חומר רקע - גורמים חיצוניים

תוכן ע ניינים פרק ’א: מבוא – הצפון כקו חזית לאומי והזדמנות אסטרטגית לביסוס האמון הלאומי ................ 2 פרק ’ב :המצב חברתי־כלכלי בצפון ................................ ................................ ......................... 4 שוק עבודה ,שכר ופריון ................................ ................................ ................................ ...... 4 דמוגרפיה והגירה פנימית ................................ ................................ ................................ ... 4 עסקים קטנים ובינוניים – פגיעות מבנית................................ ................................ .............. 4 תשתיות אזרחיות ................................ ................................ ................................ .............. 4 פרק ’ג : המודלים הקיימים ................................ ................................ ................................ .... 6 חוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט- 1959 ................................ ................................ ............. 6 חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים ,)תשמ"ה- 1985 ................................ ..... 6 אזורי עדיפות לאומית ................................ ................................ ................................ ........ 6 מנהלת תקומה ................................ ................................ ................................ .................. 7 מנהלות אזוריות צפוניות ................................ ................................ ................................ .... 7 מודלים עולמיים לפיתוח אזורי גבול ופריפריה ................................ ................................ ...... 7 פרק ’ד :הצעת המדיניות – סל הטבות דיפרנציאלי לצפון ................................ .......................... 9 נספח א '- המבנה המוצע לסל ההטבות ואופן החלוקה המותאם ................................ ............... 10 נספח ב '- העיגון הסטטוטורי הנדרש ................................ ................................ ..................... 11 2 פרק א’: מבוא – הצפון כקו חזית לאומי והזדמנות אסטרטגית לביסוס האמון הלאומי עבור רבים הצפון הוא הבטחה לנוף ירוק ושלווה, אך עבור מאות אלפי ישראלים הצפון הוא קודם כל בית שנמצא בקו האש. הנטייה להתייחס לאזור הזה כאל שוליים גאו- דמוגרפיים מטשטשת את אופיו האמיתי של האזור ואת עומק האתגר הניצב בפני תושביו: זהו קו עימות פעיל שבו הקהילות נלחמות על זכותן לביטחון וליציבות כלכלית בתוך חוסר .ודאות מתמשך מחקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים על כך שתושבי הצפון ממשיכים לחיות בשגרת איום וחוסר ודאות גם לאחר סיום הלחימה הפורמלית. מרבית התושבים מדווחים על תחושת פגיעּות מתמשכת, חשש מהסלמה מחודשת וערעור בתחושת הביטחון האישי והאזרחי. חרף מציאות זו, הם נדרשים להמשיך לנהל חיי שגרה– לעבוד, לגדל משפחות ולבנות עתיד– כאשר התנאים האזרחיים אינם מותאמים למציאות הסיכון: היעדר מקומות עבודה איכותיים ברדיוס סביר, עלויות ביטוח ודיור גבוהות, הליכי רישוי והקצאת קרקעות מסורבלים, ותשתית חברתית חלשה להתמדה אזרחית .