיזה סעיפים ובאלה היקפים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה ה-200 מיליון לאברכים שהם לא חייבי גיוס לא נכנסו? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> החלטת הממשלה קובעת שה-200 מיליון יוקצו בכפוף לגיבוש מנגנון מטרה שיבטיח שהכסף לא יגיע במישרין או בעקיפין - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה הבעיה ליצור מנגנון כזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מנגנון, לא? << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> בשבוע שעבר הצגנו טיוטה של מסמך חשבונאי שמוסדות יידרשו לנהל כדי שתהיה הפרדה בין חייבי הגיוס לפטורי הגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לפי שמות? << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> כן, לפי שמות. המסמך שהצגנו יידון עם משרד האוצר ומשרד המשפטים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה זה "יידון"? למה הוא לא נידון? תשבו ותעשו את זה, יש מנגנון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי הצגתם את המסמך? << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> ביום רביעי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם רוצים להביא דף החלפה, מביאים ועושים את כל הדיונים. ראינו מה עושים כשרוצים להביא תקציב. כשמשרד המשפטים רוצה את הכל אפשר לסדר. כשרצו לקצץ הם קיצצו בדקה וחצי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קיצצו? עצרו למשתמטים, ובצדק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כשאתם מתקצבים את תכנית ניצנים, אתם מתקצבים אותה פר רשות, לפי כמות ילדים. אם נניח יש מצב שבעיר מעורבת מתוך קבוצה של 10 ילדים אני פוסל שלושה או ארבעה, כל היתר שהם לא מחויבי גיוס לא יקבלו את המענה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא לא. << אורח >> שנית פנחסי-הראל: << אורח >> התשובה היא כן, כיוון שיש איזה שהוא מינימום להפעלת מסגרת. אם יסתבר שחלק מהילדים לא יוכלו להשתתף במסגרת יכול להיות שהמסגרת תיסגר. תיאורטית זה יכול להיות. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> תקציב נוסף שהועבר בחלקו זה תקציב עבור תרבות יהודית חרדית, שזה שיעורי תורה. בתקציב הזה הועברו 62 מיליון מתוך 77. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההבדל בין מה שאושר לבין מה שלא בהקשר של מחויבי גיוס? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> הסוגיה הזאת נבחנת בכללותה לאורך השנים, אבל כרגע הובא לידיעתנו שיש כ-350 חייבי גיוס מתוך כ-4,400. צריך להגיד שזה בדיון בהקשר הרחב של הדברים, לא בהכרח בהקשר הקואליציוני. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> איך 350 מתוך 4,400 יוצא שבעה מיליון? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> הסכום שהוקצה לזה בהחלטת הממשלה היה 77 מיליון. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יש פער של שבעה מיליון בין 77 ל-70. מסלול ירוק יכול להיות מועבר בהצעת התקציב עבור שימושים שהיו בשנה הקודמת באותו סכום וללא שינוי נסיבות. ברגע שהחלטת הממשלה דיברה על סכום גבוה יותר אותם שבעה מיליון נוספים ביחס ל-2025 נשארים בחוץ והמשך הבחינה שלהם תיעשה בהמשך. ביחס ל-70 - הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך הראו שמתוך כ-4,400 יש כ-350 שהם חייבי הגיוס, שזה שמונה אחוזים, ושיש עוד פער של שלושה אחוזים כי התקבלה החלטת ממשלה על קיצוץ רוחבי. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה צריך לרדת מה-77. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> השלושה אחוזים זה פלט רוחבי שחל גם על תקציב הבסיס של המשרד וגם על החלטת הממשלה על הקואליציוני. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני מסכים, רק צריך לעשות את זה מלמעלה. << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> לקחנו באופן גס את כמות חייבי הגיוס מתוך סך המלמדים. הסכום הנכון הוא ארבעה מיליון שקלים אחרי החישוב הפרטני של כל המלמדים חייבי הגיוס. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> התקציב האחרון שלא הועבר במלואו זה התקצוב עבור התמיכה במוסדות התורניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מוסדות תורניים זה 737 מיליון שקלים. << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> זה מורכב מכמה נושאים. יש תקציב שמועבר עבור תמיכה בישיבות הסדר וישיבות מיועדות גיוס, ויש תקציב נוסף שמיועד עבור תמיכה במדרשות בעוטף עזה ובצפון הארץ. התקציבים האלה נכנסים לאותו תחום פעילות, אבל המבחנים בסוגיית חייבי הגיוס הם פחות רלוונטיים עבורם. יש סכום שנכנס עבור תמיכה במוסדות תורניים, כאשר סך הסכום שהועבר למוסדות התורניים עומד על 735 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף הוקצה למוסדות תורניים בקואליציוני שעוד לא אושר בגלל סוגיית הגיוס? << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> עוד 540 מיליון שקלים הוקפאו בגין חייבי הגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ה-540 פלוס ה-735 לא מגיע לסכום - - << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> יש את ה-200 הנוספים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> שלא קיבלנו תשובות לגביהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ה-200 האלה? << אורח >> הדר פוקס רויץ: << אורח >> 200 שיוקצו בכפוף להסדרת מנגנון שיבטיח שהכספים לא יזלגו בין חייבי הגיוס לאלה שאינם חייבי גיוס. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מבין מעמוס שיש מנגנון קיים. << אורח >> עמוס ציאדה: << אורח >> ממרץ 2024 הפסקנו לכל חייבי הגיוס את התשלום. באופן מצטבר הפסקנו את התשלומים ל-81,500 חייבי גיוס. בעקבות דיונים שהיו עם הייעוץ המשפטי לממשלה עלה החשש שמה שמשלמים לפטורי הגיוס או לאלה ששירתו יזלוג באותו מוסד לחייבי הגיוס, לכן הם רצו מנגנון הפרדה חשבונאי, שהמוסדות יציגו את ההוצאות וההכנסות בנפרד בגין חייבי הגיוס ובנפרד בגין פטורי הגיוס. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> משרד המשפטים, מה הבעיה לאשר את זה? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> 200 מיליון שקלים נוספים ישוחררו לאחר שיוצגו מנגנונים שיאושרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר. השיח הממשלתי בעניין הזה עוד לא הבשיל. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה לא הבשיל? אנשים פה צריכים לקבל כסף. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אני יודעת שמתנהל שיח. עדיין לא הוצג לנו המנגנון הסגור. אנחנו לא ננהל שיח ממשלתי בשולחן הוועדה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שרית, זה לא מה שנאמר על ידי עמוס. עמוס אמר שהוא הציג ביום רביעי או ביום חמישי מנגנון. אם המנגנון הוצג, תדונו בו ותעבירו אותו במסלול הירוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המסלול הירוק זה להתגייס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עוד חוץ מקואליציוני נעצר בגלל הגיוס, אפילו בתקציב הכללי? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הסמינרים לא אושר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל תקציב משרד החינוך שמיועד למגזרים האלה לא פטור מהחוק, גם מה שלא קואליציוני ועובר לפעילויות שיכולות לעקוף את הכללים בנוגע להשתמטות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ה-540 מיליון שקלים זה ההקפאה של סך התקציב עבור המוסדות התורניים, בין אם מדובר בתקציבים שהיו בהצעה המקורית, בין אם הם נוספו בדפי ההחלפה כתקציב קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי זה הוצג כחלק מהקואליציוני, זה הוקפא מהקואליציוני. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוא הוקפא מסך התקציב עבור התמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מבטא את הסך הכל? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מבטא את ההקפאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם בתרבות, צהרונים ונוער נושר עשו משהו בתקציבי הבסיס? שרית, לא עברתם על כל הסעיפים ולא רק על הקואליציוני? אם יש צו של בג"ץ, הוא חל על כל סוגי התקציבים באותה משפחה, בין אם הם קואליציוניים ובין אם הם לא קואליציוניים. כמעט כל סעיף פה הוא תוספתי על סעיף שקיים בבסיס. האם נעשה לגביהם סינון אל מול החשש לעקיפה של חוק הגיוס? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יש עבודה רוחבית שנעשית כרגע. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בעוד יומיים מצביעים על תקציב, את מבינה? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יש עבודה רוחבית שנעשית בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא הזה, בין היתר מול משרד החינוך, והתוצאות שלה ייושמו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את אומרת שלא משנה מה נצביע, בסוף כסף שאחרי הבדיקה הזאת יצטרך להיעצר לא יועבר הלאה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> נפעל לפי הוראות בג"ץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי העבודה תושלם? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אני יכולה לברר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נתחיל עם 206001 – יחידות מטה. יש שם שני מיליארד שקלים. אני רואה שם עלייה של 62 מיליון שקלים – הייתה עוד עלייה בדפי ההחלפה האחרונים – ו-36 תקני של כוח אדם בהשוואה לתקציב 2025. הייתי רוצה לדעת לאן כוח האדם הזה הולך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עבור תכנית המטה יש תוספת של תקנים. שלושה תקנים שהוספו בדפי ההחלפה הם עבור האגף של מוסדות תורניים בהתאם להחלטת ממשלה, ושאר התקנים הם תוספת בגין מעונות היום, הפיקוח על מעונות היום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 33 תקנים למעונות היום, ועוד שלושה לאגף מוסדות תורניים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לפי החלטה 3556. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה דבר רגיל שכל שנה יש גידול כזה בתקנים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> במיוחד אם יש תוספת פעילות כפי שיש במעונות היום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בכספים הקואליציוניים יש 11 מיליון שקלים לתכנית מורשה, הגברה והעצמת הסולידריות עם מדינת ישראל, הזדהות יהודית וישראלית במודעות לתוצאות של ההתבוללות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בדפי ההחלפה יש בתכנית הזאת רק 6.8 מיליון ₪ עבור יד ושם. שאר התקציבים לא נמצאים בדפי ההחלפה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש פה קואליציוני של 11 מיליון שקלים להתבוללות, עוד שלושה וחצי מיליון שקלים לחינוך יהודי בתפוצות, ועוד - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הם נמצאים בתוך החלטת הממשלה הקואליציונית, הם לא נמצאים כרגע בדפים. הם יבואו לוועדה - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם טרם אושרו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הם טרם אושרו משפטית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חשוב לנו, חברי הוועדה, לדעת מה הקריטריונים לחלוקת הכסף לארגונים האלה ומי מקבל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה יגיע לוועדה ככל שזה יאושר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש שבעה מיליון קואליציוני שאושרו ליד ושם. מה התקציב של יד ושם שלא דרך הקואליציוני? אני זוכרת שליד ושם היו בעיות תקציביות מאוד מאוד קשות. אנחנו בזמנו אגמנו מכל משרדי הממשלה תקציבים גדולים עבורם כדי להוציא אותם מה"ברוך" הכלכלי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בהחלט הייתה תכנית הבראה ליד ושם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עשינו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בשנת 2023. בשנת 2026 הם מתוקצבים ב-106 מיליון שקל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בנוסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בתוך זה יש את התקציב הקואליציוני - זה בערך כ-100 מיליון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עוברת לסעיף 206101 – החינוך המיוחד. יש פה 19.8 מיליארד שקלים, שזו עלייה של 13%. העלייה נובעת מגידול במספר התלמידים או מתקצוב תכניות חדשות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בעיקר מגידול במספר התלמידים. הגידול בחינוך המיוחד הוא מאוד מאוד משמעותי לאורך כל השנים האחרונות, את יכולה לראות שהתקציב קופץ משנה לשנה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מסביר את הגידול הדרסטי בחינוך המיוחד? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> הסיבה המרכזית היא גידול במספר התלמידים, בדגש על תלמידים על הרצף האוטיסטי, תלמידים עם הפרעות נפשיות, תלמידים עם עיכוב התפתחותי שפתי. אנחנו רואים כמעט בכל מוגבלות זינוק מאוד גדול, כאשר הגידול הכי גדול הוא ברצף האוטיסטי. אם בעבר אחד מכל 240,250 ילדים היה מוגדר על הרצף האוטיסטי, היום אחד מכל 48 ילדים מוגדר על הרצף, מכל מיני סיבות - גם שינו את הקריטריונים, שינו את DSM, גם יש יותר מודעות. אנחנו נמצאים יחד עם משרד האוצר במהלך כולל לבחינה כוללת של כל נושא החינוך המיוחד ויישום המלצות ועדת שפירא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם התקציבים שנמצאים כרגע בהצעת התקציב יופנו גם ליישום מסקנות ועדת שפירא? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש צוות בין משרדי שבוחן את המלצות ועדת שפירא ובודק איזה שינויים מערכתיים נדרש לעשות במערכת החינוך כדי לתת מענה לחינוך המיוחד ולחינוך הרגיל. זה כלים שלובים. אם לא יהיו מענים מספיק טובים בחינוך הרגיל, החינוך המיוחד ימשיך לעלות. אי אפשר לפתור את הבעיה הזאת באופן מנגנוני, צריך לייצר - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה לא להקצות כרגע חלק מהתקציבים? הוועדה שהממשלה הנוכחית הקימה עשתה עבודה מעמיקה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> השקפתנו בנושא היא שנדרש פתרון מערכתי לחינוך המיוחד. בהחלט יש שם עלייה מאוד מאוד גדולה שדורשת שינוי מקיף במערכת החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך שינוי מקיף במערכת החינוך, לא רק בחינוך המיוחד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני מסכים גם עם זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה גם מה ששפירא חשב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היושב ראש, שמעת את הזינוק? מה הזינוק באחוזים? 19% מהתלמידים היום הם בחינוך המיוחד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מכיוון שכל אחד שאתם לא יודעים איך להתמודד איתו אתם זורקים לחינוך המיוחד, זה בדיוק העניין. מי שמסרב לקחת ריטלין שולחים אותו לחינוך המיוחד, זו בדיוק הבעיה. מערכת החינוך של מדינת ישראל לא רלוונטית לתלמידי ישראל כבר מזמן. יש שם מערכת ישנה, יש שם אנשים שלא רוצים להתחדש, אנשים שתקועים בכל מיני פרדיגמות שכל פעם תוקעים ומקרקעים כל שינוי מינימאלי שרוצים לעשות. זה משרד חולה, חולה ברמות קשות, והילדים של כולנו סובלים מזה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ההכללה הזאת, אדוני היושב ראש, לא מכבדת את עובדי ההוראה, לא מכבדת - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול לחשוב שהיא לא מכבדת. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני באמת חושב כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מדבר בתור אבא לשלושה ילדים. המערכת והמשרד שלכם לא רלוונטיים. את מי שלא נכנס לכם בריבוע הקטן אתם זורקים לחינוך מיוחד, אל תגיד לי לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר איזה שר אחד מהליכוד שאחראי על המשרד הזה. אתה מכיר אותו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא רק השר הזה, זה 20 שנה ככה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא סוגר שלוש וחצי שנים, עוד מעט ארבע. מה התקדם המשרד הזה בשלוש וחצי שנים האלו? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> גם העמדה של שר החינוך היא שיש צורך לעשות שינוי עומק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מציע ששר החינוך יעשה אותו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה לא לקחת חלק מהתקציבים האלה כדי ליישם את דוח ועדת שפירא שיש עליו קונצנזוס? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין קונצנזוס. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אין קונצנזוס, הוא מאוד מורכב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש מגבלות יישומיות מאוד מאוד משמעותיות על ועדת שפירא, על המסקנות. אנחנו חושבים שנדרש שינוי ונדרשת חשיבה מחודשת בנושא הזה. יש בהיבט הזה חלקים בוועדת שפירא שאפשר לבחון, אבל להסתכל על הדוח הזה כאיזה שהוא משהו שניתן ליישם מחר בבוקר - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תעשו משהו חלקי שהוא כן מוסכם על כולם, תתחילו ליישם. אוקי, אתם לא מסכימים להכל, אתם מסכימים לחלק, אבל מה שאנחנו רואים פה זה שהתקציב הולך וגדל לחינוך המיוחד בצורה משמעותית והתוצאות לא השתנו. עלייה של 19% זה כסף ענק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פשוט מפנים יותר ויותר ילדים לחינוך המיוחד כי לא רוצים להתעסק איתם, זה נורא נורא פשוט. מי שהיום לא נכנס לרובריקה, מי שאומרים להורים שלו שרוצים שהילד יתחיל לקחת ריטלין, מה שבכלל לא ברור לי איך אנשי הוראה מחליטים שהם רופאים ומדברים עם הורים על זה שהילדים שלהם צריכים לקחת - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מורים שאומרים לקחת ריטלין? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחד? על מה את מדברת, זו מגיפה היום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הסיפור של החינוך המיוחד מחייב - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם פשוט זורקים ילדים לחינוך המיוחד, לא רוצים להתעסק איתם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> על זה יש קונצנזוס, פשוט אי אפשר בפורום לדבר על זה כרגע. יש עבודת עומק על הנושא הזה. אם לא היינו עכשיו בתקציב, היינו מציגים אותה באופן שגור ושגרתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי שנכון לקחת את הרכיבים שאתם כן מסכימים עליהם בשפירא ולהתחיל איזה שהוא תהליך, אבל אני אמתין לתוצאות של העבודה שלכם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה דורש עבודה יותר מעמיקה מרק לקחת חלקים משפירא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בסוף ועדת מומחים שהממשלה הזאת מינתה. הם ישבו על המדוכה חודשים, עשו עבודה. לא הייתם חלק מהצוות של שפירא? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> היינו חלק, אבל השקפתנו ודעתנו לא נמצאות בצורה מלאה אם בכלל בתוך הדוח. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> חשוב לחדד שלא פורסמו ההמלצות של הוועדה הזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מסקנות ביניים. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יש סיבה למה לא - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין דרך אחת. אני פשוט חושבת שיש פה כסף ענק שמושקע בצורה לא יעילה כשהתוצאה נוראית. זה כסף שהולך וגדל בצורה - - << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני חושב שיש על זה הסכמה. יש הסכמה על כל מה שאת אומרת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז הגעת ל-174. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש לנו ב-2026, אם אני סוכם את כל התקציבים, כ-220 מיליון שקלים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עשית 64 ועוד 110 ועוד 46? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. ראיתי גם שהופסקה העסקה של המדריכות החינוכיות של מעונות יום כרגע בזמן חירום. האם לא נכון לנצל את הזמן דווקא כדי לעשות הכשרות כי כולם עובדים? למה להפסיק? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני לא בקי ברגולציה של המדריכות אבל בגלל שאנחנו - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי על זה פניות ציבור, זה לא מהתקציב. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בגלל שאנחנו נמצאים תחת חירום אז - - - רוצה להתייחס? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר בזום, לא? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> אני אתייחס. היחידה המקצועית המליצה שלא לקיים את ההדרכות האלה בזום בעת הזאת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה לא פיזית? הרי כל המשק פתוח לתעסוקה מלאה. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> מעונות היום? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא עם ילדים. אגב, לשיטתי גם את זה היה אפשר לעשות בקבוצות קטנות. נניח שהילדים לא באים, אבל מה עם ההדרכות? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> מדובר בהדרכות לצוות החינוכי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לעשות הדרכות לצוות החינוכי? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> לא, מפני שחלק מההדרכה היא תוך כדי צפייה בילדים עצמם לכן זה לא רלוונטי בשעה שהילדים לא נמצאים במעון. עוד אמרנו שהגם שכרגע ההדרכות הללו לא יתקיימו, עדיין התקציב יישמר כדי שבשלב מאוחר, כאשר יתאפשר לקיים את ההדרכות הללו, הם ישלימו את השעות הללו והם יקבלו את התקציב כתקציב השלמה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא יקוצץ. זה יצטבר להם? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> אגב, אנחנו לא המעסיקים. צריך לשים לב שאנחנו מתקצבים את הרשות אבל אנחנו לא המעסיק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. הייתה עוד תוכנית שהממשלה הכריזה באפריל 2023 לגיל הרך בהיקף של 5.5 מיליארד שקלים. התוכנית כללה שתי נקודות זיכוי במס הכנסה שלילי של הורים עובדים לילדים קטנים, כללה סבסוד למעונות היום וכללה 2.2 מיליארד לבניית מעונות מפוקחים תוך חמש שנים. מה מהתוכנית יושם ומה נמצא פה בתקציב? לגבי 5.5 מיליארד שהתחייבו שיושקעו בגיל הרך, איפה הביצוע שלהם ואיפה הדבר מתבטא בתקציב הזה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לצערי, בעקבות מצב החירום היו שורה של התאמות בתוכנית. התוכנית כפי שהוצגה במקור כבר לא קיימת במתכונת שהוצגה. מה כן נשאר? במסגרת התוכנית הועלו התעריפים של מעונות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שהורים משלמים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> באופן משמעותי. כדי שלא להשית על ההורים את מלוא העלות אז הגדילו באופן משמעותי, זה נעשה על ידי משרד העבודה ומשרד האוצר. הם הגדילו באופן משמעותי את הסבסוד דרך משרד העבודה וזה עוגן אחד שנשאר. בנושא של נקודות המס אני לא בקי, אבל אני חושב שגם שם חל שינוי. אני לא בקי בו. בכל מה שנוגע לפרק הבינוי, היקף הבינוי הגבוה שתוכנן ירד וכרגע חלקים ממנו באים לידי ביטוי בתקציב 2023, 2024 ו-2025 אבל בפועל, היקף הבינוי למעונות היום היה נמוך באופן משמעותי מהתכנון המקורי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה מ-2.2 לבינוי לגיל הרך מומש? אגף תקציבים, אתם יודעים לומר אם נקודות זיכוי במס קרו או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו יכולים לבדוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. לגבי הגדלת הסבסוד, מה שאתה אומר הוא שהתעריף עלה ולא כל ההתייקרות הושתה על ההורים אלא חלק ממנה מומן על ידי משרד העבודה. בנוסף, אם משהו מומש מתוך 2.2 אז זה משהו קטן ואתה לא יודע עדיין מה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> גם קטן זה מונח יחסי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תגידו לי מספר ואז לא נהיה יחסי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני אתן את המספר המדויק. אני לא יודע להגיד אותו בשליפה. הנושא הזה תוקצב בכמה מאות מיליונים בשנים האחרונות, אבל לא בהיקף המקורי של 2.2 מיליארד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לתשובה על הבינוי ואני אשמח לתשובה על נקודות הזיכוי. אני עוברת לסדרה של הסעיפים הבאים 206302, 206303, 206304 -ו-206305. אני מדברת על כל המקבץ הזה. בסך הכול יש פה עלייה של 940 מיליון שקלים בתקציב החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני, מוסדות מוכש"ר ומוסדות פטור וזו עלייה של 29% בתקציב. לא הייתה לנו עלייה של 29% במספר הילדים, אז למה בעצם העלייה של 29%? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני חושבת שזו הייתה שאלה של חברת הכנסת לזימי שכבר התייחסתי. ביחס לתקציב המאושר של 2025, אז אין פה עלייה ובטח לא בסכומים האלה שאנחנו מדברים עליהם. עיקר הגידול נובע מהתאמה של מודל התקצוב הנורמטיבי שנכנס, כאמור, ב-2026 בשנת תקצוב מלאה ולא בשנה מעורבת כמו שהיה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בעצם מדובר סגירת פערים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> מדובר בסגירת פערים ותקציב. אין פה גידול ריאלי בתקציב שמועבר. אני אחדד, התקציב שיועבר בפועל, לצורך העניין, לרשתות יהיה אך ורק בהתאם לנוסחאות התקצוב וכאן אנחנו רק משקפים את תחזית ההוצאה שאנחנו צופים שתהיה. אם הנתונים של - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים את זה כבר חודשים. כבר יש לכם איזו נקודת ייחוס. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לצורך העניין, אם התחזית שלנו תברר כגבוהה ממה שהרשתות זכאיות לו בהתאם לפרופיל המורים ומספר התלמידים, אז כמובן שהתקציב שיועבר להם יהיה בהתאם לנוסחאות התקצוב ולא לסך התקציב שנמצא כרגע בתוכניות. זה משקף כאמור רק את התחזית שלנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הייתה איזושהי ועדת שרים שהקים ראש הממשלה. הוא הכריז עליה שהיא תיקבע איך מעבירים את התקציבים למוסדות החינוך החרדיים. מה היו בסוף המסקנות והאם זה תואם את זה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> לא היינו חלק מאותה ועדה. יכול להיות שחבריי פה ממשרד החינוך ירצו להתייחס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם אותה ועדת שרים ישבה על המדוכה והוציאה מודל שלפיו יתקצבו את מוסדות החינוך החרדיים? והאם התקציב הזה תואם את המסקנות של אותה ועדת שרים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תשובה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> היה צוות שהמנכ"ל הקים להיוועץ. יש סיכומים כאלה ואחרים של הצוות המייעץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת כהן שאלה על ועדת שרים ולא על צוות. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני מבין. זה צוות ייעוץ להמלצות עבור ועדת השרים. תודה על החידוד. זו הפעילות של המנכ"ל מול ועדת השרים. אין עדיין החלטה כלשהי שאני יודע עליה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוקמה ועדה אך טרם התכנסה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את התשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו התשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוקמה ועדה. היא לא הגישה המלצה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוקמה ועדת שרים, הוקם צוות שעוזר לוועדת השרים אבל מה התשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך שהיה צוות שהכין חומר אבל הוועדה טרם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצוות סיים את עבודתו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> צוות הייעוץ הפנים-משרדי סיים את עבודתו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הגשתם את זה לוועדת השרים? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> הגשנו את זה למנכ"ל ולשר שאמורים להחליט מתי ואיך לתאם מול ועדת השרים. אני לא בטוח - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי הגשתם לשר? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לפני כשבועיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא שאמרתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברת הכנסת כהן, תשאלי מה הם החליטו? מה הם ממליצים? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זו הייתה השאלה שלי. אתה יכול לשתף אותנו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה עוד לא הוגש אז אני לא יכול להגיד. אנחנו סיימנו את החלק הגולמי-ייעוצי שלנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ההמלצות שלהם כדרג מקצועי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נועד לוועדת השרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם יכולים לומר מה ההמלצות שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתקדם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם חלק מהתקציבים האלה הולכים למערכת הגפ"ן למרות שיש צו ביניים של בג"ץ שקובע שצריך לנמק איך מעבירים למוסדות שלא מלמדים ליבה? אם אני לא טועה, יש חוות דעת של היועצת המשפטית שאומרת שאסור להעביר כספים דרך גפ"ן כרגע. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> תוכנית גפ"ן לא יושמה – לא ברשתות, לא בפטור ובמוכש"ר. החלטת הממשלה מראש לא חלה עליהם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. הגידול ביסודי ובחטיבות הביניים עומד על 8.4% ובחטיבות העליונות על 4.4%. בחינוך החרדי זה היה 29%. את אומרת שהפער הזה הוא לא אמיתי כי הוא מגלם - - - << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> הפער בחינוך החרדי כמעט כולו הוא בהשוואה למה שהיה בסוף שנת 2025. כזכור - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כאשר אני משווה את זה לציבור הכללי, הגידולים הם הרבה יותר קטנים. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> נכון. לכן, מה שאני מציעה להשוות הוא למה שמאושר לשנת 2025 לעומת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה טלפון של מישהו. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני ממליצה להסתכל על מאושר 2025 לעומת הצעת התקציב של 2026, שם יהיה ניתן לראות בקלות שהגידול בתקציב החרדי הוא בוודאי לא באותם שיעורים. לגבי החינוך היסודי, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בחינוך היסודי יש כמה דברים. יש שינוי בשיטת הרישום של שעות הוראה באופן שמגדיל - - - בסוף שנה שעברה או באמצע שנה שעברה השתנה הרישום של שעות הוראה של עובדי הוראה עובדי מדינה בכלל המערכת. היום אנחנו אמורים לדעת הרבה יותר טוב לשייך עבודה בפועל של מורים, כלומר שעות הוראה לתוכניות תקציביות. עובד הוראה שעובד גם בחינוך המיוחד וגם בחינוך הרגיל ירשמו לו שעות בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל. הדבר יצר יכולת לעשות דיוקים בתקצוב. הגידול שאת רואה פה הוא גם דיוקים שלנו שעשינו בתקצוב וגם גידול טבעי שיש במערכת באופן טבעי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לגבי אופק חדש, האם עדיין יש פה את הפרקטיקה ששומרים כסף בצד, כי כרגע לא ניתן ליישם אותו כדי שלאחר מכן יהיה אפשר ליישם אותו? יש לנו ברקע את הבג"ץ מפברואר 2026 שהמדינה נדרשה לנמק למה היא ממשיכה לתקצב מוסדות חינוך חרדיים שלא מלמדים ליבה. אז נוצרה פרקטיקה שהשאירו בצד כספים שברור שמשפטית כרגע בשלב זה לא ניתן ליישם אותם. האם גם בתקציב הזה שומרים צד כסף לאופק חדש בבתי ספר חרדים שכרגע לא זכאים לזה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בתקציב משרד החינוך לא נשמר התקציב הזה לעניין אופק חדש שציינת. בהצעת תקציב המדינה כולה יש תקציב ששמור עבור הנושא ככל שיבשילו התנאים המשפטיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איפה זה ובאיזה סכום זה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני מניחה שבאיזושהי רזרבה כללית. אני לא יודעת להגיד איפה בדיוק. זה לא נמצא בתקציב משרד החינוך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום של זה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כ-600 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 600 מיליון שקלים? כמו שנים קודמות? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בסעיף רזרבה ולא במשרד החינוך? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה בהתאם להחלטת הממשלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה דבר מקובל ששמים כסף בצד ולא נוגעים בו כאשר ישהן צרכים אחרים בוערים? זה דבר שקרה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בסופו של דבר, אלה סדרי עדיפויות של הממשלה ואיך - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה את השנתיים האחרונות אבל בכל זאת יש מלחמה, יש צרכים רבים, יש קיצוצי פלאט למשרדי ממשלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש 5.8 מיליארד רזרבה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מקצצים בשיקום לצפון, רווחה, בריאות וחינוך ושמים בצד 600 מיליון שלא ניתנים למימוש כבר כמה שנים ברצף. עד כמה זמן אפשר לשים את זה בצד כאשר יש צרכים חברתיים בוערים אחרים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יואב הכט, אגף תקציבים. בסופו של דבר זה תקציב שמיועד עבור נושא שהממשלה רוצה לקדמו אבל תקוע מסיבות אחרות. אנחנו לא רוצים להיקלע למצב שבו - - - מה הכוונה לא רוצים? הממשלה לא מוכנה להיקלע למצב שבו יתר הסיבות נפתרות ובגלל הסיבה של העדר תקציב לא פותרים את הסוגיה הזה. האם הממשלה - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בינתיים עושים פלאטים על כל השירותים של כל משרדי הממשלה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אלה סדרי העדיפויות של הממשלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם זה דבר סביר לשים בצד סכום כזה שאף אחד לא יכול לגעת בו במשך כמה שנים כאשר יש צרכים קיצוניים ומלחמה קשה ומקצצים את כל השירותים החברתיים של מדינת ישראל? זה דבר סביר? זה דבר שיש לו תקדימים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מבחינת תקדימים, אני לא מכיר משהו שהוא בדיוק המקרה הזה אבל בוודאי שיש הרבה מקומות שבהם שמים כסף בצד עבור דברים שונים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסכומים כאלה לאורך זמן כה רב וכאשר יש מלחמה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדוגמה, דבר אחר אבל לדוגמה היה משהו בעולמות השכר שנים רבות וייעדו לו תקציבים. כל שנה חשבו שזה יקרה וזה נדחה זמן רב. מדובר בסוגיה של החזרים רטרואקטיביים על תשלומי פנסיה בגין הסכמי שכר שעודכנו בדיעבד. אני יכול לגעת בזה בהרחבה יותר אם את רוצה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מבחינה משפטית אין עם זה בעיה? זה בסדר? אפשר לשים בצד ולהחליט שאנחנו נקצץ בפעילות שוטפת של כל המשרדים ובכסף הזה לא ניגע כבר שנים ברצף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שכמו שיואב אמר, בסוף הממשלה קובעת את סדר העדיפויות ואתם מאשרים את זה באמצעות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא גלי בהרב-מיארה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא גלי קובעת את סדרי העדיפויות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתוך כך המחויבות שלנו כממשלה מבחינת החוק להביא לכם כמה שיותר שקיפות לאן כסף מיועד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא שמעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה ששאלת היא ששאלת שנוגעת לסדרי עדיפויות של הממשלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שמבחינה משפטית זו לא המטריה שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבחינה משפטית, המחויבות שלנו היא להביא לכם כמה שיותר שקיפות לאן הכסף מיועד לפי החובה שלנו להביא את ההוצאות הצפויות והמתוכננות של הממשלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו משקפים שהכסף מיועד לזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני רואה שתקציב מוסדות הפטור הוא היחיד שצומצם במעט, ב-5 מיליון שקלים שהם פחות מ-2%. בעצם ראינו שב-2025 הביצוע היה 484 מיליון שקלים. זה התחיל ב-290 ואז בעצם תוך כדי הדרך במהלך 2025 הוסיפו עוד 200 מיליון שקלים. האם הפרקטיקה הזו של להוסיף תוך כדי השנה זה משהו שיכול לחזור על עצמו עוד פעם, כי אז אין שום משמעות לתקציב שאנחנו מאשרים עכשיו. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אתייחס לחלק מהסוגיה ומשרד החינוך ימשיכו אותי. בשנה שעברה הייתה תוספת קואליציונית שניתנה למוסדות הפטור בדמות של תמרוץ וטיפוח שזה תקציב שדרש אישור תקנות טרם הקצאת התקציב. התקציב הזה הועבר בסמוך לסיום שנת התקציב בשנת 2025. בין היתר זו אותה עלייה שאת רואה כאן. אני יכולה להשאיר למשרד החינוך התייחסות לעניין שאר הגידולים, אבל זה חלק הארי בעניין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים את הקושי? אם אנחנו מאשרים תקציב ואז תוך כדי השנה מכפילים אותו אז מה המשמעות לאישור התקציב? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני חושב שהתייחסנו - - - זה קצת קשור למה שדיברנו עליו באריכות קודם סביב התקצוב הנורמטיבי. גם בנוגע למוסדות הפטור, הדבר קרה יחד עם המעבר של הרשתות לתקצוב נורמטיבי. גם מוסדות הפטור שהיו מקבלים את התקצוב דרך החינוך העצמאי עברו לתקצוב ישיר על ידי משרד החינוך. לכל מוסד יש רישיון, יש לו מוטב וחשבון בנק. כפי שהרשתות שהתנתקו למעשה ממרכבה כך גם דה-פקטו גם מוסד הפטור. כל התקציב מנוהל בהתאם לקריטריונים באופן שוטף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא אמור לקרות לנו שוב? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> עדיין יכול להיות מצב ואני בטוח שיקרה - - - רציתי להגיד את זה קודם, כאשר דיברתם לפני שעתיים. אני לא זוכר מי מכם אמר שלא ניפגש בסוף השנה. יכול להיות מאוד שגם בסוף השנה ניפגש כאשר נדבר לקראת סוף התקציב של 2026 ונשקף שלמרות שתחזית הביצוע של השכר הייתה סכום מסוים, עדיין נדרש לעשות הסטות מסוימות בתקציב. בסוף כאשר אנחנו מדברים על 100 מיליארד שקל תקציב, אז גם אם יש סטייה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תן לי להניח שזה יהיה לפני סוף השנה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> גם אם יש סטייה, נעשה כמיטב יכולתנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד שבועיים אנחנו פה. שואלים את אותן קושיות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> קודם כול, הסטייה תהיה הרבה יותר נמוכה השנה, אבל גם אם תהיה סטייה זה בסדר. כל עוד הכול נעשה בהתאם לקריטריונים, הכול שקוף, רואים כמה כל מוסד קיבל, הכול פתוח לציבור ולפי מפתחות שכולם רואים אותם, אז אני לא רואה בזה בעיה. זאת כל עוד הכול שקוף והכול לפי הכללים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בשנה שעברה זה לא היה הכול לפי הכללים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> בשנה שעברה היה שילוב של נסיבות – גם שינוי שיטת התקצוב שעברנו ממודל תקצוב - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שנת מעבר. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> שנת מעבר ממודל תקצוב תוצאתי למודל של תקצוב נורמטיבי. אגב לא רק תקצוב תוצאתי אלא גם מבנה התקצוב היה שונה, כי לא ידענו בדיוק איך הדברים יתבהרו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מקווה שהשנה זה יהיה טוב יותר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני עוברת ל-206501 – שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח. גם פה יש גידול של 10%. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התייחסנו ל-300 מיליון מתוכם שהם עבור מודל ההסעות החדש ושאר התקציב הוא גם גידולים טבעיים בתחום ההסעות וגם תוספות בגין שירותי עזר. מדובר בכל האנשים שמועסקים בבתי הספר שאינם עובדי הוראה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הם מועסקים על ידי הרשויות המקומיות. יש להם גם גידול כמות בהתאם לגידול הטבעי במספר בתי הספר וגם גידול בשכר בהתאם לשכר המינימום ופעימות של הסכם מסגרת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שזה חלק מהעבודה השוטפת. אני עוברת לסעיף 206601 – מנהל החינוך ההתיישבותי ועליית הנוער. יש פה 5.5 מיליארד שקלים. יש פה גידול של 10% וזה גם גדל בדפי המעבר. מהיכן הגידול הזה נובע? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בדפי המעבר מדובר בתקציבים קואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה כסף מדובר? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 5.5 מיליארד שקלים בסעיף מנהל החינוך ההתיישבותי ועליית הנוער. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והקואליציוני? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בקואליציוני יש 55 מיליון שקלים כאשר 38 מיליון שקלים מתוכם עבור מכסות לתלמידים בפנימיות. מדובר בהקצאה קואליציונית שחוזרת על עצמה בשנים האחרונות שבמסגרתה הוכנסו מוסדות נוספים לפיקוח החינוך ההתיישבותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הדבר של הציונית הדתית, נכון? עוד פעם המאפיינים של הפנימיות? מה הכוונה למנהל לחינוך התיישבותי? זה כמו השרה סטרוק? זה כמו המשרד להתיישבות? מה זה אומר? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> נעים מאוד. שרי שלזינגר, מנהלת אגף בכיר באגף תקציבים במנהל לחינוך התיישבותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעים מאוד. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> שרי שלזינגר, מנהלת אגף בכיר תקציבים בחינוך ההתיישבותי. היו תהליכים מסודרים מאוד. קיבלנו תקציבים קואליציוניים לקליטת מוסדות חדשים. נעשה תהליך מסודר לפי קריטריונים, לפי מספר תלמידים, לפי תבחינים, לפי שיעור התלמידים שמגיעים משכבות מצוקה, לפי המיקום הגאוגרפי וכולי. נקלטו שמונה פנימיות חדשות. מתוכן הרוב הן של המגזר הדתי-לאומי אבל לא בהכרח. יש גם פנימיות שהן לא של המגזר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה מנהל חינוך התיישבותי? חברת הכנסת כהן זה בסדר שאשאל? אני רוצה להבין את הסעיף. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, ואז אני אעבור לעוד שאלה על הסעיף הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ואם זה כל כך שוויוני אז למה צריך סעיף מיוחד ליו"ש בתקציב? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> אין תקציב מיוחד ליו"ש, למעט הסעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש. סעיף 206601 – מנהל חינוך התיישבותי ביו"ש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתוך שמונה שהוספתם, כמה מהם דתי-לאומי? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> 8 מיליון עבור הסעות ביו"ש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, מתוך שמונה פנימיות חדשות? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> מתוך שמונה פנימיות חדשות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה דתי-לאומי? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> הרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה הרוב? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> שש או שבע דתי-לאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שש או שבע. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> מה לעשות? אין כמעט פנימיות של המגזר החילוני. רוב כפרי הנוער הם לא דתיים אבל פנימיות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע - - - << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> שנייה, אני אענה. פנימיות הן בהחלט משאב שרלוונטי יותר לאוכלוסייה הדתית-לאומית. חד-משמעית. עדיין התלמידים שנכנסים למנהל הם אך ורק תלמידים שעומדים בתבחינים כלכליים לפי מבחני הכנסה. זה תהליך מסודר מאוד, עמוק ויסודי שעשינו. כל תלמיד שנכנס למנהל לחינוך התיישבותי חייב לעמוד בקריטריונים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני לא בטוחה שיש פנימיות רק לציבור דתי-לאומי. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> לא רק. אמרתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם לא בעיקר. גם לא רוב. אני לא בטוחה. אני מכירה פנימיות רבות לציבור חילוני. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> יש פנימיות למגזר החילוני. יש בשדה בוקר - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה מאוד. בירושלים יש הרבה מאוד. << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> יש בויאר, נכון. עם זאת רובם מוגדרים ככפרי נוער או פנימיות חקלאיות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה עניין של שמות ואת השמות לפעמים כמו שלמדנו שמתאימים למגזרים ואז - - - << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> יש פנימיות לא דתיות שביקשו להיכנס. אנחנו מכירים את העולם הזה לעומק. מה לעשות, אלה העובדות, הרוב המוחלט של הפנימיות שהן של המגזר הדתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תיכף אנחנו נגיע לזה אבל יודעים להתאים טייטל למגזר בכל מיני שמות מכובסים כמו ארגוני נוער, תנועות נוער - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת כהן, אני מזכיר שהשעה - - - << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> לא, לא. דווקא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הכהן, אני מפנה לשעון. השעה 17:20. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני משתדלת לשאול את השאלות הענייניות ביותר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בלי למרוח זמנים סתם. ישבתי בשקט שעות רבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. חלק מהנושאים הללו הם נושאים שכבר נדונו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש פה 8 מיליון להסעות ביו"ש אבל יש סעיף נפרד להסעות. למה צריך ספציפית לעשות - - - << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> לא מדובר בהסעות תלמידים של המועצות. זה אירוע אחר לחלוטין. מדובר בתלמידי פנימייה שהפנימייה שלהם נמצאת מעבר למחסומים ומעבר לקו הירוק במקומות שבהתאם להנחיה שלנו מחויבים לנסוע בהסעות ממוגנות. זו הנחיה של הביטחון. אגב, התקצוב הזה התחיל ב-2015, אם אני לא טועה, בעקבות רצח שלושת הנערים שאז נסעו בטרמפים. מאז ובהתאם להנחיות אנחנו משתתפים בתקצוב של הסעות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מדובר באזורים מסוכנים? << אורח >> שרי שלזינגר: << אורח >> אך ורק אזורים שמסוכן וההנחיות הביטחוניות שלנו הן נסיעה ברכב ממוגן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. בסעיף 206701 יש פעילויות ופרויקטים לקידום מערכת החינוך. יש פה גידול 20% ובסך של 3.6 מיליארד שקלים. רציתי לשאול אם פה יש את ישראל ריאלית, המקצועות המדעיים והדברים האלה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חלק מהתקציבים הם נמצאים פה, בעיקר התקציבים של הקולות הקוראים לבעלויות והרשויות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> גם AI ו-STEM נמצאים פה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חלק פה וחלק בתקצוב הבסיסי של תיכון או תקצוב של מורים בחטיבות ביניים או בתיכון שזה נעשה בתוכניות הרלוונטיות לתקצוב של תיכונים בסעיף 6401 או חטיבות ביניים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני זוכרת שראיתי סקר של ראמ"ה שהראה שרוב בתי הספר עדיין לא מלמדים כלים של בינה מלאכותית. יש פה תקציבים משמעותיים, אז בשנת 2026 זה אמור להשתנות? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> פה יש תוכנית מקיפה לנושא של הבינה המלאכותית. לדעתי, היא גם נדונה בוועדת החינוך. יש תוכנית מקיפה לנושא ואפשר לפרט אותה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אני עוברת לסעיף שבו יש 13.5 מיליון שקלים לתנועות נוער ועוד 85 מיליון שקלים לארגוני נוער. יש תנועות נוער ויש ארגוני נוער. אני רואה שרוב הכסף הולך לארגוני הנוער ופחות לתנועות הנוער. מה ההבדל בין תנועות הנוער לארגוני הנוער? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני אתקן שמה שהוקצה בדפי ההחלפה הם 79.5 לארגוני הנוער ו-13 מיליון לתנועות הנוער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרנו פחות או יותר. הפער נשמר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. מה ההבדל בין תנועות נוער לארגוני נוער? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> אני אסביר. אלה שתי פעילויות שונות. תנועות נוער וארגוני נוער נבדלים בכמה נקודות. אחת היא גילי הילדים. ארגוני נוער הם מגיל כיתה א' ותנועות נוער הן מגיל כיתה ד'. הדבר השני הוא נוער מחנך נוער - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אילו ארגוני נוער יש מכיתה א'? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> אני אומרת שבאופן כללי ארגוני הנוער יכולים לצרף שירותיהם חניכים מכיתה א'. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכירה ארגוני נוער שהם מצרפים מכיתה א'. אילו ארגוני נוער? תני לי דוגמה כדי שאבין. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> באופן עקרוני. אני לא יודעת איזה ארגון נוער ספציפי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תני לי דוגמאות לארוגני נוער. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> מד"א, עושים ציונות, השומר החדש, ידידי עוז - - - יש כאן נציגה מהיחידה המקצועית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא לכיתות א'. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> המבחן עצמו אומר שהחניכים יכולים להיות החל מכיתה א'. לעומת זאת, מבחן התמיכה בתנועות הנוער קובע שהחניכים יכולים להיות רק מכיתה גבוהה יותר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> שניהם הם חינוך בלתי פורמלי כמו גם פעילויות אחרות של החינוך הבלתי פורמלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ארגוני נוער הם מכיתה א'? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> זה כמובן חינוך בלתי פורמלי. מדובר בגיל כיתה א'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת טייב, אפשר לעשות פיילוט. אפשר ללכת על ארגוני נוער בכיתה א'. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רוצה לשמוע. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> ההבדל הנוסף הוא שבתנועות נוער, נוער מחנך נוער. זה אחד מהיסודות הבולטים שלהם. בארגוני נוער – לאו דווקא. גם מבחינת הגודל של הפעילות הוא גודל אחר. מבחינת המספר המינימלי והיקפי הפעילות הם אחרים. גם רצף השנים בין שכבות הגיל הוא שונה. אלה שתי פעילויות שמתוקצבות באופן אחר. יש לכל אחת מהן מבחן תמיכה נפרד, סדור, מפורט מאוד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה פער גדול מאוד בתקציב. אני מניחה שמה שאנחנו מכירים כמו צופים, בני עקיבא הם תנועות נוער. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז התקציב שלהן הרבה יותר נמוך. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> בקואליציוני. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ובבסיס? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בבסיס? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש בסיס בכלל? << אורח >> שנית הראל: << אורח >> לשני הדברים יש בסיס. הנתונים נתנו קודם לכן. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אמרתי קודם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להוסיף לשאלה הזו. אני מדבר על ארבע תקנות – על תקנות של תנועות הנוער, על תקנות שנת שירות, קבוצות מחנכים וכפרים של סטודנטים. יש חוסר של כ-75 מיליון שקלים לעומת מה הובטח בבסיס התקציב שזה יפגע אנושות בפעילות של התנועות האלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הבסיס? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקציב התמיכה בתנועות הנוער עומד על 77.5 מיליון שקלים. בתקציב המקורי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר לי שהקיצוץ גדול בתקציב הזה. זה נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקיצוץ גדול מאוד. מאוד גדול. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חלים על התקציב הזה קיצוצים רוחביים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק הקיצוצים הרוחביים או שמעבר לזה? לי נאמר שהיה שם אירוע מגה-קיצוץ. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אני קיבלתי על זה תלונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הפער הקיים לעומת 2025 בארבע התקנות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני יכול לציין אחת-אחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו נדע לסכום. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקנת תנועות הנוער ב-2025 היא 85.7 ובהצעת התקציב הנוכחית היא 77.5. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 85.7. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מול? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מול 77.5 בתקציב 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזו תקנה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תנועות הנוער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לגבי ארגוני נוער - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על תנועות נוער, שנת שירות, קבוצות מחנכים וכפרי סטודנטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן גם ארגוני נוער. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם ארגוני נוער. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם ארגוני נוער. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב, בעיתות חירום כאלה יכולנו להשתמש - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקנת ארגוני נוער בשנת 2025 היא 99.6 ובשנת 2026 היא 106. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מגמה הפוכה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה כולל את התקציבים הקואליציוניים שהוקצו בדפי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תגיד שוב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 99.6 לעומת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המגמה הפוכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 99 הם כוללים קואליציוני? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בארגוני נוער התקציב הולך ועולה ובתנועות נוער התקציב הולך ויורד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה שנת שירות? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מי נהנה מזה ומי נהנה מזה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שני שליש מארגוני הנוער הם חרדים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם באמת שני שליש מארגוני הנוער הם רק חרדים והציבור הכללי נמצא במקום אחר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקנת שנת שירות בשנת 2025 היא 48 מיליון שקלים ובשנת 2026 היא 43.5. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 50% התקציב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, 5 מיליון שקלים. קבוצת מחנכים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקנת קבוצת מחנכים בשנת 2025 היא 25.8 ובשנת 2026 היא 19.4. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, וכפרי סטודנטים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תקנת כפרי סטודנטים היא 8 מיליון בשנת 2025 ו-8.8 בשנת 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על קיצוץ מצטבר של 15, 16 מיליון שקל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בתנועות הנוער? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חלקו יכול להיות פערים בתקציב הקואליציוני שמוקצה משנה לשנה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, כך או אחרת - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> או בחלקו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כך או אחרת בתנועות הנוער יש קיצוץ ובארגוני נוער יש תוספת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> של כמה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 7 מיליון שקלים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> על שתי התמיכות האלה חלים קיצוצים רוחביים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רואים מגמה הפוכה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> בסופו של דבר לגבי הקיצוצים, השווי האחוזי חל באופן זהה ואין הבחנה. הממשלה בחרה להגדיל את התקציבים של ארגוני הנוער ביותר מאשר ביחס לתנועות הנוער או שאר התקנות ואלה סדרי העדיפויות של הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה המקצועית של המשרד? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה המקצועית של המשרד על הקיצוץ בתקציבי תנועות הנוער? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קיצוץ בתקציב תנועות הנוער לעומת התקציב של הארגונים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כמובן שאנחנו בעד להרחיב ולהגדיל את התקציב של כל הגופים האזרחים, אגב, לא רק של תנועות הנוער. יש כאן שילוב של שני דברים. אחד, חל קיצוץ מצטבר עוד לפני הקיצוץ האחרון שהיה לפני מספר ימים. רק בהצעת התקציב לשנת 2026 יש קיצוץ מצטבר של 15.5% מבסיס התקציב שחל על כל תקציבי הפעולות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רואים שתקציב תנועות הנוער מקוצץ וארגוני הנוער – לא. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני אשלים. מה שאנחנו נלחמנו עליו ב-2025 ובסוף זה מה שקרה - - - גם ב-2025 היה קיצוץ. אנחנו כבר כמה שנים של מלחמה והיו קיצוצים גדולים מאוד. גם ב-2025 בסופו של דבר דאגנו במשרד יחד עם משרד האוצר שלא תנועות הנוער, לא שינשינים ולא אף אחד מהגופים האזרחיים שציינתם קודם, כמו מכינות אופק ועוד ועוד, יפגעו בהשוואה למה שהיה בשנה שעברה. זה מה שהיה בכוונתנו לעשות גם השנה. בשנה שעברה הדבר נעשה, לצערי הרב, בין היתר תוך הסטה של תקציבים קואליציוניים גם לתקנות האלה של תנועות הנוער והגופים האחרים וגם לשימוש בתקציבים חד-פעמיים שהצלחנו להשיג. חלקם בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד האוצר כדי למנוע את הפגיעה. לצערי, המצב כרגע הוא שלמרות כל המאמצים שעשינו, רואים כרגע בנקודת המבט הזו שהתקציב של תנועות הנוער לצורך הדוגמה וגופים אזרחיים אחרים הוא נמוך מאשר היה בשנת 2025 כי ב-2025 הייתה שורה של תקציבים קואליציוניים שחלקם עדיין לא הוקצו. יש עוד היקף גדול מאוד של תקציב - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. הם יש צבע מגזרי לדבר הזה? אני מנסה להבין אם זה משהו שעוד פעם דואגים לאיזה בייס ושוכחים חלק אחר מהאוכלוסייה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם ארגוני הנוער מאפיינים קבוצה מסוימת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. תודה חברת הכנסת כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שזו שאלה לגיטימית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. השעה 17:30. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שמאחורי המגמה הזו יש עוד הפעם את תיאוריית הבייס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השעה 17:30. נתתי לכם עד 18:00. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא סיימתי את השאלות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אין מה לעשות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שהשאלה לא מצאה חן בעיניך אבל אני באמצע השאלות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מדובר בשאלות, אלא צריך להתכנס למסגרת זמן ולכן האירוע הוא כזה. עכשיו השעה 17:35. הקצבתי לכם עד 18:00. אנחנו עכשיו נתחיל את הדיון. הוא לא יהיה ארוך מכיוון שלצערי הרב - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איזה דיון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של הבנקים. אנחנו נתחיל את הדיון. אני מעוניין להבין היכן עומד האירוע של הקרן כדי לראות אם אנחנו במצב של להתקדם או שצריך לשלוח אותם להמשיך לעשות שיעורי בית ואז נוכל בינתיים לנצל את הזמן כדי שאתם תוכלו להמשיך לשאול. נחזור בשעה 18:00 לדיון שלכם על החינוך ויהיה לכם עוד חצי שעה לשאול. אני מציע שתתכנסו ביניכם ותחליטו מי שואל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לנו ארבעה חברי כנסת עם שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מה לעשות, צר לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא צר לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צר לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה שאלות שלא נשאלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני מסביר לך את האירוע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה משרד של 100 מיליארד שקל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל יש פה שאלות שלא נשאלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז לא נשאלו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש דברים לא ברורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבע שעות הן די והותר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש דברים שלא ברורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו, חבר הכנסת מלביצקי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי פיליבסטר וקוריוזים שהיו פה, אני יכולה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן יש לכם שבע שעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, רגע. תן לי לומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה תשובות שלא ניתנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הפסקתי לשאול כי אמרו לי שאת תשאלי אחר כך ובצדק, אגב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אתם לא מסתדרים ביניכם? אתם רוצים שאני אקבע? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לי בעיה. אני רק אומרת שנשארו לי עוד שאלות. לא הרבה. לא כל מה היה לי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לכל מי שכאן יש שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נשארו לי שאלות. הן חשובות לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אני מבין. יש לכם פרק זמן של חצי שעה ואני מציע שתתכנסו ביניכם ותחשבו איך אתם מנצלים את חצי השעה הזו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להגביל את חבריי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדי לשאול את כל השאלות שאתם רוצים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להגביל את חבריי. אני רק אומרת שאני צריכה פרק זמן. אני לא צריכה להיות מותנית באחרים. אני חברת כנסת בפני עצמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי פרק זמן שאני רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתתי לכם לנהל את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לנוכח זה אני אומרת לשלומית שביקשו ממני להפסיק כדי שאחרים ישאלו. זו הנחתי. אני הפסקתי כדי שאחרים ישאלו. נשארו לי שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אני מבקש שתשבו ביניכם ותנצלו עכשיו כמה דקות ותתכנסו ביניכם. תהיה לכם חצי שעה. או שתחליטו ביניכם או שאני אחליט עבורכם. נראה לי שנכון יותר שתחליטו ביניכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, אפשר להגדיר שמה שהוא פיליבסטר אז לא ויהיו רק שאלות ענייניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי מהבנקים, נתקדם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נשארו לי שאלות, שלומית. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, דיברת שעתיים וחצי. אני אמיתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מצטערת אבל אמרתם לי תפסיקי ותעברי לבא. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל דיברת שעתיים וחצי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתם אומרים לי שאת לא יכולה יותר לשאול. היית ממשיכה לשאול. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> עוד שעתיים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא שעתיים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני ניהלתי חלק מהדיון, חברת הכנסת לזימי, שעתיים וחצי על השעון שאלת שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי שיש לי פחות שאלות, נכון? אני אומרת שנשאר לי חלק קטן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מציע שתשבו ביניכם עכשיו ותראו איך אתם מחלקים את פרק הזמן שנותר לכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת מלביצקי, שיחזירו תשובות על הדברים שאנחנו מחכים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לשלוח לנו את המייל? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> כל מה שמגיע, אתם מקבלים מייד. אני אבדוק אם הגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היום התייצבו הטובים שבמשטרת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? לא הייתי פה. קיבלנו שיעור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמצאים פה אנשי האוצר הרלוונטיים, אדון הכט? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לי כוח לצעוק. אני לא רוצה לצעוק. נמאס לי להילחם על הזכויות שלנו פה. לא שאלתי שאלה אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באנו מוכנים. הכול ענייני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבע שעות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה משרד של 100 מיליארד שקלים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באה לפה הקואליציה ועשתה לנו פיליבסטר שעה וחצי מהזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אין לכם ארבע שעות, אלא שבע שעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו חבלה בדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפום צערא אגרא. לפי גודל התקציב אנחנו שואלים שאלות. אין מה לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני הצעתי על כל מיליארד – שעה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שעה לכל מיליארד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגרא הוא השכר. השכר שלך הוא שאילת שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השכר שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאילת השאלות היא ממש לשם שמיים. אנשי האוצר ורשות המיסים, אתם מוכנים להגיע? שלום יוראי, אני שמח שהצטרפת אלינו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך השר סמוטריץ' אומר? ברור שאין הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיכף תבין. נראה לי שגם בשקט תסכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאני מסכים אז אני מסכים גם ברעש. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:40 ונתחדשה בשעה 18:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, איפה החבר'ה של החינוך? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יצאו לקצינים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברוכים השבים. אפשר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שהאוצר לא פה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יואב פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עונה בשבילם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מה שאני יודע אני אענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא מה לגבי מה שאתה לא יודע ולא לגבי מה שאתה יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נתחיל. לבקשת מרכז האופוזיציה אנחנו מאריכים את זמן השאלות בחצי שעה נוספת כך שתהיה שעה. אני מבקש שתתכנסו לשעה הזו, כי זה די והותר. בבקשה, תחליטו איך אתם מתחילים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת בליאק, אני אצמצם לשלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מצוין. אני אתחיל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה תגיד לנו מי מדבר ומתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה פה דיון ארוך. למען ההגינות אני אנסה שלא לחזור על הנושאים שעלו ועלו לא מעט נושאים. אני חייב לומר שברמת המקרו, לא השתכנעתי. המסלול הירוק זו הדרך הנכונה לאשר את הכספים הקואליציוניים. לא מקובל שאנחנו בשנת 2026 מקבלים חוות דעת משפטית משנת 2023 למרות שהמציאות המשפטית השתנתה מאוד בתקופה הזו. אני חייב לומר שכנראה המשרד בשנה, שנתיים האחרונות עושה לא מעט כדי להסדיר את הניהול סביב רשתות החינוך החרדיות. אני לא משוכנע שבצד השני יש פרטנר באמת, אבל עם כל מה שנעשה, הדרך ארוכה מאוד שרק מדגישה את ההפקרות שהייתה פה במשך שנים רבות. למה אני אומר שאין פרטנר? לפי שמונה חודשים הממשלה קיבלה החלטה להגדלת התקצוב הנורמטיבי בגנים על פי ותק של 16 שנים במקום 12 השנה אצל גננות, אגב בעיניי ללא בסיס מקצועי מספק. שמונה, תשעה חודשים אחרי אנחנו היום מגלים שרמת הדיווח שהושלמה עד עכשיו היא כ-10%. כנראה שמישהו לא באמת רוצה שהכול יהיה מדווח והכול תקין. מישהו כנראה לא מאמין שהתקציב יקוזז בעוד חמישה, שישה חודשים. אני חושב שיש לו גם יסוד סביר להניח שהוא לא יקוזז, בטח לא בממשלה הזו. אני רוצה לשאול, כי אני באמת לא יודע, כיצד נקבע אחוז לימודי ליבה ברשתות? מי קובע את זה? מי מאשר את זה? לא באמת הצלחתי להבין האם התקצוב הנורמטיבי כרגע הוא על בסיס האחוז בפועל או מי שלא מגיע ל-100% יורד ל-75% בהתאם להנחיות של היועצת המשפטית לממשלה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> מנהל המחוז החרדי עוד שתי דקות יהיה כאן ואז הוא יוכל להשיב. זה ספציפית נושא שנמצא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש בינתיים עוד שאלה. יש לי שאלה לגבי תקציב מנהל עובדי הוראה. בעוד מערכת החינוך סובלת ממשבר אדיר של מחסור במורים ומנהלים קורסים תחת הצורך למצוא ממלאי מקום ותלמידים נותרים ללא מורים, אז יש קיצוץ של כ-100 מיליון שקלים בתקנה הרלוונטית. אני אשמח להבין מדוע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אתה מדבר על תוכנית 206801? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש פה גם שינויים שנובעים מהתאמות בתקצוב של קרנות השתלמות לעובדי הוראה. זה עניין של התאמות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההתאמות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו התאמה מדויקת יותר לביצוע של מספר השנים האחרונות. כמו כן יש שינויים הנובעים מהעובדה שמכללות עוברות לתקצוב בוות"ת. לדעתי, יש גם תקציב קואליציוני שהשנה לא הוקצה לתוכנית הזו ובהצעת התקציב של 2025 שאליה אתה משווה יש תקציב כזה. הפערים לא נובעים מאיזשהו שינוי בנהלים או שינוי במה שהמשרד מבצע אלא שינויים בעיקר מנגנוני תקצוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, ההכשרה לא תיפגע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא נפגעה. אין שום שינוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לתשובה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> סליחה, הייתי חייב לצאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמעת את השאלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אשמח אם תחזור על השאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אשמח להבין כיצד נקבע שיעור לימוד ליבה ברשתות? מי מאשר את זה? מבחינת התקצוב הנורמטיבי, האם מי שלא מגיע ל-100% יורד למדרגה של 75% בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה או מקבל תקצוב לפי שיעור לימודי ליבה בפועל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אענה על מה הקביעה מתבססת ואיך זה נבחן. לגבי היישום של 75% או 100% זו סוגיה משפטית ושרית פה ודאי תשיב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משפטית ותקציבית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לגבי שיטת החישוב, יש חוזר מנכ"ל ייעודי שמפלח את כל המעמדות המשפטיים, קרי רשמי הכולל שתי רשתות. הסוג השלישי הוא מוכר שאינו רשמי והסוג הרביעי הוא פטור. לכל אחד יש את אחוזי המחויבות שלו לליבה. לכל אחד יש פירוט נרחב מאוד אילו מקצועות הוא מחויב ובהתאם לכך הוא אמור להיות מתוקצב. מבחינת הבדיקה והאכיפה של הנושא, אז המחוז החרדי עשה בשנת תשפ"ה, כלומר אשתקד, עבודה משמעותית מאוד מול כל הבעלויות כולן לחידוד ההבנה מה המחויבות. היו כל מיני דברים שלא היו ברורים בעבר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמו שיטת אשכולות, שיטה של לימוד ליבה לפי פר מקצוע ולא לפי אשכול נושא. עשינו על זה עבודה קשה מאוד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, כל הבעלויות, כל האיגודים וכל הרשתות. נעשתה עבודה משמעותית. בסוף תשפ"ה, אחרי שנה שלמה של עבודה, צומצמה הרשימה משמעותית. בתי ספר רבים שינו את מערכות השיעורים, קנו ספרי לימוד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, למה היה צורך בעבודה כל כך יסודית? עד אז זה לא נעשה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> היה לזה כמה וכמה היבטים. הייתה אי בהירות האם חוזר מנכ"ל מחייב בעיקר מוכש"ר פר מקצוע ולא פר אשכול. הייתה אי בהירות שנמשכה שנים רבות. עשינו על זה אסדרה, הוצאנו את המכתבים המחייבים. שיטת החישוב לחישוב שיטת הליבה בכל מוסד ומוסד נעשתה בהתאם לאחידות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היום זה רק במוסדות פטור, נכון? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בכל המעמדות המשפטיים, חוזר מנכ"ל נאכף היום ככתבו וכלשונו. שיטת האשכולות קיימת אך ורק במוסדות פטור בחלק מהדברים בעיקר באשכול שפות ומדעים בכיתות הבוגרות וזה נאכף בצורה מדויקת מאוד על ידי הפיקוח שגם לו קבענו סטנדרט חדש לפיקוח. כל מפקח שמגיע למוסד מעדכן, מגיע עם מכוון מקיף מאוד איך מודדים ליבה ועושה כל מיני הצלבות של מיפויים, של מבחנים, של הישגים, מדידה והערכה ולפי זה נקבע. במקביל יש גם בקרים של מנהל אכיפה ובקרה שמשווים כל הזמן ומסנכרנים את הנתונים בהתאם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה בקרים כאלה יש? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני לא יודע את מספר הבקרים. לי יש כ-25 מפקחים ומדריכים אזוריים שנמצאים בכל בתי הספר היסודיים. כל ביקור מתועד ונמצא בפורטל פיקוח במחשבי משרד החינוך. זה מתוקצב בהתאם. בקצה יש לנו מספר מועט יחסית של בתי ספר שלא מלמדים את הליבה כנדרש. להם יש גם שני סוגים. יש כאלה שבדיון המשפטי, כמו שאמרתי, האם הם יתוקצבו בהתאם למה שמלמדים או לפי המלצת הייעוץ המשפטי. יש בתי ספר שהיו קו אדום, כמו שאני קורא להם, שמקצוע ליבתי שלם לא נלמד והם בתהליך שימוע והחלטה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה יש כאלה? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כ-22 בשתי הרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, הסיפור של ההבדל בין ליבה לפטור לבין ליבה לאחרים הוא לכאורה בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה כבר מלפני שנה וחצי. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אנחנו נשענים על חוזר מנכ"ל. את הסוגיה המשפטית אני אתן לשרית להמשיך. חוזר מנכ"ל שמחייב אותנו נמצא באכיפה ובקרה ליישומו. אני חושב שנעשו דברים מדהימים. בתי ספר רבים שינו את - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם אתה היום שבע רצון מדיוק הנתונים שאתה מקבל ומתהליך הפיקוח? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני חושב שיש שינוי דרקוני ומשמעותי. בתי ספר רבים מאוד שינו את מערכות השיעורים. רכשו ספרי לימוד. הוצאנו גם מכרז לספרי עברית ואנגלית שלא היה עד היום עבור ספרים מותאמי תרבות חרדית, אבל מאושרים על ידי משרד החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה טענה שאין מספיק מורים ברשתות ללימודי ליבה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אלה ביצה ותרנגולת. ככל שיש בהירות גדולה יותר למחויבות אז יהיו גם מורים שישקיעו בזה ויוכשרו לכך. יש לנו עשרות של מורים שמשלימים בימים אלה תואר אקדמי בתחום. אנחנו רואים התקדמות גדולה מאוד-מאוד בעניין וגם בשיתוף הפעולה של כולם. אני יכול להגיד אפילו על סוגיית הפטור שעלתה פה בדיונים שאנחנו יחד עם איגוד מוסדות הפטור ועם מפקחי המקצוע מייצרים יחידות הוראה במדעים שיוכלו להילמד ונלמדות בתוך כותלי בתי הספר של הפטור. יש התקדמות גדולה בעניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, סליחה. אם מוסד לא מלמד עכשיו אנגלית בכיתה ח', כמה אחוז הליבה המקסימלי שהוא יכול להגיע אליו? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> זה משתנה ממוסד למוסד. זה יכול לפגוע לו בכמה ובכמה אחוזים. העברנו לוועדה לביקורת המדינה פירוט מלא פר מקצוע, פר שכבת גיל את ההשלמה האחרונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> חבר הכנסת לוי, ההשלמה האחרונה הייתה לפני שעה וחצי אצלכם במחשב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שי, ברשתות יכול להיות שיש מוסד שלא מלמד אנגלית? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שנה וחצי אנחנו מחכים. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> ֹאני אסביר מה נתנו והעברנו. היום אין נתון אחד שיש למחוז החרדי שלא נמצא בוועדה פר מקצוע. כלל המקצועות בכלל שכבות הגיל נמצאים אצלכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אפשר להתייחס לשאלת התקצוב? מי עונה? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> שרית שפיגלשטיין, היועצת המשפטית של משרד החינוך. שאלת התקצוב עלתה מוקדם יותר היום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יש בית ספר עם 91%, את משלמת לו לפי 91% או 75%? כלומר, לא את, אלא החשב. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> יש את עמדת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה והעמדה שלה כפי שצוין קודם היא העמדה המשפטית המחייבת שאומרת שאם אחוז הלימוד בין 75% ל-100% התקצוב יורד ל-75%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה בוצע? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ויש את עמדה קודמת של משנה ליועץ המשפטי לממשלה שלעבר ולמעשה גם של היועץ המשפטי לשעבר שדיבר התקצוב כעומק הליבה. אם מלמדים 90% - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה בפועל? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> מה שקורה הוא שהיום השאלה הזו נמצאת על המדוכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את זה אני יודע, אבל מה קורה בפועל מבחינת התפעול? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> צריך לשאול את גורמי המקצוע. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בימים אלה יש השלמת תהליכים אצל המנכ"ל ועומדים לצאת מכתבי שימוע לבתי הספר הרלוונטיים. עוד לא היה קיזוז בפועל לאף מוסד. יש תהליך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, בפועל מי שמלמד 91% מקבל 91% מהתקציב ולא 75%? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> במקסימום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ברור שבמקסימום, אבל בין השורות אני מבין שזו התשובה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בפועל זה נמצא בהחלטת בג"ץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא יושמה החלטת המשנה ליועצת המשפטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. אני חושב שזה חמור מאוד, אבל אנחנו כנראה נטפל בזה בכלים אחרים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הגשת בג"ץ. למה אתה אומר כלים אחרים. עשית את זה כבר. קצת כבוד לשופטים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נעשה עוד. אתה תלמד אותנו כבוד לשופטים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביום רביעי יש דיון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אתה משפטן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני משפטן במקרה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> גם אני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להמשיך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר לשאלה הזו. שי קלדרון, האם ייתכן מצב שברשתות החינוך יש בתי ספר שלא מלמדים אנגלית למשל בכיתות ז' או ח'? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> כמו שאמרתי, הרוב המוחץ כבר זז קדימה ומקיים את חובותיו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי שלא? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> לגבי המיעוט שלא, אז חילקתי את זה לשני סוגים. אני אחזור. יש קטגוריה אחת של בתי ספר שלא מלמדים בכלל את מקצוע האנגלית בכל שכבות הגיל. זה בעיקר אנגלית ומעט מדעים. לאלה הולכים לצאת שימועים והם יצטרכו לבחור את דרכם בסוף שנה זו. על אלה שמלמדים אבל באופן חלקי, כמו הדוגמה שחבר הכנסת הביא לאנגלית בשכבת גיל, יש את הדיונים. יצאו להם שימועים וקיזוזים בהתאם לאחר החלטה של המנכ"ל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. שרית, את היועצת המשפטית של המשרד, נכון? יש כלל גם במשפט וגם בהלכה. אני מכיר שהאחרון הוא הקובע. אם יצאה הנחית המשנה ליועצת המשפטית בשם היועצת המשפטית שאין יותר כגודל הליבה כך גודל הקיזוז אלא יש מדרגות, אז זה מה שקובע כיום. זה החוק אלא אם כן מישהו, ובג"ץ הוא היחיד שיכול, יקבע אחרת. למה מאז שהמכתב יצא ביוני לפני שנה ותשעה חודשים הנושא הזה לא מיושם עדיין במשרד החינוך? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> זו אכן העמדה המשפטית המחייבת. כיוון שהנושא היום מצוי לפתחו של הבג"ץ ואנחנו צופים החלטה בטווח הקרוב, אז אנחנו ממתינים להחלטה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני לא אסתפק בתשובה הזו אבל בסדר. אני רוצה לשאול את הדר. נמסר גם בבג"ץ, אבל גם עוד לפני כן בוועדה לביקורת המדינה ומנהל המחוז הזכיר את זה עכשיו, שיש 22 מוסדות שנמצאים בתהליך של שימוע. לפי התשובה שניתנה לבג"ץ הם אמורים ב-30 ביוני 2026 לצאת מהרשתות. לא רק שהדבר הזה לא בא לידי ביטוי בתקציב הרשתות שהוגש לנו, אלא התקציב משקף עלייה ולא משנה שלקחתם מדצמבר. 22 מוסדות הם כמעט 10% מהמוסדות ברשתות. זה 8%. איך זה שהדבר לא בא לידי ביטוי בתקציב? היינו אמורים לראות את 22 המוסדות האלה נקרעים. לפחות במחצית השנייה של התקציב אנחנו לא רואים את זה. זה נמצא שם ואנחנו לא רואים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> כרגע החישוב מתייחס למצבת כלל המוסדות בהתאם להוראות החוק, 100% מכלל ילדי ישראל, ומודל התקצוב. לא נלקחו בחשבון הפחתות או קיזוזים או הוצאה של מוסדות כאלה ואחרים מהרשת. כפי שאמרתי התקצוב מבטא את תחזית ההוצאה התקציבית בנושא. ככל שמשרד החינוך יחליט לשלול את הרישיון לאותם מוסדות, להוציא מהרשת או לקזז ולא משנה מה האמצעי שהוא יפעל, אז כמובן שהתקצוב יועבר לרשתות יותאם. כמובן שיבוצעו שינויים תקציביים דרך ועדת הכספים בפנייה תקציבית שיתאמו את זה בין אם זה למעלה ובין אם זה למטה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> דע לך ש-22 מתוך 600 הם 3.3 בשתי הרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם אתה סופר רק את הבנים, כמו ששנינו יודעים, אז מהבנים זה יותר מ-10%. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא קשור רק לבנים. התקציב הוא גם של הבנות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על הבנות כמעט שאין טענות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה אתה אומר על מי שיחליט במשך השנה הזו ללמד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מעולה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אז תשאיר לו את הכסף בינתיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נקזז לו שבע שנים אחרונה ואז נדבר. תגידי, אנחנו כבר בסוף מרס 2026 ושבעה חודשים מתחילת שנה. למה אין לנו דוח כמה קוזז מאז תחילת שנה? אני מדבר על מוסדות כאלה שלא לימדו לימודי ליבה. איך זה שאין לנו תמונת מצב כספים משנה שעבר ומהשנה הזו שקוזזו? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אשאיר את זה למשרד החינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דודי, מה קורה עם זה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> כמו שרית התייחסה לנושא המשפטי, זה נמצא בבחינה וממתינים להכרעת בג"ץ, אז לא הבנתי את השאלה שלך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שואל כך. דוח על תשפ"ה בנוגע לכמה קוזז על בתי ספר שקיבלו ליבה ולא לימדו אותה עדיין אין לנו. ביקשנו. אני גם לא רואה את זה בא לידי ביטוי בתקציב. התקציב אמור לבטא את קיום לשון החוק. אם ב-31 באוגוסט 2025 סיימתם את שנת הלימודים הקודמת ויש לכם מוסדות שבתשובות לבג"ץ - - - למשל החינוך העצמאי דיווח שמשרד החינוך פסל 616 שעות חינוך. זה דיווח שנמסר לבג"ץ. לא אני מסרתי אותו אלא החינוך העצמאי מסר אותו. עברו שבעה חודשים מאז ואנחנו לא רואים את הכסף הזה בא לידי ביטוי בדוחות וגם לא בתקציב 2026. איפה הוא? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני לא יודע ספציפית לגבי השעות שציינת אבל ככלל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נתתי דוגמה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> זה גם לא הגיוני - - - עוד פעם. מבחינה מקצועית זה גם לא הגיוני. נניח שהיו שעות במוסדות כאלה או אחרים שיכול להיות שצריך להשיב אחורה, זה לא הגיוני שזה ישתקף בספר התקציב. בסוף ספר התקציב, כאשר מדובר על שעות הוראות ומדובר על תקציב של שכר מורים, אז יש עלויות ויש כמויות. אם אנחנו היינו גורעים את התקציב חלק מהכמויות בגין קיזוזים עתידיים שיהיו או לא יהיו ואחרי זה היו צריכים אותו אז היינו מגיעים לוועדת הכספים והטענה שהייתה נשמעת שהיא אותה טענה שמדי פעם נשמעת למה זה לא הופיע מלכתחילה בבסיס התקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע טוב מאוד שפה הבעיה הפוכה – הסוסים בורחים מהאורווה ואז אתה רוצה להחזיר אותם. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> דווקא סביב המעבר לתקצוב נורמטיבי זה כבר לא כך. היקף התקציב שמונח כאן במסגרת הצעת התקציב ל-2026 אמור לשרת את מודל התקצוב הנורמטיבי לשנה שלמה. ככל שיהיה צורך ותהיה חוות משפטית וחוות דעת של גורמי המקצוע שצריך לקזז ממוסדות מסוימים יתבצע קיזוז. זה כמו שקורה בכל בעלות אחרת כמו מוכר שאינו רשמי, החטיבה העליונה ומקומות אחרים. זה לא קשור בעיניי להצעת התקציב ל-2026 בכלל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דודי, אני עובר על ההבדלים שהבאתם בדפי ההחלפה, כי על זה אנחנו דנים פה. ברוב הסעיפים יש סטגנציה או ירידה ולפעמים יש ירידה גדולה. רק בשורות 206302, 206303 ו-206304 אני רואה עלייה. שורה אחת ב-28%, אחת ב-43% - - - << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> הדר התייחסה לזה ממש לפני עשר דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני יכול להגיד לך בקצרה. סך הכול מבחינת כמה כסף אמור לצאת ב-2026 בהשוואה ל-2025 אין שינוי אבל מבנה התקציב השתנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא לא שאלה ראשונית אלא שאלת המשך. אני יודע שהעברתם את התקציב מדצמבר למרס. כלומר, העברתם מהשלמות סוף שנה לסוג של בסיס תקציב. זה השינוי הגדול שעשיתם בתקציב הזה, לכאורה בהוצאה שנתית לא אמור להיות שינוי. מצד שני, כמו שאמרתי, פעם אחת נפסל חלק גדול מהליבה החרדית, כל מה שקשור לרשתות. בכוונה שאלתי את שי קלדרון על מוסדות שגם היום לא מלמדים אנגלית למרות שזה לא חוקי ברשתות. בנוסף, במוכר שלא רשמי גם כן נפסלה הליבה החרדית. אני מעלה כאן ספק גם למוסדות הפטור האם הדבר הזה הוא חוקי. להבנתי הוא לא. בנוסף יש 22 מוסדות שאמורים לצאת. אני לא רואה את זה בא לידי ביטוי בתקציב. התקציב מבטא עלייה או אותו גודל כאשר בעצם היינו אמורים לראות גם החזר שעות ליבה במדרגת 75%, להבנתי, גם הוצאת מוסדות שלא עמדו בליבה וגם החזר שעות משנה שעברה. שום דבר להבנתי לא בא לידי ביטוי בתקציב הזה. אני טועה? אני לא קורא נכון את התקציב? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אתה מדבר על דברים שחלקם ממתינים להכרעה משפטית. מה שאני יכול להגיד שמה שמונח כאן על השולחן משקף תשלום שכר מלא ברמה שנתית. ככל שיהיו החלטות משפטיות על ידי היחידה המקצועית אנחנו ניישם אותם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אעבור הלאה, כי פה עוד חברים שרוצים לשאול. לא נחה דעתי. אני מודה. שי, כל מה שנוגע לסל מנהל מחוז, האם בתקציב 2026 המחוז מנהל את סל מנהל מחוז של שתי הרשתות? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נשאלנו על זה לפני כשש שעות וענינו. אני אענה על זה בקצרה שוב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> בכל שלוש השנים האחרונות נקבעו תבחינים לרשתות אילו שימושים ניתן וצריך לעשות בסל מחוז. כמובן ששיטת החישוב של סל המחוז שווה לרשמי – 0.85 לכיתה תקנית. החל מהשינוי למעבר לנורמטיבי אנחנו עכשיו יושבים עם הרשתות לקראת השנה הבאה. סל המחוז הוקצה למחוז והוא יוקצה אחרי הידברות ואחרי בחינת הצריכים והתבחינים שנקבע יחד עם הרשתות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו תשובה ארוכה. המחוז ינהל? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> המחוז החרדי ינהל החל מהמעבר לנורמטיבי. סל המחוז של שתי הרשתות עבר למחוז החרדי. נעשה את זה בהידברות מול בחינת הצרכים והתבחינים המקצועיים שאנחנו רוצים להנחיל. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> למה זה צריך להיות כך? יש מקור משפטי שהוא מטה עליך ובגלל זה אתה אומר שזה כך? מעניין אותי. חבר הכנסת טור פז, בדרך כלל אתה מציג דברים בצורה נכונה. למה זה צריך להיות כך? תסביר את זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סל מנהל מחוז בכל מדינת ישראל מנוהל במחוזות. הייתה לו החרגה אחת והיא ברשתות החינוך הפוליטיות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הם מחוז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הם לא מחוז. הם לא היו מחוז וגם לא יהיו מחוז. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אז למה לא נותנים להם - - - את עצמם? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה. יש מחוז. הוא בעל הבית. הוא האחראי. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אז למה הוא לא משלם את המשכורות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לאף רשת אחרת בישראל אין סל מנהל מחוז וגם לרשת הזו לא צריך להיות. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים איתך בעליל, חד-משמעתית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זו המצאה מארץ ההמצאות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דודי, 11 מפקחים שקיבלתם על מנת לפקח על הרשתות מאוישים כרגע? אני מבין שזה אצלך או שאני טועה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אלה תקנים שמוקצים במשרד האוצר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה סטטוס האיוש שלהם? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני לא יודעת. אני יכולה לבדוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה. אשמח לקבל תשובה. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יודעת שהם בתהליכי גיוס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלת המשך לנושא הזה האם במנדט שלהם לבחינה ולהשגחה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, איזה סל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בכל המחוזות בישראל מי שמנהל את סל המחוז הוא מנהל המחוז. שתי הרשתות העצמאי ובני יוסף ניהלו בעצמם את סל המחוז ואני יכול לומר שהיו הרבה טענות על שטיקים וכולי. על פי החלטה שנעשתה במעבר למודל הנורמטיבי, כלומר ב-1 בינואר, שי קלדרון, מנהל המחוז הוא גם מנהל גם ברשתות את סל מנהל מחוז ולכן שאלתי האם אכן זה מתקיים והוא ענה שכן. הדר, לגבי תקני הפיקוח, אני מבקש כשאלת המשך גם על מצב האיוש והאם האחריות שלהם היא גם בהיבט של המנהל התקין. אני ממקד בנושא הפנסיות והפרשות השכר. למה אני שואל? היו טענות והיה גם דוח חיצוני, דוח אלקלעי, שטען שנעשו דברים לא נורמטיביים בהקשר הזה כולל טענות פליליות. שי, האמת היא שהשאלה לא אליך כי זו שאלה משפטית. שרית, שי מנהל המחוז, אמר כאן שבמוסדות הפטור כרגע נשארת הליבה החרדית. האם זו חוות דעת שמקובלת עלייך? האם מותר לעשות ליבה חרדית במוסדות הפטור? אני חוזר. יש ליבה לכל ילדי ישראל ויש ליבה רק לילדים החרדים בישראל. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה גם נדון בבג"ץ. זה אותו דיון בבג"ץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על פי מה שדיווח פה מנהל המחוז, ברשתות זה נפסל, במוכש"ר זה נפסל ולכן יש להם ליבה ככל ילדי ישראל. במוסדות הפטור יש להם עדיין ליבה משלהם. שאלתי אם משפטית הדבר הזה מקובל עליכם, כי אני יודע שיש על זה מחלוקת משפטית. את לא יודעת לענות? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> זה במחלוקת משפטית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אפשר חידוד אליך? כאשר אתה אומר 11 מפקחים, תסביר מה הכוונה מפקחים. היה פה או בוועדת החינוך דיון שחושבים שמדובר במפקחים שמפקחים על הליבה והם מפקחי המחוז. זה לא רלוונטי בכלל. מדובר על סוג של רואי חשבון שבודקים את התקציבים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעבר לזה, חבר הכנסת טור פז, אנחנו לא עושים את השיח עם חברי הקואליציה. יש לנו זמן מוגבל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> חידדתי. לא צריך תשובה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לנו שאלות רבות שלא קיבלו מענה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת לזימי צודקת. שאלה אחרונה שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברת הכנסת לזימי, הכול טוב. הוא לא התפרץ לכם עשר דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מתעקשים על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא לא התפרץ לעשר דקות. הוא ביקש חידוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה. שי, חזרה אליך. אתם הצגתם בוועדת חינוך שיש מורים בכל בתי הספר. בכתבה של הירשמן בערוץ 12 וגם יצא מאז דוח חיצוני על זה בנוגע לסוגיית חוסר בתארים, התברר לנו יש מורים שהם לא כשירים. יש מורים לתושב"ע בלי תואר באנגלית שמלמדים באנגלית ועוד ועוד. האם בפיקוח שלך על בתי הספר היום כמו שאתה מדווח שיש 97% ליבה או 93% ליבה אתה מחשיב מורה שאין לו תואר כמלמד מקצוע? לדוגמה, אדם שיודע מה זה "גרנדמייזר", אבל הוא המורה לאנגלית. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> נכון לעכשיו, חישוב שיטת הליבה לא נמדד בהתאם להשכלת המורה אלא בהתאם להוראה בפועל. יש מחסור גדול מאוד במורים בכל מדינת ישראל, לצערי, בטח ובטח במקצועות הליבה בציבור החרדי. אנחנו פועלים במגוון התחומים קודם כול לאפשר פתיחה של מסגרות חדשות והרחבת השכלה. כמו שאמרתי קודם, אנחנו פועלים להרחיב את ספרי הלימוד הקיימים, כי גם זה נמצא בפער גדול ואני מקווה שהמערכת זזה לכיוון של יותר ויותר מורים מקצועיים להוראות מקצועות הליבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני עוצר כאן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם התייחסתם לגילוי הזה לגבי המורה לאנגלית שלא מדבר אנגלית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, היה על זה שיח. חבר הכנסת שירי עשה על זה פיליבסטר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי כמה שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה תור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא התערבתי מהבוקר. ישבתי ושמעתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר הכנסת עמאר, ניתן לחברת הכנסת לזימי. הבטחנו לה 20 דקות ואתה מייד אחריה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא דיבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא דיברתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לך מילה שלי. אתה תדבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא תשאל במשך 20 דקות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לה שאלות שלא קיבלנו תשובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשאל ואחרי זה היא תשאל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם חבר ועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה 20 דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תנו לו לשאול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתם על 44 מיליון - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אומר שזה מוסכם על חברת הכנסת לזימי. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לי יש את הזמן שלי ואני מכבדת את חבר הכנסת עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 44 מיליון שקלים שהוטמעו בתוך התקציב. אני רוצה לדעת באיזה סעיף הוטעמו הכספים הקואליציוניים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני יכולה להקריא את הרשימה. היא גם מפורטת בהחלטת הממשלה. יש לנו 16.5 מיליון שקלים עבור תגבור פעולות בסמינרים להכשרה חלופית - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סמינרים? איזה סמינרים? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> סמינרים של תלמידות להכשרת חלופית בציבור החרדית. אלה בנות שלומדות בתיכונים להמשך לימודים להוראה ומקצועות חלופים. 10.5 מיליון עבור מענק ירושלים לחינוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה מענק ירושלים לחינוך? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זו תקנה המיועדת עבור מנהל חינוך ירושלים לאור הייחודיות של העיר ירושלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכסף מועבר לעירייה? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה תקציב שמועבר בכפוף לתוכנית עבודה שהעירייה בונה כמובן בתיאום עם הלשכה המשפטית בהתאם לקריטריונים שהם יכולים להרחיב. יש 5 מיליון עבור תוכנית מורשה שהיא הגברה והעצמה עם הסולידריות עם מדינת ישראל, הזהות היהודית והישראלית ותוצאותיה של התבוללות בקרב יהודי התפוצות. 3.4 מיליון עבור גרעינים תורניים, 3 מיליון עבור הגשמה ציונית בתפוצות, 2.5 מיליון עבור כפרי נוער, 1.9 מיליון עבור פעילות התנדבותית למען הקהילה של תלמידי י"א, י"ב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הפעילות ההתנדבותית? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> 1.9. 1.3 מיליון עבור כפרי סטודנטים ו-5 מיליון שקלים עבור בינוי פנימיות. אם תרצה אפשר להרחיב על כל אחד מהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא צריך. דובר על 200 מיליון ברזרבה מהכספים הקואליציוניים. בדרך כלל נהוג לשים כספים קואליציוניים ברזרבה? אם החלטתם שזה 200 מיליון אז אתם יודעים למה זה מיועד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש היקף מסוים של כספים קואליציוניים שהממשלה מחליטה עליהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 2.4 מחולקים - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 2.2 מחולקים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש 2.2 מיליארד שקלים עבור משרד החינוך בתוך החלטת הממשלה. מתוכם רק 1.2 מיליארד - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה במסלול הירוק. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. כרגע נמצאים בתוך התוכניות השונות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם השאר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> השאר נמצא בתוך סך התקציבים הקואליציוניים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה הם לא ברזרבה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כרגע נותרו 290 מיליון שקלים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז ידוע לאן הולך שאר הכסף. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שאר הכסף נמצא בסעיפים אחרים בתקציב בהתאם לתקציבים הקואליציוניים שמחכים להקצאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא קיבלנו הסבר על הכסף הזה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוא יגיע אליכם ברגע שתהיה הקצאה של - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יגיע אלינו בהעברה תקציבית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. בסעיף 04 הייתה רזרבה כזו לקואליציוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יכולים לקבל רשימה מדויקת לאן שאר הכסף מיועד? << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> זה בהחלטת הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים לקבל את זה ממשרד החינוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שלחתנו את החלטת הממשלה לפי דעתי ב-PDF מוקדם יותר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא מחלקת את 1.2 מיליארד שקל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם מחלקת את כל הכספים הקואליציוניים שיש להם ייעוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולל 1.2? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כולל כל הסכומים של החינוך וגם כל הסכומים שהם לא של חינוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חוץ מ-200 שהם רזרבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> היא כולל את כל הסכומים של חינוך ולא של חינוך שהם בייעוד קואליציוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר לנו ש-200 הם ברזרבה. ברזרבה הם לא מחולקים. איך הם מחולקים ברזרבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההקצאה לרזרבה נעשתה לפני שהיה ייעוד ספציפי של הכספים הקואליציוניים. היא נעשתה על סמך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ידוע לאן 200 מיליון מיועדים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הייתה הקצאה של מסגרת שנקבעה בליל הממשלה, באישור התקציב על ידי הממשלה, ולא ידענו עדיין מה הייעודים הספציפיים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועכשיו אתה יודע? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עכשיו אנחנו יודעים. אנחנו לא מחלקים מחדש את כל הרזרבות לפי רזרבות שונות אלא אנחנו מחלקים אותם לפי הייעודים השונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על הרזרבה של 4% אלא אני מדבר על 200 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא נראה לי שזה רק 200. אולי מה שנשאר שם הוא 200. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שנאמר לנו – 200 מיליון שקלים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מה שנשאר שם. זה לא היה רק 200. היה שם בהתחלה הרבה יותר מ-200 ורובו הוקצה. כשהוא מוקצה אנחנו מפרטים את השימושים בין אם זה עכשיו בדפי ההחלפה ובין אם זה בהמשך הדרך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הם עדיין מופיעים בדפי ההחלפה כרזרבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש עדיין שימושים שלא אושרו. יש עדיין שימושים קואליציוניים שלא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד עכשיו לא אושר 1.2. למה 200 מופיעים ברזרבה והשאר לא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש מסגרת שהוקצתה לחלוקה כלשהי לפני שהיו ייעודים בפועל. אנחנו לא שמים את הכול מראש ואז מחלקים את הכול לפי הייעודים שנקבעים בהחלטת הממשלה, גם אם זה עדיין ברזרבה. אנחנו מחלקים את זה כשבפועל יש אישור להקצאת הכסף הקואליציוני לשימוש האמיתי שלו. אין עניין להעביר אותו מרזרבה אחת לרזרבה אחרת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה יודע את הייעוד של 200 לא היית צריך לשים אותם ברזרבה כהחלפה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא ידעתי כאשר שמתי אותם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא ידעתי כאשר שמתי אותם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל קיבלנו את פתקי ההחלפה רק עכשיו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דף ההחלפה הזה רק עושה שינוי בתוך סעיף חינוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 200 הם בחינוך? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו יתרה. אני לא מבין את השאלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמר לנו ש-200 מיליון שקל הם כסף קואליציוני שנמצא בתוך הרזרבה. זה מה שנאמר לנו בבוקר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה על זה דיון של שעתיים, חבר הכנסת עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על 200 לא היה דיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה על זה דיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה על הרזרבה. הייתי כאן. לא דיברתם על הרזרבה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הרזרבה הזו הוקצתה עוד לפני שהיו ייעודים לכספים הקואליציוניים. עכשיו כאשר יש ייעודים של הכספים הקואליציוניים, הכספים שהוקצו ברזרבה כנגד השימושים בקואליציוניים לאט-לאט יוקצו לצורך השימושים עצמם. בשלב הנוכחי מה שקיבל אישור בחוות דעת מופיע בדפי ההחלפה ומה שעוד לא קיבל אישור בחוות דעת אבל יאושר בהמשך יקבל ביטוי בפניות תקציביות. מה שלא יאושר בגלל שמסיבות כאלה ואחרות זה בעייתי משפטית או מקצועית יישאר ברזרבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אקשה עליך למרות שזה לא נכון מה שאתה אומר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדפי ההחלפה הקטנתם את הרזרבות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אנחנו מקצים מתוך הרזרבה שיועדה לכספים קואליציוניים לפי קצב האישורים בפועל של השימושים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם הקטנתם את הרזרבות להתייקרויות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התוכנית מכילה גם את הרזרבות להתייקרויות וגם את הרזרבה שהוקצתה לשם - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הנחתם שיהיו פחות התייקרויות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ברזרבות להתייקרות לא נגענו. רק בנוגע לכספים קואליציוניים שכנגדם הקצבנו לרזרבה סכום מסוים, עכשיו יש אישור עבור הרבה מהסכום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדרך כלל כאשר שמים ברזרבה לא יודעים לאן זה הולך ובגלל זה שמים אותו ברזרבה. אחרי זה מחלקים אותו - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפעמים לא יודעים לאן זה הולך כי ההחלטה על הייעודים לפעמים לא מתקבלת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כך היית צריך לענות, שאתה לא יודע. על שאר הכסף אתה יודע. אני רוצה לשאול על הבינוי. אני לא יודע אם מישהו שאל. כמה תקציב הבינוי של בתי הספר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, היה על שיח. היום תקציב סעיף הבינוי של משרד החינוך עומד על 2 מיליארד ו-15 מיליון ששקלים בהוצאה. מיליארד ו-108 מיליון בהוצאה מותנית ו-4 מיליארד ו-123 מיליון בהרשאה להתחייב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הביצוע היה בשנת 2025 כולל ההרשאות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמיליארד ו-700 מיליון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שהסעיף הזה קטן ב-15%, חבר הכנסת עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע. << אורח >> הדר פוקס: << אורח >> אני אגיד שכבר נשאלו על השאלות האלה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> דיברנו על זה קודם. בסוף זה סעיף הרשאתי ולכן ביצוע המזומן הוא בהתאם להתקדמות הבנייה של מוסדות החינוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל זה שאלתי על הביצוע של 2025. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הביצוע בשנת 2025 היה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היה כמיליארד ו-700 מיליון. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני רוצה להגיד במדויק. הביצוע היה מיליארד ו-758 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היית בוועדת החינוך? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הייתי פה בבוקר. אתם שואלים את אותן שאלות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה ביצוע המזומן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו אני אשאל שאלות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היינו צריכים לעבור סעיף-סעיף במקום לתת לכל אחד לדבר על כל הסעיפים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת כמה מתוך התקציב של 2026 לבינוי לחברה הדרוזית וכמה בינוי לחברה הערבית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ב-2026 אני עוד לא יכול לדעת כמה התקציב יהיה כי עוד לא הייתה הקצאת כיתות והקצאת מעונות יום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הייתה ב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק כמה כיתות היו. אני צריך לבדוק. ברמת העקרון בהתאם להחלטה 550 יש לפחות 25% מהקצאת הכיתות השנתית שמשוריינת עבור החברה הערבית. כל כיתה זמינה לתקצוב בחברה הערבית מתוקצבת בוועדה הקרובה מרגע שהיא מוכנה לתקצוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה היה ב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לחברה הדרוזית ולחברה הערבית. כל אחד תקציב נפרד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני אבדוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדוק ותחזיר לי תשובה. אני רוצה לדעת מה ההקצאה לילד בחברה הדרוזית לעומת החברה הערבית והיהודית ביסודי, קדם יסודי וחטיבה עליונה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני לא יודע להגיד את זה בשליפה אבל אני יכול להגיד שאפשר לראות במערכת שקיפות בחינוך של משרד החינוך שפתוחה לאזרחים באתר האינטרנט - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת בוועדת הכספים. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> תן לי רק - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיירשם אצלנו בפרוטוקול כמה כל ילד מקבל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> דודי, אתה לא יודע מה כתוב באתר? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> שנייה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע מה כתוב באתר? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> תן לי להשלים שניים, שלושה משפטים. אם זה לא מספיק אז תגיד. לגבי החברה הדרוזית, אני חושב שהתקציב הממוצע לתלמיד בחברה הדרוזית הוא בין הגבוהים ביחס לכל מגזר אחר. הדבר לא בטעות אלא זו מדיניות מכוונת של משרד החינוך. גם זה מופיע באתר. אני יכול להוציא את הנתונים המדויקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לקבל גם את הנתון הזה? אתה יכול לשלוח לי מסודר? אני רוצה לדעת על תוכנית החומש של החברה הדרוזית בחינוך. קיימנו דיון כאן בוועדה ונאמר לנו שהביצוע הוא כמעט אפס. זה מה שטענו ראשי הרשויות. בתחום הבינוי וכל התקציבים שמיועדים לחינוך הבלתי פורמלי וחינוך פורמלי הביצוע לא משביע רצון. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא מכיר פערים בביצוע. כלל התקציבים עבור החלטת הממשלה הזו הוקצו לפחות בשנה שעברה בהתאם לתוכנית העבודה. לא היה שום פער. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם את זה אני רוצה לקבל. כמה היה הביצוע במשרד החינוך ב-2025? מה התקציב השוטף ב-2026 לבינוי בחברה הדרוזית כי בתוכנית החומש אין להם כסף לבינוי? אני רוצה לדעת אם - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ב-2026 אנחנו עוד לא יודעים כמה התקציב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם ב-2025 לא היה להם. אני רוצה לדעת ב-2025 אם היה להם תקציב לבינוי. בתוכנית החומש שלהם אין. אפס כסף. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בלי קשר לתוכנית החומש, הקצאת הכיתות היא בהתאם לזמינות של תקצוב של כיתות לימוד. ב-2026 אני לא יכול לדעת עדיין, כי עוד לא הייתה הקצאה של כיתות. לגבי 2025, אנחנו בודקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הקצאת כיתות הייתה ב-2025 לחברה הדרוזית מתקציב 2025 של המדינה? לגבי מנהל עובדי הוראה, אני רואה שיש ירידה רצינית בתקציב. מישהו יכול להסביר לי? שמעתי ששאלו על זה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התייחסנו לזה כבר קודם. יש שם דיוקים בתקצוב - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה שאלת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על ההוראה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מנהל עובדי ההוראה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש שם דיוקים בתקצוב של המכללות לעובדי הוראה. חלק מהמכללות עוברות לאורך השנים לתקצוב על ידי ות"ת ולכן אנחנו מפחיתים את התקציב, כי התקציב עובר לוות"ת שהיא סעיף אחר בתקציב המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה השתלמויות וקורסים ודברים כאלה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חלק דייקנו רכיבים מסוימים בהשתלמויות של עובדי הוראה. זו התאמה מדויקת לביצוע בשנים האחרונות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה הביצוע היה ב-2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בכלל התוכנית? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הוא יהיה גבוה יותר כי יש לא מעט תקציבים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-2024 התקציב היה 2.1 ואני רואה 1.7. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש הרבה תקציבים בתוכנית הזו שמגיעים במהלך השנה כמו תקצוב של שעות הדרכות רבות. בנוגע לשעות הדרכה, יש הרבה מהחלטות ממשלה שמתקצבות שעות הדרכה. בנוסף יש גם הקצאות. לדוגמה, אם בתי ספר קונים שעות הדרכה בגפ"ן אז אחרי מועבר לתקציב לפה כדי לממש את זה בפועל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנוגע תמיכה בנושאי יהדות, יש לעדות אחרות תמיכה במשרד החינוך כמו תקציב ייעודי לעידוד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> והאם עשיתם הצלבה בין כל המשרדים? בכל משרד יש משהו כזה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> על איזה תוכנית אתה מדבר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על 2069. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש במורשת, יש בירושלים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו תרבות יהודית? מוסדות תורניים? אני רוצה לדעת אם יש תוכנית לעידוד בחברה הדרוזית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בממשלה הזו אין תרבות לדרוזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש משהו כזה? אין תקציב ייעודי לתרבות לדרוזים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אתה מתכוון מעבר להחלטת ממשלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אני מנסה להבין את השאלה. אתה מתכוון תקציב עבור מה? יש החלטת ממשלה למגזר הדרוזי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה בתרבות יהודית יש תקציב של 69 מיליון שקל. אני רוצה לדעת כמה משרד החינוך מקצה לתרבות הדרוזית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עיקר התקציב שם הוא תקציב קואליציוני עבור תרבות יהודית חרדית שדיברנו עליו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאן זה רק חרדית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למרות השם, נהנים מהתמיכה גם גופים לאומניים. זו תרבות יהודית. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> תגיד, אתה הולך להצגות בבימה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא הולך, אז אני שם. הבנת את הבדל? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול על המוכר שאינו רשמי בבתי ספר בחברה הנוצרית. ישב איתי ודיבר איתי אחד המנהלים שם בנושא של בינוי. הם לא מתוקצבים בכלל בבינוי של בתי הספר שלהם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בינוי בתי ספר באופן כללי מובל על ידי הרשויות המקומית והן אלה שצריכות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, משרד החינוך לא מתקצב אותם. לא קשור. הם בתי ספר מוכר שאינו רשמי ומשרד החינוך לא מתקצב לבינוי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> גם מוכר שאינו רשמי יכול להיות מוגש על ידי הרשות המקומית לבינוי ומקבל בינוי בהתאם להקצאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תבדוק. אני אומר לך שלא. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> לצורך העניין, בני ברק - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלתי את התשובה שלכם כאן באחת הוועדות שהדבר לא מתוקצב על ידי המדינה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> קח לדוגמה את עיריית בני ברק או אלעד, כולם מוכר שאינו רשמי וברוב המוסדות של המוכר שאינו רשמי, הרשות המקומית בונה מבנים עבור זרם החינוך הזה. בירושלים הרשות בונה גם עובר הרשמי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על הרשות שתבנה. משרד החינוך מתקצב את הנושא או שהרשות מתקצבת את הנושא? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מתקצבים את הרשות המקומית עבור בניית מוסדות חינוך לכל הזרמים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש בית ספר מוכר שאינו רשמי משפרעם שמנהל בית ספר יגיש בקשה לעירייה והעירייה תגיש לכם בקשה שיש צורך, אז אתם תתקצבו את זה? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אם יש צורך וזה עומד בקריטריונים אז כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלתי שזה לא נכון וגם עיריית שפרעם אישרה שכל מה שבלתי רשמי לא מתוקצב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר הכנסת עמאר, זה מתוקצב. מתקצבים את העיריות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם בוועדה כאן דובר - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר לך כן. תוריד את הפרוטוקול, תעשה מהלך ותנסה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה עובד. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> גם חינוך מוכר שאינו רשמי מתוקצב - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תגיד לי כמה תוקצבו בתי ספר נוצריים בחמש שנים בסעיף הבינוי. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו לא מתקצבים באופן ספציפי בתי ספר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד לי בית ספר אחד שקיבל שקל אחד בעשר שנים האחרונות. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אל תכעס. תשמע את ההסבר. יכול להיות שמשהו לא מובן במה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת עמאר אף פעם לא כועס. הוא מקסימום כואב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שאלה אחרונה של חבר הכנסת עמאר ואנחנו עוברים לחברת הכנסת לזימי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני אכעס זו בעיה. אני לא רגיל לכעוס. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> אנחנו מתקצבים את הרשות המקומית בגין מספר הילדים שיש לה ברשות בהתאם לצרכים ובהתאם לדמוגרפיה. מי שעושה בפועל את הקצאת המבנים זו הרשות המקומית ולא משרד החינוך. לכן אין לנו לצורך העניין סיווג כזה. אני אפילו לא יכול להוציא מהמערכות כמה בתי ספר תקצבנו שמלמדים במסגרת החינוך הנוצרי. אין לנו סיווג כזה. אנחנו עובדים מול הרשויות המקומיות. יכול להיות שיש איזושהי אנומליה. נבדוק אותה. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> יש אולי עוד נתון שחסר. אנחנו מתקצבים את הרשות המקומית עבור מבנים ששייכים לרשות המקומית גם אם זה מוכר שאינו רשמי. יכול להיות שבמקרה שאתה מציין המבנה לא שייך לרשות המקומית ולכן - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. הם לא שייכים לרשות המקומית, הם שייכים לכנסיה. << אורח >> שנית הראל: << אורח >> אגב, אין חובה חוקית לתקצב בינוי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאשר אמרתי שהם לא מתוקצבים - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אמרתי לכם 19:00. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סיימתי. השארתי לחברת הכנסת לזימי זמן רב. אני סיימתי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש לי את הנתון - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר הכנסת עמאר, תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת טייב אמר לי שאת תשאלי - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. חבל על הוויכוחים האלה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש לי את הנתון על התקצוב של הדרוזים. אני אשלח את זה לוועדה. אתם הגבוהים ביותר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בבקשה, חברת הכנסת לזימי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם קיבלתם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת טייב אישר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא אישר שום דבר. אתם קיבלתם חצי שעה נוספת כי חבר הכנסת בליאק ביקש. שבע וחצי שעות. יש גבול לכל דבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא היית כאן. שלומית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מבזבזת את הזמן. את מבזבזת את הזמן. 19:00 זה נגמר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, תשאלי שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מוכנה. שלומית, תעני. אני לא מבינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מישהו אחר רוצה לשאול? בבקשה, חבר הכנסת לוי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מוכנה להתחיל לשאול? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה אמרת לה 20 דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא אמר לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה אמיתי? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא אמרת שום דבר. אמרתי לה שחבר הכנסת עמאר ידבר לפני וניתן לה לשאול. קדימה, שתתחיל לשאול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ב-19:00 זה נגמר. אמרתי לחבר הכנסת בליאק ב-19:00. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, את מוכנה להתחיל לשאול? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא תעשו את המשחקים האלה פה. יש גבול. דקה בזבזת כבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, קדימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תשאלי. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת לוי, סליחה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, דברי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טייב, אמרתי ברחל בתך הקטנה 19:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי לו 20 דקות והוא אמר לי את תקבלי 20 דקות. סליחה שלומית, היית כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מדברת איתו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יכולת להגיד לו שהוא לא יכול לומר את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסופו של דבר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עמדתי בסיכום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להיכנס ביניכם. זה לא נעים לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. אני מבקש ממך לשאול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא תורך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מוכנה להתחיל לשאול? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשע דקות. בבקשה. יש גבול לכל דבר. יש גבול לכל דבר. תשע דקות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת לזימי, תתחילי לשאול בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת טייב, אתה אמרת לה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> היא יכולה להתחיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה ממשיכים לבזבז את הזמן. סיימתם לשאול? אני אעצור את הדיון עכשיו. סיימתם לשאול? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין צורך לצרוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימתי. סיימתי. חבר הכנסת לוי, תשאל בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להיכנס ביניכם. זה לא נעים לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא תעשו ממני "פורפרה". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תצעק על שלומית. חבר הכנסת מלביצקי, לא היית כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרתי לו שאני 20 דקות והוא אמר את תקבלי אותן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מתערב ביניכם. אמרתי 19:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמרתי 19:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא יכול לשים פה יושב-ראש אחר ולעבור לדברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימת. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא עובד כך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה ראשונה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, לא נעים לי להיכנס ביניכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקראה ראשונה. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, למה קריאה ראשונה? אני לא יודעת מה קורה פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, תתחילי לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת לזימי, תתחילי לדבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין למה את לא שואלת שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אישרת כאן - - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מוכנה לשאול שאלות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את בקריאה שנייה. הפעם השלישית תהיה בחוץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה את לא שואלת? תשאלי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא מבין את הוויכוח הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בריון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני סגרתי עם חבר הכנסת בליאק עד שעה 19:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הוא לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מעניין אותי שהוא לא פה. אתם צריכים לסדר ביניכם. סגרתי איתו 19:00. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת לזימי, קדימה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושבת שאנחנו צריכים לאשר אחד לשני מי מדבר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מוכנה להתחיל לשאול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תעמוד על זה שאישרת משהו. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> את מוכנה להתחיל לשאול? תודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול על תקנות החינוך הבלתי פורמלי לאישור 2026. בתקציב 2026 - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שעה 19:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מתעלמת ממך. אתה בריון. אתה אלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני לא אצא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, תשאל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא יוצאת. שלומית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סדרנית, נא להוציא אותה החוצה. יש גבול. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון להוציא אותה. היא באה לשאול שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא תדבר אליי בצורה הזו. החוצה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שתי הקריאות הראשונות היו פסולות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה בריון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. בבקשה, חבר הכנסת לוי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שאלות מהותיות שלא ענו לה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לשאול לגבי תקציב בחורי ישיבה מחוץ לארץ. מה היה התקציב בשנת 2025? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התקציב הקואליציוני עבור תלמידי - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה רק קואליציוני או גם בבסיס? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לגבי התקציב, משרד החינוך יוכל לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הוגן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לגבי התקציב הקואליציוני, התקציב הקואליציוני עבור הנושא הזה לא נמצא כרגע בתוך הצעת התקציב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2025 היה תקציב ללא תקציב קואליציוני. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> גם בשנת 2025 לא היה לכך תקציב קואליציוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, מצוין. מה היה התקציב בבסיס? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> תלמידי חוץ לארץ נתמכים ב-60% ביחס לתלמידים ישראליים. אין הפרדה בין הבסיס לבין הקואליציוני. מסתכלים על כל התקציב כמקשה אחת. כבר בשנה שעברה הממשלה החליטה על 60 מיליון שקלים שיוקצו כדי להשוות או להביא את התעריף של תלמידי חוץ לארץ ל-100% כמו ישראלים. זה הגיע בשלב מתקדם של השנה כשהיינו כבר לקראת סופה ואז בדיונים עם משרד המשפטים הם ביקשו שננסה להציג מנגנון שיבטיח שהכספים שמשולמים לתלמידי חוץ לארץ לא יזלגו לתלמידים חייבי גיוס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למיטב בדיקתי היה 60 מיליון שקל. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> כן, היו 60 מיליון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ועוד 65 מיליון שקלים תקציב קואליציוני. תקן אותי. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> לא לתלמידי חוץ לארץ. בשנה שעברה היו רק 60 מיליון שקלים. הכסף הזה, כמו שנאמר פה, לא מומש ולא הגיע לתקנה. השנה בהחלטת ממשלה יש נדמה לי 55 מיליון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 60 מיליון שקל מומשו? נעזוב רגע את התקציב הקואליציוני. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא מומשו. הנושא הזה לא בהצעת התקציב של 2026. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא מומשו כי כולם כאיש אחד עזבו לחוץ לארץ עם הירי הראשון. אחלה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא בגלל זה אלא בגלל שהייעוץ המשפטי לא אישר. אני אעזור לך. זה ממש לא נכון. הייעוץ המשפטי לא אישר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר שהוא לא אישר את התקציב, כי כולם עזבו לחוץ לארץ. צריך לחשוב על 2025 כשחושבים על התקציב שצריך לתת להם. למה צריך לשלם להם בכלל, אבל זה לא אליך. למה? למה? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> זה עבור המוסדות שהם לומדים בהם. זה לא עבורם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מעניין אותי? אני צריך לממן סטודנט שבא מברוקלין? באמת. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> יש לכך תרומה לעלייה בסופו של דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> איזו עלייה? על מה אתה מדבר? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> גם מבחינה כלכלית יש לזה ערך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> על מה אתם מדברים? הם לא מתגייסים. הם רק עומס עלינו. הם ישבו בישיבה פה והתקציבים לישיבות ילכו עוד פעם. אנחנו מכירים את הנוהל. 60 מיליון שקל עבור תלמידי חוץ לארץ. אתם יכולים לסדר ל-20 סטודנטים שילמדו גם בארצות הברית. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מה התקציב של תגלית? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה זה רלוונטי? זה לא אותו דבר. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אותו דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בתגלית יכולים לבוא גם תלמידים חרדים. אין שום בעיה. פה אני מממן להם לימודים. בחייכם. 60 מיליון שקל לתלמידי ישיבה מחוץ לארץ. הדעת אינה תופסת. זה לא ייתכן דבר כזה. חברים, זה בזבוז כספי ציבור. כספי משלם המיסים הישראלי הולכים לבחורי ישיבה שבאים בחוץ לארץ, לא אזרחי מדינת ישראל, כדי ללמוד פה על חשבון המדינה, על חשבון המשלם המיסים הישראל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ביטון, אתה יודע כמה מהם באים מצרפת וכמה באים מארצות הברית? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא, אני יכול להגיד רק משהו אחד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תענה לי על השאלה הזו. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא יכול להסביר לאף אחד שאין לו ערך לימוד תורה. אין לי תשובה למי שאין לו ערך לימוד תורה. אמיתי. מי שלא מאמין בערך לימוד תורה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רלוונטי. אני בא מבית דתי וערך לימוד תורה קרוב לליבי. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני לא מזלזל. אני אומר שיש מושג של ערך. אם יש אדם שלומד - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה צריך לשפוך עליו כל כך הרבה כסף? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שילמד בארצות הברית, בברוקלין. למה אני צריך לממן אותו? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הילדים שלי לומדים תורה בלי לשפוך עליהם כל כך הרבה כסף. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה נשארים פה? זה יותר טוב מתגלית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ביטון, אף אחד לא נשאר. בירייה הראשונה כולם ברחו לארצות הברית. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. זה לא נכון. חמי נשאר פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שידעו אזרחי מדינה ישראל ש-60 מיליון שקלים לתלמידי ישיבה מחוץ לארץ שמגיעים לארץ ובורחים עם הכדור הראשון. תודה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יושב-הראש, אפשר לשאול עוד שאלה? אני רוצה לשאול על התקציב של תנאי שירות והכשרת מורים שאני רואה שקוצץ ב-74 מיליון שקלים. זה קצת מוזר לאור במחסור במורים. היינו מצפים שיגדילו את התקציב שמכשיר ונותן להם תנאי שירות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ענינו על כך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא שמעתי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין שינוי בשום מנגנון של הכשרת עובדי הוראה. מדובר בהתאמות לביצוע של התקצוב של קרנות ההשתלמות. הסתכלנו על הביצועים בשנים האחרונות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא פוגע בתנאים של המורים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, לא פוגע. יש שם עוד התאמות הנוגעות לתקציבים של המכללות להכשרת עובדי הוראה שחלקן עוברות לאורך השנים לתקצוב על ידי ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה ולכן התקציב עובר לשם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. בנוגע לכיתות, ראיתי שמשרד החינוך חילק 20% התקציב שהיה 700 מיליון שקלים באמצעות ועדת חריגים. ראיתי פרסום בדה-מרקר, ואני לא יודעת אם זה נכון או לא, שמי שקיבל דרך ועדת החריגים הן בעיקר רשתות חרדיות והתנחלויות ולא כלל הציבור. זה נכון? הפרסום הזה נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא יודע על איזה פרסום את מדברת. אני יודע - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הכספים שחולקו דרך ועדת החריגים, אותם 700 מיליון שקלים - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ועדת חריגים מוגבלת משנה שעברה ואני אבדוק בדיוק לכמה. לדעתי לא יותר מ-10% - - - אפשר לבדוק בדיוק כמה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הקריטריונים שם? אפשר לתת למי שרוצים? << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> יש להם קריטריונים ברורים. זו לא ועדת חריגים שאפשר לאשר אילו כיתות שרוצים למי שרק שרוצים. יש תהליך מקצועי סדור עם המלצות ברורות מאוד. הייתה טרנספורמציה שנעשתה לפני שנים בהקצאת תקציב הפיתוח של משרד החינוך ממצב שהיה שיקול דעת רחב מאוד-מאוד למנהל הפיתוח של משרד החינוך והקריטריונים היו רכים יותר לקריטריונים נוקשים יותר. בסופו של דבר יש דברים שקשה מאוד לכמת בנוסחאות כי כל רשות לגופה. הקריטריון המנחה לפני כל דבר אחר הוא שלכל ילד תהיה קורת גג. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ברור. היינו רוצה שלכולם תהיה. << אורח >> דודי מזרחי: << אורח >> ולכולם יש. אבל לא כל דבר אפשר לכמת בנוסחות ולכן זה מוגדר תחת חריגים. לא יודע אם זה המינוח הכי מתאים, אבל זה כל הכיתות שאם לא נקצה אותן דרך המפתחות הרגילים אז תהיה בעיה לפתוח את שנת הלימודים בשנת הלימודים הבאה או הבאה אחריה. יש רשימה של קריטריונים למה נכלל בפנים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד משפט אחרון כיוון שיושב-הראש ביקש שנעצור, אני חושבת שצריך לתת את הדעת לחלק של הגדלת התקנים לפסיכולוגים החינוכיים וכל השירותים הנפשיים. ברור שהתלמידים שבורים ואני לא בטוחה שיש פה מספיק תקנים שיתנו את המענה ההולם לצורך הזה. ברור שהעולם הנפשי והליווי הנפשי הולך להיות האתגר הכי גדול שלנו כאשר, בעזרת השם, יחזרו ללמידה פרונטלית. אני חושב שבתקציב זה לא מספיק בא לידי ביטוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם מענה לדבר הזה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ראיתי רק 100 תקנים אבל הולכים להסכמי שכר וזה לא נותן - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> במסגרת התקציב יש תוספת של יותר מ-100 מיליון שקלים עבור הסכם השכר החדש לפסיכולוגים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הסכם שכר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הפער שהיה בעולם הפסיכולוגים החינוכיים הוא פער של איוש תקנים קיימים. אין בעיה במספר התקנים שיש במערכת אלא יש בעיה של איוש שלהם. הסכם השכר בא לענות על הפער הזה. מעבר להסכם השכר אנחנו מתקצבים בשנים האחרונות תוספת מעל גובה הגידול הטבעי. יש 100 תקנים בשנה הזו, 100 תקנים בשנה קודמת. זה יותר מגובה הגידול הטבעי. אנחנו מנסים גם להגדיל את התקנים ובמקביל להגדיל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, אדוני. זה לא גידול טבעי. אני בא עכשיו מדימונה וערד. פגשתי את המורים ואת מנהלי בתי הספר וגם את השר קיש. אסור לעשות בנושא של שפ"י גדול טבעי. זה לא גידול טבעי. מה שקרה עכשיו במערכת החינוך וכדאי שיבין את זה השר השני במערכת, כי זה חוצה מפלגות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זו ממש טראומה לאומית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה שקרה הוא בלתי נתפס ולכן אל תדבר במונחים של גידול טבעי. 100 מיליון שקל מיועדים להסכמי שכר. אדוני יושב-הראש, אני רוצה שתדע. 100 מיליון שקלים ואולי גם אתה תאבק על זה, כי זה חשוב, מיועדים להסכמי שכר. תיסע לכל בית ספר שם, אני משער שתיסע מחר או מוחרתיים, אתה תפגוש - - - אני מביא את דימונה וערד כדוגמה למשהו שהוא טרי כאן ועכשיו. תפגוש את הילדים הטראומתיים. אלה ילדים שיחזרו בעזרת השם לבית הספר מתי שיחליטו לחזור. אני ניהלתי בית ספר. אתה יודע כמה תקנים יש היום לשפ"י בבית ספר תיכון של אלף תלמידים? אחד. אני מבקש ממך בשביל הכבוד של הילדים האלה, אל תדבר במושגים של גידול טבעי. אנחנו במצב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה שפ"י? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> דרמטי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שירות פסיכולוגי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו מסכימים ולכן המדינה עשתה הסכם שכר בשנת 2025 - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי ליד הבית. תנסה להשיג שם תור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי ליד הבית. תנסה להשיג שם תור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בתוך בית הספר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני אומר, חבר הכנסת מלביצקי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הסכם השכר - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם כולם יכולים להתאחד בלי קואליציה ואופוזיציה בכדי להשיג ולהעביר עוד תוספת משמעותית למשרד החינוך - - - << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הסכם השכר הזה הוא הסכם שכר הכי גבוה שהיה בכל המגזר הציבורי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי אתם משנים את השכר השעתי וזה יפה וזה מבורך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המטרה שלי לשפר את השירות בסוף כדי שתקנים שעד עכשיו לא היו מאוישים כי הפסיכולוגים לא איישו אותם למרות שהם היו קיימים במערכת - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק שכר. זה לא רק שכר. צריך להבין איך מביאים יותר אנשי מקצוע בתחום הזה, כי כרגע זה ממש הצלת נפשות. זה לא רק שכר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> היו על זה לא מעט דיונים בוועדת חינוך. כרגע אנחנו מבינים שצריך לתת לתקנים להיות מאוישים כדי שישפרו את השירות. חוץ מזה משרד החינוך גם יכול לפרט על תוספות נוספות שניתנו לאורך המלחמה וגם בתקציב הנוכחי עבור מענים כאלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> דודי, אתה מחזק את זה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש פערים נוספים שמקורם בכלל במערכת ההשכלה הגבוהה. יש פערי הצע של פסיכולוגים חינוכיים באופן כללי שזה נפרד ממשרד החינוך, אבל אלו עוד נקודות שצריך לתת עליהן דגש. יש פה תוספת משמעותית לנושאים האלה. אנחנו מסכימים שאלה נושאים חשובים מאוד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בעיניי זה לא מפסיק חזק בתקציב הזה ביחס לאתגרים הנפשיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שאני אצליח או אנחנו נצליח לשנע את כולם, קואליציה ואופוזיציה. זה היום אחד מהנושאים שאני קורא להם קודש הקודשים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ממש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי ואני בא משם ואני יודע על מה אני מדבר. זה חשוב. זה לא צריך להיות בכלל נתון לוויכוח. צריך להתכווץ פה ולהתכווץ פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפלאט יגיע לפה מתישהו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפלאט יגיע לפה מתישהו, אז אני ממליץ שתחסכו לנו כבר ותבואו מוכנים לדבר הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ממש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה תומך בזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח שאני תומך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אתחיל לשאול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאמר לי שיש 20 דקות לשאול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע מי אמר לך שיש לך 20 דקות לשאול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שגית, היועצת המשפטית של הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מכיר שיש לך 20 דקות לשאול. סגרתי את האירוע מול מרכז האופוזיציה. סגרנו על חצי שעה נוספת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואז הלכת וסגרנו משהו אחר מול מי שהחליף אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לי לא נאמר שסגרו על תוספת זמן. צר לי. עכשיו 19:06. אנחנו סגרנו על 19:00. זה כבר שש דקות מעבר לזה. אנחנו סיימנו את הדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, שגית אמרה לי לחזור לדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חזרת לדיון. יצאת לחמש דקות. את יכולה לחזור לדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אמרה לחזור לדיון ולשאול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. מי שקובע פה לגבי מי שואל שאלות הוא עדיין – ויכול להיות שעוד כמה שנים זה יהיה אחרת – אבל עדיין זה יושב-ראש הוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, אני רוצה ששגית תבוא לפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יכולה לרצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדיון הסתיים ואנחנו נצא לאוכל ונחזור לפה ב-19:30 לנושא הבנקים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:07. << סיום >>