חומר רקע - גורמים חיצוניים

1.6.2026 חומר רקע לישיבת הוועדה למדע :וטכנולוגיה כשאלימות הופכת :לוויראלית אחריות חברות הטכנולוגיה ופעילות הרשויות להגנה על החברה הערבית רקע פלטפורמות התוכן ,הדיגיטליות ובראשן הרשתות ,החברתיות הפכו בשנים האחרונות לכלי משמעותי המעצב את המרקם החברתי והכלכלי בעולם ,כולו וגם בישראל - ובאופן ייחודי ומשמעותי גם בחברה .הערבית במאי 2024 פרסם איגוד האינטרנט הישראלי מחקר מקיף בשם "מחוברים אבל )(לא שווים" שבחן את שימושי הרשת הייחודיים לחברה הערבית בישראל על כל צדדיה והפערים הקיימים אל מול הציבור .היהודי המחקר מצא כי מבחינת חיבור ,לאינטרנט -כ25% מהחברה הערבית גולשים דרך חיבור ,סלולרי ורק 7% מחוברים באמצעות סיבים אופטיים – זאת לעומת 44% מהאוכלוסייה הכללית הנהנית מחיבור מתקדם ואיכותי יותר (סקר איגוד האינטרנט ,הישראלי 2023 .) באזור הנגב הפער אף גבוה יותר ורמת החיבור נמוכה במיוחד (באזור הנגב רק 2% מחוברים לאינטרנט באמצעות סיבים אופטיים (מחוברים אבל לא ,שווים 2024 .) ממצאי המחקר העלו גם כי 81% משתמשים ברשת לצורך גלישה ברשתות ,חברתיות לעומת שיעורים נמוכים יותר של שימושים חשובים כמו ביצוע פעולות וקבלת מידע מרשויות ממשלתיות ( 49% ) ולמידה מקוונת ( 37% .) 93% מהמשיבים הצעירים מחזיקים ,בסמארטפון לעומת שיעורי שימוש נמוכים יותר במכשירים המאפשרים שימוש מגוון ומתקדם יותר ,ברשת כגון מחשבים ניידים .ונייחים סקר נוסף של איגוד האינטרנט על שימוש ברשתות חברתיות וכלי AI בחברה ,הערבית שפורסם במהלך 2025 , מצא כי האפליקציה הנפוצה ביותר בקרב החברה הערבית היא אפליקציית המסרים המיידיים ,וואטסאפ בה משתמשים 98% .מהמשיבים שאר האפליקציות הנפוצות הן יוטיוב ( 86% ,)משתמשים פייסבוק ( 76% ) אינסטגרם ( 73% ) טיקטוק ( 71% ,) לשם ,השוואה בקרב החברה ,היהודית שיעור השימוש בטיקטוק עומד על 54% (סקר שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים ,בישראל 2025 .) כלל הנתונים מהסקרים השונים מצביעים על כך שהפער הדיגיטלי בחברה הערבית אינו מתבטא בנגישות לחיבור לאינטרנט ,דווקא אלא משפיע באופן עמוק על איכות ואפקטיביות השימוש ברשת ועל יכולת המימוש של יתרונותיה וההזדמנות שהיא יכולה לספק להתפתחות ושילוב צעירים .בחברה הסתמכות גבוהה על חיבור ומכשירים ,סלולריים שימוש מוגבל בתשתיות מתקדמות ובמכשירים המאפשרים ,עבודה לימודים והתנהלות דיגיטלית ,מתקדמת לצד ריכוז גבוה במיוחד של פעילות ברשתות ,חברתיות מצמצמים את היכולת לעשות שימוש משמעותי ברשת לצורכי ,השכלה ,תעסוקה מיצוי ,זכויות נגישות לשירותים ציבוריים והערכה ביקורתית של מידע ומגבירים חשיפה לביטויים של אלימות ופשיעה הנפוצים ברשתות .החברתיות איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל קו סיוע לאינטרנט ,בטוח המטפל בדיווחים על תכנים פוגעניים .ברשת מדו"ח הסיכום השנתי של קו הסיוע, שפורסם בתחילת 2026 , עולה כי יש עלייה משמעותית בהיקף הפניות מהחברה הערבית ביחס לשנים .קודמות בשנת 2025 התקבלו בקו הסיוע 3,644 ,פניות כאשר 18% מהן הגיעו מהחברה הערבית — לעומת 8% בלבד בשנת 2024 . זירות הפגיעה המרכזיות שעלו מהדיווחים בחברה הערבית הן טיקטוק ( 29% ,)מהדיווחים פייסבוק ( 26% ) ואינסטגרם ( 21% .) מהדיווחים שהתקבלו בקו הסיוע עולים מספר מאפיינים בולטים של פגיעות ברשת בחברה :הערבית ●​הכפשות ופגיעות מיניות כלפי .נשים ●​סרטונים המאופיינים בהפגנת כוח ,ואיומים לעיתים תוך אזכור מפורש של אנשים ,מאוימים ולעיתים כחלק מהצגת כוח .והרתעה ●​שימוש ,בסמלים אימוג'ים ורמיזות חזותיות לצורך העברת ,מסרים :לדוגמא שעון ,חול ,אריה ,אש קבר או תנועות יד כמו “חכה ”חכה ●​סימון ישיר של .