לאורך יישובי הגבול דו" חות מבקר המדינה על ניהול המענה האזרחי בצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל ולאחריה חיזקו תמונה זו, והצביעו על עיכובים בהחלטות, בביצוע ובהעברת תקציבים, שפגעו בקצב וביכולת החזרה של אוכלוסיות מפונות ליישוביהן. על כן, בהיעדר מענה אזורי מותאם וארוך טווח, הבחירה להישאר בצפון חודלת מלה יות הצהרה ערכית בלבד והופכת לבחירה שאינה בת־קיימא לאורך זמן– .גם עבור מי שביקשו ויכלו לחזור כיום, יישובי קו העימות נכללים תחת המעטפת של החוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט- 1959 , שמטרתו המרכזית היא חיזוק הפריפריה באמצעות תמריצים כלכליים. החוק מגדיר כללים אחידים ליישובים הנכללים ב אזור פיתוח א', הגדרה החלה על מרבית שטחי מחוז הצפון (לרבות יקנעם עילית). מדיניות זו יוצרת לעיתים השוואה בין אזורים בעלי רמות סיכון שונות בתכלית, הן ביטחונית והן כלכלית. בפועל, נוצר פער בין כוונת המחוקק לתוצאות בשטח: יזמים רבים נוטים לנצל את המענקים (בגובה של עד20% מההשק עה) ואת הטבות המס (מס חברות מופחת של7.5% ) ביישובים הנחשבים ,כ"שער לצפון" כמו יקנעם, בזכות קרבתם למרכז הארץ ולצירים ראשיים. כתוצאה מכך, יישובי קו העימות המרוחקים המתמודדים עם אתגרי ביטחון מתמשכים, מתקשים לייצר יתרון יחסי שימשוך אליהם תעסוקה מגוונת ואיכותית . מצב זה מותיר חלקים נרחבים בגליל ללא מענה הולם לצורך בפרנסה מכבדת ובת קיימא. הביקורת המרכזית על יישום החוק כיום, כפי שעולה מתוך דו"חות בנק ישראל , נוגעת לחוסר היעילות של מתן הטבות רוחביות ללא אבחנה גיאוגרפית מדויקת. כלכלני בנק ישראל וגורמי מקצוע מתריעים כי המבנה הנוכחי לוקה ב'סבסוד יתר' של יישובים חזקים הממוקמים בפריפריה הקרובה, מה שמעקר את התמריץ להשקיע באזורי קו העימות שבהם הסיכון גבוה בהרבה. ברו,ח זו ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על עיוות נוסף: ההתמקדות במתן מענקי הון לרכישת ציוד במקום בתמריצי תעסוקה ושכר, מחטיאה את היעד של משיכת אוכלוסייה חזקה ויצירת מקומות עבודה איכותיים ביישובי הגדר. גם נתוני רשות ההשקעות ( מהשנים האחרונות2025 - 2024 ) מאששים את הטענה כי ללא יצירת 'מדרגות סיוע' שמעניקות יתרון יחסי מובהק לקו העימות על פני אזורים כמו יקנעם, כרמיאל ומגדל העמק, יישובי הגבול ימשיכו להישאר מחוץ למעגל הצמיחה הכלכלי של מדינת ישראל. ביולי2025 קיבלה הממשלה את החלטות3264 ו־3265 , המסמנות הכרה ראשונה בכך שמדיניות סיוע אחידה לפריפריה באשר היא אינה מתאימה לאזור המתמודד עם סיכון ביטחוני מתמשך. ההחלטות קובעות תיעדוף דיפרנציאלי ליישובים צמודי הגדר ולפעילות כלכלית בצפון, בדגש על תשתיות, חינוך, תעסוקה וסיוע לעסקים. עם זאת, מדובר בצעדים ר אשוניים ומוגבלים; ההחלטות תחומות בזמן, אינן מעוגנות בחקיקה ראשית, ואינן מספקות מענה כולל למרחב הגלילי הרחב שנפגע אף הוא מהמציאות הביטחונית. לפיכך, הביקורת בצפון גורסת כי מדובר בעיקר במענים נקודתיים, שאינם יוצרים שינוי מבני ארוך טווח או מנועי צמיחה בני- קיימ .