פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 893 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ' באדר התשפ"ו (09 במרץ 2026), שעה 19:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026 (מ/1923) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק נעמה לזימי חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר חברי הכנסת: סמיר בן סעיד משה טור פז טטיאנה מזרסקי מוזמנים: יואב הכט – רכז מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אילת בן בסט גבאי – מנהלת תחום תקציב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משתתפים באמצעים מקוונים: רונית רוטנברג – רפרנטית מים והגנ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר דנה יוליוסבורגר – רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר דן נימני – רכז מגזר ציבורי, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו מור – רכז מים והגנ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר אלקנה אהרן ריקלין – אגף התקציבים, משרד האוצר ניר אקשטיין – מנהל אגף בכיר תקציבים ותפקידים מיוחדים, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה אלון אטקין – מנהל אגף בכיר כלכלה ופרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי עדי טור פז – יועצת מנכ"לית, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הכלכלה והתעשייה איתן טי – תקציבן, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אלון שוהם – מנכ"ל, נתיב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו-2026, מ/1923 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ערב טוב. כן, חבר הכנסת בליאק, עם מה אתם רוצים להמשיך?  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שחבר הכנסת שירי לא נמצא, בכאב רב, אנחנו מוותרים על משרד ההתיישבות.  << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. אם תרצו, אני אומר לך כבר, עד מסגרת של חצי שעה מחר או ביום אחר, להוסיף שאלות של משרד ההתיישבות – אפשר יהיה.  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מחר – כן.  << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, תודה.  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם כך, מערך הדיגיטל?  << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מערך הדיגיטל לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי כדאי היום משימות לאומיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מערך הדיגיטל זה מה שעשינו.  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשיתם בהיעדרותנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך שאלות חשובות למערך הדיגיטל?  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי כמה שאלות. זה לא יהיה ארוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, מערך הדיגיטל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את מי אני שואל? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה עושים אחרי הדיגיטל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי הדיגיטל, נעבור לנציבות שירות המדינה. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סקרים גם?  << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סטטיסטיקה עשינו.  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וסקרים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סטטיסטיקה זה הלשכה המרכזית, ביצוע סקרים. את זה עשינו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. נלך לנציבות. נעשה מערך הדיגיטל, ונלך לנציבות.  << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. מי נמצא? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה רק בסטטיסטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מישהו בדיגיטל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בדיגיטל? שלומי רוט שם על הזום?  << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נשמח לתת לו זכות דיבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלומי, אתה שומע? בוא נתקדם ונחזור אליו אחר כך אולי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נחזור למערך הדיגיטל. בואו נתחיל עם נציבות שירות המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציבות שירות המדינה, מי עונה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מישהו מהסטטיסטיקה? אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, יש פה מישהו שנמצא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לדעתי הסטטיסטיקה לא נמצאים פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה בסקר האחרון? << אורח >> אילת בן בסט גבאי: << אורח >> אני כאן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך 304 עובדים, נכון? אני רוצה לדעת כמה עובדים דרוזים יש לכם. << אורח >> אילת בן בסט גבאי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד את זה עכשיו, אבל אני יכולה לבדוק ולהגיד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדקי לי. אני רוצה לדעת בדיוק כמה עובדים יש לכם, כי יש חוק, ואתם צריכים לכבד את החוק, גם משרד ראש הממשלה, ושיהיו עובדים דרוזים כחוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל משרד, לא? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> אילת בן בסט גבאי: << אורח >> יש אצלנו הרבה עובדים גם מהמגזר הערבי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי על החברה הדרוזית. << אורח >> אילת בן בסט גבאי: << אורח >> אני אבדוק ואחזור לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעולה, תודה רבה. נציבות שירות המדינה, מי עונה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דן נימני נמצא על הזום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לשאול אותך? הביצוע שלכם בנציבות שירות המדינה בשנת 2024 היה 128 מיליון שקלים. אתה יכול להגיד לי גם מה הביצוע שלכם בשנת 2025? קפצתם לתקציב של 153 מיליון שקלים. קפצתם בתקציב באופן רציני. << אורח >> דן נימני: << אורח >> כבר נבדוק את זה ונחזיר תשובה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לפי דעתי, דווקא אין גידול משמעותי בנציבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בנציבות, תקציב הביצוע ב-2024 היה 118 מיליון, נכון? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה מסתכל על ביצוע. ביצוע - - - בכל מיני גורמים שיכולים להיות זמניים. למשל, 2024 היא שנה שאופיינה בתנאים די ייחודיים. לפחות שני דברים משפיעים שם: גם זה שכל השנה הייתה שנת מלחמה, והיו קיצוצים גדולים מאוד - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי על 2025, מה הביצוע של 2025, ולראות איזה ביצוע היה לכם.  << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דבר נוסף הוא שבסוף שנת 2024, כזכור, ועדת הכספים אישרה פניות ברגע האחרון, וזה השפיע על הביצוע גם כן באופן - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ועדת הכספים. אתם הבאתם את זה ברגע האחרון, לא אנחנו. << אורח >> דן נימני: << אורח >> חבר הכנסת עמאר, הביצוע בשנת 2025 עומד על כמעט 139 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. ואז התקציב קופץ ל-153. קרוב ל-15 מיליון שקלים תוספת. גם כאן אני רוצה לדעת אם יש לכם עובדים דרוזים או לא. יש לכם 221 - - - << אורח >> דן נימני: << אורח >> גם פה ניר מהנציבות יכול - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מישהו מהנציבות יכול לענות לי?  << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האם ניתן לתת את הרשות דיבור לניר? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אדוני היושב-ראש; חבריי חברי הכנסת; ערב טוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי. שאלתי על העובדים, אם יש לך עובדים דרוזים בתוך הנציבות וכמה, ומה זה המיליון הוצאה המותנית בהכנסה בנציבות?  << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אני אענה קודם כול על השאלה הראשונה. יש לנו שני עובדים דרוזים. אחד - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שני עובדים דרוזים מתוך כמה? מתוך 211. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> מתוך 221. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה באחוזים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פחות מ-1%. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> פחות מ-1%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פחות מ-1%. כמה גודלנו באוכלוסייה? 1.8%. למה לא קולטים דרוזים? רק שני דרוזים בכל הנציבות. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אני אציין שהדרוזי אצלנו, מר סאלח שאנן, הוא מנהל אגף בכיר - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, אני מכיר אותו אישית. עובד בכיר, אבל 1%. אני מכיר אותו. למה לא מגייסים עוד עובדים דרוזים? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> תראו, יש, כמו שאתם יודעים, יש חוק ייצוג הולם, ונעשים ניסיונות. לא תמיד ניגשים למכרזים, לא תמיד לוקחים מכרזים. זה שיש יעד – לא אומר שתמיד עומדים בו. אנחנו, כנציבות, מנסים לתת את כל הכלים, גם כלפי יתר המשרדים, כדי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם, הנציבות, צריכים להוות דוגמה, ואם אצלכם לא עומדים בחוק – איך משרדים אחרים יעמדו בחוק? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אני מקבל את ההערה ואעביר הלאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם קצת רצון – יהיו לכם עובדים. קצת רצון, לא הרבה. ואתם הנציבות. אם קשה לכם לגייס עובדים – תדברו איתי, אני אעביר לכם כמה שאתם רוצים. זו לא תהיה בעיה לגייס עובדים. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> קיבלתי את ההערה. לגבי השאלה השנייה, ההוצאה המותנית, יש אצלנו בנציבות את אגף בכיר למידה והדרכה – זה האגף שאחראי על ההדרכה והרווחה בשירות המדינה. כחלק מהפעילות שאנחנו עושים, אנחנו נותנים שירותי הדרכה רוחביים לכלל המשרדים. יש מפעלים עסקיים, שזה גופים חוץ-ממשלתיים, שבגינם יש את ההוצאה המותנית בהכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הם משלמים על ההדרכה הזאת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם משלמים למדינה על ההדרכה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> זאת בדיוק ההוצאה המותנית בהכנסה, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה חוזר על עצמו בכל שנה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. יש לי שתי שאלות. בהמשך לשאלה על הדרכה והשתלמות, מה התקציב של הדרכות והשתלמויות ב-2026? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> איפה? בנציבות עצמה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. כי רשום פה, ב-045501, שבין היתר זה הדרכה והשתלמויות. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> זה כ-800,000 שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 800,000 שקלים לכל השנה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה יש בתוך התוכניות המיוחדות? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> תוכניות מיוחדות זה בעצם תוכנית הצוערים. אתם מכירים "צוערים לשירות המדינה"? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה-זה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> זו תוכנית שהנציבות מפעילה. אלה תוכניות מיוחדות. תוכנית 045502. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, לי יש עוד שאלות. קודם כול, לגבי צוערים לשירות המדינה, עם איזו אוניברסיטה היום יש התקשרות? אני מבין שיש אחת לכמה שנים תהליך תחרותי, של קול קורא או מכרז. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> נכון. במסגרת מודל ההפעלה החדש של תוכנית הצוערים, יצאנו קול קורא למספר אוניברסיטאות – אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק באוניברסיטאות? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> גם האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו יוצרים התקשרות, כאשר כל צוער יכול לבחור ללמוד בכל אחת מהאוניברסיטאות, גם כדי לאפשר תחרות הוגנת וגם כדי לקבל פריסה של כלל האוניברסיטאות בכל הארץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה כולל גם את צוערים לשלטון המקומי, או שזו תוכנית נפרדת? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> לא. זו תוכנית נפרדת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלא מנוהלת על ידיכם? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> היא לא מנוהלת על ידינו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. שאלה נוספת, בנושא המדרשה הלאומית למנהיגות: אני רואה שההתקשרות האחרונה שלכם היא עם לוטם אסטרטגיות ב-2021. יש התקשרות חדשה? כי זה כבר חמש שנים עוד מעט. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> לא. יצאנו למכרז עם ספק שלקחו פעם שנייה. הייתה איתם התקשרות ב-2021, יצאנו למכרז חדש והם שוב לקחו, וההתקשרות הנוכחית שלנו היא איתם שוב. הם פשוט ספק טוב. זה מכרז תחרותי והוגן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני רואה שיש התקשרות עם חברת בינת סמך משנת 2015 בפטור ממכרז, ואתם מבקשים להרחיב אותה עוד פעם. למה לא יוצאים למכרז חדש? