חומר רקע - גורמים חיצוניים
28
במאי,
2026
לכבוד
י״ג סיוןהתשפ״ו
חבריועדת
הכלכלה
לפרק התקנים ברפורמות״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ו״מה
הנדון:הערות לובי 99
שטוב לאמריקהטובלישראל״
בשםלובי99
(חל"צ
),אנומברכיםעלקיוםדיוןהמעקבבנושאיישוםתיקוןמס׳
19
לחוקהתקניםועלהמשך
קידוםרפורמותהיבואהמבוססותעלאימוץאסדרהזרה,ובראשןרפורמת"מהשטובלאירופהטובלישראל"
והצעתהחוק"מהשטובלאמריקהטובלישראל".מדוברבמהלךחשובומשמעותי,שנועדלצמצםחסמייבוא,
להגביר תחרות ולהקל עלכניסתשחקנים חדשיםלשוק הי
שראלי.
יחדעםזאת,כדישהרפורמות
הללו
יממשואתמלואהפוטנציאלשלהן,נדרשלהמשיךולפעוללצמצוםחריגים
וכפילויות רגולטוריות, להרחבת ההסתמכות על אסדרות זרות מוכרות, להנגשת המידע הרגולטורי ליבואנים
באופן ברור ופשוט,ולהבטחת מבנה רגולטורי ותחרותי המעודד פתיחת שווקים ולא שימור חסמייבוא.
יישום תיקון
מס'
19
לחוק התקנים
והמסלול האירופי
1.
מטרתה המוצהרת של הרפורמה הייתה לעבור ממשטר תקינה ישראלי ייחודי ומכביד לאסדרה המבוססת
עלהמודלהאירופי,
כדי
להגביר תחרות מיבואולהתמודדעםיוקרהמחיההמאמיר.יחדעםזאת,
מבחינת
סעיפי הרפורמה
עולה
כי המסלול האירופי בישראל עדיין אינו מבוסס על הסתמכות מלאה על האסדרה
האירופית, אלאעל מודל היברידי, שבו לצד אימוץהדין האירופי נשמרוחריגים רביםודרישות נוספות.
2.
נוסףעלכך,
ישנו
קושיממשיביישוםהמסלולהאירופיבפועל.כיוםאיןבידיהיבואן מסגרתברורה,נגישה
ואחידה המאפשרת להבין בקלות אילו דירקטיבות, רגולציות ודרישות אירופיות חלות על כל מוצר, ומהם
המסמכיםהנדרשים לצורך הסתמכות עלהמסלולהאירופי.
3.
משיחות שקיימנו עם שחקנים בשוק,
עולה
כי סרבול ואי-בהירות אלו גורמים
לכך שיבואנים רבים, ובפרט
יבואנים קטנים ויבואנים מקבילים, מעדיפים להמשיך להשתמש במסלולים הקיימים והמוכרים –
אף על
פי שאלו משיתים עליהם עלויות כבדות, שבתורן מתגלגלות לציבור –
גם
לגבי מוצרים המשווק
ים
כדין
באיחוד האירופי. לעמדתנו, על משרד הכלכלה להקים מערכת ברורה, מרוכזת ונגישה, שתאפשר
ליבואניםלזהותבקלות, עבור כל מוצר,אילו דירקטיבותאירופיותחלות עליו, ומהםהמסמכים והתנאים
הנדרשיםלצורך הסתמכות על מסלולזה.
4.
כמוכן,בפרטביחסלמוצריםבקבוצותסיכוןנמוכותובינוניות,ישלצמצםאתדרישותהתיעודוההצהרות
הנלוות, ולאפשר הסתמכות רחבה יותר על עצם השיווק החוקי של המוצר באיחוד האירופי. זאת, בין
היתר, בדומהלאפשרות הקיימת כיום ביחסלחלק מהמוצרים בקבוצה מספר2 בקבוצותהיבוא.
הצעת חוקהתקנים (תיקון מס'21)(אימוץ הוראותמחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-
2026
5.
סעיף6
[המתקןאתסעיף9
לחוקהתקנים]וסעיף24
(3
)[המתקןאתסעיף2
ולפקודתהיבואוהיצוא]להצעת
החוק קובעים כי ניתן יהיה להכיר בעמידה באסדרה הפדרלית האמריקאית רק לגבי מוצרים שיוצרו
1
בארצות הברית או בישראל. תנאי זה יוצר חסם משמעותי, ונראה שאיננו משרת שיקולים מקצועיים אלא
שיקולים פוליטיים בלבד.