א לכלל יישובי האזור 3 לא זו אף זו, חקיקת הסיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי משנת2007 ממחישה כי המדינה מכירה בקיומו של סיכון בטחוני אזרחי כמאפיין ייחודי של אזורי קו עימות (נכון לעכשיו לקו עימות דרומי בלבד). ואולם, היעדר החלה שיטתית של עיקרון זה על יתר אזורי קו העימות, ובפרט בצפו ן הארץ, יצר מדיניות חלקית ואי־שוויון בין אזורים בעלי מאפייני סיכון דומים. ללא עיגון המנגנון בחקיקה ראשית בדומה לנעשה בסוגיות הנוגעות לדרום כדוגמת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו ,תשפ" ה- 2025 , יישובי הצפון ימשיכו להיות השוליים הגאו - ד.מוגרפיים של מדינת ישראל והפערים רק יגדלו לכן, אנו בישראל2050 צפון קוראים לכנסת ולממשלת ישראל להכיר בכך שאזור הצפון והתושבים הגרים בו הם השקעה ביטחונית־כלכלית למדינה כולה, לקדם חקיקה למען כלכלת הצפון אשר תעודד את העלייה בפריון העסקי ותקטין את עלויות המחייה, תצמיח הון אנושי חזק ויציב, ובכך תהווה מ פתח יעיל לצמיחת הגבול הצפוני והבטחת עתידו. 4 פרק ב’: המצב חברתי־כלכלי בצפון שוק עבודה, שכר ופריון תושבי הצפון השכירים מתמודדים עם פערים מבניים עמוקים בשוק העבודה, המציבים אותם בנקודת פתיחה נמוכה באופן עקבי ביחס לממוצע הארצי. על פי נתוני הביטוח הלאומי והלמ"ס , השכר הממוצע לחודש עבודה של שכיר במחוז הצפון בשנת2023 עמד על 11,425 ,₪לעומת 14,117 ₪ בכלל הארץ– פער של כ- 19% המעיד על אי- שוויון הזדמנויות .מתמשך הסבר מרכזי לפער זה טמון בנגישות המוגבלת לתפקידי "שכר גבוה" ולמקצועות עתירי- ידע. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) , בשנת2024 רק כ- 2.3% מהמועסקים בגילי25 – 34 "במחוז הצפון עבדו בענף "מידע ותקשורת (כולל הייטק), זאת לעומת10.5% בממוצע הארצי. פער זה חריף במיוחד לאור ממצאי מרכז טאוב , המצביעים על כך שתת- הייצוג של מחוז הצפון בענפים עתירי- פריון נשמר גם כאשר שיעור בעלי ההשכלה האקדמית באזור אינו נמוך באופן יחסי לשאר הארץ, מה שמלמד על כשל בהיצע המשרות המקומי, דהיינו היעדר הזדמנויות, ולא בהכרח באיכות ההון האנושי. נתוני הממ"מ מעלים גם כי שיע ור ה"אבטלה הרחבה" בקרב יהודים בגילאי 25– 34 במחוז עומד על7.4% (נכון ל- 2024 .) תמונה זו מקבלת תוקף בדו "חות מבקר המדינה משנת2021 , המתארים את מחוז הצפון כאזור המתאפיין בדומיננטיות ,של תעשייה מסורתית בעלת פריון נמוך ובהגירה שלילית של צעירים. מגמות אלו, שהיו קיימות עוד טרום המלחמה מחדדות את הקושי בשיקום הכלכלי של האזור, במיוחד לאחר טלטלות ביטחוניות, ומנציחות את קיבוע מעמדם ש ל תושבי הצפון בשולי שוק העבודה הארצי. דמוגרפיה והגירה פנימית ,הצפון חווה הגירה שלילית של צעירים בשנים האחרונות, בעיקר מהמרחבים הכפריים והיישובים הקטנים לעבר חיפה .הקריות ומרכז הארץ במחקר של מכון "דיירקט פולס ,"אשר בוצע עבור ארגון "לב בגליל " בקרב צעירים בגילאי29 - 18 עלה כי83% מהצעירים שוקלים לעזוב, וכי היעדר התעסוקה האיכותית מהווה מכשול מרכזי להמשך מגורים בצפון עבור .כלל נבדקי המחקר הפערים בשכר ובתנאי המחיה אל מול המרכז מייצרים תחושת אפליה ונטישה, ומובילים משפחות צעירות רבות לוותר על המגורים בגליל ולצאת בחיפוש אחר אופק מקצועי וכלכלי מבטיח יותר, הצעירים לא בורחים מהגליל בגלל האיומים .