חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 28 במאי , 2026 לכבוד י״ ג סיון התשפ״ו חברי ועדת הכלכלה :הנדון הערות לובי99 לפרק התקנים ברפורמות ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ ו״מה שטוב לאמריקה טוב לישראל״ בשם לובי99 (חל"צ ), אנו מברכים על קיום דיון המעקב בנושא יישום תיקון מס׳ 19 לחוק התקנים ועל המשך "קידום רפורמות היבוא המבוססות על אימוץ אסדרה זרה, ובראשן רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל ,והצעת החוק "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל". מדובר במהלך חשוב ומשמעותי, שנועד לצמצם חסמי יבוא להגביר תחרות ולהקל על כניסת שחקנים חדשים לשוק הי שראלי. ,יחד עם זאת כדי שהרפורמות הללו יממשו את מלוא הפוטנציאל שלהן, נדרש להמשיך ולפעול לצמצום חריגים וכפילויות רגולטוריות, להרחבת ההסתמכות על אסדרות זרות מוכרות, להנגשת המידע הרגולטורי ליבואנים .באופן ברור ופשוט, ולהבטחת מבנה רגולטורי ותחרותי המעודד פתיחת שווקים ולא שימור חסמי יבוא יישום תיקון 'מס 19 לחוק התקנים והמסלול האירופי 1. מטרתה המוצהרת של הרפורמה הייתה לעבור ממשטר תקינה ישראלי ייחודי ומכביד לאסדרה המבוססת ,על המודל האירופי כדי ,להגביר תחרות מיבוא ולהתמודד עם יוקר המחיה המאמיר. יחד עם זאת מ בחינת סעיפי הרפורמה עולה כי המסלול האירופי בישראל עדיין אינו מבוסס על הסתמכות מלאה על האסדרה האירופית, אלא על מודל היברידי, שבו לצד אימוץ הדין האירופי נשמרו חריגים רבים ודרישות נוספות. 2. ,נוסף על כך ישנו קושי ממשי ביישום המסלול האירופי בפועל. כיום אין בידי היבואן מסגרת ברורה, נגישה ואחידה המאפשרת להבין בקלות אילו דירקטיבות, רגולציות ודרישות אירופיות חלות על כל מוצר, ומהם המסמכים הנדרשים לצורך הסתמכות על המסלול האירופי. 3. ,משיחות שקיימנו עם שחקנים בשוק עולה כי סרבול ואי-בהירות אלו גורמים לכך שיבואנים רבים, ובפרט יבואנים קטנים ויבואנים מקבילים, מעדיפים להמשיך להשתמש במסלולים הקיימים והמוכרים– אף על פי שאלו משיתים עליהם עלויות כבדות, שבתורן מתגלגלות לציבור– גם לגבי מוצרים ה משווק ים כדין .באיחוד האירופי לעמדתנו, על משרד הכלכלה להקים מערכת ברורה, מרוכזת ונגישה, שתאפשר ליבואנים לזהות בקלות, עבור כל מוצר, אילו דירקטיבות אירופיות חלות עליו, ומהם המסמכים והתנאים הנדרשים לצורך הסתמכות על מסלול זה. 4. כמו כן , בפרט ביחס למוצרים בקבוצות סיכון נמוכות ובינוניות, יש לצמצם את דרישות התיעוד וההצהרות הנלוות, ולאפשר הסתמכות רחבה יותר על עצם השיווק החוקי של המוצר באיחוד האירופי . זאת, בין היתר, בדומה לאפשרות הקיימת כיום ביחס לחלק מהמוצרים בקבוצה מספר2 בקבוצות היבוא. 