חברות אמריקאיות רבות מייצרות את מוצריהן מחוץ לארצות הברית, לרבות
במדינות דרום-מזרח אסיה, מקסיקו והודו
. לעמדתנו,
כל עוד המוצר עומד בכל דרישות הרגולציה
הפדרליתהרלוונטית,וזומקובלתעלמשרדהכלכלה,איןכלהצדקה
למגבלההמבוססתעלמדינת
הייצור.
מגבלהזומקטינהבאופןמשמעותיאתמגווןהמוצרים
שיוכלו
להגיעלישראל,וכךתפגעבציבורכולו.
לכן,
ישלקבוע באופן ברור כי עמידה באסדרה האמריקאית מספיקה לצורךיבוא, ללא תלות במדינתהייצור.
6.
סוגיה עקרונית נוספת העולה מהצעת החוק נוגעת לתפקידו של מכון התקנים ולמודל המימון שלו. ככל
שיוקצה תקציב ממשלתי לפעילותו של מכון התקנים, כפי שמוצע בסעיף 20
להצעת החוק [המוסיף את
סעיף 21ב לחוק התקנים], עליו להיות "צבוע" עבור פעילות התקינה בלבד למען הגנת הציבור ובטיחותו,
ולהתנהל בשקיפות מלאה.
7.
ונסביר,דוחותיוהכספייםשלמכוןהתקניםמצביעיםעלהיקףתלותושלהמכוןבהכנסותעסקיותשמקורן
בפעילות בדיקות ואישורים, המסתכמות במאות מיליוני שקלים. תלות זו יוצרת ניגוד עניינים מוסדי
מהותי: מכון התקנים, כגוף שמפיק רווח ישיר מריבוי בדיקות ומורכבותן, מחזיק בתמריץ מובנה לדרוש
יותרבדיקות,במקוםלצמצם
אתמספרןבהתאםלרפורמותממשלתיותשהתקבלובשניםהאחרונות.מצב
זה פוגע ביכולת ליישם מודלים מתקדמים של רגולציה, המבוססים על הצהרות יבואן, על פתיחת השוק
ליבוא מקביל, ועל מעבר לאכיפה רטרואקטיבית בשווקים. התוצאה בפועל היא האטה בפתיחת השוק
ליבוא, פגיעה ביבואנים קטניםובינוניים,ושימור רמת מחיריםגבוהה לציבור.
8.
לכן, נדרשת רפורמה מבנית מקיפה שתפריד בין סמכויות התקינה –
המהוות תפקיד רגולטורי ציבורי
מובהק שצריך להיות ממומן באופן ממשלתי –
לבין פעילות הבדיקות, האישור וההסמכה, שהן פעילויות
בעלות אופי עסקי מובהק, שנדרש לפתוח אותן לתחרות מלאה מצד מעבדות פרטיות. נציין
כי
באיחוד
האירופי חל איסור על הרשות שקובעת את התקן לבצע את הבדיקות הנדרשות לפיו, בכדי למנוע ניגוד
עניינים.
הפרדה זו תבטיח שמכון התקנים יפעל לטובת הציבור ולא לטובת הגדלת הכנסותיו, ותאפשר
יישום אפקטיבי של רפורמותהיבוא שתכליתןהורדת יוקרהמחיהוהגדלת התחרות.
לסיכום, אנו סבורים כי רפורמות אימוץ האסדרה הזרה, ובראשן רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל,"
מהוות צעד חשוב והכרחילהפחתת חסמי יבוא, להגברת התחרות ולהתמודדות עםיוקרהמחיה. עםזאת,לצד
אימוץ אסדרה אירופית ואמריקאית, בפועל
נותרו חריגים, דרישות תיעוד, מנגנוני תקינה והליכי יישום
מורכבים, באופן המקשה על יבואנים לעשות שימוש אמיתי, פשוט ונגיש במסלולי היבוא. על מנת שהרפורמות
יממשואת מלוא הפוטנציאל שלהן ישלפעול לצמצוםהחסמיםהללו.
2