הביטחוניים, אלא כי אין להם איך להתפרנס עסקים קטנים ובינוניים– פגיעות מבנית מגזרי המסעדנות, הקמעונאות והתיירות בצפון מתאפיינים ברמת חוסן פיננסי נמוכה, המותירה אותם פגיעים במיוחד .במקרים של השבתת פעילות ממושכת בעת לחימה דו"חות מבקר המדינה מצביעים על כך שמנגנוני הפיצוי והסיוע לעצמאים ולעסקים קטנים באזור הגיעו בפיגור משמעותי, ולעיתים לאחר שהנזק הכלכלי כבר התממש במלואו. בהיעדר .כתובת ממשלתית אחת ובהינתן עומס רגולטורי ותהליכי מימוש מורכבים, חלק ניכר מכלי הסיוע לא נוצלו בזמן אמת גם החלטות ממשלה שנועדו להרחיב את מעטפת הסיוע בצפון ממחישות כי המענה שניתן מתבסס בעיקר על פיצוי .בדיעבד, ואינו מספק ודאות תפעולית לעסקים הפועלים בתנאי סיכון מתמשכים תשתיות אזרחיות הפערים בצפון אינם מתמצים בתחום אחד, אלא משקפים חוסר מצטבר בתשתיות אזרחיות. תחבורה ציבורית דלילה ומוגבלת, זמינות חלקית של שירותי בריאות, מחסור בתשתיות לגיל הרך ולמשפחה, מיעוט במוקדי פנאי ותרבות ופערים בשירותים מוניציפליים בסיסיים - כולם יחד יוצרים חסם יומיו .מי לאיכות חיים, לתעסוקה יציבה ולשימור אוכלוסייה 5 .מצב זה מייצר “מס אזרחי” קבוע על תושבים ועובדים, ללא קשר למקום עבודתם או לרמת שכרם מסמכי מ״ ממ ( 2025 ) ודיוני הכנסת מצביעים על צורך בהשקעה מערכתית בתשתיות אזרחיות, לצד תמריצי תעסוקה, כתנאי להפיכת פיתוח :כלכלי בצפון לבר־קיימא [ר' לדוגמה הישיבה המאתיים -וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש מיום 12/02/2025 - הצעת חוק פ/ 5218/25 של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון(עמודים 86 - 73 )] 6 פרק ג’: המודלים הקיימים ,כיום ישנם מספר חוקים מוסדות והחלטות ממשלה שתפקידם לספק מענה כלכלי, ביטחוני לאזורים פריפריאליים או ,באזורי עימות הנתפסים כאזורים מוחלשים, עקב היותם רחוקים ממרכזים גיאוגרפיים וכלכליים. פרק זה ימנה אותם .ויסביר את מטרתם והלקונות שנבקש לפתור חוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט- 1959 חוק לעידוד השקעות הון יצר מנגנון פיתוח אזורי אחיד לכלל הפריפריה, המבוסס על חלוקת המדינה לאזורי פיתוח ומתן תמריצים ליזמים, ותרם לאורך השנים להקמת תעשיות מסורתיות בפריפריה. עם זאת, החוק אינו מבחין בין פריפריה כלכלית לבין אזורי קו עימות הנתונים לסיכון בטחוני מתמשך בנוסף להיותם פריפריאליים, ואינו כולל התאמות ייעודיות במס, במיגון או בהליכי רישוי. בפועל, משמעות הדבר היא כי מפעלים ועסקים באזורי קו עימות נדרשים לשאת בעלויות מיגון כבדות כמו הקמת מרחבים מוגנים, חיזוק מבנים ותשתיות והיערכות לרציפות תפקודית, מבלי שהחוק מכיר בעלויות אלו כהשקעה מזכה או מעניק בגינן מסלול מיגון ייעודי כגון: פחת מואץ, הליכי רישוי מקוצרים או מנגנון ביטוח משלים לאובדן פעילות. בעידן הכלכלה עתירת הידע, שבו משרות שכר־גבוה מרוכזות במטרופולינים, היעדר הבחנה זו מעמיק את הפערים ומגביל את היכולת של הצ פון למשוך עסקים, לייצר אלטרנטיבה לשכר במרכז ויציבות כלכלית. חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים ,)תשמ"ה- 1985 חוק( אזור