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אנחנו בדיוק בתהליך כתיבה של מכרז חדש. זאת בעצם ההערכה האחרונה במסגרת האופציות. זאת הייתה התקשרות לחמש שנים מראש, עם עוד שלוש אופציות. אנחנו עכשיו באופציה האחרונה, וב-2026, אנחנו בעיצומו של כתיבת מכרז חדש. בינת סמך זו החברה שמפעילה את מוקד השירות החיצוני למועמדים. כל המועמדים שניגשים למכרזים בנציבות שירות המדינה – מקבלים מענה ממוקד השירות של בינת סמך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וגם את ה-CRM, נכון? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אנחנו הולכים לשלב במסגרת מוקד השירות גם מערכת CRM חדשה. שני התהליכים האלה קורים ב-2026. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לגבי ההתקשרות בפטור ממכרז עם חברת בי-פרו, גם מ-2014, בכל נושא אסטרטגיית הרפורמה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אין לנו התקשרות עם חברת בי-פרו. מה זה בי-פרו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו חברה שיש לה תהליכי יישום אסטרטגיית הרפורמה באמצעות מתודולוגיות. זו התקשרות מ-2014, אבל אני רואה שהיא עדיין מופיעה אצלכם. היא נגמרה או שהיא עדיין ממשיכה? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> יכול להיות שאתה רואה משהו ברשומות האקסל מההתקשרויות. אין לנו התקשרות כזאת פעילה. היא נגמרה מזמן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. עוד לגבי התקשרויות בפטור ממכרז, אני רואה את כל ההתקשרות של נושא המצוינות הארגונית של ה-EFQM. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> זה לא אצלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפי מה שאני רואה לפניי, יש כוונה להתקשרות. זה לא אצלכם כרגע? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> לא. זה לא אצלנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. לגבי חברת נבו הוצאה לאור, עבור מנויים משרדיים לעובדי נציבות שירות המדינה, איפה עומדת ההתקשרות הזאת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נבו זה מאגר משפטי. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אתה צודק. זה מאגר משפטי, וכל משרד שיש לו לשכה משפטית או יועצים משפטיים משתמש במאגר הזה. זו ההתקשרות עם נבו. גם לנו יש לנו את הלשכה המשפטית - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי – זה קשור לשאלה הקודמת על הנושא של מערך הדיגיטל – יש לכם עדיין התקשרויות ישנות על שרתים? כי אני מבין שחלק מהרפורמה בדיגיטל אמורה לאחד פה את כל האירוע הזה, נכון? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אני אגיד משהו כללי: במסגרת הרפורמה בדיגיטל – זה פרויקט נימבוס, שמובל ביחד מערך הדיגיטל - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רק עוצר פה לגילוי נאות: הסמנכ״לית שנמצאת פה מטעם מערך הדיגיטל היא אחיינית שלי. << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אני אנצל את ההזדמנות כדי להרים למערך הדיגיטל: המהלך של נימבוס שקורה עכשיו אמור לייתר את חוות השרתים. הכול הולך להיות בנימבוס, על ידי שתי הספקיות הזוכות, AWS וגוגל, וחלק מתהליך ההגירה לענן אמור לייתר את חוות השרתים. כמובן שיש בינתיים משרדים שעדיין מחזיקים כמויות שרתים או חוות שרתים כאלה ואחרות, עד שיושלם כל תהליך המיגרציה לענן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, מבחינתכם כרגע, כל המכרזים לענן הם לפני היישום של הרפורמה בדיגיטל, שאמורה לאחד שרתים, נכון? אני צודק? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >>  המטרה שלנו ושל כלל משרדי הממשלה, בהתאם להנחיית מערך הדיגיטל והחשב הכללי, היא להעלות את כל השירותים הדיגיטליים לטכנולוגיית ענן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. עוד שאלה. היה לכם מיזם משותף עם הג'וינט של ישראל בפטור ממכרז – הוא עדיין קיים או שהוא נגמר? << אורח >> ניר אקשטיין: << אורח >> אין לנו כרגע מיזם משותף עם ג'וינט ישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר. זהו, אלה השאלות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? תודה רבה. המשרד לשיתוף פעולה אזורי. << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אציג. רונית רוטנברג ממשרד האוצר. הצעת התקציב למשרד לשיתוף פעולה אזורי לשנת 2026 עומדת על 26,061,000, הרשאה להתחייב של 95 מיליון וכוח אדם של 36.5. נציג את המשרד, ואז כמובן נענה לשאלות.  המשרד לשיתוף פעולה אזורי תומך בפעילות לשיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין מדינות ששוכנות בעיקר באגן הים התיכון, וכן בין מדינת ישראל למדינות חברות בהסכמי אברהם, על מנת לקדם פעולות שיעמיקו את השותפות בין מדינת ישראל לבין שכנותיה, בנושאים של תשתיות, חינוך, אקלים, סייבר ושיתוף פעולה בין-דתי. לדוגמה, הם מבצעים כנסים עם מדינות שכנות בנושא הסייבר, קידום פרויקט שער הירדן, ואירוח של אנשי חינוך מהעולם. זה בגדול. תקציב המשרד עומד בממוצע על 30 מיליון שקלים בשנה. בשנה שעברה היה גידול חד-פעמי, כמו שאתם יכולים לראות.  אני חוזרת למה שאתם רואים בחוברות הכחולות. הביצוע של התקציב בשנת 2024 הוא 33,790,000. כמו שהזכרנו, התקציב בשנת 2025 הוא 43,297,000. זהו, אשמח לענות על שאלות ככל שיש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה הרשאה להתחייב ב-95 מיליון שקלים. מה זה הרשאה להתחייב? אילו פרויקטים יש לכם בהרשאה להתחייב? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> אני אסביר. בכל שנה, ההרשאה להתחייב של המשרד עומדת על 21 מיליון, והשנה יש גידול של עוד 74 מיליון עבור פרויקט שער הירדן. זה פרויקט שהוא בשיתוף של מדינת ירדן ומדינת ישראל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה פרויקט שאני מכיר שמתגלגל כבר 15 שנה לפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי רואה חשבון של הפרויקט הזה ב-2012. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. מה הסטטוס שלו היום? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מושקע בפרויקט הזה עד עכשיו? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> למיטב ידיעתי, הפרויקט הזה לא תוקצב עד היום, והתקציב הזה הוא עבור כביש גישה לאזור התעשייה הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נמצא איתנו בזום? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אלון אטקין, ראש אגף בכיר לכלכלה ופרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי. קודם כול, הפרויקט עד היום יצא כ-60 מיליון שקלים, שזה על בניית הגשר שעובר בין שני הצדדים. זו ההוצאה העיקרית שהייתה עד היום על הפרויקט. הפרויקט התעכב הרבה מאוד שנים, כאשר החסם העיקרי היה התקצוב של כביש גישה. צריך לצאת מכרז של רמ"י על האזור בצד הישראלי. האזור בצד הירדני הוא כבר חי וקיים בצורה מצומצמת, כי הכדאיות הכלכלית שלו נמוכה יחסית בלי הצד הישראלי, אבל הוא קיים.  הצד הישראלי התעכב הרבה מאוד שנים, כי בשביל להוציא את המכרז של רמ"י צריך כביש גישה, שסוף-סוף, אחרי הרבה מאוד שנים, מתוקצב בתקציב 2026. זו הרשאה להתחייב בסך 70 מיליון שקלים, שזה היה התנאי של רמ"י בשביל לפרסם את המכרז – תנאי מוצדק. הם אמרו: "אין טעם לפרסם מכרז אם אין איך להגיע לשם". עכשיו לראשונה הכביש תוקצב, ואנחנו יכולים להתקדם עם הפרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה הוא תוקצב? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כביש הגישה? ב-70 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה לכמה זמן? לכמה שנים? מתי?  << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אנחנו מניחים שהביצוע של הכביש ייקח בין שנתיים לשנתיים וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-70 מיליון השקלים זה רק לשנה או בכלל? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לא, 70מיליון שקלים זה הרשאה להתחייב. זה לסלילה של הכביש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לכל התוכנית של הכביש, כן? כולל הסלילה, כולל הכול? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כל ההרשאה תחויב השנה, והמזומן בגין ההרשאה יצא, כמו שאלון הזכיר, בתוך שנתיים וחצי. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אילו פרויקטים אתם עושים עם הרשות הפלסטינית? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כרגע הנחיית השר היא לא לעשות פעילויות עם הרשות הפלסטינית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא עושים שום פרויקט? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כרגע אנחנו לא עושים שום פרויקט. זו ההנחיה של השר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתם לא השקעתם בהקמת מגרשי כדורגל שם? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לא. שאלת אותי את זה בעבר, ועשיתי תחקיר בעניין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אני קיבלתי מידע שאתם עושים מגרשי כדורגל שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה משרד אחר לדעתי. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אני עשיתי תחקיר מעמיק, חבר הכנסת, ולא שמנו כסף על אף מגרש כדורגל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה זוכר את השאלה שלי משנה שעברה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה בטח מיקי זוהר. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כן, ואחר כך הלכתי ובדקתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תבדוק טוב. אני אומר לך שכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך שזה כבר לא במגרש שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה במגרש של מי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יודע, אבל זה לא אצלו במגרש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם יכולים לתת לנו איזו דוגמה שאתם עושים בשיתוף פעולה אזורי, שמצריכה משרד כזה עם תקציב כזה? אילו דברים אתם עושים בשיתוף פעולה אזורי? איזה משהו גדול שאנחנו ראינו ב-2025 של שיתוף פעולה אזורי? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> הפרויקט הגדול שלנו זה פרויקט שער הירדן, שבאמת היה תקוע הרבה שנים. זה הפרויקט התשתיתי הגדול שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התפקיד של המשרד זה לא תשתיות. אני מדבר על שיתוף פעולה אזורי, לא תשתית. התפקיד של המשרד הוא לא לבנות תשתיות, אלא לשתף פעולה אזורית. שיתוף. תגידו לי על פרויקט אחד שעשיתם במשרד של שיתוף פעולה אזורי – כמו שאת אמרת עם הסכמי אברהם. משהו שאנחנו נרגיש אותו. תגידו לי, "ב-2025 השקענו 10 מיליון שקלים בשיתוף פעולה X עם מדינה מסוימת". << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> הלוואי שהיה לי את עשרות מיליוני השקלים שאתה מדבר עליהם. אין לי את עשרות מיליוני השקלים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אני צריך משרד עם תקציב כזה? בשביל לבנות תשתיות? אני אלך לנתיבי ישראל והם יעשו את הכביש, בלי להקים משרד ולהשקיע 43 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חמד, אתה שואל, ואני רואה שהוא רוצה לענות לך. בוא נראה. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כן, אני אשמח להתייחס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בבקשה. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> מה זה "תשתיות"? זה פרויקט כלכלי. זה אזור תעשייה ותעסוקה משותף. אין משרד אחר שמייצר דברים כאלה, שפועל מול מדינות שכנות בשביל לייצר פרויקט כלכלי משותף מהסוג הזה. זה לא יושב אצל אף משרד אחר.  כשאנחנו מדברים על איימאק, יש הרבה מאוד משרדים שמעורבים באיימאק, וזה מתחלק בין המשרדים. אני מקווה שתהיה החלטת ממשלה שתחלק כמו שצריך; עובדים על זה בשביל שנחלק את הסמכויות ואת התפקידים כמו שצריך בין המשרדים השונים, ונוכל להתקדם.  שוב, זה פרויקט כלכלי משותף. התשתיות נדרשות. אלה רוב הדברים שאנחנו עושים. יש לנו עשרות, אם לא מאות פעילויות בשנה, כשהרבה מאוד מהן הן פעילויות בהיקפים קטנים של עם לעם, פעילויות של People to People. זה נעשה בין אם באמצעות רשויות מקומיות ובין אם דרך האקדמיה –קולות קוראים לרשויות מקומיות, קולות קוראים לאקדמיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דוגמה אחת? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> דוגמה אחת? יש לנו הרבה מאוד פעילויות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחת. אני לא רוצה הרבה. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> בשבועיים האחרונים היה אירוע באילת בתחום הצפרות. זה אירוע ספציפי. יש הרבה מאוד אירועים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אילו מדינות השתתפו?  << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> השתתפו מאזרבייג'ן, מקזחסטן, מגיאורגיה, מיוון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאזרבייג'ן יש גם משהו עם תוכנית חינוכית, נכון? איזה משהו עם שיתוף פעולה בתוכניות לימוד, נכון? אני זוכר שראיתי פרסום על זה. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> בחודש האחרון היו לנו שתי משלחות שעשו הכשרות של שבועיים. אחת מקוסובו, שעשתה שבועיים הכשרה בתחום חינוך אקלימי – קרוב ל-20 נציגים שהיו בארץ במשך שבועיים, גורמי חינוך. אותו הדבר מקזחסטן – הייתה משלחת בתחילת החודש, שהייתה בארץ שבועיים, בנושא של חינוך מיוחד, שבאים לישראל ולומדים. אלה אנשי חינוך בדרגים הבכירים, גם אנשי חינוך וגם מהממשל שהגיעו לארץ. הם נפגשו עם אנשי משרד החינוך בישראל, בתחום של חינוך מיוחד, ובתחום של חינוך אקלימי זה משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, עם סיורי שטח. הם מגיעים לארץ, עושים הכשרות בישראל, לוקחים את זה אחר כך וגם ממשיכים עם זה. עכשיו, בתקופה הזאת, מתקיימת הכשרה משותפת לצעירים ישראלים, יוונים וקפריסאים בתחום הסייבר. שוב, חתמנו גם על הסכם סביב זה, וזה פרויקט משולש, שרובו נעשה מרחוק. היה מפגש אחד שהיה בקפריסין, של כל המשתתפים, ויהיה מפגש נוסף. שוב, המטרה שלנו היא גם ההכשרה אבל גם יצירת קשר ארוך טווח בין המשתתפים, כדי שזה לא יהיה רק משהו חד-פעמי, אלא שיהיו לזה גם קשרים בהמשך. יש לנו עשרות פעילויות כאלה בשנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הורדתם את התקציב ל-26 מיליון שקל? אם נלך רק על העובדים עכשיו, יש לך 36.5 עובדים, שהעלות שלהם היא לא פחות מ-10 ומשהו מיליון שקלים – בסך הכול יש לך תקציב של 15, 14, 12 מיליון שקלים. אין לך תקציב בכלל. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> קודם כול, אני חושב שצריך לתת לי תקציב הרבה יותר גדול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתה לא דורש תקציב יותר גדול, אם אתה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנים קודמות המשרד היה מתוקצב יותר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באילו שנים? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לזכות משרד האוצר ייאמר שהשנה הם נתנו לנו עוד 70 מיליון שקלים שלא היו לנו בעבר לטובת פרויקט הדגל, פרויקט שער הירדן. מבחינתנו, זה הפרויקט שהכי חשוב לקדם אותו, והוא בא בראש סדרי עדיפויות, וכן יש לנו תקציב יותר גדול עקב התוספת הזאת.  אנחנו גם מבינים את המצב ואת הלחצים התקציביים הקיימים. מבחינתי, הייתי נותן לנו הרבה יותר, אבל אני יכול - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, 36 עובדים, אם ניתן לכל אחד – 2 מיליון וסגרנו את התקציב. סגרנו את המשרד. זה משרד כל כך קטן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, מה זה התקשרות עם עמותת אור תורה על בית המדרש הבין-דתי, המיזם המשותף? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> זה מיזם משותף שאנחנו עושים לשיח בין-דתי. זה מיזם משותף של המשרד עם אור תורה סטון, שבו המשרד שם עד 50% מהתקציב והגוף השותף שם 50% לפחות. בעצם זה 50%-50%. זה פרויקט לשלוש שנים של פיתוח שיח בין-דתי, בין אנשי דת יהודים ומוסלמים בעיקר, אבל גם נוצרים וגם מעוד דתות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא גם דרוזים? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> בהחלט גם דרוזים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דואג שיהיו גם דרוזים שם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 1.7% צריכים להיות דרוזים. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בלייצר שיח במקומות שאפשר, ולדחוף שיח חיובי בין דתות. אנחנו לא חושבים שדתות צריכות להיות רק כאלה שמפרידות – אנחנו חושבים שזה יכול גם לפתח שיח חיובי ולייצר שיח טוב בנעימים. זה הרעיון של הפרויקט הזה. הוא כולל לא מעט מפגשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להגיד שזה בהחלט רוח הדברים שהשר אמסלם מצליח להעביר במליאת הכנסת. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אני אזכיר שבאחת מהשותפות שלנו להסכמי אברהם, איחוד האמירויות, מאמינים בזה מאוד ומקדמים מאוד את הנושא הזה. הם הקימו את בית אברהם, שזה מרכז משולש מוסלמי-נוצרי-יהודי שהוא מרשים מאוד, ושוב, אנחנו חושבים שזה פתח מאוד טוב לייצר שיח חיובי אל מול כל השנאה שקיימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש משלחות מהמדינות הסמוכות לנו, כמו ירדן, שאיתן יש את שיתוף הפעולה, שמגיעים לפה, לארץ, וגם ההפך? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> קודם כול, מה-07 באוקטובר הייתה עצירה בהקשר הזה, והשיח עם הירדנים – שוב, אני לא רוצה להרחיב בהקשר הזה כרגע, אבל השיח התחדש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מנסה להבין את מה שאמרת על המפגש בין דתות. איך נעשה המפגש הזה? מאילו מדינות? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> נציגים מכל מדינות האזור. שוב, אנחנו מממנים את החלק שהוא עם מדינות האזור. יש גם אנשי דת ממדינות נוספות, פשוט זה בחלק של המימון של אור תורה סטון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. תודה רבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להתייחס לתמיכה של פורום המשפחות השכולות למען שלום משנה שעברה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> זה לא משנה שעברה, זה משנת 2022. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כתוב לי 2025. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> זה חלק מהתמיכות לפי 3(א). אנחנו מפרסמים מבחני תמיכה 3(א). התמיכה היא לפי קריטריונים שקופים, שוויוניים לחלוטין. הם קיבלו תמיכה כמו עשרות עמותות אחרות, אבל זו תמיכה מלפני מספר שנים. זה לא משהו חדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. קודם כול, למרות הרגישות המיוחדת שאני חש כלפי פרויקט שער ירדן, אני לא בטוח שבמצב הפיסקלי של מדינת ישראל זו השנה הנכונה לשים 70 מיליון שקלים לבניית הגשר. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> זה אף פעם לא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השנה יכול להיות שזה במיוחד לא הזמן, אבל זו לא החלטה שלי. ממה נבע הגידול בתקציב המשרד לעומת התקציב המקורי בשנה שעברה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> עודפים. המשרד מקבל עודפים כל שנה.  << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש עודפים גם השנה? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן, העודפים השנה, זה תלוי כמה הממשלה תחליט, אבל הם בערך 18 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת "כמה הממשלה תחליט"? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כמה עודפים הממשלה תחליט להעביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אבל עקרונית יש 18 מיליון? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> משהו כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתוך כמה, בסופו של דבר? זה בערך 20% או 30% אפילו? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן. צריך להגיד שאלה עודפים שמתגלגלים משנה לשנה. בכל שנה, זה בערך הסכום של העודפים, בגלל שאלה פרויקטים שהם חוצי-שנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> העודפים מחויבים? << אורח >> רונית רוטנברג: << אורח >> כן, אלה עודפים מחויבים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל ביעדים של המשרד בחוברת, ואני רוצה שתרחיבו לי קצת לגבי שני יעדים. קודם כול, חיזוק שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לטובת שיתוף פעולה אזורי – מה הכוונה? ו-"המשרד ישמש למרכז למידה, מחקר והדרכה בנושא שיתוף פעולה אזורי"? ושאלה נוספת: אמרת על כנס הצפרות, וזה מעניין אותי מאוד. מה עשיתם בכנס הצפרות במסגרת שיתוף פעולה אזורי? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> אני אתחיל מהסוף. יש את מרכז הצפרות באילת, שיושב על אחד ממוקדי מעבר ונדידת הציפורים בעולם. אנחנו מתקדמים מאוד בתחום הזה. מרכז הצפרות שם מקיים מפגשים, הדרכות ותחרויות, שמגיעים אליהם עשרות אנשי צפרות מהמובילים בעולם. אצלנו, אנחנו מאמנים את מי שממדינות האזור. זה רלוונטי לכולם. אלה גם הכשרות על איך מפתחים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה מדינות השתתפו? אתה זוכר? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> במפגש האחרון, לפני איזה שבועיים, היו 19 צפרים, אני חושב מ-12 מדינות או משהו כזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מופעל באמצעות מועצה אזורית אילות? מי הגורם המממן פה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> עיריית אילת. זה לגבי הצפרות. בנושא של ההדרכות והמידע, אנחנו אוספים מידע מהרבה מאוד מקורות. כשאנחנו מדברים עם גורמים אחרים – גם משרדי ממשלה, אבל גם הרבה מאוד מגזר פרטי ועמותות וכו' – יש הרבה מאוד פעילויות שמתבצעות, ואף אחד לא מכיר את מה שהאחרים עושים.  אנחנו עובדים על לכנס את כל הנתונים, או כמה שיותר מהנתונים, בשביל לייצר מידע רחב ונגיש ככל האפשר לגופים השונים, ולכל מי שעוסק ומתעניין בנושא של שיתוף פעולה אזורי. השאלה הראשונה שלך הייתה על שיתוף פעולה בין משרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> זה דווקא משהו שהוא ייחודי מאוד, כי להרבה מאוד משרדים יש קש״חים, ויש להם עניין בלעשות שיתופי פעולה, אבל זה תמיד הדבר האחרון שמגיעים אליו. אנחנו מייצרים פעילויות עם הרבה מאוד משרדים שלא היו מתקיימות אילולא כן, ושהמשרדים מעוניינים בהן מאוד. אנחנו חולקים את התקציב בדרך כלל, ועושים את זה ביחד. אני יכול לתת כמה דוגמאות אם אתה רוצה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה האמיתית היא, האם צריך עוד משרד ממשלתי שייצר פעילויות ושיתופי פעולה בין משרדי הממשלה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לא. כל הפעילויות שאני יכול לתת לך דוגמאות עליהן הן פעילויות שלא היו יוצאות לפועל ולא מתרחשות אלמלא החיבור שאנחנו יוצרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למשל? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> למשל, הנושא של הכשרת סייבר, זה שיתוף פעולה שלנו יחד עם משרד העבודה ומערך הסייבר, ושני הגופים שמחו מאוד לקיים את זה. בלי הדחיפה והיצירה של שיתוף הפעולה הזה – זה לא היה מתקיים. זו דוגמה.  דוגמה נוספת היא פרויקט להדברה ביולוגית. יש פרויקט כזה שמתקיים בישראל, בשיתוף פעולה שלנו עם משרד החקלאות. היום כבר יש יותר מ-10 מדינות ששותפות בפרויקט הזה. זה פרויקט שמתרחב מאוד, וזה בסיוע שלנו.  יש לנו פרויקטים משותפים, למשל, בנושא הכשרות שדיברתי עליהן, בתחום החינוך המיוחד והחינוך האקלימי, שאנחנו עושים יחד עם משרד החינוך, עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד החוץ. אלה פרויקטים שלא היו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שוב, השאלה שלי היא אמיתית: האם לא מספיקה איזושהי ועדה בין-משרדית כדי לייצר את זה, ולא משרד ממשלתי נפרד? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לא. הדברים האלה פשוט לא היו קורים. אלה דברים שפשוט לא היו מתקיימים ולא - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל זה לא משרד, אתה מבין? זה לא נפח של משרד באמת. זה תקציב אולי במשרד רוה"מ. בכסף שיש לתקציב רוה״מ – שיעשה פרויקטים שקרובים לליבו. לא צריך להחזיק בשביל זה 35 תקנים ולשכה של שר.  אני רוצה לשאול אותך שאלה, בגלל שאתם המשרד לשיתוף - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה לי עוד שאלה לפני, לגבי מרכז הלמידה. מה הכוונה – "המשרד ישמש למרכז למידה, מחקר והדרכה בנושא שיתוף פעולה אזורי"? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> שוב, זה תהליך. קודם כול, התחלנו באיסוף של הנתונים, בריכוז שלהם וביצירת מידע. אנחנו עושים את זה. במקביל, יש לנו שולחנות עגולים שאנחנו עושים. למשל, היה לנו שולחנות עגולים בתחום - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו מטרה עתידית, או שאתם כבר משמשים כמרכז למידה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> לא, אנחנו כבר. היו לנו שולחנות עגולים של 60-70 אנשי אקדמיה בישראל, לפני שלושה שבועות, שהפגשנו אותם. כולם מתעניינים ועוסקים בזה, ואנחנו יצרנו ביניהם את הקשר. אנחנו יוצרים את הקשרים ביניהם ומספקים להם את המידע שמאפשר להם לעבוד ביחד ולהרחיב מאוד את הפעילות שלהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ושאלה האחרונה: אתה יכול לתת לי את התקציב של הנסיעות לחו״ל של השר בשנה שעברה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> ניסיתי לאסוף את זה היום, ועוד לא קיבלתי את הנתונים. אני אוכל להעביר לכם את זה בהמשך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אני אשמח. תוכל להעביר את זה לוועדה? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> כן, בהחלט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשמח לשאול כמה שאלות שלא נמצאות בדברי ההסבר. בסוף, זה משרד לשיתוף פעולה אזורי. אנחנו אחרי הסכמי אברהם, שהוא הסכם אזורי. אנחנו עם אסטרטגיה לאומית להרחיב את יחסי המסחר ושיתופי הפעולה עם הודו – בקטע אזורי, לא במובן של איימאק, למשל, שזה פרוזדור כלכלי אזורי שעובר דרך האמירויות, מהודו, ועוקף את החות'ים. זה פרויקט אסטרטגי, ואנחנו אולי נזכה להסכמי אברהם 2. עכשיו, אלה הסכמים אזוריים. אני רוצה לדעת אם המשרד הזה מעורב בהסכמים מסדר גודל כזה, ועושה משהו? גם בנושא הלמידה ושיתופי פעולה, רציתי לדעת אם אתם מודעים, למשל, לחרם האקדמי שחווים הרבה מאוד מהאקדמאים בישראל? שוב, הבמה של זה היא לא במשרד הזה, אבל פשוט ציינת את העובדה שאתם עוזרים לחוקרים. השאלה היא אם זה גם משהו שאתם מתעסקים בו. כלומר, אם כבר המשרד לשיתוף פעולה אזורי – זה אחד מהדברים שהייתי שמחה לדעת אם אתם מעורבים בהם. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> התשובה היא כן. קודם כול, יש לנו קול קורא לאקדמיה, שכלל בשנה שעברה סדר גודל של 6.5-7 מיליון שקלים – אצלנו זה הרבה מאוד מהתקציב, זה דגש גדול מאוד – שנועד למחקרים, כנסים וחילופי סטודנטים. יש עשרות סטודנטים ממדינות האזור שמגיעים ולומדים בישראל, מקבלים מלגות ומגיעים ללמוד פה, ואחרי שהם יוצאים מפה – הם גם הופכים לשגרירים שלנו במדינות שלהם כשהם נתקלים בזה. זה דבר אחד. יש גם כנסים. כשמדברים על איימאק, למשל, חלק מהכנסים עוסקים בפיתוח של שיתופי פעולה בפרויקטים גדולים מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להסביר? איזה כנס עשיתם שמקדם את איימאק? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> בשנה הקרובה יש כנסים שצפויים להתרחש שעוסקים גם באיימאק. אני עוד לא יכול לפרט.  << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה שלי היא: האם השר מעורב במגעים הממשלתיים של הסכמי אברהם 1, 2, איימאק? המשרד הזה נקרא "המשרד לשיתוף פעולה אזורי". זה כמו קובץ של כל מיני קולות קוראים, מלגות ופעולות, שחלקם שייכים למשרד החינוך וחלקם שייכים למשרד המדע. אני לא באה לדבר אליך בצורה לא מכבדת, אבל זה לא כשמו. זה אפילו גם לא - - - << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> קודם כול, רוב הפעילויות שדיברתי עליהן לא היו מתרחשות ולא היו קורות - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תשובה. מה שצריך לעשות – צריך לעשות במשרד, ואם לא עושים – באים בטענות למשרד. לא מקימים בשביל זה משרד "כולבויניק". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה את רוצה ממנו? הוא לא החליט להקים את המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה שיספר אם הוא מעורב בהסכמים לשיתופי פעולה אזוריים, אם השר עושה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא קיבל את ההחלטה אם להקים את המשרד או לא להקים את המשרד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת, מי שקיבל את ההחלטה להקים את המשרד היה נתניהו לשמעון פרס ב-2009, אם אני לא טועה, נכון? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רגע, יש לי שאלה פה. סליחה, אורית סיימת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שרון הקים את המשרד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא רק לא השיב לי אם השר המעורב, ובזה אני אסיים. << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> קודם כול, כל הפעילות של המשרד היא בהתאם להנחיות השר. מעבר לזה, בהקשר לעלויות של הנסיעות ששאלתם לגביהן, הנסיעות של השר הן בדרך כלל עם חברות ממשלתיות. הוא עשה נסיעות לאזרבייג'ן, לאוזבקיסטן וקזחסטן עם הרשות ועם הרבה מאוד חברות ממשלתיות, בשביל לייצר שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לבין מדינות האזור, ובשביל לייצר קשרים ולפתח אותם בתחום הזה. כלומר, הוא כן לוקח ומשלב את שני הדברים האלה.  שוב, אני לא מדבר על השר, אבל יש הרבה מאוד פעילויות של השר, וכל פעילות שהמשרד עושה היא כמובן פעילות שהשר מנחה לבצע אותה. הוא מגדיר את המדיניות של המשרד, והמשרד פועל בהתאם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שבתוך התקציב שפירטתם יש, בנוסף ל-26 מיליון, 95 מיליון בהרשאה להתחייב, כאשר מתוך זה – 70 מיליון זה אזור הסחר. אני צודק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה שער הירדן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שער הירדן. מה זה ה-25 מיליון האחרים? זה משהו רב-שנתי? << אורח >> אלון אטקין: << אורח >> ה-25 מיליון האחרים זה שילוב של הוצאות שכר ותפעול, ומזומן עבור פעילויות - - - << אורח >> עידו מור: << אורח >> אלון, סליחה, עידו מור, אגף תקציבים. זה לא מדויק. 25 מיליון השקלים הנוספים זה הרשאה להתחייב בעבור הקולות הקוראים והפעילות השוטפת של המשרד. השכר לא יוצא - - -. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. סיימנו עם זה. אנחנו עוברים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לחזור למערך הדיגיטל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. מי נמצא ממערך הדיגיטל? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> שלומי מאגף התקציבים. נמצאת איתי פה עדי טור פז ממערך הדיגיטל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציג את המערך? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הצגנו את זה לוועדה גם אתמול, אבל כמובן שנשמח לבוא ולפרט שוב. תקציב מערך השנה עומד על 534,000 שקלים ו-400,000, כולל ועוד 6.5 מיליון הוצאה מותנית בהכנסה. סך תקני כוח אדם – 117. הגידול הוא 150 מיליון במזומן, עקב מערך דיגיטל, שרובו ככולו הולך לפרויקט המעבר לענן של תוכנית נימבוס. נשמח לפרט על הפרויקט. עדי, אולי תציגי כמה מילים. כפי שהצגנו, הגידול העיקרי הוא כ-150 מיליון, רובו ככולו עובר עבור פרויקט המעבר לענן של נימבוס. עדי הציגה את זה אתמול, אבל היא נמצאת איתנו פה גם עכשיו כדי להרחיב על הפרויקט ועל כל החלקים שאותו מערך מבצע ועתיד לבצע השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא התחיל בשנה שעברה? כי אני זוכר שגם בשנה שעברה אמרתם, עם הגידול - - - << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> המעבר לענן זה מעבר שהוא רב-שנתי. זה אירוע תקדימי וגדול שקורה בממשלה, ואנחנו נמשיך לעבוד עליו גם הרבה שנים קדימה. בכל שנה אנחנו מסיימים עוד היבט ועוברים קדימה. אין - - - במעבר לדיגיטציה. אנחנו תמיד רודפים אחרי השוק בהיבט הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בין היעדים המרכזיים יש פה את הורדת הנטל הביורוקרטי על האזרחים ועל העסקים. אילו פעולות מתוכננות ל-2026 בתחום הזה? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> במסגרת החלטת משנה 2273, שעברה לפני קצת יותר משנה בחוק ההסדרים הקודם, הוחלט על חיוב שירותים דיגיטליים. אחרי ההחלטה גם היה תיקון חקיקה לחוק התקשורת הדיגיטלית, והוחלט על חיוב שירותים דיגיטליים. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו עושים זה למפות את מצב השירותים שיש בכל משרדי הממשלה, ולסייע למשרדים לקדם שירותים בצורה דיגיטלית – כמה שפחות דברים שצריך להגיע עבורם פיזית, בהתאם למגבלות קיימות כמובן. עם זאת, יש עדיין לא מעט שירותים, לצערנו, שאפשר להפוך אותם לדיגיטליים ואינם דיגיטליים עדיין. בין הדוגמאות שאני יכולה לתת בהקשר לעסקים, למשל, זה הסיפור של רישוי עסקים, מהלך שמובל במערך הדיגיטל, שכל התהליך בהתאם כולו יהפוך להיות דיגיטלי 100% אל מול כל הרשויות המקומיות כדי לסייע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי זה צפוי לקרות? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> המהלך יתקדם בשלבים, ואנחנו מקווים שעד סוף השנה הקרובה אנחנו נהיה במצב שבו מרבית הרשויות כבר יוכלו לעבור לדיגיטציה מלאה של רישוי עסקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ויש פה יעד שאפתני מאוד, בטח בהקשר להרכב הממשלה הנוכחי – העלאת האפקטיביות הממשלתית. מה הכוונה? ובעיקר, אם יש פה משהו מיידי שאפשר לספר עליו. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> בתוך המהלכים שאותם אנחנו מקדמים במערכת, אנחנו מתעסקים, במסגרת מה ששלומי ציין קודם, במפת הדרכים לענן – מעבר הממשלה לענן בצורה רחבה. זו עשייה שלנו מול כל משרדי הממשלה, לגיבוש תהליך של מעבר לענן, על מנת לייצר תהליכים דיגיטליים יותר אפקטיביים. בין הדברים שאנחנו מתעסקים בהם יש הסתכלות רוחבית בין משרדי הממשלה על תהליכים שהם דומים, אבל היום, בדור הישן של תהליכים דיגיטליים, כל משרד עשה אותם לעצמו. היום, אם אנחנו מסתכלים, למשל, על נושא של רישוי מקצועות, יש מעל 10 משרדים שמתעסקים בצורות כאלה ואחרות ברישוי מקצועות. אם התהליך יהיה אחוד, בזכות זה שאנחנו נהיה בענן, אנחנו גם נחסוך הרבה מאוד עשייה למשרדים וגם נייצר תהליך הרבה יותר נוח וטבעי לאזרחים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, יהיה איזשהו מקום אחיד לרישוי כל המקצועות? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> כן. זה לא יהיה בהכרח מקום אחיד. זאת אומרת, כל אחד יוכל עדיין לעבוד מול המשרד, אבל התהליך יהיה בצורה אחידה. ונוסיף לזה, כמובן, רכיב משמעותי מאוד, שזה רכיבי בינה מלאכותית, שיכולים לייעל הרבה מאוד תהליכים שלנו. אני אתן לזה גם דוגמה אחת: פרויקט שנקרא "אבינום", שכבר הוטמע במשרד אחד והוטמע במשרדים נוספים, לחסוך או לייצר תהליך הרבה יותר מהיר ואוטומטי של ועדות. יש היום מאות ועדות שתושבים, אזרחים, צריכים להגיע אליהן בשביל לקבל זכאות לכל מיני דברים מול הממשלה. ברגע שהוועדות ייעזרו בבינה מלאכותית שמייצרת בדיקה מוקדמת, לפעמים של אלפי מסמכים, זה יהיה חיסכון גדול מאוד. אנחנו נייצר אפקטיביות הרבה יותר גדולה במתן שירות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מגבירים את האפקטיביות ומצמצמים את התהליכים הביורוקרטיים? באמצעות מה? איך אתם מורידים את הנטל הביורוקרטי? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> בעזרת דיגיטציה של שירותים. אנחנו עושים שירות שהוא דיגיטלי, בצורה של "Ask Once", שגם זה עבר בהחלטת ממשלה שמוצמדת לתהליך התקציב הנוכחי. אם שואלים בן אדם רק פעם אחת מה השם שלו, מה מספר תעודת הזהות שלו ומה הכתובת שבה הוא גר, כי זה מופיע גם במרשם האוכלוסין, והוא לא צריך בכל פעם למלא את כל הטפסים מההתחלה – זה יהיה שינוי משמעותי מאוד, שאותו אנחנו פותרים דרך מעבר לשירות דיגיטלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין ספק. את יכולה להרחיב טיפה על פרויקט קמפוס IL? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> כן, בשמחה. קמפוס IL זה בית הספר לדיגיטל שפיתוח לקהל הרחב. הפרויקט קיים כבר לא מעט שנים, ומשנה לשנה אנחנו מוסיפים, בעזרת גופים ציבוריים שונים – גם אוניברסיטאות, מכללות וגם משרדי ממשלה שונים – קורסים נוספים שמאפשרים למידה בחינם לכל מי שרוצה, באתר פתוח.  יש עשרות אלפי משתמשים בכל רגע נתון. אלה באמת נתונים מרשימים מאוד של הכניסות לקמפוס, ואפשר לקבל קרדיטציה על קורסים שנעשים שם. אחד הקורסים המובילים המבוקשים ביותר זה קורס שנקרא "הפסיכומטרי של המדינה". זה קורס הכנה לפסיכומטרי שהוא חינמי לחלוטין, אלא אם רוצים להוסיף רכיבים של "שיעורים פרטיים", נקרא לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מערך הדיגיטל מפעיל את זה? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> מערך הדיגיטל מפעיל את הקורס במסגרת קמפוס IL, ויש אלפי תלמידים בשנה. זה קורס ברמה גבוהה מאוד, עם פידבקים טובים מאוד מתלמידים שמקבלים ציונים טובים מאוד, ובעצם סוג של שבר את השוק, שהיה חזק מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי כמה וכמה חברים שהיו להם עסקים בתחום הזה. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> עבור הציבור זה בהחלט שינוי משמעותי מאוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמו "קידום" וכאלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה יואל גבע בחינם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? סיימנו? תודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש שאלות. אני לא שאלתי. יש לי שאלה שנוגעת לכל היעדים שלכם. כמה זמן המערך הזה כבר קיים? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> מערך הדיגיטל הוקם לפני ארבע שנים; איחוד של מספר יחידות ממשלתיות שהפכו להיות מערך אחד, - - - ארגוני שלם, לפני ארבע שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. יש לכם תוכנית עם יעדים מדידים? כי יש פה הרבה מאוד מטרות – הורדת נטל ביורוקרטי, העלאת אפקטיביות, קידום מעבר. זה לא סוד שאתם עושים עבודה חשובה מאוד, אבל לא מרגישים בצורה נאותה את האימפקט כמו שהיינו רוצים להרגיש. ואני מניחה שאת מסכימה איתי, למעט איים מסוימים. ובמדינת ההייטק, לא מרגישים הרבה דיגיטציה כראוי.  קודם כול, השאלה שלי, האם יש לכם תוכנית רב-שנתית עם יעדים מדידים? מה יהיה מבחינתכם, לשנת 2026, תוצאה טובה של הורדת נטל ביורוקרטי? מה היעד, כמותית? חצי מזמן הגישה? גישה 24/7? מה המדד שלכם? מה המדד להעלאת האפקטיביות הממשלתית? מה המדד לקידום תשתיות טכנולוגיות? מה אתם מתכננים לעשות? כי עוברת שנה ועוברת עוד שנה, ויש כאן הרבה מאוד כסף. עזבי שאני חושבת שזה צריך להיות, ארגונית, ביחד עם עוד משרד אחד, כל הסוגים של - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בשבילה, אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, למה? אני רוצה לדעת מה היעד שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשאלי שאלות שהיא תוכל לענות לך עליהן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי, מה היעד המדיד של התוכנית עבודה שלהם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו רק מדיניות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור למדיניות. זו תוכנית ביצוע. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> אני אתייחס ליעדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו מדיניות, אבל היא אמורה ליישם אותה. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> למערכת בהחלט יש יעדים מדידים על כלל הפעילויות. הם גם מפורטים בתוכניות העבודה שאנחנו מפרסמים במסגרת ממשל וחברה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה לתת לי דוגמה אחת? בשנה שעברה עמדתם ביעדים כמותיים שקבעתם לעצמכם? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תני לי דוגמה ליעד שלכם. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> היעדים הם מגוונים מאוד, ויש בהם ממשקים רבים. יש יעדים שקשורים לקמפוס IL, כמו ששאלתם קודם; יש יעדים שקשורים לעולמות של הכללה דיגיטלית – מה שאנחנו קוראים לו "הטמעת אוריינות דיגיטלית בקרב הציבור"; ויש, כמובן, יעדים של קידום שירותים דיגיטליים, כמה שיותר שירותים שיאפשרו גישה דיגיטלית - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היעד בהטמעת אוריינות דיגיטלית, למשל, שמתוקצב פה? מה היעד שלכם? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> אני תכף אפתח אותו, כדי שיהיה לנגד עיניי, ואגיד לך בדיוק. זה מופיע בתוכנית של האזרחים הוותיקים. אני אתן דוגמה ליעד אחר. הזכרתם את קמפוס IL, אז אני אתן דוגמה עכשיו – רשומים כרגע בקמפוס IL 1.1 מיליון אנשים. היעד של השנה הוא 1.4 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכמה לכמה? מי? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> 1.4 מיליון משתמשים בקמפוס IL. יישומי בינה מלאכותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתוך כמה? כלומר, מה העלייה שם?  << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעלות מ-1.1 מיליון ל-1.4 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, בכל השנה הבאה זה עוד 300,000 איש? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> כן. להגיע למיליון היה החלק המסיבי ביותר. עכשיו הקמפוס זה כבר פרויקט שקיים הרבה מאוד שנים, ועלייה בעוד 300,000 איש זו עלייה מסיבית מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, זאת אומרת שיש יעדים. עכשיו יש לי שאלה לגבי הסעיף של הבינה המלאכותית. אני רוצה שתסבירי לי מה זה קידום משילות דאטה, פיתוח אסטרטגיית דאטה וקידום טכנולוגיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את הסעיף הזה עשינו אתמול. חבר הכנסת בליאק ביקש, ואמר שיש לו מספר שאלות בודדות לנושא הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו השאלה האחרונה שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, אם זו האחרונה – בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר "קידום משילות דאטה"? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> המשמעות של "משילות דאטה" זו הבנה של מה החוקים החלים על מידע ממשלתי שנאסף בעידן הענן. אנחנו מבינים ששרתים לא נמצאים רק בישראל. יש כללים שלמים שקשורים לעניין הזה של איפה נשמר המידע, ואם יש מידע ממשלתי שנשמר מחוץ למדינת ישראל – צריך להבין שעדיין חלים עליו כל ההנחיות וכל הכללים של מדינת ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו ריבונות דיגיטלית? למשל, שלא יהיה את האירוע הזה שהורידו את הענן על המידע הביטחוני שהיה לנו? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> בדיוק. למשל זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם עושים את זה? לא מטה בינה מלאכותית? << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> לא. מטה בינה מלאכותית מתעסקים בהיבטים של המשק, ומה שאנחנו מתעסקים בו זה היבטים של מידע ממשלתי. זו ההבחנה בין שני הגופים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שתצטרכו גם חקיקה בנושא הזה, את יודעת. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> נכון. בחלק מהדברים אנחנו גם מקדמים חקיקה, במקומות שזה נדרש, כמובן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סיימתי, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לנתיב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עדי, תודה. היה תענוג. << אורח >> עדי טור פז: << אורח >> תודה. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> שלומי רוט, אגף תקציבים. תוכנית 045901 נתיב, 84,774 אלפי שקלים בהוצאה. 74 תקנים ו-14 תקני - - -. הגידול ביחס השנה שעברה הוא של כ-18 מיליון שקלים, מתוכו 2 מיליון שקלים עבור גידול בשכר, בעצם התאמת שכר לביצוע, 7 מיליון עבור מחשוב, ו-9 מיליון עבור גידול בפעילות בחו״ל. אני אציין שתקציב נתיב חזר, אחרי מלחמת רוסיה-אוקראינה, לנפח פעילות מלא, כמו שהיה בשנים הקודמות, ופתיחה של שתי שלוחות חדשות באוקראינה וברוסיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שאי-אפשר להרחיב יותר מדי בדיון על הפעילות, נכון? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> יש פה את נציג נתיב. << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> << דובר >> אלש אלון שוהם, ראש נתיב, הצטרפתי כרגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלום, אלון. אתה יכול להרחיב טיפה על הפעילות? היו קשיים בשנים האחרונות. מדוע צריך עוד 7 מיליון שקלים למחשוב השנה? << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> מה שקורה היום זה שיש לנו מערכת קונסולרית שהיא קצת, נקרא לה, "אנכרוניסטית", לא Up to Date. ואחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם שוב ושוב זה איומי סייבר על המערכת הזאת, שאני לא יכול להרחיב דווקא בתהליך הזה. האמירה כרגע היא שכדי שהמערכת תהיה ממוגנת, תוך כדי שמירה על המערכת הישנה, נדרשת הוצאה לא כדאית, ועדיף פשוט לשדרג את המערכת, כדי שגם תהיה ממומשקת עם רשויות משרד הפנים וגופים אחרים. כרגע זה לא קורה, ולכן ההצעה של המומחים הייתה לעזוב את המערכת ישנה וללכת על החדשה. אם לא נעשה את זה השנה, נצטרך לעשות את זה כנראה בשנה הבאה. זה פשוט יעלה יותר, עם הרבה תוואים בדרך. זה פשוט הפתרון המיטבי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שמענו שיש שתי שלוחות חדשות ברוסיה ובאוקראינה. זה בנוסף לשלוחה שכבר הייתה לכם במוסקבה? << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> אני אתן סקירה על רוסיה ואוקראינה בנפרד, כמובן, כי אין קשר בין השלוחות. מה שקורה היום זה שהשלוחה שלנו בקייב, שהיא בעצם השלוחה הראשית, חזרה לפעילות מלאה, ולאור היכולות שלנו כרגע, אנחנו רוצים לפתוח גם את דניפרו וגם את אודסה. כרגע פתוחות קייב, ובצורה מסוימת גם לביב, כי שם יש ריכוז גדול מאוד של אנשים שכרגע חוסים במערב.  אם נצליח לפתוח גם את דניפרו וגם את אודסה, למעשה אנחנו מכסים כמעט את הכל, למעט חרקו, שכרגע המרכז שלנו שם מופצץ. לצורך העניין, אנחנו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם באודסה לא פשוט. << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> נכון. חזרתי משם, והמקום שהיה שלנו עד לא מזמן חטף, ומצאנו מקום אלטרנטיבי, כמובן. זה לא פשוט. האנשים שלנו יושבים שם הרבה שעות במקלטים, ובשעות שבהן הם לא במקלטים – הם יושבים בחושך. אבל זה חלק מהעשייה, אין מה לעשות. לגבי מוסקבה, מה שקורה זה שיש לנו שם את המרכז הישראלי, שהוא, למעשה, היהלום שבכתר בצד הרוסי. יש לנו את השלוחה בסן פטרסבורג, שכרגע נותנת מענה לאזורים שם, והיא די עמוסה. אם אתם זוכרים, בשעתו, כשהייתה השאלה כמה תור יש – זו הייתה השלוחה עם התור הגדול ביותר. היום, למזלנו, אנחנו כבר עם תור הרבה יותר קטן, אבל עדיין אנחנו מספקים שם את הסחורה בצורה די לא פשוטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בשנים עברו, היו ממשקים עם חפציבה, באמצעות פעילות דרך משרד החינוך. זה עדיין קיים ולא בא לידי ביטוי פה בתקציב, או שזה מוזג? << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> זה עבר לטיפול הסוכנות, כי כשזה היה בטיפולנו, היינו צריכים תקציב כדי לקיים את זה. כשהתוכנית עברה לסוכנות, היא כנראה מתוקצבת על ידי הסוכנות. לצערי, אני חייב לומר שמהיכרות עם מורי חפציבה בצורה בלתי אמצעית, הם די מצטערים על זה. למעשה, הם איבדו את החסינות ואת המעמד הדיפלומטי שהיה להם כשהם היו אצלנו, ועכשיו הם עם דרכונים רגילים, מה שברוסיה כמעט ולא מאפשר פעילות שלהם. באוקראינה זה מאפשר פעילות מצומצמת מאוד, כי גם שם קשה להסתובב. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שלסוכנות היהודית היו בעיות עם התוכנית הזו, ושבשלב מסוים רצו לסגור אותה, סגרו אותה, פתחו אותה – כלומר, התקציב שלפנינו לא מביא לידי ביטוי את מורי חפציבה, נכון? אני צודק? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חפציבה מתוקצבת רק במשרד החינוך. << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> כן. זה לא בטיפולנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה לכם. דרך אגב, אתה יושב-ראש נתיב? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני ראש נתיב, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מוכרח להודות לך שטרחת להגיע בעצמך, וזה לצערי לא מראה נפוץ בוועדה שבא ראש המערכת ועונה כך על השאלות. זה בהחלט ראוי לציון, ותודה רבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אלון שוהם: << אורח >> תודה לכם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ישר כוח. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אם אפשר להחזיר תשובה לוועדה על השאלה שנשאלתי קודם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, בהחלט. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> חבר הכנסת עמאר שאל על אחוז העובדים הדרוזים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 5%, שזה כ-10 עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 5%, חמד. איפה שבנציבות חסר – פה יש 5%. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פי 3 מהחלק היחסי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה 5%, כל הכבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המשרד לפיתוח הנגב. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> דנה יוליוסבורגר, אגף תקציבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. ויש גם, אני רואה, מישהו מהמילואים. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> נכון. איתן טי, התקציבן של נגב-גליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום. << אורח >> איתן טי: << אורח >> שלום. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אני אתחיל בלהציג את המשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קודם כול, תחזור לשלום בעזרת השם, מאיפה שאתה לא נמצא. << אורח >> איתן טי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> משרד הנגב והגליל, היה את תקציב 2026. אנחנו מדברים על 360 מיליון בהוצאה; 89 מיליון הוצאה מותנית בהכנסה; 317 מיליון בהרשאה להתחייב. 73 סעיף כוח אדם. משרד הנגב והגליל מורכב משלוש תוכניות: תוכנית 046301, תוכנית שכר, שמרכיבה את כל מה שקשור לכוח אדם; תוכנית 046302, תוכנית תפעול – מדובר על הוצאות קשיחות – - - - ודברים כאלה; ותוכנית 046303, תוכנית פיתוח הנגב והגליל, היא בעצם מאגדת את כל הפעילות של המשרד. אנחנו רואים עלייה ב-60% במזומן של התוכנית מהתקציב המקורי של 2025. זה נובע, בין היתר, מכך שמשרד הנגב והגליל הוא משרד שמאופיין בפעילות הרשאתית, ולכן יש עוד תנודתיות גדולה מאוד במזומן. בין היתר, הרבה החלטות ממשלה שהתקבלו והיו עירבו את משרד הנגב והגליל, הקצו את הגידול הזה בהרשאה. אם יש שאלות, אני אשמח להשיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, שאלות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לתת לי דוגמאות של פרויקטים שמתבצעים ביישובים הדרוזיים? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> איתן פה יוכל להשיב. << אורח >> איתן טי: << אורח >> שלום, חבר הכנסת חמד. תוכנית החומש מתוקצבת היום ב-75 מיליון שקלים. 15 מיליון שקלים כל שנה מבוצעים גם בפועל, לא נשארים על הנייר. היישובים הדרוזיים מקבלים תקציב ייעודי גם עבור מנועי צמיחה כלכליים – רשויות דרוזיות זכו גם ב-2025, יזכו גם ב-2026 כמובן – וגם עבור שיפוץ מבני ציבור. אלה שני המסלולים המרכזיים. כמובן שיש גם Hub-ים ויש תיירות דרוזית – פרויקט מוצלח מאוד של המשרד בשנים הקודמות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השנה הנושא של התיירות לא מתוקצב בתוכנית החדשה. << אורח >> איתן טי: << אורח >> הנושא של התיירות ממומן בעיקר דרך הרשות לפיתוח הגליל, ושם עדיין יש אחיזה בנושא הזה, אבל פחות משנים קודמות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה הקיצוץ יחסית לשנים קודמות? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אין קיצוץ. כלומר, יש את הפלאט הרוחבי שיש לכל משרדי הממשלה, באופן שווה לכולם, 15.5 או 16.5, באזורים האלה, ומעבר לזה אין קיצוץ. עיקר הגידול אצלנו נובע, כמו שדנה ציינה, מהרבה מאוד החלטות ממשלה, ותקציבי תקומה ותנופה שמועברים אלינו לביצוע.  לכן גם הגידול במזומן, בגלל שאנחנו מבצעים הרבה מאוד פרויקטים, גם ברשויות העירוניות בצפון וגם בחבל תקומה בדרום. הפרויקטים האלה דורשים הרבה מאוד מזומן, ולכן יש גידול משמעותי מאוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך החלוקה העקרונית בין שני המשרדים פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, בדיוק. גם אני ראיתי שאתם עוסקים גם בשיקום של יישובים, גם בנגב וגם בגליל. איפה עובר הגבול בין המשרד שלכם לבין המשרד של אלקין? או תחום האחריות של אלקין, יותר נכון, במשרד האוצר? << אורח >> איתן טי: << אורח >> המשרד מבצע. אנחנו מציעים תוכניות למנהלת תנופה או למנהלת תקומה, ובהנחה שהן מתקבלות – אנחנו גם מממשים אותן. למשל, אני אביא את פרויקט הדגל בתקומה שקורה כרגע, 500 מיליון שקלים לצמיחה דמוגרפית, להכפלה של יחידות הדיור במרחב הכפרי. כל האגודות השותפות יכולות לבנות שכונות צמיחה, באזור ה-12 – 20 יחידות דיור, ובהן יכולים לגדול ולקלוט עוד תושבים. אנחנו רואים את הגידול הזה בפועל, איך היישובים שנפגעו הכי קשה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אלה יישובים כפריים או עירוניים? << אורח >> איתן טי: << אורח >> כפריים. זה פרויקט משותף עם הסוכנות, מנהלת תקומה, בהובלה שלנו, של חשכ״ל, 500 מיליון שקלים. פרויקט גדול מאוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא נכלל בתקציב שלכם. << אורח >> איתן טי: << אורח >> לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם רק עוזרים בביצוע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מה הממשק המשותף עם המשרד להתיישבות? יש משרד להתיישבות וגם לכם יש פרויקטים להתיישבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה משרד שיודע לבצע. משרד הנגב והגליל יודע לבצע טוב מאוד את הפרויקטים שהוא לוקח על עצמו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא עובד מצוין. אני פשוט לא מבינה למה צריכים משרד להתיישבות, אם יש פרויקטים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על זה שמונה שעות. << אורח >> איתן טי: << אורח >> יחסי העבודה בין המשרדים מעולים. אני אביא לכם דוגמה. עשינו עכשיו כנס בתל אביב, באקספו, שני המשרדים ביחד, למשיכה של אנשים לצפון ולדרום. הגיעו יותר מ-4,000 איש, כמעט כולם מאזור המרכז. רוצים לעבור לקריית שמונה, רוצים לעבור לנוף הגליל, רוצים לעבור לערד, רוצים לעבור לבאר שבע. היה פשוט מדהים לראות את זה. עבודה מצוינת של שני המשרדים ביחד, ואנחנו עובדים טוב.  