פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 47 מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים יום שלישי, ז' באדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> 1. סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> << הצח >> 2. סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר אורית פרקש הכהן – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק רם בן ברק נעמה לזימי מוזמנים: טל ישראלי – רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אלה בית און – רפרנטית פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר מירב ליבנה – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר אסף נחמני – מנהל מחלקת סיכונים, רשות שוק ההון, הביטוח והחסכון, משרד האוצר יערה למברגר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מור אלבז – עו"ד, צוות פיננסים, רשות התחרות סימה שפיצר – מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל רועי פולקמן – חבר כנסת לשעבר, יושב-ראש פורום מחוללי תחרות אייל דותן – עו"ד, איגוד הבנקים מיכל רז – עו"ד, איגוד הבנקים ישראל מימון – משפטן, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח בועז סטמבלר – משפטן, סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח פרופ' שמואל האוזר – יו"ר בנק אש שגיא בלשה – מנכ"ל עוגן, חברות אשראי חוץ בנקאיות טל עקרוני – מומחה לחינוך פיננסי ומייסד פינטק, Better - ניהול פיננסי אישי צח בורוביץ' – מנכ"ל "הקבינט" משה קאשי – כלכלן ראשי, לובי 99 אלון סגינהור – מנהל רגולציה, ישראכרט הילה אשכנזי – ישראכרט שרית ויסטוך – עו"ד, היועצת המשפטית, בנק ירושלים שרון שינבאום – פורום עצמאים מבית ההסתדרות ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגיל כספי מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> סעיפים 52 עד 60, 63 (הגברת התחרות בשירותי תאגידים בנקאיים) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << נושא >> סעיפים 61, 62 (חוק מע"מ) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוקר טוב. ברוכות וברוכים הבאים. אנחנו בדיון השלישי בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שבו נעסוק היום. נשים לרגע את נושא המוסדיים בצד לאור האמוציות ולאור עיוותי הפנים של חלק מהיושבים סביב השולחן בנושא, וכמובן נחזור אליו בהמשך. נתקדם עם הקראה ודיון בסעיפים הרלוונטיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו ממשיכים עם הנוסח שהופץ לקראת הדיון הקודם שהיה ביום חמישי, אבל עוברים לסעיף 53 להצעת חוק התוכנית הכלכלית ועניינו של הסעיף הזה תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח). << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אקריא את ההתחלה של סעיף 53, את סעיף ההגדרות, ואז אני אעצור ואסביר. 53. תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) בחוק הבנקאית (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 – (1) בסעיף 1 – (א) אחרי ההגדרה "אמצעי תשלום" יבוא: "בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי). "בנק בעל היקף פעילות זעיר" – בנק ששווי נכסיו לא עלה על שיעור של 2.5 אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות. הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר, שאינו עולה על חמישה אחוזים משווי הנכסים כאמור, בשים לב, בין השאר, להיבטים הנוגעים לתחרות ולשמירה על עניינם של הלקוחות. "בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק שמתקיימים בו שני אלה: (1) שווי נכסיו לא עלה על שיעור של חמישה אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או שעלה על שיעור כאמור בשנים מסוימות אך לא במשך שנתיים רצופות. (2) שווי נכסיU עלה במשך שנתיים רצופות על שיעור של 2.5 אחוזים משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, או על שיעור אחר שנקבע לפי ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות זעיר". (ב) אחרי ההגדרות "כרטיס חיוב" ו"מנפיק" יבוא: "שווי הנכסים" – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, ואם הוא נשלט בידי בנק - שווי הנכסים בדוח הכספי כאמור של הבנק השולט". (ג) בהגדרה "תאגיד בנקאי", במקום "כמשמעותו", יבוא "כהגדרתו" והמילים "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור" – יימחקו. (ד) אחרי ההגדרה "תאגיד בנקאי" יבוא: "תאגיד עזר" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי). סעיף 53 עוסק בתיקונים שונים לחוק הבנקאית (שירות ללקוח) והעקרון הכללי הוא לייצר היתר מדורג, דיפרנציאציה, בין בנקים בהיקפים שונים. שתי ההגדרות המרכזיות כאן זה בנק בעל היקף פעילות זעיר ובנק בעל היקף פעילות קטן. הוספנו הגדרה לבנק שלא הייתה בחוק הבנקאות (שירותי לקוח). בנק בעל היקף פעילות זעיר זה בנק ששווי נכסיו לא עלה על 2.5 אחוזים משווי הנכסים של המערכת הבנקאית, עלה אבל לא במשך שנתיים רצוף. כלומר, הגדרה מאוד דומה להגדרה בנק זעיר בחוק הבנקאות (רישוי). בדומה לחוק הבנקאות (רישוי) אנחנו מאפשרים לקבוע אפשרות לשנות את הסף כאשר המנגנון הוא הנגיד בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה. כאשר הנגיד בוחן את האפשרות לקבוע רף אחר, הוא צריך לשקול גם את הצורך בתחרות, בעיקר להסיר חסמי כניסה, וגם את טובת הלקוחות של הבנקים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן מנגנון שונה מזה שקבוע או שמוצע לקבוע בחוק הבנקאית (רישוי) לגבי שינוי הסף בהקשרים אחרים. כלומר, בחוק הבנקאית (רישוי) הגדרתם בנק זעיר ובעצם יש שם מנגנון בהקשרים מסוימים לשנות את הרף ובהקשר של סעיף 27(ו) וכאן יש סמכות לשנות את הרף אבל משיקולים אחרים ובהקשרים אחרים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. המנגנון הוא אחר, גם בהיבט של מי מאשר. זה לא צוות מייעץ שכולל את כלל הרגולטורים הפיננסיים והשיקולים ששוקלים הם אחרים. ביחס לחוק הבנקאות (רישוי), זאת רשימה פתוחה אבל אנחנו שוקלים בעיקר את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי וכאן אנחנו עושים איזון בין טובת הלקוחות לבין הצורך בתחרות. ההקשרים הם שונים והצורך הוא שונה ולכן חשבנו שנכון לעשות מנגנון קצת שונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל כן יכול להיות באופן תיאורטי שבנק זעיר יוגדר עם שיעור מסוים, עם רף מסוים בחוק הבנקאות (רישוי) ולעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח) יוגדר אף אחר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> התייחסויות לסעיף? אין. ממשיכים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש גם תיקונים טכניים שלא נגעתי בהם למשל לתקן, דרך הפניה, להוסיף הגדרות, לדייק הגדרות קיימות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בנוסח שיובא להצבעות, ככל שהוועדה תסיים את הדיונים, נעביר את ההסמכה לשנות את הרף בהגדרה בנק בעל היקף פעילות זעיר לסעיף אופרטיבי מכיוון שלא משלבים הסמכות במסגרת הגדרה. הגדרה היא הגדרה של מונח ולא אמורה לכלול הסמכה. זאת הערה טכנית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> מבחינתנו זה מקובל. (2) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) הראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט בידי מי מהם". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע לעצור ולהסביר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אגיד במשפט קצר ואז נמשיך. לפי סעיף 2 הקיים בחוק תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות משירותי החובה שתכף נסביר. אנחנו מציעים להחריג בנקים קטנים ובנקים זעירים מהתחולה של הסעיף הזה אבל לקבוע חובות חלופיות במקום כדי שיהיה מתווה דיפרנציאלי. אני אקריא את החובות שחלות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי גם מה הסיבה להחרגה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> איגוד הבנקים. אם יש כאן הגנת ינוקא האם הם יכולים להסביר למה היא לא מוגבלת בזמן? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו לא מדברים על הגנת ינוקא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן ביקשתי שהיא תסביר את הרציונל שעומד בבסיס התיקון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אקריא את המתווה שחל על הבנק הקטן ועל בנק זעיר ואז נחזור להסבר הכללי. (3) אחרי סעיף 2 יבוא: 2א. מתן שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו בידי בנק בעל היקף פעילות קטן הציע בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד הנשלט בידו שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בפסקה (2) של סעיף 2(א), לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את אותו השירות ללקוח מסוים, אולם רשאי הוא להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים. 2ב. חובת הנמקה של בנק בנעל היקף פעילות זעיר (א) הציע בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר הנשלט בידו שירות פתיחית חשבון עובר ושב וניהולו כאמור בפסקה (2) של סעיף 2(א), וסירב לבקשת לקוח לתת את אותו השירות, יודיע על כך ללקוח בתוך זמן סביר. בהודעה כאמור יפרט את הטעמים לסירוב, אלא אם כן פירוט כאמור עלול לסכל את המטרה שלשמה נדרש הסירוב, בין השאר אם פירוט כאמור אסור על פי דין או אם התקיים חשש סביר לכך שהלקוח מבצע הונאה. (ב) סעיף קטן (א) לא יחול על בנק בעל היקף פעילות זעיר או על תאגיד עזר הנשלט בידו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שהיה הבנק בעל רישיון". 2ג. תחולת סעיפים 2א ו-2ב בנק כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו. כפי שאמרנו, סעיף 2 הקיים קובע את החובה לפיה תאגיד בנקאי לא רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לתת את אחד משירותי החובה. שירותי החובה שמופיעים בסעיף הם קבלת פיקדון במטבע ישראלי או במטבע חוץ, פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו בתנאים שקבועים בסעיף ומכירת צ'קים במטבע ישראלי או במטבע חוץ. זאת אומרת, כלל הבנקים חייבים לספק את כלל השירותים לכלל הלקוחות. זו החובה הקיימת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תני תמונת מצב על איך הדבר הזה נאכף או לא נאכף, איך אוכפים את הדבר הזה, איך מוודאים שהדבר הזה אכן מיושם, אומרים שייתנו אפשרות אבל מייצרים חוסר יכולת או חוסר כדאיות ללקוח לקבל את השירות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> המחלקה המשפטית, בנק ישראל. אני אתחיל ואומר למה בזמנו, בשנות ה-80, חוקקו את סעיף 2. באותה תקופה הבנקים היו השחקנים היחידים בשוק הישראלי שנתנו את שלושת השירותים האלה. האמת היא שהיה שירות רביעי והוא נמחק כי זה היה בתחום הצ'קים והבינו שזאת בעיה לתת את השירות הזה לכל לקוח. אמרו שאלה שירותים בסיסיים שהבנקים, מעצם זה שבגדול הם השחקנים היחידים שיוכל לתת אותם, מחויבים לתת אותם בכפוף לאותו סירוב סביר. לאורך השנים , במיוחד ב-10 השנים האחרונות, נכנסו לשוק הישראלי הרבה מאוד שחקנים שנותנים את השירותים השונים האלה, גם מה שמכונה חוקי באריס וגם חוק הסדרת העיסוק לשירות התשלום שעבר, מבחינתי אלה שחקנים שנותנים שירותי תשלום שמעבר לזה שהם מתחרים עם הבנקים, הם גם יכולים לתת את השירות החיוני הזה במקום. בפועל אנחנו רואים שיש עיסוק מאוד גדול בסעיף הזה כולל בבתי משפט. לא בהכרח הלקוחות שאני חושבת שהמחוקק תמיד ראה לנגד עיניו, אלא יש שחקנים שבאמת באים עם הסעיף הזה. דרך אגב, הפינטקים או בכלל נותני שירותי תשלום אחרים ,לפני שנתיים או שלוש שנים, גם במסגרת חוק ההסדרים, הוספנו סעיף שנותן איזשהו פתרון של מעקב אחרי מה שקורה איתם בגלל שיש שם אירוע הוא שונה מאירוע קמעונאי. אנחנו רואים לעתים שימוש לרעה בסעיף הזה של מוטבים שאולי עושים שימוש לרעה בחשבון וישמרו על החשבון פתוח למרות זאת. אנחנו רואים מגוון מאוד גדול. זה מטופל גם ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים שזה אחד מנושאי הדגל שלה והיא עוסקת בזה רבות ואלה פניות שמקבלות תעדוף גבוה. אנחנו גם רואים את זה בבתי המשפט. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כמה פחות או יותר מקרים כאלה נדונים בבתי המשפט? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> פניות? אני לא יודעת. אני לא יודעת להתחייב אבל בודדים בשנה בבתי המשפט. כשזה מגיע אלינו, יש לנו סדרי עדיפויות גבוהים שאלה הם מקרים הומניטריים ויש לנו גם הוראת ניהול בנקאית תומכת שמפרטת עוד קצת מה שירותי החובה. יש לנו עיסוק בדבר הזה ובעיני הפיקוח על הבנקים הוא חשוב ואנחנו נותנים לזה תעדוף. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עכשיו תסבירו למה לפטור מזה את הבנקים החדשים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש שתי חובות שמוטלות בסעיף הזה, גם את האי פריקות, חובה להציע את כל השירותים, וגם את חובה להציע אותם לקהל הלקוחות. ביחס לבנקים קטנים זה יוצר קושי כי החובות האלה גם משיתות עלויות משמעותיות על בנקים שהם קטנים וגם מונעים מהם אפשרות לפתח מודל עסקי שהוא ייחודי ולהתמחות בתחומים מסוימים כי אין את האפשרות לפריקות, זה מונע מהם את האפשרות להתמחות בלקוחות מסוימים כי הם לא יכולים לייחד את הפעילות שלהם לשוק ספציפי. אנחנו חושבים שזה מהווה חסם גם בנוגע לשאלות וגם במובן של התפתחות עסקית דווקא במקומות שאנחנו רוצים שהבנקים הקטנים יוכלו להציע. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> חשוב לנו לומר שזה עלה בשימועים שעשינו לציבור. כל הדברים שתראו כאן, אלה דברים שהגיעו מזה שעשינו את השימועים. עשינו שני סבבים של שימועים לציבור ואלה דברים שהגופים האלה. אנחנו רוצים לתת להם מענה כדי להסיר חסמים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אלה בעיקר פינטקים שרוצים להציע שירותים מסוימים ולא את כל השירותים, שתהיה להם אפשרות להתמחות בלקוחות מסוימים ובמוצרים מסוימים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בדיוק. משם אנחנו חושבים שההצעות הערך הייחודיות שלהם יכולות לבוא. אנחנו כן קובעים מדרג. יש חובות שונים שחלים. אמרנו שיש את הבנקים הקיימים, הגדולים, של מעל חמישה אחוזים, עליהם ימשיכו לחול בדיוק אותן חובות. כלומר, כל לקוח יכול. בעולם הזה זה לא משתנה. ביחס לבנקים של חמישה אחוזים ומטה, אנחנו רוצים לקבוע שעדיין תהיה חובה שאסור לבנק לסרב סירוב בלתי סביר. אם הוא מציע שירות מסוים, הוא לא חייב להציע את כל השירותים אבל אם הוא מציע שירות מסוים אסור לו לסרב סירוב בלתי סביר לתת את השירות ללקוח מסוים אבל הוא כן רשאי להציע את השירות לסוגי לקוחות מסוימים. צריכה להיות איזושהי הבחנה על בסיס זה. << אורח >> סימה שפיצר: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד משהו. מנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. המטרה של החקיקה לשמה התכנסנו היא כדי לאפשר התרה של חסמים בכניסה של בנקים חדשים באמצעות מתווה מדורג. חלק מהעניין הוא שאם אנחנו מסתכלים על החקיקה הנוכחית - ברגע שבנק מאפשר איזשהו שירות של עו"ש, היום לפי החקיקה הנוכחית כל בנק שמקבל רישיון בנק חייב מהיום הראשון בחובות שמפורטים היום בחקיקה שהם מאוד משמעותיים ודוחים את ההקמה של הבנקים בשנים. כדי שזה לא יהיה תהליך כל כך מורכב להקים בנק חדש, הסעיף הזה הכרחי ונדרש כדי לאפשר גם פריקות של שירותים כדי שיוכל להציע רק חלק מהשירותים ובנוסף לזה גם אם הוא מציע שירותים, הוא יוכל לבחור יעדים של לקוחות מסוימים כדי להתחרות באותם תחומים. אנחנו מדברים כאן על קמעונאים, לקוחות של משקי בית, עסקים קטנים ובינוניים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תסיימי את ההסבר לגבי הבנק הזעיר ואז נאסוף התייחסויות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> המדרגה הכי נמוכה, הבנק הזעיר. אנחנו מציעים שבנק שמציע לפתוח או לנהל חשבון עובר ושב והוא מסרב להעניק שירות מהסוג הזה, יהיה חייב לתת על זה הודעה ולנמק אלא אם כמובן הנימוק עלול לסכל את המטרה או אם יש חשש שהוא מבצע הונאה וזה עלול לסכל את המטרה לשמה מלכתחילה היה אסור. החובה הזאת לא תחול מיד מהיום הראשון להקמת הבנק אלא היא תחול החל מחמש שנים מהיום שבו הרישיון שלו נכנס לתוקף. כתבנו כאן מיום שהיה בעל רישיון והכוונה היא מיום שהרישיון שלו נכנס לתוקף. יכול להיות שהוא למשל יקבל רישיון מותנה ובפועל יתחיל את הפעילות שלו כבנק תקופה מסוימת לאחר מכן וחמש השנים נספרות מיום שהרישיון נכנס לתוקף. << אורח >> קריאה: << אורח >> שזאת הגנת הינוקא שאולי התכוונת אליה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שאלת תם. לצורך העניין אני חוזר לרגע לסעיף של הבנק הקטן. הסיפה של "רשאי הוא להציע את השירות האמור רק לסוגי לקוחות מסוימים". זה דבר שהוא מחודד מספיק? זאת הגדרה שהיא ברורה וכולם על המגרש מבינים מה אומר סוגי לקוחות מסוימים, איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לפי מגזרי פעילות פיקוחיים או שזה לא בהכרח? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא בהכרח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להמשיך את השאלה כי זה גם עלה בדין ודברים הפנימי שאנחנו ערכנו. בדברי ההסבר נכתב ש"מוצע לקבוע כי בנק קטן או תאגיד עזר כאמור יהיה רשאי להציע שירות פתיחת חשבון עובר ושב וניהולו לסוגי לקוחות מסוימים ולא לכלל הציבור בהתאם למדיניותו העסקית ובכפוף לאיסור אפליה". אם כן, קודם כל ברור שדיני איסור אפליה חלים גם כאן. אני הייתי קצת מוטרד מהתיבה הזו מכיוון שעל פניו היא די פתוחה. כלומר, אין כאן חובה לפרסם לפי נוסח הסעיף איזושהי מדיניות של אותו בנק לגבי ההגבלות לסוגי לקוחות מסוימים. אני גם מסב את תשומת הלב לכך שהמרכיבים האחרים בסעיף 2 – המודל הוא שאתם החרגתם מסעיף 2 את הבנקים הקטנים והזעירים – מן הסתם לא כל הוראות סעיף 2 יחולו. בסעיף 2(ב) נכתב ש"התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו". אני מניח שהסעיף הזה לא יחול, נכון? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שזאת פרשנות הכי בסיסית של סירוב סביר, שזה לא רק לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שמה שאת אומרת משתקף בנוסח. בסעיף 2 כנוסחו לאחר התיקון כתוב ש"הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט בידי...". כלומר, אנחנו מחריגים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> מהותית אין לנו בעיה להוסיף אפליה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן 2(ב) כן אמור לחול. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו חשבנו שאפשר לקרוא פרשנות כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שהאמירה היא די ברורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין לנו התנגדות מהותית. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הסעיף לא חל. אני לא טוענת שהלשון של 2(ב) חלה. אני אומרת שכאשר מפרשים סירוב סביר, לדעתי לא מפרשים רק כן או לא אלא גם במקרים שבהם התנאים הם בלתי סבירים בעליל, זה ייחשב - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין לכם התנגדות. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אין לנו התנגדות. מהותית מקובל עלינו שזה חלק מהבחינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה לגבי השאלה הראשונה? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שלשם כך שמנו את החלק הראשון של הסעיף, את החלק שבעצם אומר שלא יסרב סירוב בלתי סביר לתת את השירות ללקוח מסוים. זאת אומרת, אם אין לך מדיניות שאתה החלטת להתמקד בקבוצת לקוחות מסוימת, איך תסביר את הסירוב שלך לאותו לקוח? לכן אנחנו חשבנו ששני התנאים ביחד יוצרים את המעטפת שרצינו להגיע אליה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם בעצם אומרים שאם בנק כזה מציע את השירות רק לסוגי לקוחות מסוימים, לא רואים בזה סירוב בלתי סביר. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. אם הוא החליט שהוא מתמקד באוכלוסייה מסוימת, שזאת המומחיות שלו – שוב, בכפוף לדיני איסור אפליה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה איפה עובר הגבול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זאת השאלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. אנחנו מבינים שבסוף אלה איזשהם מושגי שסתום שנצטרך לפרש אבל חשוב לנו לתת כאן גמישות וחשבנו ששני החלקים ביחד כן נותנים את המענה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא אמור לפרס את המדיניות הזאת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שסוג אחר של לקוחות יראה בזה סירוב בלתי סביר. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הכוונה היא לא לאפשר לסרב למי שיש לו נעליים אדומות או למצוא איזושהי קבוצה שהיא קבוצה שההבחנה בה מייצרת אפליה. הכוונה היא לייצר איזושהי קבוצה שנותנים לה את השירות או הוצאה של קבוצה מסוימת שהמשמעות שלה היא יקרה מאוד לבנק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נניח שירות לעובדי מדינה ולא לבעלי העסקים הקטנים. זה יכול להיחשב כשירות בלתי סביר? << אורח >> סימה שפיצר: << אורח >> עובדי מדינה נניח, זאת קבוצה שאפשר לגדר וזאת יכולה להיות קבוצה שנותנים לה שירות ספציפי. מורים, עובדי מדינה, יש הרבה מודלים בעולם שאנחנו רואים התמחות באוכלוסיות מסוימות. אולי סטארט-אפים. נניח משכנתאות או נדל"ן. יש כל מיני בנקים שמתמחים בתחומים מסוימים או בסוגי לקוחות מסוימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ייחשב לגיטימי. << אורח >> קריאה: << אורח >> נכון. תהיה רשת ביטחון של הבנקים הגדולים והשירות הזה יהיה נגיש לכל אזרח. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> חשוב לי לחדד. בסוף הכוונה היא שהבנקים הקטנים הם תוספת על המערכת הבנקאית הקיימת. כלומר, יש היום בנקים גדולים שנותנים שירות מלא לכל הלקוחות, לכל לקוח באשר הוא, והבנקים הקטנים יוכלו להציע מודלים שהם יותר גמישות, יותר קטנים, יותר ממוקדים באוכלוסיות או בסוגים מסוימים של לקוחות. אני רוצה להשלים את הצד השני. המשמעות לדוגמה באיסור הלבנת הון, החובות של איסור הלבנת הון, לדוגמה יהלומנים, יכולים להשית על בנק קטן עלויות מאוד מאוד גבוהות ובנק קטן יכול להחליט שבתחילת דרכו הוא לא רוצה להיכנס לתחום הזה ולסוג הלקוחות הזה הוא לא ירצה לתת לו שירות בתור התחלה. זה גם יכול לאפשר לו להוריד את עלויות הרגולציה בשלב הראשון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סבב התייחסויות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> איגוד הבנקים. כמה הערות ושאלות ברשותך אדוני היושב-ראש. קודם כל, הסעיף הזה הוא סעיף שהוא ליבת הפעילות הבנקאית ומה אנחנו קוראים צ'קינג אקאונט. מי שנותן שירות של צ'קינג אקאונט, אנחנו רואים בארצות הברית את ההבדל בין צ'קינג אקאונט ל-סייבינג אקאונט. לא ברור לנו מה זה בנק שלא נותן את השירותים האלה אלא אם כן הוא סייבינג אקאונט ואז לא בטוח שצריך לתת לו את כל ההקלות. אנחנו דווקא רואים שבנקים שהם רק סייבינג אקאונט, אין להם סניפים, אין להם פעילות, הם לא נותנים שירותי תשלומים, הם דווקא הרבה יותר יעילים והרבה יותר רזים. כל ההגנות האלה נועדו לתת לבנק קטן שיש לו הרבה הוצאות כשהוא מקים את הבנק. אמרתי לכם בפעם הקודמת שכשאני עובר על כל התיקונים כאן, אלה תיקונים שלמדו מהקמת בנק קטן מאז חוק שטרום ועד היום. זאת קודם כל הערה כללית. הערה שנייה היא לגבי מה שיש לנו בסעיף הזה. יש לנו פיקדונות, עו"ש, צ'קים בנקאיים. בדיון הקודם ראינו, וגם דיברו כאן על הפריקות של המוצרים, שכל מה שבנק אחרי החוק הזה – גם היום אבל אחרי החוק הזה ביתר שאת – יכול לעשות, גם גוף מוסדי יכול לעשות שאלה גם פיקדונות, גם אשראי, גם תשלומים, היום יש לנו חברות תשלומים. היום תחת כל הרפורמה – צריך לראות את כל הרפורמה, גם את החוק מלפני שנתיים עת היינו כאן עם חברות התשלומים שיכולות היום לתת שירותים של פתיחת חשבון, מתן שירותי תשלום. << אורח >> קריאה: << אורח >> כל הדברים שציינת, כבר היום גופים מוסדיים יכולים לתת. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> זה מה שאמרתי. אחרי הרפורמה יש רק דבר אחד שבנק יכול לתת וגופים מוסדיים לא יכולים לתת וזה צ'קים. לתת פנקס צ'קים זה הדבר היחיד שאחרי הרפורמה הזאת בנק יכול לתת וגופים מוסדיים לא יכולים לתת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יתרון תחרותי אדיר. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> זה היה תחרותי אם הייתם נותנים לבנקים לעשות את מה שהגופים המוסדיים עושים. זה לא דו צדדי אלא זה חד סטרי. אם אנחנו הולכים לפריקות, אולי צריך לחשוב על זה שכל השחקנים, גם הגופים המוסדיים לא חייבים לתת את כל השירותים, ואז אולי אף שחקן לא חייב לתת את כל השירותים. תעשו פריקות מלאה ותאפשרו לכל גוף לבחור איזה שירותים הוא רוצה לתת. מי שרוצה להתמחות בשירותי צ'קינג אקונט, ייתן צ'קינג אקאונט. מי שרוצה סייבינג אקאונט, ייתן. יש יתרון. אחרי רפורמת שטרום אמרנו לחברות כרטיסי האשראי שהן לא יכולות להיות מהיום הראשון צ'קינג אקאונט אלא סייבינג אקאונט, לקבל פיקדונות, לתת אשראי והן לא חייבות לתת את כל השירותים שעולים הרבה כסף בבנקים ואז גם תהיו בנק רזה ויעיל ותוכלו לתת ריביות יותר טובות על הפיקדונות וריביות יותר אטרקטיביות על האשראי. אבל זה לא קרה. זאת שאלה ראשונה. שאלה שנייה. לגבי ההחרגה שאמרתי שהיא לא מוגבלת בזמן. המטרה הייתה לתת הקלה בהוצאות כי באמת ההוצאות לבנות בנק שהוא צ'קינג אקאונט ולא סייבינג אקאונט, אלה הוצאות אדירות והמטרה הייתה להקל על בנקים כאלה. כאן הכונה הייתה שזה יהיה מוגבל בזמן ולא לתת איזו הגנה קבועה. בחריג שקבעו כאן, קבעו את החריג שאם בנק קטן או בנק זעיר מחליט לתת שירותי עו"ש אבל הסעיף לא מדבר רק על שירותי עו"ש אלא הוא מדבר גם על פיקדונות. כל הרפורמה היא פיקדונות. אם כן, למה אם גוף בוחר לתת שירותי פיקדונות הוא לא מחויב לא להפלות? הוא לא מחויב לשקול שיקולים בלתי סבירים? למה ההחרגה? הרי הסעיף מדבר על פיקדונות, על חשבונות עו"ש ועל צ'קים בנקאיים. למה החריג מדבר רק על חשבונות עו"ש ולא על פיקדונות? אם מחליט גוף כזה לתת שירותי פיקדונות לאוכלוסייה מסוימת, אני לא אומר, זה ברור, אבל בתוך האוכלוסייה אל תפלה. אם אתה שוקל שיקולים, תשקול שיקולים סבירים בסירוב מתן שירות של קבלת פיקדונות אם אתה מחליט לתת שירות פיקדונות. אני חושב שכל הרפורמה זאת היא לאפשר קבלת פיקדונות. שאלה שלישית. לא הבנתי מה בין 2א ל-2ב לעומת סעיף ההחרגה. ב-2א כתוב "בנק בעל פעילות קטן או תאגיד נשלט" וב-2ב כתוב "בנק בעל היקף פעילות זעיר או תאגיד עזר". למה בראשון זה תאגיד נשלט ובשני תאגיד עזר? נראה לי שבשים לב לסעיף ההחרגה, הכוונה שהייתה היא שהכול יהיה תאגיד עזר ולא ברור למה התכוונתם כאן אלא אם כן זו טעות סופר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן המשלחת הניידת של ועדת הכספים. מכיוון שאני לא חבר ועדה, אני אשמח להתייחסות בקומה למעלה, במקרו, מכיוון שאנחנו באמת מתקשים להגיע לכאן עקב דיוני חוק ההסדרים. הלילה היה לנו לילה מעניין במליאה. בתחילת הדיון, אם אתה זוכר, שר האוצר עלה וקרא לצופי ערוץ 14 לעזוב את ערוץ 14, שזה בהחלט מעשה ראוי, ולעבור לערוץ 99 כי בערוץ 99 נלחמים ביוקר המחיה. הוא רק לא דייק בשעה. כלומר, הלילה במליאה לא נלחמו ביוקר המחיה. כאן עכשיו נלחמים ביוקר המחיה כי זאת רפורמה משמעותית שצפויה להוזיל את יוקר המחיה ככל שהיא תתקדם. אני אשמח להתייחס לארבע נקודות אחרי שעקבתי מרחוק אחרי הדיון הקודם. זה הדיון השלישי בחוק, נכון? << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו מספר הסתייגויות. אני חושב שבאופן כללי אם אנחנו רוצים באמת לקדם תחרות במערכת הפיננסית, למרות החששות – ואלה חששות שברובם הם מוצדקים – יש כאן גם מקום לניהול סיכונים מושכל. קודם כל לגבי מוסדיים. אני חושב שדווקא לגופים מוסדיים יש בהקשר הזה יתרונות רבים, בעיקר יש להם את היכולת ואורך נשימה לשאת בהפסדים בעיקר בתחילת הדרך כדי לבצע את החדירה לשוק, מה גם שיש להם גם את המוניטין, גם את הלקוחות וגם את היכולת לזכות באמון לפחות בשלב הראשון של לקוחות. אני חושב שזה יתרון משמעותי מה גם שיש לא מעט גופים שגם היום פועלים תחת מוסדיים כמו אשראי חוץ בנקאי וחברות התשלומים. החקיקה הזאת בעצם נותנת לגופים האלה כלים נוספים להשתלב בשוק ולחבר או למנף את הפיקדונות לתחום האשראי . בהקשר הזה אני חושב שבהחלט זו מהפכה. אם זה יקרה, זאת מהפכה אמיתית בתחום הזה. דווקא בהקשר הזה פנו אלי לא מעט אנשים ודיברו על 2.5 אחוזים. יכול להיות שיש מקום ליצור מדרגה נוספת אבל כך או אחרת אני חושב שזו מגבלה משמעותית שבעצם מאלצת את הבנקים הקטנים בעיקר להתמקד בעסקים הקטנים ובמשקי הבית וגם כאן, בעיניי לפחות, זה מסיר חלק מהחששות. ראיתי פרסומים לגבי הנושא של הפיקוח, בעיקר לגבי חברות אחזקה. דווקא כאן אפשר לראות גם בכניסה בעקיפין של הפיקוח, מדובר כאן בהגברת הפיקוח וחלילה, אני לא מזלזל בגופים אחרים שמבצעים פיקוח אבל הכניסה של הפיקוח על הבנקים לתחום הזה של פיקוח על חברות אחזקה באיזשהו מקום זה אפילו מחזק את הפיקוח ולא מחליש אותו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הבעיה היא שכרגע אין את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל אני מניח שבמסגרת החקיקה זה יעלה, מה גם שביתר הפעילות יש גם פיקוח של רשות התחרות ורשות שוק ההון ובנוסף של הפיקוח על הבנקים. אפשר לגדר את האירוע ולהגביר את הפיקוח כדי להסיר לפחות חלק מהחששות. יכול להיות שאני מדבר כאן בניגוד לאינסטינקט הטבעי שלי כאופוזיציה אבל אני חושב שזאת רפורמה חשובה. חבל שמאגר האשראי יצא מחוק ההסדרים אבל לפחות כאן אני חושב שלמרות כל החששות ולמרות כל ההסתייגויות, אני אשמח אם תתקדם. שוב, נצטרך לדייק, אולי למסגר חלק מהאירועים אבל אם נלחמים ביוקר המחיה, דווקא כאן ובלי חמאס זה נכס ובלי ספינים על המכס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יפה. תודה רבה חבר הכנסת בליאק. מעריך את הדברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני מצטרפת לדברים. אנחנו כאן שלישיית חברי ועדת כספים ובאמת אנחנו בעומס מאוד גדול עם התקציב ועוד הממתקים שאתם מסדרים לנו בוועדות אחרות שלא קשורים. אני מתנצלת שאני לא מדברת בדיוק לנושא הסעיף. חשוב לי לדבר על שני דברים כאשר האחד זה על ביטוח פיקדונות והייתי רוצה שבכל זאת תמצאו את הדרך להכניס כבר בחקיקה הזאת את מה שיאפשר לשר האוצר, או בתקנות או במנגנון, לתת את ההגנה הזו. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה על סוג של הגנות ינוקא לבנקים קטנים או לבנקים חדשים או אפילו לפי קריטריון שאתם תחליטו עליו. כשאנחנו יודעים שהחסם העיקרי הוא מעבר של לקוחות, הוא אחד החסמים המשמעותיים במשק, למה אני לא רואה איזשהו סעיף שמסמיך לייצר הגנות ינוקא? כשאני למשל טיפלתי במשק החשמל קבענו הגנות פיננסיות מוגברות ליצרני חשמל פרטיים שיכנסו ראשונים וקיבלו ממש לפי דירוג. ידענו מה עלות הנזק של אי כניסה ש תחנות כוח חדשות ואפשר לתמחר את זה. אז אתה אומר שאנחנו ניתן את זה בתשואות יותר גבוהות למי שייכנס ראשון. אני שואלת את עצמי למה לא לעשות את זה כאן, לחשוב על מנגנונים כאשר למשל יש חשבונות לכל ילד או דברים שהמדינה עושה או שכר לעובדי מדינה, צריך כאן להיות יצירתי, כספים שהם בשליטת הממשלה ומשרדי הממשלה וזה הרבה מאוד כסף. אני בהגדרה שמה אותם בבנקים חדשים. אני מנתבת אותם לבנקים אחרים. אולי אני לא בפרטים אבל ראיתי שבאחד הדוחות שיצאו הייתה התחלה של דיבור על הגנת ינוקא ורציתי לשמוע אם הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי כי בסוף אם אתם רוצים שלקוחות יעברו לשם, למה שחסכון לכל ילד, כמה חשבונות בכל שנה? כמה ילדים פותחים חשבון כזה? 180,000 ילדים פותחים חשבון לכל ילד ולמה לא לייצר מצב שהמדינה אומרת כל החשבונות האלה בבנקים חדשים? << אורח >> אלון סגינהור: << אורח >> עדיף שזה יהיה בשוק ההון מאשר בבנק. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ברירת המחדל היא גם לא הבנקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי לא הייתי מדויקת. לא התכוונתי שהכסף יושקע בפיקדון. אנחנו בעצמנו הצבענו על שינוי ברירת המחדל ושברירת המחדל תהיה בשוק ההון בגלל התשואה לטווח ארוך. שוב, החשבון הזה – למשל זה של הילדים – נמצא בבנק. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא חייב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חייב, אז אולי נעשה שכן, בלי קשר לזה שברירת המחדל תהיה. זה שם קוד, בסדר? יש עוד דרכים לעשות את זה. זה דורש יצירתיות. אני מניחה שלשחקנים החדשים כבר יש רשימת מכולת של רעיונות. יש הלוואות מדינה מסוימות למילואימניקים. אני מקשקשת. הרעיון הוא לנתב לקוחות חדשים במסות משמעותיות לשחקנים חדשים בשוק וכך לטפל באחד החסמים הגדולים וזה מעבר לקוחות. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> יושב-ראש פורום מחוללי תחרות. בהמשך למה שאומרת חברת הכנסת פרקש הכהן, אני רוצה לדייק משהו בהמשגה שלנו. מה שאת מדברת עליו הוא תמריצים ואנחנו דיברנו על שני נושאים מאוד משמעותיים כאן בחקיקה. אחד, הגנות שהן רלוונטיות לכולם ובעיקר רלוונטיות לחברות האשראי המופרדות שיש להן קשרים עסקיים מהותיים עם הבנקים והן יכולות להיות בבעיה להתחרות אם לא יהיו ההגנות האלה שקשורות להנפקה, שקשורות למשל לקווי אשראי ויש לנו הצעות ספציפיות איך להגדיר את ההגנות האלה שהן לא ינוקא אלא הן לתמיד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הן לא למספר מוגבל של שנים? << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> לא. את השיטה הזאת של ינוקא חווינו מאז שטרום שהדברים האלה נגררים. צריכה להיות הגדרה שלמשל בנק לא יוכל להפלות חברת אשראי בקו אשראי. היום 90 אחוזים מהכסף הולך לבנק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרציונל כאן הוא בעצם מבני. זה משהו אחר. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> בדיוק. מבני. אם כן, הדבר האחד הוא הגנות ואנחנו גם נתייחס לזה. היעוץ המשפטי, לדעתנו זה צריך להופיע לא מעט מזה בבקרה ופיקוח של צוות המעקב, לוודא שלא נעשות אפליות וכולי. לגבי תמריצים. זו אכן סוגיה שעלתה בדיונים כדי לעודד את זה וכאן היו כל מיני הצעות, ודרך אגב, הצעות מצוינות. זה לא קיבל כרגע ביטוי. למשל דובר בזמנו על סיוע בנושאי תשתיות טכנולוגיות, נאמר כאן על ידי איגוד הבנקים, בצדק, שצ'קינג אקאונט אלה עלויות מאוד גבוהות בין שאר התשתיות הטכנולוגיות. דובר כאן על חשבונות שהמדינה מעורבת בהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לנתב לקוחות לשם. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> חד משמעית שגם בעולם המדינה עשתה את זה גם בכסף ישיר כדי לעודד כניסה של בנקים נתמכים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר יותר מזה. למה נתתי את הדוגמה של משק החשמל? גם כאן הרי יש מחיר שהציבור משלם בגין אי התחרות הזאת. עושק הציבור בפיקדונות הוא קלאסי ואלה מיליארדים רבים. משתלם למדינה לעשות את הדברים האלה ובאמת זה נהנה וזה לא חסר. זה חסר כאן וגם את זה למשל אתה יכול לזרוע בסמכות או לרגולטור או לשר אוצר שלא אחר כך ניתקע שנים כי יבואו לכאן ויאמרו שאנחנו רוצים אבל אין לנו סמכות, אנחנו רוצים אבל יש לנו סמכות. אתה כבר עושה את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני חושב שיש כאן קריאה גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה ואני מפנה את זה גם לאוצר וגם לבנק ישראל. זה לא נושא הדיון עכשיו, הנושא של המוסדיים, אבל אני חושב שכולנו נרצה לראות גם בנושא של ביטוח פיקדונות איזשהו מענה, גם בנושא של הפיקוח על חברות אחזקה, נרצה לראות התייחסות בחוק וצריך להתחיל להיערך לדבר הזה. גם מה שהעלתה כאן חברת הכנסת פרקש הכהן, גם בנושא של התמריצים כדי להתגבר על הדביקות שציירנו גם בדיונים הקודמים. << אורח >> שמואל האוזר: << אורח >> יושב-ראש בנק אש, בנק קטן. בהמשך לדברים של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. יש שורה של תמריצים, גם שאנחנו הגשנו, שהם אינם מבוססי תקציב. בכלל לא. אין שום דבר שקשור לתקציב, הם מבוססים רק על תמריצים פשוטים יחסית שקיימים כבר היום שאם אפשר לתת אותם – בין אם תקרא לזה תמריצים או הגנות ינוקא, הם בהחלט יכולים לעשות את העבודה כי תזכרו שאחרי כל המאמצים שלכם במשך שנים, של הוועדות המעבר מבנק לבנק הוא קשוח. לא עוברים. אם כן פתרונות מהסוג הזה הם פתרונות שיכולים להיות מאוד מאוד יעילים ואין להם שום עלות תקציבית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ואתה הגשת את זה? << אורח >> שמואל האוזר: << אורח >> כן. אנחנו יכולים להגיש את זה שוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חייבים לשתול שם את היכולת לעשות את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מקובל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מגיבה על סעיף מדיון קודם כי כמו שאמרנו, אנחנו כאן. אנחנו תמיד במקביל בוועדות רבות והיה חשוב לי לבוא לכאן. אני גם מבינה שסעיף 52 לא סגור ולכן חשוב לי כן להציף את הסוגיות בקשר לזה. חבריי הציפו גם דברים אחרים. קודם כל, אני רוצה לומר – ואני מצטרפת לדברי ולדימיר - שקידום תחרות בשוק הבנקאות זה דבר חיובי. אם יש לי השגה זה על זה שדווקא זה נעשה בחוק הסדרים בגלל הרגישויות בוודאי בכל מה שקשור לסיכון בנקאי אל מול חסכון. בוודאי שזאת רפורמה שבמהות שלה אני מברכת על הקיום הזה. אני כן חוזרת ואומרת שאני לא בטוחה שנכון להתחייב על זה בחוק ההסדרים ואולי יהיה נכון שתוביל את זה גם עם כברת דרך כדי שזה ייעשה במסורה. זה דבר הכי חשוב שיש. אנחנו לא נגד וחשוב לומר את זה. דווקא בגלל שמדובר בשינוי מבני עמוק, אני אומרת שבנק הוא גוף שלוקח סיכונים וכספי פנסיה וחסכון צריכים להיות מנוהלים בזהירות מרבית. אחד המאבקים שהיו לי חשובים בכנסת הקודמת היה כשביטלו את האג"ח הממשלתיות לפנסיות, לבטח את התשואה של הפנסיה ולבטח גם תשואה גבוהה יותר כדי שתהיה. אני זוכרת שאז אמרו לי שאנחנו אחרי קורונה ולא יהיה עוד משבר בקרוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחת הרפורמות החשובות שהעברנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל שעשינו אותה כמו שצריך. לצערי גם היא הייתה בחוק ההסדרים אבל אמרתי שאני לא מצביעה על החוק. הייתי חברת ועדת כספים ואמרתי שאני לא אפגע באנשים שחוסכים לפנסיה ולא בשביל זה אני בכנסת. בגלל זה ובגלל לובי בתוך הקואליציה, עשינו רפורמה מגודרת מאוד מאוד מיטיבה. זה חייב להיות לנגד עינינו. אנחנו לא יכולים לזנוח את הסיפור של רשת הביטחון הטוטאלית הכי בסיסית שיש לאדם. זה כבוד האדם. תחרות לא יכולה להיות בהנגדה לכבוד האדם, שבחסכון של אדם שכל חייו חיכה לקבל את המעט שמגיע לו. אני רוצה להגיד את זה כי זה יכול לעמוד לא בהנגדה. זה יכול לעמוד ביחד. אם אנחנו מסתכלים מי הם בעלי המניות הגדולים ביותר בבנקים הישראלים – אלה חברות הביטוח. יש כאן עניין שצריך גם להבין אותו ולפרק אותו. אם אנחנו רוצים להכניס אותם עכשיו כבעלות שליטה בבנקים, זה גם ניגוד עניינים תחרותי וגם את זה צריך להבין, מה ודאות התחרות ברפורמה. כשאני לעומתית נגד משהו, אני מאוד ברורה. אין לי את זה כאן אבל אני אומרת שאני לא בטוחה בתחרותיות שזה מייצר כי קבוצה פיננסית שמחזיקה גם בבנק, גם בכספי חסכון, יכולה בסוף להעדיף לשמור על רווחיות הבנקים במקום להתחרות בהם וגם בגלל שפגיעה ברווחי הבנק תפגע גם בתשואות החסכון ובאינטרסים של אותה קבוצה. יש כאן משהו שצריך להבין אותו. זה מחזיר אותנו לסוגיית הפיקוח. מבנה הפיקוח בישראל לא מאפשר פיקוח מיטבי, בטח לא תאגידים פיננסיים כאלה. אני מציעה רפורמה מקבילה בפיקוח. הסיפור של ודאות בעיניי הוא חוסן. אני אומרת את זה דווקא בגלל התקופה הזאת, דווקא לאחר השבר. זה חוסן. ודאות ויציבות היא חוסן. זה מה שמחזיק חברה, הידיעה שיש את הרשת, שיש מדינה ושיש אחריות מדינה. לכן החוסן הזה גם בפיקוח הוא עובר. כרגע בלי רפורמה מקבילה, יש חורים רגולטוריים שמקשים על זיהוי סיכונים. הוועדות המשמעותיות שטיפלו בשוק ההון, שכונסו בעבר, 1996, 2004, 2017, הוזכרה כאן ועדת שטרום, הסכימו שיש לשמור על ההפרדה המוחלטת בין הבעלות של הגופים המוסדיים שמנהלים חסכון ארוך טווח כמו חברות ביטוח לבין הגופים הבנקאיים. אני חושבת שלא צריך להקל בזה ראש. בנושא הזה אני באמת-באמת מודאגת ואני אומרת שזה לא יכול להיות בהנגדה אלא זה חייב להיות בהלימה. לשמור על מבוטחים צריך להיות אבן הראשה של הרפורמה הזאת. אני אומרת שאם הממשלה מבקשת לשנות את ההפרדה המבנית, זה חייב להיעשות בחקיקה ייעודית עם עבודת מטה מסודרת, בחינת חלופות ושינוי מקדים של מערך הפיקוח. גם אם אנחנו לא נצליח לבוא לכל הדיונים כאן, לדבר הזה אני מחויבת באופן מלא ואני מאוד מקווה שגם אתה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כן. כולנו שותפים גם לשאלות וגם לחששות. זה מה שגם אמרתי קודם. זה לא נושא הדיון היום אבל חד משמעית אלה שאלות חשובות מאוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה שאתה נותן לנו לדבר על דברים שהם לא לפי הסדר. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> מנכ"ל עוגן. עוגן היא גוף אשראי חברתי ללא מטרת רווח. אנחנו התחלנו תהליך של הגשת רישיון לבנק חברתי והיושב-ראש מכיר את עוגן היטב. יש כאן הזדמנות היסטורית כי כאשר אנחנו מדברים על תחרות בשוק הבנקאות חשוב גם לחשוב על הנגשה של אשראי ושירותים בנקאיים לאוכלוסיות שהבנקים המסחריים חדשים וותיקים כאחד פחות חפצים ביקרם. דובר על אוכלוסיות מוחלשות, על עסקים קטנים, על עמותות, וקיומו של בנק חברתי לא רק שיגביר את התחרות לרוחב אלא הוא יגביר אותה גם לעומק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה יכול להיות גם חלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> מאוד נכון. לעוגן היום יש את כל האמצעים להקים בנק – הון עצמי גדול מאוד של כמעט מיליארד שקלים ומוכנים עם חיבורים לטכנולוגיות. התחלנו לעבוד מול בנק ישראל על המתווה, על תוכנית עסקית שנגיש לו אחרי פסח אבל כל זה לא יכול להתקיים בלי שינוי חקיקה שיש כאן הזדמנות היסטורית לעשות. כיום החוק לא מאפשר לבנק להיות מלכ"ר וזה אומר שאם חוק מע"מ לא יאפשר לבנק להיות מלכ"ר ולא יהיה תיקון בפקודת מס הכנסה שיאפשר לבנק להיות מוסד ציבורי, כל החזון היפה הזה - שאני מניח שיש כאן הסכמה מסביב לשולחן שהוא חשוב למדינת ישראל – לא יוכל להתקיים. לכן חבר הכנסת טל, במסגרת הרשימה שקודם מנית של הדברים שצריכים להיכנס לתיקון החקיקה, אנחנו מאוד מבקשים לזכור את האלמנט הזה. אני מאוד שמח שאגף התקציבים לגמרי תומך במהלך ואני מקווה שגם רשות המיסים ובנק ישראל יתמכו ושנוכל להעביר אותו. זה לא לדיון של היום אלא שבשבוע הבא אהיה בחוץ לארץ ולכן אומר שאני מקווה מאוד שתוכלו להכניס את זה ונוכל להקים כאן בנק חברתי. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> זה צריך להיכנס לנוסח. אני יודע שהצוות המשפטי יודע את זה אבל צריך שזה ייכנס לנוסח. בנושא הזה הועברה הצעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני בספק אם זו המסגרת הנכונה להכניס עוד תיקוני חקיקה כשאנחנו בדיוני חוק הסדרים אבל אנחנו נבחן את זה. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> אם זה לא יכנס כאן, לא יהיה בנק חברתי. איזו מסגרת יותר נכונה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הממשלה הניחה הצעת חוק על שולחן הוועדה שכוללת תיקונים לדעתי בשמונה חוקים. כנראה שלא מצאו לנכון להביא תיקון בעניין הזה. אני מניח שאם הם היו תומכים בכך, הם היו מביאים את התיקון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו מקווים להשלים את הבחינה של זה בימים הקרובים. זה נושא שעלה מאוחר ואנחנו רוצים לנסות. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> זה אלמנט מאוד חשוב בתחרות שהיא נשוא החוק. זאת מטרת החוק כאן. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> זה חסם מהותי. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> זה חסם מהותי. זה פשוט לא יוכל להתקיים. אני לא חושב שיש גוף בישראל שיותר קרוב להקמת בנק היום מאשר עוגן, בכל בחינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם בעצם זקוקים לכמה קבצים? << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> שורה אחת. חוק מע"מ מ-1973 לא ניבא אפשרות של בנק ללא מטרת רווח. הוא לא ניבא את זה. הכניסו שם סעיף קטן שאומר שמלכ"ר לא יכול להיות בנק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מצטרף לקריאה שלך. אני חושב שזה דבר שהוא חשוב ואני מאוד אשמח גם בנקודה הזאת לקרוא לחברים בממשלה שיבחנו את הדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או לאפשר סמכות לפי שיקול דעת לאשר בנק למרות האמור באותו סעיף. זה באמת משפט חשוב בחוק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הם הגישו איזשהו נוסח. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> צריך לראות מה ההשפעות. אנחנו כן בוחנים את זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זאת נקודה חשובה. אני תומך בדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טל, עד שיש לך כאן את החקיקה הזאת, אני חושבת שכדאי לך להכניס דברים שיאפשרו לעבוד בגמישות. דווקא הנושא של הבעלויות הצולבות וההכנסה של חברות הביטוח פנימה, זה דבר שאני חושבת שצריך לעשות בלי לחץ של זמנים. בכל היתר תכניסי לעצמך יכולת לעבוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עד שיש משהו עם תחרות, אנחנו דווקא את הצד החברתי רוצים להחריג? << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> לא רק זה. בנק חברתי לא יכול להיות נשלט על ידי גוף מוסדי. הוא לא יכול. ההון העצמי שלו מגיע מפילנתרופיה. לא מחלקים רווחים ואסור לו לחלק רווחים. כל סט המוטיבציות שלו אחר לגמרי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מכירה את הפרטים שלו. בסוף אנחנו רוצים גם בנקים שרוצים להרוויח, שיעשו את התחרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסיפור של בנקים חברתיים זאת מגמה שהיא צומחת ולא רק כאן. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> 43 אחוזים בעולם. רק בארץ אין את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש כך ואנחנו ממש מקשים. בארץ זה לא קורה בגלל ההקשחה הזאת שהיא מוגזמת וצריך דווקא להכיר את זה. יש גם מודלים של חברות בנייה. אנחנו צריכים להבין שגם את זה צריך להכניס כחלק מאותו מודל תחרות שמאפשר לייצר עוד אופציות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גילוי נאות. במסגרת הפרקטיקה המקצועית שלי עבדתי עם עוגן עוד לפני שנכנסתי לכנסת. אני בהחלט תומך. << אורח >> אלון סגינהור: << אורח >> מנהל רגולציה, ישראכרט. השלמה של הדברים לנושא התמריצים והסרת החסמים. חשוב להעלות גם את הנושא שדיברנו עליו על הקלות בזיהוי ואימות לקוחות. בפרקטיקה המגבלה הזאת של דרישות אימות וזיהוי לקוח, אף על פי שהוא כבר קיים במערכת הבנקאית והוא לקוח קיים של אחד הבנקים הוותיקים במערכת, תפיל אתה רפורמה ברמת המעשה. ברגע שלקוחות צריכים לעבור עוד מסך בטלפון ועוד מסך בפתיחת חשבון און-ליין, נוטשים. רואים את זה בצורה מאוד מאוד חדה בנתונים ולכן במסגרת ההקלות והתמריצים חשוב מאוד לאפשר להסתמך על לקוח שכבר קיים במערכת הבנקאית הוותיקה ולאפשר לבנק קטן לגייס אותו תוך הסתמכות על זה שהוא כבר עבר את האימות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא בטוח שאני מבין את מה שאתה מציג כאן. אני חושב שאדם שיודע שהוא בא לפתוח חשבון בנק, יודע שהוא יצטרך מינימום למלא כמה טפסים. אני מסכים עם מה שנאמר על ידי חבריי שכדאי, חשוב וראוי לייצר מערכת תמריצים שתתגבר על כך שאנשם לא עוזבים בנקים כל כך בקלות אבל אני לא חושב שכאשר אדם מחליט שהוא רוצה לעבור בנק, הוא ממלא כמה טפסים ועובר כמה מסכים - - - << אורח >> צח בורוביץ': << אורח >> הסטטיסטיקה קיימת. יש סטטיסטיקה שמדברת על עשרות אחוזים של אנשים שנטשו את התהליך. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> הטענה המעשית, והאוצר ובנק ישראל יודעים אותה, היא הסתמכות על צד ג'. כלומר, אם לרועי יש חשבון בבנק הפועלים, כשאני עכשיו אומר שאני רוצה לעבור לפינטק או לישראכרט או למישהו, אני מזוהה דרך חשבון הבנק שיש לי בבנק הפועלים ואז זה חוסך לי שלושה-ארבעה מסכים ויש הבדל אם זה ייקח לי 10-7 דקות לפתוח חשבון או שלוש דקות. זה משמעותי. האוצר יודע את זה. זה לא סיפור גדול. זה יתווסף על ההצעה לתיקון צו הלבנת הון או על החובה על המערכת לתקן את צו הלבנת הון. אנחנו נציע סעיף ספציפי שמאלץ את המערכת לקבל את צו הלבנת ההון הנוכחי אם לא מובא בתוך תשעה חודשים צו אחר. אנחנו נביא לכם את התיקון הזה. אני כבר אומר כאן גם לייעוץ המשפטי שכמו בחוקים אחרים צריך להיות סעיף מאוד פשוט שאומר שאם בתוך תשעה חודשים מאישור החוק הנוכחי לא יובא צו אחוד, יחול צו הלבנת ההון הכללי וכולי. זה קריטי לחקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו לא עוסקים בזה כרגע. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לחברי הכנסת אפשרתי לדבר על סוגיות שלא קשורות לסעיפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני בעד לאפשר גם לחברי הכנסת לשעבר. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אני רק אומר שהסיפור הזה של אימות צד ג', צריך להביא לזה הצעה. << אורח >> סימה שפיצר: << אורח >> אם אפשר לומר מילה בנושא הזה. הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. גם אנחנו בעד שיהיה צו - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תגיבו על כל הנקודות וההתייחסויות שהיו כאן. נציג הבנקים שאל שלוש שאלות, היו אמירות של חברי הכנסת והסיפור של הבנק החברתי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אנסה להתייחס לכל הנקודות ואם אני מפספסת משהו, חבריי ישלימו אותי. קודם כל, חשוב לי להתייחס לעידוד שחקנים חדשים. אני חושבת שמבין כל הנקודות, זאת אולי הנקודה הכי חשובה לנו. אני רוצה להתייחס לזה במובן הרחב יותר. לפני שנתיים הבאנו חקיקה של חברות התשלומים, פועלות בשוק שחקניות בתחום אשראי חוץ בנקאי, יש מגוון גדול מאוד של שחקנים וגם הבנקים הקטנים שאנחנו מקווים שיקומו כאן הם בתוך המארג של השחקנים החדשים שאנחנו רוצים שינתקו את הדביקות של הלקוח ויאפשרו פריקות גבוהה יותר של השירותים הפיננסיים. אנחנו נשמח כמובן לבחון צעדי מדיניות שיאפשרו עידוד של השחקנים האלה, שיאפשרו כניסה שלהם לכל מיני תחומים, אם זה מתוך הממשלה ואם זה בצעדים נוספים. אנחנו לא מצאנו בתוך החקיקה נושאים שנכון להכניס אבל במסגרת מדיניות הממשלה אנחנו כמובן רוצים לבחון את כל השחקנים שמעודדים את הפריקות הזאת ולא רק את הבנקים הקטנים. אני חושבת שיש לזה ערך למגוון ולקידום של השווקים השונים. לעניין תיקון חוק המע"מ. כמו שאמרתי, אנחנו עוד צריכים להשלים את הבחינה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את מתייחסת עכשיו לבנק החברתי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. אני מתייחסת להכנסת מלכ"ר לתוך חוק המע"מ. זה נושא מורכב. אנחנו בבחינה שלו ואני מקווה שנצליח להשלים את זה אפילו היום. בכל מקרה, חשוב לי לומר שאנחנו עובדים על זה. לגבי זיהוי וצו הלבנת הון. זה נושא שהמלצנו עליו בתוך הדוח של הצוות. אנחנו כן סברנו שנכון לייצר אחידות בכלל השוק הפיננסי. אנחנו חושבים שזה יכול להוריד עלויות לא רק לבנקים קטנים אלא גם לחוץ בנקאיים. יש לזה פוטנציאל לסייע באופן כללי לשוק אולם לא הספקנו להשלים את העבודה ואני אומרת את זה בצורה גלויה. חשבנו שנכון להשאיר את זה לחקיקה בהמשך כי זה לא הבשיל. כולנו סבורים שזה הכיוון הנכון. כולנו מסכימים שצריך לייצר את המסגרת ואני חושבת שנכון שבדיון הבא אולי גם נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון יגיעו לכאן להציג את החששות כי בסוף כן מדובר בנושא שלכולנו חשוב שהוא יהיה סגור, הרמטי ונכון. אנחנו עובדים ביחד כדי להשלים אותו. עלה כאן סעיף פטור גמיש. אני חושבת שזה נושא שהוא בסך הכול הגיוני. אנחנו צריכים לבחון את זה ונראה אם אנחנו מגיעים להסכמות בנושא. זה לא משהו שהגענו איתו מראש ועוד צריך להשלים את המחשבה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> מה לגבי השאלות של נציג הבנקים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> סליחה. נכון. אני רק אומר לגבי הבנקים הגדולים. אנחנו עסקנו בבנקים קטנים. זה היה הפריזמה של הוועדה. דנו בהקלות לבנקים קטנים, דנו בהכנסה של שחקנים חדשים לתוך המערכת הבנקאית שהם יהיו מיוצגים גם על ידיכם בהמשך ואנחנו בעצם הבאנו את כל החקיקה הזאת עם ההסתכלות הזאת. לא עשינו בחינה של בנקים גדולים. אני חושבת שאולי זה המשך של עבודה שאנחנו צריכים לעשות אבל אני לא רוצה כרגע להתחייב על שום דבר שלא בחנו כמו שצריך ושלא הסתכלנו על ההשפעות שלו באופן רוחבי על השוק. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> היו עוד שתי שאלות קונקרטיות. שאלה ראשונה הייתה למה ב-2א לעומת 2ב כתוב תאגיד נשלט לעומת תאגיד עזר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> טעות סופר. תתוקן. תודה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> שאלה שנייה. כאשר קובעים את החריג לגבי גוף שיחליט שהוא רוצה לתת שירותים של חשבון עובר ושב, למה אותו חריג לא חל על קבלת פיקדונות? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כמו שאמרתי, אנחנו לא בחנו לגבי בנקים גדולים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אני מדבר על בנקים קטנים וזעירים שהם לא כל כך קטנים. כמו שאמרנו בפעם הקודמת 150 מיליארד לעומת בנק ירושלים עם 20 מיליארד, בנק איגוד בזמנו, לפני שמיזגנו אותו לתוך בנק המזרחי היה 40 מיליארד. אנחנו מדברים על בנקים שהם פי חמש מבנק ירושלים או פי שלוש מבנק איגוד. אלה לא כאלה בנקים קטנים. כאן קבעתם שבנקים קטנים וזעירים פטורים. בעצם מה זה בנק? באתם וקבעתם עוד סעיף שאומר שאפשר לקבוע שזה יהיה לקבוצות מסוימות, אין שאלה, גם היום זה קורה, אבל מי שמחליט לתת שירותי עו"ש ולדעתי גם שירותי פיקדונות, הוא צריך לעמוד בסעיף ולעמוד בהתחייבות לבחון האם הסירוב הוא סירוב סביר או סירוב לא סביר, לאותה קבוצה שהוא החליט לתת לה. אני שואל אם החליט אותו גוף לתת שירות פיקדונות, אמרנו שליבת החוק הזה זה פיקדונות, אז למה החריג לא מדבר על פיקדונות אלא רק על חשבונות עו"ש? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני חושבת שמה שראינו לנגד עינינו זה באמת שסעיף 2 מופעל ברוב המקרים סביב נושא העו"ש ולכן חשבנו. במקור אני אומר שהייתה כוונה בכלל להחריג מסעיף 2 וזהו. לאורך הדיונים של הצוות והקולות השונים נשמעו בתוך הממשלה הלכנו עוד צעד של הוספת רגולציה. זה הפוך על מה שבאנו לעשות ברפורמה. באנו להוריד רגולציה מבנקים קטנים ובעצם כאן הלכנו איזושהי דרך אבל לא עד הסוף ואז שאלנו את עצמנו איפה אנחנו רואים קשיים, איפה אנחנו כן רואים שיש פניות כמו שהיושב-ראש שאל קודם לכן. זיהינו את העו"ש כאזור שבו יכול להיות שיהיו בעיות ונכון לאסדר בכל זאת עוד איזושהי שכבת ביניים. בפיקדונות אנחנו פחות מכירים תלונות על בעיות מהסוג הזה. יש לעתים אבל הרבה פחות ולכן חשבנו שכאשר אנחנו עושים את אותה שכבת ביניים נכון להתמקד היכן שנראה לנו שיהיה ערך לציבור. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> ההצעה לא אומרת לא לפטור בנק קטן ובנק זעיר מקבלת פיקדונות. מי שלא רוצה לקבל פיקדונות, לא יקבל וזה בסדר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בכל מקרה בנק מקבל פיקדונות. אם הוא לא מקבל פיקדונות ונותן אשראי מהם, הוא לא בנק. הוא לא צריך רישיון בנק. זאת הפעילות הכי בסיסית של בנק. עו"ש הוא לא שירות חובה ולכן גם ניסחנו כך שאם הוא מציע - - - << אורח >> אייל דותן: << אורח >> הוא לא פיקדונות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אם אתה לא מקבל פיקדונות ואתה רוצה לתת אשראי - - - << אורח >> אייל דותן: << אורח >> זאת חברת תשלומים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ואז היא לא תבוא לקבל רישיון בנקאי. אנחנו מדברים על מי שבא לקבל רישיון בנקאי. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אני רק רוצה שזה יהיה ברור. בנק קטן ובנק זעיר, ברגע שהם מחליטים כן לתת את השירות הזה של קבלת פיקדונות רשאי לסרב סירוב לא סביר. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הוא חייב. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> לא חייב. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> איך בנק יכול לא לקבל פיקדונות? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה ברור. בסוף הרפורמה צריכה גם להגן על הציבור. נראה ששכחנו את זה. אני לא מתווכח עם הפטור, הפטור במקומו ואנחנו מכירים את האתגרים ואת הבעיות של בנקים קטנים וחדשים אבל קבעתם. ברגע שהחלטת לתת שירותי עו"ש, אני חושב ששירותי עו"ש כולל גם פיקדונות אבל מאחר והסעיף מחריג ועושה הבחנה בין עו"ש לבין פיקדון, אם קבעתם שגוף קטן או זעיר שמחליט לתת שירותי עו"ש לאוכלוסייה שהוא קבע, לא צריך לסרב סירוב בלתי סביר, אני לא רואה למה זה לא צריך לחול גם לגבי פיקדונות. האם לגבי פיקדונות מותר לי לסרב סירוב בלתי סביר? שיהיה כתוב בפרוטוקול שמותר לסרב סירוב בלתי סביר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תחשבו על זה ותחזרו אלינו עם תשובה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אנחנו יכולים לענות עכשיו. אני חושבת שהצוות לא חשב שזה נדרש. זה לא נכתב בטעות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> הייתי רוצה להאמין שהצוות פשוט לא חשב על זה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אבל הוא כן חשב כי הוא ניסח בצורה מפורשת חשבון עו"ש. משמע הוא לא כתב שירותים שכתובים בסעיף 2. אנחנו גם היינו בצוות הזה ואנחנו יכולות להעיד. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> בואו נגדיר מה זה חשבון עו"ש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושבת שאחד מחברי הכנסת התייחס לזה קודם. יש איזשהו טרייד אוף, אנחנו רוצים לאפשר תחרות, זה משהו שעלה שוב ושוב כחסם כניסה. יש כאן איזשהו איזון שאנחנו חשבנו שהעו"ש הוא המקום שצריך לגדר את העניין הזה ובשאר הדברים לאפשר את הגמישות. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> שאלה לפיקוח על הבנקים. האם חשבון עו"ש לא כולל פיקדון? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני מרגישה בחקירה נגדית. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אנחנו מנסים להבין. אנחנו רוצים להבין את הסעיף ומה המשמעות של חשבון עו"ש. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני מסכימה שעו"ש הוא סוג של פיקדון. הוא פיקדון שזמין לפי דרישה. כך כתוב גם בחוק הבנקאות (רישוי) בסעיף 10 שם יש הבחנה. כך כתוב גם בסעיף 2 וכבר היום יש שם שני סעיפים נפרדים. אכן שניהם הם סוג של פיקדון אבל סוג אחר של פיקדון. כשסעיף 2 והסעיפים המוצעים – 2א ו-2ב – נוקבים בחשבון עו"ש, הם מתכוונים לסוג הפיקדון שהוא עו"ש שהוא זמין לפי דרישה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אני רק אומר שבחוק שירותי תשלום כשהחריגו וקבעו מה הם לא שירותי תשלום ובזה בעצם הגדירו חשבון עו"ש, משם אפשר להבין שפיקדון כלול גם בחשבון עו"ש. נראה לי שיש כאן אי בהירות אבל קיבלנו תשובה וזה רשום בפרוטוקול שאפשר לסרב סירוב בלתי סביר. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בכפוף לדיני איסור אפליה. (היו"ר אורית פרקש הכהן) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אנצל את הזכות שאוהד נתן לי לדבר כאן. קיבלתי את המסמך של בנק אש. יש שם רשימת דוגמאות מאוד מאוד טובה לתמריצים של בנק, גם דברים שהמדינה עושה, דברים שהמדינה מעורבת בהם, חיילים משוחררים, עולים חדשים, כל מיני מנגנונים שאפשר להשתמש בהם כדי לנתב את הלקוחות דווקא למקומות האלה. אני מניחה שקיבלתם את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את לא חייבת להיכנס למיקרו רגולציה. בסוף זאת רגולציה. פשוט להגיד שמוסמכים לקבוע תמריצים ולקבוע היכן זה צריך להיות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זאת יותר מדיניות. כמו שאמרתי, זה לא רק כלפי בנקים קטנים או בנקים חדשים אלא גם כלפי חברות תשלומים ונותני שירותים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זאת לא מדיניות. זאת רגולציה. כמו שבחשמל החסם העיקרי היה מימון, טיפלנו בזה בצורה שבעצם נתנה מימון שכמעט כל החוב מובטח וההגנות מאוד גדולות בכוח עליון. כאן החסם הוא הלקוחות, אז טפלו בלקוחות. תנו תמריצים אדירים לשחקנים החדשים לקבל לקוחות. המדינה היא מנוע מאוד משמעותי בניתוב של כספים שיכול להשפיע על התמריץ של לקוחות צעירים כמו חיילים משוחררים, כמו עולים חדשים, כמו כל מיני דברים. יש שם רשימה מאוד מעניינת. זה לא עולה כסף. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו כמובן נבחן את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לכתוב ששר האוצר יהיה מוסמך, המפקח על הבנקים יהיה מוסמך או יותר ממוסמך – בתוך שנה או בתוך חצי שנה הוא יפרסם את התמריצים ואז אתה בעצם מורה לו לעשות עבודה ולהוציא תמריצים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא חושבת שזה נדרש כיוון שזאת מדיניות ואין סיבה להכניס את זה לחוק. אנחנו יכולים להתחייב לפרוטוקול שאנחנו נבחן כיצד מכניסים תמריצים לשווקים החדשים, גם החוץ בנקאיים וגם הבנקים הקטנים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני לא בטוחה שלא צריך כאן סעיף כי אלה החלטות של ממשלה והן מאוד משמעותיות. לדעתי שר האוצר צריך להיות בעניין הזה אבל תבדקו את זה אתם. זה שלכם. בבקשה, תמשיכו. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> קראתי את סעיף 2 על הפרסום בדבר החובות שיחולו בהקשר של חובות למתן שירות ללקוחות אבל לא ציינתי שזה סעיף שנוסף לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. חובה של בנק לפרסם באתר האינטרנט שלו איזה הוראות חלות עליו, איפה הוא נמצא במדרג ולתת איזושהי שקיפות ללקוחות או ללקוחות הפוטנציאליים. זאת איזושהי הערה רוחבית שחזרה ובסעיפים שונים גם אימצנו את ההערה הזאת של הייעוץ המשפטי של הוועדה. (4) בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) המפקח רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעידוד התחרות או לעידוד חדשנות ונסיינות במערכת הבנקאית, לבקשת בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן או תאגיד עזר הנשלט בידי מי מהם, כי כללים מסוימים אשר נקבעו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו לגביו, או שיחולו בהתאמות שיקבע המפקח או בתום תקופה שיקבע, ובלבד ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יצג בדרך חלופית ויעילה". הודעה על קביעת המפקח לפי סעיף קטן זה תפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל ותכלול פירוט בדבר הכללים אשר נקבע כי לא יחולו על הבנק או על תאגיד העזר וכן ההתאמות בתקופה שנקבעה לתחולת הקביעה אם נקבעו. סעיף 5 הקיים מקנה סמכות לנגיד לקבוע כללי גילוי נאות בהיוועצות עם הוועדה המייעצת ובאישור של שר האוצר. המטרה של הכללים היא לחייב את הבנק לתת גילוי של פרטים מהותיים ללקוחות כדי לאפשר להם יכולת לעקוב ולקבל החלטה מושכלת על בסיס הנתונים האלה. אנחנו מציעים כאן שביחס לבנק זעיר או בנק קטן, בנק שהוא מתחת לחמישה אחוזים, המפקח יוכל לקבוע פטור מלא או הקלות והתאמות שנדרשות, גם כדי לתת גמישות ביחס למוצרים פיננסיים חדשים ולאפשר גמישות והתאמה לשוק המשתנה וגם כי יישום מלא של כללי גילוי נאות הקיימים עלול מאוד להקשות כלכלית ולעכב הקמה וניהול של בנקים קטנים. אני אציין שיש לנו הערה לנוסח. כמו שאמרתי הוספנו הוראה לגבי פרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל, לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואחרי מחשבה אנחנו חושבים שנכון יותר שהפרסום יהיה באתר האינטרנט של הבנק עצמו, כך שלקוחות שיכנסו לאתר הבנק יוכלו לראות או את הפטור או את הכללים החלופיים שיחולו על אותו בנק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ומה עם השיקולים? אתם חושבים שזה שיש כאן רשימה סגורה, אני לא רואה בעיה כרגע אבל אני לא בפרטים. אתם כותבים כאן חקיקה ראשית, המפקח רשאי לקבוע משיקולים או של עידוד תחרות או חדשנות ונסיינות, ולבקשת בנק. אם הבנק לא פונה? אם הוא רוצה? יש כאן סיטואציה שאתם סוגרים אותה. אני מכירה שבדרך כלל בדברים כאלה מוסיפים את המילה "לרבות" ואז זה מאפשר איזושהי גמישות בשיקול הדעת. המפקח רשאי לקבוע לרבות משיקולים שנוגעים לעידוד תחרות אבל יכולה להיות כאן סיטואציה שלא חשבנו עליה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למרות שאני חושב שיש חשיבות כן לסגור את שיקול דעתו של המפקח כי בסוף מדובר על פטור מתחולה של חקיקת משנה. << אורח >> סימה שפיצר: << אורח >> אם אפשר להסביר את הרקע של הכללים של הסעיף. מדובר על כללי גילוי נאות ללקוחות שהם נקבעו בצו שנקבע על ידי הנגיד בהסכמת שר האוצר. כל סטיה מאותם כללים ביחס לבנק חדש שרוצה להציע מוצר חדשני או להביא לתחום חדש תהיה חייבת לעבור את כל התהליך הזה ושוב, כאן מדובר בחסם. לכן לאותם גופים קטנים ומצומצמים אנחנו מציעים שהמנגנון יהיה רק בשיקול דעתו של המפקח. ולא החרגה מלאה ואוטומטית אבל שכן תתאפשר הגמישות. זה יהיה תהליך מאוד מורכב. זאת המטרה. (היו"ר אוהד טל) << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אם אנחנו נזהה דברים שאנחנו חושבים שנכון לאפשר לכל המערכת הבנקאית לעשות, אם אגב פטור פרטני כזה אנחנו נראה דברים שהם אפקטיביים ונכון לאפשר לכולם לעשות, אנחנו כמובן נתקן את הכללים כדי לפתוח את זה בצורה רחבה. כאן הכוונה היא שגוף חדש נכנס ובעצם לא תמיד חושבים שההצעה שלו היא כזאת שמתאימה לכל המערכת, רוצים לראות שזה עובד, רוצים לתת התנסות, רוצים לבחון את זה ואז בהחלט יכול להיות שתהיה הרחבה בתיקון הכללים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את השיקולים את לא יכולה להרחיב לכללים. זו נקודה אחרת. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני מסכימה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את יכולה לשחק עם הכללים לפי שיקול דעתכם המקצועי אבל החוק כאן מגביל אתכם לשיקולים. זה שלכם. אני על פניו אני לא רואה כאן משהו שיכול לקרות אבל למה למשל רק לבקשת בנק? בסך הכול שאלתי שאלה. זה לא הדבר שחשוב לי. לי יותר חשוב שיהיה כאן מישהו שהכריחו אותו לקבוע תמריצים להעברת לקוחות לבנקים האלה. אני חושבת שזה משהו שהוא מפתח. בהכירי את הרגולטורים, אני חושבת שהם יצטרכו כאן עידוד. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אני חושבת שהמודל שלבקשת הבנק הוא הכרחי כאן כי בסוף זה פטור פרטני וכאשר בנק פונה ואומר שהוא צריך שייתנו לו פטור או דחייה של סעיפים מסוימים והנה אני מראה לכם – אם אני מסתכלת על הסיפה של הסמכות – איך אני מקיים את אותה מהות בדרך אפקטיבית אחרת. לכן זו חייבת להיות פנייה. לגבי השיקולים, אני חושבת שניסחנו די רחב. כמובן שאם חושבים שאפשר להרחיב יותר, אנחנו לא מתנגדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שלמשל תמצאו לנכון אחרי שתלמדו ותעברו תקופה לקבוע כללים רוחביים שלא נוגעים לבנק ספציפי שפנה אליכם. להגיד אני פונה בנושא הזה לגבי בנקים שעומדים בקריטריונים האלה והאלה. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הסמכות הזו כבר נתונה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה חלק מהרגולציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. התוספת כאן היא לבנק ספציפי. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול שתי שאלות לגבי הנוסח של הסעיף הקטן הזה. נסיינות זה מונח שאנחנו לא מכירים בחקיקה ואני אשמח שתסבירו את השיקול הזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בחיים בכלל ולא רק בחקיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, אני מתנצלת. אנחנו הולכות לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מודה לך על עזרתך ותרומתך. תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה נוספת לגבי הסיפה "בגלל ששוכנע כי המידע המהותי ללקוח יוצג בדרך חלופית ויעילה". הבנק המבקש צריך להראות למפקח את הדרך האלטרנטיבית להצגת המידע או שהמפקח יקבע לו את הדרך? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> הוא יגיד זה מה שאני חושב ואז המפקח יגיד אם הוא חושב שזה מספיק או לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> ואם לא? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אם הוא לא חושב שזה מספיק, לא ייתן את הפטור. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יכול לקבוע גם תנאים אחרים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> נכון. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יש הצעה ואז אפשר לעשות לה התאמות נדרש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם איך יחול הפטור הזה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> גם ביחס לסוגיה הקודמת שעלתה, באמת צריך להבדיל בין תיקון רוחבי של הכללים שהוא מאוד חשוב כי יכול להיות שיש כאן דברים שיתגלו שרלוונטיים גם לבנקים הגדולים, שרלוונטיים באופן כללי, לבין הסעיף הזה שהוא הרבה יותר ממוקד מאשר תיקון ספציפי של כללים, וכאמור, כמו שהוסבר קדם, הוא רק בסיטואציה הזאת, יכולה להיות לתקופה מוגבלת, יכולה להיות בתנאים מסוימים, היא שוב לפי בקשה פרטנית. לכן אני חושבת שדווקא המילה "לרבות" שהוצעה כאן לא מתאימה לתכלית הסעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בהתייחס להערת חברת הכנסת פרקש הכהן. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לגבי הנסיינות. אנחנו דוגלים בנסיינות גם בחקיקה. אני חושבת שגם החקיקה צריכה להתאים את עצמה לשינויי העיתים. אנחנו מדברים כאן על משהו שמשקף ניסוי כמו שמדובר בסטנד בוקס. אנחנו מדברים כאן על איזשהו ניסוי מסוים. הבנקים האלה בעלי היקף פעילות קטן מתאימים לפעמים לעשות ניסוי כזה ויכול להיות שתהיה בקשה כזאת שתוגש ותבוסס וזה דבר שונה מאשר חדשנות. כאמור, זו מילה בשפה העברית שאנחנו חושבים שבהחלט אפשר לאמץ אותה כאן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רפורמה שעוסקת בחדשנות, גם חדשנות לשונית היא חלק מכך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן גם חדשנות וגם נסיינות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כי הנסיינות מדברת על ניסוי. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אין לך התנגדות בחקיקה תופיע מילה חדשה. עושים כאן היסטוריה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. רק רציתי שזה יובהר. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> ציינו שהפרסום, בניגוד לנוסח שהופיע בפני הוועדה, אנחנו עושים תיקון שהפרסום יהיה באתר האינטרנט של אותו הבנק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> של הבנק המבקש את הפטור. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> נכון. << אורח >> סימה שפיצר: << אורח >> מתוך רציונל שבסוף כאשר לקוח רוצה לדעת מה השירותים שהוא מקבל או במה הבנק שלו פטור, הוא כנראה ילך לחפש בבנק הספציפי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר כהערה כללית שבהערות שהעברנו מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה חשבנו שנכון יהיה לשקף ללקוחות את התחולה של הפטורים השונים. זה גם הסעיף שהקראנו קודם לכן בעניין תחולת סעיפים 2א ו-2ב. חשוב שהלקוח ידע מה חל לעניין הבנק איתו הוא מתקשר בהסכם כלקוח. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> כל הנימוקים ששמענו כאן הם לגבי בנק ואכן זה מוצדק לתת את זה לבנק חדש אלא שבמקום בנק חדש כתבו בנק קטן ובנק זעיר ואנחנו צריכים לשאול איפה נקודת האיזון הנכונה. הסעיף הזה מדבר על כללי גילוי נאו ת ללקוחות. כלומר, זאת באמת ההגנה הכי גדולה על הלקוחות. האם ההגנה על הלקוחות, במתן גילוי ללקוח, צריך לפטור בנקים ואיזה בנקים. אנחנו לא מתנגדים. בנק חדש, אנחנו מסכימים צריך לתת את ההקלות לפי שיקול דעת המפקח. היכן נקודת האיזון? נקודת האיזון היא בנק חדש שלא כתוב כאן והאלה האם זה צריך להיות מוגבל בזמן וגם לגבי בנקים, איזה בנק. יש בנק זעיר שעמדנו על זה שזה 70 מיליארד וכל הבנקים הקטנים שאתם מכירים היום בשוק הם רחוקים מלהיות בנק זעיר ובעצם הכפלנו את זה לבנק קטן, ל-150 מיליארד. האם גם בנק שהוא פי חמש מבנק ירושלים או פי שלוש מבנק איגוד לא צריך לתת גילוי ללקוחות שלו? לכן אני חושב שצריך לתקן את הסעיף הזה שהוא יחול על בנקים חדשים ועל בנקים זעירים. אני חושב שעד 70 מיליארד, הבנק יכול לגדול, להיות בנק מאוד מאוד עם לא מעט סניפים. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> קודם כל, זה לא מדויק ולא נכון שהוא לא ייתן גילוי ללקוחות שלו. כמובן שמופיע כאן שהוא יצטרך להראות למפקח מה הן הדרכים החלופיות בהן הוא מגלה מידע ללקוחות. זה לחלוטין לא אומר הוא לא ייתן גילוי. לגבי המהות. בסוף אנחנו יוצאים, בהרבה נקודות בחקיקה הזאת, מתוך הנחה שבנקים קטנים – ואנחנו גם רואים את זה בכל מקום – הם תחרותיים יותר. הם מציעים ללקוחות הצעות ערך טובות יותר כי מתוך המבנה שלהם הם בדרך כלל רוצים להגדיל את נתח השוק שלהם ולפנות ליותר לקוחות ולכן הם חייבים להציע הצעות ערך טובות יותר ואנחנו רואים את זה במציאות. מתוך כך אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא חייבים רק לבנק חדש. גם בנק קטן, עצם זה שהוא קטן, מבנה התמריצים שלו הוא שונה ומבנה האיזונים שבין הכללים בחקיקה או ברגולציה של בנק ישראל יכולים לפעול עליו גם כשהוא לא בשנים הראשונות שלו, בעיקר במקומות בהם השינויים וההתאמות לכללים יכולים להיות - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ברגע שזה ישפיע על הבנקים הקיימים שכבר לצורך העניין כמו שנאמר כאן נחשבים בנקים זעירים ואפילו פחות מזה? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> הם יוכלו לפנות למפקח על הבנקים בבקשה להציג, אם יש להם, כמו שחן אמרה קודם, דרכים חלופיות שעונות על הצורך לגלות את המידע לציבור. בדרכים גמישות יותר, אולי אפילו טובות יותר ואולי אפילו מתאימות יותר לציבור ולמבנה הלקוחות שלהם וככל שהמפקח ישתכנע שיש להם אתה הדרכים לעשות את זה, הם יוכלו לקבל הקלטות מסוימות. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> מדובר על סעיף יחסית גמיש. אנחנו מדברים כאן גמישות בבוהה למפקח שיכול לתת בהתאם לצרכים של הבנקים השונים ובהתאם למה שמציעים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אני בעד גמישות אבל רוצה להגיב למה שנאמר כאן. << אורח >> שרית ויסטוך: << אורח >> יועצת משפטית של בנק ירושלים. זה נכון שבנק קטן - לא כי הוא יותר יכול אלא כי הוא יותר רעב - מתאמץ ונותן את הגמישות. בהקשר הזה אני רוצה לומר אנחנו כבנק קטן חושבים שזה לא נכון להפריד בין בנק חדש לבין בנק קטן קיים. אנחנו יותר מתחברים להסתכלות של תן לבנק קטן יכולת להתמודד. אני מסכימה שיש סוג של הגנות ינוקא שפחות מעניין בנק קטן כי אם כבר יש לי מבנה מסוים, אני לא צריכה שיוותרו לי על מנהל סיכונים, אבל בכל ההקשרים של ההקלות הרוחביות זה הכן מאוד חשוב לייצר את המבנה שאומר שבנק קטן קיים דומה, זכאי וראוי שיקבל את אותן הקלות של בנק שנולד אתמול. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אם אתם עומדים בקריטריון, אתם עומדים בו. אני לא צריך להדגיש שזה חל גם על הבנקים הקיימים. זה נראה לי פשוט. << אורח >> שרית ויסטוך: << אורח >> אתה צודק וחשוב לי שזה יישאר כך. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה מוסכם על כולם. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> לא דיברנו על בנק זעיר עד 70 מיליון אלא על בנק קטן. רציתי לומר לגבי התשובה שקיבלנו שאני לא רואה סתירה בין תחרות או יעילות או שבנקים קטנים אמרת יותר יעילים, יותר תחרותיים, לבין גילוי. אלה לא דברים סותרים. גילוי לא סותר יעילות ותחרות. אני בעד גמישות. אני אומר שאין בעיה, בואו ניתן למפקח סמכות. אני מסכים שכללי גילוי נאות זה באמת משהו שמאוד קשה לתקן אותו כי הוא נקבע או בצווים או בכללים וצריך פשוט לתת למפקח סמכות רוחבית להחליט איפה לתת את ההקלות ואיפה לא בלי בנק קטן, בנק זעיר, בנק גדול, בנק חדש. פשוט לתת לו את הסמכות כדי שתהיה גמישות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תשובות. התייחסות שלכם לעניין הזה. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אולי אני אחזור על מה שאמרתי גם קודם. בסוף האיזון כאן הוא שאנחנו א ומרים שיש הבחנה בין בנקים גדולים לבין בנקים קטנים במבנה התמריצים שלהם ובצורך. בסוף אין ויכוח על גילוי. יש ויכוח הגילוי צריך להיות בכללים קשיחים שנקבעים בצו או בכללים גמישים יותר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון. אני מסכים. נראה לי שזה סביר. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> (5) סעיף 5א(ו) – בטל. זה תיקון טכני. הוספנו הגדרה לבנק בסעיף ההגדרות הראשי וכאן זה לא נדרש. (6) בסעיף 5ב1 – (א) בסעיף קטן (א) - (1) במקום ההגדרות "בנק" ו"סניף" יבוא: ""בנק" – המציע ללקוחות שירותי פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב". (2) ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות קטן" – תימחק. (3) אחרי ההגדרה "המועד הקובע" יבוא: ""סניף" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)". (ב) בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו), בכל מקום, במקום "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק בעל היקף פעילות קטן". (ג) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על בנק אם טרם חלפו שלוש שנים מיום שהיה בעל רשיון". אנחנו מציעים תיקון לסעיף 5ב1 הקיים. זה סעיף שקובע הוראות בדבר ניידות של לקוח בין בנקים, מאפשר להתנייד באופן פשוט ומקוון. המערכת הזאת של ניידות בין בנקים כרוכה גם בעלויות משמעותיות וגם יש לה תקופת פיתוח שהיא ארוכה ודורשת קשב ניהולי. לכן אנחנו מציעים שבלי קשר להיקף הפעילות, כאן אנחנו מציעים הגנת ינוקא לתקופה של שלוש שנים מיום שבו הרישיון של הבנק נכנס לתוקף יהיה הפטור וזה יאפשר התמקדות בהקמה שלך הבנק ובהמשך הוא כן יהיה מחויב בניידות ובפיתוח המערכת. אני אציין שיש היום לבנק קטן, לבנק מתחת לחמישה אחוזים, אפשרות לקבל פטור פרטני אבל כאן רצינו לייצר גם ודאות בשלוש השנים הראשונות, שהוא ידע שיש לו את מרווח הזמן הזה לפתח את המערכת. חלק מהשינויים שאתם רואים אלה שינויים שעשינו לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה כדי ליצור האחדה בין ההגדרה של בנק קטן לסעיף לבין ההגדרה הכללית של בנק קטן שקבענו כאן. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הוראת מעבר? << אורח >> אלה בית און: << אורח >> בסוף הקובץ יש הוראת מעבר. אמרנו שיש פטורים שכבר ניתנו ביחס לבנקים קטנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בעצם הסעיף האחרון שמופיע בנוסח שבפני הוועדה. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> כן. סעיף 53א, תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) - הוראת מעבר. 53א תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – הוראת מעבר קביעה לפי סעיף 5ב1(ה) לחוק הבנקאות - (שירות ללקוח), כנוסחו ערב יום התחילה ועמדה בתוקפו ערב אותו מועד, תמשיך לעמוד בתוקף עד תום התקופה שנקבעה בה. הסיבה שקבענו את הוראת המעבר הזאת היא כי יש היום הגדרה לבנק בעל היקף פעילות קטן. אנחנו מוחקים אותה מהסעיף הזה ומאחדים אותה עם ההגדרה הכללית בחוק וכדי שהפטורים שכבר ניתנו מכוח הסעיף ימשיכו לעמוד בתוקפם, לצורך בהירות ושלא יהיו פרשנויות אחרות, אנחנו מוציאים את ההוראה הזאת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. התייחסויות. אין. הסעיף הבא. (6א) בסעיף 5ב2(א) – (א) ההגדרה "בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן" – תימחק. (ב) בסעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ו), בכל מקום, במקום "בנק בעל היקף פעילות קטן" יבוא "בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק בעל היקף פעילות קטן". גם כאן זה תיקון טכני יחסית. סעיף 5ב2 מפנה להגדרה קיימת לבנק קטן בסעיף 5ב1. אנחנו במסגרת ההאחדה מציעים להשתמש כל פעם באותן הגדרות כאשר סעיף ההגדרות הראשי הוא מה שקובע את הגדרה לבעל היקף פעילות זעיר או בנק בעל היקף פעילות קטן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף עוסק בהפקדת כספים במערכת סגורה, מה שמכונה ניהול פיקדונות. זה סעיף שהוסף לאחרונה בהצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת בוארון ואושרה בוועדת הכלכלה. בנושא הזה רציתי לשאול האם לא יהיה נכון ליצור כבר עכשיו בחקיקה הראשית איזושהי מסגרת למתן הקלות או פטורים נוספים לבנקים קטנים ובנקים זעירים לגבי חובות שיש בחוק או שיהיו בחוק. אנחנו יודעים שהחוק הזה מתוקן מזמן לזמן ונוספות עוד ועוד הוראות וחובות רגולטוריות לגבי בנקים בהיבט של שירות ללקוח, כך שלא יידרש תיקון חקיקה ראשית בכל פעם שנוספת חובה כזאת. למשל חשבתי אולי על מנגנון של חקיקת משנה באישור ועדה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> דיברנו על זה גם קודם. זה עלה על ידי אחד מחברי הכנסת שאמר לייצר איזשהו סעיף פטור רוחבי שיאפשר גמישות לגבי כל ההוראות. אני מודה שלא עשינו על זה מספיק חשיבה כדי להביא את ההצעה אבל אנחנו נעשה על זה חשיבה ובהמשך נחזיר תשובה לוועדה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי של הוועדה. בסוף יש כאן איזושהי הוראה יחסית חריגה ממה שאני מכירה כי יש הוראות בחקיקה ראשית ואנחנו נותנים בחקיקת משנה לחרוג מחקיקה ראשית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה דבר שקורה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> זה קורה אבל זה די נדיר. כפי שאני מכירה, הרבה פעמים ועדות הכנסת מסתייגות מזה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה נקרא נסיינות. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני רק משקפת מה אני מכירה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חייב לומר שזה לא כל כך נדיר. אם למשל תסתכלי על הוראות חוק הגנת הצרכן, זה חוק צרכני מקביל לחוק הזה, יש שם לא מעט הסמכות להחריג סוגי עוסקים או סוגי עסקאות מתחולת חובות שונות שחלות על עוסקים. אם כן, זה דבר שהוא אפשרי בעיניי. ברור שנדרש פיקוח פרלמנטרי. אני לא חושב שראוי לעקוף את הכנסת אבל אם זה מגיע לאישור ועדה מוועדות הכנסת, אני לא חושב שזה דבר חריג. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אנחנו נבחן את זה אבל אני רק אומר שבעיניי זה לא פשוט כי בסוף יש לנו כאן גם כנסת שדנה בנושא והחליטה שההוראה הזאת נדרשת לשם הגנה על הלקוח. היא תדון וראוי שיובא בפניה, וחגם ההצעה על בנקים קטנים בדיון וחזקה על הוועדה ועל הכנסת שתדון ותביא את זה בחשבון. אז היא דנה בזה ומגיעה למסקנה שראוי להגן על הלקוח ואז בא גורם מקצועי ואומר לא, אני מחריג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא חוזר לכנסת. זה מגיע לאישור ועדה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הוא חוזר למשהו שעבר במליאה בשלוש קריאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שזה מנגנון שקיים. אני רק אומר מניסיוני שזה מנגנון שקיים בחקיקה רגולטורית שאני מכיר. נכון שלא בהכרח זאת דרך המלך. דרך המלך היא לעשות את זה בחקיקה ראשית. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא אמרתי שזה בלתי אפשרי. אמרתי שסעיפים כאלה, אנחנו מתייחסים אליהם בזהירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. גם אנחנו. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לכן צריך לראות מה המנגנון, מה ההבניה, מה האישורים הנדרשים. אמרת אישור פרלמנטרי. לא השלמנו את המחשבה למה ההבניה שיכולה לתת כאן את האיזון הנכון. יש כאן גם צרכן שצריך לזכור אותו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> עוד נשוב לנקודה הזאת. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> (7) סעיף 7ה – בטל. סעיף 7ה הקיים עוסק בהעברת מידע בדבר יתרת הלקוח בחשבון עובר ושב והמטרה שלו היא לחייב תאגיד בנקאי למסור מידע בדבר יתרה בחשבון עו"ש לבקשת לקוח גם לגופים פיננסיים נוספים. מאז חקיקת חוק שירות מידע פיננסי יש הסדרה יותר מודרנית ומוצלחת של הדבר הזה עם מידע הרבה יותר מקיף ובין היתר גם המידע בדבר יתרות עו"ש הוא מידע שלקוח יכול לבקש להעביר לגופים פיננסיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא נעשה שימוש. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> בתקופה האחרונה לא נעשה כל שימוש בסעיף הזה והוא מתייתר. למען האחידות אנחנו מציעים לבטל אותו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר. אני מניח שאין על זה התנגדויות. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> (8) בסעיף 9א(א), הסיפה החל במילים "היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות" ועד הסוף – תימחק. בדיון הקודם דיברנו על הרצון למחוק את הסיווג של בנק למשכנתאות. זה תיקון נלווה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שממשיך את זה. בסדר. << אורח >> אלה בית און: << אורח >> אני אקרא ברצף את ההסדר שנוגע לתעריפונים ואז בנק ישראל יסדיר באופן מלא. (8א) בסעיף 9י, בכותרת השוליים, במקום "לתעריפונים" יבוא "לתעריפון מלא ולתעריפונים מצומצמים". (9) בסעיף 9י1, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם" יבוא "בתעריפון שפרסם" ובמקום "אחד התעריפונים האלה" יבוא "תעריפון כאמור". (10) בסעיף 9י2, במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריופן מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי". (11) אחרי סעיף 9י3 יבוא: "9י4. גביית עמלות בידי בנק חדש (א) בסעיף זה - "בנק חדש" – בנק שטרם חלפו חמש שנים ממועד שהיה לבעל רישיון. "לקוח" – לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – כהגדרתו בסעיף 9ט(ו). (ב) הוראות סעיפים 9ט ו-טי לא יחולו על בנק חדש או על תאגיד עזר הנשלט על ידי בנק חדש. (ג) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו, יידע את לקוחותיו בדבר הישרותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירתים אלה או שיעורן, באופן פשוט וברור (בסעיף זה – תעריפון בנק חדש). תעריפון בנק חדש יפורסם לציבור באופן מקוון, וכן יימסר ללקוחות בדרכים שבהן נוהג הבנק החדש או תאגיד העזר הנשלט על ידו למסור מידע ללקוחות. (ד) בנק חדש או תאגיד עזר הנשלט על ידו, יידע את לקוחותיו במסגרת תעריפון בנק חדש, כי הוא רשאי לגבות סכומים או שיעורים נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים הנקובים בתעריפון, למעט לעניין עמלה שנקבעה לפי סעיף 9יב(1) לגבי שירות בר-פיקוח". (12) בסעיף 11א(ב), בפסקה (3א), במקום "בתעריפון המלא של התאגיד הבנקאי או בתעריפון מצומצם של התאגיד הבנקאי" יבוא "בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי" ובמקום "תעריפונים אלה" יבוא "תעריפון כאמור". (13) בסעיף 11א(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) לא יידע את לקוחותיו בדבר השירותים שבעדם הוא גובה עמלות, ובדבר סכומי העמלות שהוא גובה בעד שירותים אלה או שיעורן, בדרך הקבועה בסעיף 9י4(ג)". << אורח >> חן פליישר: << אורח >> ההסדר שקיים היום על כל הבנקים בחוק הוא הסדר שבו ניתנת סמכות לנגיד לקבוע את כללי העמלות. בכללים האלה יש תעריפון מלא ותעריפונים מצומצמים. אלה רשימות של שירותים שמסודרים בטבלאות ובעצם הם חלים לעניין לקוחות שהם או יחידות או עסקים קטנים. אז בנק יכול לגבות עמלות רק עבור אותם שירותים שמנויים בכללים וגם במבנה שנקבע בכללים, ככל שנקבע. קיבלנו גם מהבנקים החדשים וגם בשימועים שנערכו התייחסויות לכך שזה באמת מהווה חסם כי לפעמים בנק רוצה לבוא עם מודל אחר והכללי לא בהכרח תומכים בזה. לכן חשבנו שנכון גם כאן להסיר איזשהו חסם. אני כן מפנה את תשומת הלב לכך שההתאמות כאן חלות על בנקים חדשים, כלומר, בנק עד חמש שנים מרגע שהרישיון שלו מתחיל, ולא על בנקים קטנים וזה גם לאור הערותינו של אייל לאורך הדיון היום. זה נועד לתת איזושהי התחלה בה אפשר להביא מודל אחר בתחום העמלות. תהיה איזושהי נקודה בה לקראת אותן חמש שנים או שהנגיד יחליט שהוא מתקן את כללי העמלות באופן שתומך במודל שאותו בנק חדש הציע או שהבנק החדש יצטרך להתאים את עצמו למודלים שיש היום בכללים. כלומר, זאת ממש הגנת ינוקא זמנית. מבחינת הטכניקה של איך עשינו את זה, אני אחלק את הפרק הזה לשלושה חלקים. החלק הראשון, סעיפים 9ט ו-9י יחולו על מי שאינו בנק חדש, כלומר, כל הבנקים חוץ מבנקים חדשים ושם אנחנו ממשיכים כמו היום עם כללי עמלות ועם האיסור לגבות עמלות שאינן מופיעות בכללים. החלק השלישי הוא הסדר שיחול רק על בנקים חדשים, סעיף 9י4, שם אנחנו באמת נותנים יותר גמישות. אנחנו כן מטילים חובה ליידע על השירותים בגינם גובים עמלות ועל הסכומים. זה לא מערב פרוע. צריך לפרסם את התעריפון ועובדים לפיו . אנחנו גם מאמצים בסעיף קטן (ד) את ההוראה שקיימת היום בסעיף 9ט(ג1) שאומרת שצריך לומר ללקוח - - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> רגע. אנחנו כאן משאירים לבנק את החופש להחליט איך הוא מוסר את המידע הזה ללקוח באופן פתוח לחלוטין. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> לא פתוח לחלוטין כי הוא בסוף צריך לפרסם תעריפון שבו יש גם את רשימת השירותים וגם את הסכומים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> סכומים מקסימליים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> בדיוק. סעיף (ד) מחדד שאלה סכומים מקסימליים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בסדר אבל בכל זאת הוא יכול להחליט שהוא שם את המידע הזה על לוח המודעות בחדר האוכל של העובדים. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> התעריפון יפורסם לציבור באופן מקוון ועם הסבר. זאת אומרת, גם וגם. אז השכבה האמצעית שהיא 9י1 ו-9י2 חלה על כולם, גם על כל הבנקים, לרבות החדשים, והיא אומרת, כמו היום, שאתה לא יכול לגבות יותר ממה שפרסמת ואם הגעת להסכם פרטני עם לקוח, אתה לא יכול לגבות יותר מה שהסכמת איתו. שני הסעיפים האחרונים הם התאמות של העיצומים הכספיים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> גם כאן אני חושב אחרת. כאן דווקא אני לא חושב שזה צריך להיות מוגבל בזמן. אני פשוט מביא את השטח ואני חושב שכל הרפורמה הזאת לא מתכתבת עם השטח. אמרתי בדיון הקודם שצריך גמישות שלא קיימת היום בחקיקה. זו חקיקה מיושנת שעשרות שנים לא עשו בה שינויים. אין מחלוקת שצריך לתת גילוי, אין מחלוקת על עמלות בפיקוח, צריך לתת גילוי ללקוחות, צריך לתת גילוי באופן מקוון, אבל למה חייבם להישאר עם משהו שנקבע לפני עשרות שנים, עם איזשהו משהו שהולכים לפי איזו שבלונה שמגדירים לנו מראש וחייבים להיצמד דווקא לשבלונה הזאת? אני אומר לכם שגם בנקים לא קטנים, בינוניים וגדולים, יש להם מוצרים חדשים ויש להם שירותים חדשים לטובת הלקוחות. רוב הלקוחות במדינה הם לקוחות לא של הבנקים הקטנים אלא לקוחות של כלל המערכת הבנקאית. כל פעם כשאנחנו רוצים לצאת עם שירות חדש לטובת הציבור עם תחום פעילות חדש, אנחנו נתקלים בתעריפון הזה שאי אפשר לגעת בו ואי אפשר לשנות אותו וזה איזה משהו נוקשה. למה בכלל צריך את זה? למה לא לבוא ולומר את העקרונות? תנו את העקרונות שחייבים לתת גילוי, שכל עמלה צריכה להיות בפיקוח. העקרונות ברורים מקובלים אבל אני יכול להגיד לכם שהרבה פעמים בפלטפורמות של תשלומים, באפליקציות, כשאנחנו באים עם מוצרים חדשים ורוצים להתאים את העמלות, אנחנו לא יכולים ואומרים לנו לא, כך כתוב בתעריפון ואי אפשר לגעת בזה. האם זה מה שאנחנו רוצים? לדעתי לא. זאת ההזדמנות תקן אתה חוק המיושן הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא כל כך מיושן. התיקונים בנשוא העמלות, אם אני לא טועה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> מ-2008. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> תנו דברים אחרים אבל עדיין הבסיס של החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבסיס אבל הוא תוקן כמה וכמה פעמים. הפעם האחרונה הייתה בחוק ההסדרים לפני שלוש שנים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אבל לא נתנו את הדעת לעניין הזה. אני אומר לך שאני באמת מביא לך מה קורה כשאנחנו רוצים לקדם שירותים חדשים. התעריפון הזה הוא תעריפון שלא מאפשר לקדם פעילות ולכן אני לא רואה שום ערך לאיזשהו תעריפון שבאים ואומרים לי שזו השבלונה, זה השטנץ ותעמוד רק בו ואין שום גמישות. תנו לפיקוח לפקח, שיקבע את הכללים, הכללים ברורים, הכללים מוסכמים והמפקח ייתן את ההוראות איך לפרסם את התעריפון. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> אפשר לראות גם בנוסח החוק שכאשר חוקקו את סעיף 9ט המטרה העיקרית הייתה לאפשר ללקוחות להשוות בין מחירים של אותם שירותים בבנקים שונים. זו הייתה המטרה. אני מסכימה עם אייל שלמודל הזה יש גם חסכונות. אני מסכימה שכאשר באים עם דברים חדשניים, זה לוקח יותר זמן ממה שהיינו רוצים כי זה כרוך בתיקון של הכללים. אני לא חושבת שאפשר לבטל את התכלית של הסעיף ואני חושבת שההערה הזאת גם אם ראוי לדון בה, זאת לא הרפורמה הזאת אלא אולי זאת רפורמה אחרת. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> בפעם הבאה יאמרו שהייתה רפורמה ב-2026 והסעיף לא כזה ישן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי אתה אמרת שהסעיף מיושן ולא תוקן הרבה שנים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> הוא באמת מיושן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> כל פעם כאשר מבקשים לתקן ולייעל ולהכניס גמישות אומרים שזה לא המקום ולא הזמן ולכן אני שואל מתי כן. << אורח >> חן פליישר: << אורח >> רק לאחרונה הפיקוח הוציא הבהרות למערכת לגבי איך אנחנו מצמצמים את מה שלא מחייב אישור שלנו. עשינו ממש סדר בדברים כדי לצמצם את הבירוקרטיה ואנחנו ממשיכים לחשוב על דרכים לעשות את הייעול הזה בתוך המסגרת של החוק. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני גם אבהיר שהתיקונים וההתאמות לתעריפון הם בכללים של הנגיד. לעשות איזשהו תיקון בתעריפון, זה באישור של בנק ישראל. לא צריך לבוא לחקיקה. זה לא עד כדי כך קשיח שאי אפשר לעשות שינויים ונעשים שינויים. זה לא שעשרות שנים לא נעשו שינויים בתעריפונים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> זה קשיח מאוד ואני לא רוצה להגיד לך כמה חודשים לוקח, אם בכלל - - - << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אתה אומר עשרות שנים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> לא, אבל כשרוצים לצאת עם מוצרים חדשים, יש לנו הרבה דוגמאות והפיקוח יודע, זה בהחלט מקשיח ולא נותן לקדם באופן יעיל, מהיר וזריז שירותים חדשים ויעילים לטובת הציבור כי אנחנו נתקלים בדבר הזה. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני לא אומר שאין קשיחות אבל אני מבהיר שהקשיחות היא לא קשיחות בחקיקה אלא בכללי. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> חקיקת משנה לעומת למשל הוראות ניהול בנקאי תקין, זו פרוצדורה אחרת, זו פרוצדורה יותר נוקשה שאורכת יותר זמן. זה לא מאפשר לקדם פעילות חדשה. אני אומר את זה באחריות ואני יכול גם לתת דוגמאות מחו ץ לדיון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בסוף יש כאן חוק שצריך לאזן בין היכולת של לקוח להשוות בין התעריפים ולדעת מה השירותים שהוא מקבל מכל בנק לבין גמישות לבנקים. אני חושבת שהגענו לנוסח שמאפשר גמישות בהוראות הנגיד ומצד שני ברור שיש לזה חסרונות. בסוף כל סעיף 2 הוא לשמור על איזונים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> כלכלן ראשי ב-99. אני רק אומר שצפויה רפורמה גדולה בתחום התעריפון של משקי בית ועסקים קטנים. זה יושב בבנק ישראל וזה ייתן את הגמישות שהוא מבקש. אם כן, זה קיים. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אנחנו לא מכירים שם גמישות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לכם עוד הסברים על מה שהקראתם << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השלמתם את ההסבר לגבי כל התיקונים? << אורח >> חן פליישר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חברים, אני גאה בכם מאוד. אנחנו נזכה להפסקת צוהריים ארוכה ומי שמעוניין מוזמן בשעה 13:30 לדיון על רפורמת החלב. תודה רבה לכולם. הדיון הסתיים. המשך יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:23. << סיום >>