סחר חופשי באילת1985 ) מהווה את התקדים המרכזי והמוצלח ביותר בישראל להתערבות ממשלתית רדיקלית לתיקון כשל שוק גיאוגרפי. החוק נחקק כמענה למשבר כלכלי חריף וחשש מנטישת העיר אילת על ידי תושבים ועסקים, כאשר הריחוק הגיאוגרפי הקיצוני היווה גורם הרתעה מרכזי בתחו ם היזמות וההשקעה המקומית. מטרת הרפורמה הייתה להפוך את אילת למוקד כלכלי תחרותי דרך מתן פטור ממע"מ והטבות מס ישירות לתושבים ולמעסיקים, ולא רק כלים שפונים ליזמים הגדולים אלא מורידים ישירות את יוקר המחיה. הצלחת החוק בהפיכת אילת למטרופולין תיירותי משגשג מוכיחה כי הטבות מס עקיף הן הכלי האפקטיבי ביותר לנטרול חסמי מרחק ומהווה גורם מצמיח לכלכלה המקומי ת )פרו 'הישיבה המאה ושמונה עשרה של הכנסת האחת עשרה ,פרק טז .הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים .)התשמ"ה 1985 (קריאה )דבריו של חה"כ אברהם יוסף שפירא). אזורי עדיפות לאומית מדיניות אזורי העדיפות הלאומית בישראל נקבעת מכוח חוק ההתייעלות הכלכלית ( 2009 ), אשר מטרתו לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי - העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים - חברתיים, לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, וכן לפתח אזורי פריפריה באמצעות תיעדוף יישו בים באשכולות נמוכים והקצאת משאבים בתחומי חינוך, תעסוקה, תשתיות .ופיתוח כלכלי לצד החלטות נוספות בדבר סיווג אזורי עדיפות לרבות החלטה 919 של הממשלה מיום10/09/2023 , עולה כי המדיניות נשענת על קריטריונים סוציו־אקונומיים כלליים ואינה מבחינה באופן שיטתי בין פריפריה כלכלית לבין אזורים .המתמודדים עם סיכון ביטחוני מתמשך :כך למשל, ההחלטה מגדירה את יישובי העדיפות הלאומית " :יישובים ואזורים בעלי עדיפות לאומית במפה הכללית הם אלו העומדים בלפחות אחד מהתבחינים הבאים יישוב אשר ממוקם בנפות הפריפריאליות ביותר (בהתאם לשקלול נתוני מדד הפריפריאליות הנכללים ;)במפה;יישובים אשר דירוגם הפריפריאלי אינו גבוה מהרף העליון של הנפות הפריפריאליות ביותר יישובים ;סמוכי גבול, יישובים מאוימים ויישובים צמודי גדר כהגדרות משרד הביטחון ויישובים חדשים כהגדרת ".משרד הבינוי והשיכון 7 ,דהיינו המדיניות הנוכחית מדגישה את היעדר המדרג, היא מציבה את קריית שמונה באותה שורה עם יקנעם או ירושלים ;ויוצרת מציאות כואבת בה היישובים המאוימים והמרוחקים בצפון אינם זוכים להכרה בסטטוס הייחודי הכפול שלהם .יישובי קו עימות ויישובי פריפריה מנהלת תקומה חקיקת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו ,תשפ"ה - 2025 , מהווה ,תקדים משמעותי בקידום ושינוי מדיניות אזורית, המתבססת על תפיסה דיפרנציאלית של פיתוח ושיקום אזורי באמצעות הגדרה גיאוגרפית ברורה וחוצת גבולות מוניציפאליים. החוק יוצר יציבות מוסדית ומשפטית ומאפשר תכנון ויישום ארוכי טווח, באופן המותאם לאזור שנפגע מאירועי ביטחון חריגים. תקדים זה מדגים כיצד ניתן להתמודד עם .אזור קצה באמצעות מנגנון חקיקתי ייעודי ולא באמצעות תמריצים כלכליים בלבד מנהלת תקומה הינה מנהלת ,סטטוטורית אשר הוגדרה בחוק כרשות הביצוע הייעודית והוקנו לה סמכויות תקציביות תכנוניות ותפעוליות רחבות, לרבות יכולת לתעדף משאבים, לקצר הליכים, להפעיל כלים כלכליים ולפעול כ“כתובת .