אנחנו יותר מתרכזים בעירוני, בטווח העירוני, והם יותר בכפרי. זו בדרך כלל החלוקה בינינו, בייחוד בצפון, אבל עובדים בשילוב זרועות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פעם הייתה לכם תוכנית, כשעולים חדשים היו מגיעים ושוכרים את הדירה הראשונה שלהם ביישובי הגליל – הייתם משתתפים בשכר דירה. יש לכם סיוע מוגבר בשכר דירה לעולים שמגיעים לגליל? << אורח >> איתן טי: << אורח >> לא. היום התוכנית המרכזית שלנו לעולים היא דרך נפש בנפש. רופאים או רופאות שרוצים לעלות לישראל יכולים לקבל מענק מוגדל אם הם בוחרים להגיע לצפון או לדרום, ואנחנו רוצים להרחיב את זה השנה גם למקצועות נוספים – הנדסה, מקצועות הייטק ותחומים אחרים. אנחנו עובדים על זה יחד עם משרד הקליטה ומקווים להגדיל את זה השנה, אבל כרגע יש לתחום הרפואה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. אדוני היושב-ראש, אני זוכר שאתה גר בפתח תקווה, נכון? ואני זוכר שפתח תקווה זה לא בנגב ולא בגליל. אני צודק? אולי אני לא סגור על המפה. אני מנסה להבין למה בתקציבים של המשרד, למשל, פתח תקווה קיבלה 132,000, רמלה קיבלה 114,000, ובני ברק – 4 מיליון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מוכר כפריפריה חברתית וגם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זו הרחבה של השכונות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנראה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד 2.1 מיליון, שהם נגב וגליל. אין לי בעיה, אני רק מנסה להבין את ההיגיון. איך זה עובד אצלכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מובלעות של הנגב. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני אסביר. מעבר לאחריות על הנגב ועל הגליל, יש לנו כמה תחומי אחריות נוספים. קודם כול, רשות הצעירים, שהיא רשות ארצית, יושבת במשרד הנגב והגליל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> היא הייתה פעם בשוויון חברתי והיא עברה אליכם, נכון? << אורח >> איתן טי: << אורח >> נכון. ולכן אתה יכול לראות סכומים קטנים שהולכים גם לפתח תקווה וגם למקומות אחרים. יש לנו גם, אגב, רשויות של 550 שאנחנו תומכים בהן, שהן לא בנגב ולא בגליל. הן מקבלות מכוח החלטה 550. הנושא של ערים מעורבות זה גם נושא שהוא באחריות המשרד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ולכן אני רואה פה את לוד, למשל, ואת רמלה. << אורח >> איתן טי: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה עושות פה, נגיד, בית"ר, בני ברק, רמלה ופתח תקווה? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני מניח שפתח תקווה זה באמת הנושא של מרכזי הצעירים, אני צריך לבדוק את זה. גם בנושא של יהודה ושומרון, כל הנושא של התיישבות יישובים מאוימים הוא גם בתחום אחריות המשרד, ולכן יש לנו גם קצת פעילות ביהודה ושומרון, אבל בהיקפים הרבה יותר קטנים מאשר בשאר המקומות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה שנייה: תוכנית האקולוגיה לקהילה מוגנת – 758,000 משנה שעברה – היא ממשיכה בשנה הזו, ב-2026? דנה, נראה לי שאת צריכה לענות על זה, לא? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> אנחנו לא מכירים. אנחנו נברר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת בהקשר הזה: הייתה לכם הוצאה עם בקר תנובה, שותפות מוגבלת של 7 מיליון. מה זה? זה ב-2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בקר? Cattle? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן. א', האם זה ממשיך? וב', מה זו ההוצאה הזו? << אורח >> איתן טי: << אורח >> בעבר היה פרויקט מיזם של תמיכה במפעלים שהעבירו פעילות לנגב ולגליל. היה גם תנאי שזה יהיה בשכר גבוה. הגישו מספר חברות, חלקן באמת חברות יותר יצרניות. ההרשאה של הפרויקט הזה ניתנה ב-2022, והמזומן נגזר לאורך השנים לפי עמידה ביעדים – ככל שמעבירים יותר משרות, כך הם מקבלים את התמיכה הזאת.  זה פרויקט שלא המשיך מאז. הפסקנו אותו כי ראינו שזה פחות מביא משרות בשכר גבוה, והלכנו על מודלים אחרים, של תעסוקה בשכר גבוה של הייטק ומתחמי הייטק. זה הדגש המרכזי שלנו בשנתיים האחרונות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה: יש לכם תוכנית שאני סקרן אם היא ממשיכה, שנקראת Share Eric. מה זו התוכנית הזו? היא תוקצבה ב-169,000 שקלים. והאם היא ממשיכה? << אורח >> איתן טי: << אורח >> גם את זה אני צריך לבדוק. אני לא מכיר תוכנית כזאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. היא מופיעה בספר התקציב שלכם. התמיכה שלכם בתנועות נוער זה לא דבר שהוא רגיל? זה רק בהקשר התיישבותי? כי אני רואה, למשל, שיש לכם תמיכה בתנועת עזרא. באיזה הקשר תומכים פה בתנועות נוער? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני לא מכיר שאנחנו תומכים בעזרא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דנה, את יודעת? << אורח >> דנה יוליוסבורגר: << אורח >> לא. אנחנו נברר ונחזיר תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו תמיכה בסך 36,058 שקלים שהייתה לכם בשנה שעברה, ואני תוהה אם היא ממשיכה השנה, ואם כן, באילו מהסעיפים היא יושבת. כאמור, אין עיני צרה, רק להבין. יש פה פעילות של ארגונים שהם גם ארגוני נוער, כמו השומר החדש. באיזה סעיף אתם עובדים עם ארגון כמו השומר החדש לעומת מי שמתקצב אותו, או ארגונים דומים לו, כארגוני נוער? << אורח >> איתן טי: << אורח >> שוב, אני לא מכיר את זה. אתה בטוח שזה בספר התקציב שלנו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לארגון החדש יש תוכניות שהמטרה שלהן היא דווקא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חיזוק הפריפריה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חיזוק ההיאחזות בקרקע וכל מיני דברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. אני רק מנסה להבין איפה זה יושב אצלם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא ארגון נוער ולא תנועת נוער. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש להם גם ארגון נוער. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההסבר החדש זה שהם לוקחים חבר'ה שהם - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שנת שירות. זה לגמרי במטרות של המשרד. אני רק מנסה להבין איך אתם מתקצבים ארגונים מהסוג הזה. יש גם את השומר יו״ש, דרך אגב, ב-921,000 שקלים ב-2023. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני צריך לבדוק. אני לא מכיר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שכל נושא התמיכה בעמותות שיושב אצלכם – יש פה כמה שאלות רלוונטיות. יש לי עוד כמה, אבל אני רואה שאתם לא על זה. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני מכיר היטב את כל הפעילות המשרדית. זה נשמע לי מוזר מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי זה של הרשות לפיתוח הנגב והגליל, ולא המשרד? << אורח >> איתן טי: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני חושב שאני בתוך המקום הנכון. אני במשרד, לגמרי. << אורח >> איתן טי: << אורח >> איפה אתה רואה את הנתונים? באיזה מקום? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני נעזר פה במפתח התקציב, אבל המספרים הם אותם המספרים שדיברת עליהם, אין הבדל. זה פשוט הפירוט של הביצוע. יש פה עוד כמה שאלות בעניין, אבל אני מציע שמישהו שיודע לענות יתייחס לכל נושא התמיכה בגופים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שמעתי שטטיאנה שאלה גם על ההקשר של תמיכה למקומות מסוימים, אבל לפני שארחיב בכמה שאלות, במשרד יש את רשות הצעירים. אני עובדת הרבה בוועדת הצעירים עם שמעון. אגב, עבודה טובה מאוד – הוא מגיע לכל הדיונים, ואנחנו עובדים.  אני רוצה לשאול על התקציבים של הרשות, על הביצוע בשנה החולפת ועל השנה הבאה. היום, בגלל שמרכזי הצעירים הם גם מבנה, לרוב, ברשויות, עירוב השימושים שנעשה בהם הוא חשוב מאוד, הן ביחד עם משרד העבודה, בהסבות מקצועיות, והן בשלוחות של הפתוחה ללימודים, וכל מיני דברים משמעותיים מאוד שמאפשרים מגוון של דברים.  אני תמיד בעד להרחיב. מבנה זה דבר שאפשר להשתמש בו להרבה מאוד דברים, מאימהות לאחר לידה ועד לדברים בסיסיים, ולכן בעיניי זה שירות חשוב, שהוא הרבה מעבר למה שנשמע לנו באוטומט "מרכזי צעירים" או "רשות הצעירים" במובן המתכלל.  אני רוצה לשאול, בהקשר זה, על המענים לצעירים בחבלי הארץ שנפגעו – גם על התקציבים של רשות הצעירים והביצוע בשנה החולפת, וגם על צעירי חבל תקומה. בוועדת הצעירים הצלחנו להכניס את הצעירים לתוך חבל תקומה כאופרציה – זה אולי לא מושלם, אבל בכל זאת הם לא היו שם לפני כן. הייתה פתיחות, וגם הסתייענו בהקשר הזה. לכן, אני רוצה לשאול על צעירי חבל תקומה וצעירי הצפון. אני אוסיף עוד שאלה: לפני כשבועיים לקחתי את ועדת הצעירים לקריית שמונה, לאוניברסיטת תל חי, כדי לעשות דיון על תעסוקת צעירים בצפון. זה היה הדיון הכי מטורף שהיה לי – 75 אנשים הגיעו לדיון הזה. באמת דיון גדול, נושא חשוב מאוד. לכן, חשוב לי מאוד לשמוע, גם בהיבט הזה, איפה שיתופי הפעולה ומה מתוקצב. כשאני מדברת עם ראשי הרשויות בצפון, בין אם זה ראש עיריית קריית שמונה, מועצה אזורית גליל עליון, ראש עיריית מטולה ובכלל, הם אומרים משהו חשוב מאוד: החזרה לצפון, בטח של משפחות צעירות, תלויה גם במענים – כמובן שבתעסוקה ובחינוך, לפני הרבה דברים אחרים, כמו שירותי בריאות שחשובים והכול.  כשאין מורים למתמטיקה, למדעים, לאנגלית – זה הופך להיות שיקול חשוב מאוד. ופה, הנגב והגליל, כמשרד גמיש, יכול לעשות מעשה של סיוע למקצועות נדרשים בהטבות טובות, כדי למשוך את אותם המקצועות שחסרים. זה יכול להיות בפרא-רפואה, בבריאות הנפש, בבריאות, וכמובן גם בתחומי ההוראה. זה קריטי מאוד. לכן, אני רוצה לשאול: האם יש מחשבות בנושא הזה, או פעולות, או מה באמת אפשר לעשות? אלה דברים שיכולים להשפיע מאוד על חזרה או הגירה לצפון. אני אתן עוד כמה שאלות אחר כך, אבל אני רוצה לקבל תשובה על זה קודם כול. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני מסכים מאוד עם כל מילה. רשויות הצעירים ומרכזי הצעירים בכל הארץ הם דבר מדהים. תקציב הבסיס של רשות הצעירים היא כ-40 מיליון שקלים בשנה. כמו שציינת, ובצדק, הרבה מאוד מתקציבי תקומה ותנופה מופנים דרך מרכזי הצעירים, כי אנחנו רואים בצעירים את מנוע הצמיחה הדמוגרפי.  צעירים שטוב להם, צעירים שבאים – זו רשות שחיה, זו רשות שמתפתחת, זו רשות שמצליחה לגדול, ובערך כ-20 מיליון שקלים מוקצים לתקומה בכל שנה. אותו הדבר בתנופה בצפון – הם מופנים דרך מרכזי צעירים לתוכניות מוגברות, גם במקומות שציינתי. בנוסף, כל רשות שנפגעת – גם בסבב הקודם, עם כלביא, וגם עכשיו – מקבלת מאיתנו אוטומטית, דרך מרכז הצעירים, ברמה של יום אחרי הפגיעה – זה תלוי לפי מדרגה, לפי כמות הפגיעה – עד 250,000 שקלים, כדי שהצעירים יוכלו לסייע באתגר, להתנדב, לעשות פעילויות, ושמרכז הצעירים יוכל לפעול באותה רשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה תקציב רשות הצעירים היה בשנת 2025, וכמה הוא יהיה השנה? << אורח >> איתן טי: << אורח >> בשנה שעברה הוא היה 38 מיליון שקלים, וגם השנה הוא היה כ-40 מיליון שקלים, בלי התוספות. כלומר, כתקציב בסיס. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקציב בסיס. << אורח >> איתן טי: << אורח >> בלי התוספות לצפון ולדרום.  << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לך משהו גם על חבל תקומה בהקשר של צעירים? << אורח >> איתן טי: << אורח >> בשנה שעברה היו בחבל תקומה כ-20 מיליון שקלים לפעילות דרך מרכזי הצעירים, כולל מימון השכר של רכזי קהילות הצעירים וכדומה. השנה אנחנו נראה. אלה בדרך כלל החלטות שמתקבלות במהלך השנה בשיח משותף עם מינהלת תקומה. אני מניח שזה יהיה באותם סדרי גודל. אלה תוכניות שממומנות לשנה-שנתיים, ואני מאמין שזה יימשך בשנים הקרובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולגבי המורות? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני אעביר את זה הלאה. כרגע זה לא בתוכנית העבודה, ואלה גם סכומים גדולים – סבסוד שכר ותמיכה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא אמרתי "סבסוד שכר". אמרתי "מענקים". אגב, יש כל מיני אפשרויות. הרי, יש צורך במורות למדעים, מתמטיקה, לאנגלית – במקצועות שחסרים היום בצפון, מקצועות ספציפיים שהם חיוניים מאוד. גם שיתוף פעולה של המשרד שלך עם משרד השיכון, נגיד, לסיוע בשכר דירה, או כל דבר כזה שהוא הטבה לזמן קצוב, שיכול למשוך מקצועות הכרחיים – אני כן מוסיפה גם בריאות, פרא-רפואה וכאלה – זה עולם ומלואו במקום הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני ממליץ שתדברי עם ראש עיריית אילת. הייתי איתו לפני שבוע-שבועיים בשיחה על הדבר הזה. הם הציעו מענקים מטורפים, וזה לא עבד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה זה לא עבד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תדברי איתו. כי הכסף לא תמיד מספיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד-משמעית. אני לא חושבת שזה הדבר היחיד. הוא אומר שהם עושים תהליכים. יש גם את המינהלות, תקומה ותנופה והכול, אבל בסוף, אלה מקצועות ספציפיים שיכולים להכריע אם עוברים או לא עוברים. אילת היא מקום מרוחק מאוד. לא קל בכלל לעבור לאילת. צריך לעשות הטבות שהמדינה צריכה להבין מה היא עושה. בקריית שמונה – אתה רואה שיש ביקוש. אנשים רוצים לבוא. הם לא בוחרים לבוא, כי אומרים: "רגע, איפה אני מחנך ילדים?". אני אומרת לכם, זה סיפור אחר בהקשר הזה, ואלה דברים קטנים יחסית, בגרושים במונחים של זה, שפשוט יכולים להניע חזרה. