פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 910 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026), שעה 09:00 סדר היום: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026 (מ/1923) נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר משה טור פז – מ"מ היו"ר אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי חמד עמאר אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: ירון לוי מוזמנים: עומר כהן – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר אביגיל פלג – רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר אברהם שלם – מנהל אגף בכיר (כלכלה, תקציבים, פיקוח ובקרה), משרד המשפטים ראפת דיבסי – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד האנרגיה והתשתיות איילת גרינבאום אריזון – סמנ"כלית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות חיה אקשטיין – משרד הבריאות ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026 (מ/1923) << נושא >> << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> בוקר טוב, יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו, 18 במרץ 2026. אנחנו בדיונים על חוק התקציב. משרד המשפטים, בבקשה. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> אז הצגנו את הסעיף שבוע שעבר. השאלה אם לחזור על כל התוכניות או רק על התוכניות שבהן חל שינוי. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> רק מה שחל שינוי. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> בסדר גמור. אנחנו מדברים על שלוש תוכניות. קודם כול אני אציג את ההסבר למה חל שינוי. אנחנו מדברים על החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שדנו פה בתקציב של המשרד. פשוט לא ידענו עד לפני כמה ימים לאן לחלק את התקנים שהתקבלו במסגרת החלטת הממשלה. אנחנו מדברים על שתי החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ידעתם מה לעשות עם התקנים? << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> לא, אני רגע אסביר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצב טוב יש בישראל. יש פה כמה רעיונות שאני יכול לתת לך. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שמנו את כולם בתוכנית המטה, כבר אני אציג. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תמיד נותנים למטה ולא לשטח. כלל, שתדע. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> ואז העברנו תקן אחד לתוכנית של הייעוץ המשפטי לממשלה, ייעוץ וחקיקה. כבר אני אסביר את הצורך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברור. צריך עוד הרבה. חבל שלא נתתם עוד. << דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >> ועוד שני תקנים השארנו במטה, ו-23 תקנים נוספים הבאנו לתוכנית של הטאבו, של רישום מקרקעין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סך הכול 25 תקנים תוספת? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> 26. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> זה רישום מקרקעין בשטחי יו"ש, נכון? זה האירוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חסר לי אחד. אמרת 25. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> אז 25 מתוכם להחלטה של יהודה ושומרון, ועוד תקן אחד עבור החלטה של רישום במזרח ירושלים, שתי החלטות ממשלה שהתקבלו. רישום המקרקעין ביהודה ושמרון נעצר ב-1968-1967, ועכשיו החלטת הממשלה הייתה החלטת הקבינט, והחלטת הממשלה שמיישמת את החלטת הקבינט לחדש את הרישום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה החוק שגם עבר בכנסת? היה פה חוק שעסק ביכולת לרשום מקרקעין לישראלים, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> אז אני אקריא את שלוש התוכניות, ואחדד שוב את השינויים שהצגתי עכשיו. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> התקן לייעוץ המשפטי לממשלה, הבנתי שזה גם קשור לזה, נכון? זה הולך לכרמית יוליס, היא אחראית על המקרקעין? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> נכון, ייעוץ וחקיקה אזרחי, והשכר בצידו. בניגוד לדיווחים בתקשורת, אין תקן או כסף שהולך ללשכת היועצת המשפטית לממשלה. אז עוד שאלות מלמעלה או להקריא את שלוש התוכניות שבהן חל שינוי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שתקריאי, ואז יש לנו לא מעט שאלות. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> בסדר גמור. יש שלוש תוכניות בתוכנית המטה של המשרד. בהוצאה עכשיו 857 מיליון, ועוד שני תקני כוח אדם. אז 523 תקני כוח אדם, כשפה השינוי זה תוספת שני תקני כוח אדם והשכר בגינם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב, אחד מהם זה ללשכה של יוליס? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> לא. זו תוכנית נפרדת על הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה הולך? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> פה זה לתכלול של האירוע, לניהול. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> של האירוע של קרקעות יו"ש? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אבל איפה זה יושב במטה המשרד? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אהלן, אני סמנכ"ל תקציבים במשרד המשפטים. במטה המשרד למעשה יהיו כנראה שני תקנים. אחד יהיה תקן מתכלל תחת חטיבת האסטרטגיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ת"פ מנכ"ל? אבל אצל מי הוא יושב? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> כנראה בחטיבת האסטרטגיה, שתנהל ותעזור לחטיבת הטאבו, לרשות לרישום מקרקעין, לתכלל את האירוע בין הרשות לבין המטה. ותקן אחד, עדיין לא הוחלט, כנראה או לחשבות מכרזים לתמוך באירוע החשבותי הגדול, כי זה באמת מכרז מאוד מאוד גדול, או לחילופין לייעוץ המשפטי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה זה מכרז? תסביר לי. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> יש פה מכרז לחברה שתבצע את הרישום בפועל, את סקר הקרקעות ואת הרישום בפועל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הכישורים של חברה כזו? מאיזה עולם היא באה? חנוך, מכיר את העולם הזה של רישום קרקעות? אני לא מכיר אותו בכלל. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני מכיר, אבל מה זה משנה מה אני מכיר. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> הרישום עצמו הוא רישום סטטוטורי שמתבצע על ידי הרשות עצמה, ולזה עובדי המדינה מיועדים. המכרז עד עכשיו זה אותו מכרז שביצע את המיפוי במזרח ירושלים. חברת גאודע זכתה במכרז, מבצעת את האירוע הזה בסביבות ארבע-חמש השנים האחרונות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה אי-אפשר שהיא תעשה גם את שאר יהודה ושומרון? הרי זה דומה. בגלל הצורך במכרז? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> כרגע אנחנו יוצאים למכרז חדש. נגמר המכרז הקודם, נגמר הזמן שלו, ואנחנו יוצאים למכרז חדש. זה יצא מצוין, כי בדיוק אנחנו גם מרחיבים אותו מאוד, כי יהודה ושומרון זה אירוע של פי כמה וכמה ממזרח ירושלים. אז אנחנו יוצאים למכרז חדש, עד לסוף שנה אמורים לבחור את הזוכה החדש. יכול להיות שזה יהיה חברת גאודע, אני לא יודע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה מובא לידי ביטוי גם בתקציב, האירוע הזה? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> כן, בתוכנית של הרישום למקרקעין. תכף נגיע לתוכנית הזאת. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> זה תקציב תפעול, זה לא שכר. מה שהיא דיברה עכשיו זה התקנים, זה השכר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה שני תקנים, נכון? זה מה שאמרת. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> במטה – שני תקנים והשכר בגינם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. באיזה דרג העובד הבכיר פה? זה ראש אגף? זה 41–43? מה המקבילה בשירות המדינה? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אתה מדבר על התקנים של המטה או של הרשות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המטה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> המטה – אם זה יהיה משפטן, זה כנראה או א2–א4 או א3–א5. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בדירוג משפטנים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> משפטנים. אם זה יהיה מח"ר, אז כנראה זה יהיה או 40–42 או 41–43. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> ואחר כך אנחנו עוברים לתוכנית של הייעוץ המשפטי לממשלה. אני אקריא את ההוצאה ואז אסביר את השינוי. ההוצאה – 87 מיליון שקלים ו-231 שיאי כוח אדם. כאן אנחנו מדברים על תוספת של תקן אחד, שוב, לכרמית יוליס, כמו שהיו"ר ציין, לליווי משפטי של האירוע. שוב, אני גם אגיד שגם לצד הליווי המשפטי ממשרד המשפטים, יש גם תקן אחד בהחלטת הממשלה שהוקצה עבור ליווי משפטי במשרד הביטחון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז זה מופיע בתקציב משרד הביטחון? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> נכון. תקן אחד. פה אנחנו מדברים, שוב, על תקן אחד ומשפטן, ו-300 אלפי שקלים עבור השכר. התוכנית השלישית והאחרונה שחל בה שינוי זה תוכנית הרישום והסדר המקרקעין. אני אקריא. בתוכנית ההוצאה יש 70.6 מיליון שקלים ו-350 תקני כוח אדם. כאן התוספת היא של 23 תקני כוח אדם, השכר בגינם, ועוד 7.1 מיליון שקלים עבור מה שתיאר אברהם, התקציבן של המשרד, של המכרז החדש. ופה אני אחדד: יש את המרכז למיפוי ישראל, את מפ"י, שגם הם קיבלו חלק מהתקציב בהחלטה, שהם אלה שאחראים ברמה הטכנית על המדידה והצילום. והחברה החדשה שתזכה במכרז, יש לה אנשי שטח שיבואו בפועל ויבצעו את הרישום בשטח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-23 תקנים האלה, שוב, מה הבכיר שבהם? כלומר, נוצרת פה יחידה חדשה או שהיא בתוך יחידה אחרת? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אז יש כאן מספר תקנים שיהיו למטה הרשות לרישום מקרקעין, כי אנחנו מקימים מיני אגף חדש ברשות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא נחשב אגף מבחינת - - - << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> זה קצת תלוי בהגדרות מול נציבות שירות המדינה. היות שעוד לא קיבלנו תקנים אז גם עוד לא התחלנו את המיפוי המדויק מה בדיוק יהיה שם. אבל יהיה שם תקן בכיר אחד, אני מניח שהוא יהיה או א3–א5 או א4–א6. ומתחתיו יהיו לו כנראה שניים או שלושה עוזרים. כל השאר זה התקנים שהולכים לשטח. בעצם אנחנו פותחים לשכות רישום באיו"ש, תלוי לפי כוח אדם, לפי כמות האנשים שנצטרך בפועל, אנחנו עוד נמדוד את זה לאורך השנה–שנתיים הראשונות, יהיו בין ארבע לשש לשכות כאלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בתוך המועצות האזוריות? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> זה עוד בבדיקה ובבנייה. בעצם ההחלטה ממש נפלה רק לפני חודשיים-שלושה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אין פה איזה דגם לחיקוי? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> גם אני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נעים מאוד. אז, נגיד, יהיה בתוך מועצה אזורית גוש עציון איש משרד המשפטים שאחראי לרישום מקרקעין לישראלים? זה הדגם שאתם רואים מול העיניים? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> זה פחות או יותר מה שיהיה. יש שם משפטן אחד, כנראה איש מנהלה אחד או משהו כזה, מישהו שיוכל לקלוט בפועל את הבקשות, לייצר תיקים או משהו כזה, ויהיה אדם שיהיה אחראי מטעם המדינה על הרישום עצמו. בתוך התקנים האלה יהיו כנראה גם תקנים שיהיו ערכאת ערעור. זאת אומרת, ככל שיהיו איזשהם ערעורים, אז גם הדבר הזה נכלל בפנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד, איך זה התבצע עד היום? כי אני יודע שהייתה אצלנו בנייה שכן התבססה על איזשהו רכש של קרקע או הגדרה של קרקע. מה משתנה בטכניקה היום בעקבות החקיקה הזו ובעקבות הפתיחה הזו? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> לא מדובר על רישום כמו שמדובר בתוך הקו הירוק. מה שאני מבין, מדובר על איזשהו מרשם הרשאות. אני קצת חלש באירוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שאם בנית כמוני בית ביו"ש, אז אתה בר רשות, נכון? זה הסטטוס. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> לי יש חברה משכנת, אני בגבעת הזית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אבל לי יש בר רשות מול המינהל. מה השתנה פה בעצם? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> אז אני אוסיף ממה שאני מכירה. שוב, היה תהליך רישום שהתחיל עד 67'. עכשיו אנחנו מדברים על רישום חדש של קרקעות שעדיין לא רשומות בכלל, ושעדיין לא ניסו לבדוק מי הבעלים שלהם ומי לא. המטרה עכשיו היא לצאת למיפוי של כלל השטח, והיעד שהוגדר בהחלטת הממשלה זה עד 15% לרישום של כל השטח בשטחי C תוך חמש שנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ההחלטה נוגעת רק לשטחי C? אם יש לי קרקע פרטית בשטחי A ו-B – אדוני, רק לגילוי הנאות, במשפחה שלנו מסתובבת אגדה שסבא של אשתי, אולי סבא רבא, קנה לפני 100 שנה אדמות באזור טולכרם. יש סיפור כזה. אני לא יודע אם הוא נכון או לא נכון. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אתה תגלה בשנים הקרובות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> יש אנשים שיכולים לאתר לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כשהייתי במבצע חומת מגן לחמנו במחנה פליטים בטולכרם. אז אמרתי להם: תשלחו לי תוך כדי, אולי אני אמצא פה גוש וחלקה. לא עזר לי. אני שואל באמת על הטכניקה. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אני רק אדייק את מה שאביגיל אמרה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> הייתי במחנה פליטים בג'נין בחומת מגן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או אה. יותר קשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין יותר קשה, הכול אותו חרא, סליחה על - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו איבדנו שם חייל בעיקול של טולכרם. זה היה קשה מאוד. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> למעשה מדובר בשני אירועים שהם טיפה שונים. יהיה מצד אחד את המיפוי, מה שדיברה אביגיל. יש את הרישום הירדני. הרי הקרקע היא נכון להיום באיזשהו מצב שהיא לא מחולקת לגושים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש איזה שיטת חלקות. הרי גם היום אנחנו מתייחסים לשיטה קיימת, לא ממציאים מאפס. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> נכון. אני יכול לברר את האירוע הזה לעומקו, אני פשוט פחות בקיא באירוע הרישומי. אבל הרעיון הוא שתהיה דבר ראשון באמת הסדרה של כל האירוע הרישומי הזה שדיברנו עליו עכשיו. ואז גם יהיה אפשרות להחליף את החברות המשכנות, מה שנקרא היום, ולהתחיל לרשום במרשם הרשאות שהוא עדיין לא טאבו לגמרי את האנשים הפרטיים שיש להם בעלות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא טאבו, מה הולך להיות הסטטוס החוקי הדבר הזה? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> שוב, אני לא בקיא עד הסוף באירוע המשפטי, אבל זה יותר חזק מצד אחד מאשר מה שהיום. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא טאבו? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> זה לא טאבו לגמרי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, יצרנו פה שיטה חדשה. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> משהו ביניימי. הרי השטחים האלה סופחו. אז מצד אחד אתה לא יכול לרשום בטאבו, מצד שני אתה לא רוצה להשאיר את המצב כמו שהוא, שזה מצב יחסית חלש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אתה הולך ליצור מצב ביניים חדש אחר. << דובר_המשך >> אברהם שלם: << דובר_המשך >> שהוא יותר טוב, כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושוב, מה הדבר הזה הולך לעשות? הזכרת ערכאת ערעור, מי בשיטה הזו מתמודד עם טענות לקושאן של מישהו אחר? עכשיו בא מישהו ואומר: הינה אני עובד על הקרקע הזו 100 שנה. מה השיטה שבה רושמים במקרים כאלה, ויהיו מן הסתם הרבה כאלה? << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אז תהיה ערכאת ערעור כזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> של משרד המשפטים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן, של הרשות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה הסמכות העליונה פה? זה בית המשפט העליון? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כמו כל הקרימינלי. לא יודע אם זה בג"ץ או שזה בית משפט לעניינים מנהליים של המחוזי. אבל זכות ערעור, כמו כל אקט מנהלי. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> אם תרצו אנחנו גם נשלים את הפרטים ונשלח לוועדה, שתי השאלות ששאלת, גם לעניין מה זה משנה מהמצב כיום וגם לעניין ערכאות הערעור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וגם אם אפשר את סוגיית סטטוס הרישום, מה המעמד החוקי של הדבר הזה מבחינתנו? עברה חקיקה ישראלית, אבל אתם אומרים שזה לא טאבו וזה לא מה שקוראים היום בר רשות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> טאבו זה עולם הקרקעות במדינת ישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. ובר רשות זה מה שהיה עד היום. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> לא תמיד היה לך בר רשות, לפעמים היה לך גם פחות מזה. זאת אומרת, ביישובים המסודרים שלך זה משהו אחר. ביהודה ושומרון, אתה יודע, יש כל מיני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עולם שלם. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> הכוונה היא כן לרשום בסופו של דבר בטאבו. זו השאיפה של החלטת הממשלה. זה מה שמוגדר גם בדברי ההסבר להחלטה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הסטטוס הזה תופס גם בשטחי A ו-B? כלומר, זה אפשרי גם בשטחי A ו-B? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> החלטת הממשלה נוגעת רק לשטחי C. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה החלטת ממשלה, חנוך? זה לא עבר בחקיקה, מה שאנחנו מדברים עכשיו? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני זוכר שכן עבר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שהיה פה חוק גם בעניין. של סולומון, לדעתי. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> אני חושב שהחוק אפשר את ההגעה להחלטת הממשלה הזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. ושוב את אומרת: זה רק על שטחי C? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> החלטת הממשלה הזאת, כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואמרת שהציפייה היא ש-15% יהיה רישום עד מתי? זה ב-2026? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> עד לסוף 2030. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אה. כלומר, בחמש שנים רישום של 15%? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> של 15% מהמקרקעין הלא-מוסדרים, כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני אומר, לא באתי לבקר פה את מדיניות ממשלת הימין על מלא מלא, אבל 15% מהמצב הנוכחי לא נשמע לי המון, או שאני לא מבין את גודל האירוע. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> בלי לפגוע, אתה לא מבין את גודל האירוע. כל אירוע כזה הוא אירוע שבהכרח יהיה חשוף להמון המון ערעור ובירור. זה לא משהו שעכשיו באים וטיק טק סוגרים. וכל דבר כזה זה עכשיו להתחיל להתעסק עם הניירות מירדן ומכל מיני דברים כאלה. זה אירוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתחילים. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> דרך אגב, זה יעד שאפתני פלוס פלוס. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> בעינינו, כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני חוזר אלייך: 25 תקנים, אחד אצל יוליס, שניים במטה ו-23 ביחידת שטח? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> לא, 23 בטאבו. יחידת השטח היא המכרז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המרשם עצמו. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, יש 7.1 מיליון שקלים בתפעול של הטאבו, שזה נועד לטובת המכרז של חברה חיצונית שתעשה את המיפוי בשטח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ומה מבחינת דפי ההחלפה? אז מה יש לנו פה חוץ מ-26 משרות? << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> 26 משרות בסך הכול. השכר בגין כל המשרות, ועוד 7.1 מיליון שקלים תפעול עבור המכרז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שזה המכרז עצמו? זהו, אין פה עוד כספים או עלויות נוספות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כרגע לא. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אין משהו לזהות יהודית? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אין משהו נגיד למשטרת ישראל. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני פה פשוט הרבה שנים - - - << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> בתקציב של משרד המשפטים? לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואין לאירוע הזה עלויות נלוות? נראה לי שיש לו הרבה עלויות נלוות. כל צוות משטרה פה שצריך לצאת לשטח. יש פה מעטפת שלמה שצריך לתת לאירוע הזה. זה לא אירוע רק של משרד המשפטים. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> יהיה בנוסף למשרד המשפטים בהחלטת הממשלה כסף. אפשר לראות אותה, החלטה 3882. צה"ל קיבל, משרד הביטחון, הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, עוד אנשים שיהיו השותפים שלנו. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> גם המרכז למיפוי ישראל. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> מפ"י, נכון. אחד מהדברים שאנחנו לוקחים בחשבון זה שאולי באמת נצטרך שעם צוותי השטח אולי יצא ג'יפ צה"לי. אז זה מגולם בתוך הכמה מיליונים שקיבלנו להתחיל איתם, ואנחנו נלמד על הדרך את האירוע הזה. החלטת הממשלה היא גדולה ורחבה, ויש בה גם מקום לגמישות קצת, כי אנחנו לא באמת יודעים כרגע עד הסוף איך כל דבר יתבצע פה. << דובר >> אביגיל פלג: << דובר >> ושוב אני אגיד: החלטת הממשלה הקצתה עוד סכומים מעבר לסכום שציינו עכשיו. ובדיוק בגלל מה שהתקציבן תיאר כרגע עדיין לא הקצינו את זה, כי עדיין לא ברור לאיזה צורך זה ישמש ומאיפה התקציב יצא, אבל כמובן יהיה גם אפשר לתת מענה לדברים שאתה מתאר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. חוץ מרישום והסדר מקרקעין, שזה אני מבין היחידה העיקרית שמוטבת פה, יש פה עוד מישהו בתוך משרד המשפטים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא. << דובר >> אברהם שלם: << דובר >> מה שתיארנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והייעוץ המשפטי הזה והמטה. הבנתי. אוקיי, אז זה 26 תקנים. בסדר גמור. על הסוגיה הזו אין לי עוד שאלות. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. משרד האנרגיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היינו ב-08. איזה סעיף זה? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 34. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> איתנו נמצא בזום התקציבן של משרד האנרגיה שהוא במילואים, ולכן מאושר בזום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט לא מצליח להתחבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לפי סעיפים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע לפי סעיפים, פשוט אני לא רואה את הסעיף. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כי אתה לא בא מספיק. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני בוועדת בריאות. תאמין לי, גם שם יש עבודה טובה ויפה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שעשו שם עבודה מאוד יפה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני משוכנע. מה עשיתם עם ה-cap בסוף? הבנתי שיש בשורה אמיתית שם, נכון? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש בשורה ממש גדולה. זאת ועדה שלוקחת הרבה תקשורת, אבל יש ב-cap הזה כל כך הרבה דברים שמשפיעים על היום-יום שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> סתם לצורך העניין, כל הרצון של בתי חולים ממשלתיים להסיר את ה-0.9 הורדה מסך התקרה מהמחזור, שזה מיליארד ממוצע לבית חולים, שאם יש לך תקציב של מיליארד שקל, קרוב ל-2% שיורד אוטומטית ממחזור, כי זה היה מ-1990, התחילו את זה בתוכנית הבראה כזאת או אחרת. סתם דבר קטן שנותן לבית חולים עוד 200 מיליון שקל ממשלתי, עם סעיף קטן שביטלת אותו. אבל על זה לא ידברו, כי זה לא בצעקות וזה לא ב-show. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סעיף 34, משרד האנרגיה. בעצם זה סעיף שדנו בו, אז אני אקריא רגע את המספרים, ואז אני אגיד מה מהות השינוי. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תתייחס רק לשינוי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז מה שיש פה זה הגדלה של 15 מיליון שקלים בתוכנית 34.30.03. זה 15 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה וכמובן גם בהכנסה מיועדת. שזה נועד להתאים להחלטת הממשלה שעברה השבוע, ששינתה את ההצעה של הקצאת הסכום השנתי מקרן העושר והגדילה את ההקצאה למשרד האנרגיה. ולכן אנחנו נדרשים להתאים את הצעת התקציב בהתאם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסביר מה זה אומר, בבקשה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אם אני לא טועה, התחלנו את זה לפני שנתיים, זו השנה השלישית, כל שנה קרן העושר מחלקת 3.5% מתוך הנכסים הצבורים בה, וזה מתווסף להצעת התקציב שלנו. ביחד עם החלטת הממשלה של הצעת התקציב, אנחנו מציעים גם הצעה לחלוקה של אותם כספים. השנה מדובר על 236 מיליון שקלים. וזה מתחלק בין המשרדים השונים, כשבעצם הכסף אמור ללכת למטרות של פיתוח תשתיות, על מנת להתמודד עם הקושי שיש בזה שמדינת ישראל מייצאת כמות גבוהה מאוד של גז. זה נועד להתמודד בין היתר עם המחלה ההולנדית. המטרה של החוק היא להקצות את הכספים לשימושים של פיתוח תשתיות, וגם תעסוקה באזורי הנגב. בהצעה המקורית שאנחנו הצענו היה סכום של 15 מיליון שקלים למשרד האנרגיה. השבוע התקבלה החלטת ממשלה, שמתקנת את ההצעה שהתקבלה אז בדצמבר ביחד עם ההצעה על חוק התקציב, ולכן אנחנו נדרשים לתקן את זה. כמובן שהתיקון הוא לא במזומן, זאת אומרת אין גידול במזומן בסך התקציב בסעיף 34, אלא בהוצאה מותנית בהכנסה ובהכנסה מיועדת, כי בעצם המנגנון הוא כזה שקרן העושר מעבירה את הכסף, וזה מתקבל באופן הזה בסעיפים שאליו היא מקצה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> באיזה מהסעיפים של 34 גדל - - - << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ב-34.30.03 – יחידות מקצועיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ביחידות מקצועיות. ולאן זה מיועד במשרד? הגידול הוא 15 מיליון אמרת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> 15 מיליון שקלים, כן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שמגיע מקרן העושר? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מגיעים מקרן העושר, נכון. השימושים שהם במשרד האנרגיה זה קידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ, מחקר ופיתוח בים, מה שמכונה בלו-טק. זה 15 מיליון שקלים. ויש לנו שימוש נוסף של קידום אנרגיות מתחדשות באמצעות קירוי סולארי במרחב הציבורי, זה גם 15 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. תגיד, לגבי הבלו-טק, מה השיטה של ההוצאה שהוצגה לקרן? שנייה, לפני כן, זה עומד במטרות הקרן מבחינת האחוזים שמוקדשים בתחום או שזו חריגה? כי בקרן העושר היו דיונים פה על השאלה האם זה עומד או לא עומד? גם היועצת המשפטית של הכנסת, אני יודע, נתנה פה כמה מגבלות. אז זה חורג מהמגבלות או שזה בתוך? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז קודם כול, למיטב ידיעתי, אבל אפשר לוודא אותי, הקרן לא מגדירה אחוז מסוים שצריך ללכת לסכומים מסוימים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מטרות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> סליחה, למטרות מסוימות. אבל היא מגדירה מה הן המטרות. ובדיונים שהיו גם השנה וגם שנה שעברה עלתה הסוגיה, האם אפשר להקצות מעט או לא להקצות בכלל למטרות האלה ועדיין לעמוד בהגדרות של החוק? אני לא חושב שהסוגיה הזאת חודדה עד הסוף, אבל בכל מקרה יש פה, למיטב ידיעתי, גידול בהקצאה שהולכת למטרות האלה ביחס לשנה שעברה וגם ביחס להצעה המקורית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, להבנתך זה עומד במטרות קרן העושר ואין פה חריגה מהן, ככל שאתה מבין? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למיטב הבנתי, כן. ספציפית גם להקשר של משרד האנרגיה, זה בוודאי ההקצאות שלשם כיוון המחוקק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתה יכול להתייחס לבלו-טק, מה תהיה שיטת ההוצאה פה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז בעצם בהחלטת הממשלה יש ממש את אופן היישום, והאופן יהיה קול קורא והתקשרויות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנייה, לפני כן, יש לי פה שאלה משפטית: האם אפשר להצביע על הדבר הזה בלי שהיו החלטות בקרן העושר? כי אני מבין שלא התקבלו החלטות על ההגדלה הזו. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> הם היום דנים שם. אבל אנחנו לא מצביעים על זה עכשיו. מציגים את ההצעה לפי מה שאמור להיות מאושר שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעצם הדיון פה מותנה במה שיקרה שם? << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואם קרן האושר רק תחליט לא להעביר את זה, צריך להביא פה החלפה להחלפה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, אז אני אשמח להתייחס בהקשר הזה, אלא אם כן היועץ המשפטי רוצה להתייחס. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> לא, לגבי הטכניקה של החלפה זה שלך. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אנחנו לא נביא עוד דף החלפה מעבר לדף החלפה הזה, גם מבחינת לוחות הזמנים וגם מבחינת הפרקטיקה של איך אנחנו מנהלים את הדברים. ככל שקרן העושר, הוועדה שם - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> זה כמו, למשל, תקציב הביטחון, שאתה מאשר פה מסגרת, ואז זה יורד לדיון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פה הדיון הוא על עצם המסגרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה שאלה, שאנחנו דנים פה על משהו שיכול להיות שיקרה ויכול להיות שלא. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אותו דבר בתקציב הביטחון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל: זה מותנה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אבל זה למעשה נכון לגבי כל הכנסה מיועדת. למעשה בתקציב המדינה יש לך את ההוצאה במזומן, שאני יודע להגיד לך שאם אני שמתי 543 מיליון שקלים במשרד האנרגיה, המדינה תקצה לשם 534 מיליון שקלים, אלא אם כן אתם תקבלו פה החלטה לשנות את ההקצאה הזאת, וזה ייעשה בחוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל: אם קרן העושר תקבל החלטה אחרת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אני אומר: בהוצאה מותנית בהכנסה, אז בעצם ההוצאה מותנית בהכנסה שתתקבל. אני יכול לרשום פה - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> ההכנסה תהיה מקרן העושר. אם היא לא מכניסה, אז ההצעה לא התקבלה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יפה. זה למעשה מגבלת ביצוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אם ההכנסה תהיה 16 מיליון או 14 מיליון, זה עדיין עומד בדף ההחלפה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז זה מה שאני מנסה להגיד. בטור של הוצאה מותנית בהכנסה יכולתי לכתוב פה גם 2 מיליארד. זה לא משנה ככל שהכסף לא יתקבל. ולמעשה זה מייצר לך פשוט שתי מגבלות. מגבלה אחת זה הסכום המקסימלי שרשום פה. זאת אומרת, אם יתקבל יותר מ-45 מיליון שקלים, למרות שלדעתי זה לא רק קרן העושר, אבל באופן כללי אם במשרד האנרגיה יתקבלו יותר מ-45 מיליון שקלים בהכנסה מיועדת, הוא לא יוכל להוציא אותם וזה ילך להכנסות המדינה. אם יתקבלו פחות, אז הוא יוכל להוציא רק את המקסימום שהוא קיבל. זה נכון לגבי כל הכנסה מיועדת, למשל במשרד המשפטים כשהוא גובה אגרות הוא רושם לך תחזית לכמה אגרות הוא צופה שהוא יקבל ובכמה מזה הוא הולך להשתמש. אבל אם הוא לא יקבל הוא לא ישתמש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. אז מה שאתם אומרים, שה-15 מיליון כאן זה הגדרת המקסימום. אם זה יהיה פחות מזה זה עדיין עומד בדף ההחלפה, אבל אם זה יהיה יותר אז צריך לדון מחדש או לקבל החלטה אחרת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אם זה יהיה יותר, אנחנו במהלך השנה נצטרך לעשות העברה תקציבית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה עומד בהעברות תקציביות? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כמו תמיד, כשאנחנו טועים למעלה או למטה בתחזית ביצוע, אז זה מה שאנחנו עושים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לדעתי, עדיין יהיה פה כשל אם זה יעבור את ה-15 מיליון. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> לא, זה נכנס בגדר שינויים בתקציב. גם מה הם עושים? הם אמרו לנו פעם ככה על הדרך, בטעות כנראה זה יצא להם. תמיד ההערכות שלהם הן קצת בפלוס, ואז אחר כך הם מלקטים מפה ומפה ועושים העברות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אמרתי, זה בסדר. רק להבין את התוקף של הדבר הזה, העברה של 15 מיליון מקרן העושר למשרד האנרגיה היא הגדרה לצורך העניין - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> עד 15 הכול בסדר. רוצים 17? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בעיה. זה שינוי בתקציב, קינלי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה לא בעיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה גם הם וגם פה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן. זה לא יגיע לפה אם זה לא יאושר שם, והפוך. כן, מה אתה אומר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני אומר: למשל, השנה במרכז לגביית קנסות התקבלו יותר קנסות ממה שחזינו, והיינו צריכים לבוא ולתקן את זה בהתאם לביצוע באותו האופן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברוך השם. יוצא לנו מהכיס, אבל בסדר. מלא קנסות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ממי שעבר עבירה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> - - - כמו שאתם יודעים מצוין, במיליארדים על גבי מיליארדים שכבר שולמו חודשים לפני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, הקנסות בכביש בגין מפרנסות מעולה את מדינת ישראל או את עיריית ירושלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רגע, תמשיך. עכשיו תן לנו פירוט, אמרת יש כאן שני ייעודים, אחד זה ביו-טק, ומה השני? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אחד זה בלו-טק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בלו-טק, סליחה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> והשני זה קירוי סולארי במרחבים ציבוריים. אבל לדעתי אולי כדאי לעבור בשלב הזה לתקציבן של המשרד, הוא ידע להרחיב יותר. << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> בוקר טוב לחברי הוועדה. רק תיקון ליושב-ראש הוועדה, אני לא במילואים, אני בחופשת חג שאמור להיות השבוע. ברשותכם, אני אפרט. משרד האנרגיה קיבל השנה 30 מיליון שקל מקרן העושר. אנחנו מייעדים 15 מיליון לקידום אנרגיות מתחדשות בים. אנחנו קוראים לזה בלו-טק, שיגוון את מקורות האנרגיה של המשק הישראלי ויפחית את התלות בדלקים פוסיליים. ה-15 מיליון מיועדים למבחני ההיתכנות לאנרגיות מתחדשות בים, לתכנון, לתכנון הנדסי, לרכישת ציוד למחקר ותמיכה בפיילוטים במו"פ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראפת, אתה יכול להדגים את זה? בדרך כלל כשמדברים על הים חושבים על גז ונפט, אז מה זה אנרגיה מתחדשת בים? << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> מנסים לשים טורבינות רוח שיהיו בים, ולנצל את הרוח שמגיעה מכיוון הים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה ראית פעם טורבינת רוח בים? זה עוד לא ראיתי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בחופים המוכרזים? חופים רגילים? איפה? איך זה הולך לעבוד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או בתוך הים? << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> הטכנולוגיה הזאת קיימת בהרבה מדינות בעולם, והיא מאפשרת להשתמש בשטחים שקיימים בים לייצור אנרגיות מתחדשות, במקום להשתמש בקרקע שנמצאת בתוך המדינה. זה ה-15 מיליון. וישנם בנוסף עוד 15 מיליון לקידום קירוי סולארי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ראפת, לפני הקידום הסולארי, מה הטכניקה? שמענו פה קודם ממשרד המשפטים שיש מכרז לחברה. מה הטכניקה פה? יש חברה? יש מכון לחקר הימים, זה הולך אליו? << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> האמת היא שיהיו כמה חברות, יהיו כמה פרויקטים. יש את חיא"ל שהזכרת. חיא"ל תשמש כזרוע הביצועית, והיא תבצע חלק מהפרויקטים. אנחנו גם נשתמש בחברות תכנון, תכנון הנדסי. יהיו כמה חברות שייגשו לקולות הקוראים האלה, כי כל חברה מתמחה בתחום שלה. חיא"ל תבצע פרויקטים מאוד גדולים בתחום האנרגיות המתחדשות בים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש רשויות מקומיות שהחלטתם שזה הולך להיות שם על רצועת החוף או שזה גם מכרז? << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> האמת שזה כבר יותר קשור למינהל התכנון. זה לא בכל מקום, יש מקומות מסוימים שמקבלים את ההיתרים לבצע את האנרגיות המתחדשות. זה פרויקטים שקשורים לתכנון פיזי. אני פחות מכיר את הרצועות עצמן, אבל אפשר לברר ולחזור לוועדה ולהסביר באיזה מקומות זה יהיה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אתה יכול לשלוח את זה כתוב, בבקשה. << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> אין בעיה. בסדר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה. עוד דברים שמבחינת הכסף - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 15 מיליון לקירוי - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, הקירוי. ראפת, אתה יכול להסביר? אני יודע שבירושלים יש תכנון לקירוי. יש עוד דברים כאלה או שזה היחיד שאני מכיר? << דובר >> ראפת דיבסי: << דובר >> האמת היא שאנחנו כבר שנה שנייה מבצעים פרויקטים במרחב הציבורי של קירוי סולארי. שנה שעברה קיבלנו מהקרן 20 מיליון שקל לפרויקטים באנרגיה, שמתוכם הקצינו 12 מיליון שקל לקירוי סולארי במרחב הציבורי, ועוד 18 מיליון שקל שהוספנו מהתקציב שלנו, של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד התרבות והספורט. היו עוד 8 מיליון שקל לפרויקטים חדשניים ברשויות. אבל מבחינת הקירוי הסולארי במרחב הציבורי, אנחנו מייעדים את התקציבים לקירוי סולארי במגרשי ספורט, לשבילי אופניים, לפארקים, לגינות. והשנה אנחנו רוצים גם להוסיף לחניונים ומסופי תחבורה ציבורית, עם אפשרות להוסיף עמדות טעינה לרכבים חשמליים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אוקיי. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. 67, בריאות. ואחר כך אנחנו נגיע לסעיף השני של בריאות, שזה – מה המספר שלו? << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> נראה לי שאג"ת לא מוכנים. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> מה זה לא מוכנים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חשבתי שאנחנו עושים את הרזרבה הכלכלית, לא? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לא היה ברשימה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אין רשימה. מה זה רשימה? יש פה יש 24 ו-67. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אני אתחיל עם 67. סעיף 67 זה בעצם סעיף הפיתוח של משרד הבריאות. וגם פה מדובר בשינוי הקצאה בהתאם להחלטה המתוקנת של הממשלה על הקצאת הסכום השנתי מקרן העושר. בהחלטה המקורית הממשלה תכננה להקצות סכום של 45 מיליוני שקלים לסעיף 67 מתוך הכספים של קרן העושר, ובהחלטה המתוקנת הסכום החדש הוא 125 מיליוני שקלים ו-600,000 ש"ח. ובסך הכול הפער הוא כ-80 מיליון שקלים, כמובן בהוצאה מותנית בהכנסה ובהכנסה מיועדת, באותו האופן שהסברתי לגבי סעיף 34. כשגם פה כמובן בסוף מה שמשנה זה כמה כסף ייכנס בפועל, ולכן אם ייכנס יותר מזה נצטרך לעשות תיקון במהלך השנה, ואם ייכנס פחות מזה אז זה הסכום המקסימלי שהסעיף הזה יוכל להוציא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בינוי ופיתוח של מה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז מבחינת המטרות, קודם כול אנחנו ננסה לראות גם אם יש פה מישהו מהמשרד, אבל אני אעבור על המטרות. אז יש הקמה של מרכז שיקום של PTSD, של טראומה; יש הקמה של מרכזי טיפול יום ממוקדים בטראומה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז יש 15 מיליון בהקשר הזה שהם כלליים, ויש עוד הקמה והרחבה של מענים ביחידות שיקום, שזה באזורי פריפריה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה נגב גליל או שזה הולך לעוד מקומות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה כל מה שמוגדר פריפריה. אני לא יודע להגיד לך אם זה יהיה נגב, גליל או כל מקום אחר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לכל משרד ממשלתי יש הגדרה אחרת לפריפריה. למשל, יש משרדים שבהם יש שכונות במרכז הארץ שזה נחשב פריפריה, נגיד לענייני בינוי וכו'. אז פה זה נגב גליל או שזה הולך למקומות אחרים או שאתה לא יודע? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה בוודאות גם נגב וגליל, אבל אני יכול לבדוק אם - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> הוא שואל אם זה פריפריה גיאוגרפית או כלכלית או גם וגם? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> להבנתי, הכוונה היא לפריפריה גיאוגרפית, אבל אנחנו נוודא את זה. והסכום המוקצה ספציפית לאזורי פריפריה זה 34.6 מיליוני שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ומה זה ה-15? אמרת כללי. מה זה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש פה את הקמת מרכז היום ל-PTSD. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> במקור זה היה 45 מיליון שקל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, סליחה, 45 מיליון היה הסכום הכללי שהוקצה לסעיף 67. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון, לפני השינויים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לפני השינויים. זה לא ספציפית למטרה הזו. למטרה הזו במקורי הממשלה תכננה להקצות 30 מיליוני שקלים, וכעת זה 40, אז דווקא זה גדל. חוץ מזה יש את המרכז טיפול יום לטראומה, שזה היה במקורי 25 מיליון וכעת זה 15 מיליון. ובנוסף, זה שימוש שהוא חדש, שהוא בעצם אותם שני שימושים שאני הקראתי כבר, אבל ממוקד לפריפריה ולא בפריסה כללית, שהוא לא היה בהצעה המקורית וכעת הוא כן נמצא, והוא כמעט 35 מיליוני שקלים. בנוסף לכך יש עוד הקצאה אחת, שהיא להקמת מתקן חדש למכון הלאומי לרפואה משפטית. זה בעצם לשדרג את המתקן של המכון לרפואה משפטית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה הוא יושב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני חושב שבאבו כביר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל כבר עשו - - - << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> אמרו אתמול בוועדה: בונים לו מתחם חדש ליד אסף הרופא. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אה, הינה, יש פה עוד חבר בוועדה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז זה אבו כביר החדש? זה מיועד לזה? << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> כן. הם הציגו שם באופן ספציפי שזה מיועד בשביל מתחם המשפחות, שיהיה להן מקום מכובד לשהות בו בזמן הטיפולים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שלזה הממשלה החליטה להקצות 13 מיליוני שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מתוך ה-80 של התוספת? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> רגע, אני רוצה לראות אם לא פספסתי משהו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שפספסת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש פה גם שיפור תשתיות בסביבת המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות, זה 8 מיליוני שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך עושים את זה? יש פה מכרז קיים? מייצרים משהו חדש? דווקא זה דבר מאוד מבורך, אבל אמרת משפחות, זה לא למטופלים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אתה מדבר על מה שהיועץ המשפטי דיבר עליו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני דיברתי על ה-8 מיליון, על הסביבה שאתה מדבר עליה עכשיו. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אז פה לא אמרתי משפחות, אבל רק שנייה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש מישהו ממשרד הבריאות שיסביר גם או ש - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, היה רצוי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אנחנו מנסים כרגע להשיג נציג גם מהמשרד, אבל רק עוד דקה יהיה לי את ההסבר לגבי ה-8 מיליוני שקלים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בוועדה, היות שאני חבר ועדת קרן העושר, אנחנו דיברנו גם על שיפוץ. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון, מדובר בכסף לשיפוץ. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז בינוי ופיתוח זה נותן גם לשדרג את המחלקות הפסיכיאטריות הקיימות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> נכון, זו בעצם המטרה. אני מזכיר שכיוון שהמטרה של הקצאת כספים מהקרן היא לא לשמש לתקציב שוטף, אלא לשמש לבנייה של תשתיות – יותר נכון להשקעה בתשתיות, זה לאו דווקא יהיה בנייה – אבל זה לא עכשיו ללכת ולשלם מענקים לאנשים, לצורך העניין. אז הרבה מהכסף, למעשה הרוב המוחלט של הכסף, מוקצה להקמה של דברים, לשיפוץ של דברים, שאילולא הכסף מהקרן הוא לא היה מתבצע, כי אין לזה מקור בתקציב המדינה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חנוך, קרן העושר זה התב"רים של הרשויות המקומיות, לא? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפך להיות. תגיד, כאן התקבלה החלטה בוועדה לקרן העושר או שלא? או שגם זה מותנה בהחלטה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז, שוב, קרן העושר עדיין לא הצביעה על החלוקה של הסכום השנתי שהקרן מקצה לשנת 2026. זה נכון לגבי כל דפי ההחלפה שאני הולך להקריא שרלוונטיים לקרן העושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזו טכניקה שמקובלת עליכם משפטית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה תמיד ככה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תמיד ככה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד ככה, בטח. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדת הכספים מחליטה בלי שקרן העושר החליטה? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> לכן זה מותנה בהכנסה, הכנסה מקרן העושר. אומרים לך את זה ברחל ביתך הקטנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפעמים מה שאומרים ברחל ביתך הקטנה זה הדברים הכי מסוכנים, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה מסוכן בזה? אומרים לך שזה תלוי. אם לא תהיה החלטה אז לא יהיה. << דובר >> אמתי כהן: << דובר >> גם אנחנו עוד לא החלטנו, אנחנו עוד לא מצביעים. משקפים פה את מה שנדון בהרחבה בוועדה לפיקוח על הקרן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושוב, זה סכומי מקסימום, מה שאנחנו מדברים פה? כלומר, זה 80 מיליון או פחות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, 80 מיליון זו הדלתא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> התוספת? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. סך כל הכסף שהקרן מקצה הוא 235.6 מיליוני שקלים, שזה מתחלק לכל השימושים, כשרגע, לדעתי בכל הסעיפים של הקרן אבל אולי אני טועה, אנחנו כבר הקראנו את ההקצאות. אז עכשיו אנחנו מקריאים את הדלתא בלבד, והדלתא היא 80 מיליון שקלים, כמובן על כלל הסעיפים – סליחה, הדלתא מן הסתם היא אפס, אבל בסעיף 67 הדלתא היא 80 מיליון שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תסבירו לי איך זה עובד עם הקיצוץ. הרי יש קיצוץ בתקציב הבריאות, אז איך עכשיו פה אנחנו מוסיפים, פה אנחנו מורידים, אבל זה כאילו לא באותם סעיפים או שזה כן? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אוקיי. אז הקיצוץ שהממשלה החליטה עליו הוא קיצוץ במזומן. מזומן והרשאה, אבל הוא קיצוץ לא בהכנסה מיועדת ובהוצאה מותנית. לפי החוק הקרן מקצה את הסכום שהוא 3.5% מהנכסים מדי שנה עד אשר יהיה – לא משנה, יש שם איזשהו מנגנון קצת יותר מורכב מזה בשנים הבאות – אבל מהסכום הזה, כיוון שהוא קבוע בחוק, אנחנו לא יכולים לקצץ. כמו כן, כפי שאמרתי קודם לכן, הקרן היא לא תחליף לתקציב המדינה. היא לא נועדה לשלם שכר למשל לעובדי מדינה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולכן הולך להיות פה מצב בתקציב משרד הבריאות שסעיפים מסוימים מקוצצים – מיטות, משכורות, דברים - - - << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> המשכורות לא יקוצצו. התקציב שאינו קשיח ברמת שכר או דומיו כן יקוצץ בכל המשרדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה גודל הקיצוץ אצלכם? << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> ההחלטה שהממשלה קיבלה היא על 3%. שכאמור, זה לא כולל שכר; לא כולל, נגיד תשלומי ריבית בסעיף 45, גם שם אתה לא יכול לקצץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז כמה כסף זה אצלכם? << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> בסעיף 67? אני כבר אבדוק לך. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> הדברים האלה כבר היו ונדונו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הם לא נדונו על רקע עליית התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא קשור. אנחנו כרגע דנים על הדלתא. אני לא אאפשר פה עכשיו לחזור מחדש על כל מיני דברים כלליים שכבר דנו בהם בהרחבה ובמשך שעות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין את הטכניקה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אין מה להבין. תשאל בבקשה על הסעיפים, על הדלתות, על התוספות, לא על קיצוצים עקרוניים של הכול. די. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שואל על זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש נציג של משרד הבריאות שיכול לענות לנו על שאלות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> תכף, אנחנו מנסים לתפוס אותו. לעניין השאלה על הפריפריה, מדובר בפריפריה גיאוגרפית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר נגב גליל, לשם הכסף הולך? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לפי הגדרה של פריפריה גיאוגרפית, כן. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> גיאוגרפי זה לא רק נגב גליל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אלא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה עוד. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למשל, גם רמת הגולן זה גיאוגרפי וגם הערבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה אצלי נגב גליל. אומנם זה חבל ארץ אחר, אבל זה עוד יותר – תגיד לי, איך הכסף הזה משפיע? הרי יש לכם תקציב של בניית בתי חולים ושיפוץ מרחבי עבודה, ופה יש ממשק עם שיפוץ מרחבי עבודה במחלקות הפסיכיאטריות. איך זה מסתנכרן, האירוע הזה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סעיף 67 זה סעיף הפיתוח של משרד הבריאות. בעצם מכאן מבוצע הכסף שמטרתו היא בעיקר בנייה או שיפוצים ולא למשל תשלום משכורות. בגלל זה גם אין פה שיא כוח אדם ועבודה בלתי צמיתה. מן הסתם כשהקרן מקצה כסף אין לה סעיפים ייעודיים לקרן. הקרן היא לא גוף מבצע, והיא מבצעת באמצעות משרדי הממשלה הקיימים. ולכן את הכסף של הקרן היא מקצה לסעיף 67, והם יבצעו את זה בצינורות שבהם הם יודעים לבצע את הכסף, למשל בשיפוץ של בתי החולים במחלקות הפסיכיאטריות. מדובר בקול קורא. היא תוציא קול קורא על סך של עד 8 מיליוני שקלים, והיא תבצע את זה כמו שהיא מבצעת כל קול קורא אחר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. ושוב, אם יש קיצוץ, נגיד, במיטות, אז זה לא משפיע על השיפוץ? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, זה לא רלוונטי לקרן העושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למרות שבעצם יהיה פחות לשפץ או פחות מרחבים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם ה-3% קיצוץ גם משפיע על הבינוי והשיפוץ של משרד הבריאות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בוודאי שזה משפיע, אבל לא ספציפית על הפרויקטים שמתוקצבים מתוך קרן העושר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אם היה לך 300 ועכשיו יש לך 250, ופה הוספת 8, יוצא לך 258. זה אותו כסף. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> המשרד לא יכול לקחת כסף שהוקצה לו מתקציב קרן העושר, ולהחליט שבגלל שחסר לו כסף במקום אחר, אפילו אם זה באותה תוכנית באותו סעיף תקציבי, הוא לא יכול להסיט את זה לשימוש אחר. הכסף צבוע אך ורק לשימוש שאושר על ידי הממשלה ועל ידי הוועדה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל המשרד כן יכול להתבסס על הכסף של קרן העושר. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אתם כבר עשר דקות שואלים את אותה שאלה בארבע, חמש, שש ורסיות שונות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי רק פעם אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, באמת. מילא, אתה יודע, הייתי מבין אם זה משהו שקשור לקואליציוני, למטרות, לכל מיני דברים כאלה. פה זה לבריאות, אתם רואים למה זה. על זה? כאילו באמת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לאן שזה מנותב זה טוב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין את הכול, אני מבין פוליטיקה, אני מבין שאלות, אבל באמת, על זה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו נפגוש את נציג משרד הבריאות כדי שיענה לנו על שאלות? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש מישהו על הזום אולי? אנחנו ננסה להשיג אותו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנרגיה עכשיו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, בריאות. בריאות 80 מיליון תוספת. וחוץ ממחלקות פסיכיאטריות יש פה עוד משהו? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, כפי שהקראתי בהתחלה, אני אגיד שוב את כל הרשימה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 8 מיליון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 80 מיליון תוספת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 8 מיליון לשיפוץ מחלקות פסיכיאטריות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יש שימוש ראשון של 40 מיליוני שקלים, הקמת מרחבים טיפוליים אינטגרטיביים בתחום בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה, ובתוכה למשרתי המילואים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה זה בתוכה למשרתי המילואים? זו אמירה כללית או שיש פה משהו ייעודי למשרתי המילואים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לענות על זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> סתם כותרת נחמדה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> באמת? זהו, לכן אני שואל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למיטב הבנתי זה אומר שהמרכז ידע לתת מענה גם לאוכלוסייה הזאת, לצרכים שלה. אבל הוא לא יהיה ייעודי לאוכלוסייה הזו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל יש הקצאות? אגף השיקום, נגיד, מקבל פה איזה זמן? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין כאן אגף השיקום, וזה מה שלא אהבנו בקרן העושר, שמדברים על סיוע לחיילים ומשפחות המילואים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בתוך שאר חולי ישראל. לקופת חולים כללית יש 4 מיליון - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> הכול נחמד, הכול בסדר. אני מבקש להתקדם לשאלות. אם לא, אני מבין שמיצינו את הדיון ואנחנו נתקדם הלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל. זה לא ברור, רחוק מזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הכסף הולך למשרד - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> לא. שאלות ספציפיות על מה שקורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חנוך, תעלה פה נציג משרד הבריאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, יעלה. אז כשיעלה נציג של משרד הבריאות, תרכזו את השאלות אליו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הבנת אם זה נותן מענה למילואים או לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עוד ספציפית? איפה מופיעה פה המילה מילואים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הוא הקריא, לא אנחנו. וזה חשוב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני רגע, בבקשה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שוב, כמו שאמרתי, המרכז לא ייוחד לאוכלוסיית משרתי המילואים, אבל הוא ייתן מענה גם להם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר להוריד את המילה אנשי מילואים, כי זה נשמע טוב, וזה לא נותן באמת מענה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> קופת החולים הכללית לענייני אנשי מילואים. יפה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שימושים נוספים, שגם אותם כבר הקראתי אבל אני אקריא אותם שוב. אז יש את הרחבת המענים, פיתוח ורכש להטמעת מודלים חדשניים במחלקות או יחידות השיקום, זה 15 מיליוני שקלים. יש את שיפור תשתיות בסביבת המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שיקום פה זה לא חיילים, נכון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לאוכלוסייה הכללית. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. תמשיך. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> השיפוצים במחלקות הפסיכיאטריות זה 8 מיליוני שקלים, זה מה שדנו קודם לכן. ואז יש את שיפוץ התשתיות בבתי חולים כלליים בפריפריה, זה 15 מיליוני שקלים. ויש בעצם את אותם שני המבחנים הקודמים שהקראתי, אני אקריא אותם שוב, וזה ספציפית לפריפריה – הטמעת מודלים חדשניים והקמת מרחבים טיפוליים אינטגרטיביים בפריפריה, זה 34.6 מיליוני שקלים. השימוש האחרון זה ה-13 מיליוני שקלים להקמת המכון החדש לרפואה משפטית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנו. בבתי החולים, אתה יכול להגיד לאיזה בתי חולים זה מיועד? כי אני הייתי, נגיד, ברמב"ם בתחילת השבוע, ואני מבין שיש שם חוסר מאוד רציני, ואני בטוח שזה נכון גם לזיו ואחרים. יש רשימה של בתי חולים שאליה זה מיועד? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למיטב ידיעתי כשהקרן מקצה עוד אין בית חולים ספציפי עם הכתובת שלו עליה. זה צריך לעבור הליך בירוקרטי לפני זה. מן הסתם כשההקצאה היא לבתי חולים בפריפריה, אז לא יכול להגיש לשם אסף הרופא, נגיד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> למרות שזה לא נכון, כי באסף הרופא נמצאים אנשים לא רק מהאזור של אסף הרופא, בעיקר בתחום בריאות הנפש. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אולי הדוגמה שלי אינה טובה, אבל למשל איכילוב, אני סבור - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא נכונה. דנו על זה גם בוועדה. בגלל זה אני רוצה את נציג משרד הבריאות, כי זה במקרה נושא שהייתי שותף אליו בוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. יש נציג? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הנציג מנסה לעלות בזום. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> למה הוא לא פה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, קחו את הזמן, אין לחץ. הכול טוב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 31. תגיעו עד אז. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן. הכול טוב. אני שמח שלכולם יש זמן. עולים בזום, לא עולים בזום. הכול בסדר. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> הנציגה של משרד הבריאות זו חיה אקשטיין. היא מנסה לעלות בזום. << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> אהלן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלום. בוקר טוב. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, בבקשה, שאלות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רציתי לשאול בנוגע לסעיף שמדבר על אנשי מילואים, האם משרד הבריאות הוא ספק של משרד הביטחון בכל מה שקשור לחיילים ואנשי מילואים לפוסט טראומה? << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> אמרנו את זה גם קודם, המשרד מספק שירותים לכלל האוכלוסייה, בתוכם גם לאנשי מילואים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> וגם לילדים על הרצף, וגם לאנשים עם הפרעות של אכילה. אז למה לא לרשום את כל הדברים האלה? אני אגיד עוד הפעם בשיא הרצינות: בסופו של דבר צריך לתת כספים לכל הנושא של פוסט טראומה. ועל סעיף שהוא לא נוגע בזה להוסיף: ואנשי המילואים, זה סתם, זה לא רציני. עדיף להביא כסף ולא כותרת. אז אולי אפשר לדרוש להוריד את זה גם מקרן העושר, דיברנו על זה גם בוועדה. אם זה היה כסף שמותנה, הוא היה מותנה למשרד הביטחון, לאגף השיקום, ולא למשרד הבריאות, שזה עובר לקופות החולים שהן מטפלות בקהילה. האם אני צודק? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> מבחינת המשרד, השירות שיינתן הוא לכלל האוכלוסייה, לרבות כלל הגורמים השונים הרלוונטיים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מעולה. אז זה לא לאנשי המילואים, עם כל הרצון הטוב של הקרן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם זה תנאי לסעיף בקרן העושר, בעיניי זה לא עומד בזה. אנשי מילואים זה בכל דבר. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> בסדר, כשזה יגיע לקרן העושר תוכל להעלות את הטענה שם. כן, הלאה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאלה אם זה פה בסעיף יכול - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אין שום שאלה. בוא נתקדם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הכספים של שיקום ושיפוץ מחלקות פסיכיאטריות, דיברו כאן על זה שזה הולך להיות באזור פריפריה גיאוגרפית או חברתית, כלכלית. אז השאלה עוד הפעם: לפי מה קולות הקוראים הולכים לצאת? << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> קולות הקוראים למחלקות הפסיכיאטריות נועדו לכלל המחלקות הפסיכיאטריות, ואמרנו שנשים דגש על הפריפריה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל זה לכולם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חיה, את יודעת לענות לגבי ה-34 מיליון שמוקצים פה לבתי חולים בפריפריה, למי זה מיועד? יש כבר חלוקה פנימית? << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> אין עדיין חלוקה פנימית. גם זה הוא לא לבתי חולים, הוא למטרות של שיקום ובריאות הנפש, באופן ספציפי לפריפריה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, כשפריפריה אצלכם במשרד, רק להבין, זה נגב גליל במשמעות שאנחנו מכירים אותו, או שיש פה עוד הגדרות? << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> אני צריכה לבדוק אם יש הגדרה ספציפית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> המילה פריפריה עולה פה בכל מיני הקשרים. אנחנו רוצים להבין, פריפריה – נאמר פה שהיא גיאוגרפית. מה זה כולל אצלכם? אני יודע שיש הגדרות שונות בין המשרדים השונים. זה רלוונטי להקצאה. << דובר >> חיה קופל אקשטיין: << דובר >> טוב. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה. סעיף 24, בבקשה. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אני מאגף תקציבים. סעיף 24 הוא הסעיף של התקציב השוטף של משרד הבריאות, בניגוד לתקציב הפיתוח שדנו בו עכשיו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שממנו קיצצו את ה-3%? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> קיצצו רוחבית בכל משרדי הממשלה, גם פה. השינוי היחיד שהבאנו פה בדף ההחלפה הוא בתוכנית 24.02.05 – תפעול מטה, שהוספנו אליה 8,730,000 שקל, שזה תקציב קואליציוני שנועד לשתי מטרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד, תקציב קואליציוני יודעים מי דרש אותו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, בטח. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז מי דרש אותו? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> זו ודאי לא שאלה שאנחנו יודעים לענות עליה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי יודע לענות על זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בוודאי שאלה שאתם עונים עליה עבורנו תמיד, דרך אגב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא תמיד, ההפך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? עונים לנו. סיעת הציונות הדתית או זה או זה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> שוב, הם דווקא הסבירו את זה בפירוט ובהרחבה. אוריאל הסביר את זה בפירוט ובהרחבה, והיה לנו על זה דין ודברים, והגיעו אליי כל ראשי אגף תקציבים, והם הסבירו שזה לא מידע שנמצא ברשותם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה החלטות ממשלה? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> ובעבר בהחלטות ממשלה היה רשום מי מקצה. היום בהחלטות הממשלה זה לא מופיע. ולכן, מכיוון שזה לא מופיע בהחלטות ממשלה, אין להם את הגישה. לשלוח אותם לברר מהממשלה מי בדיוק עשה, אין להם אפשרות לעשות את זה, והם לא רוצים למסור לנו מידע שהם לא בטוחים ב-100% שהוא מדויק. ולכן הם לא יכולים לתת לנו מידע מהימן לגבי מי הקציב את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה זוכר, השיבו לנו על ש"ס כבר, השיבו לנו על הציונות הדתית, השיבו לנו על גפני, יהדות התורה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אז כשהיה לך פה את ינון אזולאי והיה לך גפני הם אמרו: זה שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ומה הייעוד של הכסף? זה מה שחשוב עכשיו. מה אתם דנים - - - מה זה חשוב? בשביל מה מיועד הכסף? זו השאלה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הקיצוץ של 3%, באיזה שירותים זה פוגע? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה מיועד הכסף? מישהו יכול להסביר לי? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אני מציע שאני אשלים את ההצגה של התוספת הקואליציונית, ואז אני אתייחס לשאלתך לגבי הקיצוץ הרוחבי. אז התוספת הקואליציונית הולכת לשני סוגי פעילויות מרכזיות. הראשון זה כ-6 מיליון שקלים שהולכים לפעילויות הסברה במרכזים קהילתיים. זו פעילות שמוקצה עבורה תקציב קואליציוני כבר מספר שנים. הם בעצם הולכים למרכזים קהילתיים בעשר ערים חרדיות, ומייצרים שם כל מיני בדיקות סקר, לדוגמה קולונוסקופיה או כל מיני בדיקות שנשים צריכות לעשות באופן שגרתי, שפחות מנוצלות במגזר החרדי, ומנסים ככה לעורר שם איזושהי מודעות יותר גבוהה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. אתה יכול להסביר את מה שאמרת עכשיו? הכספים האלה מועברים לקופות? מועברים לבתי חולים? למי מעבירים? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> לא, זה בשיתוף עם החברה למתנ"סים. החברה למתנ"סים היא הגורם המבצע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הם מקבלים בדיקות לקהילה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש פה סיבוב מפלגתי – ש"ס, ש"ס, ש"ס וש"ס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה כסף מדובר? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> כ-6 מיליון שקלים. קצת פחות, 5.820. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להבין למה זה קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ניתן לאנשים בסיכון? למשל, האוכלוסייה הכללית שתיגש לקופת חולים, היא זכאית באותה מידה לאותן קולונוסקופיות? אני פשוט במקרה עבדתי בזה בבית חולים במחלקת גסטרו. או שזה באמת לקהילה הזאת, אומרים להם: בואו תקבלו את זה בחינם? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, התשובה אומרת הכול, כשמתנ"ס מנהל את זה לעומת קופת חולים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, המתנ"ס מגיע לאוכלוסייה, המתנ"ס לא יודע לעשות קולונוסקופיה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא המתווך. ברור שהוא לא מטפל. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> חברת הכנסת, הוא - - - את האירועים במרכזים הקהילתיים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> איזו חברה באה, לצורך העניין? אם היה כאן היגיון בריא, היית אומר לי: קופות החולים מתמודדות על מכרז להעביר לציבור - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> זה לא היגיון בריא בכלל, מכיוון שההיגיון פה זה להגיע לאותם אנשים שהם לא צורכים את זה מהאינטרנט או מכל מיני דברים אחרים, אלא דווקא אנשים שמקומות הצריכה שלהם מאוד מאוד מוגבלים, והם לא ילכו לכל מיני דברים כלליים, אלא הם הולכים לדברים סגורים של הקהילה שלהם ותכנים שהרבנים שלהם מאשרים להם. ולכן צריך שבמקומות האלו כל מיני תהליכים מניעתיים וטיפוליים, שאנחנו מעוניינים שגם באוכלוסייה הזאת ידעו עליהם ויעברו אותם, אז דווקא מי שיודע ומי שחלק מהאוכלוסייה הזו טוב שיעביר אותם הלאה לאותם אנשים, ולא כל מיני - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שאני שואלת. בהמשך למה שאתה אומר, היושב-ראש, השאלה שלי: האם הפעולות הן מנגישות, פונות לאוכלוסיות הרגילות, או שיש כאן בנוסף גם משהו שהוא מה שנקרא אנשים שעושים את זה באוכלוסייה הכללית גם משלמים על הדברים האלה? השאלה אם הדברים האלה מונגשים בחינם לאוכלוסייה הזאת. האם הכסף גם מממן את הבדיקות עצמן? אני לא מביעה דעה לגבי נכון, לא נכון, אבל ראוי שנדע אל מול האוכלוסייה הכללית במה מדובר כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נציגת משרד בריאות יכולה להראות לנו מניסיון שלכם, הוא אמר שזה מוקצה הרבה שנים, כמה אנשים ניגשים בשנה לבדיקות האלה? כמה נשים, גברים? אם זה מיועד לנשים, לגברים. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אז אני רוצה שנייה להתייחס, כדי לדייק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אפשר, תציגי את עצמך. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אני סמנכ"לית בחירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי של משרד הבריאות, אני אחראית על כל תוכניות צמצום פערי בריאות – פריפריה-מרכז, חברה ערבית, חברה חרדית – יש לנו מגוון תוכניות. בתוך החברה למתנ"סים לא מתבצעות בדיקות סקר בכלל. הבעיה שלנו בחברה החרדית זה שהם פשוט לא מודעים – לא מודעים לצורך בביצוע בדיקות סקר, לא מודעים לסיכונים. ואז הם מגיעים עם סרטנים מאוד מתקדמים ביחס לאוכלוסייה. אז אני אתן לכם דוגמה מה עשינו עם החברה למתנ"סים, שהיא בעצם הפלטפורמה הקהילתית שלנו. קיימנו כנס גדול, הזמנו אליו מאות משתתפות. ספציפית הוא היה בירושלים, אבל אנחנו גם רוצים לקיים אותו במקומות נוספים. כל קופה העמידה ממש דוכן עם אפשרות להירשם לבדיקות סקר, וממש הנגישה לאוכלוסייה איפה יש בדיקות סקר באזור עצמו. היו לנו הרצאות של מומחים מתוך משרד הבריאות שהסבירו את החשיבות בביצוע בדיקות סקר ובאיתור מוקדם. ואני יכולה להגיד לכם ששלוש נשים ממש אובחנו עם טרום סרטן אחרי המפגש הזה. הן באו והן עשו בדיקות סקר. גם הראינו את העלייה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רק להבין, זה קורה פיזית בחברה למתנ"סים? זה העניין, או שזה לא קשור? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אני מכיר את הנושא הזה. זה יותר למודעות. הבדיקות לא מתבצעות שם, התפקיד של המתנ"סים הוא להביא את האנשים לשם, להביא מומחים לשם, להסביר להם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הנגשה, זה העניין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את הנושא הזה. גם בממשלה הקודמת נתנו תקציב לזה לאוכלוסייה הערבית, אם אני לא טועה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מעולה. השאלה למה הכסף עובר ישירות לחברה למתנ"סים ולא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה דווקא כסף טוב. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> ברור שזה טוב. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> בנינו סל תוכניות ביחד עם החברה למתנ"סים שנותנים מענה לצרכים של האוכלוסייה החרדית. ממש מיפינו. יש לנו בעיה מאוד מאוד משמעותית של עששת, ילדים מגיעים עם הרבה יותר חורים בשיניים בגילאים מאוד מאוד צעירים, מגיעים אחר כך לסדציות והרדמות בבתי החולים כדי לטפל בבעיות הפה. אז יש לנו ממש סדנה שלמה שמונגשת ומדברת על החשיבות בצחצוח שיניים כדי למנוע עששת. יש לנו סדנה שעוסקת בעולם התזונה הבריאה – פחות ממתקים, מה נכון לבשל במטבח, ואיזה מאכלים נכון לתת גם לילדים וגם למשפחה עצמה. יש לנו 25 תוכניות שונות, שכל אחת מהן עוסקת בנושא שזיהינו כאתגר בחברה החרדית, וזיהינו כפער בין האוכלוסייה הכללית לאוכלוסייה החרדית בנושא בריאות. לחברה למתנ"סים יש פריסה מאוד גדולה. אנחנו עכשיו גם כבר מרחיבים את הפעילות שלנו ל-30 מתנ"סים בתוך שכונות חרדיות, והיא בעצם הפלטפורמה שלנו להנגשת המידע, לקיום הסדנאות, לקיום הכשרות שונות, בין אם זה לאימהות, ובין אם זה העלאת המודעות גם בקרב משפחות באופן כללי. יש לנו סדנה לסבתות, שמדברת גם על איך אתה מבשל אוכל בריא בתוך המטבחים, ואיך אתה נותן להם באמת כלים לבצע את זה. היא מבחינתנו הפלטפורמה. וכמובן בדיקות הסקר זאת גולת הכותרת, כי זה גם הקשר עם קופות החולים באקו-סיסטם האזורי. הם מתחברים לקופות, הם מבינים את החשיבות, הנגשת השירותים היא הרבה יותר ברורה. החברה למתנ"סים מהווה את הפלטפורמה עבורנו, גם להעברה של הכשרות וסדנאות באופן ישיר, וגם לחיבור אל מול קופות החולים עם הצרכים של האוכלוסייה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע ממש טוב. האם כלל החברה לא יכולה לעבוד בצורה כזאת גם דרך חברת המתנ"סים? כי באמת זה נשמע טוב. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> לא, אנחנו מרחיבים את זה כל הזמן. התחלנו מ-19 מתנ"סים, עכשיו אנחנו ב-30. השאיפה שלנו לעלות השנה לבין 40 ל-50, וממש להנגיש את זה לכל השכונות החרדיות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על כלל החברה כרגע. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אה, אתה מדבר גם על האוכלוסייה הכללית? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אז קודם כול, לאוכלוסייה הכללית יש גם נגישות יותר גבוהה לרשתות החברתיות, למקומות נוספים - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא בכל המקומות. מה עם החברה הערבית? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני זוכר שאת התוכנית הזאת הרצנו בחברה הערבית - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כשאתם מדברים תוך כדי זה שהיא מדברת זה בעיה, כי היא בזום. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> תראו, בסוף כשאנחנו באים, וככה אנחנו גם משכנעים בכלל למה צריך תוכניות ייעודיות לחברות מסוימות. ודרך אגב, אני אגיד שבתוך משרד הבריאות אנחנו ממש מתאימים בהנגשה תרבותית ולשונית את התוכניות שלנו לאוכלוסייה עצמה. החברה הכללית – יש לה אתגרים, זה לא שאין לה אתגרים, אבל יש לה פריסה של שירותים בעברית, לדוגמה, במקומות שונים בארץ בפריסה מאוד רחבה. יש העלאת מודעות. דרך אגב, דיברנו על בדיקות סקר, הקופות פונות לכולם. הן פונות לכל החברה הכללית, והן פונות לחברה הערבית ולחברה החרדית, וממש עושות פעילות יזומה כדי לשכנע אנשים להגיע לבדיקות, במיוחד אנשים בתוך קבוצות סיכון. ובסופו של דבר אנחנו צריכים אבל לפעול באופן אקטיבי לצמצם פערים. יש הבדל דרמטי בכמות החורים שיש לילד בן שלוש מהחברה החרדית לבין ילד בן שלוש מתל אביב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה: באיזה משרד נמצאת היום החברה למתנ"סים? כי אני יודעת שזה זז. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> היא זרוע של משרד החינוך. זרוע הביצוע שלה יושבת במשרד החינוך. אנחנו כל פעם מאשרים את הפעילות אל מולם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתם עובדים דרך זרוע של משרד החינוך בנושא הזה בגלל הנוכחות שלהם בערים השונות? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> לחברה למתנ"סים יש פריסה מאוד רחבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני מכירה, גם אני עבדתי איתה. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> מי שמאשר את התקציב זה זרוע הביצוע של משרד החינוך, שגם, דרך אגב, מאשרים את התוכנית שלנו כדי לוודא שאין כפילויות עם נושאים אחרים שמערכת החינוך עושה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה רק לגבי סקירה וקולונוסקופיות בעצם? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> לא, זה עששת, זה תזונה, זה תנועתיות. כל אתגרי הבריאות. מניעת עישון, אבל את זה אנחנו מבצעים יותר - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במשרד הבריאות, שאני מניחה שזה אחד המשרדים עם התקציבים הגדולים, האם יש בעצם גם כך סעיף לצרכים האלה, ובעצם מהי התוספת אל מולו? 8 מיליון אל מול מה? מה הסעיף בבסיס? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כרגע אנחנו מדברים על 6 מיליון - - - << אורח >> עומר כהן: << אורח >> יש עוד רכיב שעוד לא הספקתי - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני שואלת מה הבסיס. מה הסעיפים בתקציב משרד הבריאות שקיימים גם ככה לצרכים האלה, כי הרי אין מצב שאין סעיפים לצמצום פערים ברפואה או בבריאות? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אז אני ארחיב. קודם כול שירות בריאות הוא שירות אוניברסלי, הוא ניתן לכלל תושבי מדינת ישראל, בלי קשר באיזה קופה הם נמצאים. לכל הקופות יש סל בריאות שהוא אחיד וכולכם מכירים אותו. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> גברתי, רגע, אני לא רוצה עכשיו לשמוע הרצאה כללית. נשאלה שאלה לגבי מספרים. כמה מוקצה בתקציב משרד הבריאות לנושאים הללו? כי חברת הכנסת פרקש רוצה להבין מה שיעור התוספת לעומת מה שמוקצה, כדי להבין, אני מניח, אם זה סביר, לא סביר? את אוהבת את המילה הזו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כדי להבין גם את הפרופורציות, כי על פניו אני מניחה שזה משהו שאמור להיות מתוקצב בהרבה יותר מ-6 מיליון שקלים. והרבה פעמים הפרופורציות פתאום מראות לנו תמונה. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אז אני אתן דוגמאות. כפי שציינתי, הפעילות שלנו היא ייעודית לצמצום פערי בריאות. בחברה הערבית יש לנו תקציב של 350 מיליון שקל תוספתיים בחמש שנים. זה 70 מיליון שקל בשנה. ואנחנו עושים עם זה הרבה מאוד פעילויות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה תוספתיים? וכמה יש לך בבסיס התקציב? השאלה שלי אם היינו עכשיו יושבים ומרימים את היד ללא דפי החלפה. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> - - - יש לי בסיס לתת מענה לכלל צרכי הבריאות של מדינת ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לך סעיף תקציבי של צמצום פערים קבוע? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> לא. בתוך הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים יש אלמנטים של צמצום פערים. אם אני מסתכלת על תוכנית כוח האדם של המשרד, שמתוקצבת במאות מיליונים בשנה, יש לי תקציבים ייעודיים לפריפריה. יש לי תקציב לתוכנית אילנות, שאני מממנת הרבה מאוד דברים – מלגות לסטודנטים לרפואה שלומדים בבר אילן ובבן גוריון, כדי שאחר כך יישארו ויעבדו בפריפריה. יש לי תוכניות כוכבים, שאני גם מממנת מתמחים ואני נותנת להם מענקים, כדי שאחר כך הם יישארו לעבוד בפריפריה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אנחנו מדברים כאן על תקציבים ספציפיים בלהגיע לאוכלוסיות שמתקשות, שאת הגדרת אותן – ערביות, חרדיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז היא אמרה לך, לאוכלוסייה הערבית יש לך 70 מיליון שקל בשנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לאוכלוסייה הערבית יש לך תוכנית של 70 מיליון שקלים לארבע שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמש שנים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חמש שנים. הלאה, איזה תוכנית יש לאוכלוסייה החרדית מעבר לתוספת הזו? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> לא, זאת התוכנית שלנו לחברה החרדית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שנה שעברה זה היה אותו סכום, לצורך העניין? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שש מיליון שקלים בשנה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שנה שעברה מה היה הסכום של התוכנית? גם 6 מיליון? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> כן, לחברה למתנ"סים 6 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם משהו להוסיף על המספרים שהיא אומרת? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד 2 מיליון שאתה - - - << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אם תרצו, הדבר הבא שיש לי להציג זה את המרכיב השני של עוד 3 מיליון שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, מה זה? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אה, זה 9 מיליון? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> סך הכול 9, מתוכם דיברנו עכשיו על 6, ויש עוד 3 שהם הולכים לשותפות עם הג'וינט. אני כבר אתן לך, איילת, אני אציג את ההתחלה ואני אפנה אלייך. יש שם בעצם שני חלקים. הראשון זה סמינרים לצוותי חינוך רפואיים, שמתמקדים בעיקר במניעת עישון ותזונה. כמובן, איילת, את מוזמנת להרחיב עליי. והמרכיב השני זה סיוע ותמיכה לסטודנטים לרפואה חרדים בתוכנית הארבע-שנתית. הם מקבלים מעטפת וליווי. אם יש שאלות על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש על זה שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על ה-3 מיליון האלה, אם היא יכולה להסביר למה זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> בתור סיוע לסטודנטים בחברה החרדית. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> החרדית, כן. << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> אני אפרט. אם אנחנו מסתכלים על החברה החרדית ועל השילוב שלה בעולם התעסוקה בתוך מערכת הבריאות, אז יש לנו הרבה פחות חרדים שעובדים כרופאים ורופאות, הרבה פחות רופאים חרדים. ואנחנו יזמנו תוכנית שבה אנחנו מכינים אותם בקבלה לתוכנית הארבע-שנתית ברפואה. נדרשים לעבור מבחן ידע, לא פסיכומטרי, וברגע שאתה מקבל ציון מספיק גבוה אתה יכול להשתלב באחד מבתי הספר לרפואה במדינת ישראל, ואחרי ארבע שנים לבצע סטאז' ולקבל רישיון להיות רופא במדינת ישראל. אנחנו עושים מכינה לחרדים וחרדיות, שבמסגרתה אנחנו במשך שנה מלמדים אותם לקראת מבחן הידע, והם אחר כך עוברים את המבחן ולאחר מכן מתקבלים לרפואה. מתוך 30 שהתחילו בשנה שעברה, 12 כבר התקבלו לרפואה, ועוד חמישה נמצאים ברשימות המתנה, ואנחנו מאוד מקווים שהם יתקבלו. קודם כול אני אגיד שבמערכת הבריאות בכלל אנחנו מאוד מאוד דוגלים בגיוון, בלשלב בעצם את כל האוכלוסיות בתוך המערכת, גם כמטפלים וגם כמטופלים. מבחינתנו זו בשורה מאוד מאוד גדולה. אנחנו מדברים פה גם על קהל שהוא בעצם מבוגר יותר, שכבר יש לו תואר ראשון בציונים טובים, ועדיין החלום שלו זה רפואה ואיך אנחנו מנגישים לו את זה. אז זו דוגמה לתוכנית אחת שאנחנו מבצעים. ויש לנו תוכנית בתוך הישיבות החרדיות, שבה אנחנו מתמקדים במניעת עישון. יש תופעה שהיא פחות מדוברת, שבחברה החרדית, במיוחד בגילאים הצעירים, הבנים מתחילים לעשן בגילאים מאוד מאוד צעירים. הם נחשפים לזה בפורים פעם ראשונה, בגיל 10, 11, 12. ואז כשאנחנו מסתכלים על ישיבות וחבר'ה צעירים בני 15, 16, 17, הם ממשיכים לעשן והם יעשנו כל חייהם. וצריך להבין שעישון בסוף גורם להרבה מאוד מחלות. אז יש לנו ממש תוכניות בתוך הישיבות, שמסבירות לה את הסיכונים ומניעת עישון, וקמפיינים שמדברים על למה לא להתחיל לעשן בכלל, ובכלל להעלות את המודעות בתוך האוכלוסייה לקשיים. ויש לנו תוכניות גם בתוך הסמינרים החרדיים, שזה כולכם מכירים, שבהם אנחנו מתמקדים באורח חיים בריא, חשיבות של תזונה. בסוף בנות הסמינר הן אלה שיחזיקו את המשפחה, ומאוד חשוב שהן יבינו מה ההשלכות של תזונה שהיא לא בריאה, של תזונה שמבוססת מתוקים מסוגים שונים. מה החשיבות של צחצוח שיניים ומה החשיבות של תנועתיות. ואת זה אנחנו עושים בגילאים מאוד צעירים, כדי לתת להם כלים לאורח חיים בריא לאורך כל החיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איילת, מי הגורמים המפעילים של שתי התוכניות האלה של ה-3 מיליון, זה של הרופאים וזה של אורח חיים בריא? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> הג'וינט. הג'וינט נותן לנו מעטפת, פלטפורמה לכל התוכניות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה שותפות? שהרי הג'וינט מחויב גם להביא תקציב משלו, נכון? 25% הוא מוסיף משלו? << דובר >> איילת גרינבאום אריזון: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. תודה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, דיור ממשלתי, 51. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> סעיף 51, סעיף הדיור הממשלתי. זה סעיף שכבר דנו בו, לדעתי עוד השבוע, ואנחנו כעת דנים בו בשל העובדה שהגשנו דף החלפה. כאשר השינוי היחיד שיש פה בסעיף זה הוצאה של 291,087,000, שזה בעצם יוצא מתוכנית 51.08.01 – גבייה ותשלומי שכר דירה. אין פה איזשהו שינוי בהקצאות בתוך הסעיף או משהו בסגנון, מדובר בכסף שנלקח על מנת למתן את העלייה בגידול בגירעון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז שוב, 291 מיליון זה תוספת לסעיף? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, זה הופחת מהסעיף. אתם תראו את זה, למשל, כשתראו בסעיף 15, שהוא הולך לגדול בסדר גודל של 30 מיליארד שקל, אז שם אתם תראו את - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר זו הסטה פנימית? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זו הסטה. היא לא פנימית כי היא בין סעיפים, אבל כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פנים משרדית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקצצים 291 מיליון שקל, ומוסיפים 30 מיליון לסעיף אחר, מתוך ה-291 מיליון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, אני אחדד שוב. בסוף הגשנו את תקציב המדינה על גירעון מסוים ועל מגבלת הוצאה מסוימת, ועכשיו אנחנו הגשנו את ההצעה המתוקנת, ולכן גם חלק מדפי ההחלפה. נכון, אני לא יודע אם נדון בזה היום או אולי מחר, אבל אתם תראו שיש גידול בסעיף 47 של הרזרבות, ויש גידול בסעיף - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך שמסיימים - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מעולה. אז למטבע שני צדדים. כשאני מעלה בצד אחד אני חייב להוריד במקום אחר. חלק מהעלייה בצד אחד היא מהגירעון עצמו וחלק מגיע מיתר הסעיפים, כמו במקרה הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי. יש לי שאלה: אתם לוקחים פה סכום מאוד גדול של כמעט 300 מיליון שקלים, והוא יורד משכר דירה ותשלומים. על פניו אלו סכומים קשיחים. יש לך את כל משרדי הממשלה, הם משלמים שכירות בסכום פיקס. התקציב הזה לא נבנה בדמיונות. אז להוריד מפה 291 מיליון שקלים? זו שאלה ראשונה. פשוט בסוף זה נראה לי סעיף שהוא קשיח, ולכן זאת השאלה. והאם זה דוחה פרויקטים, למשל, של דיור שהיו מתוכננים? ואם כן, אז אני רוצה לדעת מה זה אומר. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז שתי השאלות קשורות, הן שאלות טובות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו אותה שאלה. שאלה שנייה, רק שאלת הבנה, ה-300 מיליון שקלים האלה מוסטים לא כדי להפחית את יעד הגרעון, אלא הם עוברים לסעיפי רזרבה. כלומר, זה לא הפחית, זה לא קיצוץ שהידק קצת החגורה, אלא הוא עובר למשהו אחר, לרזרבה שעוד מעט נדבר על זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא כל הכסף, הוא אמר רק 30 מיליון. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אני אחזור, כנראה לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. בסוף הממשלה החליטה על עלייה בסך ההוצאות הממשלתיות נוכח המלחמה שפרצה בשבועות האחרונים. הרוב המוחלט של העלייה הזו ממומן באמצעות הרחבה של הגירעון, מהמסגרת שהייתה מתוכננת של 3.9% למסגרת העדכנית של 5.1%. אם לא היינו עושים הפחתות מסוימות שעליהן הממשלה החליטה, אז הגירעון היה יותר גדול. ולכן מה שאני אומר זה שבחלק מהמקומות יהיה גידול שהוא נטו גידול. למשל, לא את כל ה-39 מיליארד שקלים שהתווספו לתקציב אנחנו מימנו ממקומות אחרים, אבל חלק כן מגיע מסעיפים אחרים. במקרה הזה לקחנו מסעיף 51 סדר גודל של 300 מיליון שקלים, על מנת לא להרחיב את הגירעון בעוד 300 מיליון שקלים. עכשיו שואלת חברת הכנסת: מה ההשפעה של זה על סעיף 51? הסביר פה מוקדם יותר השבוע הנציג שדיבר על זה שהכסף בתוכנית הזו נועד לממן תשלומים עבור רכיב הקרקע שאנחנו משלמים, אם אני לא טועה, לרמ"י עבור שני פרויקטים של היכל ומגדל המשפט ועבור פרויקט של גן חוצבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה כאילו משרדי ממשלה בבנייה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, זה פרויקטי בינוי. נוכח הפרויקטים האלה הממשלה נדרשת לשלם על רכיב הקרקע. חלק מהם כבר חלוטים וחלקם אינם חלוטים. התייחסנו גם אז בהצגה, למיטב זיכרוני, לאמירה שבסוף אנחנו מתקצבים על בסיס הערכה, ויש סבירות די גבוהה שהשומות שנצטרך לשלם כממשלה עבור רכיב הקרקע, לפחות באחד משני הפרויקטים, ירדו כלפי מטה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-3 מיליון שקל? וואחד הערכה ביתר עשיתם פה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא חושב שזה סכום כזה גדול ביחס לתשלום. בסוף זה מעין תוחלת כזו של האם כל התשלום יצא בשנת 2026, והאם התשלום הוא כפי שחזינו אותו או ירד טיפה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז מצאתם פה כסף לקצץ. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מצאנו כסף שניתן כרגע להפחית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כסף שמקוצץ, הוא עובר לסעיף אחר. לא הבנתי את כל הפתיחה הגדולה שלך, זה לא חסך לנו ביעד הגירעון – תכף נדבר, לא נדבר על זה עכשיו – כי זה פשוט עובר למקום אחר, זה כסף שהוסט ממקום למקום. זה לא שאמרת לי: וואו, הציבור הרוויח פחות 300 שקל בימים של מלחמה, זה עובר לסעיף רזרבה שתכף נדבר עליו. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז תכף אנחנו נדבר עליו, או אם אתם רוצים לקיים את הדיון במקביל, נראה לי שזה שני צדדים של אותו מטבע. בסופו של דבר אם לא היינו עושים הפחתות בסעיפים מסוימים, אז היה נדרש להגדיל ביותר את תקרת הגירעון. בסוף הממשלה אישרה שימושים ואישרה מקורות, המקורות הם למעשה הרחבת הגירעון באותו הסכום של השימושים, פחות המקומות שבהם הצלחנו לקצץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל כנגד הסכום הזה עושים משהו אחר, זה לא סכום שירד. זה לא סכום נטו שעכשיו הפחית את מגבלת ההוצאות ב-300 מיליון שקל, כי הממשלה פשוט בחרה, במקום שהוא יהיה בסעיף הזה. אני רק רוצה להבין את האמת. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, את צודקת, אורית. בוא נתקדם הלאה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא בטוח שהיא צודקת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא תמיד צודקת, השאלה מתי תבין. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. רזרבה כללית, זה ההמשך, סעיף 47. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אז סעיף הרזרבה הכללית, שהוא סעיף שאלו מכם שלא עושים את זה פעם ראשונה יודעים שבדרך כלל, כמעט תמיד בעצם, מתוקצב באפס בהוצאה. ואתם יכולים לראות מולכם שבדף ההחלפה הוא מתוקצב ב-12,800,000,000 שקל בהוצאה בחלוקה לשתי תוכניות. יש לנו בתוכנית 01.01 5.8 מיליארד שקל. מי שהיה בדיון אתמול שדיברנו על מסגרות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה של אתמול? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן, אלו ה-5.8 שכרגע מיועדים להוצאות שנובעות במישרין מהמערכה שאנחנו נמצאים בה, כרגע ללא מנגנון חוקי שמאפשר או מסדיר את השחרור שלהם. ובתוכנית 01.05 אפשר לראות את ה-7 מיליארד שדיברנו עליהם, שהם מיועדים להוצאות ביטחוניות שנובעות במישרין מהמשך המערכה או ממערכה נוספת, ולהם כן יש מנגנון חוקי בחוק יסודות התקציב בסעיף 12(ג), שמסדיר את האופן שבו הם ישוחררו, ושגם מייצר את המצב שבו אם מישהו ירצה לשנות את הייעוד של זה, אז הוא צריך לבוא ולתקן את החוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כן, אני רק - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה רק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלא נעשה עוד פעם את הדיון שעשינו אתמול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, רק להבין עכשיו את האכסניה הזאת, בוא נגיד ככה, את הסעיף הזה. טוב, אז אתמול עשינו כאן באמת דיון שלם שלא נחזור עליו, והסברתם ארוכות את הסיפור של החלטת הממשלה. אז קודם כול לשם ההבנה, הסעיף הזה שנקרא רזרבה כללית זה סעיף ספציפי בתקציב? זה לא הרזרבות במשרד ראש הממשלה, זה לא סעיף רזרבה במשרד החינוך, זה סעיף שעומד בפני עצמו בתקציב המדינה ונקרא רזרבות. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> לגמרי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אוקיי. אז קודם כול לצורך ההבנה שלי, בדיון הזה כרגע זה לא גורע מזה שיש עדיין את ה-721 מיליון שקלים בצד פוליטי, ואת כל ה-6 מיליארד שקל שמחולק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה אקסטרה. זה on top. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה בנוסף. אז רציתי להבין – זה סעיף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפרד, אוקיי. דבר שני, זה בעצם כרגע מורכב רק מפירות אותה החלטת ממשלה של 5.8 ועוד 7. התוצאה היא 12.8 מיליארד שקלים. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו, התחלת את הדיון שלך בזה שאמרת שבממשלות קודמות הסעיף הזה לרוב היה אפס. אתה יכול בבקשה להרחיב בעניין הזה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אז בעצם סעיף הרזרבה הכללית, סעיף 47, הוא לא סעיף שאנחנו מתקצבים אותו כמעט אף פעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זהו, כי זה לא סעיף שאנחנו מכירים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בשנת 2025 הייתה החלטה כן לתקצב שם 10 מיליארד שקלים עבור רזרבת חירום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנה שעברה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בשנה שעברה, שזה גם היה צעד שבעצם לא נעשה בשנים קודמות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה היתרון שלו? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא חושב שיש לזה יתרון משמעותי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא סעיף שאתם אוהבים? לא, מקצועית. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא חושב שאוהבים זו אמירה מדויקת פה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה מדויק? מבחינה מקצועית. << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> אז אני חושב שתמר, סגנית הממונה, התייחסה לזה בדיון בתחילת השבוע וגם יואב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אתמול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתמול, לא תחילת השבוע. אתה נורא נהנה כאן, אבל זה היה אתמול. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> מבחינתי זה הכול יום אחד ארוך ומהנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, גם מבחינתי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בייחוד עם האזעקות בלילה. אז מבחינתי זה הכול אותו יום. ולכן באופן כללי אנחנו לא מתקצבים את הסעיף הזה במזומן בכלל, למעט כאשר מתקבלת איזושהי החלטה שהיא החריג לכלל, כמו שהיה בשנת 2025, ששם תוקצבו 10 מיליארדי שקלים לפחות בהצעה המקורית. במהלך הדיונים פה בוועדה היה תיקון וזה תוקן ל-4.2 מיליארד שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה תיקון עשינו? בגין מה? כי הכסף הוסט? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> בוודאות הכסף הוסט. למיטב זיכרוני זה היה אחד 1.8 לביטחון לאומי, והיתרה למשרד הביטחון, אבל לא לשימושי חירום נוכח המלחמה, אלא פשוט לשימושים אחרים. << מנהל >> (היו"ר משה טור פז, 10:29) << מנהל >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אז אני רוצה להבין. אני רוצה פשוט להבין את הסעיף. אתה מסביר לי שככל שאתה יודע, עד היום בתקציבי המדינה, לרוב עד השנתיים האחרונות זה היה סעיף ריק. הוא לא סעיף שהוא דרך המלך, כי יש לכל משרד את הרזרבה שלו. עכשיו אני מנסה להגדיל ראש, להבין מה אתם אומרים. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> דווקא פה אולי זו נקודה שחשוב לציין. בכל התקציב שאינו סעיף 47 אין רזרבה במובן הזה של מה שנמצא בסעיף 47. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ה-4% שלכם. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> יפה. אבל ה-4% מתוך מה? 4% מתוך 100% של שימושים מוגדרים. זה אומר שאם אנחנו תקצבנו כמו שצריך, אז אנחנו בוודאות נשתמש באותם 4%. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> המשמעות היא שהסעיף הזה יכול לעבור לכל מקום, שהוא בעצם רזרבה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אני יכולה, תן לי רק ללכת איתו בשאלה שלי, כי אני מכוונת להבנה מסוימת. אתה מחדד לי שדרך העולם בניהול תקציבי מתוקן, לא סתם הסעיף הזה הוא היה סעיף ריק, כי יש לנו תקציב שלם, שלכל משרד יש שימושים מוגדרים. לכל משרד יש 4% רזרבה בדרך כלל, לא כמו בתקציבים האחרונים שראינו. אז יש פה עוד סעיף שלם שהוא בעצם לא נדרש. עכשיו, בשנה שעברה, 2025, ישבו בסעיף הזה בעצם לראשונה 10 מיליארד שקלים, שהם עברו לשימושים ביטחוניים, למלחמה. אתה מדבר איתי על שימושים שהם לא ביטחוניים. מה היה בשנה שעברה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז אני אדייק חלק מהדברים שאמרת, ואז אני אענה על השאלה. כאמור, השוני המרכזי הוא שה-4% שיש בכל סעיף הם מתוך ה-100%. סעיף 47 הוא on top. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור, אבל הבנתי את זה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ולכן בשנים רגילות אנחנו לא מתקצבים את סעיף 47, כיוון שאנחנו מתקצבים רק עבור שימושים קונקרטיים. השנה, ובאופן דומה אך גם שונה ממה שהיה בשנה שעברה, החליטה הממשלה לתקצב סכום שאין לו שימוש מוגדר מראש, אלא שימוש שהוא שימוש חירום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, יש לו שימוש מוגדר, פשוט אין מנגנון לפקח שזה מה שיקרה. יש לי עכשיו שאלת המשך: אם אכן אתמול, במה שנחשף פה בוועדה, יש 12.8 מיליארד שקלים, מעבר לקופסה, מעבר להגדלת הוצאות הביטחון, מעבר לכול, שהממשלה החליטה שאחד, 7 מיליארד שקל זה להוצאות נלוות ביטחוניות בגין הימשכות המלחמה; שתיים, 5.8 הוצאות אזרחיות נלוות למלחמה, כמו חל"ת וכאלה, היא רוצה לשים את זה בצד. אז אני רוצה לשאול אותך שאלה: למה זה לא עבר למשרדים הרלוונטיים? למה זה נמצא בסעיף הזה שנקרא רזרבה שהוא סעיף כלבויניק, אני אעשה מה שמתחשק לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק אני אוסיף לשאלה של אורית, אם אתה יכול להתייחס, כי לדעתי זה נובע מהשאלה שלה, ואני מבין שבזה לא דנתם אתמול: איך המנגנון המשפטי הולך להיות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כתוב בהחלטה לגבי ה-7 מיליארד יהיה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לגבי ה-5.8? << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 10:33) << מנהל >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי ה-5.8 אין. אבל השאלה שלי עכשיו: למה זה לא עבר, למשל, ה-7 מיליארד לאחד מהמשרדים המקצועיים, שיישב שם אדם, למשל ממשרד הביטחון, או ממשרד שאתם הייתם מחליטים עליו, ושם זה צריך להיות, לא בסעיף רזרבה? וגם ה-5.8. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> דווקא מהבחינה הזו, יש היגיון בכך שברגע שההחלטה היא לתקצב את הכסף כרזרבה לחירום, הפרקטיקה של איך עושים את זה, הגיוני שהיא תהיה שמתקצבים את זה בסעיף הרזרבה ולא בסעיף של משרד הביטחון, כביכול, אם המטרה של הממשלה היא שמשרד הביטחון לא ישתמש באותם 7 מיליארד שקלים. אם הדברים הולכים כפי שתוכננו, לא אמורה להיות הוצאה של הכסף מסעיף 47 לסעיף 15 או 31. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, תחת אותו מנגנון פיקוח. זה לא אומר שמשרד הביטחון ישתמש בזה. על ה-7 מיליארד כתוב היה שהשרים יוכלו להשתמש בזה אחרי התייעצות עם הממונה על התקציבים וכו' וכו'. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש מנגנון חוקי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סעיף חוקי שקיים על ה-7 מיליארד. אז השאלה: איך ייראה גם המנגנון הזה על ה-5.8 כשאין את סעיף הפיקוח? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> עומר, אתה רוצה להרחיב? << דובר >> עומר כהן: << דובר >> אני יכול לתת לפחות התייחסות ראשונית, כמו שקצת הזכרנו אתמול, מכיוון שהחלטת הממשלה הגדירה איזשהו ייעוד לאותם 5.8, זאת אומרת כדי להסיט תקציב למשרד כזה או אחר - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> זה יצטרך להיבחן משפטית כל פעם מחדש, כך נאמר לנו. << דובר >> עומר כהן: << דובר >> ואם מישהו ירצה לשנות את זה לשימוש שיוכרע, שאינו נובע במישרין מזה, יצטרכו להביא החלטת ממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל יוכלו למשל להביא לך סעיף למשרד של סטרוק, ויגידו לך: זה רכיבי ביטחון בגלל הימשכות המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא הולך לאפשר את זה שוב, סליחה. דנו בזה למעלה משעתיים אתמול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל הבנו. גם דעתכם הייתה נחרצת. עכשיו שאלה לגבי 2025, אם אתם יכולים גם לספר מה היה שם. האם בשנת הקורונה היה כזה סעיף רזרבה? האם במלחמות אחרות השתמשו? כי בסוף, תראה, יש פה איזה קושי, אני מרגישה כאילו התקציבים האלה כבר נהיים כמו פיל, פעם אני רואה את הזנב, פעם אני רואה את החדק. אי-אפשר לקבל את התמונה. יש את הקופסה – אתם לא אוהבים שאני קוראת לזה קופסה – יש את הקופסה, יש את העוד 40 מיליארד שקל למשרד הביטחון, יש את הרזרבות. אצל סטרוק בכלל מהאוזניים כבר יוצא לי העוד רכיב ביטחון ועוד רכיב ביטחון. דרך אגב, ביקשנו פירוט של פרויקטי רכיבי ביטחון בהתיישבות, לא קיבלנו. פשוט אין תמונה כוללת ולכן אני רוצה לדעת אם אלה המנגנונים, שככה תמיד היה לתמחר ברקע סעיף רזרבה. מה היה ב-2025? מה היה באירועים חריגים? כמה שנים היה כסף בסעיפים הללו? בכמה שנים שאתם מכירים רק מתחילים להשתמש? אתם מבינים את השאלה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, אני מבין את השאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כאנשי מקצוע אם זה דרך המלך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וגם אם אתה יכול להתייחס: מה קורה אם הסעיף לא מנוצל? לאן הוא הולך? הרי בדרך כלל מחזירים לרזרבה, אבל זו הרזרבה, אז מה קורה איתו? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לעניין 2025, בשנת 2025 בהצעת התקציב שהגישה הממשלה הראשונית תוכנן להקצות 10 מיליארד שקלים עבור שימושי חירום ביטחוניים, ובדומה למצב השנה, הם לא תוכננו להיות מוקצים לסעיף 15 אלא לסעיף 47, שבעיניי, ככל שמחליטים על המנגנון הזה של - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והיה פעם גם מנגנון פיקוח? אותו דבר? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> כן, לעניין ה-7 מיליארד שיש כיום, המנגנון הוא אותו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היה ב-2025 לגבי כל הסכום. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> היה ב-2025 לגבי כל הסכום גם מנגנון שקבוע בחוק. במהלך הזמן שחלף מעת הגשת התקציב לכנסת ועד שוועדת הכספים סיימה לדון בכל הסעיפים, סיימה להכין את חוק התקציב לקריאה שנייה ושלישית, חלו שינויים, והוחלט, מתוך אותם 10 מיליארדי שקלים, להקצות 6.8 מיליארדי שקלים – זה בעצם לא להקצות, זה לשנות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להפחית את הסכום הזה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> להפחית את הסכום, כך שהרזרבה שנשמרה עבור צרכי ביטחון הפכה להיות 4.2 מיליארד שקלים ולא .0, << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה בעצם מה שקרה בפועל בסוף. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה מה שקרה בפועל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-2025 היה פה בעצם במקור 10 מיליארד, ובסוף דיוני הוועדה לפני אישור התקציב זה ירד לכמה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> 4.2. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה קרה ל-5.8 מיליארד שקל? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> שוב, לגבי הסכומים, אני מקווה שאני מדייק, למיטב זיכרוני אלה היו הסכומים – 1.8 הוחלט להקצות לסעיפי המשרד לביטחון לאומי, ו-4 מיליארד אחרים הוקצו לסעיפי ביטחון, פשוט לא לרזרבה למלחמה. ואכן כשפרצה המלחמה עם איראן, מבצע עם כלביא ביוני של אותה שנה, אז נעשה שימוש רק ב-4.2 מיליארד שנותרו ברזרבה, בהתאם למנגנון שהיה קבוע בחוק של התייעצות עם הממונה על התקציבים ויתר הרכיבים שרשומים שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הינה, יש לנו כאן מקרה טוב למנגנון הזה שעכשיו אנחנו מאשרים אותו בעצם אנחנו עכשיו מאשרים 12.8 מיליארד שקלים, כשסכום של כמעט מחצית ממנו – בצורה גסה כמובן, זה לא בדיוק חצי – בעצם בלי מנגנון חוקי. מה אנחנו למדים מהסיפור של שנה שעברה? שישבו כאן 10 מיליארד שקלים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אורית, את עכשיו - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אז לשאול, לא הצהרות לעיתונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר. 10 מיליארד שקלים – בסוף זה סעיף, אנחנו עשר דקות עליו. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אנחנו לא עשר דקות עליו. אבל שנבין על מה את מדברת, בסוף את מדברת איתי על המנגנון שדנו בו למעלה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 13 מיליארד שקל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ככה זה, הכסף הגדול תמיד דנים הכי פחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו אנחנו בתכלס. אנחנו עכשיו על הדף של התקציב הזה. אנחנו עכשיו על זה, לא בתיאוריה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אבל את כל הדברים האלה אתם הצפתם ודיברתם ודנתם בהרחבה אתמול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל עכשיו יש לי כאן משהו אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה המשהו האחר? אני לא מצליח להבין את המשהו האחר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השאלה שלי היא כזו: בדוגמה שנתת בשנת 2025, אוריאל, כל הסכום מעבר ל-4.2 מיליארד שקלים הוסט ושונה בוועדה במנגנונים של החלטת ממשלה. כלומר, לא נכנס לתוקף על כל הסכום כאילו המנגנון פיקוח, כי עוד לא אושר התקציב. התקציב בסוף אושר רק על ה-4.2. זה מה שהסברת לי. הבנת אותי? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הכסף עבר פה בהחלטה של ועדת הכספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל זה כבר לא היה לצורכי מלחמה, זה בעצם הוסט לדברים אחרים לפני שאושר התקציב. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא עבר את המסננת שלכם, של מנגנון הפיקוח. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זה לא המסננת שלנו, זה המסננת של החוק, כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלכם, כי התכוונתי שזה עובר מסננת מקצועית. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> נכון. ה-5.8 מיליארד שקלים שבעצם שונו עוד בטרם אושר התקציב כחוק, ולכן עבורם המנגנון הספציפי שנקבע לשימוש ברזרבה לא היה רלוונטי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא היה צריך מנגנון, כי 4 עבר לסעיף ביטחון, ו-1.8 עבר לסעיף ביטחון לאומי, נכון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הפוך, לדעתי, ממה שאמרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה לא לצורכי מלחמה מבחינתכם, הפוך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 1.8 לביטחון לאומי? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שאמרתי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אה, סליחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ו-4 לביטחון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז אתה לא צריך את המנגנון. הבעיה שלנו בכל הרזרבות עכשיו, 5.8, שהן בלי מנגנון פיקוח. זו הבעיה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ה-5.8 זה דיון אחר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בעצם סוג של משמש כקופה קטנה, מעין קופסה חוץ תקציבית - - - << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> אני לא שומע פה שאלות, אני שומע הצהרות. יש לך שאלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הרי לא הייתי בדיון פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אם לא היית, אני לא מאפשר דיון מחדש בנושא הזה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני לא פותחת. אני כן רוצה להבין מה הסמכות המשפטית לדבר כזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נענה, והנושא של הסמכות המשפטית נדון בהרחבה בדיון אתמול עם היועץ המשפטי של משרד האוצר שהיה פה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שמה הוא אמר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תפני ויסבירו. אני לא חוזר לזה עכשיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא נתן צידוק לדבר כזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חוזר לזה עכשיו, נעמה, סליחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא סיפר שלא שאלו אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלנו אותו, מה לא שאלו אותו. שאלנו את היועץ המשפטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשבתי שאנחנו לא שאלנו אותו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל, חנוך, מה המנגנון להבנתך צריך להיות? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> הסברתי בצורה מאוד פשוטה, והוא נענה, הוא אמר בצורה מאוד פשוטה: הסעיפים הללו הם דברים שקשורים למלחמה. מי שינסה לנתב אותם לדברים שלא קשורים למלחמה, הנושא הזה יצטרך להיבחן משפטית כל פעם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, הבנתי. בהנחה שזה למלחמה, איך זה יצא? מה יהיה השלב? הרי אין פה משרד. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תגיע העברה, ואנחנו נצטרך לאשר אותה. ככה זה עובד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי יבקש את ההעברה? כל אחד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הממשלה. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> כמו שבדרך כלל מבקשים העברות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד האוצר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> משרד האוצר. << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> והייעוץ המשפטי של משרד האוצר, אני מניח שאתה מכיר אותו יום-יומיים, זה לא מהייעוצים המאפשרים בדיוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוריאל, רק שאלת הבנה על מה שהסברת לי. הכספים שעברו ונשאר מהם 4.2, בסוף מבחינתכם זה לא משנה שזה עבר לבט"פ, זה עבר לא לצורכי מלחמה, נכון? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז הבנתי אותך היטב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עכשיו תגיד לי: מה זה הרשאה להתחייב פה? יש בסעיף כזה הרשאה להתחייב? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תסביר. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני חושב שהיו"ר עמד להגיד את מה שאני הולך להגיד. כל שנה יש שם 10 מיליארד שקלים של הרשאה להתחייב. המשמעות שלהם היא שכשמשרד יצטרך הרשאה להתחייב נוכל לקחת משם ולא בעצם לפרוץ את מגבלת התקציב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זה בתוך התקציב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה בתוך התקציב. אבל תקציב המדינה, הדבר המנחה אותו הוא מזומן ולא הרשאה להתחייב. כשאנחנו מקצים למשרד מסוים הרשאה להתחייב, אנחנו חייבים להצביע על המקור למזומן. ולכן לא ניתן יהיה לקחת מפה 10 מיליארד וגם לא שקל או אלש"ח, שזה היחידה הכי קטנה פה, לא ניתן יהיה לקחת את זה בלי להגיד מה המקור למזומן, שזה לא מתוקצב פה בדרך כלל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> להבדיל מה-12.8 מיליון, ה-10 מיליארד האלה לא מתוקצבים בתקציב 2026? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא, הם מתוקצבים בהרשאה להתחייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, כל הסעיף הזה זה הרשאה להתחייב? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מזומן. הרי לפני דקה הסברת לנו שחלק מזה, למשל, ממומן - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נושא אחר לחלוטין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני רוצה רק להבין תקציבית. 300 מיליון שקלים שבדפי ההחלפה פה מקצצים מהדיור הממשלתי זה דוגמה, זה עכשיו נמצא פה, זה היה חלק מהמקור של הרזרבה. אתם מעריכים שייעשה שימוש בכסף הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור שייעשה בו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואלת. לא. אני רוצה לשאול. גם משרד הביטחון מקבל חוץ מזה 40 מיליארד שקל. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> לא חוץ מזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא חוץ מזה? הוא מקבל תוספת של כמעט 40 מיליארד שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 32 מיליארד שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 32, סליחה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני חושב שזה מה שאמרתי קודם לכן בתחילת הדברים, שזה ההבדל בין הרזרבה שנמצאת כאן לבין רזרבה שנמצאת בסעיף. ברזרבה שנמצאת בסעיף ב-4%, הנחת המוצא היא - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה בסעיף? של כל משרד? פשוט אתה לא מובן. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> של כל משרד. אז אני מתנצל, אני אנסה להיות מובן יותר. ניקח לדוגמה את סעיף 09, יש לו תוכנית בסוף הסעיף של רזרבה שמופרש לה על פי החלטת הממשלה 4%. ככל שתקצבנו נכון, הצפי הוא שייעשה שימוש ברזרבה הזו. אנחנו לא מצפים שבסוף השנה יישאר שם את הכסף שנמצא ברזרבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה דעתך לגבי הרזרבה הזאת, 12.8? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני רק אסיים את ההסבר. כאן, ככל שתקצבנו נכון ושלא יהיו הפתעות נוספות, למרות שקשה להגיד את הדברים כשאנחנו מתקצבים על פי הערכות שלנו ושל משרד הביטחון על מלחמה שעוד מתקיימת, אבל בהתאם לדברים שהוצגו כעת, משרד הביטחון לא אמור לקבל את ה-7 מיליארד שקלים שנמצאים ברזרבה. האם במציאות ייתכן בהחלט שמשרד הביטחון יגיד: אני כן צריך את ה-7 מיליארד שקלים האלה, ולכן תפעילו את המנגנון החוקי שקבוע ואני רוצה לקחת אותם? בהחלט סביר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מבחינת הכסף בצד, הכסף הוא בצד? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> הכסף הוא לא מתוך ה-100%, הוא on top ה-100% בהקשר הזה, השימושים של המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וה-5.8, אתה חושב שיצטרכו את השימוש שלו לחל"ת וכאלה, מה שהסברתם אתמול? בהנחה שעושים בו שימוש ראוי, בלי מנגנון חוקי. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אז בהקשר של ה-5.8 מיליארד שקלים, בשונה מה-7 מיליארד של רזרבת החירום לביטחון, כאן אין מנגנון חוקי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כסף לסתום פיות. 5.8 זה כסף לסתום פיות. חבר'ה, זה קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לו רגע לענות. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> אני לא חושב שההגדרה הנכונה של זה היא קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק תשלים את התשובה שלך. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז אני אשלים. ה-5.8 מיליארד שקלים – אין להם מנגנון דומה לזה שיש עבור אותם 7 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כפי שנאמר פה 736 פעם. << דובר_המשך >> אוריאל שם טוב: << דובר_המשך >> זה עדיין לא אומר שכל אחד יוכל לבוא ולקחת את הכסף כאוות נפשו. תצטרך להתקבל החלטת ממשלה שמורה להוציא משם את הכסף, וכמובן שההחלטה תגיע לפה בתצורה של פנייה תקציבית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל לא ענית לשאלה שלי, מה קורה עם הכסף הזה או חלקו נשאר בסוף שנה? מה המנגנון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> זו ההשלמה של מה שאמרתי, ברזרבה שהיא לא חלק משימושי המשרד המוגדרים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העברה מפה תחייב החלטת ממשלה? אתה בטוח? כל העברה שמגיעה לוועדת הכספים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, ב-5,8, כי אין להם מנגנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני לא שואלת אותך, חמד, מה יהיה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> למיטב הבנתי, הכסף נמצא כרגע. אני מדבר על ה-5.8 מיליארד. אין לו שימוש מוגדר, למשל, כמו שהיה בעבר עבור פינויים. ולכן כשהממשלה תרצה להקצות את הכסף, היא תצטרך להגיד: אני מקצה מתוך ה-5.8 - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש לו שימוש מוגדר בהחלטת הממשלה? אומנם אין מנגנון חוקי, אבל החלטה - - - << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מה השימוש המוגדר בהחלטת הממשלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אמרה, צרכים אזרחיים נלווים למלחמה. << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> צרכים הנובעים במישרין, בסדר. אבל אחרי זה נצטרך לפרט את הדברים. ובכל מקרה, גם אם לא תהיה החלטת ממשלה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נניח שאין החלטת ממשלה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נניח שאין, אין משרד שקוראים לו משרד הרזרבה הכללית, שהוא יודע לבצע קולות קוראים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן צריך החלטת ממשלה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ולכן, עם או בלי קשר להחלטת הממשלה, נצטרך לבוא לפה ולעשות את הפנייה התקציבית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ושוב אני שואל: מה קורה לכסף שנשאר פה בסעיף? מה המנגנון? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> ואני חוזר לשאלתך, חבר הכנסת. ככל שלא יופעלו המנגנון החוקי או החלטת ממשלה שמקצה את הכסף הזה החוצה מסעיף 47, אנחנו לא נעשה בו שימוש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז מה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז הוא חוזר לקופת המדינה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> המטרה היא שלא ייעשה שימוש בכסף הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הוא חוזר לקופת המדינה? << דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >> פשוט יהיה אחוז ניצול נמוך יותר של מגבלת ההוצאה, וזה יתבטא גם בגירעון. בשאיפה זה מה שיקרה, אבל אני לא יודע להתחייב על הדבר הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה הולך למגבלת הגרעון? בעצם זה ברירת המחדל, נכון? << דובר >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> נכון. תודה רבה לכולם. אנחנו נשוב ונתכנס רבע שעה אחרי המליאה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:48. << סיום >>