אחת” מול התושבים, הרשויות המקומיות והעסקים המודל של מנהלת תקומה מבטא הכרה מדינתית בכך ששיקום אזרחי של אזור קו עימות אינו יכול להתבסס על מנגנוני תיאום בלבד או על החלטות ממשלה נקודתיות, אלא מחייב גוף סטטוטורי בעל אחריות כוללת, אופק רב־שנתי וסמכות ביצוע ממשית, הממוקם בשטח ופועל ממנו. בכך, מהווה מנהלת תקומה תקדים נורמטיבי חשוב, הממחיש כי הבחנה אזורית, סמכויות מרוכזות וחקיקה ייעודית אינם חריגים למערכת הממשלתית, אלא כלי לגיטימי ומוכח להתמודדות .עם מצבי חירום אזרחיים מתמשכים מנהלות אזוריות צפוניות הקמת מסגרות כגון “תנופה לצפון” ו”אופק צפוני” לא הייתה תוצר של תכנון ארוך טווח, אלא תגובה מאוחרת למציאות שנכפתה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והפגיעה האזרחית המתמשכת ביישובי הצפון. המנהלות נועדו לתת מענה לצורך בתכלול בין משרדי הממשלה הרבים והרשויות המקומיות המרוב ות באזור, אך הוקמו ללא עיגון סטטוטורי מספק, ללא סמכויות ביצוע ממשיות וללא תקציב רב־שנתי מחייב, זאת בניגוד למנהלת תקומה אשר קיבלה מעמד סטטוטורי מעוגן בחוק המקנה לה תקציב רב - שנתי חסין לקיצוצים, סמכויות תכנון ובנייה במסלולים עוקפי בירוקרטיה, וסמכויות ביצוע יש .יר המאפשרות לה להוציא פרויקטים לפועל באופן עצמאי במקום להסתפק בתיאום מול משרדי הממשלה בדו"ח מבקר המדינה שפרסם מתניהו אנגלמן, ביוני2025 , נקבע כי הממשלה כשלה באופן חמור בטיפול באזרחי הצפון במהלך המלחמה ולאחריה. הדו"ח הצביע על היעדר תוכנית שיקום ארוכת טווח, עיכובים משמעותיים בפיצויים למפונים ולעסקים קטנים, חוסר בהירות מוסדית, והיעדר “כתובת אחת” ברורה לציבור ו ליזמים. המבקר הטיל אחריות ישירה על הדרג המדיני הבכיר, ובפרט על ראש הממשלה ועל מנכ״ל משרדו, וקבע כי תושבי הצפון היו ראויים למענה ממשלתי .טוב, מהיר ומתואם יותר מזה שניתן בפועל ביום4.12.2025 קיבלה הממשלה את החלטה מספר3556 ,אשר קובעת כי מטה תנופה לצפון יאוחד עם מנהלת תקומה החלטה זו העלתה חששות והתנגדויות מצד רבים ובין היתר, יו"ר הועדה לשיקום העוטף, חה"כ אלון שוסטר אשר טען כי""מראש היה צריך להקים מינהלת לצפון וכן חשש נוסף שעלה בקרב תושבי הצפון הוא, ש בניגוד לעוטף, אין בצפון .חוק מקביל לחוק תקומה שיעגן את התחייבות המדינה להשקעות מעבר לפעילות השוטפת של המינהלת מודלים עולמיים לפיתוח אזורי גבול ופריפריה פערי מרכז– פריפריה מוכרים במדינות רבות, ובפרט באזורים מרוחקים או רגישים מבחינה אסטרטגית. בחינה של מודלים בינלאומיים מלמדת כי מדיניות אזורית אפקטיבית נשענת על תיעדוף דיפרנציאלי המבחין בין אזורי הפריפריה השונים, בהתאם לרמת הסיכון (הברחות, הגירה בלתי חוקית וכד ,ומה), הפוטנציאל הכלכלי והנזק המצטבר. כך למשל בטורקיה פועלים אזורי סחר חופשי(Free Zones ) המעניקים הקלות מס ורגולציה, לרבות פטורים ממע״מ והטבות מס נוספות, כחלק ממדיניות ייעודית לפיתוח אזורים אסטרטגיים. במקסיקו מופעל משטר , IMMEX המאפשר יבוא זמני 8 של חומרי גלם וציוד לצורך ייצור ליצוא תוך הקלות מכסיות, ומהווה כלי מרכזי לפיתוח תעשייתי במרחבי גבול. בפולין ובמדינות נוספות במזרח אירופה הוקמו אזורי תמרוץ להשקעות, לרבות אזורי , SEZ המעניקים פטורי מס בהתאם לכללים ברורים ופועלים באמצעות ניהול אזורי מרכזי. בארצות הברית מיושם מודל , Zones Opportunity המבוסס על .