אנשים ●​הצגת ,כסף רכוש וסמלי סטטוס כחלק מהפגנת ,כוח השפעה .והרתעה על רקע נתונים אלו ועל רקע פרסומים ותופעות נפוצות של שימוש ברשתות חברתיות לצורך קידום והפצת תכנים ופעילות של גורמי ,עבריינות אלימות ופשיעה ,מאורגנת לצד העדר נתונים מקיפים על תופעות ,אלה אנחנו מדגישים כי קיים מחסור רב במחקר ובחינה של הנוכחות והשימוש שארגוני פשיעה וגורמי עבריינות בחברה הערבית עושים ברשתות חברתיות - חוסר הבנה של המצב הוא חלק .מהבעיה על רקע הנתונים ,שהצגנו אנו ממליצים על מספר צעדים חשובים שניתן לקדם כדי לצמצם את היקף המעורבות והחשיפה לתכנים של אלימות ופשיעה ברשתות :החברתיות 1 .​שיפור תשתיות החיבור לאינטרנט והמחשוב ביישובים ,ערביים ובמיוחד ביישובי החברה הערבית ,בנגב שבהם הפער בא לידי ביטוי בצורה העמוקה והחריפה .ביותר השקעה בפריסת תשתיות אינטרנט מתקדמות לצד שיפור איכות ורציפות החיבור הקיים והשקעה בציוד ותשתיות מחשוב מתקדמות במוסדות חינוך ,וחברה מהווה תנאי בסיסי לצמצום פערים ,דיגיטליים להרחבת שימושים משמעותיים ברשת ולהבטחת נגישות שוויונית להזדמנויות בתחומי ,תעסוקה ,חינוך בריאות ושירותים .ציבוריים 2 .​רגולציה ופיקוח של המדינה על התמודדות הרשתות החברתיות עם ביטויים ופעילות פשיעה יש לקדם דרישה מפלטפורמות התוכן הדומיננטיות לאכוף את תנאי השימוש ואת כללי התוכן בנוגע לפשיעה שהן קובעות אכיפה אפקטיבית ,ושוויונית לכן יש להגדיר באופן ברור ומוחלט מהו תוכן מעודד אלימות ופשיעה ולהציג את כללי הקהילה באופן מלא ובהיר גם בשפה ,הערבית לצד דוגמאות לתוכן מותר ,ואסור ולפרט מהם סוגי הסנקציות שהפלטפורמה עשויה .להטיל חשוב לדרוש מהפלטפורמות עדכון קבוע על דרכי ,טיפול משאבים והיקף התוכן העברייני המוסר על ידן - כפי שקיים באיחוד .האירופי 3 .​צעדים ומשאבים שהרשתות החברתיות יכולות להקצות כדי לשמור טוב יותר על המשתמשים הערבים על מנת להבין ולחשוף את האופן בו גורמי פשע ועבריינות בחברה הערבית בישראל עושים שימוש ברשתות החברתיות ואיך להתמודד ,איתם יש להכיר את את דפוסי השימוש ברשת בחברה הערבית ולשלב אנשי צוות ומומחים מהחברה הערבית בצוותי הבטיחות והמדיניות בפלטפורמות .השונות ,בנוסף יש לבנות מודל המבוסס על מחקר והיכרות עם התופעה על מנת לזהות שימוש לרעה באפשרויות הפעולה שהפלטפורמות מציעות למשתמשים וליצור הגבלות וסנקציות נגד חשבונות של עבריינים ושחקנים .אלימים 4 .​פעולות חינוך ואוריינות של משרד החינוך לעודד שימוש בטוח ומוגן יותר של משתמשים צעירים ברשתות החברתיות ישנה חשיבות רבה למסגרות החינוך בהעברת מידע ויצירת מודעות על מוגנות ברשת והתמודדות עם תוכן עוין ,ומסוכן לכן יש להשקיע מאמצים בבניית תוכנית לימודי חובה בנושא מוגנות ואוריינות ,ברשת התמודדות עם תוכן אלים ופוגעני ופיתוח כישורי חשיבה ביקורתית לזיהוי מידע ותוכן ,בעייתי חשוב שהתוכנית תהיה מותאמת לחברה הערבית מבחינה שפתית .ותרבותית ,במקביל יש לפנות להורים על ידי קמפיין העלאת מודעות בנושא דרכי מניעה וטיפול בתוכן מעודד אלימות וליזום מהלכים וקמפיינים למיצוב חיובי וחינוכי של הפלטפורמות .השונות 5 .​חקר תופעות שימושים עברייניים ברשתות חברתיות בחברה הערבית בישראל יש מחסור בנתונים ובמחקרים על תופעות של שימושים גורמי פשע ועבריינות ברשתות חברתיות בחברה הערבית ,בישראל לכן יש לבצע מחקרים הבודקים ,חשיפה תפיסות ודרכי ההתמודדות של משתמשי הרשת מהחברה הערבית עם תופעות .אלו באחריות ,המדינה האקדמיה והחברה האזרחית לקדם מחקר ויצירת ידע בנושא חשוב .זה כותבי :המסמך דימא אסעד ניקולא ועידן רינג מחלקת קהילה וחברה איגוד האינטרנט הישראלי יוני 2026