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני מכיר את זה, משרד החינוך מתעסק בזה, יש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, הם עושים את זה עם רופאים. אני זוכרת שגם עשיתם את זה בבן גוריון בבאר שבע לפני כמה שנים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה דווקא עובד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. זאת אומרת, לא כל מודל בהכרח עובד בכל מקום, לכל דבר יש את הנסיבות שלו, אבל פה גם כך משקיעים – זאת עוד השקעה שהיא הגרוש הנוסף שעושה לך את השינוי. אתם המשרד הגמיש. בעיניי, אתם בין הבודדים שיכולים לעשות דבר כזה. אין הרבה משרדים, ויש לכם פה כוח. יש את השכר שהוא קבוע ויש את המענקים הנוספים. אפשר להגדיר מקצועות הכרחיים ולקחת את ה-Pool הזה מרופאים ועוד כמה מקצועות. אתם תעשו שינוי באזורים האלו. אתם פשוט תעשו שינוי. אני סומכת עליכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להגדיל להם את בסיס התקציב, וזה לא מה שעושים. << אורח >> איתן טי: << אורח >> תודה, חברת הכנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא בטוח שאלה סכומים כאלה גדולים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, דווקא לוקחים להם מבסיס התקציב. זה בדיוק העניין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקלה. זה משרד שלא צריך לקחת לו כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוקחים להם מבסיס התקציב כל הזמן, ונותנים בקואליציונית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא סתם אומרת שאני עבדתי עם המשרד הזה הרבה. נכון שרשות הצעירים שם, אבל זה משרד שכן פתוח גם להגמשות ולתהליכים, ועובדה, עשינו את זה גם בתקומה וגם בדברים אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד שאלות? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אני רק אוסיף עוד מילה אחת על מרכזי הצעירים. השנה עשינו מיזם שאני גאה בו מאוד, והמשרד מוביל – מטה למשפחות המילואים. אחרי שנתיים של מלחמה, מרכזי הצעירים יכולים לגייס רכז או רכזת למשפחות המילואים, ולתמוך בהם באופן משמעותי, בצורה מסודרת. זה דבר מדהים. בהתחלה התלבטנו, כי אמרנו - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איתן, כמה כאלה מומשו? << אורח >> איתן טי: << אורח >> מעל 100 רשויות קיבלו תקן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מעבירים לרשות כסף כדי שתקלוט רכז? << אורח >> איתן טי: << אורח >> כן. עבור רכז ופעילות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חשוב מאוד. << אורח >> איתן טי: << אורח >> אנחנו עושים את זה במיזם משותף. הם מקבלים גם רכז וגם פעילויות שהם יכולים לבחור מתוכן. זה מדהים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, יש לי שאלה חשובה מאוד. במסגרת הסיפור של שירות ליווי תעסוקתי, הורידו את זה ממרכזי הצעירים. זאת אחת הבעיות שעלו בדיון כבעיה מרכזית. אנחנו יוזמים על זה דיון ייעודי. ניסו לאגם את הכול בתוך המשרד, אבל אחד הדברים שמרכזי צעירים נותנים, שמכניסים למרכזים אנשים, זה הליווי התעסוקתי, והרכזים עושים שם עבודה נהדרת. זה משהו שאני רוצה לדעת אם הוא עדיין קורה, כי העובדה שלמרכז צעירים אסור לייעץ תעסוקתית – זו תקלה קשה. << אורח >> איתן טי: << אורח >> נכון. אנחנו מוצאים לזה פתרונות בשטח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה תעשו? << אורח >> איתן טי: << אורח >> אכן יש החלטה. עושים דברים פחות רשמיים ובשיתופי פעולה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט תקלה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> משרד הביטחון הוא חלק מזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קרויזר, תבין כמה מרכזי צעירים חשובים לצפון שאתה גר בו. הרי, אחת הבעיות הקשות בצפון היא הכוונה תעסוקתית. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והם עושים עבודה טובה מאוד. ברור שצריך גם את משרד התעסוקה והעבודה, ושיתופי הפעולה שם מדהימים. ספציפית בזה אני עושה עבודה ייעודית בתוך הוועדה. זו החלטה שבאה לברך ויצאה מקללת. הייתי שמחה אם זה יכול להיכנס פה כהערה לפרוטוקול, לבקש שישאירו את התקציב הזה ולפתור את העניין הזה. פשוט חבל שמרכזי הצעירים לא יכולים לייעץ תעסוקתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זה בתקציב? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כלום כסף, פשוט אין סמכויות.  << אורח >> איתן טי: << אורח >> זו החלטת ממשלה שצריך לשנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. החלטה שצריך לשנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה? << אורח >> איתן טי: << אורח >> זה ללא עלות כמעט. פשוט הוחלט לרכז את כל נושא התעסוקה סביב משרד התעסוקה, ואסור למשרדים אחרים לעסוק בסוגיה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המרכז מכוון אקדמית לפעמים ונותן כל מיני מענים, גם בתעסוקה. הקשר בין ההכוונה האקדמית, או ההכשרה, לתעסוקה – הוא ציר חשוב מאוד. במקום שיפתחו את זה יותר – מונעים מהם עכשיו סמכות. אני רוצה להגיד לך, כל הגורמים בדיון בתל חי אמרו לנו: "תבטלו את זה. תעשו מה שצריך כדי לבטל את זה". אם לא הייתה מלחמה, כבר היה דיון על הנושא הזה. אנחנו התכווננו לעשות על זה דיון. אני הייתי שמחה אם זה יכול להיכנס פה, אפילו כהמלצת ועדה, שישנו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינתי אין מניעה. אני לא יודע מה שווה המלצת הוועדה הזו. אני חושב שעדיף, אם את רוצה, לעשות דיון משותף עם הוועדה שלך אחרי התקציב, לקרוא לפה ולנסות לראות מה אפשר להניע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, הנה, אנחנו ננסה לעזור בזה איתה. אני יודעת שאתם גם רוצים את זה. גם ניסים בן זאב, מרכז מרכזי הצעירים באשקלון, שדיבר איתנו על זה. אני אדאג להגיש בקשה רשמית לחנוך, ונקיים דיון אחרי התקציב. << אורח >> איתן טי: << אורח >> תודה רבה לכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הגענו לרשות לפיתוח המגזר החרדי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שלום. רום בר-אב, מאגף התקציבים במשרד האוצר. הרשות הוקמה מתוקף החלטת ממשלה 182 מ-2020. היא נמצאת תחת משרד ראש הממשלה. אני אגיד את התפקידים שיש לה – די הרבה תפקידים שהוגדרו בהחלטת הממשלה.  גיבוש תוכנית אסטרטגית ומדיניות ממשלתית כוללת לקידום חברתי-כלכלי של המגזר החרדי; ייזום וגיבוש החלטות ממשלה לקידום חברתי של המגזר החרדי; הובלת מנגנוני שיתוף והיוועצות עם נציגי המגזר החרדי; יצירת מסדי נתונים רלוונטיים; ריכוז ותיאום עבודות הגורמים הממשלתיים בממשלה; מעקב ויישום החלטות ממשלה; השתלבות בצוותים המוקמים במסגרת החלטות ממשלה; וכן הלאה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במה התקציב שלכם שונה השנה לעומת השנה שעברה, ומה היו אחוזי הביצוע שלכם בשנה שעברה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני אסביר. תקציב הרשות לתוכנית 046401 הוא כ-7 מיליון ו-2 אלפי שקלים בהוצאה, ו-12 תקני כוח אדם. התקציב הזה הוא תקציב השכר והתפעול של הרשות. הרשות, כמו שאמרתי, היא רשות יחסית חדשה. היא גם הוקמה ב-2020 והיא גם עברה בין משרדי הממשלה כמה פעמים – היא הוקמה במשרד ראש הממשלה, עברה למשרד לשיכון חברתי, וחזרה למשרד ראש הממשלה. בשנה שעברה הסדרנו את כוח האדם והתפעול של הרשות, ולכן במהלך השנה נסגרו גם התקנים, גם תקציב התפעול, גם תקציב השכירות, גם תקציב האבטחה וכן הלאה – כל הדברים שנדרשים בשביל לתפעל רשות ממשלתית. במהלך השנה, לאחר שהדברים האלה סוכמו, הוחלטו וקיבלו מענה, התקציב הזה הגיע למשרד ונכנס לבסיס התקציב, כמו כל בסיס שכר ותפעול שיש בכל רשות.  לעניין הביצוע, בשנה שעברה תקציב הביצוע שהרשות ביצעה הוא 6.9 מיליון שקלים, 6,919 אלפי שקלים במזומן, ו-46 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואילו מחקרים נעשו על ידי הרשות, במסגרת הרשות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מהרשות, אני מאגף תקציבים, אבל הרשות עשתה השנה הסברה מותאמת למגזר החרדי –כל מיני קמפיינים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה שפורסם בימים האחרונים, שקוראים לשמור על הוראות החירום, זה מתקציב הרשות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון. לדוגמה, היה גם קמפיין של התחסנות נגד חצבת, העלאת מודעות לבדיקות סקר בריאותיות, תזונה נכונה ומניעת עישון; מרכזים כל מיני סטטיסטיקות של מיצוי זכויות בחברה החרדית; מפעילים קורסים של כניסה לעולם העבודה – מה שנקרא "קו ידע שמע". אלה קורסים לאנשים עם נגישות דיגיטלית נמוכה. זה סוג של לימוד דרך האזנה, ואוספים נתונים גם על הדבר הזה; עושים פעילויות של אוריינות פיננסית וכן הלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> רום, אני רואה שהייתה התקשרות בשנתיים הקודמות עם תלם אסטרטגיה לבניית תוכנית למגזר החרדי בסך 2.8 מלש"ח. זו התקשרות שהסתיימה. היא ממשיכה בשנה הזו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> דנה ממשרד רוה"מ נמצאת פה. היא התקציבנית של הרשות. היא תוכל להתייחס. ככלל, תלם הייתה בהתקשרות עם הרשות ועזרה להכין את התוכנית האסטרטגית. הרשות הכינה תוכנית חומש אסטרטגית למגזר החרדי. אם דנה נמצאת איתנו, היא תוכל להרחיב האם ההתקשרות הזאת עדיין נמצאת בתוקף. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים את ההתקשרויות האלה, או משרד רוה"מ? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא. הכול דרך משרד רוה"מ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל תשובה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> דנה, את נמצאת איתנו? אנחנו נחזיר תשובה, אין בעיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלות אליה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתה רוצה להגיד את כל השאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, יש לי כאן שלוש שאלות. השאלה הראשונה הייתה ביחס לתלם אסטרטגיה למגזר החרדי, התקשרות בסך 2.8 מלש"ח – האם ההתקשרות הזו ממשיכה או שהיא הסתיימה, והאם התוצאות שלה הן בסיס לתוכנית העבודה של הרשות היום? זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה: הרשות פרסמה, ב-02 לדצמבר, קול קורא לרשויות לגיבוש וביצוע תוכניות לפיתוח כלכלי. ההגשה היא שבוע אחרי זה, ב-9 לדצמבר. קול קורא שנותנים לו שבוע – זה בדרך כלל לא נראה טוב. האם הקול הקורא הזה, מדצמבר 2025, הוא תשתית לתוכנית העבודה של 2026, או שהואStand Alone, או שהוא חיסול יתרות של 2025? מה הסטטוס שלו ביחס לתוכנית העבודה ל-7 מיליון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני יודע לענות על זה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הקול הקורא לרשויות מקומיות יוצא מתקציב ההרשאה ולא מתקציב המזומן, מאותם 46 שתיארתי קודם. כפי שאמרתי, הרשות היא גוף יחסית חדש, ומתודולוגיות העבודה שלו עדיין היו בבנייה. לכן, בשנתיים האחרונות, הקולות הקוראים שיצאו – יצאו באמת לקראת סוף השנה, כפי שתיארת. הקול הקורא הזה הוא יישום של תוכנית העבודה בעבור שנת 2025. בוודאי שבעוד שהתקציב חויב בדצמבר 2025 – רובו יבוצע, או כולו יבוצע בפועל, ב-2026. לכן, זאת הרשאה חוצת שנים, כי זה קול קורא שברור שהמימוש שלו יהיה על פני זמן, ולא מיידית. אותו קול קורא לרשויות מקומיות זה היישום של תוכנית העבודה, וזו גם הפעילות הכי משמעותית שהרשות עושה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והכסף – ה-46 מיליון האלה, ההרשאה להתחייב – הולך לצאת דרך הקול הקורא, או שהוא מיועד לעוד דברים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הוא מיועד לדברים נוספים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה עוד? אתה יכול לפרט? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. בשנה שעברה – אין לי פה את החלוקה המדויקת – היו את הקמפיינים של ההסברה, הייתה את הפעילות של קו ידע שמע, אותם קורסים של כניסה לעולם העבודה, והיה את אותה התקשרות עם תלם. אם אתה רוצה, אפשר גם להציג פירוט של הדבר הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בסדר. תגיד לי, מתי הם יסתיימו? כלומר, מה הסטטוס של ה-46 מיליון האלה? עד מתי הם? עד 2027? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא. ההרשאה חויבה במלואה, והמזומן יהיה בהתאם לקצב הביצוע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זה פתוח. אין לזה מגבלת זמן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הרשאה להתחייב היא הרשאה - - -. המזומן מבוצע בהתאם לביצוע בפועל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש גם סעיף שנקרא "פרויקטים לפיתוח חברתי-כלכלי", 1.382 מלש"ח. מה זה כולל? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתה מדבר עכשיו על תקנה ספציפית בתוך התוכנית? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא. יש תקציב שהוקצה ב-2025 לפרויקטים לפיתוח חברתי-כלכלי. פרויקטים. תקנת הוצאה לצורך קניות בארץ. ב-2024 זה היה 963,000, וב-2025 – 1.382. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אתה מדבר על תקנה שנמצאת מחוץ לתוכנית? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני חושב שהיא חלק מהתוכנית, לפי מה שאני רואה פה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא כל כך יודע להתייחס לתקנות, אבל בגדול, הפעילות של הפרויקטים של הרשות, כפי שאמרתי, היא פעילות הרשאתית, התקנה מחויבת בהרשאה, והמזומן הוא מזומן שיוצא בגין אותה הרשאה. פעילויות נוספות שהרשות עושה זה בעיקר הוצאות של טיפול, שכר וכן הלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה הסעיף ב-2026 שמתוכנן לפעולות? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בשנים הקודמות, התקציב הזה היה תקציב קואליציוני, ולכן בשלב הזה אנחנו לא יודעים להגיד כמה יוקצה לאותה הפעילות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא קואליציוני, לא? כפי שאמרת, הכסף הזה, ה-7 מיליון, הוא בבסיס. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא. ה-7 מיליון זה תקציב שכר וטיפול – זה כמובן לא קואליציוני. התקציב של הרשאה להתחייב, הסכום שעמד בשנה שעברה על 46 מיליון, הוא תקציב קואליציוני, ולכן השנה, כשההחלטה עוד לא התקבלה במליאת הממשלה, אני עוד לא יודע להגיד על כמה הוא יעמוד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. ואמרת שהפרסומים מהימים האחרונים של הוראות החירום זה מתוך תקציב הרשות, נכון? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דרך מי זה מבוצע? זה דרך לשכה ממשלתית, או שיש פה איזשהו מכרז פתוח שמשתמשים בו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הרשות גם מבצעת פעילות דרך לפ"ם. יכול להיות שגם מבצעים דרך התקשרות אחרת. אני יכול לבדוק את זה ולהחזיר תשובה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אני אשמח לקבל את התשובות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בהתחלה אמרת שהרשות עסקה גם בקמפיין עידוד התחסנות. למה זה לא? אני יודעת שיש תקציב ייעודי במשרד הבריאות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. אני אענה על זה. עיקר הפעילות של הרשות, או חלק משמעותי מהפעילות שלה, זה הנגשה של שירותים ממשלתיים לציבור החרדי, שיש לו מאפיינים קצת אחרים. לדוגמה, כשמשרד הבריאות עושה קמפיין להתחסנות, הוא פועל בערוצים שרלוונטיים לחלק גדול מהאוכלוסייה, בדיגיטל, בטלוויזיה וכן הלאה, אבל אלה ערוצים שפחות מתאימים למגזר החרדי. מה שהרשות עשתה, בהקשר הזה, זה סוג של כרוז – זה נשמע קצת מצחיק, אבל זה היה אפקטיבי מאוד – שנסע בערים עם ריכוזי הדבקה גבוהים בחצבת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אפקטיבי מאוד. מי שמכיר את המגזר יודע שזה אפקטיבי מאוד. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון. לכן אני אומר, זה היה אפקטיבי מאוד. אגב, זה גם כרז ביידיש בחלק מהמקומות, וזה מה שהביא אנשים. זו הייתה ניידת שגם כרזה וגם חיסנה במקום, וכך הצליחו להנגיש את הפעילות הזאת, ולהביא אנשים שכנראה לא היו מגיעים דרך האמצעים הרגילים שבהם משרד הבריאות מבצע פרסום. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה היה במימון משותף של משרד הבריאות ושל הרשות, או שרק של הרשות?  << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לדעתי זה היה במימון הרשות, אבל אפשר לבדוק אם משרד הבריאות השתתף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. נשמח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה במימון הרשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אחרי זה יש לנו רזרבות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת לנו הסבר מפורט על הרזרבות, כדי שנבין איפה אנחנו עומדים עם הרזרבות האלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. למעשה, כבר נתתי את ההסבר לשאלתה של חברת הכנסת פרקש הכהן, וזה עלה גם כמה פעמים מאז. אני אסביר שוב. בגדול, מדובר כאן ב-2.1 מיליארד שקלים, שכמובן שאין נתוני ביצוע כנגד הסכומים האלה, מכיוון שלא מבוצע שום דבר בתוכנית הרזרבה. התוכנית הזאת מקצה מחדש לשימושים שנקבעים, או מחזירה לשימושים שממנה הופרשו, או לשימושים אחרים שהם יותר דחופים. יש כאן שני סוגים של כספים: סוג אחד הוא ההפרשה, שהוא הקטן, אבל אני שם אותו רגע בצד, ולכן אני רוצה לציין אותו עוד קודם, והוא 4% מתקציב המשרד, שכל משרדי הממשלה מפרישים. בדרך כלל הכספים האלה או מוחזרים להוצאות המשרד, או, אם יש הוצאה אחרת שהיא יותר דחופה – בבקשה על פי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-4% האלה יכולים ללכת לכספים קואליציוניים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ה-4% האלה מיועדים לכלל השימושים בתקציב המדינה. לכאורה, אם התקציבים הקואליציוניים מתוקצבים במקום אחר – אין סיבה שזה יוקצה מתוך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל יכולים להשתמש בהם גם לכספים קואליציוניים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אסביר רגע מתי, בדרך כלל - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא שואל על בדרך כלל. אני שואל האם יכולים או לא יכולים להשתמש בהם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם לא מיועדים לכך. הם מיועדים לכלל התקציבים המדיניים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שהם לא מיועדים, אבל הם יכולים או לא יכולים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> Once תקציבים קואליציוניים אושרו, אין יותר הבחנה בינם לבין שימושים אחרים. ההבחנה בין תקציב קואליציוני לתקציב שהוא לא קואליציוני היא רק עד שהפעילות מתחילה להתבצע. מאותו רגע, ההוצאה הזאת היא חלק מתקציב המדינה. ההוצאה הזאת לא נשארת מסומנת על מפלגה מסוימת או על דמות מסוימת או שום דבר כזה, וכך גם מנחה נוהל היועצת המשפטית לממשלה 1.1801 על ניתוק זיקה מוחלט מרגע שהוקצה התקציב. לכן, מרגע שהוקצה התקציב, בוודאי שניתן, ככל שהביצוע גבוה ממה שתוקצב במקור, להקצות גם את תקציבי הרזרבה, כמו כל שימוש אחר. זה 2,200 מיליון.  << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שואל על כל ה-2.121 מיליון. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני עניתי עד עכשיו רק על - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ענית רק על ה-4%. אוקיי, תמשיך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש כאן עוד סכום של כ-1.9 מיליארד שקלים, שהם מייצגים הפרשה מתקציב המדינה כנגד החלטות שהן החלטות במסגרת. כלומר, הממשלה קבעה שבכוונתה להקצות כספים לשימושים פרטניים, תחת איזושהי הגדרה רוחבית – כמו קואליציונית, כמו מדיניות מסוג שונה כזה או אחר – אבל היא לא רוצה לקבל את ההחלטה מראש, כי היא רוצה לעשות על זה עוד איזושהי בחינה, או משא ומתן, או תהליך אחר כלשהו, והיא תגיע להגדרת הייעודים בהמשך הדרך. למעשה, מאז ועד עכשיו היא עדיין לא עשתה את זה, כך שאין לי יכולת להשיב פרטנית על הייעודים של אותם 1.9. למה ה-1.9 האלה הם דווקא 1.9 ודווקא נמצאים כאן בסעיף? ישבתי על השאלה הזו, שעלתה כבר בוועדה בדיונים קודמים. התשובה היא שבהתבסס על ההיכרות שלנו עם מה שהיה בעבר, ומתוקף כך גם ניחוש מושכל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "Calculated Guess", זה נקרא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ניחוש מושכל, לא יותר מזה, לגבי לאן יכולים להיות הכספים האלה מוקצים – זה לא מחייב את הממשלה, זה לא מגביל את הממשלה. יכול להיות שהממשלה תקצה אותו למקום אחר, ואז אנחנו נגיע לוועדת הכספים במעלה הדרך, ונפנה בבקשת אישור להעביר את התקציב שנמצא כאן, ה-1.9, לשימושים פרטניים, בין אם בסעיף 04 או בכל סעיף אחר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה חייב להיות לפני אישור התקציב, או שזה יכול להיות גם אחרי אישור התקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> באותה מידה גם אחרי. למעשה, במרבית המקרים זה יהיה אחרי. אני לא מתייחס רגע לסכום, אבל הרבה מהמקרים יהיו אחרי. בכל מקום שבו חוות הדעת המשפטית – אני מתייחס רגע למקרה הפרטני של תקציב קואליציוני, כי הוא הנתח העיקרי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הם יגיעו אלינו? כהעברה כספית או העברה תקציבית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> העברה תקציבית, על פי סעיף 11 או 12. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יואב, אני רואה לפניי שהתקציב של הרזרבה מפולח באופן אחר, לשלושה חלקים – זה לא סותר את מה שאמרת – שכר בסך 46,369,000, תמיכות והעברות 36 מיליון, ורכש וקניות – 2 מיליארד ו-39 מיליון. תסביר את ההיגיון הפנימי של הפילוח הזה. למה שמתם לרזרבה את זה, לתמיכה והעברות את זה, ולרכש וקניות את הסכום הגדול פה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למעשה, הקטגוריות שזה מפולח לפיהן מייצגות קטגוריות של הוצאה בתקציב המדינה: קטגוריית השכר, קטגוריית ההעברות וקטגוריית הקניות, שזו מילה אחרת לרכש. ה-4% הם הפרשה מתוך כל תקציב. אתה מפריש 4%, ולכן כנגד ה-4% של ההעברות יש את ה-36 מיליון, וכנגד ה-4% של השכר – את הסכום המקביל בשכר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> וזה מייצג 4%? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כנגד 4% בקניות, יש 4% בקניות. אלא מה? שהתקציב הנוסף, ה-1.9, הוגדר כתקציב רכש לענייננו. למה? כי הקטגוריה הניטרלית ביותר שיש לנו זו קטגוריית הרכש. כשאומרים לי, "סתם כסף, שים אותו פה, אנחנו עוד לא יודעים כל כך מה יהיה בו" – הקטגוריה שאני שם עליה היא קטגוריה - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ה-2 מיליארד פה לא מייצג איזשהו 4% ממשהו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. הוא מעורב בין שני סכומים. כמו שבכל הסכום של התוכנית זה מערב בין שני זרמי תקציב – גם במקרה הזה. אתה יכול לראות יפה שהשכר הוא 4% מהשכר, ואתה יכול לראות יפה שהרזרבה כנגד ההעברות הוא 4% מההעברות. אתה לא רואה יפה את הסיפור הזה בקניות. למה? בגלל שה-1.9 מפריעים לך לראות אותו יפה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ומה השערה שלכם לגבי המימוש של ה-1? אילו קניות אתם צופים ב-1.9 מיליארד? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמו שאמרתי, זה לא חייב להיות דווקא כאן. בעיקרון, שכר זה לא יהיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. מה כן? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה יכול להיות ההעברות. נניח, לצורך העניין, אם רוצים, באמצעות מסגרות התקציב האלה, לעשות תמיכות לפי 3(א) כדי לתמוך בעמותות, או אם רוצים לעשות העברות לרשויות – הדבר הזה יהיה בגדר העברות ולא בגדר קניות, וחלק מהשינוי התקציבי יכלול העברה מקטגוריה של קניות לקטגוריה של העברות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם למשרד החינוך יש רזרבה של 5.4 מיליארד, נדמה לי - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה נובע מסיפור דומה, רק ששם הרכיב של 4% הוא הרבה יותר משמעותי מאשר 200 מיליון. זה משרד שהוא כמעט 100 מיליארד שקלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש מצב שבו הרזרבה של משרד רוה"מ הולכת למשרד החינוך, או שזה לא דבר שיכול להיות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא? זה כסף קואליציוני. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בוודאי שכן, ועניתי על זה. ככל שדבר כזה ייעשה על ידי הממשלה, בסוף שמנו את זה ב-0.4 מתוך איזשהו ניחוש, כמו שאמרתי, אבל יכול להיות שאנחנו טועים, ובוודאי שאנחנו טועים ברמה מסוימת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זה יכול להיות כסף קואליציוני? סתם דוגמה, נגיד שמחליטים על מיליארד שקלים נוספים לרשתות החינוך החרדיות On Top – זה יכול לבוא מפה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בעיקרון, גם בחינוך הפרשנו תקציב דומה, ולכן אני אופתע אם נצטרך להעביר לשם. יכול להיות, תאורטית, בהנחה שכל המסגרת תוקצה לחינוך – בוודאי שנצטרך גם להעביר - - -. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואותה שאלה על יוצאות ביטחון. הכסף הזה יכול ללכת לשם? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה יכול להיות בשני תרחישים: או שמישהו אומר: "אני מקצה את הכסף הקואליציוני שלי לשימוש במשרד הביטחון" – לדוגמה, תקציב ישיבות הסדר זה תקציב שיושב במשרד הביטחון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם מגדילים את ערך הנקודה, זה יכול להיות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש לו, כמובן, תקציב רגיל, אבל יש לו גם תוספת קואליציונית. אם רוצים לתת תקציב לישיבות הסדר, להגדיל אותו באמצעות קואליציוני – יכול להיות שאנחנו נעביר מכאן לסעיף 15. זה תרחיש אחד.  תרחיש אחר אומר שאנחנו מוותרים על כסף קואליציוני בסכום מסוים, ובמקום זה מקצים את הסכום שחשבנו להקצות לקואליציוני לשימושים ביטחוניים, בגלל המצב וכן הלאה, ואז הסכום הזה שמופיע כאן אולי יופנה לסעיף 15. כמובן שהדברים האלה לא ייעשו באיזשהו מקום עלום – או שזה ייעשה כאן, במסגרת הדיונים על הצעת החוק, או שנביא את זה כהצעה פרטנית בפני הוועדה בהמשך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> או שתעשו את זה, ואז תביאו את זה לוועדה אחר כך כדי לאשר את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. אתה מתייחס לסוגיה האחרת של העברת הכספים בפועל לגופים, לא להעברת הכספים בין מקום אחד בתקציב למקום אחר בתקציב. זה לא רלוונטי כאן. כאן גם אין ביצוע בכלל, וגם מדובר בשכר, כך שזה לא רלוונטי לסיפור של ה-1.9 בכל מקרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וחשבון מעבר זה לא משהו שאתה מתעסק איתו, נכון? אין שם משהו? אני רואה אפס. אין שם היתכנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה חשבון מעבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הכסף הסודי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מדובר בפריט טכני בתקציב. אין בו שימוש שרלוונטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. טוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכסף נוצל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד האוצר, יש לכם הרבה שאלות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לי יש הרבה שאלות, כן. הרבה מאוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. אם כך, אנחנו נסיים להיום ונמשיך מחר ב-10:00. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:10. << סיום >>