תמריצי מס להשקעות הוניות ארוכות טווח באזורים ייעודיים המכנה המשותף למודלים העולמיים הוא ההכרה בכך שאזורי גבול מרוחקים ומוחלשים כלכלית נדרשים למענה מותאם המתמרץ צמיחה כלכלית ובא לידי ביטוי ב .הקלות מס, פטורים ממע"מ ותמרוץ השקעות 9 פרק ד’: הצעת המדיניות – סל הטבות דיפרנציאלי לצפון הצפון ניצב כיום בנקודת זמן ייחודית: שילוב נדיר של קשב ציבורי, הכרה ממשלתית בפגיעה המתמשכת ויכולת מעשית לשינוי מבני. לאורך שנים נדחק האזור לשולי סדר היום, בין היתר בשל היעדר מסגרת מדיניות ייעודית וברורה שהצדיקה יחס מותאם. החלטות הממשלה3264 – 3265 יצרו לראשונ ,ה תשתית לשינוי כיוון, אך בהיעדר עיגון חקיקתי ראשית .ויתקבעו ישובו המבניים שהפערים ממשי סיכון קיים מוסדית, ואוטונומיה ביצוע סמכויות בעוד שהפערים היו קיימים בעבר, המלחמה הפכה אותם למוחשיים ונוכחים מכדי להתעלם מהם. כיום, כאשר התושבים הגיעו לקצה גבול היכולת והמודעות הציבורית לבעיה הגיעה לשיאה, הפער המתרחב ניצב במרכז השיח כבעיה שדורשת .פתרון שורשי על כן, אנו בישראל2050 מצפינים קוראים למקבלי ההחלטות לנצל שעה קריטית זו ולהבחין באופן ברור בין רמות הסיכון והצורך של הפריפריות הכלכליות והביטחוניות בישראל, באמצעות חלוקה מותאמת לפי יישובי קו עימות, יישובי טבעת ביניים ויישובי הגליל הרחב. לשם כך יש לזנוח את התפיסה הרואה את כלל פריפריה בארץ כבעלת מאפיינים וצרכים זהים, לטובת גישה דיפרנציאלית המותאמת למציאות הצפון. בליבת ההצעה עומדים עיגונים חקיקתיים מפורשים לרבות תיקון חוק עידוד השקעות הון, חקיקת חוק אזור סחר חופשי צפוני, וכן סל הטבות לתושב ולמשקיע של מס עקיף ,כגון פטורים ממע״מ, ממסי קנייה ביבוא והקלות במכסים על חומרי גלם, אשר יוקנה במרחבים מוגדרים נדרשים בצפון .לרבות יישובי קו העימות, זאת במטרה לחזק את כושר התחרות ולהכווין את האזור לפעילות ייצוא ממוקדת הטענה כי יש להחיל סל הטבות דיפרנציאלי בצפון בלבד ולא בכל רחבי המדינה איננה מבוססת על העדפה אזורית שרירותית, אלא על הכרה בתנאים ייחודיים המאפיינים את הגליל וקו העימות. כשם שבאילת הוכר כי הריחוק הגיאוגרפי, העלויות הגבוהות והתנאים המיוחדים הצדיקו התערבות ייחו .דית, כך גם בצפון מתקיימת מציאות ייחודית איום ביטחוני, פגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית וריחוק ממוקדי תעסוקה מרכזיים. בתנאים אלה, למשקיע ולמעסיק קל יותר לפעול במרכז הארץ או בשערי הצפון מאשר בגליל, ואין על כך מחלוקת. בדומה למודל אילת, מדובר במהלך מדורג שנועד לשמש מנגנון התנסות מבוקר, אשר הצלחתו תיבחן לא רק בהיבט של עלות תקציבית מיידית, אלא ביכולתו .להרחיב את נפח הפעילות הכלכלית, להגדיל תעסוקה ולהעצים את הכנסות המדינה בטווח הארוך סל ההטבות המוצע לצפון הגליל וליישובי קו העימות הצפוני נועד ליצור יתרון כלכלי מבני לאזור הנושא בנטל ביטחוני ייחודי וסובל לאורך שנים מכלל הבעיות שפורטו. ההצעה משלבת תמריצים פיסקאליים ותעסוקתיים שמטרתם להפוך את הפעילות הכלכלית בצפון לכדאית ומשתלמת, ובהם מתן פ טור ממע"מ על שירותים ומוצרים מקומיים, פטור מס ,רכישה לדירה ראשונה ביישובי קו העימות וזיכוי מס הכנסה מוגדל לתושבי האזור, לצד מענקי הקמה לעסקים קטנים סבסוד ביטוח עסקי, מענקי מיגון תעשייתי והעדפה ברכש ובמכרזים ממשלתיים. מכלול זה מבקש לא רק להקל נקודתית, אלא לעצב מסגרת מדיניות שתייצר תעסוקה איכותית, תעודד מגורים והתיישבות ותבסס חוסן אזרחי וכלכלי .