'הצעת חוק התקנים (תיקון מס21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו- 2026 5. סעיף6 [המתקן את סעיף9 לחוק התקנים] וסעיף24 (3 ) [המתקן את סעיף2 ]ו לפקודת היבוא והיצוא להצעת החוק קובעים כי ניתן יהיה להכיר בעמידה באסדרה הפדרלית האמריקאית רק לגבי מוצרים שיוצרו 2 בארצות הברית או בישראל. תנאי זה יוצר חסם משמעותי, ונראה שאיננו משרת שיקולים מקצועיים אלא שיקולים פוליטיים בלבד. חברות אמריקאיות רבות מייצרות את מוצריהן מחוץ לארצות הברית, לרבות במדינות דרום-מזרח אסיה, מקסיקו והודו . לעמדתנו , כל עוד המוצר עומד בכל דרישות הרגולציה הפדרלית הרלוונטית, וזו מקובלת על משרד הכלכלה, אין כל הצדקה למגבלה המבוססת על מדינת .הייצור מגבלה זו מקטינה באופן משמעותי את מגוון המוצרים שיוכלו .להגיע לישראל, וכך תפגע בציבור כולו ,לכן ,יש לקבוע באופן ברור כי עמידה באסדרה האמריקאית מספיקה לצורך יבוא ללא תלות במדינת הייצור. 6. .סוגיה עקרונית נוספת העולה מהצעת החוק נוגעת לתפקידו של מכון התקנים ולמודל המימון שלו ככל שיוקצה תקציב ממשלתי לפעילותו של מכון התקנים, כפי שמוצע בסעיף20 להצעת החוק [המוסיף את סעיף21ב לחוק התקנים], עליו להיות "צבוע" עבור פעילות התקינה בלבד למען הגנת הציבור ובטיחותו , ולהתנהל בשקיפות מלאה. 7. ונסביר, דוחותיו הכספיים של מכון התקנים מצביעים על היקף תלותו של המכון בהכנסות עסקיות שמקורן בפעילות בדיקות ואישורים, המסתכמות במאות מיליוני שקלים. תלות זו יוצרת ניגוד עניינים מוסדי מהותי: מכון התקנים, כגוף שמפיק רווח ישיר מריבוי בדיקות ומורכבותן, מחזיק בתמ ריץ מובנה לדרוש יותר בדיקות , במקום לצמצם את מספרן בהתאם לרפורמות ממשלתיות שהתקבלו בשנים האחרונות . מצב זה פוגע ביכולת ליישם מודלים מתקדמים של רגולציה, המבוססים על הצהרות יבואן, על פתיחת השוק ליבוא מקביל, ועל מעבר לאכיפה רטרואקטיבית בשווקים. התוצאה בפועל היא האטה בפתיחת השוק ליבוא, פגיעה ביבואנים קטנים ובינוניים, ושימור רמת מחירים גבוהה לציבור. 8. ,לכן נדרשת רפורמה מבנית מקיפה שתפריד בין סמכויות התקינה– המהוות תפקיד רגולטורי ציבורי מובהק שצריך להיות ממומן באופן ממשלתי– לבין פעילות הבדיקות, האישור וההסמכה, שהן פעילויות בעלות אופי עסקי מובהק, שנדרש לפתוח אותן לתחרות מלאה מצד מעבדות פרטיות . נציין כי באיחוד האירופי חל איסור על הרשות שקובעת את התקן לבצע את הבדיקות הנדרשות לפיו, בכדי למנוע ניגוד .עניינים הפרדה זו תבטיח שמכון התקנים יפעל לטובת הציבור ולא לטובת הגדלת הכנסותיו, ותאפשר .יישום אפקטיבי של רפורמות היבוא שתכליתן הורדת יוקר המחיה והגדלת התחרות ,"לסיכום, אנו סבורים כי רפורמות אימוץ האסדרה הזרה, ובראשן רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל ,מהוות צעד חשוב והכרחי להפחתת חסמי יבוא, להגברת התחרות ולהתמודדות עם יוקר המחיה. עם זאת לצד ,אימוץ אסדרה אירופית ואמריקאית בפועל נותרו חריגים, דרישות תיעוד, מנגנוני תקינה והליכי יישום מורכבים, באופן המקשה על יבואנים לעשות שימוש אמיתי, פשוט ונגיש במסלולי היבוא. על מנת שהרפורמות .יממשו את מלוא הפוטנציאל שלהן יש לפעול לצמצום החסמים הללו