ארוך טווח בהתאם לצרכי הצפון ההצעה נועדה להשלים את החלטות הממשלה האחרונות באמצעות קביעה סטוטורית ברורה של התמריצים, הסמכות הניהולית ותנאי הזכאות, וכן לתמוך במעבר מתיאום בין- .)'משרדי לביצוע אזורי בפועל (ראו נספחים א',ב .הצפון אינו זקוק לעוד הצהרות או סיסמאות, אלא ליישום מיידי בפועל .אזור המהווה קו הגנה אזרחי וביטחוני זכאי גם למימוש כלכלי מלא אנו, שבוחרים כל יום מחדש ,לגור בצפון, יודעים שפתרון זה יהפוך את הצפון מאזור הנתפס כבעיה לאופק של צמיחה .יציבות ותרומה לאומית 10 'נספח א - ה מבנה ה מוצע לסל ההטבות ו אופן החלוקה המותאם רמה הגדרה מטרות הטבות מרכזיות מוצעות ’רמה א – יישובי קו העימות יישובים צמודי־גדר בהתאם להוראת מנכ״ל 2.15 ) ;בלימת הגירה שלילית יצירת ודאות ;פטור מע״מ על שירותים/מוצרים מקומיים ;פטור מס רכישה לדירה ראשונה ;זיכוי מס הכנסה מוגדל ;מענקי הקמה לעסקים קטנים ;סבסוד ביטוח עסקי ;מענקי מיגון תעשייתי העדפה ברכש ומכרזים ’רמה ב – טבעת ביניים יישובים בטווח של כ־10 – 20 ק״מ מקו העימות ;משיכת אוכלוסייה צעירה תמיכה ביוזמות תעסוקה ;הפחתת מס חברות לעסקים חדשים הנחת מס רכישה של50% ;לדירה ראשונה ;זיכוי מס למעסיקים של תושבי קו עימות ;מענקי השקעה במסגרת חוק עידוד הנחות בקרקע תעשייתית ותמיכה בהכשרות ’רמה ג – גליל רחב יישובים שאינם תחת איום ישיר ;חיזוק כלכלה עירונית עידוד יזמות הנחת מס רכישה של25% ;לדירה ראשונה מענקי מעבר לעובדים (עד 20,000 ;)₪ ;פטור מאגרות רישוי לשנתיים מסלול רישוי מהיר (≤ 45 )יום 11 'נספח ב - ה עיגון ה סטטוטורי ה נדרש מהלך מוצע כלי משפטי עיקרי ההסדר )דברי הסבר (תמצית חוק אזור סחר חופשי צפוני חוק ראשי חדש טור ממע״מ וממסי קנייה על שירותים וציוד ייצור ;הקלות במכסי יבוא לחומרי גלם ;’תחולה על יישובי רמה א’ ו־ב העברת סמכויות רגולציה ותכנון לנציבות אזורית ירת יתרון תחרותי מבני לאזורי קו העימות באמצעות מס עקיף, בדומה למודלים נלאומיים ולאומיים כגון נגב מערבי ואילת תיקון חוק לעידוד השקעות הון מסלול גליל–קו עימות תיקון חוק קיים מענקי הון מוגדלים עד30% ;מהשקעה מזכה השתתפות מדינה עד40% ;במימון מיגון תעשייתי קיצור זמני אישור רשות ההשקעות בצפון בכ־50% החוק הקיים אינו מבדיל .בין פריפריה רגילה לאזורי סיכון המסלול הייעודי מתקן כשל מבני ומגלם .את הסיכון הבטחוני כתנאי כלכלי תקנותSLA אזוריות תקנות מכוח חוק :קביעת לוחות זמנים מחייבים 30 ;יום לרישוי עסקים 60 יום;להיתר בנייה 90 יום להקצאת קרקע צמצום אי־ודאות תפעולית ,והבטחת ודאות ליזמים ותושבים .תוך שמירה על גמישות ניהולית ,חובת השקיפות בקרה ודיווח חוק או הוראת חוק ייעודית פרסום דו״חות רבעוניים ושנתיים על ;תעסוקה, הגירה, השקעות וחזרה ליישובים הקמת ועדת בקרה אזורית הבטחת שקיפות, אחריותיות ובקרה מתמשכת על יישום המדיניות .ותוצאותיה בפועל